‏הצגת רשומות עם תוויות מדינית משרד הרווחה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות מדינית משרד הרווחה. הצג את כל הרשומות

יום שישי, 2 באוגוסט 2013

פרשת אורה מור יוסף - משרד הרווחה חשף מדיניותו הדורסנית לחטיפת תינוקות מפונדקאות

גאולה לוין - שופטת לענייני משפחה - הוצאת צו לחטיפת תינוקת מבית חולים ללא הנמקה
גלי צה"ל - יעל דן - יולי 2013 - אורה מור יוסף, נכה , חולה בניוון שרירים אשר ניסתה במשך שנים להביא ילד לעולם לשווא. לבסוף ניסתה בהליך פונדקאות. משרד הרווחה - השירות למען הילד פקידת אימוץ ראשית אורנה הירשפלד) הופיע בבית החולים סורוקה בבאר שבע וחטף את התינוקת מיד לאחר הוולדה. לאורה לא נמסר מאומה מדוע נחטפה בתה. כעבור מס' חודשים טענה השופטת גאולה לוין כי אישרה הצו לחטיפת הילדה בתואנה כי אין קשר גנטי בינה לבין אורה. טענה זאת מטויחת לאור העובדה כי הרווחה אינה מאפשרת הורות בכל הליך פונדקאות כגון המקרה של ליטל ללזרי שביחד עם בעלה איתמר לאחר הליך פונדקאות ארוך ויקר בהודו הביאו בן לעולם. אך למרות שהוא בנם הביולוגי של שני ההורים, דבר שאף הוכח בבדיקת רקמות, המדינה לא מכירה בליטל כאם.
 
מדובר במדיניות דורסנית של משרד הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה אשר מסמנים בסודיות יעדי אוכלוסיה לחטיפת ילדים מקבוצות אוכלוסיה, נכים, פונדקאות, ילדי תימן, יוצאי אתיופיה,יוצאי חבר העמים ומוציאים מזימתם לפועל בדלתיים סגורות ללא ראיות וללא סדרי דין.



קישורים:

האמא אורה מור-יוסף דורשת השבת בתה התינוקת שנחטפה ע"י השירות למען הילד משרד הרווחה - האמא אורה מור-יוסף שבתה התינוקת נחטפה בידי עו"ס אורנה הירשפלד מהשרות למען הילד, מתראיינת בגלי צה"ל אצל יעל דן - 18 ביוני 2013 - האמא אורה מור-יוסף נכה על כסא גלגלים עברה מסוגלות הורית כפולה אליה נדרשה בידי שרותי הרווחה כדי שתוכל לגדל את בתה התינוקת, אולם פקידת אימוץ ראשית אורנה הירשפלד הגיעה לבית החולים ביום היוולדה של התינוקת של אורה וחטפה משם את בתה...

משרד הרווחה חטף לאימוץ תינוק מאם חד הורית נכה - המדיניות המתוסבכת של משרד הרווחה לתכנון המשפחה גובה עוד ועוד הורים וילדים קורבנות שמופרדים בכפייה לנצח, ומשמשים סחר לתעשיית עובדים סוציאליים, פסיכיאטרים, פנימיות, אומנה ואימוץ. ילד שנלקח ע"י משרד הרווחה מועד להזנחה והתעללות ורדיפה, כן ראינו בסיפורה של רעות איש שלום שנרדפה ע"י רשויות הרווחה לאימוצה בילדותה, ולאחר מכן אימוץ בניה. רשויות הרווחה לא נחו ברדיפתן עד הרצחה - הכתבה "במשרד הרווחה לא רוצים שנכים יהיו הורים" , ברית פרץ ומורן אזולאי , מאי 2013 , ynet...

מאבקה של האמא אורה מור יוסף להשבת בתה החטופה - עצרת מחאה מול בית שר הרווחה מאיר כהן בדימונה - עצרת מחאה מול ביתו של שר הרווחה מאיר כהן - 6 ביוני 2013 - דימונה - האמא אורה מור-יוסף תושבת הדרום בשל נכותה הקשה לא יכלה ללדת באופן טבעי, הצליחה במאמצים רבים להביא ילדה לעולם באמצעות אם פונדקאית אך מטעמים השמורים לשירותי הרווחה ומשרד המשפטים הילדה נלקחה מיד לאחר הלידה למקום בלתי ידוע כך לטענתה של אורה, הזועקת לכל מי שרק מוכן להקשיב שישיבו לה את ילדתה...

מדיניות שר הרווחה מאיר כהן - תלישת תינוקות ממשפחות נכים - ערוץ 10 - יוני 2013 - אורה מור יוסף תושבת דימונה, נכה, ביקשה לגדל ילד מאם פונדקאית. השירות למען הילד משרד הרווחה חטפו את התינוקת שנולדה לה מיד לאחר היוולדה בבית חולים סורוקה בבאר שבע. אורה אינה יודעת היכן התינוקת ומנהלת מאבקים משפטיים להשבתה...

פקידת אימוץ אורנה הירשפלד ושופטת משפחה גאולה לוין - דרכי רמיה לסחר בתינוקות לאימוץ - יוני 2013 - פרשת חטיפת ילדי תימן ע"י משרד הרווחה והעלמותם מדיפה ריח של סחר בילדים במקרה הטוב או ג'נוסייד חלילה במקרה הרע. דוגמאות לסחר בילדים הוא סיפורם של דודו דהאן, גיל גרינבוים, אורי וכטל ועוד. משרד הרווחה ממשיך לסחור בילדים ללא ראיות בדלתיים סגורות ומדיניות בתי משפט לענייני משפחה ונוער היא לשמש חותמת גומי לרשויות הרווחה...

יום רביעי, 24 ביולי 2013

עליבות לשכת רווחה ת"א ומשרד הרווחה - דחו בקשה לשכן אוטיסט קרוב לביתו עקב אי המצאת תשלום חשבון ארנונה לעירייה


יולי 2013 - פורסם בדף פייסבוק של Ditza Katzir

חברים יקרים, בבקשה שתפו.
י' היא חברה שלי. מלבד ההתמודדות עם סרטן שד גרורתי, היא מתמודדת, לבדה, עם בן אוטיסט בן 32.
היא זועקת, והמוסדות אינם נענים לה.
אנא קראו את מכתבה, ושתפו. אולי מישהו יוכל לעזור.

האם אוטיסט בגיר בישראל אינו זכאי לחיי כבוד?

אלעד בני בן ה- 32, לוקה באוטיזם ומתגורר עימי בביתי.

מעולם לא חשבתי שיגיע יום ואחפש לו בית אחר, אך המציאות לא הותירה בידי
ברירה ואני עושה זאת בלב כבד.

החשיפה קשה לי, אך היא תהיה שווה אם אצליח לעזור לאלעד!

שמי ירדנה. אני מעל גיל 60 . בשנת 2009 חליתי בסרטן שד, עם גרורות בחלקי
גוף שונים. עברתי אינספור טיפולים קשים, ביניהם: כימותרפיה, כריתת שד
והקרנות.

ב- 2011 נותחתי שוב להסרת גידול בעצם החזה. על רקע המחלה, מצבי הנפשי
והפיזי קשה מנשוא: אני מוגבלת בתנועה, גופי נגוע ואני
מתקשה לתפקד כתמול שלשום. בשל בריאותי הרופפת, אלעד -הקשור אלי מאד- סובל
כיום מחרדה קשה.

אביו של אלעד ואנוכי מתגוררים בנפרד, מה שמטיל עלי נטל כבד לדאוג ולטפל בו לבד.

במצבי אני לא יכולה עוד להוות עבורו משענת איתנה ולספק לו בית המתאים
לצרכיו. הוא זקוק למסגרת טיפולית, שתאפשר לו לחיות ולעבור את מסע חייו
בכבוד.

בנסיבות אלה והואיל ואביו של אלעד הינו תושב תל אביב, הגשנו את מועמדותו
של אלעד להוסטל לאוטיסטים בוגרים "בית הידידות" המוקם בשכונת בבלי בת"א, ע"י עיריית ת"א, משרד הרווחה ואלו"ט. והעומד להפתח בקיץ ש.ז.

מאחר ושנינו אנשים מבוגרים, רצינו שאלעד יתגורר באיזור המרכז בקרבתנו.

בקשתנו נדחתה, למרות המלצות המערך האונקולוגי בתל השומר, לסייע לאלעד
ולהוציאו מהבית להוסטל הממוקם בקרבתי , בשל מחלתי והקושי בניידות שלי.

הנימוק לדחייה: טכני לחלוטין. אי המצאה של תשלום אחד לחשבון ארנונה
לעיריית ת"א
, על אף שכל החשבונות שולמו כדין ע"י אביו של אלעד.

אינסוף פניותינו לעיריית תל אביב, לאלו"ט ולמשרד הרווחה, לרבות לשר היוצא
– לא זכו לפתרון.

חשוב שאלעד ישובץ להוסטל זה, כדי שיהיה נגיש לי ושאוכל לבקר אותו ,ולהיות
בקרבתו, וכדי שלא תוחרף מצוקתו.

אם לא יימצא פתרון ואלעד לא ישובץ ל'בית הידידות"בתל אביב, אחמיץ את
האפשרות לדיור עבורו באיזור המרכז.

אלעד כאמור חשוף היום לטראומה קשה מפאת מחלתי, אני בחרדה עצומה בשל הטראומה
שייחשף כאשר המחלה תכריע אותי !!!

לפיכך חשוב שילובו בהוסטל זה, (כאשר אני עדיין מסוגלת ללוות אותו) עם גורמים טיפוליים, מכילים ומגנים שילוו
אותו בעת הקשה הצפויה לו ,וכן שאני אלך לדרכי האחרונה בידיעה שבני מסודר
בבית מכובד ומוגן.

האם אלעד שלי אינו זכאי לחיים טובים יותר? למסגרת שתדאג לו ביום שאחרי?

איה הצדק ? איה החמלה ? איה הערבות הדדית ?
האם אי מי ממקבלי ההחלטות שדחו פנייתנו היו מפקירים את ילדם לו היו במקומי? בטוחה שלא

אמא של אלעד שכה אוהבת ודואגת לו.

יום שבת, 4 במאי 2013

מדיניות משרד הרווחה - הפקרת קשישים להזנחה והתעללות בבתי אבות

מרץ 2011 - משרד הרווחה מתנער מאחריותו לרווחה הקשיש ומפקיר קשישים להזמחה והתעללות קשים ומשפילים בבתי אבות. משרד הרווחה פועל פעמים רבות למינוי אפוטרופוסים בגוף וברכוש מושחתים לקשישים שגוזלים כספיהם של הקשישים וכולאים אותם בבתי אבות ומסממים אותם בסמים פסיכיאטריים. זוהי מדיניות ברורה של משרד הרווחה לתייג אזרחים כדי לסחור בהם לעשוק ולגזול רכושם.



קישורים:

עדות - משרד הרווחה מפקיר ניצולי שואה לעוני רעב עושק וגזל - ועדת הרווחה דנה בסקר שהעלה ממצאים קשים בנוגע למצב ניצולי השואה. דורה רוט, ששרדה את התופת, מחתה בדמעות: "תנו לנו למות בכבוד". סגן שר האוצר לוי הבטיח "למצוא תקציבים" והותקף על-ידי ח"כ שטרן: "עד עכשיו יצאה קדחת" -ynet , עומרי אפרים ,  29.04.13...

פשעי הרווחה והפסיכיאטריה - התעללות והזנחת ניצולי שואה בהוסטלים - ניצולים באפלה - ינואר 2011 - מדיניות משרד הרווחה מוזילה את השואה, ואת אזרחי מדינת ישראל. מתברר כי הפקידות ברשויות הרווחה לא רק פוגעים השכם וערב בפרט ובמשפחה "בשם טובת הילד" או "עבודת הקודש" ועוד כל מיני מונחים מעולם הפולחן, אלא גם מעלימים עין מהתעללות והזנחה במוסדות שאליהם השליכו את האזרחים...

 שר הרווחה משה כחלון משליך אזרחים לעת זיקנה - סיפורה של רעיה שפילמן ניצולת שואה - מדיניות משרד הרווחה בראשות השר משה כחלון מוזילה חיי אזרחים ומשליכה אותם לעת זיקנה - הכתבה למה משרד הרווחה דורש להעביר ניצולת שואה בת 90 מבית האבות?  , שמעון איפרגן  , מקו , יולי 2012 - רעיה שפילמן, קיבלה מתנת יומולדת משמחת מהמדינה לגיל 90 - משרד הרווחה מסרב להמשיך את מימונה בבית אבות ודורש את העברתה למוסד סיעודי לאלתר, בטענה שמצבה הרפואי אינו מאפשר השארתה בבית האבות. בנה: לא חל שינוי במצבה הרפואי...

מינוי אפוטרופוסים לחסרי ישע ע"י רשויות הרווחה - מעצר וכתב אישום נגד עו"ד ירדנה נילמן - הכתבה 'נעצרה עו"ד שחשודה בגניבת כספים מקשישים' , וואלה , גלעד גרוסמן , פברואר 2010 - ירדנה נילמן תל אביבית כבת 60 חשודה בגניבה של כ-10 מיליון שקלים מעשרות קשישים, בזמן שהייתה האפוטרופוסית שמונתה להם על ידי משרד הרווחה. היא נמלטה לפני שנתיים ונעצרה עם שובה מגואטמלה...

מינוי אפוטרופוסים לחסרי ישע ע"י רשויות הרווחה - תאגיד אפוטרופוסות "קרן דורי דורות" חשוד שהוציא כספי חסויים שלא כדין - יוני 2009

סגן נשיא בית משפט לענייני משפחה שופט שמואל בוקובסקי: הליך מופקר ואלים במינוי אופוטרופוס לאישה - הפרת פתאומית של זכויות אדם - מדובר ב”ביקור בית” שערכו פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועובדת סוציאלית נעמי הלימי לחסויה כבת 60, במסגרת הליך מינוי אפוטרופוס לחסויה, כחודש לאחר שהשופט שמואל בוקובסקי מינה מינוי זמני אפוטרופוסים לחסויה, מבלי ששמע את דעתה, אם היא מסוגלת להבין בדבר, וניתן לברר דעתה. המינוי בוצע ללא תצהיר של פקידת סעד.

יום שישי, 2 במרץ 2012

פלייליסט - פקידת סעד עובדת סוציאלית

מרץ 2012 - פלייליסט על שיטות ודרכי פעולה של פקידי סעד ועובדים סוציאליים ברשויות הרווחה שמציגים עצמם כפועלים לטובת הציבור. פקידות הסעד הן פקידות עירייה אשר בסמכותן להמליץ לבית משפט לנוער או בית משפט לענייני משפחה על הוצאת קטין, קשיש מביתו ולכלוא אותו במוסד, פנימיה. בתי המשפט רואים בהמלצות פקידות הסעד כסוף פסוק. פקידת הסעד מציגה את הקטין, הורה, קשיש בפני מאבחנים, מורים, מעסיקים, שופטים, "מומחים רפואיים", בפני בני משפחתו כאשר הוא מורחק מהם ומכאן השפעתה הרבה.
.

.
קישורים:

יום ראשון, 12 בפברואר 2012

קלונם של פקידי הרווחה - מתעללים בזקנים ומעניקים לעצמם מדליות - מנכ"ל המשרד נחום איצקוביץ

קלונם של פקידי הרווחה - מתעללים בזקנים ומעניקים לעצמם מדליות - מנכהמאמר צל"ש לממשלה על הטיפול בניצולי השואה? זהבי בהלם , נתן זהבי | 10/2/2012 , nrg

במשך שנים עובדי המדינה ראו בניצולי השואה נתון סטטיסטי בתקציב המדינה. שום משרד ממשלתי לא זכאי לקבל את "עיטור האור", כפי שקיבל השבוע מנכ"ל משרד הרווחה נחום איצקוביץ, בעקבות הטיפול בהם

מפאת כבודם של קוראי המדור המתפרסם כבר 20 שנה מדי שבוע, אני מנסה לרסן את עצמי מהתבטאות חריפה וחריגה בנוגע לאירוע שהתרחש השבוע בהרצליה. על האירוע קראתי בעמוד 27 ב"ידיעות אחרונות" בפינה תחתונה רחוקה מהעין, 55 מילים. הרגשתי שקצב פעימות הלב שלי מזנק בהיסטריה, והחזקתי את עצמי לא לשחרר אגרוף לקיר לפרק את הזעם.

הנה תוכן הידיעה שגרמה לי ל"קריז": כותרת: סייע לניצולי השואה - פרס למנכ"ל משרד הרווחה.

תוכן הידיעה: "'עיטור האור' לשנת 2012 יוענק הערב למנכ"ל משרד הרווחה נחום איצקוביץ על תרומתו לרווחת ניצולי השואה. העיטור יוענק בטקס של הקרן לרווחת ניצולי השואה בישראל במעמד שר הרווחה משה כחלון ובהשתתפות יו"ר הקרן אלוף (מיל') אלעזר שטרן ומנכ"ל הקרן רוני קלינסקי. איצקוביץ עמד בראש ועדה בין-משרדית שגיבשה תכנית סיוע לניצולי שואה, אשר כללה קצבאות זקנה, הבטחת הכנסה ומימון תרופות עבורם".
.
נברתי בפרסומים על אודות האירוע ומצאתי באחד האתרים באינטרנט שירי הלל לאיצקוביץ, בין השאר בגין "סל השירותים הממשלתי, בראשות מנכ"ל משרד הרווחה, מסייע לנזקקים ניצולי שואה בעלי הכנסה נמוכה בתחומים הבאים: החזרים בגין הוצאות רפואיות ועזרים כגון משקפיים, טיפול שיניים וכדומה".

הרשו לי להתבטא בשפה פרחית קצת. אז ככה, נשבע לכם באמא שלי זיכרונה לברכה שלנגד עיניי על שולחן העבודה שלי נמצאת כרגע רשימה של ניצולי שואה שעברו אלף מדורי גיהינום של מילוי טפסים כדי לקבל עזרה בענייני טיפול שיניים, משקפיים, מכשירי שמיעה וכדומה. עד שקיבלו אישור לבקשה שלהם, הם רכשו את האביזרים שלהם נזקקו ועשו את הטיפולים שלהם נצרכו. לאחר שסיימו פנו לקרן לרווחת ניצולי השואה לקבלת הכסף ששילמו, ושם ענו להם: "אין כסף". הם צלצלו עשרות פעמים לבדוק אם יש כבר כסף וישבו בהמתנה שעות עד שענו להם שוב ושוב שאין כסף. 17,400 ניצולים שקיבלו אישור לרכוש אביזרים וטיפול עד סכום של כ-4,000 שקלים טולטלו הלוך ושוב במשך ימים, שבועות, חודשים, שנים.

כאן במדור פרסמתי נתונים על ניצולים שחיכו וחיכו וחיכו עד שהלכו לעולמם בלי שקיבלו החזר על הסכומים שהוציאו, שעבור המדינה הם חסרי משמעות, אך עבורם היו הון עתק.

אני יכול לצטט לכם שיחות עם יו"ר הקרן אלעזר שטרן והמנכ"ל רוני קלינסקי שבהן הפניתי אליהם תלונות שהגיעו אליי מניצולים על מצבם הקשה, על ערמות הטפסים שהם נאלצים למלא כדי לקבל את המגיע להם, על ההתעמרות של נציגי הביטוח הלאומי שבאים לבדוק אם אכן הם במצב קשה. כל מי שמודע למצבם של אלפים מבין ניצולי השואה שנשארו בחיים יודע שממשלות ישראל נהגו בקמצנות ובאטימות בטיפולן בניצולים. אלעזר שטרן ורוני קלינסקי יודעים על המצב. אני מתבייש בשבילם שנתנו יד ולקחו חלק בטקס הענקת עיטור האור למנכ"ל משרד הרווחה.

מקבל העיטור איצקוביץ בוודאי זוכר את התכנית המקיפה שבה הצעתי איך לפתור את בעיית הניצולים הנופלים בין הכיסאות ובין הטפסים. חלקים מהתכנית הזו שימשו אותו כשעמד בראש ועדה בין-משרדית אשר עסקה בגיבוש פתרונות למצוקה הזו. כמו עשרות הוועדות שמונו על ידי משרד הרווחה וזכו לפרסום באמצעי התקשורת ונשכחו כעבור זמן קצר, כך גם ועדת איצקוביץ - אחרי שפרסמה את מסקנותיה היא נעלמה מהמפה, ואי-שם באמצע 2008 החליטה הממשלה לעגן בחקיקה את ההמלצות.

בשיחותיי עם שטרן, שנחשב בעיניי אדם הגון שאומר את אשר על לבו, שאלתי אותו למה הוא לא זורק את המפתחות ויוצא לתקשורת לומר את האמת על המצב. שטרן אמר לי שהוא עדיין מקווה שהמצב ייפתר על הצד הטוב ביותר. המצב לא נפתר על הצד הטוב ביותר.

אחרי שמאות נפטרו הצליחה הקרן לגייס סכום שבו יכלו לבצע החזר של 40 אחוז מהחוב לניצולים, החזר ששוב הצריך החלפת ניירת בינם למשרד. משרד האוצר הרוויח את הכסף שלא הוחזר לנפטרים או לבני משפחותיהם.

אגב, לא מדובר באיצקוביץ אישית, אלא בכך שמדובר במנכ"ל משרד ממשלתי בשעה שהממשלה חטאה בתחום זה. לשום גורם ממשלתי לא מגיע צל"ש, ואיצקוביץ היה צריך לדחות את הפרס.

פלייליסט - רשויות הרווחה מתעמרות ומתעללות בקשישים

.
לא עוד נתון סטיטסטי

בזמן שהניצולים שמעו בתקשורת כמה הממשלה והפקידים הבכירים דואגים להם, הם המשיכו לסבול מיחס מעליב מצד משרדי הממשלה השונים ועובדיהם.

אני מרגיש נבוך לספר לכם שבמשך שנים ארוכות אני מטפל בבעיות של קשישים וניצולי שואה שהמערכת השלטונית גורמת להם עוול. המצב שלהם, כפי שהם מספרים לי, גורם לי לא אחת להזיל דמעות. כדי לעזור להם אני מפעיל כמה אנשים בעלי מצפון, במקרים מסוימים אני והם מוציאים כסף פרטי כדי לפתור בעיות מידיות. אני חייב לציין שכמה מעובדי המדינה הקשורים לטיפול בניצולי שואה באופן ישיר או עקיף מגלים רצון לעזור מתוך הכרה עמוקה שהמערכת שבה הם עובדים גורמת סבל לאנשים שכבר עברו שבעת מדורי גיהינום ורוצים לסיים את חייהם בכבוד.

כדי שלא ייווצר הרושם שהדברים הם פרי דמיוני הנה שתי דוגמאות מיני רבות של תלונות שהגיעו אליי.

תלונה א': "אני פונה אליך בעניין ניצול שואה א.ב, בן 88, חולה סופני המאושפז במוסד סיעודי ולצדו מטפלת סיעודית בשם א.ו, המטפלת בו במסירות כבר שש שנים. בתאריך 13.7.11 יפוג תוקף שהייתה בישראל, ולכן פנינו למשרד הפנים בבקשה להארכת הוויזה.

"בשל מצבו הקשה והטיפול הצמוד שהוא זקוק לו המליץ המוסד הסיעודי על המשך העסקתה של העובדת. לדאבוננו, נענינו בשלילה על ידי כל הגורמים שיכלו לסייע לנו בבקשתנו לסייע לניצול השואה להיפרד מעולמנו בכבוד. אודה לעזרתך בעניינו ותבוא עליך הברכה".

המכתב נשלח על ידי אשתו של הניצול, שגם היא עברה את תופת השואה אצל הרופא השטן ד"ר מנגלה.
העניין טופל. שכרי בגין הטיפול בעניינו של א.ב. היה ענק - קופסת קרטון עם שוקולד ומכתב קצר שבו נאמר: "לנתן זהבי היקר, תודה מקרב לב על הטיפול בעניין המטפלת של בעלי, א.ב. ניכר שעבודתך
מתבצעת הרבה מעבר לאור הזרקורים ונתינתך מזיזה הרים וגבעות לטובת הציבור. מי ייתן ויהיו לך הרבה ימים מתוקים כמו שהצלחת לגרום לנו, ח.ב". בכיתי כשקראתי את המכתב.

כעבור כמה שבועות דמעתי שוב כשהגיע אליי שליח עם ציור שמן קטן, שאליו היה מצורף מכתבה של גברת ה.ק. שבעניינה טיפלתי. ב-1942, כשהייתה בת שבע, נלקחו הוריה למחנות ההשמדה ונספו. היא, סבה וסבתה היו בגטו בודפשט.

בינואר 2011 מעדה ה', בת ה-76, ושברה את הירך, הפכה מוגבלת ונזקקה לעובדת צמודה. בפנייתה לביטוח לאומי נענתה כי חסרה לה חצי נקודה כדי לקבל סיוע של עובדת צמודה.

פניתי לנוגעים בדבר ושאלתי אותם: "אם אקח סכין ואחתוך לה אצבע ברגל, זה שווה חצי נקודה?" האיש מהעבר השני חש לא בנוח. כעבור זמן קצר לגברת ה' נשלחה עובדת לבדוק שוב את מצבה, ונקבע שמגיעה לה מטפלת צמודה.

היא שלחה לי תמונת שמן קטנה פרי מכחולה וכתבה: "רציתי להודות לך מעומק לבי, איש יקר, שהוציאני מחושך לאור. כאישה שחיה לבד הייתי ללא יכולת תפקוד בהתנהלות היום-יומית. כל פניותיי לביטוח הלאומי לקבלת מטפלת סיעודית לא נענו. והנה, בעזרתך האדיבה קיבלתי מטפלת פיליפינית ובכך חזר האור לחיי".

אני יכול למלא לכם עשרות עמודים עם סיפורים דומים. לחלק מהם לצערי לא הצלחתי לעזור, חלק כבר נפטרו. בכל מקרה, לדעתי ומניסיוני, לא להרבה עובדי מדינה מגיע עיטור האור. עיטור החושך והאטימות מגיע להם.

למען הסר ספק, אני רוצה לומר שאחרי הרבה שנות פעילות תש כוחי והיו לי הרבה יותר אכזבות מהצלחות. אני מקווה שעובדי המדינה המטפלים בניצולים שקוראים את המדור ימלאו את תפקידם בהרבה יותר רגישות ואנושיות, ולא יראו את הניצולים כעוד נתון סטטיסטי בתקציב המדינה.

קישורים:

יום ראשון, 1 בינואר 2012

עובדת סוציאלית מרשויות הרווחה דופקת בדלת ביתך

ינואר 2012 - עובדים סוציאלים ופקידי סעד מטעם הרשויות הם הצד המכוער והאלים במדינה דמוקרטית. הם מסמלים תאוות הבצע של עסקנים פוליטים, עמותות רווחה, פנימיות, אומנה, מטפלים ומאבחנים, שופטי משפחה ונוער רשלנים.
מטרתה של העו"סית מטעם המדינה היא לנער אחריות המדינה מסיוע לחוסים, ילדים וקשישים ולהעבירם למלכ"ר תאב בצע עלום, תוך הרס התא המשפחתי.
האמצעי המרכזי בו משתמשת העו"סית הוא הפצת הבלים דברי בלע והררי מילות ארס נגד החוסה ומשפחתו.
מדיניות הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה ונוער לתת לעו"סית את מלוא הגיבוי להשגת מטרותיה.
.

.
שלום, אני פקידת סעד מלשכת הרווחה.
אני עובדת למען צוות לרכישת מוצרים של תעשיית פקידות סעד.
קיבלנו דיווח ממקור אנונימי כי אתה מתעלל או מזניח את הילד שלך.
נשלחתי לכאן כדי לחקור.
יש לך רק את הזכות לשתף פעולה.
התנגדותך חסרת כל ערך.
ואין לך שום ברירה אחרת, אלא מלתת לי לעשות את עבודתי.
אתה חייב לענות לכל שאלותיי.
וחייב להגיד לי מה שאני רוצה לשמוע.
אם אתה מתנגד או מסרב, אלך לבית המשפט, אקח מהשופט צו הרחקה, דבר שכמובן אעשה בכל מקרה.
עדיף להיות בטוח מאשר להצטער כמובן.
אתה תחויב ותוכרח לחתום על טפסים, כדי לתת לי את הזכות לעסוק בחקירותיי.
כולל לדבר עם הרופאים שלך,
מורי ילדך, מטפלי ילדך,
או כל מי שנראה לי שיודע כל דבר עליך ועל משפחתך.
אתה גם תחתום על טפסים שנותנים לי רשות לגשת לבתי הספר של ילדיך ולדבר
אליהם ללא נוכחות הפרעה מהורים.
אני יכולה להתייצב בכל שעה
ללא הודעה מוקדמת ולקחת את ילדך.
ללא כל הוכחות או ראיות של הזנחה.
אתה כבר נמצא בידיי.
ואני כבר לא סובלת אותך.
אני יכולה לקחת את ילדיך
ולגרום שלא תראה אותם יותר לעולם.
מה אתה חושב על זה?!
ולי אין כל אחריות אישית!
ולא משנה כמה אני מחרבשת לך את החיים
כי לי יש חסינות מכל תביעה,
והשופט ישים את החתימת גומי שלו על כל נייר שאני חושבת להגיש לו,
אז אין לך אפילו שמץ של סיכוי.
אז איפה נתחיל?
למה לא תגיד לי כל מה שאני רוצה לשמוע.
בינתיים אחטט ואפשפש בביתך לחיפוש לענייני בטיחות על פי החלטותי.
אני חושבת שאתה הורה גרוע ביותר.
אתה מרביץ לילדך, נכון?
'לא' אתה אומר?
אני ממש לא מאמינה לך.
אקח את ילדך ואזרוק אותו למשפחה אומנת, ואז אגרום לך לקחת סדרה של בדיקות שכוללות:
בדיקות סמים, אומדן פסיכולוגי, וקורסים להורות נכונה.
כל ההצהרות של גורמים אלו יעזרו לי לתפור ולסלף את התיק שלי נגדך.
ולא משנה כמה ומה שתנסה לעשות, לא יעזור לך כלום. אני רק אייצר ראיות אחרות לשימוש נגדך, ואמשיך להוסיף עוד ועוד ראיות נגדך.
טוב, אני חושבת שזה מספיק להיום.

קישורים:

יום שבת, 31 בדצמבר 2011

פלייליסט - מרכזי קשר רשויות הרווחה

ינואר 2012 - מרכזי קשר רשויות הרווחה משמשים למפגשים בין הורים לילדיהם הנמצאים בטיפול ובהשגחת המדינה, כאשר פקיד הסעד סבור כי ההורה מהווה סיכון לילד באם יפגשו לבדם. אמנם בית המשפט (משפחה או נוער) קובע את הסדרי הראיה במרכז הקשר אך המדיניות היא שהשופט משמש  חותמת גומי של פקידי הסעד.
המפקחת על המפגש במרכז הקשר היא אותה פקידת סעד אשר כוננה את הליך ניתוק הילד מהוריו בתואנת סיכון הילד, היא מציגה את ההורים בפני בית המשפט, בפני ה"מומחים" וה"מאבחנים" הותיקים של רשויות הרווחה, בפני ועדת החלטה, תסקירים, בפני הילד עצמו ובפני כל אדם המעורב בענייני הניתוק. דבר זה נותן לפקידת הסעד כוח ויכולת להשפיע על המפגשים עצמם ולכוון את הליך ניתוק הילד מהוריו כרצונה.
בהעדר יכולת של פקידת הסעד להביא תועלת אפקטיבית לילד לאחר שניתקהו מהוריו, פקידת הסעד "שופכת" את התסכולים שלה על ההורים כדי להצדיק את הניתוק שכפתה על המשפחה וגרמה לפירוקה.
צפו בפלייליסט על תפקודן הלקוי המכוון של העובדות הסוציאליות בשמירת הקשר בין ילדים להוריהם.
.

.
קישורים:

יום רביעי, 19 באוקטובר 2011

סיפור אומנה - דורסנות רשויות הרווחה ובתי משפט לנוער מול סבל המוחלשים

ספטמבר 2009 - פשעי רשויות הרווחה ובתי משפט לנוער - קטע מתוך תכניתה של מיקי חיימוביץ משפחה אומנת. מסופר על ילדה שרשויות הרווחה ובתי משפט לנוער קרעו אותה מביתה ומשפחתה למשפחה אומנת כי היו "סבורים" ע"פ חוק הנוער כי זה לטובתה.
הילדה שהתה מספר חודשים בבית אומנה, תויגה כסובלת מבעיות רגשיות והושלכה לפנימיה שיקומית.
רשויות הרווחה ובתי משפט לנוער לא נתנו לילדה להביע דעתה, פעלו בדורסנות תחת מעטה החיסיון ומעולם לא נטלו אחריות על מחדליהם ופשעיהם.
.

.
קישורים:

יום רביעי, 28 בספטמבר 2011

בג"צ או בית משפט גבוה ל"סדר" וטיוח - מדוע אמא אינה רואה את ילדיה מזה 3 שנים

ספטמבר 2011 -בג"צ 4613/11- מדובר באמא אשר ילדיה הוצאו מחזקתה לפני כ- 3 שנים מאחר ופקידת הסעד מלשכת הרווחה גבעתיים (לימים נתברר כי שיקרה בבית משפט נגד האמא) הייתה "סבורה" כי הילדים בסיכון. האמא אינה רואה את ילדיה מזה כ- 3 שנים למרות שהינה אשה עובדת, נורמטיבית, ללא רבב, וזאת בעקבות הליכים ביורוקרטיים בבית משפט לענייני משפחה. פקידות הסעד מלשכת הרווחה גבעתיים ולשכת הרווחה רמת גן מעלות דרישות ותנאים שונים ומשונים אשר מונעים לאורך שנים מהאמא וילדיה להיפגש. האמא עתרה לבג"צ לקבוע הסדרי הראיה בין העותרת וילדיה הרכים בשנים. האמא ביקשה כי בית משפט זה יוציא לאלתר צו המורה למשיבים להפגיש בין הקטינים לבין אמם.

בג"צ בראשות השופטים מרים נאור, אסתר חיות, וחנן מלצר דחו את העתירה בתואנה כי "כל השאלות שהיא (האמא) מעלה בעתירתה מצויות בסמכות בית המשפט לענייני משפחה, ובמידת הצורך ניתן לפנות בערעור או בבקשת רשות ערעור על ההחלטות הניתנות על ידו".
בדיקת ה"נימוקים" הלקוניים של בג"צ מעלות תהיות וספק רב באשר לשיקוליו ודרכי פעולותיו והערכאות השיפוטיות בענייני רווחה. מתקבלת התחושה כי בג"צ פוחד שמא תיפתח תיבת פנדורה של פשעים חמורים וקשים של רשויות הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה ונוער הנעשים מידי יום בדלתיים סגורות, ועל כן בג"צ מגבה פשעים אלו בדרכי טיוח. בג"צ בכך משית "סדר" שבו תעשית עושק המוחלשים של עוס"ים, מאבחנים, עמותות מופרטות, מטפלים ושופטים מתפרנסים על גבם וזעקתם של ילדים ומשפחות.

תיאור חלקי של העתירה תוך השמטת נקודות מרכזיות
מדובר באמא וילדיה אשר רשויות הרווחה וערכאות שיפוטיות מונעות מהם להיפגש כ- 3 שנים. בג"צ מתאר זאת בלקוניות: "עניינה של עתירה זו בהסדרי הראיה בין העותרת וילדיה הרכים בשנים. העותרת מבקשת כי בית משפט זה יוציא לאלתר צו המורה למשיבים להפגיש בין הקטינים לבין אמם. עוד ביקשה להעביר את הקטינים למשמורתה".
מן הראוי כי כאשר מדובר בפגיעה כל כך חמורה בזכויות אדם יסודיות, וצדק טבעי של ילדים לפגוש את אימם, יפרט בג"צ את הסיבה לכך למניעת המפגשים. בג"צ כאמור נמנע מחשש כי רשויות הרווחה ובתי המשפט יעמדו לביקורת בשל כך. עם זאת כפי שיפורט בהמשך בג"צ אינו חוסך מהטחת האשמות שווא נגד האמא, חרף העובדה שלא דן בעתירה, תוך תיאור תמונה חלקית ושטחית לרעת האמא.

בג"צ מתחמק מאחריותו לטפל בעתירה בנגוד לחוק יסוד השפיטה - ומקבע את אי מימוש אמנת זכויות הילד שישראל חתומה עליה מזה 20 שנה
בג"צ תרץ החלטתו לא לדון בעתירה בתואנה כי "כל השאלות שהיא (האמא) מעלה בעתירתה מצויות בסמכות בית המשפט לענייני משפחה, ובמידת הצורך ניתן לפנות בערעור או בבקשת רשות ערעור על ההחלטות הניתנות על ידו" - טענה זאת אינה נכונה. בענייני זכויות ילדים לפגוש הוריהם ישראל חתמה על אמנת זכויות הילד בספטמבר 1991 (לפני 20 שנה) אולם טרם חוקק חוק בנושא לכן האמנה אינה בסמכותם של בתי משפט.
אמנת זכויות הילד סעיף 9 דן בזכויות ילדים להיות בקשר עם הוריהם. האמא הוסיפה טענות נוספות מן הצדק בעתירתה. מן הראוי היה כי בג"צ ידון בעתירה ולו רק בשל שהמדובר בהסדרי ראיה בין אמא לילדיה, בענייני אמנת זכויות הילד.

בג"צ לא קיים חובת הנמקה
בג"צ אינו מפרטת השאלות שמעלה האמא בעתירה, אינו דן בהם וקובע כי דין העתירה להידחות מחר ו"כל השאלות שהיא מעלה בעתירתה מצויות בסמכות בית המשפט לענייני משפחה" - תשובתו של בג"צ לקונית ולא ניתן לדעת ולהבין מה הן השאלות שמעלה האמא בעתירתה ומה הן תגובות בג"צ - מן הראוי היה כי בנושא כל כך מהותי ועקרוני ממנו סובלות משפחות וילדים רבים מוחלשים רבים בישראל יינתנו תשובות ברורות ומפורטות במיוחד ממוסד רם כבג"צ.

בג"צ כחומת ברזל על מחדלי רשויות הרווחה וערכאות שיפוטיותבג"צ כאמור דחה העתירה בתירוצים לקוניים מבלי שכתב את טענות העותרת. מצד שני תוקף בג"צ ומאשים את העותרת באי קיום הסדרי ראיה תוך השמטת עובדות מהותיות ומרכזיות. לשם כך משתמש בג"צ בציטוט ערכאה שיפוטית נמוכה יותר של בית משפט מחוזי.
מן הראוי כי כאשר קובע בג"צ נקודה הנראת לו יציין את גם את טענות העותרת. התנהלות זאת הנה הטיית ההליך השיפוטי לטובת רשויות הרווחה ובתי המשפט הדנים בעניין. בג"צ בפועל משמש כחומת המגנה על פשעי רשויות הרווחה בדלתיים סגורות נגד אזרחים טובים ללא רבב.

האשמות שווא ללא כל בסיס ובצורה חד צדדית
בג"צ כותב: "מן הדיון שהתנהל בפנינו ומן הכתובים שקראנו הבנו כי בין רשויות הרווחה לבין העותרת קיים סכסוך עמוק, בשל פגיעות שפוגעת העותרת בדרכים שונות בעובדי הרווחה שאינם מוכנים עוד לטפל בה. אין צריך לומר כי העותרת אינה זכאית לפגוע בעובדי הרווחה, בשום צורה ובשום דרך..."
בג"צ חושב את האזרח לפתי ומצפה שיניד בראשו כאות הן עם רשויות הרווחה המציגות עצמן כאומללות ופגועות, בעוד שהעובדות בשטח, ותחקירי ועדות כגון סלונים נבו, גילת, מראים ההפך. רשויות הרווחה פועלות בצורה מופקרת (מקצת הפשעים, קצה הקרחון - ראה קישורים בסוף הפוסט) ומסבים נזקים לילדים ומשפחות.
מן הראוי כי בג"צ יפרט ויציג תמונה מלאה של הטיעונים והבודות טרם הקביעה המסולפת כי העותרת פגעה ברשויות. יוצא כי בג"צ במקום לדון בענייני העתירה מנצל את הבמה ליחצ"נות לטובת רשויות הרווחה המשומנות.

סוף דבר
בג"צ פעל בצורה מוטה נגד האמא העותרת ומעמיד את אזרחי המדינה כפתאים האמורים להאמין למוצא פיהם של שופטיו מבלי להתייחס לעובדות ולמסקנות. בג"צ נמנע מעשיית צדק כנדרש ואף צדק מינימלי בענייני רווחה מחשש כי פשעי הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה ונוער יחשפו וזה עלול לפגוע ב"סדר" הקיים שבו עו"סים ועמותות מופרטות ועמיתיהם מתפרנסים על גבם של ילדים ומשפחות הנפגעים ונעשקים.

קישורים:

יום שלישי, 17 במרץ 2009

עצות להתנהגות עם עובדים סוציאלים מלשכת הרווחה

המאמר מאתר: הרהורים על משפחה וילדים

בשל אותם מקרים בודדים קשים של הורים מתעללים המהווים אחוזים בודדים מכלל המקרים ואשר אותם לא השכילו פקידי הסעד לאתר, נטפלים פקידי הסעד ממשרד הרווחה לכלל המשפחות החלשות, חפות מפשע אשר מהוות את מרבית המקרים ומוציאים את ילדיהן מהבית.

כך הם יוצרים עומס עבודה מלאכותי, מנפחים את מספר הילדים בסיכון ומקבלים תקציבי ענק מכספו של משלם המיסים אשר במקום שיופנה לרווחתן של אותן משפחות במצוקה, הוא מופנה לכספים המשולמים לאחזקת הפנימיות ומשפחות האומנה. כ-500 פנימיות קיימות היום בישראל – תעשיה אדירה של כסף.

מובא כאן מדריך כללים לאוכלוסיות מוחלשות, למתגרשים ולשאר המשפחות הנורמטיביות המתאר כיצד לשרוד ולנצח את עובדי משרד הרווחה. שננו ושימרו מדריך זה במקום נגיש.

לעולם אל תיצרו קשר עם עובדי רווחה

לעולם אל תיצרו קשר עם עובדים סוציאלים ממחלקת הרווחה בנוגע לעזרה או עצה כלשהיא בנושא של ילדים או כל נושא אחר בו מעורבת משפחה עם ילדים מתחת לגיל 18, בכלל זה עזרה כלכלית כלשהיא.

אם ישנן בעיות עם בן או בת הזוג, לעולם אל תפנו לשירותי הרווחה בבקשת עזרה. אחד המהלכים הראשונים שעובד הרווחה יעשה הוא להוציא את ילדיכם מן הבית על מנת להרחיק אותם מן ה”סיכון”.

אל תחשפו בפני פקידי סעד את תכניותיכם

אם עובדים סוציאליים הוציאו לכם את הילדים מן הבית, לעולם אל תחשפו בפניהם את תכניותיכם להיאבק בהם. זכרו, גם אם ילדיכם באומנה או בפנימיות הם עדיין יכולים להתקשר אליכם בטלפון או לשלוח לכם מייל באינטרנט ולספר לכם אודות העובר עליהם במוסדות הללו.

חובה להקליט כל שיחה עם עובד רווחה

חובה להקליט כל שיחה שלכם עימם. מכשיר הקלטה צריך תמיד להיות בהישג יד. מרבית ההקלטות מהוות ראיה רבת עוצמה לשקרים שנאמרו על ידם במהלך השיחה.

לעולם אל תאמינו לעובדי רווחה

לעולם אל תאמינו למה שעובדי הרווחה אומרים לכם. עימדו על כך שכל הבטחה שלהם תועלה על הכתב. היו מנומסים כלפיהם, אך תמיד זכרו עובדי רווחה הינם האויבים שלכם.

שימרו על קור רוח כאשר אתם משוחחים עימם

פקידי סעד ינסו בכוונה לגרור אתכם לכדי ויכוח קולני עימם וזאת על מנת שמאוחר יותר הם יכתבו בתסקירים שלהם לבית המשפט כי הינכם אנשים “תוקפנים ואלימים” ואף לא יהססו להגיש נגדכם תלונות במשטרה כטכניקה נוספת להוצאת ילדיכם מהבית. שימו את האגו שלכם בצד, תמיד ענו להם בשקט אך באסרטיביות גם אם הם צועקים עליכם. זכרו שוב להקליט כל שיחה עימם.

עצות של עובדי רווחה הן מלכודת

עובדים סוציאליים אינם משטרה למרות שהם מתיימרים להיות כאלה במסגרת גוף מפוקפק שהם יצרו בשם “משטרת הרווחה”. אי לכך, לעולם אל תפעלו על פי “עצותיהם המועילות”. “עצה מועילה” ידועה שלהם היא במקרה של גירושין, כאשר הם אומרים לכם שהברירה היחידה עבורכם לקבל משמורת על הילד היא להיפרד מבן הזוג. הם ינסו לשסע אתכם אחד בשני בשיטת “הפרד ומשול”, ולוודא שהגעתם למצב בו אתם פרודים אחד מהשני, ממודרים ומבולבלים.

לעתים הם ינסו לארגן עבורכם הסדרי ראיה עם הילדים בשעות לא מקובלות כמו באמצע יום עבודה. כתוצאה מכך תאבדו את מקום עבודתכם ואף את רכושכם, ואז בבית המשפט הם יאמרו כי אינכם מסוגלים לגדל את הילדים משום שאתם מובטלים וללא רכוש. התנגדו להסדרי ראיה דרקוניים כאלה והקליטו את שיחת ההתנגדות על מנת להוכיח כי פקידת הסעד שמה במתכוון מכשולים להסדרי הראיה.

לעולם אל תחתמו על שום מסמך מטעמם

לעולם אל תחתמו על שום מסמך המובא על ידם, גם אם הם אומרים כי “אתם חייבים”. אינכם חייבים לחתום על שום מסמך שלהם! פקידי סעד עובדים על בסיס מניפולציות ושקרים ומתוך ידיעה כי הצד השני אינו מכיר את החוק ולמעשה אין להם שום סמכות להחתים אתכם על שום מסמך.

רק צו בית משפט מחייב אתכם. אם הם מאיימים עליכם כי יפנו לבית משפט אל תתרגשו מן האיום. הילחמו בהם באמצעות בית המשפט בלבד. אנו מודעים לאחת הבעיות הקשות בהן לרוב המשפחות העניות אין כסף לשכור עורך דין טוב וגם הם לדאבוננו מודעים לכך. היו בטוחים כי ברגע שאתם חותמים, הם ישברו את המילה שלהם משום שמה שהם אמרו בעל פה אינו מעוגן וחתום בשום מסמך, בעוד שאתם כן חתמתם.

אל תנדבו להם מידע מיותר עליכם

אם לאויבים שלכם נגמרה התחמושת, אל תציידו אותם בתחמושת נוספת, קרי מידע נוסף עליכם. תמיד ענו להם בתשובות לקוניות כמו “כן, “לא”, “אני לא יודע”. אם תספקו להם תשובות מפורטות הם תמיד יתנו לתשובות שלכם פרשנויות מעוותות ופרשנויות אלו ישמשו אותם מאוחר יותר בבית המשפט נגדיכם.

שיתוף הפעולה שלכם עימם באמצעות מידע נוסף שתספקו להם עליכם ועל ילדיכם עלול לעלות לכם באיבוד משמורת על ילדיכם לצמיתות..

אל תיכנעו לסחיטה של עובדי רווחה

זכרו!! המטרה של פקיד הסעד אינה טובת ורווחת הילד, אלא עוד ניצחון נוסף שלו בבית המשפט להוצאת ילדים מהבית. התעלמו מכל איום או סחיטה שהם מפעילים עליכם בנוסח “תעשו מה שאנו דורשים מכם ולא תסתבכו”. התנגדו להם באופן מנומס כדי שלא יאשימו אתכם אחר כך באנטגוניזם ותוקפנות.

התנגדו להשמה חוץ ביתית מכל סוג שהוא

לעולם אל תסכימו שילדיכם יגיע למשפחת אומנה או לכל סידור חוץ ביתי אחר, גם אם זה סידור זמני עד שתתאוששו ותקומו על הרגלים. זכרו, מה שזמני הוא קבוע.

הסכמה שלכם לצו נזקקות או להשמה חוץ ביתית כגון אומנה או פנימיות היא למעשה הודאה מצידכם כי אינכם מסוגלים לטפל בילד והודאה זו תלווה אתכם לכל אורך חיי הילד ותשמש את פקידי הסעד נגדכם.

פקידי הסעד ישכנעו את בית המשפט כי הילד צריך להמשיך לשהות בסידור חוץ ביתי עד ש"תשתקמו" וכרגע הם אינם רואים ש"השתקמתם".

בדרך כלל הם יהיו עקבים בהצהרה הזו נגדכם עד להגעתו של הילד לגיל 18.

התרחקו מסיוע משפטי מטעם המדינה

התרחקו מעורכי הדין המייעצים לכם להסכים לסידור חוץ ביתי זמני בתואנה כי “אחרת תאבדו את ילדיכם לתמיד”.

עורכי דין כאלו הם עורכי דין המחפשים לעצמם עבודה קלה.

ישנם עורכי דין, ובעיקר עורכי דין מן הסיוע המשפטי הניתן לכם חינם שיאמרו לכם שאין צורך שתעידו בבית המשפט, הם ידברו בשמכם ולפתע אתם מוצאים עצמכם מאבדים את ילדיכם בצו בית המשפט. שימו לב !! מרבית עורכי הדין מן הסיוע המשפטי בבתי המשפט לענייני משפחה ידועים כמפסידנים מקצועיים. התרחקו מהם !! רבים מהם מעמידי פנים כאילו הם בעד הלקוח בעוד שבפועל הם שליחים של הממסד.

כל עורך דין שמונע ממך מלהעיד, פטר אותו. עדיף שתייצגו את עצמכם מאשר שתיוצגו ע”י עורך דין גרוע.

הימנעו מלספר ביוזמתכם על מעידות שלכם

הורים זכרו, פקידי הסעד הם האויבים שלכם. לעולם אל תספרו מיוזמתכם להם או לבית המשפט על מקרים או מעידות שקרו לכם. אימרו את האמת אך אל תנדבו מידע מיותר אלא ענו בבית המשפט רק בתשובות של “כן” ו”לא”.

צייתו לצו בית המשפט. אל תשלחו את הילד לחו”ל בניגוד לצו בית משפט אבל נשים, אם אתן בהריון שום צו בית משפט אינו יכול לעצור בעדכן לנסוע לחו”ל וללדת שם את הילד. שבדיה או אירלנד הם מקומות טובים עבורכן.

סרבו לכל טיפול מטעם משרד הרווחה

סרבו לכל “טיפול” שעובדי הרווחה דורשים מכם, בכלל זה טיפולי פסיכיאטריה, פסיכותרפיה, פסיכולוגיה, יעוץ וכו’). ובפרט סרבו לטיפולים הללו לאחר שילדיכם נלקחו מכם, משום שטיפולים כאלו, מכל סוג שהוא אינם אפקטיביים כאשר אתם כהורים נמצאים במצוקה רגשית קשה עקב חטיפת ילדיכם ע”י שירותי הרווחה ומצוקה זו אינה ניתנת לפתרון כל עוד ילדיכם רחוקים מכם.

חוות הדעת ב”טיפולים” הללו אף משמשות את פקידי הסעד כנגדכם. הן משמשות כ”ראיה” נוספת נגדכם בבית המשפט. שימו לב כי מטפלים מטעם משרד הרווחה יכתבו רק חוות דעת שתניח את דעתם של פקידי הסעד, גם אם היא אינה משקפת את מצבכם האמתי.

הסכימו לשתף פעולה עם “מומחים מקצועיים” רק אם יצהירו בכתב כי המטרה שלהם היא להשיב את הילדים הביתה ואין להם נגיעה ישירה או עקיפה למשרד הרווחה. הרי ברור שזה לא הוגן לחייב אתכם לעבור “טיפול” אצל “מומחה” אשר מונה מטעם בית המשפט ועובד במקביל עם משרד הרווחה, כאשר מטרתו של משרד הרווחה היא הרחקת הילד מביתו ולא החזרתו הביתה. אינכם יכולים לעבור טיפול אצל מומחה שעובד במקביל עם גוף שפועל נגדכם. יש כאן ניגוד אינטרסים.

סרבו לבדיקת מסוגלות הורית

סרבו לכל בדיקת מסוגלות הורית, משום שבמרבית הבדיקות יפסקו לרעתכם. במיוחד סרבו לבדיקת מסוגלות של מאבחן שמונה מטעם משרד הרווחה, שהרי אדם זה הוא עושה דברם של פקידי הסעד.

תביעות נזיקין הגישו בתום דיוני בית המשפט לענייני משפחה

כאמור, העידו בבית משפט לענייני משפחה או בית משפט לנוער בתשובות קצרות בלבד. תשובות כמו “כן”, ו-”לא” הן התשובות הטובות ביותר במרבית המקרים.

לעולם אל תתלוננו ולעולם אל תסבירו שום דבר. כל הסבר מיותר שלכם יתקל בחומת התנגדות ועלול לשמש כנגדכם. דברו תמיד בטונים רגועים ואל תאיימו במעמד זה בתביעות נזיקין אזרחיות כנגד הגורמים המעורבים. תביעות נזיקין הגישו מאוחר יותר, בתום דיוני בית המשפט לענייני משפחה.

התמקדו בזכויות הילד ולא בזכויות שלכם

נקטו בגישה של החזרת ילדים הביתה לא בגלל שהפקיעו מכם את זכויותיכם כהורים אלא משום שמשרד הרווחה הפקיע את זכויות הילדים בניגוד לאמנת זכויות הילד ולילדיכם נגרם נזק עקב השהייה במסגרת חוץ ביתית ולכן עליו לחזור הביתה, שם מקומו ושם טובתו האולטימטיבית.

הגישה שלכם צריכה להיות ממוקדת בסבלו של הילד כתוצאה מהניתוק ולא בסבל שלכם.

הסבירו לילדיכם כי אתם תמיד תיאבקו להשבתם הביתה

מרבית הילדים בבתי האומנה ובפנימיות עוברים שטיפת מוח נגד הוריהם. שם נאמר להם יום יום כי “הוריהם אינם מסוגלים לטפל בהם…”, או גרוע מכך כי “הוריהם אינם אוהבים אותם…” ו-”הוריהם נטשו אותם…”.

מטרת שטיפת המוח היא לשכנע את הילד להשתלב במשפחה כי במשפחה החדשה הוא יקבל “בית חם ואוהב”. אמירות כגון אלו נאמרות לילד הן מצד עובדים סוציאלים, הן מצד משפחות האומנה והן מצד צוותי הפנימיות.

הורים, תמיד תאמרו לילדיכם כי הם נחטפו מכם ע”י חדלי אישים עבור בצע כסף, שלעולם לא תוותרו עליהם ותיאבקו תמיד להשבתם הביתה. תלחשו להם באוזן או אפילו תאמרו להם בשקט על כך למרות נוכחותם של מפקחים סוציאלים בסביבה.

גם ילדים בני 3 לעולם יזכרו את מה שאמרתם להם. זהו מסר קשה להם אך הכרחי ביותר על מנת להבטיח כי ידעו תמיד שאמא ואבא נלחמים עבורם וכך ההערכה העצמית שלהם תישאר גבוהה.

הבהירו למטפל כי הוא מחוייב לחסיון

אם עובד סוציאלי מבקש להסתכל ברשומות הרפואיות שלכם, מן הסתם כדי למצוא נגדכם “ראיות”, אזי כדי למנוע אי הבנות מיותרות, תמיד תמסרו לכל רופא או פסיכיאטר המטפל בכם מסמך המדגיש כי בשם חוק חסיון מטפל/מטופל (חוק זכויות החולה) אסור להם להעביר לאף גורם כל מידע בנוגע אליכם, בכלל זה פקיד סעד ומשטרה אלא בצו בית משפט בלבד.

פלייליסט - פקידת סעד עובדת סוציאלית

יום שני, 12 במאי 2008

מדוע הוצפנו בסיפורי התעללות? - מאמר מאת פרופ. אסתר הרצוג

המאמר מדוע הוצפנו בסיפורי התעללות? , פרופ. אסתר הרצוג , אפריל 2008 , ynet

חשיפת התעללויות של הורים בזו אחר זו משרתת אינטרס של פקידי הסעד, שמעוניינים בתוספת תקנים. אך מדיניותם של אותם פקידים לרוב כלל לא מועילה

העובדים הסוציאליים מאיימים בשביתה. הם מוחים על העדר תקנים, בעיקר לטיפול בילדים בסיכון, ולדבריהם חסרים כאלף פקידי סעד. בין השאר הם איימו כי לא יטפלו בילדים בסיכון ולא יקיימו ועדות החלטה שקובעות את תוכנית הטיפול בילדים.

לאחר מספר שבועות בהם הוצף הציבור בסיפורי התעללות של הורים בילדיהם, רבים השתכנעו שילדים רבים מאוד מצויים בסכנה קיומית בבתיהם, וכי יש לתמוך בתביעת העובדים הסוציאליים להוסיף תקנים, על מנת שיוכלו לעמוד במשימה הנעלה של הצלת הילדים.

אך אני סבורה שאין להוסיף תקנים לעובדים סוציאלים. ייתכן שאף עדיף לילדים, לפחות במציאות הקיימת של טיפול ב"ילדים בסיכון", לולא "טיפלה" בהם מערכת הסעד.

יש אמנם מקרים חריגים של אלימות קשה של הורים, אך הצגתם כ"תופעה" היא מניפולציה לא מקרית. האינטנסיביות של פרסומי האימים על ההתעללות בילדים העלתה תמיהות: כיצד, בבת אחת, "התגלו" מקרים רבים של אכזריות הורים? האם ביתם של ילדים אינו עוד מבצרם והאם הורים מועדים למעשי אכזריות כלפי ילדיהם? כיצד מתגלים סיפורים רבים על אכזריות כלפי ילדים בבתיהם אך אין כל דיווח על התעללות בהם במוסדות?

ככל שהתרבו הפרסומים, הם לבשו יותר ויותר צורת קמפיין של דמוניזציה נגד הורים בישראל (ובתוך כך גם של החברה החרדית). בשולי העיתונים דווח על כמה מקרים שבהם החשדות להתעללות התבררו כחסרי יסוד, אך ההכחשה לא זכתה לגודל ולדרמטיות של פרסום החשדות.

התמונה החלה להתבהר כאשר בעקבות סדרת הפרסומים המחרידים הופיעה ידיעה על כך שהכנסת אישרה פתיחת שבעה מקלטים "לקטינים נפגעי עבירות מין ואלימות", בתקציב של שבעה מיליון שקלים. הייתכן שמדובר בשיטה של יצירת פאניקה ציבורית להשגת תקציבים, תקנים והכרה בשליטה פרופסיונלית?

הסוציולוג האמריקני ג'וזף גוספילד, תאר בעבודתו מראשית שנות ה-80 על נהגים שיכורים, איך מושגת הכרה ציבורית בקיומה של "בעיה חברתית קשה במיוחד", בעזרת סטטיסטיקות מבהילות וסיפורים קורעי לב, במטרה להשיג מימון ציבורי להקמת ארגוני טיפול כאלה ואחרים.

המניפולציה מאחורי הפרסומים מתבררת עוד יותר עם קריאת מכתב הוקרה של דוד גולן, דובר איגוד העובדים הסוציאליים, לנחום עידו, דובר משרד הרווחה. עידו כתב מכתב עידוד לפקידי הסעד בעקבות כתבתה של מרב בטיטו שחשפה את המדיניות הדורסנית של משרד הרווחה בסוגיית הוצאת ילדים מבתיהם למוסדות.

כך מציע גולן במכתבו לעידו להגיב על הפרסום הקשה: "האיגוד מציע להציף מקרים קשים של התעללות והזנחה מצד הורים. אנו מאמינים שעל ידי 'הצפה' כזאת נוכל להעלות את חשיבות תפקידם של פקידי הסעד לחוק הנוער, בהגנה ובשמירת שלומם וביטחונם של אותם קטינים".

אכן נראה שהשיטה מוכיחה עצמה. ההצפה "הבהירה" את חיוניותם של פקידי הסעד להצלת "אותם קטינים", קורבנות הוריהם האכזריים.

כמי שפעילה לצד הורים במאבקים נגד הוצאת ילדיהם למוסדות, נוכחתי פעם אחר פעם עד כמה חסרי יסוד היו הטענות נגדם בגין "הזנחה", "התעללות" וכיוב'. למשל, במקרה אחד, הואשמה אם בהכאת בנה בקולר של כלב, כשמדובר היה בכלב קטן שלא היה לו קולר.

בשבתי בכמה ועדות החלטה שבהן דנו בגורל הילדים שפקידות הסעד הרחיקו מהוריהם, השתתפו שמונה פקידי סעד ויותר, בתפקידים ובדרגות שונות. היו אלה מפגשים טראומטיים, שבהם פקידי הסעד הופיעו כקבוצה עויינת ומאיימת מול הורה חסר אונים וחסר סיכוי. נוכחתי אז לדעת שהנוכחות המאסיבית של פקידי סעד נחוצה לפקיד המקומי לשם גיבוי הממונים להחלטות פוגעניות בפני בית המשפט, ולא "לטובת הקטין".

בהרחקת ילדים ממשפחותיהם ומסביבתם החברתית, הופכים פקידי הסעד בפועל את הילד לחפץ של המדינה, שאותו היא מספקת לבעלי המוסדות (המופרטים, כידוע), לטובת רווחיהם, בתמורה לריבוי משרות לעובדים סוציאלים.

מדובר, אם כן, בקמפיין מוצלח להפליא: הוא גם מבסס הכרה ציבורית בחיוניות ביורוקרטיַת הסעד, גם משיג לה תקציבים ותקנים וגם מטשטש את נזקי הכתבות החושפות את הכוח להרע.

ד"ר אסתר הרצוג, ראש תוכנית אנתרופולוגיה במכללה האקדמית בית ברל, מרכזת פרלמנט נשים

המאמר מדוע הוצפנו בסיפורי התעללות? , פרופ. אסתר הרצוג , אפריל 2008 , ynet


קישורים: