‏הצגת רשומות עם תוויות לשכת רווחה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות לשכת רווחה. הצג את כל הרשומות

יום ראשון, 20 באוקטובר 2019

חתימה בלשכת הפסיכיאטר

אוקטובר 2019 - טיפול בסמים פסיכיאטריים הוא ממכר בעל תופעות לוואי קשות וגורר מחלות כרוניות וגם למוות. בימים אלו מנוהלות תביעות ענק נגד חברות התרופות בארה"ב שגרמו למותם של מאות אלפי אמריקאים על שלא הזהירו את המטופלים בהתמכרות הקשה לסמים פסיכיאטריים ובתופעות הלוואי הקשות.

תופעות הלוואי הקשות של הסמים הפסיכיאטריים אינו מונע מרשויות הרווחה לכפות על האזרח "טיפול תרופתי" בסמים פסיכיאטריים שלא לצורך. המזימה של העובדת הסוציאלית במקרה זה הנו לתפור תיק פסיכאטרי על מנת לעבות את תיק הרווחה נגד האזרחית.
מצורף אישור רפואי של פסיכיאטר קופת חולים שבו מתועד טיפול בכפייה של פקדית הסעד על אזרחית לבוא לפסיכיאטר קופת חולים אחת לשבוע. הפסיכיאטרי קבע כי למטופלת אין כל הפרעה פסיכיאטרית למרות שהעובדת הסוציאלית מלשכת הרווחה כופה עליה לבוא לביקור אצך פסיכיאטר אחת לשבוע. עוד כתב הפסיכיאטר באישור הרפואי: "קופת חולים עוסקת בטיפול. לפי הצורך חולים גם מקבלים אישורים. אין אנו משתתפים בכל מיני הסדרים של התייצבות חובה, מין "חתימה בלשכה" כמו שנדרשת לעשות חולה, ביקורים אצל פסיכיאטר מתבצעים על פי הצורך הטיפול עם מעקב לפי צרכים טיפוליים בלבד".

מתוך סטטוס פייסבוק עדי גינו 07.10.2019:

"כאשר עובדת סוציאלית/פקידת סעד מחליטה שהיא גם רופאה פסיכיאטרית ודורשת אישור חודשי "החתמת כרטיס" אצל פסיכיאטר מגיע השלב בו גם הפסיכיאטר מתעצבן על התנהלות המקוממת . עו"ס לא למדה רפואה ואין לה הכשרה להאריך אם אדם זקוק למעקב בתדירות שהיא מצאה לנכון וכתנאי להתרת מפגשים עם הילדים. עכשיו רק נותר לשאול- מה היתה המטרה של העו"ס ?
ד"א האבחנה שכתובה היתה משתנה מפעם לפעם. אין לפסיכיאטרים דרך לאבחן דיכאון אחרי לידה ולשמר איבחון כזה לצמיתות.דיכאון לאחר לידה הוא מצב חולף שגם במקרה שלי חלף תוך שנה.
מדוע התעקשו לשמר את המצב "הפסיכיאטרי" שלי? כאמור היה צורך להיתלות על משהו בבתי המשפט כדי להמשיך להשאיר את ילדי באומנה. וכך גם כאשר חזרו אלינו ההורים המערכת סירבה להרפות ממני עד לפני 5 חודשים".

אישור רפואי - פסיכיאטר 14.03.2016


פייסבוק עדי גינו 07.10.2019
פייסבוק עדי גינו 07.10.2019

יום שישי, 26 ביוני 2015

חנה בית הלחמי מציגה: דרכי רמיה משרד הרווחה להוצאת ילדים מהבית




אולפן וואלה News - יוני 2015 -  חנה בית הלחמי מציגה - דרכי רמיה משרד הרווחה להוצאת ילדים מהבית

חנה בית הלחמי טוענת כי יש למשרד הרווחה מדיניות מוסדרת של הוצאת ילדים מהבית ורוב התקציבים של משרד הרווחה מופנים למסגרות חוץ ביתיות. גם אם רוצה עובדת סוציאלית כלשהי לשקם משפחה בקהילה המשאבים העומדים לרשותה שואפים לאפס.

כל המקרים שילדים נרצחו ע"י הוריהם היו מוכרים לרשויות הרווחה. כיש מדיניות כל כך סיסטמטית להוצאת הילדים מהבית, קיים לחץ, ויותר מוציאים מאיפה שאפשר ופחות מאיפה שצריך. וזה גורם שדווקא הורים קשים ואלימים, הרווחה מתעקשת להשאיר את הילדים ברשותם. רשויות הרווחה מוציאות את הילדים ממשפחות מוחלשות בד"כ, לא רק כלכלית.

רבים מהילדים מוצאים מהבית משום שההורים ביקשו סיוע כלשהו מלשכת הרווחה העירונית, או דיכאון אחרי לידה, הרווחה מתחילה מיד בכתיבת תסקיר שפעמים רבות הקשר בינו למציאות מאוד רופף, בית המשפט מתייחסם אל התסקיר כחוות דעת מקצועית, ואז נעשה דיון ללא נוכחות ההורים (ע"פ סעיף 12 לחוק הנוער).

יום חמישי, 9 במאי 2013

תחלואי תאוות הבצע וסחר בילדים במשרד הרווחה - הורים שילדיהם נלקחו בכפייה לא יכולים לערער - דוח מבקר המדינה 2013

שר הרווחה מאיר כהן - תלישת ילדים מביתם ללא רחמים בוועדות עירוניות משוחדות
מה החזון של שר הרווחה מאיר כהן: טיוח פשעי משרדו והפצת גימיקים חלולים בתקשורת שאין מאחוריהם מאומה.

הכתבה ההורים שילדיהם נלקחו לא יכולים לערער , יובל גורן | 8/5/2013 , nrg

זאת בגלל שלא הוקמו ועדות לכך על אף שאושר להן תקן. דו"ח מבקר המדינה מצא גם כי הרפורמה שנקבעה לפני עשור טרם יושמה

ועדות התכנון, טיפול והערכה לילדים בסיכון - ועדות החלטה (בשמן הקודם "ועדות הערכה"), במחלקות לשירותים חברתיים ברחבי הארץ, מורכבות מנציגי רווחה, בריאות וחינוך ובראשן עובדים סוציאליים.

הוועדות משמשות כצומת המרכזי בקבלת החלטות בנוגע לילדים בסיכון, ותפקידן לגבש תכניות טיפול לילדים בסיכון ולמשפחותיהם בקהילה או במסגרות חוץ ביתיות וכן לעקוב אחר ביצוען. ועדות אלו מפוקחות על ידי משרד הרווחה, ומבצעות את תפקידן בהתאם למדיניות המשרד.

בדיקת מבקר המדינה (דוח המבקר בקישור), שנערכה בחודשים אפריל-אוגוסט 2012, בחנה את סדרי יישום הרפורמה בשירותי הרווחה ובעבודת הוועדות לתכנון, טיפול והערכה בלשכות הרווחה ברחבי הארץ, וכן ברמה המחוזית וברמת מטה המשרד. את הרפורמה הוחלט לבצע עוד בשנת 2002-2004, אך בדיקת המבקר העלתה כי משרד הרווחה לא הכין תכנית רב- שנתית לביצוע הרפורמה ודחה בכל שנה את לוח הזמנים ליישומה.

כמו כן, הערכתה של הרפורמה במחקר מלווה, שהייתה אמורה להתחיל ב-2008, נדחתה בשלוש שנים, ונכון למועד סיום הביקורת, כעשר שנים לאחר שמשרד הרווחה החל ב"פיילוט" ליישום הרפורמה וכחמש שנים לאחר שהוחלט על יישומה ברמה הארצית, עדיין לא יושמו רכיבים מרכזיים בה, ועל פי הנתונים שהגיעו למבקר המדינה צפוי כי הם לא ייושמו לפני סוף שנת 2015.

בדיקת המבקר העלתה כי בערכת טפסים האמורה לשמש את העובדים הסוציאליים לצורך הכנה לדיון בוועדה, תיעוד שלבי הדיון ומעקב אחר תכנית הטיפול, לא נעשה שימוש בפועל או שהשימוש בה היה חלקי במחלקות הרווחה שנבדקו, מאחר והיא נתפסה כמסורבלת ומכבידה על המשתמשים בה.

נכון למועד סיום הביקורת, אוגוסט 2012, רק כמחצית מ-14 מחלקות הרווחה ברחבי הארץ, בהן הוטמעו כבר מערכות ממוחשבות, עשו בהן שימוש.

עוד נמצא כי ועדות תכנון, טיפול והערכה אזוריות, שנועדו למלא את תפקיד הוועדות ביישובים קטנים הסובלות מהרכב חסר בדרך כלל, לא הוקמו עד מועד סיום הביקורת, למרות שמשרד הרווחה קיבל כבר ב-2008 עשרה תקנים לאיוש ועדות אזוריות אלו.

יתרה מזאת, לא קיימת אפשרות להורים של ילד שהוועדה המקומית החליטה להוציא אותו מביתו, להגיש ערר על ההחלטה לוועדה מחוזית, מאחר והוועדות המחוזיות שהיו אמורות לטפל בעררים אלו, לא הוקמו.

בבדיקת האופן בו מיושמת הרפורמה נמצא כי ב-14 מתוך 38 תיקים אישיים שנבדקו באקראי (37%) לא השתתפו בדיוני הוועדות אנשי מקצוע מחוץ למחלקות הרווחה, כך בחמש רשויות מקומיות שנבדקו נמצא כי כדרך קבע אין נציגים משירותי הבריאות המשתתפים בדיוני הוועדות, ובכל המחלקות שנבדקו למעט אחת, צוין חסרונם של אנשי מקצוע לבריאות הנפש בוועדות, בעיקר אלו העוסקות בבני נוער, כמו גם חסרונם של נציגי מערכת החינוך בחלק מהוועדות המתכנסות ברשויות המקומיות.

גם הגברת השיתוף של הורים וילדים בדיוני הוועדות, מהלך עליו המליצה הרפורמה, יושם באופן חלקי בלבד.

"כעשר שנים לאחר שיצא משרד הרווחה בניסוי חלוץ לביצוע הרפורמה בוועדות, ראוי להשלימה בהקדם, ובכלל זה לקדם את הסדרת מעמדן של הוועדות בחקיקה, לפעול בשיתוף משרדי הממשלה הרלוונטיים להבטחת הרכבן הרב-מקצועי של הוועדות, להקים מנגנוני ערר על החלטות הוועדות, להשלים את תשתיות המחשוב ואת גיבוש אמצעי הפיקוח הנאותים עליהן; ולבחון את יישום תהליכי השינוי", כתב מבקר המדינה.

פלייליסט - ועדת החלטה



קישורים:

ועדת החלטה בלשכת הרווחה העירונית

הוצאת ילדים מהבית נעשת בחיסיון בהליך לא הוגן - ד"ר ישראל צבי גילת - פוליטיקה - ערוץ 1 - יוני 2011 - ראיון עם ד"ר ישראל צבי גילת בנושא הוצאת ילדים מביתם ע"י רשויות הרווחה. - צבי גילת עמד בעבר בראש ועדה (ועדת גילת) שבדקה דרכי פעולה של ועדות החלטה ומצא כי הליך הוצאת ילדים מביתם בכפייה ע"י רשויות הרווחה לא היה הוגן. - בתי משפט לנוער אינם מפרסמים פסקי דין לרבות בעניין הוצאת ילדים מבית כך שלא ניתן לבקר הליך שאינו פומבי. "ועדת החלטה" ופקיד הסעד - שיקולים זרים וניגוד עניינים להוצאת הילד מהבית - בעיות ניגוד העניינים והשיקולים הזרים של פקידי הרווחה ו"ועדת ההחלטה" ברשות המקומית מביאה להחלטות שגויות אשר פוגעות באופן קשה ביותר הקטין/חסוי ובני משפחתו. על מנת להתמודד עם תקלות קשות אלו נדרשת המשפחה להשקיע משאבים אדירים להציל את יקירם. בית משפט לענייני משפחה המקיים את הדיונים בדלתיים סגורות משמש כחותמת גומי של מערכת הרווחה הקלוקלת....

פרשת הילדים האבודים - יואב יצחק - כיצד קורה שגם בשנים אלה מועברים מדי שנה אלפי ילדים מבית הוריהם, לפי המלצת "ועדות החלטה" - הפועלות באופן בלתי חוקי, ....

ועדת החלטה בלשכת הרווחה החליטה להוציא את הילד מהבית - בגלל בעיית הסעות - להלן פרטי האירוע הנדון הלקוח מאתר הפורומים המשפטיים. מדובר במשפחה חד הורית המתגוררת בישוב במרחק 10 דקות נסיעה מירושלים. למשפחה ילד עם בעיות התפתחות, הילד לא מפרש נכון את ההתרחשויות החברתיות וזקוק לסיוע סביבתי צמוד, עקב "בעיות תקשורת" - לשכת הרווחה המקומית הציעה פתרונות לא מתאימים שכשלו: בית הספר (כתה א) שאליו הופנה הקטין הודיע שיש טעות בהבחנה ושהוא לא שייך אליהם. באין מסייע מתאים נשאר הילד במסגרת בית הספר ללא הטיפול המתאים שהיה אמור לקבל. העזרה הנוספת שהובטחה מסגרת אחר הצהריים התבררה כלא מתאימה וממנה הוא ניפלט החוצה...

פשעי הרווחה והפסיכיאטריה - לא למהר להוציא ילדים מהבית למוסדות - תוכנית הטלוויזיה עושים סדר - טלביזיה חינוכית, עם גל גבאי מתאריך 20 לנובמבר 2011 - בתכנית מתארחת עורכת הדין לימור אסולין אשר מדברת על הקלות הבלתי נתפסת בה ילדים תמימים נופלים שדודים תחת חוסר היכולת המשווע של מערכת הרווחה לייצר עבורם בית ומקום מוגן חרף הוצאתם מהבית מסיבות שונות עד כדי פגיעה ממשית בגופם ובנפשם. הילדים מוצאים מביתם בכפייה בצו בית משפט לנוער ומועברים למוסדות הרווחה שם הם נמצאים הרחק מביתם ומשפחתם ללא זכויות או השגחה ראויה...

יום רביעי, 26 באוקטובר 2011

פרזיטיות רווחה כפר סבא - ''לפנות לאלתר את משרדי הרווחה מתחום בית הספר''

רשויות הרווחה בערים תופחות ומתפשטות בפקידות פרזיטית ומפריעות לתושבי הערים בחיי היומיום - אגף הרווחה כפר סבא.

הכתבה ''לפנות לאלתר את משרדי הרווחה מתחום בית הספר'' , אירית מרק , local , אוקטובר 2011

כך דורש סגן ראש העירייה איתן צנעני ממנכ''ל העירייה אשל ארמוני לנוכח תלונות ההורים על לימודי ילדיהם במתחם המשמש גם את משרדי הרווחה המטפלים במגוון אוכלוסיות

בית הספר ''תורה ומדע'' המשמש כחטיבת ביניים ותיכון ממוקם במתחם בית הספר השרון לשעבר. באותו מתחם, הקצתה עיריית כפר סבא לפני מספר שנים חלק מהכיתות לטובת משרדי אגף הרווחה.

למשרדים מגיעים מדי יום לצורך טיפול שוטף מגוון אוכלוסיית העיר. ההורים הביעו זה מכבר תרעומת על כך שילדיהם נאלצים ללמוד בכפיפה עם משרדים המטפלים בנושאים כה רגישים.

סגן ראש העירייה איתן צנעני המטפל בעניין מזה מספר חודשים פנה השבוע במכתב דחוף למנכ"ל העירייה אשל ארמוני בדרישה לפעול לפינוי מיידי של משרדי הרווחה ממתחם התיכון הדתי "תורה ומדע". "הימצאות משרדי הרווחה במתחם בית הספר גורמת למצוקה קשה ומחסור בכיתות לימוד בחטיבה ובתיכון", מציין צנעני ומדגיש עוד כי על מנת לפתור את המחסור בכיתות לימוד לומדים כיום תלמידי החטיבה והתיכון הדתי בקרוואנים ולמעשה רוב כיתות הלימוד במוסד הינם בקרוואנים.

''אף כי היו אילוצים אובייקטיביים למציאות הקיימת, הרי שאין חולק שמציאות זו בו תלמידי החטיבה והתיכון הדתי לומדים בקרוואנים אינו מכובד ואינו ראוי לעירנו אשר שמה את נושא החינוך בראש סדר עדיפויותיה. מציאות זו נוגדת את המדיניות העירונית על פיה אין לאפשר הצבת קרוואנים למגורים או למבני ציבור ברחבי העיר''.

בפנייתו מבקש סגן ראש העירייה מהמנכ''ל לדאוג לתקצוב העתקת משרדי הרווחה למקום חלופי וכן הקצאת תקציב להתאמת המשרדים לכיתות לימוד.

קישורים:

יום שישי, 17 ביוני 2011

סאטירה - עובדת סוציאלית סתומה ברמות

יוני 2011 - קטע מתוך התכנית הקומית "הרמזור". זוג הורים הכריחו את בתם הילדה ללכת לישון מוקדם. הבת הזעיקה משטרה בתואנה כי האב היכה אותה. עובדת סוציאלית מלשכת רווחה פותחת בחקירה, תוך שהיא מאלצת את בני המשפחה להשתתף בתפיסות החולניות שלה

בפתיחה פקידת הסעד שירה שביט אורגד מלשכת הרווחה בת ים צועקת באמוק "אני בכלל לא בעסק", על התנהגותה הבזויה והמופקרת, והרס קטלני שגרמה לחייה של אישה.



קישורים:

יום חמישי, 24 בפברואר 2011

תגובית - "מלאכת הקודש" של העובדים הסוציאליים בשירות הציבורי

עובדים סוציאליים בשירות הציבורי פרזיטיםעובדים סוציאליים פרזיטים - פברואר 2011 - תגובית בעניין קמפיין שביתת שכר העובדים הסוציאליים.

עובדים סוציאלים עובדים 3 או 4 ימים בשבוע . אם בכלל אפשר לקרוא למה שהם עושים עבודה. או שמחממים את הכסא ושותים קפה כל היום, לא עונים לטלפונים ימים שלמים, או שהם מסתובבים בזמן העבודה ועושים את הסידורים הפרטיים שלהם. עובדים סוציאליים אלה אנשים שרצו לעשות תואר שבשביל להשיג אותו לא צריך הרבה ראש. מקסימום תחת גדול. אז זהו - החירטוט הזה שנקרא תואר בעבודה סוציאלית לא שווה יותר ממה שאתם מקבלים. שלא לדבר על מה שאתם נותנים בתמורה. ותפסיקו לבלבל את המוח על "שליחות" כי השליחות היחידה שיש לכם היא לא לעשות כלום.

קישורים:

יום שישי, 25 בדצמבר 2009

הוצאת ילדים מביתם - הקורבנות העיקריים הם מזרחים, עולים וחרדים

דצמבר 2009 - הכתבת סופיה רון-מוריה, מעיתון "מקור ראשון" סיקרה את המפגש בכנסת. המאמר "מדוע ילדי חוזרים בתשובה נשלחים לאימוץ"
סופיה רון-מוריה - המאמר "מדוע ילדי חוזרים בתשובה נשלחים לאימוץ"
"הקורבנות העיקריים הם מזרחים, עולים וחרדים", הסבירה השבוע לי מרינה סולודקין (קדימה), כשידה מונחת על ערימה של 24 פניות, כל אחת מכילה תיק הכולל 10-20 עמודים.
הפניות הללו הגיעו לסולודקין בחודש האחרון, לאחר שהקימה שדולה פרלמנטרית למאבק בניסיונותיהם של שירותים סוציאליים למסור ילדים לאימוץ. קבוצת עו"סים כבר פנתה השבוע ליו"ר הכנסת רובי ריבלין בבקשה לרסן את הח"כית הנמרצת מדי.
ביום שלישי בערב התכנסה השדולה. את המאבק מנהלות פרופ. אסתר הרצוג, דיקן הקתדרה לארכיאלוגיה במכללת בית ברל, ופעילת הליכוד איילה שטגמן. במפגש נכחו גם פעילי עמותה שמנהלת מאבק נגד תופעות אלימות בפנימיות. רק ח"כ אברהם מיכאלי מש"ס הגיע לישיבת השדולה. עם זאת, לפתיחת הישיבה התייצבה יו"ר האופוזיציה ציפי לבני.
לבני ישבה בחדר עשר דקות, ואז הודתה בכנות שאיננה מכירה דייה את הנושא ושעליה לעזוב להופעה באחת האוניברסיטאות. התבטאותה עוררה מחאה בקרב פעילי העמותה נגד אלימות בפנימיות, שצעקו כי הגיע הזמן שתלמד את הנושא ותתחיל לפעול ולא רק לדבר.

בישיבה הופיעו שתי נשים: עולה גרושה מבריה"מ שחזרה בתשובה וילדיה נלקחו ממנה, אך הוחזרו לחזקה; וישראלית, גרושה אף היא, שילדיה נלקחו ממנה ונמסרו לחזקת הגרוש שלה, שמשתמש בסמים. ילדיה הוחזרו רק לאחר התערבותה הפעילה של סולודקין. לאישה השנייה, אומרת הח"כית, היא מתקשה לעזור מאחר שעורך דינה אפשר לה לחתום על הסכם גירושין בעייתי.
מתוך 24 הפניות שנחתו על שולחנה, סולודקין דחתה רק שתיים. אחת, מחשש לאלימות במשפחה (הילדים שם, היא אומרת נופלים בתדירות מעוררת חשד), ואת השנייה של מהגרת לא חוקית.
החברה הישראלית, מסבירה סולודקין חיה מתוך סטיגמות, ורבים משוכנעים שילדים נלקחים מהוריהם רק כשמתגלות תופעות אלימות במשפחה. ואולם, לעתים די בפנייה ללשכה סוציאלית משום שההורים או אחד מהם (עולה גרושה באחד מהמקרים, אלמן חרדי במקרה אחר) מבקשים סיוע כלכלי ממוסדות הרווחה, כדי להוביל לפתיחה בהליכי אימוץ.
.
המשפחות שנפגעות לרוב, אומרת סולודקין, הן משפחות חרדיות, מעדות המזרח וממעמד סוציו-אקונומי נמוך, כמו גם משפחות עולים וחוזרים בתשובה. לישיבת השדולה הוזמנו ח"כים מישראל ביתנו ושר הרווחה. בישראל ביתנו, לדברי סולודקין, לא הייתה היענות, ואילו מלשכתו של יצחק הרצוג נמסר זו כבר הפעם השנייה שהשר לא יוכל להגיע "עקב עומס בלו"ז".

חה"כ מרינה סולודקין, פרופ. אסתר הרצוג, ואילה שטגמן
חה'כ מרינה סולודקין, פרופ. אסתר הרצוג, ואילה שטגמן

קישורים

יום רביעי, 14 באוקטובר 2009

אבחון, תיוג, טיפול - לעולם לא תדע מה שירותי הרווחה מבשלים לך

.
פגישה עם שירותי הרווחה
.
לפני
לפני פגישה עם שירותי הרווחה.
אחרי
אחרי פגישה עם שירותי הרווחה
שירותי הרווחה ברשויות המקומיות הנם גופים כוחניים, הכופים את האבחונים, התיוגים, והטיפולים על האזרח. כל אזרח המוכר להם הנו מסכן את שמו הטוב, בריאותו ונפשו.
בכתבת תחקיר: "הכי משתלם להגיד מפגרים, ואז לסגור להשפיל להכות" , ידיעות אחרונות , יאנה פבזנר , אוקטובר 2009, סופר על ילדים נורמליים שהושמו ע"י שירותי הרווחה במוסדות לילדים מפגרים, הושפלו והוכו במשך עשרות שנים. וכך נכתב: עובדת במוסד:
"הרי עם ילדים נורמליים יותר קל להסתדר. בגלל זה הם נשארו שם. היה אחד שהיינו נותנים לו להוציא לנו כסף מהכספומט, לפרוט את הצ'קים של המשכורת. הם היו אנשים עצמאיים ובטחנו בהם".

מהאבחון שנערך לדודו דהאן (חוסה במעון) : "הוועדה הוכתה בתדהמה על כך שאדם שאינו מפגר נמצא במעון. אין פלא שהוא הגיע למצב הנפשי הקשה שהוא נמצא בו".
סוף ציטוט.
.
קישורים:

יום שני, 28 בספטמבר 2009

בדיקות ראיה תקופתיות לפקידי סעד ועובדים סוציאליים בלשכות הרווחה

בדיקות ראיה תקופתיות לפקידי סעד ועובדים סוציאליים בלשכות הרווחה
בדיקות ראיה תקופתיות לפקידי סעד ועובדים סוציאליים בלשכות הרווחה
לפי חוק הנוער, ו/או חוק הגנה על חוסים יכול פקיד סעד לחוק הנוער להוציא ילד מביתו ומשפחתו לשבוע ללא צו בית משפט.
לאחר מכן יכול הפקיד סעד (שהוא עובד עירייה) להאריך את ההוצאה לעוד חודש ללא נוכחותו או מי מבני משפחתו, בעזרת צו בית משפט.
ניתן בדיון משפטי להמשיך את תהליך אך בנוכחות ההורים עד הגיע הילד לגיל 18 , או עד מות החוסה שאינו ילד.

פקידי הסעד מקושרים לפסיכיאטרים, מאבחנים שונים, ומסגרות השמה חוץ ביתית, הפועלים ע"פ מדיניות, של ניתוק מהמשפחה, והשמה חוץ ביתית.
פקיד הסעד אינו כפוף לסדרי דין, הוכחות או ראיות, והוא מתנהל בחיסיון, ובדלתיים סגורות, הרחק מהביקורת הציבורית. בתי המשפט לענייני משפחה ונוער רואים את המלצות פקידי הסעד כסוף פסוק (חותמת גומי), או במילים אחרות - קרקע פוריה לשחיתות.
.
מדובר בסכומי עתק הזורמים לכיסיהם של פסיכיאטרים, מאבחנים ומטפלים שונים, תאגידי אפוטרופסות, ועוד מסגרות השמה חוץ ביתית.
מידי פעם נחשפות פרשיות שחיתות, ומחדלים, כגון: פרשת השחיתות בתאגיד דורי דורות, משפחת אומנה שהתבררה כמרתף עינויים ועוד.
.
פקידי הסעד מתוכנתים להוציא את הילדים מבתיהם בשל אינטרסים של מעסיקיהן הרשויות המקומיות המתנערות מאחריות, ובשל כסף קל לכיסם של פסיכיאטרים, מאבחנים ומטפלים שונים, ומסגרות השמה חוץ ביתית.
.
המפסידים הגדולים הן אותן המשפחות שפקידי הרווחה נקרו בדרכם, ונפגעו קשות עקב כך, עד מוות פיסי או נפשי.

קישורים:

יום שבת, 26 בספטמבר 2009

פקידי סעד חולניים - שולחים ילדים למוסדות פסיכיאטרים ללא צורך, ושוכחים אותם שם

ישראל 2009 - עשרות ילדים "נתקעים" למשך חודשים, שנים, במוסד פסיכיאטרי בגלל תכנון תקציבי לקוי?
.
הכתבה "כלואים באשפוז" , עיתון "ישראל היום" 22.09.2009

כלואים באשפוז
עשרות ילדים "נתקעים" בבתי חולים פסיכיאטריים בשל בעיות תקציב בפנימיות יו"ר המועצה לשלום הילד: "מקומם לא שם"

ליאת עזר, כתבתנו לענייני רווחה
מחסור בתקציבים בפנימיות הטיפוליות מביא לכך שעשרות בני נוער וילדים שאמורים לעבור לטיפול בפנימיות אלו נותרים למעשה באשפוז בבתי חולים פסיכיאטריים - כך עולה מפרטי הפנייה שהעביר יו"ר המועצה לשלום הילד יצחק קדמן אל משרד הרווחה.
על פי הערכות בפנימיות הטיפוליות חסרים לא פחות מ- 100 מקומות מה שמותיר עשרות ילדים באשפוז בעל כורחם. לדברי קדמן מדובר בבזבוז משווע של כספים שכן יום אשפוז יקר בהרבה מיום שהייה בפנימייה.

"מקומם לא במוסד הפסיכיאטרי" מתריע קדמן ומציין כי לצד מקרים של ילדים שאושפזו ושלאחר איזון מצבם נמנע שחרורם מסיבה זו קיימים מקרים חמורים יותר של ילדים שהגיעו אל בתי החולים רק לצורך אבחון לאחר שהתפרצו בכיתה למשל.
"במוסד הפסיכיאטרי אומרים 'הילד אמנם זקוק לטיפול אבל ממש לא כאן' ומפנים אותו לשירותי הרווחה אבל בזמן האחרון יש פקק והמנהלים לא יכולים לשחרר אותם."

.
מנהל במוסד פסיכיאטרי במרכז הארץ שביקש להישאר בעילום שם מתריע אף הוא כי במוסד "נתקעים" בני נוער וילדים רבים שמקומם אינו באשפוז. "זה בלתי נסבל לחשוב שילד נמצא
במסגרת שלא מתאימה לו" אמר וציין מקרים שבהם נשלחים ילדים למקום בשל רקע משפחתי בעייתי. "היו מקרים של ילדים שהגיעו במצב סוער על בסיס של משפחה לא תפקודית למשל אחרי התפרצות זעם ואחרי בדיקה מגלים שמדובר במשבר משפחתי כמו ילד מוכה ואנו ממליצים על פנימייה אבל הילד נשאר כי לא מוצאים לו מקום." לדבריו הנושא "נעצר" בשלב שבו נאלצות הרשויות המקומיות להעביר התחייבות כספית למען הילד. ממשרד הרווחה נמסר בתגובה כי "משרד הרווחה ומשרד הבריאות פועלים בשיתוף פעולה על מנת להגיע לפתרון בעיה זו."
 

קישורים:


יום רביעי, 16 בספטמבר 2009

פשעי הרווחה: פקיד הסעד הוציא בכפייה ילד מביתו והפקיר אותו להתעללות במשך שנים ארוכות - בית משפחת האומנה התברר כמרתף עינויים

ארבע שנים לקח לרשויות הרווחה להבחין כי ילד בן 5 ששלחו למשפחת אומנה בצו בית משפט עובר התעללות קשה של מעשי סדום, מעשים מגונים, ואיומים.
.
ספטמבר 2009 - מבוסס על הכתבות "אישום: 4 שנות התעללות בבית משפחת האומנה" , ynet , ו"בן 15 הואשם כי אנס ילד במשך 4 שנים" , nrg
.
בן 15 מהדרום נאשם שהתעלל בילד שהתגורר בבית משפחתו מאז היה בן חמש, וביצע בו שורה ארוכה של מעשי סדום ומעשים מגונים. כן איים עליו שאם יספר על המעשים - יהרוג אותו

כתב אישום חמור הוגש היום (ד', 16.09.2009) לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, נגד נער בן 15 המואשם כי אנס ילד בן תשע במשך ארבע שנים. הילד התגורר אצל בני משפחתו של הנער, במסגרת משפחה אומנת.
לטענת הילד, במשך ארבע שנים נהג הנאשם להיכנס לחדרו בשעות הלילה, ולבצע בו מעשי סדום ומעשים מגונים רבים.
לדבריו, המעשים התרחשו על בסיס יומי. בחקירתו סיפר הילד לחוקריו כי הנער נהג להכניס אותו מתחת לערמות של בגדים בבית, או מתחת לשמיכה, לסתום את פיו ולבצע בו את זממו."הוא היה סותם לי את הפה בכוח כדי שלא אצעק לעזרה ואיים עלי שאם אספר למישהו על מה שהוא עשה לי, הוא יהרוג אותי" סיפר הילד..
.

חי בפחד
לדבריו, הוא הביע התנגדות למעשיו של הנער ואף הצליח לחמוק ממנו כמה פעמים, אולם כשזה תפס אותו, הוא הכה אותו וביצע בו עבירות מין קשות.
הפרשה נחשפה לאחרונה לאחר שמידע בנושא הגיע לידי פקידת הסעד ברשות המקומית. פקידת הסעד הבחינה במצבו הנפשי הקשה של הילד והגישה תלונה למשטרה והנאשם נעצר על ידי חוקרי המשטרה.
בחקירתו הכחיש הנער את המיוחס לו. הילד מסר עדות מפורטת לחוקרת ילדים, בה סיפר כיצד חי בפחד וחשש לספר על מעשי הנאשם. היום ביקשה הפרקליטות מבית המשפט לעצור את הנער עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו, בנימוק שהוא מהווה סכנה לילדים ועלול לפגוע בילד המתלונן..
.
כתב אישום - מעשי סדום, מעשים מגונים ואיומים
על פי כתב האישום, מסכת ההתעללות, שכללה מעשי סדום, מעשים מגונים ואיומים, החלה עם הגעת הילד יחד עם אחיו לבית המשפחה, כשהיה בן חמש, ונמשכה ארבע שנים. על פי המתואר בכתב האישום, בתחילה נהג הנאשם לבצע בילד מעשים מגונים, וכאשר החל את לימודיו בכיתה ג' החל לבצע בו גם מעשי סדום. את המעשים ביצע גם כאשר הילד ישן בחדרו יחד עם אחיו. הנאשם נהג להיכנס לחדר, מפרט כתב האישום, להכניס אותו מתחת לערימת בגדים ולבצע בו מעשי סדום תוך שהוא סותם את פיו על מנת למנוע ממנו לצעוק לעזרה בין היתר איים על הילד כי אם יספר למישהו על המעשים שביצע בו - יהרוג אותו.
עוד מתאר כתב האישום, כיצד למרות שהילד התנגד למעשיו של הנאשם ואף ניסה לברוח ממנו, היה הנאשם תופס אותו ומכה אותו. כתוצאה מכך, חי בפחד מתמיד כה גדול שלא סיפר לאיש על שאירע לו. רק לאחר שהוגשה תלונה למשטרה על ידי אגף הרווחה, שאנשיו הבחינו בשינויים במצב רוחו של הילד, הופסקה מסכת ההתעללות.

.
פלייליסט על משפחות אומנה

.
קישורים:

יום ראשון, 13 בספטמבר 2009

זהירות - פקידי הסעד בועטים גם בקשישים

פקידי הסעד ברשויות במקומיות בועטים גם בקשישים
פקידי הסעד ברשויות במקומיות בועטים גם בקשישים פקידי הסעד בלשכות הרווחה ברשויות המקומיות, הנם עובדי עירייה בעלי סמכויות נרחבות בהרבה מאלו של שוטר. הם פועלים ללא פיקוח, ומקבלים גיבוי מלא מהממונים עליהם. בתי משפט לענייני משפחה ונוער בהם מופיעים פקידי הסעד מנוהלים בדלתיים סגורות, הרחק מהביקורת הציבורית, והשופטים מקבלים את חוות דעתם הסובייקטיבית כסוף פסוק - או במילים אחרות : השחיתות בהתגלמותה.
בסיפורה של הקשישה שרה כהן, רודפות פקידות הסעד של עיריית תל אביב אחריה על מנת למנות לה אפוטרופוס, ולהשים אותה בבית אבות, שם היא מקבלת "טיפול תרופתי" שאינה זקוקה לו. פקידי עירייה אלו לא בוחלים לבוא בליל הסדר בליווי שוטרים חמושים על מנת לקחת את הקשישה לבית האבות. הפקידים אפילו מסתירים מקרוביה של שרה את מקום הימצאה על מנת שיוכלו ל"טפל" בה ללא הפרעה.
ארבע פסיכיאטריים שבדקו את שרה כהן, וקבעו כי צלולה לחלוטין לא סיפקו את העובדות הסוציאליות תאבות הכבוד, היוקרה, והבצע של עיריית תל אביב.
רדיפתן האובססיבית של הפקידים הסוציאליים של עיריית ת"א תוך הפרה בוטה של זכויות אדם, מוסברת בלחצים/ שיקולים זרים של גורמים פרטיים וממסדיים במנגנון הרווחה הכושל.
פקידות הסעד הן עובדות עירייה ובתור שכאלה הם פועלות בראש וראשונה לנער את העירייה מאחריות לסייע לקשישה.
בנוסף קיימים לחצים של בתי חולים גריאטריים לבצע ניסויים בקשישים אלו כפי שמתברר בכתבה על כתבי אישום נגד שישה רופאים מבית החולים הגריאטרי הרצפלד - קפלן בגדרה.
שיקול זר נוסף הוא לחצים של תאגידים של אפוטרופוסים הרוצים קשישם עם נכסים. ידועה פרשת החשד על תאגיד האפוטרופסות דורי דורות, שהוציא כספי חסויים שלא כדין.

יום שישי, 11 בספטמבר 2009

סאטירה: מה באמת רוצה ועדת ההחלטה?

ועדת החלטה אוטומטית בלשכת הרווחה
ועדת החלטה אוטומטית בלשכת הרווחה
בועדת ההחלטה יושבים צוות "מומחים" אשר אמורים להחליט על גורלו של הקטין. מסמך ועדת ההחלטה חסר משמעות מבחינת חוק הנוער, מאחר וחוק הנוער אינו מכיר את ועדת ההחלטה.
ועדות אלו פועלות בחיסיון, ללא ביקורת, פיקוח, ובקרה.

"מומחי" הוועדה "מחליטים" על סמך חוות הדעת הסובייקטיביות של פקידי סעד, פסיכיאטרים, ופסיכולוגים, ועוד.
חוות דעת אלו מוטות בדרך ע"פ השיקולים הזרים, של הרשות המקומית הרוצה להתנער מאחריות על קטינים בסיכון, ומוסדות ההשמה חוץ ביתית, פסיכולוגים, ופסיכיאטרים למיניהם הרוצים ל"טפל" בקטין על מנת למקסם את הכנסותיהם.

פקידי הסעד לחוק הנוער מרבים להשתמש בועדות אלו על מנת לקבל גיבוי וחיזוקים, לקראת המשפט.

מומחי ועדות ההחלטה אינם מציעים סיוע או הדרכה. המומחים מתוכנתים לקבוע טיפולים יקרים לקטין אשר אמורים להכניס כסף רב לעמיתיהם, בעלי מוסדות רווחה, חברות תרופות, פסיכיאטרים, פסיכולוגים, תאגידי אפורופסות, אפוטרופסים ועוד.

טיפולים אלו גורמים בדרך כלל נזק ולא תועלת, אך פקידי הרווחה כבר ידאגו לטייח, ולסלף את תוצאות הטיפול.

יום שלישי, 8 בספטמבר 2009

סיפור משפחת חביבי - שיטות הפעולה המעוותות של פקידי רווחה - רדיפות, עלילות, התעמרות...

משרד הרווחה מוציא מידי שנה כ-10,000 ילדים מביתם מסיבות אלו ואחרות. לפקידי הסעד ברשויות המקומיות אין זמן, לסייע למשפחה. משיקולים זרים אלו ואחרים פקידי הסעד מפרקים את המשפחה, צובעים את המשפחה בעלילות, ומפעילים מכבש לחצים באמצעות צווים שיפוטיים, רדיפות, ומעצרים. הילדים נלקחים לאחריות משרד הרווחה שם הם עוברים השפלות, התעללויות, סמים פסיכיאטריים ועוד. (ראה קישורים להלן)
להלן סיפורם של משפחת חביבי שפקידי הסעד ברשויות השונות "טיפלו" בהם.
.
.
המאמר "האם שהתבצרה בכנסייה ברחה עם בנה לרשות" , ynet , ספטמבר 2009
.
ויולט וחיים חביבי עלו לכותרות לפני שלוש שנים, כשהתבצרו בכנסיית הבשורה בנצרת. הם מחו על כך שילדיהם נלקחו בידי הרשויות, והציתו מהומות של תושבים שחשבו כי מדובר בפיגוע. כעת מספר האב שרעייתו ברחה עם בנם בן ה-6 לרשות הפלסטינית: "שלא יהרסו לו את החיים, כמו לשאר ילדינו"

המשפחה שהסעירה את המדינה לפני כשלוש שנים וחצי חוזרת לכותרות. ויולט חביבי, שיחד עם בעלה חיים ובתם אודליה התבצרה בתחילת 2006 בכנסיית הבשורה בנצרת במחאה על כך שילדיהם האחרים של בני הזוג נלקחו על-ידי רשויות הרווחה, נמלטה אתמול (יום ב') לדברי בעלה עם בנם, היום בן שש, לשטחי הרשות הפלסטינית.
האב חיים סיפר כי הבן שעמו נמלטה האם לא נמצא בשום מסגרת, וכי רעייתו היתה נסערת כשלקחה אותו. "אני מכיר את שירותי הרווחה, ואנחנו מפחדים שיקחו לנו גם את הבן הקטן, ויהרסו לו את החיים, כמו שעשו עם שאר הילדים", אמר בשיחה עם ynet.
"זו רדיפה של שנים, ואף אחד לא מקשיב לנו", הוא מתלונן. "חושבים שאנחנו משוגעים. אנחנו במצב כלכלי קשה מאוד, ואני מפחד שיזרקו אותנו לרחוב. אני מכיר את שירותי הרווחה, הם יקחו לנו את הילד". חביבי סיפר כי בנו אינו רשום לבית ספר כלשהו: "אני מפחד שיהרסו אותו, שישימו אותי בבית הכלא, ויקחו אותו לפנימיות כמו שעשו עם הילדים האחרים שלי".

בני הזוג ניסו במהלך השנים לתת פומבי לבעיותיהם, אך במארס 2006 עוררו מהומות דווקא בקרב הציבור הערבי. השניים, יהודי ונוצריה, הסתננו לכנסיית הבשורה בנצרת תוך שהם מתחזים לצליינים יחד עם בתם אודליה, והפעילו בה נפצים. הם חולצו בתום שעה ארוכה של מצור, שבמהלכו נפצעו קל.
מחוץ לכנסייה התאסף אז המון מקרב תושבי העיר, שחשב כי מדובר בפיגוע על רקע לאומני, והתפרע. 17 אזרחים ועשרה שוטרים נפצעו באורח קל בעימותים, שכללו יידוי אבנים. שש ניידות משטרה ניזוקו, ושתיים נשרפו כליל. למחרת נערכה בעיר תהלוכת מחאה רבת משתתפים.
לדבריו של האב חיים, הוא אינו חושש מהעובדה שאשתו נמצאת עם בנם הקטן בשטחי הרשות. "אין לי מה לפחד, רק שיש להם בעיה עם הקליטה בטלפון הסלולרי, אבל אני בטוח שהבעיה תסתדר". ממשרד הרווחה נמסר בתגובה כי המשפחה מוכרת זה שנים רבות לשירותי הרווחה, אך לא היתה כל כוונה להוציא את הילד בן השש מביתו.


חטיפות, איומים ברצח ובריחות לרשות
 משפחת חביבי עברה תלאות רבות בשנים שלפני אירוע ההתבצרות בנצרת, וסיפקה מעברים תכופים מישראל לרשות הפלסטינית ובחזרה, איומים של האם לרצוח את ילדיה ותלונות רבות על יחס לא ראוי מצד הרשויות.
בסוף שנות ה-90, מיד לאחר החתימה על הסכמי אוסלו, עברו בני הזוג חביבי עם שלושת ילדיהם ליריחו, וביקשו אזרחות פלסטינית, בטענה שהיחס אליהם שם טוב יותר מאשר בישראל. בהמשך שבו בני הזוג לישראל.


האם ויולט התבצרה לאחר מכן עם ילדיה בביתה, ואיימה להרוג אותם בשל יחס הרשויות כלפי משפחתה. משטרת ירושלים עמדה בקשר עם בני הזוג, וניהלה עמם משא ומתן. כעבור זמן מה הוציאה המדינה את הילדים מחזקת בני הזוג חביבי, ואפשרה להם לפגוש אותם מדי פעם.
באחד המפגשים קיבלו ההורים אישור לקחת את ילדיהם ללונה פארק, אך במקום זאת חטפו אותם למוקאטעה ברמאללה. הם שבו ארצה, ברחו פעם נוספת לכנסיית המולד, והתבצרו בה. בשובם לישראל נפתח נגדם הליך פלילי. במרוצת השנים נכנס האב חיים לכלא, וילדיהם הקטינים הועברו למסגרות של משרד הרווחה - פנימייה ומשפחת אומנה, והאם ויולט אושפזה בבית חולים פסיכיאטרי.

קישורים

יום שבת, 22 באוגוסט 2009

משטרה עירונית סוציאלית

גל האלימות בשבועות האחרונים העלה לסדר היום, הקמתו של כוח שיטור עירוני בעל סמכויות נרחבות. יש ללמוד לקח מכישלון מודל ה"שיטור עירוני סוציאלי" ולבטלו. פתרון בעיית ביטחון האזרח לא יבוא מהרשויות המקומיות.
.
להלן המאמר "שיטור עירוני סוציאלי" , NEWS1 , משה שלם , אוגוסט 2009
.
שר האוצר שטייניץ הציע תוכנית שלפיה לכל ראש רשות יהיה כוח שיטור עירוני אשר יפעל לאכיפת חוקי איכות חיים. כוח זה אמור לפי התוכנית לפעול לצד כוחות השיטור של משטרת ישראל.
במשטרה מוכנים להשקיע בשיטור עירוני, אולם לפי תוכנית המשטרה יוקמו יחידות שיטור עירוני שיהיו כפופות מקצועית וערכית למשטרת ישראל. אולם מפתחות ההפעלה שלהם יונחו בידי ראשי הרשויות, כשההפעלה תתבצע דרך רמות הפיקוד של המשטרה. בקרב הזה יש הרבה אגו, כוח, וכסף.

המצדדים בהקמתו של כוח השיטור העירוני טוענים שנוכחותם של שוטרים עירוניים חמושים באקדחים, רכובים על אופנועים, ג'יפים, בעיר, תחזק את תחושת הביטחון של האזרח, ותסייע לראשי הערים להילחם בפשיעה. המתנגדים להקמת כוח שיטור טוענים כי לראשי הערים עלול להיות ניגוד עניינים בהפעלת כוח השיטור, בנוסף טוענים המתנגדים כי ברשויות מקומיות הפשע המאורגן הצליח לחדור ובגדול. יש כ-30 ראשי רשויות או בכירים שם שנמצאים תחת חקירה או כאלה שהמליצו להגיש נגדם כתב אישום. ישנן טענות נוספות לכאן ולכאן, כגון, עלויות תקציביות אדירות, יכולת כוח השיטור, חלוקת אחריות, חימוש רשויות של בני מיעוטים ועוד.

האם כוח השיטור העירוני יקטין את הפשיעה
מודל ה"שיטור עירוני סוציאלי" הקיים ברשויות המקומיות מזה שנים רבות יכול לספק תשובה.
בלשכת הרווחה של כל רשות מקומית ישנם עובדים סוציאליים של העירייה בעלי סמכויות נרחבות ביותר להגנה על קטינים, קשישים, וחסרי ישע: פקידי הסעד.
חוק הנוער (טיפול והשגחה) סעיף 11 מסמיך את פקיד הסעד להוציא קטין מביתו לשבוע ללא צו בית משפט וראיות, אם הוא סבור כי הקטין בסכנה, או מסכן אחרים. סעיף 12 בחוק מסמיך את בית המשפט להורות על נקיטת אמצעים זמניים למשך חודש על הקטין ללא שמיעתו, שמיעת הוריו, וללא תסקיר של פקיד הסעד.
כל ההליכים בבתי משפט אלו אינם כפופים לדיני ראיות ומנוהלים בדלתיים סגורות, ובחיסיון, הרחק מהביקורת הציבורית. בתי המשפט רואים כסוף פסוק את המלצותיהם של פקידי הסעד המבוססים על הערכות, ועובדות שלא אומתו ולא נעשה ניסיון להפריכן (מסקנות ועדת סלונים).
.
פקידי סעד לחוק הנוער - השיטה שקרסה
פקידי הסעד מקבלים גיבוי מלא מהעירייה, משרד הרווחה, משטרה, בתי משפט, מערכות החינוך והבריאות, וכל מערכת ממסדית אחרת. בנוסף לא קיים גוף ביקורת חיצוני אובייקטיבי אשר מבקר אותם.
קטינים נשלחים לפנימיות, מרכזי חירום, משפחות אומנה, לשנים ארוכות על סמך המלצותיהם של פקידי הסעד, ולא קיים חוק המסדיר את זכויותיהם, וזכות הוריהם הביולוגים. סכומי עתק מוקצים למסגרות ההשמה החוץ ביתית. משפחות מתפרקות, נשברות נפשית, כלכלית ופיסית. בוגרי מסגרות ההשמה החוץ ביתית הופכים לאוכלוסייה רגישה בחברה. מדובר באלפי קטינים המוצאים מביתם ומשפחתם מידי שנה.

חוק הנוער ומערכות השלטון, והמשפט, מספקים מזה שנים רבות לפקידי הסעד ברשות המקומית סמכויות על, גיבוי, ותמיכה ללא סייג. לכאורה בעיית הפשיעה בקרב בני הנוער, הייתה אמורה לחלוף מהארץ. אולם ההפך קורה, נתוני משרד הרווחה מצביעים על הידרדרות מתמשכת במצבם של הקטינים, עלייה של 12% במספר חקירות ילדים , ירידה בגיל הנוער הצורך סמים ואלכוהול, עלייה בעוני, פשיעה, פערים חברתיים, ועוד. משרד הרווחה דורש עוד ועוד תקנים, תקציבים ומשאבים.
יש ללמוד לקח מכישלון מודל ה"שיטור עירוני סוציאלי" ולבטלו. פתרון בעיית ביטחון האזרח לא יבוא מהרשויות המקומיות.

קישורים:

יום שישי, 19 ביוני 2009

נתניה - המוסר הכפול של הפקידים בלשכת הרווחה

ידוע ספורה של בנצ'י, אם חד הורית, שהרווחה לקחו את שלשת ילדיה עקב תאונה של פציעה קלה שארעה לאחד הילדים. שירותי הרווחה מיהרו והוציאו מרשותה את שלשת ילדיה הקטנים בני ארבע, שש, ותשע, בטענה כי היא מזניחה אותם. בנצ'י שהיתה אז רק ארבע שנים בארץ טוענת שלא הוסבר לה דבר.
אירוע נוסף הוא סיפורה של אם שתינוקה אושפז ל-4 ימים. לא כדי לבדוק אותו - כדי לבדוק אותה. בלי משפט, בלי עדויות, בלי החלטה של שופט – שפכו את דמם והפכו אותם להורים מתעללים. "אולי הרבצנו ולא התכוונו, אולי בלהט העניינים? ".
.
מה קורה כאשר מתרחשת תאונה הרבה יותר חמורה לפעוט במעון יום של העירייה, מה עושים אז שירותי הרווחה?
מתברר שלא הרבה.
.
להלן המאמר ''התינוק נכווה, עיריית נתניה לא חקרה'' , אלכסנדר כץ , קקטוס , יוני 2009
פעוט שנכווה במעון יום בדרום העיר לאחר שנשפך מים רותחים מקומקום חשמלי, תובע 2.5 מיליון ש' מהעירייה וממשרד התמ"ת. הוריו: עדיין לא נערכה חקירה מקיפה בנושא ולא הופקו לקחים
.
שנתיים חלפו מאז פעוט בן שנה נכווה באורח קשה במעון יום בדרום העיר, אולם עד כה לא נערכה חקירה מקיפה של העירייה, המשטרה או משרד התמ"ת (התעשייה, המסחר והתעסוקה). כך עולה מתביעה שהגישו לבית משפט השלום בנתניה, הורים לפעוט נגד המעון בו שהה הפעוט, נגד חברת הביטוח של המעון, ונגד עיריית נתניה והאגף לתעסוקה ומעמד האישה במשרד התמ"ת. ההורים, באמצעות עורכת הדין מיטל פורמן, טוענים כי עד כה לא הופקו לקחים מהאירוע הקשה, וגם משמיעים טענות קשות על אפליה - המקרה אירע בשכונת מצוקה ובתביעה נטען לזלזול על רקע זה.

מהתביעה עולה כי בית החולים שניידר, שם אושפז הקטין שסבל מכוויות קשות בפלג גופו העליון, פנה למשרד הרווחה "בבקשה לחקור את האירוע האמור, בחשד לרשלנות והזנחה של הילדים השוהים במעון היום". עובדת סוציאלית מבית החולים אף הבהירה לאמו של הקטין כי משרד הרווחה יפנה למשטרה במטרה שגם שם יחקרו את האירוע.

חקירת משטרה כזו אכן נערכה, אולם נמצא בה כי הגננת אינה אשמה במקרה. הסייעות שעבדו באותה תקופה במעון כלל לא נחקרו. בתביעה שהוגשה נטען כי עד יום הגשתה לא נערכה חקירה כיאות של עובדי המעון על ידי עיריית נתניה או משרד התמ"ת. "הכיצד תינוק הצליח להגיע לכבל של הקומקום החשמלי, ומדוע הונח מלכתחילה קומקום חשמלי במקום בו ישנה גישה חופשית לילדים ולתינוקות השוהים במעון, על אף כי הסכנה הינה ידועה וצפויה מראש, וחמור מכך, כבר אירעו אירועים דומים בעבר, במעונות שונים ברחבי הארץ ואולם הלקח לא נלמד והסכנה הממשית לא הופנמה על ידי מי מעובדי המעון".

שנה אחרי הגשת התביעה – והתאונה לא נחקרה
עד היום, כשנה לאחר הגשת התביעה, טרם נערכה חקירה של העירייה ומשרד התמ"ת. מכתבי ההגנה שהוגשו על ידי העירייה ומשרד התמ"ת עולה כי כל אחד מהגופים מגלגל את האחריות לפתח האחר, בעוד שהמעון וחברת הביטוח כלל לא הגישו כתב הגנה. זאת ועוד, לפי התביעה בחלוף הזמן התברר לאמו של הפעוט כי משרד הרווחה כלל לא פנה למשטרה, מה שאילץ אותה לגשת לתחנה ולהגיש תלונה בעצמה. גם לאחר מכן, לפי המשטרה, "תשאול בסיסי שערכה המשטרה גילה כי עובדי המעון לא ידעו להסביר האם הכוויות נגרמו כתוצאה משפיכת תכולתו של הקומקום החשמלי או שמא אחד מעובדי המעון עבר עם כוס מים חמים שהתהפכה ותכולתה נשפכה על התובע". עורכת הדין פורמן טוענת כי הצילומים של הפעוט עם הכוויות מיד לאחר האירוע המזעזע שוללות את ההנחה כי מדובר בכוס אלא במיכל כלשהו בעל קיבולת גדולה יותר של נוזלים.

בתביעה נטען עוד כי "השארתו של קומקום מים רותחים בקרבת ילדים קטנים, גם באם מי מעובדי המעון נמצא בסמוך לילדי המעון, הינו מעשה רשלני... צוות המעון היה יכול לצפות מבעוד מועד ולנקוט אמצעי זהירות סבירים למנוע את הנזק הצפוי ללא כל מאמץ חריג. ואולם, צוות המעון לא נקט באמצעי הזהירות הדרושים לקידום הסכנה הצפויה מקומקום חשמלי, בשים לב לגילם הרך של השוהים במעון".

בנוסף נטען כי הפעוט פונה מהמעון מאוחר מדי לקופת חולים סמוכה לשם קבלת טיפול רפואי, מאחר שעובדי המעון, ובכלל זה הגננת והסייעות, המתינו לאימו ולא העניקו לו כל עזרה ראשונה או הזעיקו עזרה רפואית מקצועית. "מדובר בתינוק שבאותה העת היה בן פחות משנה", טוענת עו"ד פורמן, "כך שמטבע הבריאה הינו בעל עור רגיש יותר לשינויים קיצוניים של טמפרטורות".

הנזק לפעוט היה קשה. לפי התביעה שעדיין מונחת בבית משפט השלום בנתניה, לפעוט נגרמו כוויות מדרגה ראשונה ושנייה בפניו ובבטנו, וגם לאחר שחרורו מבית החולים הוא עודנו מטופל כירורגית במטרה לטשטש את סימני הכוויות שנותרו בבטנו "וייוותרו לו למשך שארית חייו", לשום כתב התביעה. עורכת הדין פורמן אמרה השבוע כי הפעוט, היום בן שנתיים, עודנו סובל מהטראומה בגין המקרה, "טראומה המתבטאת במצוקה נפשית של ממש כל אימת שהוא נתקל במים", עד כדי כך שהוריו נאלצים "להמחיז מיני מחזות, על מנת שיואיל להיכנס לאמבט לשם רחצה... כל אימת שמנסים לרחצו הוא נכנס להיסטריה של ממש, לרבות בכי תמרורים עד שחום גופו עולה מן הלחץ הנפשי בו הוא שרוי".

טענה נוספת: אפליה
בתביעה נטען גם לאפליה על רקע סוציו אקונומי, מאחר שהאירוע התרחש במעון בשכונת מצוקה בדרום העיר. "במצב דברים, בו מיקומו של מעון היום, מעיד על רמת האמפתיה וההתייחסות הניתנת לאירוע רשלני כה חמור וכה מצער בתוצאותיו, לא נותר אלא לשאת תפילה כי אירוע חמור שכזה לא יחזור על עצמו. לא יהיה זה מיותר לצפות כי אילו אירוע כזה היה מתרחש באחת משכונות היוקרה בעיר ואו בארץ, הרי שהחקירה בנושא הייתה לכל הפחות בעיצומה. מעשיהם של העירייה ומשרד התמ"ת מותירים טעם מר של אפליה על רקע סוציו אקונומי נמוך, והתנהגותם זו משיבה את מערכת האכיפה אל ימים אפלים בהיסטוריה התרבותית". בתביעה נטען גם הפרט החמור ולפיו בתחילה ניסו הנתבעים להפיל את האשם על ההורים, בטענה שהיו צריכים לבדוק נוכחות של הפיקוח במקום.

עורכת הדין פורמן אמרה השבוע לפורטל "קקטוס" כי "האמת היא שכתב התביעה מדבר בעד עצמו גם היום. אני יכולה רק לומר שעברה שנה וכלום לא השתנה. הפעוט עדיין סובל, טרם נערכה חקירה, והעירייה ומשרד התמ"ת מגלגלים את האחריות זה לפתחו של האחר, וחבל שכך".

מהעירייה טרם נמסרה תגובה. ממשרד התמ"ת נמסר: "הנושא נמצא בערכאות משפטיות. ככל הידוע המעון אינו בפיקוח משרד התמ"ת נכון להיום אולם אנו עורכים בירור מקיף בדבר זהות מפעיל המעון".
.
נקודות:
  • למרות האירוע החמור של סיכון חיי הפעוט, עובדי המעון לא העניקו לפעוט עזרה ראשונה והמתינו לאימו.
  • עיריית נתניה מסכנת את הילדים במעונות היום בכך שאינה מפיקה לקחים מתאונות חמורות.
  • עיריית נתניה אינה מטפלת באופן ראוי במקרה בשל אפליה.
  • עיריית נתניה לא דווחה על התאונה הקשה של הפעוט למשטרה.

קישורים:

יום רביעי, 22 באפריל 2009

מערכת הרווחה מנקודת מבטם של צרכני שירותי הרווחה

להלן קטע מהמאמר : "מחקר פעולה משתף: מערכת הרווחה מנקודת מבטם של צרכני שירותי הרווחה" מיכל קרומר נבו ועדי ברק, ביטחון סוציאלי, אוקטובר 2006.

טיפול סוציאלי כושל
.
במקרים שונים מתוארות עובדות סוציאליות כמי שעושות את עבודתן בצורה טכנית או מכנית, או כפי שאמרה אחת המשתתפות, "באות לדפוק כרטיס." משתתפים תיארו עובדות אלה במילים "היא לא מכירה אותי," או "היא מקשיבה לך רק כי זה התפקיד שלה." מפגשים כאלה גורמים לבני אדם שלא לפנות לעזרה, "אני לא מתקרבת לעובדת שלי. אף פעם אין לה זמן, אין לה יחס אלמנטרי אלי."
במקרים אחרים גורר הדבר התנהגויות ותגובות קיצוניות. אחת המשתתפות סיפרה, שביקשה עזרה בהשמת בתה התינוקת במעון. העובדת הסוציאלית אמרה לה שהדבר אינו אפשרי, והאופן שבו נאמרו הדברים הותיר את האם פגועה ומושפלת. היא הניחה אפוא את התינוקת על שולחנה של העובדת הסוציאלית, אמרה לה שתטפל בתינוקת בעצמה, והתכוונה לעזוב את החדר. תוך דקות ארגנה העובדת הנסערת עבור האם את מה שביקשה.
הסיפור מייצג את התחושה, שבמקרים רבים יש לעשות צעד קיצוני וכוחני כדי לזכות בתשומת לב מצד העובדים הסוציאליים בשירותי הרווחה: "לשכת הרווחה זה רק להפוך שולחנות," אמרה משתתפת. אלטרנטיבה מתונה ל"הפיכת שולחנות" הציגו משתתפים שסיפרו, שכתגובה לכך שבקשותיהם לא נענו, או שקיבלו מעובדים סוציאליים יחס משפיל ולא אוהד, הם פנו במכתבים לבעלי תפקידים בכירים – בעיריות, בהנהלות המשרדים או בממשלה. על־פי רוב לא זכו מכתבים אלה למענה.
במקרים אחרים גילו משתתפים הבנה כלפי העובדות הסוציאליות, אשר נתפסות כבעלות רצון טוב, אך חסרות משאבים, הן במונחי זמן והן במונחי תקציב: "העובדת שלי אמרה שיש לה המון 'חוק נוער'. אני לא יודעת מה זה, זה משהו שהיא אחראית עליו, אבל כנראה באמת היא לא יכולה לעזור לי, כנראה שבאמת אין לה מספיק זמן." כאשר עובדת סוציאלית מציגה עמדה שלילית כלפי בקשה או מטרה שהמשתתפים מציבים לעצמם, תופסים אותה המשתתפים כבעלת רמה מקצועית נמוכה. היא נתפסת כמי שאינה יודעת איך להשיג את מה שדרוש, או כמי שלא אכפת לה מעבודתה, ואז היא מעוררת כעס וחוסר הערכה. הדבר בולט עוד יותר כאשר משתתפים, שקיבלו תשובה שלילית מעובדת סוציאלית, השיגו לאחר מכן את מבוקשם בדרכים אחרות. בעיניהם זו הוכחה לכך, שאילו היתה העובדת בעלת רמה מקצועית ראויה, היא היתה מכירה או לומדת את הדרכים השונות להשיג את הדרוש להם.
.
ניתוק בין הצרכים הקונקרטיים ובין הצרכים הרגשיים.
טיפול שלא מתלווה לו מתן משהו ממשי מוצג אצל חלק מן המשתתפים כטיפול חסר. העובדים הסוציאליים מתוארים כמי שרוצים "רק לדבר", ולא לעזור באופן אמיתי: "דיבורים כמו חול ואין מה לאכול." עובד סוציאלי טוב הוא מי שנלחם עבור לקוחותיו "לא רק בטלפונים ומכתבים, אלא מי שהולך ממש למקומות שיכולים לתת עזרה." כדוגמה, תואר עובד סוציאלי שהלך למשרדי "עמידר", ולא יצא משם עד שלא הובטח לו שהמשפחה תקבל דירה.
אולם, גם כשהעובדות נותנות מענה קונקרטי בלבד, תוך התעלמות מן הצרכים הרגשיים של המשתתפים, אלה חשים תחושות של השפלה וחוסר אונים. כך, לדוגמה, סיפרה אחת המשתתפות, שפנתה בבקשה לסיוע בקניית חיתולים, וקיבלה מן העובדת הסוציאלית הפניה לעמותה. כשהגיעה לשם מצאה את עצמה עומדת בתור ארוך של נזקקים. היא חוותה את הסיטואציה כמשפילה, התביישה, והלכה בלי לקבל את החיתולים שהיתה זקוקה להם.
במקרים שונים מתואר יחסן של עובדות סוציאליות כיחס מתנשא. דבר זה מעורר אצל המשתתפים תרעומת גדולה. במיוחד מתסכל המצב שעובדות, שהן בעצמן צעירות וחסרות ניסיון, מעניקות יחס מתנשא: "ילדונת שרק סיימה לימודים רוצה ללמד אותי להיות אימא." היחס המתנשא בא לידי ביטוי בכך, שהעובדת מנסה "לתקן" את המשתתפים בלי להבין את הקשיים שהם מתמודדים איתם ובלי להכיר את דרכי ההתמודדות שלהם. במקרים אחרים מתואר יחס משפיל, הבא לידי ביטוי, למשל, בהתעלמות. עובדת סוציאלית, שבעת ביקור בית פתחה את המקרר ונוכחה לדעת שהוא ריק, התעלמה מעובדה זו מפני שמיהרה ללכת לביתה. דוגמה אחרת היא השמעת הערות מבזות בנוכחות אחרים: מנהלת לשכה האשימה אם שהיא מזניחה את ילדיה, בנוכחותם, ובכך גרמה לאם לחוש השפלה וזעם.
.
היעדר תקציב ודרכי מימון לא מתאימות.
המחלקות לשירותים חברתיים מתוארות כמוסדות ביורוקרטיים המאלצים את הפונים להמתין זמן רב לתשובה, בין שהיא חיובית ובין שהיא שלילית, בעניין האפשרות לזכות בסיוע כספי. בנוסף לכך, בעיני המשתתפים היעדר תקציב נתפס כביטוי לחולשתן של המחלקות לשירותים חברתיים.
התשובה "אין תקציב" משמשת תגובה לבקשות לסייע בצרכים בסיסיים ביותר: "כשכבר רציתי משהו תמיד אין, צריך לחכות הרבה זמן, אין תקציב, וכבר גם כשהם עוזרים זה מצחיק"; "פניתי לקבל מחשב לילד שלי, פניתי לגבי מיטת נוער לילד שלי. אין לו מיטה, הוא ישן יחד איתי. אמרו לי: אין תקציב. פניתי לריפוי בעיסוק כי הילד שלי צריך לקבל טיפול ב'ניצן'. אמרו לי שראש העיר יצא לצרפת, עד שיחזור, עוד חודשיים, עד שיאשרו לי, אם רק יאשרו לי."
גם במקרים שבהם מתקבל אישור לקבלת סכום כלשהו, הדרכים שבהן יתקבל הכסף מסכלות את האפשרות להשתמש בו ולראות בו פתרון אמיתי לבעיות קונקרטיות. כך הוא מצב כאשר ניתן רק סכום חלקי והמשתתפים אמורים להוסיף עליו מכספם, אלא . שזה אינו מצוי ברשותם: "אם מיטה הכי זולה עולה 2,000 ש"ח הם נותנים לך 500 מאיפה תביאי את השאר?" במקרים אחרים המימון מותנה בהצגת קבלה על הקנייה, כך שיש לגייס את הסכום כולו, לקנות את המוצר, ורק אחר כך לקבל את ההחזר, דבר שלגבי רבים מן המשתתפים אינו אפשרי כלל. בחלק מן המקרים, דרכי מימון אלה אינן מאפשרות להיעזר בתקציב המוצע.
במקרים אחרים התחושה היא, שכדי לקבל סיוע כספי יש צורך להחמיר את מצבי הקושי של המשפחות. אחת המשתתפות סיפרה: "החוקר אמר שפעם עם שני ילדים היית מקבל סיוע, אבל היום צריך שלושה ילדים, אמרתי לו: אם אתה מבטיח לי שאקבל אז אני עושה עוד ילד. אבל הוא לא היה מוכן לחתום על זה."
.
חילופין תכופים של עובדות סוציאליות.
קושי מבני נוסף בעבודת המחלקות לשירותים חברתיים טמון בחילופין התכופים של עובדות סוציאליות. התחושה אצל חלק מן המשתתפים היא, שחילופין אלה נעשים במכוון במטרה לייאש אותם, לגרום להם שלא לצפות לעזרה, ובסופו של דבר לגרום להם שלא לפנות כלל למחלקות לשירותים חברתיים: "הרבה פעמים עברתי את זה, להסביר הכל מחדש. הם מייאשים אותך בשביל לא להגיע למקום."

ניתן לומר, אם כן, שהמחלקות לשירותים חברתיים דוחות את המשתתפים באמצעות התשתם בדרכי הביורוקרטיה, בחוסר היענות, בהיעדר משאבים ובאי יציבות בטיפול.

קישורים: