יום רביעי, 30 בנובמבר 2011

טיפול סוציאלי רשויות הרווחה - סיוט שאינו נגמר - סיפורה של משפחה הסובלת כ- 4 שנים מפשעי רשויות הרווחה

נובמבר 2011 - רשת ב - הכל דיבורים - פשעי משרד הרווחה בדלתיים סגורות - סיפורה של משפחה שרשויות הרווחה סברו כי ההורים מזניחים את שלושת ילדיהם הפעוטות.
פקידת סעד לחוק הנוער הפעילה צו חירום והילדים נשלחו למרכז חירום ומאז במשך כ- 4 שנים ההורים רואים את ילדיהם בהסדרי ראיה, הנקבעים מפוקחים ומוצגים ע"י אותם עובדים סוציאלים ופקידי סעד שחטפו את הילדים מהוריהם.
במהלך ה- 4 שנים החליטו רשויות הרווחה לשלוח את הילדים לאימוץ. התיק הועבר מבית משפט לנוער לבית משפט לענייני משפחה, והחל מאבק מתיש של ההורים למנוע חטיפת הילדים לאימוץ.
בית משפט לענייני משפחה שכר מומחים רפואיים שקבעו כי ההורים אינם מסוגלים לגדל ילדיהם וכי אין סיכוי לכך בעתיד. אולם ההורים ערערו למחוזי עם חוות דעת נגדית ולמזלם ובאופן נדיר הערעור נתקבל והחלטת בית משפט לענייני משפחה נפסלה.
כל אותה תקופה הילדים היו כלואים בפנימיות ומרכז חירום בניגוד לרצונם ורצון הוריהם, ללא זכויות כפי שמוגדות באמנת זכויות הילד.
התיק הוחזר עתה לבית משפט לנוער טיפול והשגחה.
חלום הבלהות הארור של הרווחה שאינו נגמר...
.

.
קישורים:

יום שני, 28 בנובמבר 2011

רצים כמו משוגעים - מתוך "החומה" פינק פלויד - משל ל"עבודת קודש" העובדים הסוציאליים

נובמבר 2011 - השיר "רצים כמו משוגעים" של להקת הרוק האגדית הפינק פלויד מתוך "החומה"
השיר הנו משל יפה להתנהלות הדורסנית של עובדים סוציאליים ופקידי סעד ברשויות הרווחה בימינו.
פקידים אלו בשיתוף עם בתי משפט לענייני משפחה ובתי משפט לנוער פועלים בחיסיון, באפלה, הרחק מהביקורת הציבורית, אינם מחויבים לדיני ראיות דורסים את הפרט המשפחה והחברה.
רשויות הרווחה מוציאות אלפי ילדים מידי שנה בכפייה מביתם ומשפחתם, לפנימיות, אומנה, מסממות אותם בסמים פסיכיאטריים.
הגופים בתוכם רשויות הרווחה, בתי המשפט לענייני משפחה ונוער, ומלכ"רים ומאבחנים פסיכיאטרים עובדים כאוליגרכיה אכזרית בדעה אחת ודברים אחדים מתוך תאוות בצע על גבם של המוחלשים בשם"הסדר החברתי", "עבודת קודש", "מסוגלות הורית", "טובת הילד" ועוד סיסמאות מטופשות
.



קישורים:

יום שבת, 26 בנובמבר 2011

פשעי לשכת הרווחה ירושלים - הפקירו ילדה בת 8 באומנה להתעללות והזנחה במשך כ- 4 שנים

עובדת סוציאלית לחוק הנוער מציגה בבית משפט - אילוסטרציההכתבה עיריית ירושלים התרשלה בפיקוח על משפחת אומנה , איתמר לוין , news1 , נובמבר 2011

פסק דין חושף תמונה קשה של התעללות והזנחה בשלושה ילדים חרדים: האב ויתר עליהם מיד לאחר המשמורת, הם הועברו למשפחת אומנה שלא הייתה נתונה לפיקוח של ממש ושם סבלו מהתעללות
עיריית ירושלים התרשלה בצורה קשה בפיקוח על שלושה ילדים שנמסרו למשפחת אומנה, וכתוצאה מכך סבלה הבת הבכורה מהתעללות פיזית ומינית. שופט בית משפט השלום בירושלים, גד ארנברג, חייב (9.11.11) את העירייה לשלם לתובעת 974,000 שקל ועוד 200,000 שקל כהוצאות ושכר טירחה.

פסק דינו של ארנברג מגולל תמונה קשה של אלימות, התעללות והזנחה במגזר החרדי. הוריה הביולוגיים של התובעת, כיום בת 21, נישאו בשנת 1989 ותוך ארבע שנים נולדו להם שלושה ילדים. האם טענה שבעלה התעלל בה, בני הזוג התגרשו בשנת 1996 וכעבור שנה הועברו הילדים למשמורתו של האב. ואולם, האב ביקש מיד להעבירם לאומנה אצל אהרון ואסתר רוזנברג, חרדים מירושלים.

שהות של חודשיים הפכה לשלוש וחצי שנים

העירייה אישרה את האומנה כפתרון זמני לחודשיים בלבד, אך בפועל שהו הילדים אצל משפחת רוזנברג 3.5 שנים. במהלך תקופה זו ביקרו נציגי העירייה בבית המשפחה שלוש פעמים בלבד, יצרו קשר מוגבל עם הילדים ולא הבחינו במצוקתם. גם כאשר הביעו עובדי רווחה הסתייגויות וחששות לגבי משפחת רוזנברג, לא ניתנה תשומת הלב הראויה לדבריהם.

התובעת סיפרה, כי אולצה לדבר אידיש, ספגה מכות, שיערה נגזז בכוח, היא גרה בחדר קטנטן ומועט אוויר, ואחד מבני המשפחה אף ביצע בה מעשים מגונים. באפריל 1998, כאשר הייתה בת שמונה, נכוותה קשות בגבה מהתהפכות סיר רותח בבית רוזנברג. לאחר מקרה זה החליט אגף הרווחה להוציא את הילדים מבית רוזנברג ולהשיבם לאביהם, אך הדבר נמשך זמן רב והעובדים לא עשו את הדרוש כדי לזרז את ההליך.

ארנברג מוסיף: "קיים דיווח בתיק המשפחה האומנת מיום 16.6.1997 בו מתוארת הודעה אנונימית של שכנים על חשד להתעללות בילדי האומנה וכמסקנה נרשם ש'צריך לבדוק פגיעה מינית, פגיעה פיזית. צריך להתחשב שזוהי אוכלוסיה חרדית לגביהם זו הלשנה ואם התקשרו זה משמעותי'. הודעה זו הייתה צריכה אף היא להיבדק ביתר רצינות ותשומת לב, ומכיוון שמדובר בדיני נפשות היו המסקנות צריכות להיות מהירות יותר".

האב הזניח את הצרכים הפיזיים והנפשיים של ילדיו

ארנברג מסכם: "העירייה התרשלה בתפקידה, החל ממתן ההמלצה על משמורת ובדיקת מסוגלות המשפחה האומנת ובהמשך אף בהדרכה שלא ניתנה למשפחת האומנה ובפיקוח הרופף. כמו-כן לא הוסקו מסקנות מהירות וחד-משמעיות לגבי המשך האומנה, אף לאחר אירוע הכווייה. תאונה זו הייתה אמורה לעורר נורות אדומות לגבי המתרחש בבית האומנה במיוחד לאור העובדה כי הכווייה טופלה באופן אלטרנטיבי, ללא טיפול והשגחה של בית חולים".

משפחת רוזנברג לא הגישה כתב הגנה ולא התייצבה לדיון, ולכן חויבה בתשלום הפיצויים לתובעת. ארנברג קיבל את הודעת צד ג' ששלחה העירייה לאביה של התובעת, בקובעו: "האב לא מילא את חובותיו כאב: הוא מסר את ילדיו לאומנה מיד לאחר שקיבל מבית הדין הרבני את המשמורת עליהם, לא ביקר אותם די הצורך ולא עשה די כדי למנוע את התעללותה של משפחת האומנה כאשר נודע לו הדבר. האב לא היה ער לכך שהילדים הושארו ללא השגחה פעמים רבות. האב הזניח את צרכיהם הפיזיים והנפשיים של ילדיו".

לאור כל זאת נפסק, כי העירייה ורוזנברג ישלמו לתובעת את הפיצוי, שכר הטרחה וההוצאות, והאב יחזיר לעירייה כל סכום שתשלם בפועל לבתו.

הכתבה עברה התעללות במשפחת אומנה ותפוצה ע"י העירייה , גוני נוי , nrg , נובמבר 2011

לשכת הרווחה ירושלים ובית משפט לנוער שלחו ילדה בת 7 למשפחת אומנה חרדית בירושלים וגדלה בה עד גיל 11 עברה מסכת התעללות נפשית, פיזית ומינית. כעת, כשהיא בת 21, בית המשפט חייב את עיריית ירושלים ואת המשפחה לשלם לה פיצוי בן כמעט מיליון שקלים


עיריית ירושלים תשלם לקטינה שעברה התעללות קרוב למיליון שקלים, בשיתוף המשפחה המתעללת – כך פסק שופט השלום גד ארנברג. פסק הדין ניתן במסגרת תביעה נגד משפחת האומנה, שהואשמה ברשלנות בטיפול בקטינה.

במסגרת פסק הדין חייב השופט את העירייה ואת משפחת האומנה שהקטינה שהתה אצלה מגיל שבע ועד 11 להעביר לידי התובעת פיצויים בסך כולל של 974 אלף שקל: 200 אלף שקל בשל ההתעללות הפיזית שעברה, 84 אלף שקל בגין טיפול פסיכולוגי ורפואי עתידי, 20 אלף שקל עבור נסיעות לטיפולים וסיוע לאחר ניתוח, 605 אלף שקל בגין הפסד השתכרות עתידי ו-65 אלף שקל עבור הפרשות פנסיה עתידיות. כמו כן פסק השופט כי הנתבעים ישלמו לתובעת הוצאות ושכר טרחה בשיעור של 20 אחוז מסכום הפיצוי.

התובעת, היום בת 21, טופלה בשירותי הרווחה של עיריית ירושלים ונשלחה לאומנה במשפחה חרדית בעיר. לפי כתב התביעה, הנתבעים לא מילאו אחר חובתם לספק לתובעת את צרכיה הבסיסיים והגנה פיזית ונפשית. התובעת טענה במשפט כי חוותה אלימות פיזית ונפשית, וכן נפגעה מינית על ידי אחד מילדי המשפחה. לדבריה היא נפלה קרבן למסכת ארוכה של התעללות והזנחה וחיה בתנאים פיזיים קשים.

נציגי העירייה טענו להגנתם כי אין לעירייה כל אחריות או אשמה כלפי התובעת. לדברי הנציגים, העירייה ובאי כוחה פעלו כראוי במילוי תפקידם ומילאו את חובתם ואת המוטל עליהם במסירות, לפי הדין וללא שום חריגה.

על פי גרסת העירייה, התובעת נמסרה למשמורת במשפחת אומנה עם שני אחיה הצעירים בעת שהייתה קטינה, בעקבות החלטת אביה. האב הגיע להסדר עם זוג האומנה ולאחר מכן פנה לעירייה בבקשה להכיר בהסכם. התנאים שהתובעת חיה בהם אצל משפחת האומנה, כך טענה העירייה במשפט, לא היו שונים מהמקובל בעולם החרדי, ומשפחת האומנה היא האשמה ביתר ההתרחשויות.

חויבה לדבר יידיש

התובעת סיפרה כי בשלוש וחצי השנים ששהתה במשפחת האומנה עם שני אחיה היא שוכנה בחדר קטן ונטול אוויר וספגה כינויי גנאי מאם המשפחה. סדיניה לא הוחלפו לאחר שהרטיבה במיטה, ולא ניתן לה להתקלח. עוד סיפרה התובעת כי חויבה לדבר יידיש, אף שהגיעה מבית דובר עברית. שערה נגזז בכוח, היא נאלצה לאכול אוכל שלא אהבה והיא ספגה מכות כאשר לא ידעה להשיב תשובות הנוגעות ללימודיה.

בפסק הדין כתב השופט ארנברג: "אני מאמין לגרסתה, אשר לא נסתרה, ולפיה התובעת עברה התעללות בבית המשפחה האומנת". בהחלטתו העיר השופט כי "העובדים מטעם העירייה היו יכולים וצריכים לצפות סיטואציה כזו, שבה משפחת האומנה תגרום לתובעת נזק אם היא אינה מטפלת בה ומשגיחה עליה כראוי".

השופט סיכם כי העירייה התרשלה בתפקידה, החל מהמלצתה על משמורת ובדיקת מסוגלות המשפחה האומנת, דרך חוסר ההדרכה למשפחה וכלה בפיקוח הרופף והשטחי. נוסף לכך פסק השופט כי האב לא מילא את חובותיו, ולכן קבע כי יש לקבל את ההודעה לצד ג' שהוגשה נגד האב.

מהעירייה נמסר בתגובה: "העירייה קיבלה בימים האחרונים את פסק הדין. נלמד את פסק הדין ונבחן את צעדינו בהתאם".

עיריית ירושלים הפקירה ילדים להתעללות והזנחה במשך שנים במשפחת אומנה
עיריית ירושלים הפקירה ילדים להתעללות והזנחה במשך שנים במשפחת אומנה

.
פשעי הרווחה והפסיכיאטריה - לא למהר להוציא ילדים מהבית למוסדות
.
קישורים:

יום רביעי, 23 בנובמבר 2011

פשעי הרווחה והפסיכיאטריה - לא למהר להוציא ילדים מהבית למוסדות

תוכנית הטלוויזיה עושים סדר - טלביזיה חינוכית, עם גל גבאי מתאריך 20 לנובמבר 2011 - בתכנית מתארחת עורכת הדין לימור אסולין אשר מדברת על הקלות הבלתי נתפסת בה ילדים תמימים נופלים שדודים תחת חוסר היכולת המשווע של מערכת הרווחה לייצר עבורם בית ומקום מוגן חרף הוצאתם מהבית מסיבות שונות עד כדי פגיעה ממשית בגופם ובנפשם.
הילדים מוצאים מביתם בכפייה בצו בית משפט לנוער ומועברים למוסדות הרווחה שם הם נמצאים הרחק מביתם ומשפחתם ללא זכויות או השגחה ראויה.
עו"ד לימור מציגה שתי דוגמאות מיני רבות בהן נתקלה. האחת ילדה כבת 12 אשר במשך שנים נודדת בין מוסדות הרווחה כאשר לאחרונה טופלה במוסד פסיכיאטרי שם הוזנחה והולעטה בסמים פסיכיאטריים, עם שברים בידיים ואונס. הדוגמא השניה ילד כבן 6 שנאנס במשך חודשים במוסד משרד הרווחה.


.

.
לשאלת המראיינת: "אכן מוציאים בכזאת קלות ילדים מהבית?" משיבה עו"ד לימור אסולין: "אכן. בקלות מוציאים ילדים מהבית."

עו"ד אסולין מדברת על הקלות הבלתי נתפסת בה ילדים תמימים נופלים תחת חוסר היכולת המשווע של מערכת החינוך לייצר עבורם בית ומקום מוגן חרף הוצאתם מהבית מסיבות שונות עד כדי פגיעה ממשית בגופם ובנפשם.

עו"ד לימור אסולין מספרת על אמא שפנתה לקבל סיוע ממשרד הרווחה, במקום שיסייעו לה לקחו ממנה את ביתה ואשפזו את בתה בת ה- 12 בפנימיה פוסט אישפוזית.
הילדה שברה את ידה 4 פעמים בפנימית משרד הרווחה, והפכה להיות אנורקסית.

בפנימית משרד הרווחה לא נתנו לילדה בת ה- 12 לשים תחתונים כשרק קיבלה את המחזור הראשון שלה, ועברה התעללות מינית קשה בפנימיה מצדו של נער בן 17 ששהה אף הוא בפנימיה.

לדברי עו"ד אסולין, הוצאת הילדים מההורים נעשית תמיד ממשפחות עניות, חסרות יכולת כלכלית או אמהות חד הוריות. הוצאת הילדים מבוצעת ממשפחות מוחלשות שאינם יכולות להתנגד להוצאת ילדיהם בכפיה.

עו"ד לימור אסולין מספרת על ילד בן 9 שהוצא לפנימיה פוסט אשפוזית בכפיה ונאנס במשך שלושה חודשים על ידי ילד בן 13, ואיש לא שם דעתו למה שקורה לילד הקטן.

קישורים:

עוולות הביטוח הלאומי - הקצבה נשללה מניצולת השואה: "הרגשתי כמו באושוויץ"

הכתבה הקצבה נשללה מניצולת השואה: "הרגשתי כמו באושוויץ" , חיים ריבלין | חדשות 2 | נובמבר 2011

בגיל 86 נאלצת רבקה ברנשטיין להתמודד מול אנשי הביטוח הלאומי שהחליטו שלמרות הנכות שממנה היא סובלת היא אינה זכאית למטפלת. גם מום מולד בידיו של ילד לא שכנע שם כי הוא בעל צרכים מיוחדים. תחקיר הביטוח הלאומי

רבקה ברנשטיין, ניצולת שואה בת 86, נזקקת לסיוע. "כשהודיעו לי שלבן שיש לי סרטן הייתי לבד בבית. במטבח נפלתי ושברתי את כל החוליות", היא סיפרה על מה שעברה והותיר בה נכות.
.

.
הביטוח הלאומי העניק לה 14 שעות סיעוד. הקרן לרווחת ניצולי השואה הוסיפה עוד 9 שעות, מה שאפשר לה להתקיים בכבוד. כשהרגישה שמצבה מידרדר ניגשה ברנשטיין לביטוח הלאומי כשהיא מצוידת בחוות דעת של רופא שלפיה נקבע כי היא זקוקה לעזרה באופן מלא - ועל כן, יש להוסיף לה שעות סיעוד נוספות.

"ביקשתי שמישהי שתבוא לבדוק אותי. היא באה. אמרתי לה שאני לא משותקת, אבל לא יכולה לתפקד. אני לא מבשלת ולא עומדת. בלילה, סליחה, אני עם החיתול. אני מפחדת לרדת", היא סיפרה - והוסיפה על מה שהתרחש לאחר מכן: "אז קיבלתי מכתב שלא מגיע לי לקבל מטפלת. מגיעות לי תשע שעות, ובמקום 2,500 שקלים שלחו לי רק 1,000".

מלבד הסכום ששולם לה, נאלצת רבקה לשלם על שירותי המטפלת הצמודה שהיא זקוקה לה מכספי החסכונות שצברה לאורך השנים. אם לא די בכך, גרר קיצוץ שעות הסיעוד של הביטוח הלאומי גם ביטול אוטומטי של הסיוע הנוסף שקיבלה כניצולת שואה.

"כשהגעתי לאושוויץ, שאלתי את הקאפו: סליחה, איפה אימא שלי עם השישה ילדים? אמרו לי: הנה, את רואה שם? יש איזו ארובה שיוצא ממנה עשן. שם הם. לא הייתה לי שום תחושה. הייתי בהלם ולא דיברתי כמה ימים. כשהם כתבו לי מכתב שלא מגיע לי יותר מתשע שעות הייתה לי אותה תחושה", היא סיפרה בקול שבור. היא המשיכה ומחתה נגד התנהלות הביטוח הלאומי: "איך הם מעזים לעשות דבר כזה לבן אדם בן 86? אין לי כלום. הייתה לי תחושה איומה".

למרות גילה המתקדם של רבקה ומצבה הקשה היא נדרשה להביא ראיות לקראת ישיבת ועדת הערר שביקשה לכנס. היא קיוותה שאולי כך תוכל לשנות את רוע הגזירה. "היה שם ד"ר שהסתכל עליי ואמר לי: גברת ברנשטיין, את יודעת, את לבושה יפה ויש לך גם מייק אפ. את נראית טוב. תקומי, תשבי. אחר כך קיבלתי מכתב שלא עברתי את הוועדה", היא סיפרה.

חרף המשוכות הרבות, לא מתכוונת רבקה ברנשטיין לוותר. את מאבקה היא ממשיכה בבית המשפט, בדיון שנקבע - כמעט קשה להאמין - להיערך במאי 2012.

שר הרווחה משה כחלון אומנם הורה לבטל את מבחני התלות בבתי הקשישים וקבע כי יש לאשר אוטומטית את הבקשה לגמלת סיעוד של קשיש מעל גיל 80 המציג מסמך רפואי, כמו המקרה של רבקה. אלא שהחוק טרם אושר.

לאורי חסרות אצבעות, אבל זה לא מספיק

אורי תרזי רק בן ארבע וחצי וכבר הספיק לעבור שמונה ניתוחים. הוא נולד עם מום קשה בשתי הידיים, שבכל אחת מהן יש לו ארבע אצבעות בלבד - מה שגורם לו קושי משמעותי לתפקד. למרות שהנכות של אורי נראית לעין, כמו גם הקושי לבצע פעולות פשוטות, דחתה הוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי את בקשתו לקצבת נכות בטענה שהוא מתפקד ככל בני גילו.

אורי לומד בגן ילדים רגיל, מה שרק מחדד את הבדלי התפקוד בינו לבין יתר הילדים. "הוא מוגבל בדברים הכי פשוטים: לפתוח תיק אוכל. להוציא קופסה. לפתוח את הבקבוק של המים. אלה הדברים הכי הכי בסיסיים שילד בגיל שלו עושה בלי בעיה", סיפרה רינה בבא, הגננת של אורי, על מצבו.

ההחלטה של הוועדה הרפואית בביטוח הלאומי שוללת ממנו לא רק את הגמלה, אלא גם את הזכות לקבל סייעת בגן. גם כשיגיע לבית הספר, לא יסייע לו איש להתמודד עם מגבלותיו החמורות.

המכתב חשף את הקשר האסור שהפך רופא לחותמת גומי

יהודית היא אם לארבעה ילדים, כולם בעלי צרכים מיוחדים. בנה הקטן הוכר כנכה ב-100%, גם זה - לא בלי מאבק ארוך. בתה בת ה-10 סובלת משיתוק מוחין. כבר שנים שהיא מנהלת מערכה להכיר בה כנכה. "מישהו שרומס לך את הנשמה ומנסה להציג אותך כבן אדם לא ישר - זה כאב שאי אפשר לתאר אותו", סיפרה יהודית על תחושותיה. "אתה בא, מדבר ומביא מסמכים מאנשי מקצוע בכירים שהכל כתוב בהם, אנשים שמכירים את הילדים - ופשוט מתעלמים מהכל".

תחילה הוגדרו לילדה 50% נכות, מה שמזכה אותה בקבלת כמה מאות שקלים בחודש ללא סיוע נוסף. כל זה היה עד שחצי שנה לאחר מכן הופיעה לפתע אחות בביתם. "בלי תיאום, בלי כלום, היא דפקה בדלת ונכנסה", סיפרה יהודית. את בתה בדקה ב-2009 אותה האחות שעשתה זאת שנה קודם לכן, ואותם המבדקים העלו ממצאים זהים.

כעבור זמן קצר זומנה יהודית לוועדה רפואית, שם נמסר לה כי הוחלט לשלול ממנה את הקצבה - והוסיפו לכך משפט תמוה: "ראה גם מכתבה של רחל ארבל". אותו הכיתוב עורר ביהודית סימני שאלה, אך בביטוח הלאומי סירבו להציג בפניה את המכתב המדובר בטענה שהוא אינו הסיבה לביטול הקצבה. רק אחרי שפנתה בדרישה משפטית, על פי חוק חופש המידע, הותר לה לעיין בו. "הזדעזעתי כשראיתי את המכתב הזה", היא סיפרה בזעם. "האחות הראשית של הביטוח הלאומי אמרה בעצם לרופא מראש מה להחליט מראש בוועדה".

בניגוד מוחלט למה שקובעות תקנות הביטוח הלאומי, האוסרות על קיום זיקה בין הרופאים שיושבים בוועדות לבין המוסד, חשף המסמך כיצד קיבלו הרופאים תכתיבים מהביטוח הלאומי כאילו היו הרופאים חותמת גומי.

בעקבות המכתב, הורה בית הדין לעבודה לשוב ולדון בתיק. אלא שגם אז הצליחו להערים על יהודית קשיים: הפעם בדמות סעיף תקנוני שלפיו יש לכאורה לשלול מבתה את הקצבה - זאת, על בסיס הטיפולים האינטנסיביים
שהיא מקבלת. כך, ילדה עם שיתוק מוחין ואמה, אם לארבעה ילדים עם צרכים מיוחדים, מטורטרות בוועדות ובבתי משפט כבר שנתיים כדי לקבל את מה שמגיע להן על פי דין - ולבטח על פי מידת הרחמים.

תגובת הביטוח הלאומי: "אנו פועלים לפי חוק הביטוח הלאומי ותקנותיו. בעניין הילד אורי תרזי: גם הוועדה וגם ועדת ערר קבעה שדי ב-50% נכות, כיוון שהקיצבה ניתנת לפי תלותו של הילד באדם אחר ביחס לבני גילו. בעניין הגברת רבקה ברנשטיין: לאחר שבעבר אושרה לה גימלה מקסימאלית, חל שיפור במצבה גם בבדיקת אחות וגם בערעור, שקבעו כי אינה תלויה במידה רבה מאד בעזרת זולת לפעולות יום יום.ובעניין הילדה הסובלת משיתוק מוחין: גם כאן קבעה ועדת ערר שתלותה בזולת אינה מזכה בגמלה. לגבי המסמך של האחות הראשית, אין ספק שמדובר בניסוח בעייתי: מאז שינינו את הליכי העבודה כך שהיועץ הבכיר לילדים נכים הוא רופא ילדים, ולא אחות.

תגובת האחות הראשית לגמלת ילד נכה, לשעבר: "זכותו של רופא להתייעץ. במקרה שהבאתם הרופא ביקש ביקור בית של האחות. במכתב שהובא כאן, פניתי לפקיד התביעות ולא לרופא והתכוונתי שאם הילד מפוחד ולא משתף פעולה - ניתן להתבסס על ממצאי ביקור הבית שבוצע בסביבתו הטבעית".

קישורים:
  • עוולות המוסד לביטוח הלאומי - כך הביטוח הלאומי מנפנף אותנו - הכתבה כך הביטוח הלאומי מנפנף אותנו , חיים ריבלין | חדשות 2 | 21/11/11 - בפרק הראשון בסדרת הכתבות החדשות על עוולות הביטוח הלאומי יצאנו לבדוק את המוקד הטלפוני. המוקד מנוהל על ידי חברה פרטית שמקבלת מאות שיחות מדי חודש. הטלפנים מתומרצים לסיים את השיחה כמה שיותר מהר, ולא בהכרח לפרט בפניך את כל זכאויותיך. מנהל פורום ביטוח לאומי באינטרנט: "בביטוח לאומי - לא ידעת, לא קיבלת"...

יום שלישי, 22 בנובמבר 2011

הונאות משרד הרווחה - כך הביטוח הלאומי מנפנף אותנו

הכתבה כך הביטוח הלאומי מנפנף אותנו , חיים ריבלין | חדשות 2 | 21/11/11

בפרק הראשון בסדרת הכתבות החדשות על עוולות הביטוח הלאומי יצאנו לבדוק את המוקד הטלפוני. המוקד מנוהל על ידי חברה פרטית שמקבלת מאות שיחות מדי חודש. הטלפנים מתומרצים לסיים את השיחה כמה שיותר מהר, ולא בהכרח לפרט בפניך את כל זכאויותיך. מנהל פורום ביטוח לאומי באינטרנט: "בביטוח לאומי - לא ידעת, לא קיבלת"



המוסד לביטוח הלאומי, רשת הביטחון הסוציאלי, אחד הגופים החשובים בישראל - הוא גוף עם תקציבי עתק, אבל גם עם מספר תלונות גבוה מאוד. החל מהערב משודרת בחדשות 2 סדרת כתבות מיוחדת על הביטוח הלאומי.

היום נתמקד בקבלת הקהל בסניפים ומוקד הטלפוני. המוקד יושב בצפת ומנוהל על ידי חברה פרטית שמקבלת מדי חודש מאות שיחות טלפון. בתחקיר שקיימנו בשבועו האחרונים מצאנו, בין היתר, פרצות באבטחת המידע הרגיש מאוד שמצוי בידי במוקדנים, וגילינו את שיטת הבונוסים השנויה במחלוקת שמונהגת בחברה - בונוס למוקדנים על קיצור השיחה, איתנו המוחים.

מספר השעות שבהן יש קבלת קהל בסניפי הביטוח הלאומי הולך ויורד והעומס הופך לבלתי נסבל. בטלפון כבר אי אפשר להשיג את סניפי הביטוח הלאומי עצמם. הגישה בטלפון לפקידים נחסמה והדרך היחידה להימנע מהמתנה בתור המפרך היא להתקשר למוקד הטלפוני. כל השיחות אל הביטוח הלאומי מנותבות למוקד מיוחד בצפת, אותו מפעילה חברה פרטית. לפני כמה שנים הופרט המוקד ובמקום פקידים מנוסים עונים לטלפון עובדים שגוייסו עבור שכר מינימום וקיבלו הכשרה מינימלית.

"הם לא אנשי מקצוע"

"הקורס הוא בן שבועיים ימים. בסוף הקורס יש מבחן, הוא לא קשה. בגדול, אם אתם לומדים את חומר יום-יום אין שום בעיה שתעברו אותו", מספרת המדריכה בקורס ההכשרה לטלפני המוקד. כשאחד מחניכי הקורס מקשה ושואל "אבל בשבועיים מצליחים להקיף את כל החומר של הביטוח הלאומי?", עונה לו המדריכה בנחרצות: "כן. הקורס מאוד אינטנסיבי".

כדי להבין טוב יותר כיצד פועלת ליבת השירות של הביטוח הלאומי - המוקד הטלפוני, שלחנו שתי חברות מערכת להתקבל לעבודה בחברת טלאול, החברה שזכתה במכרז להקמת המוקד הטלפוני: "הקורס בדרך כלל הוא שבועיים אבל בגלל שיש את סוכות באמצע אז אנחנו מקצרים את זה ביום, אז זה שבוע וחצי כמעט".

קיצור משך השיחה מאוד מעניין את החברה המפעילה את המוקד, שכן הביטוח הלאומי משלם לה על כל שיחה טלפון שנענית. אז איך מתמרצים את המוקדנים לענות על כמה שיותר שיחות? משלמים להם בונוסים. "אם מישהו ישאל אותך לדוגמה על זכאות לדמי אבטלה אתה תענה לו בדיוק על הזכאות לדמי אבטלה, אתה לא תתחיל להרחיב לו כמה כסף הוא יקבל, אלא רק מה תנאי הזכאות ואם הוא זכאי או לא", מספר מוקדן לשעבר.

ממהלך שיחות רבות עם עובדי המוקד הטלפוני עולה כי הם לא ממהרים לפרט בפני הפונה את כל זכויותיו. על מנת לגלות את מידת זכאותך המלאה, מוטב שתצטייד בסבלנות ובנחישות. "אני לא מטילה ספק ברצונם הטוב, אבל הם לא אנשי מקצוע ולא מדובר פה במוקד טכני. מדובר פה במוקד שנותן תשובות מהותיות בנושאים שהם של זכויות אדם יסודיות", אומרת עו"ד יפעת סולל, היועצת המשפטית לתנועת "כן לזקן".

"אנשים קורסים תחת חוסר המידע שלהם, וביטוח לאומי, איך אומרים - לא ידעת, לא קיבלת. זה ממש ככה", אומר חיים רייזלר, מנהל פורום "ביטוח לאומי" באינטרנט.

הביטוח הלאומי: מרבית הסניפים שודרגו

מהביטוח הלאומי נמסר כי המוקד הטלפוני משרת כ-300 אלף פונים בחודש ולמרות זאת משך ההמתנה לנציג עומד על כשלוש דקות בלבד. החברה מקבלת תמורה גם על משך השיחות. המוקדנים עוברים הכשרה אינטנסיבית של כחודש והכשרות נוספות - גם במהלך תקופת ההעסקה. ללא קוד סודי ניתן רק מידע בסיסי לפונה, וגם זאת רק בפניה אחת. מרבית הסניפים בארץ שודרגו - לצערנו בסניפים גדולים שצולמו בכתבה - אנו עדיין עמלים על הרחבת השירות ושיפורו.

מחברת טֶלֶאוֹל המפעילה את המוקד הטלפוני נמסר כי אורך השיחה אינו הפרמטר היחיד לטיב השרות, אלא שורת מדדים איכותיים וכמותיים. הם מנחים את נציגיהם ואף עורכים בקרת שירות - גם בהקשבה לחלק מהשיחות ומבחני ידע. הביטוח הלאומי הוא שקבע כי שתי דקות וחצי בממוצע הם זמן סביר לשירות, הם אומרים, ומדגישים שמשך השיחה הממוצע שלהם אף גבוה יותר. הנציג שנתן פרטים חלקיים לזכאות אלמנה, היה נציג חדש. נמשיך לפעול לשיפור השירות אומרים שם.

המצלמה הנסתרת של חדשות 2 תחשוף קטעים מתוך המוקדים הטלפונים של הביטוח הלאומי, הסניפים שנותנים את השירות לאזרחים, וכן מוועדות של הזקנים ושל הזקוקים לסיוע בביטוח הלאומי. עוד תיחשף גם הדרך האמיתית בה נעשים מבחני תלות לקשישים שמבקשים לקבל סיוע כספי ועזרה. בסדרה נעסוק גם בתעשיית החברות הפרטיות, שמבטיחות להשיג את מיצוי הכסף שלנו ובדרך גובות סכומים ניכרים מתוך גמלה שמגיעה לנו.

כך לדוגמא, כל השיחות אל הביטוח הלאומי מנותבות למוקד של חברה פרטית בצפת. לפני מספר שנים הופרט המוקד ובמקום פקידים מנוסים עונים לטלפונים עובדים שגויסו עבור שכר מינימום ועברו הכשרה בת שבועיים בלבד. מה שמעניין את המוקד הוא לענות לכמה שיותר שיחות בפחות זמן, שכן הביטוח הלאומי משלם להם עבור כל שיחה. ככל שעובד עונה ליותר שיחות בשעה, כך הוא מקבל יותר כסף במשכורת והציבור סובל משירות פחות טוב.

קישורים:
  • עוולות הביטוח הלאומי - הקצבה נשללה מניצולת השואה: "הרגשתי כמו באושוויץ" - הכתבה הקצבה נשללה מניצולת השואה: "הרגשתי כמו באושוויץ" , חיים ריבלין | חדשות 2 | נובמבר 2011 - בגיל 86 נאלצת רבקה ברנשטיין להתמודד מול אנשי הביטוח הלאומי שהחליטו שלמרות הנכות שממנה היא סובלת היא אינה זכאית למטפלת. גם מום מולד בידיו של ילד לא שכנע שם כי הוא בעל צרכים מיוחדים. תחקיר הביטוח הלאומי...

יום ראשון, 20 בנובמבר 2011

לשכת הרווחה חולון הפקירה אם וארבעת ילדיה חסרי דיור לרחוב בגשם ובקור

המגזין - ערוץ 10 - נובמבר 2011 - לרשויות הרווחה המקומיות אין מענה ופתרון למשפחות אשר גורשו מדירתם והם מושלכות לרחוב בקור בגשם.
לפני כשנתיים הוצג סיפורה של סמדר עקרי אם חד הורית מחולון, שנאלצה לגור באוהל ברחוב, יחד עם ארבעת ילדיה, לאחר שהופקרו ע"י אגף הרווחה חולון. בעקבות הכתבה ההיא משרד השיכון התחייב לעזור אבל שנתיים אחרי, דווקא בחורף, סמדר נזרקת שוב לרחוב. יצאנו לבדוק מה קרה לכל ההבטחות, ואיך החיים בסוכה מאולתרת במקום בדירה מסודרת?
.

.
קישורים:

יום שישי, 18 בנובמבר 2011

לשכת הרווחה רמלה הפקירה משפחה חסרת דיור - אמא ושמונת ילדיה לרחוב בגשם השוטף

אגף הרווחה רמלה - מדיניות משרד הרווחה בראשות שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון - השפלת אם ושמונת ילדיה קשי יום והפקרתם ברחוב בגשם השוטף.
הכתבה בגשם השוטף: אם ו-8 ילדיה פונו מביתם ברמלה - משפחת גטנה מרמלה פונתה אמש מדירתה אחרי שלא עמדה בתשלומי המשכנתה. משרד השיכון והעירייה מגלגלים את האחריות מאחד לשני. האם וילדיה נותרו ללא קורת גג בתחילת החורף, ומקווים שמישהו ימצא פתרון למצוקתם
ברהנו טגניה וגלעד שלמור | חדשות 2 | פורסם 17/11/11
"הם פשוט התחילו לארוז, להוציא קרטונים מהמשאית, ושמו שם את כל הדברים שלנו", סיפרה לאה גטנה, אחת הבנות, על בואם של אנשי ההוצאה לפועל. "לא היה אכפת להם מה יהיה אתנו. דיברנו עם הרווחה והם לא הסכימו לעזור לנו. הם אמרו שזו בעיה שלנו ושאנחנו צריכים למצוא את הפתרון לזה".
.

.
"נגמר, נגמר. אין לי חיים", אמרה בקול חנוק מדמעות דיטו גטנה מרמלה, אחרי שלביתה הגיעו אנשי ההוצאה לפועל ופינו מהמקום אותה, את שמונת ילדיה ואת נכדתה. הם השאירו אותם עומדים בחוץ, אובדי עצות לאן ללכת.

בני המשפחה נקלעו לקשיים בשנים האחרונות - בעקבות חוב משכנתה לבנק ולמשרד השיכון. במרוצת הזמן הוא רק הלך וטפח, והאם שמשמשת מנקה ומגדלת את כל ילדיה לבדה לא הצליחה לעמוד בנטל התשלום הכבד. כעת היא וצאצאיה מחוסרי בית.

"הם פשוט התחילו לארוז, להוציא קרטונים מהמשאית, ושמו שם את כל הדברים שלנו", סיפרה לאה גטנה, אחת הבנות, על בואם של אנשי ההוצאה לפועל. "לא היה אכפת להם מה יהיה אתנו. דיברנו עם הרווחה והם לא הסכימו לעזור לנו. הם אמרו שזו בעיה שלנו ושאנחנו צריכים למצוא את הפתרון לזה".

בני המשפחה קנו דירה - ולא הצליחו לעמוד בתשלום

ביום שבו התפרסם הדוח שהצביע על ירידה בשיעור העוני - מהווים בני משפחת גטנה דוגמה למי שבכל זאת נותרו שם: הם ניסו להימנע ממצב שייאלצו להיתמך ורכשו דירה בכוחות עצמם, אך למרבה הצער לא הצליחו לעמוד בתשלומים לבנק.

כעת, אחרי שסולקו מביתם, הם אף אינם יודעים היכן יעבירו את הלילה. "אין חיים. נגמר!", זעקה האם בייאוש. "הילדים שלי ברחוב. איפה הם רוצים שאשים אותם?".

במשרד השיכון והבינוי מסרו: "מי שמופקד על אירועים מעין אלה ובטיפול ראשוני בחסרי דירה הינם הרשות המקומיות ומשרד הרווחה".

בעיריית רמלה מסרו כי: "נושא הדיור הפרטי והציבורי אינו באחריות עיריית רמלה, אלא באחריות משרד השיכון וחברת עמידר".

לאחר שידור הכתבה הערב במהדורה המרכזית הודיעה עיריית רמלה שתשכן את המשפחה הלילה בבית מלון בתל אביב. בנוסף התקבלו פניות מעשרות צופים שהציעו סיוע. "הקרן לידידות" הודיעה גם היא שתסייע במציאת פתרון.

קישורים:

יום שני, 14 בנובמבר 2011

בית משפט מנע טיפול כפייתי בהלם חשמלי במוסד פסיכיאטרי אברבנאל בניגוד לרצון מנהל בית החולים יהודה ברוך

דוקטור יהודה ברוך - מנהל בית חולים אברבנאלרשת ב - הכל דיבורים - 2011 - בית משפט מחוזי הוציא צו מניעה לטיפול במכות חשמל במאושפזת בכפייה במוסד פסיכיאטרי אברבנאל.
בהעדר יכולת לתת הסבר הגיוני מדעי כלשהו על התועלת במכות חשמל בראשו של מאושפז ניסה מנהל בית החולים יהודה ברוך לטעון תרוץ מטופש למתן מכות חשמל בשל התנאים התת אנושיים בבית החולים (הסירחון, שתן, עכברים וג'וקים) ומכות החשמל יקצרו את שהיית המאושפזת במוסד. בית המשפט לא קנה את ההבלים של הפסיכיאטר יהודה ברוך.
.

.
קישורים:
  • בית חולים אברבנאל בת ים - ברוכים הבאים לזומבילנד - מחדל, הזנחה, רשלנות - הכתבה אשפוז שפוי , ליאור דיין , מרץ 2011 , מעריב , סופשבוע - אינני יודע כמה מהאחריות על ההזנחה הכללית - אם בכלל - מוטלת על כתפיו של ד"ר יהודה ברוך, מנהל בית החולים אברבנאל בת ים, אבל אני מנחש שלו היה ד"ר ברוך נאלץ לישון במשך שבוע באחת המחלקות והיה חווה על בשרו את אימת התשתית הרעועה, המצב היה נראה אחרת. הייתי שמח לראות את ד"ר ברוך, את מנכ"ל משרד הבריאות רוני גמזו ואולי אפילו גם את שר הבריאות בנימין נתניהו וסגנו יעקב ליצמן, נאלצים להתגורר במשך כמה ימים באחת המחלקות. אני מבטיח לכם שלאחר החוויה הזו כולם היו מאבדים סופית את שפיותם. במשחק האסוציאציות שאני מנהל עם עצמי, הערך "אברבנאל" מתקשר לי מיד למילים כמו "מחדל", " הזנחה", "רשלנות" ו"התפטרות". כל יום שהמקום הזה ממשיך להתקיים הוא יום שחור למדינת הרווחה שאנחנו חושבים שאנחנו.
  • מוסד פסיכיאטרי באר יעקב - אשפוז בכפייה בשם "טובת" האזרחית ו"הגנתה" הביא למותה תוך ימים ספורים - הכתבה מחפש תשובות , יחזקאל אדירם, משה רונן , צילום עמית מגל , ידיעות אחרונות, 24 שעות, 21 במרץ 2011 - ג'ון בורקט לא מבין איך זה קרה. כשהגיע עם אישתו מרילין לבית החולים כדי לטפל בסיבוכים של מחלת הסוכרת, הוא לא האמין שכך זה יגמר. היא אושפזה בכפיה במוסד פסיכיאטרי באר יעקב, והלכה לעולמה ימים ספורים לאחר מכן, מבלי שיהיה לצידה. "הם טוענים שניסו להציל אותה אבל חייה הסתיימו"...

יום ראשון, 13 בנובמבר 2011

נתן אייבושיץ מספר על טיפול הלם חשמלי בכפייה ללא ידיעתו במוסד פסיכיאטרי שער מנשה

רשת ב - הכל דיבורים - נובמבר 2011 - נתן אייבושיץ אושפז בכפייה במוסד פסיכיאטרי שער מנשה שם קיבל בכפייה טיפול בהלם חשמלי ללא ידיעתו.
אייבושיץ הולעט בסמים פסיכיאטריים אנטי פסיכוטיים וגופו היה רפוי לחלוטין כך שלא יכל להתנגד או אפילו לדבר על הפשעים שהמוסד הפסיכיאטרי שער מנשה מבצע בו.
המוסד הפסיכיאטרי לכסות עצמו על הפשע ביקש חתימת אביו של אייבושיץ למרות שאביו לא היה אפוטרופוס שלו באותה עת.
.

.
קישורים:

תחלואי הפסיכיאטריה - בתי חולים פסיכיאטריים: חוויה טראומטית המחריפה את מצב החולה

המאמר בתי חולים פסיכיאטריים: חוויה טראומטית המחריפה את מצב החולה , רונן דוד, וואלה, נובמבר 2011

כמי שחווה על גופו התקף פסיכוטי, כתוצאה משירות מילואים מבצעי באזור יהודה ושומרון, ביקשתי לפרט בפניכם, על סמך ניסיוני, את הסיבות להפרעת דחק בתר חבלתית, פוסט טראומה, ולהפרעות נפשיות אחרות, הנגרמות כתוצאה מאשפוזים חוזרים ונשנים בבתי חולים פסיכיאטריים.

התנאים הקשים

ככל שהזמן עובר, התקווה מתפוגגת. הייאוש משתלט, הרגשת הנטישה הולכת וגוברת (אילוסטרציה: shutterstockהחולה המגיע לאשפוז בבית חולים פסיכיאטרי שרוי בחוסר ודאות. ככל שהזמן עובר, התקווה מתפוגגת. הייאוש משתלט, הרגשת הנטישה הולכת וגוברת, במיוחד לנוכח היחס העוין, המניפולציות הרגשיות והנפשיות, והשקרים של הצוות הרפואי שתחת חסותם הוא נמצא; ובגלל הטיפול הרפואי הפולשני, הכולל זריקות, כדורים, אינפוזיות עם תרופות לא ברורות, הניתנות כעונשים, בגלל התנהגויות של החולה החורגות מן הנורמה, ולא כחלק מטיפול רפואי מסודר ומתוכנן. העוינות אותה חש החולה מקהה את חושיו וגורמת לו לאבד את תחושת ערך החיים. אי הוודאות לגבי התנהגות הצוות הרפואי וחוסר הידיעה לגבי הצפוי לו, היעדר הפרטיות והעובדה שתנועותיו נצפות במשך 24 שעות ביממה, מוסיפים לתחושת הנרדפות ולפחד מפני העתיד לבוא.

המאושפז סובל מחוסר שינה, מתזונה לא מספקת, מתנאים פיזיים וסניטאריים קשים ביותר. המיטה עליה ישן החולה היא כל עולמו, ורכושו המועט נתון בתוך ארונית פרוצה לכל עבר. את המקלחת החולה חולק עם מאושפזים אחרים, ללא מקום מתאים לתלות את בגדיו וללא יכולת להתנגב באופן נורמאלי עם מגבת ראויה. שעות הרחצה הן ספורות ביום ונעשות תחת פיקוח הצוות הרפואי. מי שסובל מכאב שיניים יישאר בכאבו, לכל היותר יטופל בדרך האחת המוכרת במקום- עקירה. מי שראייתו לקויה לא יזכה למשקפיים. על אלו נוסף האיסור לחגור חגורה ולשרוך את הנעליים, דבר המסרבל את התנועה.

ההינתקות והבדידות

סדר יומו דומה לסדר היום של עדר כבשים תועה: תנועה בין אזור המגורים לחלקים אחרים במחלקההינתקות החולה מסביבתו, מביתו, ממשפחתו ומחבריו גורמת לתחושת בדידות. איבוד הקשר עם הסביבה התומכת מסב תחושות קשות של תסכול, געגועים ובמקרים קיצוניים לחוסר רצון לחיות. הבדידות בתנאי האשפוז היא קשה: אין קשר עם העולם החיצון, רק הזיכרון עוד נשאר, אך עם הזמן גם הוא מתעמעם ונמוג.

החולה מאבד תחושת זמן, כל יום דומה לקודמו. הקולות והרעשים הבוקעים מן החוץ והריחות האופפים את סביבתו מוסיפים ללחץ בו הוא שרוי ממילא. הוא נמצא במסגרת זרה לו, שבה מעמדו, מערכת היחסים ויחסי הכוחות בינו לבין חבריו והצוות הרפואי אינם ברורים.

תחושה של שעמום וחוסר מעש לאורך זמן גורמים למחשבותיו לנדוד, והוא שוקע לתוך עולם הדמיון ומתנתק מהעולם הממשי. סדר יומו דומה לסדר היום של עדר כבשים תועה: תנועה בין אזור המגורים לחלקים אחרים במחלקה הסגורה, ללא פרטיות כלשהי, בהתאם לעבודת המנקות. חדרי המגורים נסגרים בעת עבודתן, ומהחולה נשללת האפשרות לנוח במיטתו.

מה צריך לעשות?

חוויית האשפוז היא טראומטית. גם אדם בעל חוזק נפשי יפתח הפרעות נפשיות לנוכח מציאות כל כך קשה, שילוו אותו בהמשך חייו.

בתום האשפוז יוצא החולה מבית החולים שבר כלי, אך עם פתח לתקווה שבהתחלה חדשה; מצויד במרשמי תרופות המתאימות לו, אף שהמינון עלול להיות גבוה. אט אט ישוב החולה למינון תרופות מתאים ויתחיל בדרך ארוכה במסגרות השיקום והתמיכה מחוץ לכותלי בית החולים.

אלטרנטיבה לשיטת האשפוז הקיימת היא אשפוז בית או טיפול בקהילה. במסגרת זו, נשמר הקשר עם הפסיכיאטר המטפל. בעת הצורך, כשיידרש מענה טיפולי כתוצאה מהתקף, ייקרא הרופא לתת את הטיפול המתאים וללוות את החולה עד שההתקף יחלוף.

אשפוז בית הוא חלופה יעילה לחולים שאינם מסכנים את עצמם או את סביבתם. עבור אלה שחובה לאשפזם צריך לשפר את היחס והתנאים בבתי החולים הפסיכיאטריים.
.

.
קישורים:

יום שבת, 12 בנובמבר 2011

טיפולי הלם חשמלי: ריפוי או עינוי ?

2011 - רבים חושבים שטיפולי הלם חשמלי ("נזעי חשמל") חלפו מן העולם. למעשה זהו טיפול פסיכיאטרי נפוץ ומקובל גם בימינו. צפה בסרטון הסוקר את ההסטוריה של טיפולי הלם חשמלי; מי המציא את הטיפול, האם קיים בסיס מדעי לטיפול, ומה הנזקים שהטיפול גורם.
.

.
אם תשאלו היום פסיכיאטר כיצד פועל השכל או המוח, תגלו שהוא לא יודע. תשאלו אותו איך פועל הנזע החשמלי והוא שוב יגיד שהוא לא יודע, הוא לא "מומחה לחשמל", אבל יש לו אין סוף תיאוריות בקשר לזה.

תארו לעצמכם תסריט דומה עם מנתח לב: שטוען שאינו יודע איך הלב עובד, יש לו תיאוריות רבות, אך לא עובדות מדעיות, על הסיבה שבגללה מבצעים מעקפי לב עורקיים. גרוע מכך, אם הרופא היה אומר למטופל שההשלכות הרצויות של הניתוח יהיו: "נזק מוחי, איבוד זיכרון, חוסר התמצאות שגורם לאשליה שכל הבעיות נעלמו", האם מישהו היה מסכים לטיפול? עם זאת, אלו הן התוצאות של טיפול בשוק לפי דוח ה-ECT משנת 2003 של המועצה לבריאות הנפש בארה"ב. זו התוצאה שהפסיכיאטריה שאפה אליה כבר זמן רב, כפי שניתן ללמוד מציטוט משנת 1942 של פסיכיאטר בשם אברהם מיירסון: "הורדה של רמת האינטליגנציה היא גורם משמעותי בתהליך הריפוי... העובדה היא שאחת התרופות הטובות ביותר שניתן לתת לאדם היא אמנציה (רפיון שכל)…" התיאוריה שמאחורי הנזע החשמלי לא התקדמה בהרבה מזו של היוונים הקדומים, שניסו לטפל בבעיות נפשיות על ידי מתן שוק חשמלי שנוצר מסם ששמו "הלבור". ייתכן שהאמירה הבאה תישמע בוטה ואולם יש לקבוע שתהליך הנזע החשמלי עצמו אינו מדעי או תרפויטי יותר מאשר לקבל מכה על הראשון ממחבט. בשל הטיפול הנפוץ, הנזע החשמלי נשאר בשימוש כטיפול פסיכיאטרי, על אף איסורים חוקיים, חוקים המגבילים את שימושו, חוסר המדעיות והסיכוי לנזק.

קישורים:

שום מחקר לא יטהר את הריטלין מהיותו סם מסוכן לילדים - מאמר מאת אילן סלומון, רוקח מוסמך

זה בכלל לא משנה אם הילדים שמתו מוות פתאומי בעת שנטלו ריטלין מתו מהתרופה או שלא. מה שמשנה זה כמה ילדים נוספים ימותו בעקבות הקשרים הכספיים של ה- FDA האמריקני עם חברות התרופות, ומהכותרות בתקשורת שחגגו מביטול תופעת לוואי אחת מתוך מאה של הריטלין וניסו להציג אותו כסוכרייה על מקל.

ריטלין איננו בטוח לילדים, כפי שאי אפשר לומר שבני משפחתו הכימית: הקוקאין, האקסטזי או המתאמפתאמין (קריסטל) בטוחים לילדים. גם רוב האנשים שנוטלים קוקאין לא מתים מוות פתאומי מפגיעה בלב, אבל זה לא אומר שהוא בטוח עבור ילדים. ריטלין וכל "חבריו", עדיין עלולים להגביר את קצב הלב ולהעלות את לחץ הדם, גם אם לא יגרמו מוות.

אבל חשוב מזה: הריטלין, גורם בעצמו להתנהגות פסיכוטית אצל ילדים כדבר שבשגרה, כיון שהוא בעצם כדור מרץ. השפעת הריטלין מתהפכת כאשר ריכוזו בדם משתנה: הוא אמנם מרסן את הילד בבוקר, אבל עלול להמריץ אותו כהוגן אחר הצהריים, בערב או בסופי שבוע (כשריכוז התרופה בדם נמוך יותר) ולהפוך אותו לבלתי נשלט, רגזן, אגרסיבי, מדוכא או כפייתי.

רבים מהילדים שמתחילים ליטול ריטלין עוברים לאחר חודשים או שנים לנטילה של תרופות אנטי פסיכוטיות כדוגמת ריספרדל/ ריספונד. זאת, מבלי שאיש יודה כי הריטלין הוא הגורם להתנהגות הבלתי נשלטת, לחרדות, למחשבות השווא או לטיקים שהתפתחו אצל הילד.

מסתבר, שכשליש מאלה, שמתחילים ליטול ריטלין, מפסיקים אותו בחודש הראשון עקב תופעות לוואי בלתי נסבלות. הם לא נכנסים לשום סטטיסטיקה ולשום מחקר.

בארה"ב כחמישה מליון ילדים מאובחנים ב"הפרעת קשב", אולם כמחצית מהם עדיין נמנעים מליטול אותו, או ניסו והפסיקו, למרות מסעות הפרסום הבלתי פוסקים בערוצי הטלוויזיה שם.

כיון שכמעט כל ילד כיום מתאים לרשימת הקריטריונים של "הפרעת קשב", ברור שלא מדובר במדע אלא במזימה, ושמאחורי הקלעים עובדים במרץ אנשי שיווק, שלא מתעניינים בבריאות ילדינו, שמנסים לשכנע אותנו שלהתנהג כמו ילד זו מחלה שחייבת תרופה, ושהפכו את בתי הספר שלנו למרפאות פסיכיאטריות.

הבעיה של קשב וריכוז הינה בעיה חינוכית ולא רפואית. חינוך טוב מתחיל מדוגמא אישית וכולל בין השאר סבלנות, כבוד הדדי, ובעיקר סובלנות כלפי התנהגות לא מושלמת של אנשים שטרם בשלו לגמרי=הילדים שלנו.

הפיתרון היחיד למגיפת הפרעות הקשב המידבקת, שהופכת את דור העתיד שלנו לדור מסומם הינה להשליך מבתי הספר את רשימת הקריטריונים והאבחנות שקבעו הפסיכיאטרים בשליחותן של חברות התרופות.
.

.
קישורים:

יום שישי, 11 בנובמבר 2011

שוטרת סמויה אם חד הורית בהיריון עבדה להפללת עבריינים, לשכת ההרווחה אשכול בתמורה רוצה לקחת את התינוקת

מאי 2010 - 103 FM - גבי גזית - שוטרת סמויה, גרושה, נשלחה על ידי המשטרה להתרועע עם סוחרי סמים ואך הביאה להפללתם של 44 מהם, עומדת לאבד את בתה, שכן שירותי הרווחה במועצה אזורית אשכול רוצים לקחת את הילדה בתואנה שהיא מתרועעת עם עבריינים

ד' שוטרת סמויה חד הורית התרועעה במשך חודשים עם סוחרי סמים והביאה להפללת 44 מהם באחד המבצעים המוצלחים של מרחב הנגב. אלא שכעת מבקשת מחלקת הרווחה במועצה אשכול באזור מגוריה בראשותו של יהודה נתן לקחת ממנה את בתה ולהעבירה למשמורת האב בנימוק כי היא מתרועעת עם עבריינים.

...פקד סבג: "רשויות הרווחה לא טרחו בכלל לבדוק את גרסתה או לפנות אלינו לקבל מידע על הפעילות שלה. ברור שהיא לא השתמשה עם סמים ולא התרועעה עם עבריינים".
.

.
קישורים:

יום חמישי, 10 בנובמבר 2011

ביונד - שיר מחאה נגד אבחון תיוג וסימום ילדים בסמים פסיכיאטריים

תעשיית אבחוני הילדים המשולבת יד ביד עם תעשיית סימום הילדים בריטלין, היא כנראה ההונאה הפסיכיאטרית הגדולה ביותר ב -20 השנים האחרונות.
זוהי לא תיאוריית קונספירציה כפי שאנשים עשויים לחשוב. מדובר בתעשיות בעלות שיקולים כלכליים כמו כל תעשייה אחרת.
אך ישנו הבדל אחד בולט: שתי תעשיות אלה הורסות את דור העתיד על ידי סימומו בסמים פסיכיאטריים לצורך "טיפול" בהפרעה שמעולם לא הוכחה כקיימת.
הדבר נעשה לצורך מטרה אחת: כסף!
ילדים הם אהבה, הנאה ואושר.
למדו אותם, עזרו להם, אהבו אותם,
.

.
קישורים:

יום רביעי, 9 בנובמבר 2011

סיפורה של עדי שפקידות הסעד לקחו ממנה את ילדיה ושלחו אותה לאשפוז במוסד פסיכיאטרי

ינואר 2011 - 103 FM - סיפורי לילה עם אבי כץ - עדי אם חד הורית לשלשה ילדים בני 8, 6 ,4 הלכה עם ילדיה לבקר את גרושה מאחר וחלה בסרטן, בניגוד לצו הרחקה שנקבע ע"י בית משפט.
הביקור לא עלה יפה והתרחש אירוע אלים. פקידות הסעד בדרך ערמומית לקחו ממנה את ילדיה וגרמו לאשפוזה במוסד פסיכיאטרי.
עדי עצמה היא ילדה שגדלה מגיל 6 במוסדות הרווחה. עדי מספרת שכל שנתיים נדדה בין מוסדות רווחה. רשויות הרווחה כשלו במקרה של עדי, הם גידלו אותה ומנעשתה אישה חטפו ממנה את ילדיה ושלחו אותה לאשפוז פסיכיאטרי.
עדי טוענת כי מערכת הרווחה אטומה, שיקרית, ופוגעת בילדים ומשפחות, עדי מרגישה כועסת ומאוכזבת מהמדינה ודרך הטיפול בעניינה.
.

.
קישורים:

יום שלישי, 8 בנובמבר 2011

השיר אינסטינקט טבעי של הקרנבריס על פשעי הרווחה - פקידת הסעד לחוק הנוער ורדה חורש

שיר וסרטון וידאו מעולים של הקרנבריס על אמא אשר עושה כל מאמץ שילדיה לא ילקחו ממנה, אולם רשויות הרווחה אטומות ולוקחות בכפייה בליווי שוטרים חמוושים את הילדים מחזקתה של האם.
מערכת הרווחה הישראלית מחוייבת לאכלס פנימיות ומשפחות אומנה מופרטות ולכן מוציאה בכפייה מידי שנה אלפי ילדים מביתם ומשפחתם. מסגרות הרווחה מוזנחות ומופרטות, פועלות ללא פיקוח, ניזונות מתקציבי ממשלה ומתרומות.
פקיד הסעד לחוק הנוער פועלים באכזריות נגד המשפחות תוך ניצול החיסיון והגבוי המלא ממערכת השלטון והמשפט. מערכת הרווחה מעסיקה יחצ"נים אשר מציגים את פקידי הסעד כאומללים ועובדים קשה, אולם בפועל הם מהווים נטל, מסבים סבל ונזקים קשים לאזרח, ומפרנסים את המאבחנים המטפלים ומל"כרים.
.

.
קישורים:

יום ראשון, 6 בנובמבר 2011

טיפול סוציאלי בילדים ומשפחות: לשכת הרווחה תל אביב - פקידת הסעד לחוק הנוער נרי מנור

נובמבר 2011 - תכנית המקור - ערוץ 10 - פקידת הסעד לחוק הנוער נרי מנור ממינהל השירותים החברתיים תל אביב מציגה את דרכי הטיפול והסיוע הסוציאלי לילד ומשפחתו בקהילה. פקידת הסעד לחוק הנוער היא "תובעת" מטעם המדינה בחוק הנוער להוציא ילד מביתו ולהעבירו למסגרת אחרת מופרטת בד"כ, אומנה, אימוץ סגור, פנימיה ועוד מסגרות שונות ומשונות. בנוסף פקידת הסעד קובעת את הסדרי הראיה של הילד עם הוריו, מפקחת, משגיחה וגם מטפלת באמא ובילד. פקידת הסעד אפוא, לא רק מציגה את ההורים בפני בית משפט לנוער אלא גם בפני בנם, בפני ועדת החלטה או כל גורם אחר מאבחן ומטפל, מכאן הכוח לפקידת הסעד לכוון את ההליך השיפוטי כראות עיניה לכל כיוון שתחפוץ. בתי משפט לענייני משפחה ונוער הם חותמות גומי של פקידות הסעד ורואים המלצותיהן כסוף פסוק.
חוק הנוער אינו כפוף לדיני ראיות או לרצונם ועניינם של הורי הילד, והדיונים בבתי משפט אלו נעשים בדלתיים סגורות. פקידת הסעד יכולה לקחת כל ילד מכל מקום על סמך "מחשבות מטרידות" בראשה, כלומר היא "סבורה" (חושבת) שיש סכנה כלשהי לילד, או עתידה להיות. ההליכים בחוק הנוער נעשים בחיסיון הרחק מהביקורת הציבורית.
פקידת הסעד מעבירה את הילד למסגרות חוץ ביתיות כגון אומנה, פנימיה או אימוץ סגור, אולם גם במקומות אלו אין ביטחון לשלומו של הילד, וילדים רבים נפלטים לרחוב לפשע, סמים וזנות, זהו הצד האפל והנכשל של רשויות הרווחה אשר הן מנסות להתכחש לו ולהסתיר אותו כדי להגן על עבודתם ומוסדותיהם המופקרים.
.

.
קישורים: