יום שני, 29 באוגוסט 2011

בית משפט לענייני משפחה - חשד להתנהלות שיפוטית מופקרת בדלתיים סגורות - השופט אריאל בן ארי

שופט לענייני משפחה אריאל בן אריכמה תלונות חמורות שהוגשו בעבר נגד השופט אריאל בן ארי, לנציבות תלונות הציבור על שופטים, נמצאו מוצדקות. אחת נגעה לכך שהשופט שוחח בטלפון עם עדים לפני מתן עדותם בבית המשפט. נציבת תלונות הציבור לשעבר, טובה שטרסרבג-כהן, ביקרה את בן ארי בחריפות על התנהלותו. תחילה, לפני הצדדים במשפט, הכחיש בן ארי ששוחח עם העדים וכתב ש"איני רואה כל צורך לפסול את עצמי מלדון בתיק...קשה להבין מהיכן נלקח המידע". אבל לפני שטרסברג-כהן הוא הודה ששוחח עם מומחה שצריך היה להעיד לפניו ופקידת סעד מחוזית על הסדרי ראייה בתיק שהתברר לפניו, לפני שהתייצבה למתן עדות.קישור

בתלונה נוספת, שגולדברג בדק השנה ומצא שהיא מוצדקת, טען המתלונן שהרגיש כי בית המשפט הפך בית דין שדה, שהשופט נוזף בו, צועק עליו ונוהג במשוא פנים. פרקליטו של המתלונן אמר בדיון לשופט בן ארי: "אדוני, בוא תהרוג אותו ונגמור את המשפט", ובן ארי השיב: "אני עדיין לא יכול להרוג אותו, אך לתשומת לבך, אני בוודאי יכול לכתוב פסק דין".



הכתבה שר המשפטים יעקב נאמן שוקל קובלנה נגד שופט שספג תלונות הורים , תומר זרחין , הארץ , 23.08.2011

ההליך המשמעתי, שבסופו יכול השופט להיות מועבר מתפקידו, נשקל בשל תלונות נגד בן ארי שנמצאו מוצדקות



שר המשפטים יעקב נאמן שוקל, בצעד נדיר, להגיש קובלנה לבית הדין המשמעתי לשופטים, נגד שופט בית המשפט לענייני משפחה ברמת גן, אריאל בן ארי. נאמן עירב בכך באחרונה את היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, שבוחן אפשרות זו.



הקובלנה נשקלת עקב פנייה של נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אליעזר גולדברג, שקיבל תלונות נגד השופט בשנים האחרונות ומצא שהן מוצדקות. עניינן של התלונות עיכובים במתן פסקי דין ובהחלטות, והדרך שהשופט מנהל תיקים בבית המשפט הגדול בישראל לענייני משפחה, ברמת גן.



שר המשפטים מוסמך להגיש קובלנה משמעתית נגד שופט לבית הדין המשמעתי לשופטים, המוקם אד-הוק. בתום ההליך נקבע אם להרשיע את השופט או לזכותו, והסנקציה החמורה ביותר היא העברה מכהונה. מקורב לשופט בן ארי אמר אתמול ל"הארץ" ש"קומץ הורים מנהלים נגדו מסע נקמה, והדברים כנראה משפיעים גם על ראשי המערכת".



בן ארי, המיוצג על ידי עו"ד אביגדור פלדמן, קיבל בעבר פעמיים איומים מאבות לילדים שנפגעו מהחלטותיו השיפוטיות. הוא נחשב שופט שנוי במחלוקת. נמתחת עליו ביקורת מצד ארגונים הנאבקים לזכויות אבות.



כמה תלונות חמורות שהוגשו בעבר נגד בן ארי, לנציבות תלונות הציבור על שופטים, נמצאו מוצדקות. אחת נגעה לכך שהשופט שוחח בטלפון עם עדים לפני מתן עדותם בבית המשפט. נציבת תלונות הציבור לשעבר, טובה שטרסרבג-כהן, ביקרה את בן ארי בחריפות על התנהלותו. תחילה, לפני הצדדים במשפט, הכחיש בן ארי ששוחח עם העדים וכתב ש"איני רואה כל צורך לפסול את עצמי מלדון בתיק...קשה להבין מהיכן נלקח המידע". אבל לפני שטרסברג-כהן הוא הודה ששוחח עם מומחה שצריך היה להעיד לפניו ופקידת סעד מחוזית על הסדרי ראייה בתיק שהתברר לפניו, לפני שהתייצבה למתן עדות.



בתלונה נוספת, שגולדברג בדק השנה ומצא שהיא מוצדקת, טען המתלונן שהרגיש כי בית המשפט הפך בית דין שדה, שהשופט נוזף בו, צועק עליו ונוהג במשוא פנים. פרקליטו של המתלונן אמר בדיון לשופט בן ארי: "אדוני, בוא תהרוג אותו ונגמור את המשפט", ובן ארי השיב: "אני עדיין לא יכול להרוג אותו, אך לתשומת לבך, אני בוודאי יכול לכתוב פסק דין".



לפני שנתיים החליט גולדברג שתלונה נוספת הנוגעת לבן ארי מוצדקת. אשה שהיתה צריכה לקנות דירה, שמנהל עיזבון הוציא למכירה, המתינה כשנתיים לאישור של בן ארי לעסקה.



בחודשים האחרונים פנה א"י, אב לילד, לשר נאמן ולנשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, ואיים להגיש עתירה לבג"ץ אם בן ארי יישאר בתפקידו. לטענת האיש הוא המתין במשך כשנה וחצי לאישור הסדרי ראייה של בנו, שרשויות הרווחה קבעו, ולאחר שנקבעו ההסדרים הוא הגיש 15 בקשות לקביעת דיון דחוף על הפרת הסדרי ראייה מצד האם, אך אלה נמחקו בסופו של דבר באחת בידי בן ארי, בדיון בעניין אחר, שהאב נעדר ממנו בגלל מחלה. לטענתו, בן ארי "רומס את הזכות החוקתית להליך הוגן".



מקורב לשופט אמר אתמול ל"הארץ" ש"עושים לו עוול. הוא שופט מסור, שרואה בשיפוט שליחות. קומץ הורים ממורמרים משגעים את המערכת ומפעילים לחץ. הוא לא שופט מגמתי, הוא לא חד צדדי, הוא שקול". עו"ד פלדמן סירב להתייחס לדברים.



דובר משרד המשפטים מסר, מטעם וינשטיין, כי "העניין בבחינה". מהנהלת בתי המשפט נמסר ש"התלונות בבדיקה".



קישורים:

תביעה נגד שופט לענייני משפחה שמואל בוקובסקי בגין הפרת החוק ביודעין ובזדון ועולה לכדי רשלנות קיצונית מאוד ובאופן בוטה - בוקובסקי התחמק בבקשת חסינות

תביעה נגד השופט שמואל בוקובסקי על הפרת החוק ביודעין ובזדון ועולה לכדי רשלנות קיצונית מאוד ובאופן בוטה דצמבר 2004 - מדובר בתביעה תא (ת"א) 60271/04 נגד סגן נשיא בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, השופט שמואל בוקובסקי. בגין מה שטוען התובע למחדל המבקשים אשר גרמו לו נזק כספי.

תביעה נגד השופט שמואל בוקובסקי על הפרת החוק ביודעין ובזדון ועולה לכדי רשלנות קיצונית מאוד ובאופן בוטה

לטענת התובע הכשופט בבימ"ש לענייני משפחה (שמואל בוקובסקי), אשר מינה ככונס נכסים לפירוק השיתוף בין המשיב לגרושתו. כונס הנכסים הינו חברו הטוב של שמואל בוקובסקי, שמונה למרות שהמשיב ביקש למנות כונס ניטרלי, שלא היה ב"כ של אחד הצדדים.לטענת התובע, שמואל בוקובסקי, פטר את כונס הנכסים, ללא סמכות, מחובתו החוקית לשלם מס עסקאות מתשלום כספי עסקת המכירה לפי החוק, כולל חוב לתובע והטיל את החוב של הממונה על התובע. בנוסף הטיל על התובע הוצאות משפט.
השופט שמואל בוקובסקי לא התמודד עם ההאשמות הקשות אלא בחר להתחמק ע"י בקשת חסינות שיפוטית, מכח סעיף 8 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש), שנועד להגן על שופטים מפני הפעלת סנקציות אישיות כלפיהם והבטחת חופש פעולה לשופטים
השופטת אושרי פרוסט-פרנקל נעתרה לבקשת בוקובסקי ופטרה אותו ממשפט על מעשיו החמורים לכאורה.

להלן החלטת השופטת אושרי פרוסט-פרנקל

בית משפט השלום תל-אביב-יפו - 60271/04 [09.12.2004]

ד"ר אבס דאלי (גדליה) נ ג ד

1. מדינת ישראל
2. שמואל בוקובסקיכב' השופט

כב' השופטת אושרי פרוסט-פרנקל
החלטה
בפני בקשה למחיקה על הסף, של תביעה כספית אשר הוגשה נגד המבקשים.
התביעה הינה כנגד מדינת ישראל וסגן נשיא בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, כב' השופט שמואל בוקובסקי. בגין מה שטוען המשיב למחדל המבקשים אשר גרמו לו נזק כספי.
לטענת המשיב, מבקשת 1 - מדינת ישראל מינתה את מבקש 2, כשופט בבימ"ש לענייני משפחה (שמואל בוקובסקי), אשר מינה ככונס נכסים לפירוק השיתוף בין המשיב לגרושתו. כונס הנכסים הינו חברו הטוב של מבקש 2 (שמואל בוקובסקי), שמונה למרות שהמשיב ביקש למנות כונס ניטרלי, שלא היה ב"כ של אחד הצדדים.
לטענתו, מבקש 2 (שמואל בוקובסקי), פטר את כונס הנכסים, ללא סמכות, מחובתו החוקית לשלם מס עסקאות מתשלום כספי עסקת המכירה לפי החוק, כולל חוב לתובע והטיל את החוב של הממונה על המשיב. בנוסף הטיל על המשיב הוצאות משפט.
כתוצאה מכך, שילם לטענתו המשיב, סכום כפול והוא תובע את הנזק הנטען מהמבקשים.
בנוסף, לטענתו, נדחתה בקשתו לחייב את גרושתו, העובדת, בתשלום מחצית הוצאות חודשיות בגין אחזקת דירתם המשותפת, לתקופה שבין הפירוק הקבוע ועד למכירת הדירה.
טענות המבקשים
המבקשים, בבקשה לסילוק על הסף, טוענים כי מדובר בתביעה התוקפת החלטות משפטיות מנומקות של מבקש 2, מתוקף תפקידו השיפוטי.
המבקשים טוענים לגבי מבקש 2, לחסינות שיפוטית, מכח סעיף 8 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש), שנועד להגן על שופטים מפני הפעלת סנקציות אישיות כלפיהם והבטחת חופש פעולה לשופטים. החסינות משתרעת גם על מקרי רשלנות ואף על מקרים של חריגה מסמכות ...

להחלטה המלאה הקלק על התמונה או צפה בקישור:
קישורים:

תביעה נגד שופט לענייני משפחה שמואל בוקובסקי בגין הפרת החוק ביודעין ובזדון ועולה לכדי רשלנות קיצונית מאוד ובאופן בוטה - בוקובסקי התחמק בבקשת חסינות

תביעה נגד השופט שמואל בוקובסקי על הפרת החוק ביודעין ובזדון ועולה לכדי רשלנות קיצונית מאוד ובאופן בוטה דצמבר 2004 - מדובר בתביעה נגד סגן נשיא בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, השופט שמואל בוקובסקי. בגין מה שטוען התובע למחדל המבקשים אשר גרמו לו נזק כספי.

תביעה נגד השופט שמואל בוקובסקי על הפרת החוק ביודעין ובזדון ועולה לכדי רשלנות קיצונית מאוד ובאופן בוטה

לטענת התובע הכשופט בבימ"ש לענייני משפחה (שמואל בוקובסקי), אשר מינה ככונס נכסים לפירוק השיתוף בין המשיב לגרושתו. כונס הנכסים הינו חברו הטוב של שמואל בוקובסקי, שמונה למרות שהמשיב ביקש למנות כונס ניטרלי, שלא היה ב"כ של אחד הצדדים.לטענת התובע, שמואל בוקובסקי, פטר את כונס הנכסים, ללא סמכות, מחובתו החוקית לשלם מס עסקאות מתשלום כספי עסקת המכירה לפי החוק, כולל חוב לתובע והטיל את החוב של הממונה על התובע. בנוסף הטיל על התובע הוצאות משפט.
השופט שמואל בוקובסקי לא התמודד עם ההאשמות הקשות אלא בחר להתחמק ע"י בקשת חסינות שיפוטית, מכח סעיף 8 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש), שנועד להגן על שופטים מפני הפעלת סנקציות אישיות כלפיהם והבטחת חופש פעולה לשופטים
השופטת אושרי פרוסט-פרנקל נעתרה לבקשת בוקובסקי ופטרה אותו ממשפט על מעשיו החמורים לכאורה.



להלן החלטת השופטת אושרי פרוסט-פרנקל
בית משפט השלום תל-אביב-יפו - 60271/04 [09.12.2004]

ד"ר אבס דאלי (גדליה) נ ג ד

1. מדינת ישראל
2. שמואל בוקובסקיכב' השופט

כב' השופטת אושרי פרוסט-פרנקל
החלטה
בפני בקשה למחיקה על הסף, של תביעה כספית אשר הוגשה נגד המבקשים.
התביעה הינה כנגד מדינת ישראל וסגן נשיא בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, כב' השופט שמואל בוקובסקי. בגין מה שטוען המשיב למחדל המבקשים אשר גרמו לו נזק כספי.
לטענת המשיב, מבקשת 1 - מדינת ישראל מינתה את מבקש 2, כשופט בבימ"ש לענייני משפחה (שמואל בוקובסקי), אשר מינה ככונס נכסים לפירוק השיתוף בין המשיב לגרושתו. כונס הנכסים הינו חברו הטוב של מבקש 2 (שמואל בוקובסקי), שמונה למרות שהמשיב ביקש למנות כונס ניטרלי, שלא היה ב"כ של אחד הצדדים.
לטענתו, מבקש 2 (שמואל בוקובסקי), פטר את כונס הנכסים, ללא סמכות, מחובתו החוקית לשלם מס עסקאות מתשלום כספי עסקת המכירה לפי החוק, כולל חוב לתובע והטיל את החוב של הממונה על המשיב. בנוסף הטיל על המשיב הוצאות משפט.
כתוצאה מכך, שילם לטענתו המשיב, סכום כפול והוא תובע את הנזק הנטען מהמבקשים.
בנוסף, לטענתו, נדחתה בקשתו לחייב את גרושתו, העובדת, בתשלום מחצית הוצאות חודשיות בגין אחזקת דירתם המשותפת, לתקופה שבין הפירוק הקבוע ועד למכירת הדירה.
טענות המבקשים
המבקשים, בבקשה לסילוק על הסף, טוענים כי מדובר בתביעה התוקפת החלטות משפטיות מנומקות של מבקש 2, מתוקף תפקידו השיפוטי.
המבקשים טוענים לגבי מבקש 2, לחסינות שיפוטית, מכח סעיף 8 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש), שנועד להגן על שופטים מפני הפעלת סנקציות אישיות כלפיהם והבטחת חופש פעולה לשופטים. החסינות משתרעת גם על מקרי רשלנות ואף על מקרים של חריגה מסמכות ...

להחלטה המלאה הקלק על התמונה:
קישורים:

תביעה נגד שופט לענייני משפחה שמואל בוקובסקי בגין הפרת החוק ביודעין ובזדון ועולה לכדי רשלנות קיצונית מאוד ובאופן בוטה - בוקובסקי התחמק בבקשת חסינות

תביעה נגד השופט שמואל בוקובסקי על הפרת החוק ביודעין ובזדון ועולה לכדי רשלנות קיצונית מאוד ובאופן בוטה דצמבר 2004 - מדובר בתביעה נגד סגן נשיא בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, השופט שמואל בוקובסקי. בגין מה שטוען התובע למחדל המבקשים אשר גרמו לו נזק כספי.

תביעה נגד השופט שמואל בוקובסקי על הפרת החוק ביודעין ובזדון ועולה לכדי רשלנות קיצונית מאוד ובאופן בוטה

לטענת התובע הכשופט בבימ"ש לענייני משפחה (שמואל בוקובסקי), אשר מינה ככונס נכסים לפירוק השיתוף בין המשיב לגרושתו. כונס הנכסים הינו חברו הטוב של שמואל בוקובסקי, שמונה למרות שהמשיב ביקש למנות כונס ניטרלי, שלא היה ב"כ של אחד הצדדים.לטענת התובע, שמואל בוקובסקי, פטר את כונס הנכסים, ללא סמכות, מחובתו החוקית לשלם מס עסקאות מתשלום כספי עסקת המכירה לפי החוק, כולל חוב לתובע והטיל את החוב של הממונה על התובע. בנוסף הטיל על התובע הוצאות משפט.
השופט שמואל בוקובסקי לא התמודד עם ההאשמות הקשות אלא בחר להתחמק ע"י בקשת חסינות שיפוטית, מכח סעיף 8 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש), שנועד להגן על שופטים מפני הפעלת סנקציות אישיות כלפיהם והבטחת חופש פעולה לשופטים
השופטת אושרי פרוסט-פרנקל נעתרה לבקשת בוקובסקי ופטרה אותו ממשפט על מעשיו החמורים לכאורה.



להלן החלטת השופטת אושרי פרוסט-פרנקל
בית משפט השלום תל-אביב-יפו - 60271/04 [09.12.2004]

ד"ר אבס דאלי (גדליה) נ ג ד

1. מדינת ישראל
2. שמואל בוקובסקיכב' השופט

כב' השופטת אושרי פרוסט-פרנקל
החלטה
בפני בקשה למחיקה על הסף, של תביעה כספית אשר הוגשה נגד המבקשים.
התביעה הינה כנגד מדינת ישראל וסגן נשיא בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, כב' השופט שמואל בוקובסקי. בגין מה שטוען המשיב למחדל המבקשים אשר גרמו לו נזק כספי.
לטענת המשיב, מבקשת 1 - מדינת ישראל מינתה את מבקש 2, כשופט בבימ"ש לענייני משפחה (שמואל בוקובסקי), אשר מינה ככונס נכסים לפירוק השיתוף בין המשיב לגרושתו. כונס הנכסים הינו חברו הטוב של מבקש 2 (שמואל בוקובסקי), שמונה למרות שהמשיב ביקש למנות כונס ניטרלי, שלא היה ב"כ של אחד הצדדים.
לטענתו, מבקש 2 (שמואל בוקובסקי), פטר את כונס הנכסים, ללא סמכות, מחובתו החוקית לשלם מס עסקאות מתשלום כספי עסקת המכירה לפי החוק, כולל חוב לתובע והטיל את החוב של הממונה על המשיב. בנוסף הטיל על המשיב הוצאות משפט.
כתוצאה מכך, שילם לטענתו המשיב, סכום כפול והוא תובע את הנזק הנטען מהמבקשים.
בנוסף, לטענתו, נדחתה בקשתו לחייב את גרושתו, העובדת, בתשלום מחצית הוצאות חודשיות בגין אחזקת דירתם המשותפת, לתקופה שבין הפירוק הקבוע ועד למכירת הדירה.
טענות המבקשים
המבקשים, בבקשה לסילוק על הסף, טוענים כי מדובר בתביעה התוקפת החלטות משפטיות מנומקות של מבקש 2, מתוקף תפקידו השיפוטי.
המבקשים טוענים לגבי מבקש 2, לחסינות שיפוטית, מכח סעיף 8 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש), שנועד להגן על שופטים מפני הפעלת סנקציות אישיות כלפיהם והבטחת חופש פעולה לשופטים. החסינות משתרעת גם על מקרי רשלנות ואף על מקרים של חריגה מסמכות ...

להחלטה המלאה הקלק על התמונה:
קישורים:

יום ראשון, 28 באוגוסט 2011

מחדלים חמורים שופטי בתי משפט לענייני משפחה - עיכוב החלטות בענייני נפשות - מדו"ח נציבות תלונות הציבור על שופטים 2010

שמואל בוקובסקי - קונספציית האימוץ שקרסהידוע כי בתי משפט לענייני משפחה עוסקים בענייני נפשות. עובדה זאת אינה מונעת משופטים רשלנים ומסואבים לא פעם לעשות מחדלים פאטליים כגון עיכוב במתן החלטות, המסבים נזקים בלתי הפיכים לפרטים ומשפחות.



עיכוב החלטה מזונות לקטינה שנה וחצי לאחר הדיון



החלטה שעניינה מזונות לקטינה ניתנה למעלה משנה וחצי לאחר הדיון האחרון שהתקיים בעניין זה. רק לאחר הגשת תלונה על כך לנציבות. הנציב קבע, כי גם בהתחשב בעומס העבודה המוטל על השופטת. אין הצדקה לעיכוב כה ממושך במתן החלסה שעניינה מזונות לקטינה. עניין כזה מחייב דיון מהיר והכרעה דחופה. התנצלותה של השופטת אין בה כד להביא על תיקונו את הפגם החמור שנפל בהליך. התלונה נמצאה מוצדקת. (מספרנו 505/10, משפחה)



עיכוב החלטה למימוש הסדרי ראיה
- שבע שנים מאבק משפטי לפגוש את הנכדה



בשנת 2003 הגישה מתלוננת לבית המשפט לענייני משפחה תביעה לקיים הסדרי ראיה עם נכדתה. בשנת 2008 נדחתה התביעה, והמתלוננת ערערה על פסק הדין לבית המשפט המחוזי, אשר בפסק דינו קיבל את הערעור וחייב את הנתבע, אבי הילדה, להתיר לה לפגוש את נכדתה. התיק הוחזר לבית המשפט לענייני משפחה לצורך פיקוח והסדרת המפגשים

כחודשיים לאחר פסק דינו של בית המשפט המחוזי . הגישה המתלוננת בקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט, מאחר שהאב לא קיים את פסק הדין. החלטה בבקשה ניתנה כעבור למעלה משנה מאז הוגשה. הנציב קבע. כי השופטת לא פעלה בצורה נמרצת דיה על מנת לקדם את קיום המפגשים ברוח פסק הדין של בית המשפט המחוזי. מדובר בתביעה שהוגשה בשנת 2003 על ידי המתלוננת, סבתא המבקשת לפגוש את נכדתה, אשר במשך כשבע שנים נאבקה על קיום המפגשים בנסיבותיו המיוחדות של המקרה, ראוי היה כי השופטת תפעל בצורה נחרצת ותקיפה יותר ליישום פסק הדין, ובכלל זה מתן החלטה דחופה בבקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט וקיום דיונים דחופים בפרק זמן קצר. התלונה נמצאה מוצדקת. (מספרנו 583/10, משפחה)



עיכוב מתן החלטה בבקשה לביטול מינוי אפוטרופסות



מתלוננת. עורכת דין,. הגישה בשמו של חסוי בקשה לבטל מינוי של אפוטרופוס שמונה על ידי בית המשפט. בבקשה צוינה הדחיפות במתן החלטה מאחר שנמנעת מהחסוי גישה לחשבון הבנק ולקצבאות המגיעות לו והוא חושש לשימוש לרעה בכספיו. בדיון בבקשה נדונו כשירותו של החסוי לנהל את ענייניו בעצמו,. הצורך במינוי אפוטרופוס לחסוי וזהותו. השופטת קבעה, כי החלטה בבקשה כמו גם בבקשת המתלוננת בדיון להשיב לחסוי את תעודת הזהות של שניטלה ממנו, יינתנו במועד אחר ויישלח לצדדים. ההחלטה בבקשה ניתנה רק כעבור שנה מאז הדיון. בעקבות פניית הנציבות לשופטת לקבל את תגובתה לתלונה. הנציב קבע, כי על השופטת היה ליתן החלטה עניינית בבקשה תוך פרק זמן סביר לאחר הדיון. לא כל שכן כשההחלטה הייתה חשובה להמשך ניהול ההליכים בתיק. לייצוג החסוי ולאופן ניהול רכושו. התלונה נמצאה מוצדקת (מספרנו 915/09, משפחה)



עיכוב בקשה דחופה למימוש הסדרי ראיה



מתלונן הגיש בקשה דחופה לבית המשפט בה ביקש. כי גרושתו תיתן לו פרטים על מקום מגוריה החדש אליו עברה יחד עם הקטינים שבמשמורתה ועל מוסדות הלימוד שלהם הבקשה הוגשה לאחר שהאם והקטינים עברו, לטענתו, למקום המגורים החדש והאם סירבה למסור לו את הפרטים המבוקשים, ובכך נמנע ממנו לראות את ילדיו ולממש את הסדרי הראיה שנקבעו בהחלטות שניתנו. השופטת החליטה לקבל את תגובת האם תוך 20 יום . האם הגיבה באיחור, ההחלטה ניתנה לאחר כחודש וחצי מהיום בו הוגשה התגובה בפועל. הנציב קבע, כי מדובר בבקשה דחופה של המתלונן לגרום לכך שהוא יוכל לראות את ילדיו, לאחר שלפי הטענה, הסדרי ראיה קודמים שקבע בית המשפס לא קויימו. המתלונן הביא לתשומת לבה של השופסת את העובדה, שלא ניתנה החלטה בבקשתו . אך למרות תזכורות אלה, ניתנה ההחלטה רק בחלוף כחודשיים מהיום שנקבע לתגובת האם ובחלוף חודש וחצי מהיום בו הוגשה התגובה בפועל. התלונה נמצאה מוצדקת (מספרנו 335/10 משפחה)



עיכוב החלטה להפשרת כספים לקבורת חסוי שנפטר



עורך דין ייצג אשה שהייתה אפוטרופוסית של בעלה המנוח, שהיה חסוי. החסוי נפטר טרם שהועבר חלקו בכספים שאמורים היו להשתלם לו. במהלך פגרת הקיץ של בתי המשפט פנתה האשה בבקשה להשתמש בחלקו של החסוי לכיסוי הוצאות ההלוויה, השבעה והקבורה שלו, אשר היו עדיין מצויים אותה עת בחשבון נאמנות ע''ש המתלונן. החלטה להעתר לבקשה ניתנה כעבור כשלושה חודשים מאז הוגשה. לאחר קבלת תגובת האפוטרופוס הכללי לבקשה הנציב קבע, כי האמור בבקשה מלמד על מידת דחיפותה, אף אם דבר הדחיפות לא צוין בה במפורש. מדובר בבקשה פשוטה בהחלטה קצרה. שלא הייתה כל הצדקה לעכבה כחודש. לאחר קבלת תגובת האפוטרופוס הכללי התלונה נמצאה מוצדקת (מספרנו 731/10 משפחה)



ליקוי בניהול הפרוטוקול



בהחלטה של שופטת בית משפט לענייני משפחה נרשם, כי אחד מבא כוחם של הצדדים מתנהג בדרמטיות רבה. בירור הנציבות העלה, כי הדיון היה רווי מתח מתחילתו, וכי התנהלותה של השופטת הייתה תגובה להתרחשות באולם, שלא חרגה מהנדרש. אולם ההתרחשות האמורה לא מצאה ביטוי בפרוטוקול. ולא די היה בכך שנכתב בהחלטה כי בא כוחה של המתלוננת מתנהג בדרמטיות רבה. אמירה שפרטיה עלומים. מסעם זה נמצאה התלונה מוצדקת (מספרנו 76/10, משפחה)



קישורים:

יום שישי, 26 באוגוסט 2011

כשלון לשכת הרווחה אשדוד - מכתב האמהות החד הוריות: לעודד סיוע בקהילה ולא גירוש האוכלוסיות המוחלשות

רונית צור - לשכת הרווחה אשדוד - הרחקת אוכלוסיות מוחלשות מהקהילההאם מדיניות אגף הרווחה באשדוד בראשותה של רונית צור, היא אי סיוע לאוכלוסיות המוחלשות והרחקתן מהקהילה.
הכתבה מכתב האמהות החד הוריות , יניב קקון , 26.08.2011 , Ashdod4u.com

חברים וחברות, את הטור האישי הזה הייתי רוצה להקדיש להבאת עיקרי הדברים מתוך מכתב האמהות החד הוריות במאהל אשדוד אל משרד הרווחה.

יש לציין כי המכתב הינו תולדה של פגישה משותפת ומוצלחת שהתקיימה בשבוע שעבר, בין האמהות החד הוריות במאהל המחאה באשדוד לבין נציגות אגף הרווחה בעריית אשדוד. במהלך הפגישה שיתפו האמהות את העובדות הסוציאליות במצבן האישי ובקשיי ההישרדות אותן הן חוות לאור המציאות הכלכלית שלהן.

מתוך המכתב למשרד הרווחה:

"אנו פונות אליכם בבקשה אישית, לשים את תשומת ליבכם אל מצוקותינו, האמהות החד הוריות באשדוד ומשפחות חד הוריות בכלל. שירתנו בצבא ואנו נשים עובדות המשקיעות אל כל מרצנו בפרנסת ילדינו וחינוכם.

אנו מפצירות בכם לעזור לנו להתקיים בכבוד, תחת קורת גג לנו ולילדינו ולגדלם ברווחה ולא בעוני:

למתן את הקריטריונים המגדירים זכאות לדירת עמיגור על מנת לעזור לאותן משפחות אשר נשארות ללא פיתרון להתקיים ברווחה במדינת ישראל.

לאפשר למשפחות הזכאיות לדירת עמיגור, לממש את זכאותן בעיר בה הן חיות ומגדלות את ילדיהן, זאת על מנת למנוע עקירת הילדים מהסביבה המוכרת להם.

לעודד תמהיל מגוון בכל עיר ועיר, ולא הרחקת האוכלוסיות החלשות.

ראיון עם פרופ. אסתר הרצוג על מצבם העגום של ילדים שהוצאו מביתם

להתאים את הסיוע בשכר דירה למציאות מחירי הדיור באשדוד ובארץ בכלל. בעוד המחירים בכל הארץ ממשיכים לעלות, הסיוע נשאר קבוע, דבר היוצר נטל כבד על האפשרות לקיום כאשר ההכנסה המועטה "נבלעת" בפער שבין גובה השכירות לגובה הסיוע, מה שמותיר את המשפחה ללא כסף למוצרי בסיס או חשבונות אחרים."

בימים אלו של מתיחות בחזית הביטחונית עולה השאלה האם המחאה החברתית לגיטימית על רקע איום ביטחוני על גבולות המדינה. חשוב לציין כי עמדתנו בעניין גובשה עוד טרם התחילו האירועים האחרונים.

אין אנו מתכוונים לאפשר לגורמי טרור מחוץ לגבולות המדינה להשפיע על התנהלות מדינת ישראל, וביטול המחאה החברתית כמוה כניצחון הטרור על אחדותו של העם בישראל ובדרום בפרט.

המחאה החברתית חשובה לעיצוב עתידה של מדינת ישראל ואינה עומדת בניגוד לסוגיות הביטחוניות אלא ביחד איתן, במקביל. הרי האנשים היושבים באוהלים הם אותם אנשים אשר יוצאים למילואים ושומרים על ביטחון המדינה כמו גם דואגים לכלכלתה, לחינוך בה, הלכה למעשה.

מאהל המחאה באשדוד על קהילתו ומוביליו מכיר בבעיה הבטחונית הנובעת משהייה מרובת משתתפים במרחב פתוח, על כן הוגדר כבר בשבוע השני למחאה מה הם המרחבים המוגנים בקרבת מקום ומה היא הפעילות לשעת חירום, יחד עם קב"ט העיר ולשכת ראש העיר.

מכתב זה המוצג בטור ופעילויות מקבילות שעוד יגיע זמנן, מראים כי המאבק לא נפסק ולא יפסק עד שקריאות כלל העם יענו. היות והמצב הביטחוני דורש מאיתנו התייחסות מורכבת טכנית ותוכנית להמשך המהפכה, אנו ממשיכים במאבק בדרכים שונות, יצירתיות. המאבק, עד לצדק החברתי, עד לניצחון העם והחברה.

קישורים:

יום חמישי, 25 באוגוסט 2011

לשכת הרווחה בת ים - הזנחה פושעת קשישים וניצולי שואה

חדשות 2 - אוגוסט 2011 - הקשישים עדיין מתגוררים בתת תנאים - חיים ריבלין, חדשות 2 - מחדלי רשויות הרווחה בת ים - לפני חודש הוצגו בערוץ 2 תמונות קשות של קשישים מהם ניצולי שואה, המתגוררים בתנאים בלתי נסבלים בבניין דירות אחד בבת ים. אחרי השידור הודיעה העירייה שתפעל מיידית בעניין, אך חודש אחרי בשטח לא נעשה דבר. וזאת למרות שבקרבת מקום ישנו בניין לדיור ציבורי ובו דירות שעומדות ריקות כבר שנתיים

.



.

קישורים:

יום רביעי, 24 באוגוסט 2011

מחדלים חמורים שופטי בתי משפט לענייני משפחה - עיכוב החלטות בענייני נפשות - מדו"ח נציבות תלונות הציבור על שופטים 2010

שמואל בוקובסקי - קונספציית האימוץ שקרסהידוע כי בתי משפט לענייני משפחה עוסקים בענייני נפשות. עובדה זאת אינה מונעת משופטים רשלנים ומסואבים לא פעם לעשות מחדלים פאטליים כגון עיכוב במתן החלטות, המסבים נזקים בלתי הפיכים לפרטים ומשפחות.



עיכוב החלטה מזונות לקטינה שנה וחצי לאחר הדיון



החלטה שעניינה מזונות לקטינה ניתנה למעלה משנה וחצי לאחר הדיון האחרון שהתקיים בעניין זה. רק לאחר הגשת תלונה על כך לנציבות. הנציב קבע, כי גם בהתחשב בעומס העבודה המוטל על השופטת. אין הצדקה לעיכוב כה ממושך במתן החלסה שעניינה מזונות לקטינה. עניין כזה מחייב דיון מהיר והכרעה דחופה. התנצלותה של השופטת אין בה כד להביא על תיקונו את הפגם החמור שנפל בהליך. התלונה נמצאה מוצדקת. (מספרנו 505/10, משפחה)



עיכוב החלטה למימוש הסדרי ראיה
- שבע שנים מאבק משפטי לפגוש את הנכדה



בשנת 2003 הגישה מתלוננת לבית המשפט לענייני משפחה תביעה לקיים הסדרי ראיה עם נכדתה. בשנת 2008 נדחתה התביעה, והמתלוננת ערערה על פסק הדין לבית המשפט המחוזי, אשר בפסק דינו קיבל את הערעור וחייב את הנתבע, אבי הילדה, להתיר לה לפגוש את נכדתה. התיק הוחזר לבית המשפט לענייני משפחה לצורך פיקוח והסדרת המפגשים

כחודשיים לאחר פסק דינו של בית המשפט המחוזי . הגישה המתלוננת בקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט, מאחר שהאב לא קיים את פסק הדין. החלטה בבקשה ניתנה כעבור למעלה משנה מאז הוגשה. הנציב קבע. כי השופטת לא פעלה בצורה נמרצת דיה על מנת לקדם את קיום המפגשים ברוח פסק הדין של בית המשפט המחוזי. מדובר בתביעה שהוגשה בשנת 2003 על ידי המתלוננת, סבתא המבקשת לפגוש את נכדתה, אשר במשך כשבע שנים נאבקה על קיום המפגשים בנסיבותיו המיוחדות של המקרה, ראוי היה כי השופטת תפעל בצורה נחרצת ותקיפה יותר ליישום פסק הדין, ובכלל זה מתן החלטה דחופה בבקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט וקיום דיונים דחופים בפרק זמן קצר. התלונה נמצאה מוצדקת. (מספרנו 583/10, משפחה)



עיכוב מתן החלטה בבקשה לביטול מינוי אפוטרופסות



מתלוננת. עורכת דין,. הגישה בשמו של חסוי בקשה לבטל מינוי של אפוטרופוס שמונה על ידי בית המשפט. בבקשה צוינה הדחיפות במתן החלטה מאחר שנמנעת מהחסוי גישה לחשבון הבנק ולקצבאות המגיעות לו והוא חושש לשימוש לרעה בכספיו. בדיון בבקשה נדונו כשירותו של החסוי לנהל את ענייניו בעצמו,. הצורך במינוי אפוטרופוס לחסוי וזהותו. השופטת קבעה, כי החלטה בבקשה כמו גם בבקשת המתלוננת בדיון להשיב לחסוי את תעודת הזהות של שניטלה ממנו, יינתנו במועד אחר ויישלח לצדדים. ההחלטה בבקשה ניתנה רק כעבור שנה מאז הדיון. בעקבות פניית הנציבות לשופטת לקבל את תגובתה לתלונה. הנציב קבע, כי על השופטת היה ליתן החלטה עניינית בבקשה תוך פרק זמן סביר לאחר הדיון. לא כל שכן כשההחלטה הייתה חשובה להמשך ניהול ההליכים בתיק. לייצוג החסוי ולאופן ניהול רכושו. התלונה נמצאה מוצדקת (מספרנו 915/09, משפחה)



עיכוב בקשה דחופה למימוש הסדרי ראיה



מתלונן הגיש בקשה דחופה לבית המשפט בה ביקש. כי גרושתו תיתן לו פרטים על מקום מגוריה החדש אליו עברה יחד עם הקטינים שבמשמורתה ועל מוסדות הלימוד שלהם הבקשה הוגשה לאחר שהאם והקטינים עברו, לטענתו, למקום המגורים החדש והאם סירבה למסור לו את הפרטים המבוקשים, ובכך נמנע ממנו לראות את ילדיו ולממש את הסדרי הראיה שנקבעו בהחלטות שניתנו. השופטת החליטה לקבל את תגובת האם תוך 20 יום . האם הגיבה באיחור, ההחלטה ניתנה לאחר כחודש וחצי מהיום בו הוגשה התגובה בפועל. הנציב קבע, כי מדובר בבקשה דחופה של המתלונן לגרום לכך שהוא יוכל לראות את ילדיו, לאחר שלפי הטענה, הסדרי ראיה קודמים שקבע בית המשפס לא קויימו. המתלונן הביא לתשומת לבה של השופסת את העובדה, שלא ניתנה החלטה בבקשתו . אך למרות תזכורות אלה, ניתנה ההחלטה רק בחלוף כחודשיים מהיום שנקבע לתגובת האם ובחלוף חודש וחצי מהיום בו הוגשה התגובה בפועל. התלונה נמצאה מוצדקת (מספרנו 335/10 משפחה)



עיכוב החלטה להפשרת כספים לקבורת חסוי שנפטר



עורך דין ייצג אשה שהייתה אפוטרופוסית של בעלה המנוח, שהיה חסוי. החסוי נפטר טרם שהועבר חלקו בכספים שאמורים היו להשתלם לו. במהלך פגרת הקיץ של בתי המשפט פנתה האשה בבקשה להשתמש בחלקו של החסוי לכיסוי הוצאות ההלוויה, השבעה והקבורה שלו, אשר היו עדיין מצויים אותה עת בחשבון נאמנות ע''ש המתלונן. החלטה להעתר לבקשה ניתנה כעבור כשלושה חודשים מאז הוגשה. לאחר קבלת תגובת האפוטרופוס הכללי לבקשה הנציב קבע, כי האמור בבקשה מלמד על מידת דחיפותה, אף אם דבר הדחיפות לא צוין בה במפורש. מדובר בבקשה פשוטה בהחלטה קצרה. שלא הייתה כל הצדקה לעכבה כחודש. לאחר קבלת תגובת האפוטרופוס הכללי התלונה נמצאה מוצדקת (מספרנו 731/10 משפחה)



ליקוי בניהול הפרוטוקול



בהחלטה של שופטת בית משפט לענייני משפחה נרשם, כי אחד מבא כוחם של הצדדים מתנהג בדרמטיות רבה. בירור הנציבות העלה, כי הדיון היה רווי מתח מתחילתו, וכי התנהלותה של השופטת הייתה תגובה להתרחשות באולם, שלא חרגה מהנדרש. אולם ההתרחשות האמורה לא מצאה ביטוי בפרוטוקול. ולא די היה בכך שנכתב בהחלטה כי בא כוחה של המתלוננת מתנהג בדרמטיות רבה. אמירה שפרטיה עלומים. מסעם זה נמצאה התלונה מוצדקת (מספרנו 76/10, משפחה)



קישורים:

יום שלישי, 23 באוגוסט 2011

בית משפט לענייני משפחה - חשד להתנהלות שיפוטית מופקרת בדלתיים סגורות - השופט אריאל בן ארי

בית משפט לענייני משפחה - חשד להתנהלות שיפוטית מופקרת בדלתיים סגורות - השופט אריאל בן אריכמה תלונות חמורות שהוגשו בעבר נגד השופט אריאל בן ארי, לנציבות תלונות הציבור על שופטים, נמצאו מוצדקות. אחת נגעה לכך שהשופט שוחח בטלפון עם עדים לפני מתן עדותם בבית המשפט. נציבת תלונות הציבור לשעבר, טובה שטרסרבג-כהן, ביקרה את בן ארי בחריפות על התנהלותו. תחילה, לפני הצדדים במשפט, הכחיש בן ארי ששוחח עם העדים וכתב ש"איני רואה כל צורך לפסול את עצמי מלדון בתיק...קשה להבין מהיכן נלקח המידע". אבל לפני שטרסברג-כהן הוא הודה ששוחח עם מומחה שצריך היה להעיד לפניו ופקידת סעד מחוזית על הסדרי ראייה בתיק שהתברר לפניו, לפני שהתייצבה למתן עדות.קישור
בתלונה נוספת, שגולדברג בדק השנה ומצא שהיא מוצדקת, טען המתלונן שהרגיש כי בית המשפט הפך בית דין שדה, שהשופט נוזף בו, צועק עליו ונוהג במשוא פנים. פרקליטו של המתלונן אמר בדיון לשופט בן ארי: "אדוני, בוא תהרוג אותו ונגמור את המשפט", ובן ארי השיב: "אני עדיין לא יכול להרוג אותו, אך לתשומת לבך, אני בוודאי יכול לכתוב פסק דין".

הכתבה שר המשפטים יעקב נאמן שוקל קובלנה נגד שופט שספג תלונות הורים , תומר זרחין , הארץ , 23.08.2011
ההליך המשמעתי, שבסופו יכול השופט להיות מועבר מתפקידו, נשקל בשל תלונות נגד בן ארי שנמצאו מוצדקות

שר המשפטים יעקב נאמן שוקל, בצעד נדיר, להגיש קובלנה לבית הדין המשמעתי לשופטים, נגד שופט בית המשפט לענייני משפחה ברמת גן, אריאל בן ארי. נאמן עירב בכך באחרונה את היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, שבוחן אפשרות זו.

הקובלנה נשקלת עקב פנייה של נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אליעזר גולדברג, שקיבל תלונות נגד השופט בשנים האחרונות ומצא שהן מוצדקות. עניינן של התלונות עיכובים במתן פסקי דין ובהחלטות, והדרך שהשופט מנהל תיקים בבית המשפט הגדול בישראל לענייני משפחה, ברמת גן.

שר המשפטים מוסמך להגיש קובלנה משמעתית נגד שופט לבית הדין המשמעתי לשופטים, המוקם אד-הוק. בתום ההליך נקבע אם להרשיע את השופט או לזכותו, והסנקציה החמורה ביותר היא העברה מכהונה. מקורב לשופט בן ארי אמר אתמול ל"הארץ" ש"קומץ הורים מנהלים נגדו מסע נקמה, והדברים כנראה משפיעים גם על ראשי המערכת".

בן ארי, המיוצג על ידי עו"ד אביגדור פלדמן, קיבל בעבר פעמיים איומים מאבות לילדים שנפגעו מהחלטותיו השיפוטיות. הוא נחשב שופט שנוי במחלוקת. נמתחת עליו ביקורת מצד ארגונים הנאבקים לזכויות אבות.

כמה תלונות חמורות שהוגשו בעבר נגד בן ארי, לנציבות תלונות הציבור על שופטים, נמצאו מוצדקות. אחת נגעה לכך שהשופט שוחח בטלפון עם עדים לפני מתן עדותם בבית המשפט. נציבת תלונות הציבור לשעבר, טובה שטרסרבג-כהן, ביקרה את בן ארי בחריפות על התנהלותו. תחילה, לפני הצדדים במשפט, הכחיש בן ארי ששוחח עם העדים וכתב ש"איני רואה כל צורך לפסול את עצמי מלדון בתיק...קשה להבין מהיכן נלקח המידע". אבל לפני שטרסברג-כהן הוא הודה ששוחח עם מומחה שצריך היה להעיד לפניו ופקידת סעד מחוזית על הסדרי ראייה בתיק שהתברר לפניו, לפני שהתייצבה למתן עדות.

בתלונה נוספת, שגולדברג בדק השנה ומצא שהיא מוצדקת, טען המתלונן שהרגיש כי בית המשפט הפך בית דין שדה, שהשופט נוזף בו, צועק עליו ונוהג במשוא פנים. פרקליטו של המתלונן אמר בדיון לשופט בן ארי: "אדוני, בוא תהרוג אותו ונגמור את המשפט", ובן ארי השיב: "אני עדיין לא יכול להרוג אותו, אך לתשומת לבך, אני בוודאי יכול לכתוב פסק דין".

לפני שנתיים החליט גולדברג שתלונה נוספת הנוגעת לבן ארי מוצדקת. אשה שהיתה צריכה לקנות דירה, שמנהל עיזבון הוציא למכירה, המתינה כשנתיים לאישור של בן ארי לעסקה.

בחודשים האחרונים פנה א"י, אב לילד, לשר נאמן ולנשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, ואיים להגיש עתירה לבג"ץ אם בן ארי יישאר בתפקידו. לטענת האיש הוא המתין במשך כשנה וחצי לאישור הסדרי ראייה של בנו, שרשויות הרווחה קבעו, ולאחר שנקבעו ההסדרים הוא הגיש 15 בקשות לקביעת דיון דחוף על הפרת הסדרי ראייה מצד האם, אך אלה נמחקו בסופו של דבר באחת בידי בן ארי, בדיון בעניין אחר, שהאב נעדר ממנו בגלל מחלה. לטענתו, בן ארי "רומס את הזכות החוקתית להליך הוגן".

מקורב לשופט אמר אתמול ל"הארץ" ש"עושים לו עוול. הוא שופט מסור, שרואה בשיפוט שליחות. קומץ הורים ממורמרים משגעים את המערכת ומפעילים לחץ. הוא לא שופט מגמתי, הוא לא חד צדדי, הוא שקול". עו"ד פלדמן סירב להתייחס לדברים.

דובר משרד המשפטים מסר, מטעם וינשטיין, כי "העניין בבחינה". מהנהלת בתי המשפט נמסר ש"התלונות בבדיקה".

קישורים:

יום ראשון, 21 באוגוסט 2011

עובדת סוציאלית ראשית לחוק הנוער חנה סלוצקי מהבלת בפיה וממצמצת בעיניים

ערוץ 1 - יוני 2011 - פוליטיקה - דע כי רשויות הרווחה מופקרות, אל תבטח בהם והיזהר מהם. עובדת סוציאלית ראשית לחוק הנוער חנה סלוצקי משקרת ומהבלת בפיה. סלוצקי אינה משיבה לשאלות המראיין עודד שחר וזורה חול בעיני הציבור בענייני רווחה, דרכי פעולה של פקידי סעד, ועדות החלטה ועוד..
.

.
בסרטון קטעי כתבות ששודרו בערוץ 1 על אמהות טובות ללא רבב: האמא ל' מתחקיר מבט שני "מדינה כאבא ואמא" וסיפורנ של בנצ'י טקלה, שרשויות הרווחה לקחו מהם את ילדיהן ללא התראה מוקדמת, ומבלי שנשקפה לילדים סכנת חיים מיידית.
קישורים:

יום חמישי, 18 באוגוסט 2011

מחדלי רווחה וחינוך מועצה אזורית אשכול - אלימות באוטובוס הסעת תלמידים

אוגוסט 2011 - מבט לחדשות - מועצה אזורית אשכול - אלימות באוטובוס הסעת תלמידים - רשויות הרווחה מייצרות ילדים נזקקים -

רשויות הרווחה חושפות יום יום את מדיניות משרד הרווחה המופקרת והמושחתת. מצד אחד פותחים מוסדות טיפוליים מופרטים בעשרות מיליוני שקלים לספק ג'ובים לכל מיני "מומחים" העושים הבלים ועוולות לילדים ומשפחותיהם, מהצד שני הם מפקירים את הילדים חסרי האונים בקהילה ולא משקיעים בקהילה מחשש כי לא יהיו ילדים בסיכון נוספים למוסדות ההמופרטים המופקרים שבנו.

דוגמא לכך ראינו באוזלת היד והרופסות של רשויות הרווחה והחינוך נוכח אלימות בהסעת תלמידים במועצה אזורית אשכול.

.



.

קישורים:

יום רביעי, 17 באוגוסט 2011

מדיניות משרד הרווחה המופקרת - המדינה מכריחה משפחות חד הוריות להיות נזקקות

אוגוסט 2011 - מבט לחדשות - מדיניות משרד הרווחה להפוך משפחות במדינת ישראל להיות נזקקות על מנת שניתן יהיה להוציא את הילדים בכפייה מהבית למוסדות הרווחה המופרטים.
תעשיית הרווחה מגלגלת מידי שנה מיליארדים שעיקרם משכורות עתק למנהלי עמותת (מלכ"רים) כנסי תרומות נוצצים בארץ ובחו"ל וגזירת מיליוני שקלים למתווכים ולפוליטיקאים נואמים על עבודה של מספר דקות ועוד...
על מנת לממן את תעשית הרווחה המושחתת מייצר משרד הרווחה משפחות נזקקות כדוגמת המשפחות החד הוריות שאינן מקבלות מזונות מביטוח לאומי.
.

.
קישורים:

פשעי משרד הרווחה - סחר בילדים

יוני 2011 - ערוץ 1 - פוליטיקה - משרד הרווחה מוציא ילדים מהבית ללא סיבה, כך עולה מדבריה של עו"ד ורוניקה ברומברג.

הסיבה להוצאת ילדים מהבית היא עמידה במכסות לאכלוס פנימיות. מערכת הרווחה במדינת ישראל מופקרת ומושחתת, מדובר במערך שלם של פקידי ממשל, שופטים, מלכ"רים, מאבחנים ועוד אשר פושעים במשפחות וילדיהם על מנת ליצר לעצמם פרנסה.

.



.

קישורים:

יום שני, 15 באוגוסט 2011

תחלואי הפרטת פנימיות הרווחה - ארה"ב: שופט קיבל שוחד ושלח נערים למתקני כליאה

רווחה והפרטה שווה שחיתותאוגוסט 2011 - מתברר כי למערכת הרווחה המופרטת תחלואים קשים. שופטים ועובדי רווחה עלולים בנקל לקבל שוחד ממוסדות רווחה מופרטים: משפחות אומנה, פנימיות, מרכזי חירום ועוד, תמורת העברת ילדים בכפייה למוסדות אלו (כסף תמורת ילד). בישראל הקרקע פוריה לשחיתות במערכות הרווחה בשל החיסיון, העדר פיקוח, ואי כפיפות לדיני ראיות. מדובר באלפי ילדים המוצאים בכפייה מביתם ברשעות (85% בתואנת "הזנחה") ע"י מערכת הרווחה הישראלית המופקרת ע"פ "סברות" של פקידי סעד, ו"חותמות הגומי" בבתי משפט לענייני משפחה ובתי משפט לנוער.

הכתבה ארה"ב: שופט קיבל שוחד ושלח נערים לבתי סוהר , ynet , AP , אוגוסט 2011

מארק סיאוורלה ג'וניור הורשע כי קיבל מיליון דולר מאדם שהקים שני מתקני כליאה לנוער בתמורה "למילוי" התאים בפרשה שנודעה בשם "ילדים תמורת מזומנים". בעקבות השערוריה ביטל בית המשפט העליון בפנסילבניה 4,000 הרשעות

בית משפט בפנסילבניה, ארה"ב, גזר הלילה (יום ו') 28 שנות מאסר על שופט שהורשע במעורבות בפרשת שחיתות גדולה, שהובילה להרשעתם של אלפי בני נוער. השופט מארק סיאוורלה ג'וניור הורשע כי קיבל מיליון דולר מאדם שהקים שני מתקני כליאה לנוער בתמורה "למילוי" התאים במורשעים, בהם ילדים בני 10.

פרשת "ילדים תמורת מזומנים" (kids for cash) ב-2008 ומאז עברה תהפוכות משפטיות רבות. בתחילה הודו סיאוורלה ושופט נוסף, מייקל קונהאן, במרמה ועבירות מס והשיגו הסדר טיעון שבמסגרתו היו אמורים להישלח לשבע שנות מאסר. ואולם, הסדרי הטיעון נדחו לאחר שהשניים סירבו לקחת אחריות גם לחשדות לשוחד בתמורה לכליאה.

בעקבות כך, חודש ההליך המשפטי עד שבסופו של דבר הורשעו השניים בקבלת שוחד ממקים המתקנים, רוברט מריקל, ובסחיטה של מאות אלפי דולרים נוספים משותפו של מריקל, רוברט פאוול. בעקבות ההרשעה, ביטל בית המשפט העליון של פנסילבניה 4,000 הרשעות שהתקבלו על-ידי סיאוורלה בשנים 2003-2008 בטענה כי הפר זכויות חוקתיות של בני נוער העומדים לדין, ובהן הזכות לייעוץ משפטי והזכות לערעור.

סיאוורלה, בן 61, התנצל בטרם הקראת גזר הדין בפני משפחתו, קהילתו ובני הנוער שנידונו על ידו. הוא כינה את עצמו "צבוע" וכמי שנכשל בביצוע מה שהוא מאמין בו.

"אינני מאשים איש מלבדי על מה שקרה", אמר. עם זאת, מיד לאחר מכן תקף בית המשפט העליון בפנסילבניה ואת ועדת החקירה שהוקמה בעקבות חשיפת השערוריה וטען כי עשה כל מה שהיה יכול כדי לשמור על זכויות הילדים. פרקליטיו ביקשו מהשופטים להסתפק בעונש "הגיוני" בטענה כי מרשם כבר נשפט בתקשורת.

לאורך שנותיו במערכת המשפט היה סיאוורלה ידוע כשופט קשוח ביותר, בעל סגנון אוטוקרטי. הוא שלח למתקני כליאה ילדים ונערים רבים כבר אחרי העבירות הראשונות שלהם וגם במקרים של עבירות קלות יחסית. הוא גם הורה לאזוק ילדים ובני נוער ולהוציאם מאולם בית המשפט מיד אחרי גזר הדין מבלי שיזכו להיפרד ממשפחותיהם. דינו של השופט השני שהורשע בפרשה טרם נגזר.
.
פשעי הרווחה - ה"טיפולים הסוציאליים" המעוותים של רשויות הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה ונוער
.
.
קישורים

פניה לוועדת טרכטנברג בנושאים חברתיים דחופים וחשובים

אוגוסט 2011 - גל צונאמי חברתי שוטף בימים אלו את ארצנו, אין אנו יודעים בוודאות את צורתו, והוא לובש כל רגע צורה חדשה. בבסיסו נמצא העיקרון "העם דורש צדק חברתי". קשה לספק את כל הדרישות, אולם ברור כי יש להתחיל בנושאים הבהולים וחשובים.

האוכלוסיות הסובלות ביותר במדינה הם ילדים וקשישים "מטופלי רווחה", חד הוריות, ניצולי שואה, גרושים שאינם רואים את ילדיהם. המכנה המשותף לאוכלוסיות אלו שהם מטופלות ב"שירותי הרווחה". מדיניות הרווחה באוכלוסיות אלו היא "סרטן חברתי" המשחית עובדי רווחה, שופטים לענייני משפחה ונוער, מטפלים שונים, אוכלוסייה מוחלשת ועוד...

הטיפול ההולם והראוי בעניינים אלו המהווים גרעינה של כל מחאה חברתית מחייב זהירות, חסד, ועקביות, הוא חייב להיות אמיתי כנה ואפקטיבי. הוא יסמל ויאותת לציבור בישראל כי המדינה דואגת בצדק ובחסד לאזרחיה ויהווה סמן מרכזי למדיניות החברתית בהמשך. אי טיפול בנושאים אלו יוסיף לפגיעה באמון הציבור ויוליד מחאות נוספות קשות יותר.

הנושאים העיקריים בהם יש לטפל:

1. הלאמת מוסדות (מתקני כליאה) הרווחה המופרטים – מוסדות הרווחה אליהם נשלחים אלפי ילדים בסיכון מידי שנה ע"פ צו בית משפט הנם למעשה מתקני כליאה, מופעלים בעיקרם ע"י מלכ"רים. ההליך השיפוטי בהוצאת צו כליאת הילד נעשה ע"פ חוק הנוער בחיסיון, ללא כפיפות לדיני ראיות, והשופט מקבל המלצות פקידי הרווחה כסוף פסוק. זוהי קרקע פוריה לשחיתות. התוצאות של שיטה עקומה זאת הנן כי מספר הילדים היוצאים ממקומות אלו עבריינים פי שלשה מעל הממוצע או לחילופין סובלים מבעיות נפשיות, ללא בגרות וכו'. המלכ"רים המדרבנים את מערכות השלטון, המשפט, ומטפלים ומאבחנים מהמגזר הפרטי הם אחד ממנועי ההפקרות והשחיתות על גבם של המוחלשים. המדינה חייבת ליטול לידיה את האחריות על גורלם של ילדים אלו.

2. שקיפות הדיונים בבתי המשפט לענייני משפחה ונוער תוך שמירת פרטיות בעלי הדין -

הדיונים בבתי משפט לענייני משפחה ונוער מתנהלים בדלתיים סגורות. רשויות הרווחה מתנגדות לשקיפות הדיונים בתירוץ של "טובת החסוי" ואולם אם הציבור היה יודע את המתרחש בבתי משפט אלו זה היה הסוף של חלק מרשויות הרווחה.

החיסיון גורם לרשויות הרווחה להיות מנותקים מדעת הקהל והביקורת הציבורית, והם מקבלים משוב רק מעמיתיהם המסכימים איתם כמעט תמיד. יש להגן על הציבור מפני אנשים שמשקרים בבתי משפט לענייני משפחה ונוער, ואז תהליך קבלת ההחלטות שגוי מיסודו. ישנם ה"מומחים" המציגים "שטויות" בבתי משפט אלו רחוק מעיניו של הציבור ויוצרים כאב וסבל לאזרחים טובים עקב החלטות שיפוטיות שגויות. בתי משפט אלו מקבלים החלטות הרות גורל ואסון בעתידם של ילדים וקשישים הם שולחים אותם לפנימיות בתי אבות ומוסדות פסיכיאטריים במחי יד הרחק מעיני הציבור.

3. לחייב בחוק את פקיד הסעד להציג ראיות מגובות בתצהיר בכל הליך שיפוטי בבתי משפט לענייני משפחה ונוער – פקידי הסעד מחליטים וקובעים את גורלם ועתידם של ילדים קשישים וחסרי ישע אחרים. פקידי עירייה אלו אינם מחויבים ע"פ חוק להגיש תצהיר, ראיות, אלא די בכך שפקיד הסעד (כלשון החוק) "סבור". מצב זה גורם להפקרות במיוחד כשמדובר בדיונים המתנהלים בדלתיים סגורות ויש אינטרסים של מוסדות מופרטים לקבל ילדים לטיפולם. יש לחייב בחוק את פקיד הסעד יחויב להציג ראיות מגובות בתצהיר בכל דיון משפטי.

4. מימוש אמנת זכויות הילד בחוק – ישראל חתומה על האמנה מעל עשרים שנה אך טרם עוגנה האמנה בחוק. ועדת רוטלוי הגישה המלצותיה באשר לחוק זכויות הילד לפני כ- 15 שנה אך הנושא נשכח.

חוק הנוער, מערכות השלטון והמשפט, מספקים מזה שנים רבות לפקידי הסעד ברשות המקומית סמכויות-על, גיבוי, ותמיכה ללא סייג, כאשר המטרה לכאורה הנה הגנת הקטין.

אולם לא קיים חוק המקנה זכויות לקטין שהורחק מביתו, כגון: היכן ילון, מה יהיה סדר יומו, סל הטיפול, תזונה, שעות פנאי ועוד. הקטינים במוסדות הרווחה נמצאים במצב של סיכון, רחוק מהעין הציבורית. מוסדות אלו פועלים ללא פיקוח, וללא שקיפות. יש לחוקק חוק זכויות כל אדם חסר ישע קטין, קשיש או בעיה נפשית אשר חירותו נלקחה ממנו בחוק בשם טובתו.

5. המדינה תממן הוצאות משפט לענייני משפחה ונוער הנגרמות עקב דרישות והתניות פקידי הסעד – הורים רבים נאלצים להיאבק מאבקים יקרים וממושכים תוך עשיית אבחונים יקרים על חשבונם זאת ע"פ דרישות פקידי סעד כתנאי לכך שיוכלו לראות את ילדיהם או שילדיהם יוחזרו לבית לאחר שרשויות הרווחה "סברו" שיש בעיה והוציאו את הילדים בכפייה מהבית. במצב זה המדינה מהווה נטל כבד על האזרח שאינו יכול לספוג. מן הצדק כי המדינה תממן הוצאות המשפט אם היא "סבורה" שיש בעיה.



6.
מדיניות טיפול בילדים בסיכון במסגרת קהילה במקום הוצאתם מהבית בכפייה – יש להתוות מדיניות מעוגנת בחוק המקשה על רשויות הרווחה להוציא בכפייה ילדים מביתם ומשפחתם לפנימיות מופרטות. השיטה הקיימת של השמה בפנימיות יקרה פי 3 וגם כשלה. ילדים יוצאים מפנימיות עבריינים יותר עם בעיות נפשיות וקשיי הסתגלות קשים יותר. המסגרות החוץ ביתיות המופרטות נשענות על תרומות מהוות מוקד לשחיתות והתעללות בילדים.



7.
הקמת ועדת חקירה ממלכתית לפיצוי נפגעי משרד הרווחה לאורך השנים - העוול שנגרם לאלפי משפחות המטופלות ע"י משרד הרווחה. מתחיל מהפגישה הראשונה עם פקיד הסעד בלשכת הרווחה, דרך ועדות רווחה שונות, בתי משפט לענייני משפחה ונוער, פנימיות מעונות, ועוד מסגרות השמה חוץ ביתית, והפליטה מהטיפול וההשגחה של משרד הרווחה.

בנוסף שיעור הילדים שמשרד הרווחה בישראל מוציא מביתם להשמה חוץ ביתית, גבוה בהרבה מאשר המקובל במדינות העולם המערבי.


ממצאי ועדת סלונים נבו שפורסמו במאי 2009, הצביעו על ליקויים מהותיים בעבודתם של פקידי הסעד לסדרי דין העוסקים בענייני נפשות וחריצת גורלות של משפחות.


בעלי הדין שעניינם נבדק על ידי פקידי הסעד, אינם מקבלים את
התסקיר שנכתב בעניינם, ואינם יכולים לערער עליו, אלא לאחר שהוגש לבית המשפט המקבל את המלצות התסקיר בד"כ במלואן; הכרות מוקדמת עם אחד מבעלי הדין במסגרת תפקידן כעו"ס; פקידת הסעד משמשת כחוקרת אך גם מתערבת טיפולית במשפחה; כתיבת תסקירים ללא מעקב, פיקוח, בקרה, תיעוד, ללא קיום הוראות התע"ס, ללא אבחנה ברורה בין עובדות לדעות, לא ברור תמיד מה המקור לקביעות עובדתיות חשובות, ובמקרה הצורך - אלו בדיקות נעשו כדי לאושש או להפריך אותן; פקידי הסעד חוקרים את בעלי הדין מבלי ליידע אותם כי חובת הסודיות והנאמנות של היותן עובדות סוציאליות אינה תקפה יותר.

דו"ח סלונים ציין, ומשרד הרווחה אישר בהודעתו, כי בתי המשפט מייחסים לתסקירים חשיבות גבוהה, ורואים בהם "סוף פסוק".

גורלם של ילדים ומשפחות נקבע על סמך התסקיר אשר נעשה באופן לקוי, ומאושר כמעט תמיד ע"י בתי המשפט באמצעות צווים. התמונה המצטיירת היא עוול לאזרח לאורך שנים, וחוסר צדק.

דו"ח מבקר המדינה על רשות חסות הנוער של משרד הרווחה מצא ליקויים מהותיים בהתנהלות הרשות.

מאות בני נוער המתינו חודשים ארוכים להשמה במעונות הרשות, אף שהיה בכך כדי לסכן אותם ואת סביבתם; מחסור קשה במדריכים חינוכיים ובעובדים סוציאליים פגע בטיפול בחוסים ובהשגחה עליהם עד כדי סיכונם; ההכשרה המקצועית שניתנה לחוסים לא היה בה כדי למלא כראוי את צורכיהם; חלו ליקויים במערך הפיקוח המחוזי והארצי על המעונות; לא בוצע מעקב אחר רוב בוגרי המעונות, כנדרש בחוק הנוער; חל משבר עמוק ביחסי העבודה בקרב בכירים ברשות, והוא נמשך שנים ופגע בניהול המעונות ובפיקוח עליהם.

הרשות היא מסגרת ההשמה החוץ ביתית המושקעת ביותר, הקרובה והכפופה למשרד הרווחה, ואם בארזים נפלה שלהבת, מה יגידו אזובי הקיר.

בנוסף מתפרסמים מעת לעת כתבות על אזרחים בודדים או קבוצות שנפגעו ע"י מוסדות הרווחה. ידועה כתבת התחקיר "תינוק בגולאג ישראלי" שבו מסופר על תינוק נורמלי שנחטף מיד עם היוולדו, ונשלח כעבור מספר שנים, לעשרות שנים למוסד מפגרים.

יש להקים ועדת חקירה ממלכתית על נפגעי משרד הרווחה ופיצויים. התועלת מוועדת חקירה ממלכתית כזאת תהיה בעיקרה לכלל אזרחי ישראל, איכות החיים, והכלכלה.

קישורים: