יום שני, 30 באפריל 2012

בשם "עבודת הקודש": פקיד סעד פדופיל יוסף דיאמנט בעל סמכויות סטטוטוריות מבתי משפט לנוער הורשע במעשים מגונים בנער בטיפולו

פשעי רשויות הרווחה: הראש הקטן של כרמל סלע והמעשים המגונים של פקיד הסעד יוסף דיאמנט
הראש הקטן של כרמל סלע והמעשים המגונים של יוסף דיאמנט
אפריל 2012 - רשויות הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה ונוער מעניקים סמכויות סטטוטוריות לפקידי סעד על אזרחים וילדים בטיפולם. פקיד הסעד יוסף דיאמנט שקיבל סמכות על מבית משפט לנוער בדלתיים סגורות לטפל ולהשגיח על ילד הורשע בביצוע מעשים מגונים.
מדובר בעוול אחד מאינספור מקרי עוול קשים הנעשים מידי יום ע"י רשויות הרווחה ובתי משפט לנוער בשם "עבודת הקודש" ו"טובת הילד". ראש המועצה האזורית ראש הכרמל, כרמל סלע, המשיך בשיטת "הראש הקטן" ודבק בטענתו כי לא ידע כלום חרף התלונות הרבות על התנהגותו המגונה של פקיד הסעד דיאמנט.

הכתבה פקיד סעד מחוף הכרמל הורשע בביצוע מעשים מגונים בקטין , תמי מאור , local חדרה , אפריל 2012

במסגרת עבודתו טיפל הנאשם בקטין בן 14. על פי כתב האישום, בשלוש הזדמנויות הוא לקח את הקטין לחוף הים, שם ביצע בגופו מעשים מגונים וחשף את איבר מינו בפניו

סגן נשיאת ביהמ''ש המחוזי בחיפה השופט אילן שיף הרשיע היום (שני) את יוסף דיאמנט, ששימש כעובד סוציאלי ופקיד סעד לפי חוק הנוער במחלקה לשירותים חברתיים במועצה אזורית חוף הכרמל בשתי עבירות של מעשה מגונה, בשתי עבירות של מעשה מגונה בפומבי, בשלוש עבירות של הפרת אמונים, בשלוש עבירות של שימוש לרעה בכוח משרה, בשלוש עבירות של איסור לנהוג בלי רישיון נהיגה, ובשלוש עבירות של מעשי פזיזות ורשלנות.

 פלייליסט - פדופיל עובד סוציאלי לחוק הנוער יוסי דיאמנט מתרחץ בעירום לאור יום עם ילד בהשגחתו בצו בית משפט לנוער


עפ''י כתב האישום, הנאשם ניצל את תפקידו ואת האמון שנתן בו המתלונן, קטין בן 14, וכן את התלות של המתלונן בו, בכך שבמהלך חודש ספטמבר 2011, בארבעה מועדים שונים, נפגש עמו והסיעו במכוניתו לחופי ים שונים, שם ביצע בגופו מעשים מגונים וחשף את איבר מינו בפניו.

הנאשם הודה כי שימש בתקופה הרלוונטית כעובד סוציאלי וכפקיד סעד ושבמסגרת עבודתו טיפל במתלונן, אך כפר בכך שניצל את תפקידו, את האמון שניתן בו ואת התלות של המתלונן בו וכי ביצע בו מעשים מגונים. הנאשם גרס כי בינו לבין המתלונן התקיימו שלוש פגישות בחוף הים (שתיים במעין צבי ואחת בחוף הבונים) ולא ארבע פגישות. לטענתו, במהלך אותם מפגשים, הסיע את המתלונן לחוף ים, בכולם הרשה לו לנהוג ברכבו (בחלקם הציע לו זאת ביוזמתו), לפרק זמן קצר, בדרך הכורכר הסמוכה לחוף. במפגש הראשון, אישר הנאשם, כי אפשר למתלונן לאחוז בהגה ולהניח את רגלו על דוושת הגז, בעוד הוא (הנאשם) יושב במושב הנהג.

השופט שיף ציין כי הנאשם, המשמש כעובד סוציאלי מעל ל- 30 שנה, טיפל במציאת מסגרת מתאימה למתלונן, נער בעל לקויות, שהגיע מרקע משפחתי קשה ועם קושי במתן אמון במבוגרים. בגין קשייו של הנער והוריו, כל אחד בנפרד ואף ביחד נראה כי ברור היה לנאשם כי המתלונן יוצא מנקודת הנחה שעתידו בפנימייה וסוג הפנימייה, תלויים, בין השאר, בנאשם. המדובר אפוא ב''טרף קל'' מנקודת ראות אובייקטיבית ואין ספק כי מצב זה לא נעלם מעיני הנאשם.

עוד קבע השופט כי אין מחלוקת כי הנאשם לקח את המתלונן לא פחות משלוש פעמים לחוף ים, ברכבו של הנאשם, חרף שיחת נזיפה שנערכה לו ע''י הממונה עליו בשנת 2005 בנוגע להסעת נערים מטופלים ברכבו. באותה שיחה נאסר עליו מפורשות לקיים שיחות טיפוליות מחוץ לחדרי הטיפול. שיחת הנזיפה עם הנאשם קוימה, בין השאר, בגלל דיווח כי הנאשם קיים ''פגישת סיכום בים'' והוא לא הצליח לתת הסבר מהימן לחריגתו מההוראה שקיבל באותה שיחת נזיפה.

השופט קבע כי הנאשם בחר לקיים ''שיחות טיפוליות'' עם המתלונן בים, למרות שלא הייתה כל סיבה מקצועית לכך ולמרות שנאסר עליו מפורשות לקיים שיחות מחוץ לחדרי הטיפולים ועובדה זו כשלעצמה מעלה תהיות וחשדות המתחזקים בפעילותו ובמעשיו .

השופט שיף הבהיר כי אין מחלוקת גם כי בפגישה הראשונה נכנס הנאשם לים כשהוא לבוש בתחתונים ובשתי הפגישות הנוספות התפשט ונכנס לים בערום. טענתו כי מדובר בטעות ובשיקול דעת מוטעה, יכולה הייתה, אולי, להתקבל, לו דובר במפגש אקראי יחיד, אך לא כשמדובר בכמה מפגשים, אשר את כולם הוא יזם לאחר תיאום עם המתלונן. ''התנהלות זו בנוכחות נער מטופל שהנו 'טרף קל' מעצימה את החשד והתהיות בעניינו. הסברו המאוחר והכבוש בביהמ''ש, כי מטרת הרחצה בערום הייתה 'להכין' את המתלונן לחיי הפנימייה נדחתה על ידי השופט, שקבע כי נראה אפוא כי הנאשם הוביל את מטופלו- 'טרפו הקל' לים במסווה של שיחה טיפולית, לפחות פעמיים התרחץ לידו בערום וביקש מהמתלונן להראות לו את איבר מינו.

השופט קבע כי בדרכו אל חוף הים וממנו, איפשר הנאשם למתלונן- קטין כבן 14, לנהוג ברכבו מספר פעמים וכי התנהגותו הפלילית של הנאשם, שאף כתב קודם לכן להוריו של המתלונן, כי יש להציב לו גבולות (לאחר ששתה אלכוהול) הנה מוזרה מאד בלשון המעטה. גם הסיגריה שסיפק לו על מנת שיעשן, בצרוף הצהרת האהבה, בהצטרפותן ליתר הנסיבות, מעוררת תהיות ונראה כי המעשים נעשו כהכנה למעשים מגונים. עוד הבהיר השופט כי אין גם מחלוקת כי במהלך המפגשים שיחק הנאשם עם המתלונן ב''משחק הטבעות'', שמעצם טבעו מחייב מגע והתחככויות, זאת, כאשר הנאשם ערום ופעם אחת כשלגופו תחתונים בלבד.

השופט קבע כי אף בחינת העובדות עליהן אין מחלוקת, מטילה בפני עצמה, צל כבד ביחס לכוונותיו, לאמירותיו ולמעשיו של הנאשם ונראה בעליל, כי אלו היו מיניים (לשם גירוי או סיפוק מיני) . כן העיר כי לשם קיומה של עבירת המעשה המגונה אין צורך להוכיח כלל נגיעות בקורבן העבירה, בפרט לא נגיעות באיברים אינטימיים וכי במקרים הנדונים, לפחות בחלקם, התקיימו גם יסודות של מיניות גלויה, במעשים שאינם הגונים, לא מוסריים ולא צנועים.

השופט שיף קבע כי אינו נדרש להכריע בסוגיית הסחיטה לה טען הנאשם כלפי חברי המתלונן אשר צילמו אותו, שכן הגיע לכלל מסקנה כי בין אם הנאשם נסחט ע''י אחד החברים ובין אם לאו, אין לכך השלכה, בנסיבות העניין, לתיק זה. השופט ציין כי אינו סבור כי גרסת המתלונן בדבר מעשיו של הנאשם בו הנה תולדה של רצונו לסייע בידי חבריו בהיותם חשודים בניסיון סחיטה, או על מנת לאפשר את הסחיטה.

השופט שיף קבע איפוא את הקביעות הבאות:
-מחמת הספק קבע כי בין הנאשם לבין המתלונן התקיימו בחופי ים ''רק'' 3 ולא 4 מפגשים
- יש לזכות את הנאשם מחמת הספק מעבירת המעשה המגונה, ככל שהדבר נוגע לאישום הראשון המתייחס למפגש הראשון ולהרשיעו בכל שאר העבירות המתייחסות לאישום זה.
- יש להרשיעו בכל המעשים המיוחסים לו באישום השני (מפגש שני), יש לזכותו מהאישום השלישי (שכן נקבע כי מחמת הספק המפגש נשוא אישום זה לא התקיים) ולהרשיעו בכל העבירות המיוחסות לו בפרט האישום הרביעי- הנוגע למפגש הרביעי בינו לבין המתלונן.

קישורים:

יום שבת, 28 באפריל 2012

אורלי סלע - "הראש הקטן" של נשיאת בית דין לעבודה - חתומה על העוול הגוזר גורל קשישים סיעודיים רבים מאוד

שופטת אורלי סלע - חותמת גומי של ועדות ערר
אורלי סלע - חותמת גומי
המאמר הצדק של הביטוח הלאומי: עוול בלתי מעורער , עו"ד חיים קליר , אפריל 2012 , ynet

ועדת הערר של הביטוח הלאומי סותמת את הגולל על אפשרות לסייע לבעלי מוגבלויות רבים. מסתבר שאפילו בית המשפט משלים עם המצב. אז איך ניתן בכלל לערער על העוול של ועדות הערר? מצער ומקומם ככל שזה ישמע - זה בלתי אפשרי

אחד מחברי, עסק משך שנים במחקר השוואתי של משפטי מדינות בעולם. אתה יודע באיזו מדינה, ספר החוקים מקנה לאזרחים הכי הרבה זכויות חברתיות, שאל אותי באחד הימים. בוודאי בשבדיה, השבתי בלי היסוס. אתה טועה, אמר לי. באיראן.

אז איך זה שהחיים שם כל כך קשים, הקשיתי. זה משום שהזכויות קיימות אך אי אפשר לממש אותן. הביורוקרטיה הורגת אותן.

למרבה הצער, מצב עגום זה שורר גם בכל הנוגע לביטוח הלאומי שלנו. חוק הביטוח הלאומי מקנה לנו זכויות למכביר. אלא שהזכויות מצומצמות וגם את המצומצם קשה, עד בלתי אפשרי לממש.

תפנו לוועדת ערר
יצחק הרצוג - חתום על העוול הזה הגוזר את גורלם של כל כך הרבה קשישים סיעודיים
א' בן ה- 87 עבר אירוע מוחי שממנו לא החלים. ידו ורגלו השמאליים לא מתפקדות. הוא סובל מתשישות נפש כתוצאה משיטיון וסקולרי.

אשתו שגם היא עברה את גיל ה- 80 עשתה ככל יכולתה כדי לסייע לו, עד שגם כוחותיה נטשו אותה. בלית ברירה, ביקשה לממש את זכותו של בעלה לקצבת סיעוד מלאה.

המוסד לביטוח לאומי שיגר אל ביתם של בני הזוג "מעריכה". המעריכה שוחחה עם אשתו של א'. כמובן שאת א' היא כלל לא בדקה. בסופו של ביקור המעריכה, חסרת כל השכלה רפואית, הכריעה: א' לא זקוק להשגחה מתמדת.

זמן מה לאחר מכן קיבלו בני הזוג מכתב עם הודעה שתביעתם נדחתה. בסוף המכתב נרשם שיש להם אפשרות לערער על ההחלטה בפני "ועדת עררים לעניין מצב תפקודי".

א' האמינה במערכת. בוודאי בוועדת העררים יושבים אנשים עם לב שיודעים לקרוא מסמכים רפואיים ומבינים יותר מה עבר על בעלי. היא פנתה לוועדת העררים.

לא זקוק לקצבה

חברי הוועדה לא יכלו להתכחש לעובדה שא' עבר אירוע מוחי, נותר עם יד ורגל שאינן מתפקדות ועם הפרעות בדיבור ובבליעה. הם גם נוכחו לדעת כי בנוסף למחלת כלי דם ברגליו, הוא סובל מיתר לחץ דם, מסוכרת, מהשמנת יתר ומדמנציה וסקולרית.

הם התרשמו כי א' מתקשה לקום בכוחות עצמו, כי הליכתו אינה פונקציונלית וכי הוא לא מסוגל ללכת בלי ידיים תומכות. חברי הוועדה שוכנעו כי א' תלוי לחלוטין בזולת לצורך הלבשה ורחצה וגם כי הוא לא מסוגל לאכול או לשתות בלי סיוע. למרות כל אלה, הגיעו חברי הוועדה למסקנה כי הוא לא זקוק להשגחה ולכן גם לא זכאי לקצבת סיעוד מלאה.

ברוך השם שיש לנו שופטים, אמרה אשתו של א', חדורת אמונה בצדק הישראלי. הם בוודאי יעזרו לבעלי. א' פנתה לבית הדין לעבודה בבאר שבע.

בבית הדין לעבודה פגשה אשתו של א' בנשיאה, השופטת אורלי סלע. אשתו של הקשיש החלה לפרוס את מצבו של בעלה בפני השופטת. היא בוודאי תבין כי נעשה לבעלי עוול. כי במצבו איש לא יכול לקבוע שהוא לא זקוק להשגחה מתמדת.

אלא שהשופטת סלע עצרה אותה מיד. יש לך טעות, הודיעה השופטת לאשתו של א'. אני לא הולכת לבדוק אם בעלך זקוק להשגחה מתמדת. זה ממש, אבל ממש לא מעניין אותי. אני עוסקת אך ורק בשאלות משפטיות.

למה הכוונה בשאלות משפטיות, ניסתה אשתו של א' להבין.

הוועדה החליטה - אז למה להתערב?

תפקידי הוא לא לקבוע אם בעלך מצוי במצב סיעודי, הסבירה השופטת. זו שאלה עובדתית. בזה עוסקת הוועדה. מה שהיא קובעת, אלה דברי אלוהים חיים. אי אפשר לערער עליהם. תפקידי הוא אחר לחלוטין: אם הוועדה הייתה קובעת שבעלך במצב סיעודי, הייתי צריכה לפתוח את החוק, לראות שכתוב שם: "קשיש המצוי במצב סיעודי זכאי לגמלת סיעוד" והייתי קובעת שבעלך זכאי לגמלה. אבל הוועדה חסכה לי את העבודה. היא קבעה שבעלך לא במצב סיעודי. אז אין טעם שבכלל אפתח את החוק.

ואם הוועדה קובעת שחולה סיעודי אינו סיעודי וברור שהיא טעתה, הקשתה אשתו של א'. בזה אני לא מתערבת, ענתה השופטת סלע, אפילו שיוכח בפני, באותות ובמופתים שהוועדה טעתה. זו טעות עובדתית.

אז מה אני עושה במקרה של טעות כל כך קשה, שאלה אשתו של א', הרי חיינו תלויים בדבר. על טעות עובדתית של וועדת העררים, את יכולה להלין רק בפני ריבונו של עולם. אני לא פה בשביל לעזור לך בזה, השיבה השופטת.

בסופו של הדיון, הנשיאה סלע רשמה בתמצית "לא מצאתי פגם משפטי שמצדיק את התערבות בית הדין" ושילחה את א' ומשפחתו לחיי עוני.

אתם מבינים את זה? בעצם וועדת העררים שהיא וועדה פנימית של הביטוח הלאומי היא פוסקת עליונה ואין מאחוריה ולא כלום. כמו במדינה טוטליטרית. על עוול שנעשה לך, אתה יכול לערער רק בפני מי שעשה לך את העוול.

עכשיו רק נותר לברר מי שלל מאתנו את הזכות האלמנטרית לערעור ענייני על החלטות כה גורליות בתחום הסיעוד. מי חתום על העוול הזה הגוזר את גורלם של כל כך הרבה קשישים סיעודיים? הצעת החוק הוגשה בחודש דצמבר 2004 במהלך כהונת ממשלתו של אריאל שרון.

אולם כאן יש לדייק. הקמת הוועדות התעכבה משך שנים, עד ששר הרווחה, יצחק הרצוג חתם בחודש יוני 2009 על הצו להקמת הוועדות. בכך סתם סופית את הגולל על עשיית צדק בתחום הסיעוד.

קישורים:

"הראש הקטן" של נשיאת בית דין לעבודה אורלי סלע - חתומה על העוול הגוזר גורל קשישים סיעודיים רבים מאוד

שופטת אורלי סלע - חותמת גומי של ועדות ערר
אורלי סלע - חותמת גומי
המאמר הצדק של הביטוח הלאומי: עוול בלתי מעורער , עו"ד חיים קליר , אפריל 2012 , ynet

ועדת הערר של הביטוח הלאומי סותמת את הגולל על אפשרות לסייע לבעלי מוגבלויות רבים. מסתבר שאפילו בית המשפט משלים עם המצב. אז איך ניתן בכלל לערער על העוול של ועדות הערר? מצער ומקומם ככל שזה ישמע - זה בלתי אפשרי

אחד מחברי, עסק משך שנים במחקר השוואתי של משפטי מדינות בעולם. אתה יודע באיזו מדינה, ספר החוקים מקנה לאזרחים הכי הרבה זכויות חברתיות, שאל אותי באחד הימים. בוודאי בשבדיה, השבתי בלי היסוס. אתה טועה, אמר לי. באיראן.

אז איך זה שהחיים שם כל כך קשים, הקשיתי. זה משום שהזכויות קיימות אך אי אפשר לממש אותן. הביורוקרטיה הורגת אותן.

למרבה הצער, מצב עגום זה שורר גם בכל הנוגע לביטוח הלאומי שלנו. חוק הביטוח הלאומי מקנה לנו זכויות למכביר. אלא שהזכויות מצומצמות וגם את המצומצם קשה, עד בלתי אפשרי לממש.

תפנו לוועדת ערר
יצחק הרצוג - חתום על העוול הזה הגוזר את גורלם של כל כך הרבה קשישים סיעודיים
א' בן ה- 87 עבר אירוע מוחי שממנו לא החלים. ידו ורגלו השמאליים לא מתפקדות. הוא סובל מתשישות נפש כתוצאה משיטיון וסקולרי.

אשתו שגם היא עברה את גיל ה- 80 עשתה ככל יכולתה כדי לסייע לו, עד שגם כוחותיה נטשו אותה. בלית ברירה, ביקשה לממש את זכותו של בעלה לקצבת סיעוד מלאה.

המוסד לביטוח לאומי שיגר אל ביתם של בני הזוג "מעריכה". המעריכה שוחחה עם אשתו של א'. כמובן שאת א' היא כלל לא בדקה. בסופו של ביקור המעריכה, חסרת כל השכלה רפואית, הכריעה: א' לא זקוק להשגחה מתמדת.

זמן מה לאחר מכן קיבלו בני הזוג מכתב עם הודעה שתביעתם נדחתה. בסוף המכתב נרשם שיש להם אפשרות לערער על ההחלטה בפני "ועדת עררים לעניין מצב תפקודי".

א' האמינה במערכת. בוודאי בוועדת העררים יושבים אנשים עם לב שיודעים לקרוא מסמכים רפואיים ומבינים יותר מה עבר על בעלי. היא פנתה לוועדת העררים.

לא זקוק לקצבה

חברי הוועדה לא יכלו להתכחש לעובדה שא' עבר אירוע מוחי, נותר עם יד ורגל שאינן מתפקדות ועם הפרעות בדיבור ובבליעה. הם גם נוכחו לדעת כי בנוסף למחלת כלי דם ברגליו, הוא סובל מיתר לחץ דם, מסוכרת, מהשמנת יתר ומדמנציה וסקולרית.

הם התרשמו כי א' מתקשה לקום בכוחות עצמו, כי הליכתו אינה פונקציונלית וכי הוא לא מסוגל ללכת בלי ידיים תומכות. חברי הוועדה שוכנעו כי א' תלוי לחלוטין בזולת לצורך הלבשה ורחצה וגם כי הוא לא מסוגל לאכול או לשתות בלי סיוע. למרות כל אלה, הגיעו חברי הוועדה למסקנה כי הוא לא זקוק להשגחה ולכן גם לא זכאי לקצבת סיעוד מלאה.

ברוך השם שיש לנו שופטים, אמרה אשתו של א', חדורת אמונה בצדק הישראלי. הם בוודאי יעזרו לבעלי. א' פנתה לבית הדין לעבודה בבאר שבע.

בבית הדין לעבודה פגשה אשתו של א' בנשיאה, השופטת אורלי סלע. אשתו של הקשיש החלה לפרוס את מצבו של בעלה בפני השופטת. היא בוודאי תבין כי נעשה לבעלי עוול. כי במצבו איש לא יכול לקבוע שהוא לא זקוק להשגחה מתמדת.

אלא שהשופטת סלע עצרה אותה מיד. יש לך טעות, הודיעה השופטת לאשתו של א'. אני לא הולכת לבדוק אם בעלך זקוק להשגחה מתמדת. זה ממש, אבל ממש לא מעניין אותי. אני עוסקת אך ורק בשאלות משפטיות.

למה הכוונה בשאלות משפטיות, ניסתה אשתו של א' להבין.

הוועדה החליטה - אז למה להתערב?

תפקידי הוא לא לקבוע אם בעלך מצוי במצב סיעודי, הסבירה השופטת. זו שאלה עובדתית. בזה עוסקת הוועדה. מה שהיא קובעת, אלה דברי אלוהים חיים. אי אפשר לערער עליהם. תפקידי הוא אחר לחלוטין: אם הוועדה הייתה קובעת שבעלך במצב סיעודי, הייתי צריכה לפתוח את החוק, לראות שכתוב שם: "קשיש המצוי במצב סיעודי זכאי לגמלת סיעוד" והייתי קובעת שבעלך זכאי לגמלה. אבל הוועדה חסכה לי את העבודה. היא קבעה שבעלך לא במצב סיעודי. אז אין טעם שבכלל אפתח את החוק.

ואם הוועדה קובעת שחולה סיעודי אינו סיעודי וברור שהיא טעתה, הקשתה אשתו של א'. בזה אני לא מתערבת, ענתה השופטת סלע, אפילו שיוכח בפני, באותות ובמופתים שהוועדה טעתה. זו טעות עובדתית.

אז מה אני עושה במקרה של טעות כל כך קשה, שאלה אשתו של א', הרי חיינו תלויים בדבר. על טעות עובדתית של וועדת העררים, את יכולה להלין רק בפני ריבונו של עולם. אני לא פה בשביל לעזור לך בזה, השיבה השופטת.

בסופו של הדיון, הנשיאה סלע רשמה בתמצית "לא מצאתי פגם משפטי שמצדיק את התערבות בית הדין" ושילחה את א' ומשפחתו לחיי עוני.

אתם מבינים את זה? בעצם וועדת העררים שהיא וועדה פנימית של הביטוח הלאומי היא פוסקת עליונה ואין מאחוריה ולא כלום. כמו במדינה טוטליטרית. על עוול שנעשה לך, אתה יכול לערער רק בפני מי שעשה לך את העוול.

עכשיו רק נותר לברר מי שלל מאתנו את הזכות האלמנטרית לערעור ענייני על החלטות כה גורליות בתחום הסיעוד. מי חתום על העוול הזה הגוזר את גורלם של כל כך הרבה קשישים סיעודיים? הצעת החוק הוגשה בחודש דצמבר 2004 במהלך כהונת ממשלתו של אריאל שרון.

אולם כאן יש לדייק. הקמת הוועדות התעכבה משך שנים, עד ששר הרווחה, יצחק הרצוג חתם בחודש יוני 2009 על הצו להקמת הוועדות. בכך סתם סופית את הגולל על עשיית צדק בתחום הסיעוד.

קישורים:

יום שלישי, 24 באפריל 2012

דרכי רמיה השופט שמואל בוקובסקי - רשלנות שיפוטית קיצונית בדלתיים סגורות - בית משפט לענייני משפחה ראשון לציון

נובמבר 2006 - שמואל בוקובסקי - הרס חיי אישה בשם "עבודת הקודש"שופטי בתי משפט לענייני משפחה ובתי משפט לנוער, ופקידי סעד מבזים והורסים חיי אזרחים ומשפחות בבתי משפט מאחורי דלתיים סגורות. הם מגלגלים את האחריות אחד על השני אינם מנמקים תחושותיהם והחלטותיהם ההזויות והם מוגנים נגד תביעות ותלונות.

דוגמא מובהקת לכך היא התנהגותו הרשלנית באופן קיצוני (במקרה הטוב) של שמואל בוקובסקי - שופט בית משפט לענייני משפחה בראשון לציון. בוקובסקי שימש שנים רבות בייעוץ משפטי משרד הרווחה וכן כשופט לענייני משפחה. החלטתו במינוי אפוטרופוס לאישה מינואר 2007 מראה חוסר מקצועיות, רשלנות, הוזלת חיי אדם, ובעלת מאפיינים פאשיסטיים ברורים. הקלות הבלתי נסבלת שבה נעשה ההליך השיפוטי מעלה תהיות לגבי הנזקים בהחלטות אחרות שמתקבלות בבתי משפט אלו, לרבות השופט שמואל בוקובסקי.

מדובר בהחלטה שניה (ראה תמונת החלטה מצורפת להלן) על מינוי אפוטרופוסים לאישה כאשר הראשונה הזמנית כבר נתקבלה ללא נוכחותה או ידיעתה, במפתיע והביאה הרס וחורבן חייה.

מאפיינים פאשיסטיים מובהקים בהחלטתו הבזויה של שמואל בוקובסקי:

מינוי אפוטרופוס לאישה כבת 60 בגוף וברכוש באופן פתאומי מבלי שראה אותה - חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות סעיף 36 קובע: "לפני מינוי האפוטרופוס ישמע בית המשפט את דעת החסוי אם הוא מסוגל להבין בדבר וניתן לברר דעתו". בוקובסקי לא נהג כך. בוקובסקי הוציא צו השולל את חירותה ורכושה של האישה וממנה לה אפוטרופוס בגוף וברכוש. כתוצאה מהצו של בוקובסקי חייה של האשה נהרסו, תוך חודש הפכה להיות שבר כלי, ירדה במשקל 10 ק"ג תוך חודש עיניה בלטו והיו מפוחדות.

מינוי אפוטרופוס לאישה בגוף וברכוש באופן פתאומי על סמך חוות דעת פסיכיאטרית של פסיכיאטר איתן חבר מטעם האפוטרופסים מבלי שבדק אותה - אוסף של הבלים ודברי בלע הרעיל הפסיכיאטר מומחה לפסיכוגריאטריה ד"ר איתן חבר על נבדקת שהובאה ע"י בעלה שהופנה ע"י לשכת הרווחה בבת ים. הפסיכיאטר איתן חבר לא בדק את האישה אך עיכס בתעודת רופא ותייג אותה בבדיות ועלילות, וקבע דיאגנוזה וטיפול אשר הרעו את מצבה והרסו את חייה. חוות דעת רוויית תיוגים כאילו הנבדקת נחותה מבע"ח של הפסיכיאטר איתן חבר התרו את דמה של האישה, בוקובסקי התייחס אל חוות הדעת של הפסיכיאטר שנשכר ע"י האפוטרופסים כ"תורה מסיני" והעביר לידיהם של גופה ורכושה של האישה.


חיסיון, דלתיים סגורות - בוקובסקי לא פרסם החלטתו, כמו כן לא ניתן למצוא במאגרי פסקי דין החלטות מעין אלו. העדר הפומביות תוך שמירת פרטיות בעלי דין בנושאים כה רגישים מהווה קרקע פוריה לשחיתות עושק וגזל.

חיפזון שטני ליצירת עובדות בשטח מעל ראשי בעלי דין שלא על דעתו של בוקובסקי - שמואל בוקובסקי הזמין תסקיר של פקידת הסעד מלשכת הרווחה בת ים לאחר מינוי האפוטרופוסים בצו פתאומי. כתוצאה מפתאומיות שינוי מצבה הסוציאלי של האישה השתנה תוך לילה אורח חייה של החסויה, מצבה הפיסי והנפשי התדרדר במהירות, ותוך כחודשיים הפכה להיות שבר כלי, ולא יצאה ממצב זה, אלא מצבה מידרדר מיום ליום.

החלטה לא מנומקת, ללא התייחסות לצד שכנגד (צילום מסמך להלן) - החלטתו של בוקובסקי לקונית חרף העובדה שמדובר בענייני נפשות. בוקובסקי לא התייחס לעובדות וראיות שהציג בנה של האישה, בוקובסקי גם קבע לו הסדרי ראיה לראות את אימו ללא נימוק או בקשה בכתב להסדרים.

שמואל בוקובסקי שימש חותמת גומי של פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועו"ס נעמי הלימי - בוקובסקי פתח החלטתו ב"משפט חותמת הגומי" הידוע: "לאחר ששמעתי את כל הצדדים ועיינתי בכל החומר שהונח בפני לרבות בתסקיר פקה"ס מיום 9/11/06 אני מאמץ את ההמלצות בתסקיר". בוקובסקי כאמור שימש חותמת גומי של פקידת הסעד תוך אטימות לראיות שהוצגו בפניו. יצוין כי התסקיר נכתב ברשלנות ללא ניסיון לאמת או להפריך טענות שקריות שנכתבו בו ע"י פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועו"ס נעמי הלימי.


משימת "שמרטף" מזיקה וחסרת תועלת ביוזמת שמואל בוקובסקי - בוקובסקי הטיל בהחלטתו (לאחר קבלת התסקיר) את משימת השמרטף על פקידת הסעד שירה שביט אורגד, להכריע בכל מחלוקת בין בעלי הדין בעניין הסדרי הראייה. משימת שמרטף זאת הוסיפה סכסוכים נוספים, ותכתובת שיקרית של פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועו"ס נעמי הלימי לבית המשפט.

קביעת הגבלות קשות ומזיקות, הסדרי ראיה לאישה ובנה בענייני נפשות בשרירות לב בניגוד לחוק ולכללים - בוקובסקי קבע הסדר ראיה נוקשה של האישה ובנה להיפגש בביתה בלבד לשעות קבועות וקצובות ע"פ המלצת פקידת הסעד שירה שביט אורגד ונעמי הלימי, ללא בקשה בכתב, מאומתת בתצהיר ע"י מי מבעלי הדין, וללא שום תיאום מראש עם הבן או האישה.

סוף דבר
התנהגותו השיפוטית בהליך מינוי האפוטרופסות לאישה הוזילו את חייה וגרמו לה נזקים נפשיים ופיסיים קשים ובלתי הפיכים. תוך חודש לאחר המינוי המופקר האישה ירדה כ- 10 ק"ג ממשקלה, איבדה יכולות דיבור ויכולות קוגנטיביות נוספות, הולעטה בסמים פסיכיאטריים. ההליך השיפוטי בראשותו של בוקובסקי בדלתיים סגורות הנו בעל מאפיינים פאשיסטיים ונעשה בשרירות לב, מהווה קרקע פוריה לשחיתות עושק וגזל, מה שמעלה תהיות לגבי תפקודו של בוקובסקי כשופט וכיועץ משפטי במשרד הרווחה.

שמואל בוקובסקי - החלטת חותמת גומי למינוי אפוטרופוס - גזר הרס וחורבן על אישה כבת 60
שמואל בוקובסקי - החלטת "חותמת גומי" למינוי אפוטרופוס - גזר הרס וחורבן על אישה כבת 60

פקידת סעד שירה שביט אורגד בהתקף אמוק צורחת "אני בכלל לא בעסק" ומשליכה האחריות על שמואל בוקובסקי

קישורים:

דרכי רמיה השופט שמואל בוקובסקי - רשלנות שיפוטית קיצונית בדלתיים סגורות - בית משפט לענייני משפחה ראשון לציון

נובמבר 2006 - שמואל בוקובסקי - הרס חיי אישה בשם "עבודת הקודש"שופטי בתי משפט לענייני משפחה ובתי משפט לנוער, ופקידי סעד מבזים והורסים חיי אזרחים ומשפחות בבתי משפט מאחורי דלתיים סגורות. הם מגלגלים את האחריות אחד על השני אינם מנמקים תחושותיהם והחלטותיהם ההזויות והם מוגנים נגד תביעות ותלונות.

דוגמא מובהקת לכך היא התנהגותו הרשלנית באופן קיצוני (במקרה הטוב) של שמואל בוקובסקי - שופט בית משפט לענייני משפחה בראשון לציון. בוקובסקי שימש שנים רבות בייעוץ משפטי משרד הרווחה וכן כשופט לענייני משפחה. החלטתו במינוי אפוטרופוס לאישה מינואר 2007 מראה חוסר מקצועיות, רשלנות, הוזלת חיי אדם, ובעלת מאפיינים פאשיסטיים ברורים. הקלות הבלתי נסבלת שבה נעשה ההליך השיפוטי מעלה תהיות לגבי הנזקים בהחלטות אחרות שמתקבלות בבתי משפט אלו, לרבות השופט שמואל בוקובסקי.

מדובר בהחלטה שניה (ראה תמונת החלטה מצורפת להלן) על מינוי אפוטרופוסים לאישה כאשר הראשונה הזמנית כבר נתקבלה ללא נוכחותה או ידיעתה, במפתיע והביאה הרס וחורבן חייה.

מאפיינים פאשיסטיים מובהקים בהחלטתו הבזויה של שמואל בוקובסקי:

מינוי אפוטרופוס לאישה כבת 60 בגוף וברכוש באופן פתאומי מבלי שראה אותה - חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות סעיף 36 קובע: "לפני מינוי האפוטרופוס ישמע בית המשפט את דעת החסוי אם הוא מסוגל להבין בדבר וניתן לברר דעתו". בוקובסקי לא נהג כך. בוקובסקי הוציא צו השולל את חירותה ורכושה של האישה וממנה לה אפוטרופוס בגוף וברכוש. כתוצאה מהצו של בוקובסקי חייה של האשה נהרסו, תוך חודש הפכה להיות שבר כלי, ירדה במשקל 10 ק"ג תוך חודש עיניה בלטו והיו מפוחדות.

מינוי אפוטרופוס לאישה בגוף וברכוש באופן פתאומי על סמך חוות דעת פסיכיאטרית של פסיכיאטר איתן חבר מטעם האפוטרופסים מבלי שבדק אותה - אוסף של הבלים ודברי בלע הרעיל הפסיכיאטר מומחה לפסיכוגריאטריה ד"ר איתן חבר על נבדקת שהובאה ע"י בעלה שהופנה ע"י לשכת הרווחה בבת ים. הפסיכיאטר איתן חבר לא בדק את האישה אך עיכס בתעודת רופא ותייג אותה בבדיות ועלילות, וקבע דיאגנוזה וטיפול אשר הרעו את מצבה והרסו את חייה. חוות דעת רוויית תיוגים כאילו הנבדקת נחותה מבע"ח של הפסיכיאטר איתן חבר התרו את דמה של האישה, בוקובסקי התייחס אל חוות הדעת של הפסיכיאטר שנשכר ע"י האפוטרופסים כ"תורה מסיני" והעביר לידיהם של גופה ורכושה של האישה.


חיסיון, דלתיים סגורות - בוקובסקי לא פרסם החלטתו, כמו כן לא ניתן למצוא במאגרי פסקי דין החלטות מעין אלו. העדר הפומביות תוך שמירת פרטיות בעלי דין בנושאים כה רגישים מהווה קרקע פוריה לשחיתות עושק וגזל.

חיפזון שטני ליצירת עובדות בשטח מעל ראשי בעלי דין שלא על דעתו של בוקובסקי - שמואל בוקובסקי הזמין תסקיר של פקידת הסעד מלשכת הרווחה בת ים לאחר מינוי האפוטרופוסים בצו פתאומי. כתוצאה מפתאומיות שינוי מצבה הסוציאלי של האישה השתנה תוך לילה אורח חייה של החסויה, מצבה הפיסי והנפשי התדרדר במהירות, ותוך כחודשיים הפכה להיות שבר כלי, ולא יצאה ממצב זה, אלא מצבה מידרדר מיום ליום.

החלטה לא מנומקת, ללא התייחסות לצד שכנגד (צילום מסמך להלן) - החלטתו של בוקובסקי לקונית חרף העובדה שמדובר בענייני נפשות. בוקובסקי לא התייחס לעובדות וראיות שהציג בנה של האישה, בוקובסקי גם קבע לו הסדרי ראיה לראות את אימו ללא נימוק או בקשה בכתב להסדרים.

שמואל בוקובסקי שימש חותמת גומי של פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועו"ס נעמי הלימי - בוקובסקי פתח החלטתו ב"משפט חותמת הגומי" הידוע: "לאחר ששמעתי את כל הצדדים ועיינתי בכל החומר שהונח בפני לרבות בתסקיר פקה"ס מיום 9/11/06 אני מאמץ את ההמלצות בתסקיר". בוקובסקי כאמור שימש חותמת גומי של פקידת הסעד תוך אטימות לראיות שהוצגו בפניו. יצוין כי התסקיר נכתב ברשלנות ללא ניסיון לאמת או להפריך טענות שקריות שנכתבו בו ע"י פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועו"ס נעמי הלימי.


משימת "שמרטף" מזיקה וחסרת תועלת ביוזמת שמואל בוקובסקי - בוקובסקי הטיל בהחלטתו (לאחר קבלת התסקיר) את משימת השמרטף על פקידת הסעד שירה שביט אורגד, להכריע בכל מחלוקת בין בעלי הדין בעניין הסדרי הראייה. משימת שמרטף זאת הוסיפה סכסוכים נוספים, ותכתובת שיקרית של פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועו"ס נעמי הלימי לבית המשפט.

קביעת הגבלות קשות ומזיקות, הסדרי ראיה לאישה ובנה בענייני נפשות בשרירות לב בניגוד לחוק ולכללים - בוקובסקי קבע הסדר ראיה נוקשה של האישה ובנה להיפגש בביתה בלבד לשעות קבועות וקצובות ע"פ המלצת פקידת הסעד שירה שביט אורגד ונעמי הלימי, ללא בקשה בכתב, מאומתת בתצהיר ע"י מי מבעלי הדין, וללא שום תיאום מראש עם הבן או האישה.

סוף דבר
התנהגותו השיפוטית בהליך מינוי האפוטרופסות לאישה הוזילו את חייה וגרמו לה נזקים נפשיים ופיסיים קשים ובלתי הפיכים. תוך חודש לאחר המינוי המופקר האישה ירדה כ- 10 ק"ג ממשקלה, איבדה יכולות דיבור ויכולות קוגנטיביות נוספות, הולעטה בסמים פסיכיאטריים. ההליך השיפוטי בראשותו של בוקובסקי בדלתיים סגורות הנו בעל מאפיינים פאשיסטיים ונעשה בשרירות לב, מהווה קרקע פוריה לשחיתות עושק וגזל, מה שמעלה תהיות לגבי תפקודו של בוקובסקי כשופט וכיועץ משפטי במשרד הרווחה.

שמואל בוקובסקי - החלטת חותמת גומי למינוי אפוטרופוס - גזר הרס וחורבן על אישה כבת 60
שמואל בוקובסקי - החלטת "חותמת גומי" למינוי אפוטרופוס - גזר הרס וחורבן על אישה כבת 60

פקידת סעד שירה שביט אורגד בהתקף אמוק צורחת "אני בכלל לא בעסק" ומשליכה האחריות על שמואל בוקובסקי

קישורים:

דרכי הרמיה השופט שמואל בוקובסקי - רשלנות שיפוטית קיצונית בדלתיים סגורות - בית משפט לענייני משפחה ראשון לציון

נובמבר 2006 - שמואל בוקובסקי - הרס חיי אישה בשם "עבודת הקודש"שופטי בתי משפט לענייני משפחה ובתי משפט לנוער, ופקידי סעד מבזים והורסים חיי אזרחים ומשפחות בבתי משפט מאחורי דלתיים סגורות. הם מגלגלים את האחריות אחד על השני אינם מנמקים תחושותיהם והחלטותיהם ההזויות והם מוגנים נגד תביעות ותלונות.

דוגמא מובהקת לכך היא התנהגותו הרשלנית באופן קיצוני (במקרה הטוב) של שמואל בוקובסקי - שופט בית משפט לענייני משפחה בראשון לציון. בוקובסקי שימש שנים רבות בייעוץ משפטי משרד הרווחה וכן כשופט לענייני משפחה. החלטתו במינוי אפוטרופוס לאישה מינואר 2007 מראה חוסר מקצועיות, רשלנות, הוזלת חיי אדם, ובעלת מאפיינים פאשיסטיים ברורים. הקלות הבלתי נסבלת שבה נעשה ההליך השיפוטי מעלה תהיות לגבי הנזקים בהחלטות אחרות שמתקבלות בבתי משפט אלו, לרבות השופט שמואל בוקובסקי.

מדובר בהחלטה שניה (ראה תמונת החלטה מצורפת להלן) על מינוי אפוטרופוסים לאישה כאשר הראשונה הזמנית כבר נתקבלה ללא נוכחותה או ידיעתה, במפתיע והביאה הרס וחורבן חייה.

מאפיינים פאשיסטיים מובהקים בהחלטתו הבזויה של שמואל בוקובסקי:

מינוי אפוטרופוס לאישה כבת 60 בגוף וברכוש באופן פתאומי מבלי שראה אותה - חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות סעיף 36 קובע: "לפני מינוי האפוטרופוס ישמע בית המשפט את דעת החסוי אם הוא מסוגל להבין בדבר וניתן לברר דעתו". בוקובסקי לא נהג כך. בוקובסקי הוציא צו השולל את חירותה ורכושה של האישה וממנה לה אפוטרופוס בגוף וברכוש. כתוצאה מהצו של בוקובסקי חייה של האשה נהרסו, תוך חודש הפכה להיות שבר כלי, ירדה במשקל 10 ק"ג תוך חודש עיניה בלטו והיו מפוחדות.

מינוי אפוטרופוס לאישה בגוף וברכוש באופן פתאומי על סמך חוות דעת פסיכיאטרית של פסיכיאטר איתן חבר מטעם האפוטרופסים מבלי שבדק אותה - אוסף של הבלים ודברי בלע הרעיל הפסיכיאטר מומחה לפסיכוגריאטריה ד"ר איתן חבר על נבדקת שהובאה ע"י בעלה שהופנה ע"י לשכת הרווחה בבת ים. הפסיכיאטר איתן חבר לא בדק את האישה אך עיכס בתעודת רופא ותייג אותה בבדיות ועלילות, וקבע דיאגנוזה וטיפול אשר הרעו את מצבה והרסו את חייה. חוות דעת רוויית תיוגים כאילו הנבדקת נחותה מבע"ח של הפסיכיאטר איתן חבר התרו את דמה של האישה, בוקובסקי התייחס אל חוות הדעת של הפסיכיאטר שנשכר ע"י האפוטרופסים כ"תורה מסיני" והעביר לידיהם של גופה ורכושה של האישה.


חיסיון, דלתיים סגורות - בוקובסקי לא פרסם החלטתו, כמו כן לא ניתן למצוא במאגרי פסקי דין החלטות מעין אלו. העדר הפומביות תוך שמירת פרטיות בעלי דין בנושאים כה רגישים מהווה קרקע פוריה לשחיתות עושק וגזל.

חיפזון שטני ליצירת עובדות בשטח מעל ראשי בעלי דין שלא על דעתו של בוקובסקי - שמואל בוקובסקי הזמין תסקיר של פקידת הסעד מלשכת הרווחה בת ים לאחר מינוי האפוטרופוסים בצו פתאומי. כתוצאה מפתאומיות שינוי מצבה הסוציאלי של האישה השתנה תוך לילה אורח חייה של החסויה, מצבה הפיסי והנפשי התדרדר במהירות, ותוך כחודשיים הפכה להיות שבר כלי, ולא יצאה ממצב זה, אלא מצבה מידרדר מיום ליום.

החלטה לא מנומקת, ללא התייחסות לצד שכנגד (צילום מסמך להלן) - החלטתו של בוקובסקי לקונית חרף העובדה שמדובר בענייני נפשות. בוקובסקי לא התייחס לעובדות וראיות שהציג בנה של האישה, בוקובסקי גם קבע לו הסדרי ראיה לראות את אימו ללא נימוק או בקשה בכתב להסדרים.

שמואל בוקובסקי אימץ בצורה עיוורת המלצות  פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועו"ס נעמי הלימי - בוקובסקי פתח החלטתו ב"משפט חותמת הגומי" הידוע: "לאחר ששמעתי את כל הצדדים ועיינתי בכל החומר שהונח בפני לרבות בתסקיר פקה"ס מיום 9/11/06 אני מאמץ את ההמלצות בתסקיר". בוקובסקי כאמור אימץ בצורה עיוורת המלצות פקידת הסעד תוך אטימות לראיות שהוצגו בפניו. יצוין כי התסקיר נכתב ברשלנות ללא ניסיון לאמת או להפריך טענות שקריות שנכתבו בו ע"י פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועו"ס נעמי הלימי.


משימת "שמרטף" מזיקה וחסרת תועלת ביוזמת שמואל בוקובסקי - בוקובסקי הטיל בהחלטתו (לאחר קבלת התסקיר) את משימת השמרטף על פקידת הסעד שירה שביט אורגד, להכריע בכל מחלוקת בין בעלי הדין בעניין הסדרי הראייה. משימת שמרטף זאת הוסיפה סכסוכים נוספים, ותכתובת שיקרית של פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועו"ס נעמי הלימי לבית המשפט.

קביעת הגבלות קשות ומזיקות, הסדרי ראיה לאישה ובנה בענייני נפשות בשרירות לב בניגוד לחוק ולכללים - בוקובסקי קבע הסדר ראיה נוקשה של האישה ובנה להיפגש בביתה בלבד לשעות קבועות וקצובות ע"פ המלצת פקידת הסעד שירה שביט אורגד ונעמי הלימי, ללא בקשה בכתב, מאומתת בתצהיר ע"י מי מבעלי הדין, וללא שום תיאום מראש עם הבן או האישה.

סוף דבר
התנהגותו השיפוטית בהליך מינוי האפוטרופסות לאישה הוזילו את חייה וגרמו לה נזקים נפשיים ופיסיים קשים ובלתי הפיכים. תוך חודש לאחר המינוי המופקר האישה ירדה כ- 10 ק"ג ממשקלה, איבדה יכולות דיבור ויכולות קוגנטיביות נוספות, הולעטה בסמים פסיכיאטריים. ההליך השיפוטי בראשותו של בוקובסקי בדלתיים סגורות הנו בעל מאפיינים פאשיסטיים ונעשה בשרירות לב, מהווה קרקע פוריה לשחיתות עושק וגזל, מה שמעלה תהיות לגבי תפקודו של בוקובסקי כשופט וכיועץ משפטי במשרד הרווחה.

שמואל בוקובסקי - החלטת חותמת גומי למינוי אפוטרופוס - גזר הרס וחורבן על אישה כבת 60
שמואל בוקובסקי - החלטת "חותמת גומי" למינוי אפוטרופוס - גזר הרס וחורבן על אישה כבת 60

פקידת סעד שירה שביט אורגד בהתקף אמוק צורחת "אני בכלל לא בעסק" ומשליכה האחריות על שמואל בוקובסקי

קישורים:

יום ראשון, 22 באפריל 2012

ציבור נפגעי משרד הרווחה מוזמן לדיון בבית משפט שלום ת"א, ביום 30.4.12, שעה 09:30 לפני השופטת חנה יינון בתיק: אתי דור דוברובינסקי פק"ס לחוק הנוער ואיגוד העובדים הסוציאליים נגד לורי שם טוב, התנועה למען עתיד ילדינו ומר יעקב בן יששכר


ציבור נפגעי משרד הרווחה מוזמן לדיון בבית משפט שלום ת"א, ביום 30.4.12, שעה 09:30 לפני השופטת חנה יינון בתיק: אתי דור דוברובינסקי פק"ס לחוק הנוער ואיגוד העובדים הסוציאליים נגד לורי שם טוב, התנועה למען עתיד ילדינו ומר יעקב בן יששכר

ציבור נפגעי משרד הרווחה מוזמן לדיון בבית משפט שלום ת"א, ביום 30.4.12, שעה 09:30 לפני השופטת חנה יינון

בתיק 24514-10-09: אתי דור דוברובינסקי פק"ס לחוק הנוער ואיגוד העובדים הסוציאליים נגד העיתונאים לורי שם טוב, יעקב בן יששכר והתנועה למען עתיד ילדינו.


הדיון פתוח לציבור נפגעי משרד הרווחה, שיתנו עדותם נגד פשעי משרד הרווחה בראשות יצחק פרי
אתי דור דוברובינסקי, פקידת סעד לחוק הנוער, חטפה את ילדיה של לורי שם טוב, בדמי ימיהם, בהיותם בני 4 ו- 6 שנים, מבית הספר וגן הילדים ושלחה אותם בכפיה למתקן חרום ויצ"ו הדסים אבן יהודה.
ילדיה של לורי שם טוב, עברו את התופת, ובתום ששה חודשי יסורים, חילצה האמא את ילדיה בזכות פרסומיה וצילומיה את פשעי משרד הרווחה.
אתי דור דוברובינסקי פקידת הסעד, העידה עדות שקר בבית משפט שלום, בפני השופטת אגי זהבה נגד לורי שם טוב.

הציבור מוזמן !
לפרטים:
לורי שם טוב 050-8846712
יעקב בן יששכר 052-4359933

יום שבת, 21 באפריל 2012

פסיכיאטר מטעם בית המשפט טייח מחדלי מוסד פסיכיאטרי אברבנאל - השופטים פסלו אותו והסתירו זהותו

המאמר הפסיכיאטר נפסל - זהותו תישאר עלומה , עו"ד חיים קליר ynet , אפריל 2012

פסיכיאטר שנדרש לתת חוות דעת רפואית לגבי גובה הנכות של חולה, במסגרת תביעת ביטוח, החליט "להגדיל ראש", וקבע במסמך מפורט כי אין כל אשמה על הנתבעים. גם השופטת במחוזי וגם השופט בעליון, לא אהבו את התנהגות הפסיכיאטר ופסלו את חוות דעתו, אולם העדיפו להסתיר את שמו


א' עבר תאונת דרכים. הרופאים אבחנו "מצב פוסט טראומטי". בהמשך, מצבו החמיר. האבחנה השתנתה ל"מצב פסיכוטי פעיל". א' אושפז בבית החולים הפסיכיאטרי אברבנאל. במחלקה סגורה. הוא סבל ממחשבות אובדניות, חרדות וקולות הזויים.
הטיפולים היו קשים וכללו גם בנזעי חשמל. אולם בכך לא באה סאת הייסורים של א' אל קיצה. במהלך אשפוזו באברבנאל, פרצה אש מחומר דליק. א' נכווה קשות. הוא הפך לחסוי.

נציגיו פנו לבית המשפט המחוזי בפתח תקווה בתביעת פיצויים נגד ביטוח ישיר, חברת ביטוח החובה של הרכב בו נהג א' ונגד בית החולים אברבנאל.

ביטוח ישיר התגוננה בטענה כי התאונה שעבר א' כלל אינה תאונת דרכים, אלא ניסיון התאבדות. גם בית החולים אברבנאל, סירב לקחת אחריות וטען כי הטיפול שלו היה למופת, ללא כל צל של רשלנות.

המומחה שכח את תפקידו

במהלך הדיונים, הציע בית המשפט כי הוא ימנה מומחים רפואיים, לצורך אחד בלבד: כדי שיתנו חוות דעת לגבי גובה הנכות של א'. חוות דעת המומחים, תשמשנה לצרכי פשרה. אם לא תהיה פשרה, ייעשה בחוות הדעת שימוש רק אם בית המשפט יפסוק שמדובר בתאונת דרכים. אם בית המשפט יפסוק שאין מדובר בתאונת דרכים, "לא תשמשנה חוות הדעת בתיק זה בכלל". הצדדים נתנו את הסכמתם להצעת בית המשפט.

בין המומחים שבית המשפט מינה, היה גם פסיכיאטר בעל שם, מנהל בית חולים פסיכיאטרי ידוע. הפסיכיאטר, לא סמך כנראה על מערכת בתי המשפט שתפטור את הקולגות שלו מאחריות. הוא לבש את גלימת השופט וערך לא' משפט שדה, מבלי לשמוע כל ראיות.

ב"פסק הדין" שנתן, פטר הפסיכיאטר את חברת הביטוח ואת בית החולים מכל אחריות. הוא קבע שתאונת הדרכים וההצתה היו בעצם ניסיונות אובדניים ושצוות בית החולים פעל למופת וכלל לא התרשל. רק משימה אחת נשתכחה מליבו של הפסיכיאטר, אותה משימה יחידה שלשמה מונה ועבורה קיבל את שכרו. הוא שכח לקבוע את גובה הנכות של א'.

נציגי ביטוח ישיר וגם נציגי בית החולים צהלו למקרא חוות הדעת. מלאכתם נעשתה בידי הפסיכיאטר. נציגיו של א', לעומתם, קיבלו הלם. הם הבינו שהפסיכיאטר "קבר" את תביעתו של א'. הם פנו לבית המשפט בבקשה לפסול את חוות הדעת. המומחה, כך טענו, חרג באופן בוטה מסמכותו. במקום לקבוע את גובה נכותו של א', המומחה נכנס לתחומים לא לו.

השופטת אסתר שטמר, ראתה בחומרה את התנהלות המומחה והחליטה לפסול את חוות דעתו. "מדובר באחד מאותם מקרים נדירים בהם נדרשת פסילה, מחמת פגם משפטי היורד לשורש העניין". נציגי ביטוח ישיר לא ויתרו ופנו לבית המשפט העליון.

חוות הדעת נפסלה - הזהות נשארה חסויה

השופט צבי זילברטל, היה גם הוא בדעה שיש לפסול את חוות דעתו של הפסיכיאטר. "עצם התייחסותו של הפסיכיאטר לשאלת הרשלנות של בית החולים, שאלה שכלל לא התבקש להתייחס אליה ומסקנתו החד-משמעית בנוגע להיעדר הרשלנות מצד בית החולים, פגמו במראית חוות הדעת כנטולת פניות ואובייקטיבית".

קיים חשש שקביעות המומחה, הוסיף השופט, "צבעו" את התייחסותו לעניינו של א' בצבע מסוים. הדבר עלול לגרום עיוות דין. א' ייאלץ להתמודד עם מומחה, שקבע לגביו קביעות נחרצות, בלי שהתבקש לעשות כן ובלי שכל החומר הרלוונטי הועבר לעיונו.

חוות דעתו של הפסיכיאטר נפסלה אם כן, אבל את זהותו, הציבור הרחב, לא ידע לעולם. מישהו שם למעלה חשש, כנראה, שאם שמו של הפסיכיאטר ייחשף ברבים, תיגרם לו בושה. החלטת הפסילה של השופטת שטמר ניתנה "בדלתיים סגורות". החלטת הפסילה של בית המשפט העליון, לא ניתנה "בדלתיים סגורות", אולם שמו של הפסיכיאטר שנפסל הושמט.

כאשר מונה לשופט, נשא השופט זילברטל נאום בזכות הספקנות והביקורת העצמית כערך אנושי עליון. "טוב לשופט להיות ספקן כלפי בעלי הדין ואף יותר כלפי עצמו ודעותיו", כך אמר, "המובן מאליו הוא אחד האויבים הגדולים של הצודק. הספקנות תביא לכך שההכרעות יהיו משוכללות ומדויקות ככל שאפשר. הספקנות מעוררת ידע, היא כלי עבודה חיוני עבור השופט".

נשאלת כמובן השאלה, איך השופט זילברטל רוצה כשופט עליון, שהשופטים אותם הוא מנהיג, יפעילו את הערך האנושי הנעלה של הספקנות והביקורת, אם שמו של פסיכיאטר שנפסל על ידי הערכאה העליונה נסתר מעיניהם. ואולי אין מדובר אלא בהשמטה מקרית של שם הפסיכיאטר שנפסל, מתוך טעות. הלוואי.

קישורים:

הסם הפסיכיאטרי ליתיום Eskalith - תופעות לוואי

הסם הפסיכיאטרי ליתיום Eskalith - תופעות לוואי
ליתיום - תופעות לוואי
הסם הפסיכיאטרי ליתיום (Eskalith) רושמים בדרך כלל לטיפול בהפרעה דו קוטבית. התרופה אינה מרפאת אך מקלה על תסמיני ההפרעה. ליתיום נלקח בדרך כלל שתיים עד ארבע פעמים ביום ומגיע בצורות שונות, כולל כמוסות, וסירופ. תופעות לוואי נפוצות המדווחות כוללות שלשולים, ישנוניות, בחילות.

 מקור: אתר MedTv

איך הליתיום - Eskalith עובד?
ליתיום הוא יסוד טבעי, כמו אשלגן או סידן. בשנת 1800, מדענים חשבו כי ליתיום יכול להיות טיפול יעיל בצינית (דלקת מפרקים קשה). מאוחר יותר, בשנת 1940, הליתיום שימש כתחליף מלח, אך הורד מהשוק עקב מספר מקרי מוות שנגרמו על ידי רעילות ליתיום. מאוחר יותר, התגלה כי ליתיום עשוי לטפל במאניה (שיגעון). בשנת 1970 אישר מנהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) את התרופה לטיפול בהפרעה דו קוטבית.

הדרך המדויקת שבה פועלת התרופה לטיפול בהפרעה דו קוטבית לא ידוע. ליתיום עשוי להשפיע על כימיקלים שונים במוח הנקראים נוירוטרנסמיטרים, מה שיכול להסביר את יעילותה בטיפול בהפרעה דו קוטבית. טיפול תרופתי אינו מרפא, עם זאת - עוזר להקל בסימפטומים (תסמינים הפרעת דו קוטבית).


תופעות לוואי של ליתיום - Eskalith

ליתיום היא תרופה ישנה לטיפול בהפרעה דו קוטבית, אושרה לפני שנים רבות. עם תרופות חדשות יותר, תופעות לוואי מתועדות בקפידה וידוע השיעור המדויק של אנשים שמפתחים כל תופעת לוואי. לתרופות ישנות יותר כמו ליתיום, מידע על תופעות לוואי פחות ספציפי והאחוזים המדויקים אינם מדווחים.

ברוב המקרים, הרופא המטפל יבצע בדיקת דם כדי לבדוק את רמת ליתיום בדם. אם רמת הליתיום מתאימה ותופעות הלוואי נסבלות, ייתכן שלא יהיה צורך בשום. אם רמת הליתיום גבוהה מדי, או אם תופעות הלוואי מסוכנות או בלתי נסבלות, יש להפחית את מינון הליתיום.


באופן כללי, תופעות הלוואי הבאות הן סימן להרעלה קלה עד מתונה של ליתיום:

רעידות קלות, במיוחד הידיים
צמא מוגברת או הטלת שתן תכופה
שלשול
הקאה
נומה
חולשת שרירים
בעיות קורדינציה.


סימני רעילות חמורים יותר כוללים:

סחרחורת
ראייה מטושטשת
צלצולים באוזניים (טיניטוס)
רעידות קשות
התקפים

תופעות לוואי אחרות

כמה תופעות לוואי ליתיום עלולות לא להיות קשורות ברמה של ליתיום בדם. למרות שכמה תופעות הלוואי עלולות להיות רציניות יותר מאחרות, יש ליידע את הרופא המטפל יודע מיד אם נתקלים בכל אחת מהן. למרות שתופעות הלוואי הללו פחות קשורות עם רעילות ליתיום, הן עלולות להעיד על בעיה עם התרופה.

תופעות הלוואי אלו כוללות:

דיבור עילג
עוויתות
סחרחורת
תחושה ספינינג (ורטיגו)
בעיית שליטה בשלפוחית ​​השתן או במעיים בעיות
אי שקט
אובדן תיאבון
בחילה
יבש או שיער דליל
נשירת שיער
יובש בפה (ראה ליתיום יובש בפה)
ההאפלה הלחשים
מתח שרירים חריגה או תנועות
קצב לב לא סדיר (הפרעות קצב)
קצב לב איטי (ברדיקרדיה)
התעלפות
בעיות ראייה

מנת יתר של ליתיום
אדם עלול ליוטול ליתיום יותר מדי. תופעות מנת יתר תהיה תלויה עד כמה נלקחה והאם היא בשילוב עם אלכוהול או סמים אחרים. התסמינים השכיחים כוללים: רעידות הקאות, ראייה מטושטשת. אם היה מנת יתר לאחרונה, אפשרויות הטיפול עשויות לכלול "שאיבת קיבה", או מתן תרופות מסוימות. אפשרויות אחרות כוללות טיפול דיאליזה.

ליתיום והריון
במחקרים הקשורים לליתיום בזמן הריון, התרופה העלתה את הסיכון למומים מולדים, בעיקר מומי לב. כתוצאה מכך, ה-FDA מסווג את זה כמו תרופה קטגוריה ההריון D, כלומר, היא נחשבת ללא בטוחה לשימוש במהלך ההריון.


הרעלת ליתיום
אנשים הנוטלים ליתיום להפרעה דו קוטבית עלולים לפתח הרעלת ליתיום כי המינון האפקטיבי קרוב למינון הרעיל. כדי למנוע וכדי לזהות את זה, הרופא בדרך כלל דורש בדיקות דם סדירות המודדות את רמת ליתיום בדם. על בסיס בדיקות אלה, המינון עשוי להיות מותאם. התסמינים של רעילות כוללים הרעד, מתן שתן מוגבר, בעיות קורדינציה.

ליתיום ונשירת שיער
נשירת שיער היא תופעת לוואי אפשרית של ליתיום, למרות שהאחוז המדויק של אנשים אשר פיתחו נשירת שיער בזמן נטילת הסם לא נמסר. בהתחשב נשירת שיער נפוצה בציבור הכללי, קשה לדעת אם זו תופעת לוואי נגרמת על ידי הליתיום או על ידי גורמים אחרים (כמו גנטיקה). בנוסף לנשירת שיער, יובש ודילול השיער הן תופעות לוואי אפשריות של ליתיום.


קישורים:
  • השוק שחור של רפואת הנפש במגזר החרדי - פרופ. עומר בונה , ד"ר אילן רבינוביץ'  - המאמר הרבנים מבקשים, הרופאים רושמים: השוק השחור של רפואת הנפש במגזר החרדי הארץ , יאיר אטינגר , אפריל 2012 - כדורים פסיכיאטריים לדיכוי היצר המיני, תרופות הניתנות בלי פיקוח מספק 
ומרשמים לפי הזמנה. כך הופך הטיפול התרופתי במגזר מענה לכל בעיה - זה לא מדע בדיוני ולא תוכנית ריאליטי. הסיפור הזה קורה בישראל במשך שנים, מתחת לאף. במפתיע איש לא מכחיש את השיטה, לא הפסיכיאטרים שרושמים ולא המטופלים שבולעים. כולם מודים ללא כחל ושרק: תרופות פסיכיאטריות ניתנות לבחורי ישיבות ולאברכים, לנערות סמינר ולנשים נשואות, לפי בקשת המערכת - הרבנים, “המשגיחים”, מדריכי החתנים, הממונים על הסדר בישיבות ובפנימיות... 

יום שישי, 20 באפריל 2012

פרשת מתן סמים פסיכיאטריים שלא לצורך במגזר החרדי: עדויות נוספות נחשפות - משנתו של פרופ. עומר בונה

עומר בונה - רושם סמים פסיכיאטריים שלא לצורך
עומר בונה - רושם סמים פסיכיאטריים שלא לצורך
התחקיר פרשת התרופות הפסיכיאטריות במגזר החרדי: עדויות נוספות נחשפות  , יאיר אטינגר , אפריל 2012
הכתבה שעסקה במתן תרופות שלא לצורך רפואי עוררה סערה בקהילות החרדיות ובקרב המטפלים, שיקיימו על כך דיון אתי. האם זה יביא לשינוי? מוקדם לומר

חסיד גור מבני ברק סיפר בכאב על מפגש של משפחתו המורחבת בפורים, לפני חודש וחצי. לסעודת החג באה אחת מבנות המשפחה, נשואה ואם לילדים, אחרי תקופה ארוכה שהסתגרה בביתה. לדברי החסיד, "היינו מזועזעים. בהתחלה בקושי יכולנו לזהות אותה. זו היתה אשה שתמיד התבלטה בחיוניות שלה, אבל כנראה הכדורים גמרו אותה. אנחנו פגשנו אשה אפאתית עם מבט אטום, אשה שהוציאו ממנה את כל החיות".

לדבריו, המשפחה יודעת זה כמה שנים שהאשה "מופגזת", כלשונו, בכדורים נגד דיכאון וחרדה במינונים גבוהים, שרושם לה פסיכיאטר שעמו היא נפגשת, לטענת החסיד לפי דרישת רבנים ועסקנים. רק עכשיו הם נוכחו בתוצאות הטיפול.

"הסיבה היחידה שהאשה הובאה לפסיכיאטר מלכתחילה, שלא מרצונה, היתה בעיות בשלום בית", או במלים אחרות, יחסים מדורדרים עם בעלה, סיפר. בהתחלה, היא סירבה בתוקף לקחת כדורים שנרשמו לה, אבל "לא היה לה סיכוי מול הלחץ הכבד שהפעילו עליה רבנים".

לדברי החסיד, הבעל בא ממשפחה מקושרת בחסידות, והוא משוכנע כי קרוביו גילגלו את "האחריות" למצב בבית על האשה ודרשו שתיקח כדורים. "אמרו לה בשם הרעבע מגור שהיא צריכה לקחת תרופות, שזה מה שיעזור לשלום בית. אף אחד לא יודע אם הרעבע באמת אמר כזה דבר, אבל זה בסופו של דבר מה ששיכנע אותה".

בעקבות פרסום התחקיר לפני שבועיים ("פיקוח נפש") על מתן תרופות פסיכיאטריות לבקשת רבנים ועסקנים, למטרות המוגדרות "רוחניות" ולאו דווקא רפואיות, אנשים נוספים שברו שתיקה ופנו ל"הארץ השבוע".

החסיד מבני ברק הציב עצמו, בדבריו, כחלק מהמגמה לגיוס קליניקות פסיכיאטריות פרטיות לצרכים קהילתיים פנימיים, וכפי שמתברר גם לצרכים משפחתיים. הדבר נעשה לא פעם בניגוד לרצון המטופלים ובלי שיבינו מה טיב הטיפול. גם פסיכיאטרים ופסיכולוג אחד פנו לעיתון, וסיפרו סיפורים על שימוש בלתי אתי בתרופות.

טובת החולה

בכתבה הובאו עדויות חסידים שטופלו בתרופות, לדבריהם שלא לצורך. הם הציגו מרשמי רופא לכדורים נגד דיכאון וחרדה - מחלות שלדבריהם מעולם לא לקו בהן. בכתבה גם התראיין פרופ' עומר בונה, מנהל המחלקה הפסיכיאטרית בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים. כמו גם פסיכיאטרים אחרים שהוזכרו ושמרבים לטפל בחרדים בפרקטיקה פרטית, גם הוא הבהיר שהוא פועל לפי שיקולים מקצועיים בלבד וללא דופי מבחינה אתית.

עם זאת, פרופ' בונה הציג עמדה מקצועית, שלפיה יש לשקול לרשום תרופות נוגדות דיכאון ממשפחת SSRI לבחורי ישיבות שנוקטים אוננות מוגברת או מקיימים מגע מיני עם בני מינם, גם אם אינם סובלים מדיכאון. פרופ. עומר בונה הצדיק שימוש בתרופות אלו לניצול תופעת הלוואי שלהן - הפחתת הדחף המיני - והטעים כי הדבר נועד לחסוך מהמטופלים קונפליקט הרסני עם המערכת, ובשלב מאוחר יותר אולי גם לחסוך מהם דיכאון.

פסיכיאטר בכיר אף הצדיק בכתבה מתן ליתיום - תרופה לטיפול בהפרעה דו-קוטבית - למקרים מסוימים שבהם גבר או אשה מחליטים במפתיע להתנער ממצוות הדת או לפרק מסגרת משפחתית, כשהדבר לא מוסבר בשינוי תפישתי. לדבריו, ייתכן ששינוי כזה באורח החיים נובע מ"מצב של מאניה".

פרופ. עומר בונה ופסיכיאטרים נוספים אישרו כי חלק ממטופליהם באים לקליניקות מלווים ברבנים, עסקנים רפואיים ו"משגיחים" בישיבות, ולפעמים ללא ידיעת ההורים. הם אישרו כי אותם גורמי סמכות נוכחים לא אחת בפגישות עם הפציינטים.

הכתבה יצרה טלטלה בציבור החרדי ובקהילה הרפואית. יו"ר הלשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית, הפרופ' אבינועם רכס, אמר ל"הארץ" שהוא שוקל לכנס את הלשכה לדון בממצאים. "תפקיד הרופא הוא לשרת את האינטרסים של המטופל בלבד ולא לשרת שום אינטרסים מערכתיים. במיוחד לא כשהמערכת הזאת שולטת בפרט בחברה החרדית. יש פה פגיעה מובהקת באוטונומיה של הפרט, דיכוי הבחירה החופשית, שלא לדבר על דיכוי היצר המיני שלדעתי זה אחד הכוחות המניעים החשובים.

"זה בעצם תהליך שבו הרבנים, בעזרת אנשי ביניים ולצערי גם רופאים, מעצבים תרופתית את הרצונות וההתנהגויות של הפרט כדי שיתאימו למסגרת החברתית. אני חושב שרופאים שעושים דבר כזה חוטאים לאתיקה הרפואית
".

יו"ר המועצה הלאומית לבריאות הנפש, והיו"ר הנכנס של איגוד הפסיכיאטריה, הפרופ' משה קוטלר, אמר כי יכנס בקרוב דיון מקצועי בשני הגופים. "הכתבה היתה מטלטלת ולא נעבור על הממצאים שהובאו בה לסדר היום. אני לא מתכוון ברמה הפרטנית, כי אנחנו לא טריבונל, ואת פרופ' עומר בונה ופרופ' ויצמן (שהוזכרו בכתבה) אני מכיר באופן אישי. אלה אנשי מקצוע מהשורה הראשונה בכל פרמטר, גם מקצועי וגם אתי. את השלישי אני לא מכיר".

פרופ' קוטלר הוסיף: "אנחנו נדון בשאלה המרכזית - למי חב איש המקצוע את נאמנותו. אין ספק שהמחויבות המרכזית, ללא כל פניות, היא למטופל. איננו סבורים שפסיכיאטריה ותרופות פסיכיאטריות נועדו לעצב התנהגויות שתואמות קהילות או תוכניות טלוויזיה או לכל דבר אחר. זו עמדתנו. אני יכול להבטיח שאם נראה צורך נוציא הנחיות מתאימות או נייר עמדה מתאים".

איש מפתח בפרשה, ששומר על שתיקה רועמת בקשר לגילויים, הוא סגן שר הבריאות יעקב ליצמן, איש חסידות גור. למרות בקשות חוזרות ונשנות לקבל את תגובת ליצמן לדברים, זו לא התקבלה עד לסגירת הגיליון.

ליצמן אמר בעבר שהוא מעוניין להקים מחלקות פסיכיאטריות מותאמות לציבור החרדי. ל"הארץ" נודע כי משרד הבריאות כבר אישר מימון של 20 מיטות למחלקה פסיכיאטרית נוספת שאמורה להיבנות בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים, שבה תונהג הפרדה מלאה בין נשים לגברים. פרופ' עומר בונה הוא מנהל המחלקה הפסיכיאטרית בבית החולים.

טלטלה בגור

בעוד ליצמן שותק, בחברה החרדית מתנהל דיון ער בעקבות הכתבה, וכך גם בחסידות גור שממנה באו חלק מהעדויות בכתבה. מקורות בחסידות סיפרו כי האדמו"ר מגור עסק רבות בכתבה, אך הם לא צפו שינוי כלשהו במעמד או בדרכי פעולתה של "קרן הצלת דורות", הגוף הפנימי של החסידות שמנהל קשרים עם פסיכיאטרים פרטיים לטובת חברי קהילת גור.

חסידים סיפרו כי בשבוע שעבר, כשאלפי חרדים באו לירושלים ושהו בשביעי של פסח ובשבת הצמודה לחג במחיצת האדמו"ר מגור, פרשת הכדורים היתה שיחת היום. בעוד שרבים ניסו לחשוף מיהם הדוברים שהסתתרו מאחורי השמות הבדויים בכתבה, היו גם מי שהחלו לעסוק בשאלות העקרוניות שעלו בה.

בפורום "בחדרי חרדים", האתר החרדי הפופולרי, גם נפתח אשכול בנושא, שנמחק בתוך זמן קצר. אשכול שני, בשם "הארץ: תחקיר מגויס לטובת אנטישמיות צרופה" שרד וגרר עשרות תגובות ואלפי צפיות.

בפורום הופיעו הודעות כגון: "לא אנטישמי ולא כלום, ביודעי ובמכירי (הטעות במקור) בישיבות גור זה אמת, מידיעה פנימית", וגם "אני שמעתי מאברך גוראי גרוש, שאלו הם פני הדברים בצורה הכי רשמית והכי פשוטה".

לצד הודעות אלו היו משתתפים שקבעו כי כל החומר שהובא בכתבה הוא "אגדות אורבניות". אחד הגולשים גם העתיק לאשכול פוסט של הבלוגר תומר פרסיקו, שטען כי מה שנחשף בכתבה הוא "קריסתו של האתוס החרדי".

דיון נוסף, המוני יותר ועקרוני יותר, מתנהל גם בפורום הדעתני "עצור כאן חושבים" (גם הוא חלק מפורטל "בחדרי חרדים"). בדיון הזה היו שטענו כי יש לגזור גזירה שווה בין מתן כדורים פסיכיאטריים להכאת אדם על פי החלטת בית דין, המוכרת על פי ההלכה כלגיטימית, כדי לגרום למשל לבעל סרבן להעניק גט "מרצון" לאשתו.

סכנה גדולה

האפשרות שהדיונים הללו יביאו לשינוי נשארת בינתיים לא ברורה. נכון לעכשיו, עולם כמנהגו נוהג. פסיכיאטר בכיר, מנהל מחלקה במרכז לבריאות הנפש, סיפר ל"הארץ" על מטופל שבא אליו במקרה השבוע, לאחר שטופל בידי פסיכיאטר מוכר אחר.

לדבריו, המטופל בא מלווה בהוריו, עם תלונה על "בעיות בקדושה", כלומר עם בחורים. עם זאת, "הוא בפירוש לא הומוסקסואל, אבל הוא סיפר בישיבה על משהו שקרה לו. המשגיח הביא אותו לפסיכיאטר (שמו שמור במערכת) בלי שההורים ידעו. גורם שלישי סידר את התשלום. הפסיכיאטר ראה אותו בארבע עיניים ונתן לו ריספרדל נגד פסיכוזה וסרוקסט נגד דיכאון. לדברי הבחור, הפסיכיאטר לא הסביר לו למה, אבל אמר כי ‘יש סכנה גדולה אם לא תיקח את התרופות'. השבוע בדקתי את הבחור. לא מגיעה לו אף אחת מהתרופות, לא הראשונה ולא השנייה. הוא לקח את התרופות חודש, ונמאס לו. הוא הרגיש שמשהו לא בסדר, אז הוא בא אלי. הוריו לא יודעים כלום".

איך אתה יודע שהפסיכיאטר הראשון רשם לו את התרופות שלא לצורך?

"ההתוויות לתרופות הן סימני דיכאון ופסיכוזה. בדקתי אותו ואני קובע חד משמעית שאין לו הסימנים האלה. נראה לי שהפסיכיאטר היה בקשר עם האנשים שהביאו אליו את הבחור ונתן טיפול שאינו מוצדק. אני מזדעזע שאנשים עושים את זה. הבחור כמובן לא שילם על הפגישה עם אותו פסיכיאטר, והכל היה בלי ידיעת הוריו".

פסיכיאטרים בכירים ששוחחנו אתם השבוע נתנו תשובות שונות לשאלה מדוע פסיכיאטרים בכירים רושמים תרופות שלא על פי התווייתן המקורית, ולעתים לפי דרישת גורם שלישי. אחד קבע כי "שורש הרע" הוא הרפואה הפרטית, ואחר אמר כי "בתום לב הם מאמינים שהם משרתים את הפציינטים, מונעים מהם צרות ומפחיתים סבל. אבל מזמן עבר העידן שבו הרפואה מטפלת רק במחלות, הרי יש מיליונים שמתגלגלים ברפואה אסתטית. ברור שיש לנו הרבה מאוד תרופות וכימיקלים שיכולים לשנות הרבה דברים אצל בני אדם. האם נשתמש בהן לצרכים שלא נבחנו ולא נשקלו? דעתי מאוד ברורה, אבל אני מאמין שאיכשהו, כשאתה מקבל על עצמך עבודה מלוכלכת, אתה משכנע את עצמך שזו עבודה נקייה". לדברי פרופ' קוטלר - הפסיכיאטר היחיד שהסכים להתראיין בגלוי לכתבה - "יש פה מפגש של סטיגמות בסטיגמות. בחברה החרדית יש סטיגמה שאסור לראות איש מקצוע, ומי שהולך לפסיכיאטר מיד מסומן. מצד שני יש סטיגמות על סוגי התנהגויות שבחברות אחרות לא קיימות. כך מגיעים לערפול תודעתי. למרות שאני רואה את החברה החרדית כחברה שהולכת ונפתחת לבריאות הנפש, הסטיגמות עדיין חזקות. לכן רצוי להבהיר שתרופות הן לא קרדום לחפור בו, הן מיועדות רק לטיפול במצוקות הפרט".

קישורים:

יום חמישי, 19 באפריל 2012

מה היה חלקם של פסיכיאטרים בשואה?

האם פסיכיאטרים בגרמניה הנאצית רק צייתו לפקודות,
או האם מילאו תפקיד בסיסי הרבה יותר?

צפו בפרק 4 של הסרט התיעודי "פסיכיאטריה – תעשיית המוות",
המסביר מה היה חלקם של פסיכיאטרים בשואה.


קישורים:
  •  הפסיכיאטר מומחה לפסיכוגריאטריה - ד"ר איתן חבר - חוות דעת פסיכיאטרית "מקצועית" ואלימה - ע"פ המשתמע מתעודת הרופא הפסיכיאטר איתן חבר כיוון לתייג את הנבדקת כבע"ח ללא הבנה שיפוט או רגשות, שאינו מבין מה נעשה סביבו ויש להרעיל אותו בריספרדל וסמים פסיכיאטרים אחרים עד סוף ימיו, ולכלוא אותו באחד המוסדות הפסיכיאטריים לתשושי נפש. בעוד הנבדקת באה אליו בהנחיית לשכת הרווחה בת ים לחוות דעת למינוי אפוטרופוס בלבד. חוות הדעת של הפסיכיאטר איתן חבר הייתה מנותקת מהמציאות...

יום שני, 16 באפריל 2012

הפסיכיאטרית ד"ר נחמה ויזר, קיימה יחסי מין עם מטופל שלה שזכה בתביעה נגדה. היא ממשיכה לעבוד כפסיכיאטרית בכירה בבית חולים ממשלתי לבריאות הנפש – "גהה"


מקור: לשכת רווחה גבעתיים – לשכת רווחה רמת גן – מידעון לאזרח

הפסיכיאטרית ד"ר נחמה ויזר, קיימה יחסי מין עם מטופל שלה שזכה בתביעה נגדה.
ד"ר נחמה ויזר ממשיכה לעבוד כפסיכיאטרית בכירה בבית חולים ממשלתי לבריאות הנפש – "גהה"

ידיעות אחרונות / עינת פישביין, 11.1.1994
הכתבה: מטופל, בן 42, תובע שמונה מיליון שקל פיצויים מן הפסיכיאטרית ד"ר נחמה ויזר "היא ניצלה את מצבי כדי לספק את צרכיה המיניים"
תביעה יוצאת דופן, שתחייב את המערכת המשפטית לעוסק שוב בנושא יחסי מטופל ומטפל, הוגשה אתמול לבית משפט המחוזי בירושלים.
התובע, צביקה לבד, תושב בת ים, בן 42, טוען כי נוצל מינית על ידי ד"ר נחמה ויזר, פסיכיאטרית בכירה מבית חולים "גהה". לדבריו, כתוצאה ממערכת יחסי מין שנוצרה בינו לבין ד"ר ויזר נגרם לו נזק נפשי חמור ובלתי הפיך. באמצעות עורכי הדין דורון כספי ודניאל סרור, תובע המטופל מהפסיכיאטרית ומקופת חולים כללית סכום 7,717,000 ש"ח.
הקשר בין ד"ר ויזר לתובע נוצר בשנת 1989. הוא הופנה אליה על ידי קופת חולים שלו, כשהוא סובל מחרדות שונות ומכאבים, שלא נמצא להם הסבר רפואי. באותה תקופה, מספר כתב התביעה, היה התובע נשוי, אב לשניים, בעלים של משרד פרסום מקומי מצליח, פעיל במרכז הליכוד ובמוסדות ציבור שונים.
לקריאה, הקלק על התמונה להגדלה:
לטענת כתב התביעה, אחרי תקופת טיפול קצרה החל ד"ר ויזר נחמה, גרושה ואם לשניים, להזמין את התובע לטיפולים של שעות ארוכות, מחוץ למסגרת ימי הקבלה הרגילים, כמו בימי שישי אחר הצהריים, כשילדיה היו אצל אביהם.
בפגישות אלו היא סיפרה לו פרטים אינטימיים רבים מחייה וניסתה להתקרב אליו. בהמשך נהגה להתקשר אליו פעמים רבות במשך היום ולהשאיר לו הודעות באיתורית, בעיקר בשעות בהן שהה עם בני משפחתו.
התובע טוען, שבאותה תקופה היו חיי המשפחה שלו תקינים לגמרי, ומעולם לא היוו חלק מהבעיות שבגללן הגיע לטיפול.
לפי כתב התביעה, החלו ד"ר ויזר נחמה והמטופל לקיים – ביוזמתה – יחסי מין בתדירות שהלכה וגברה במהלך פגישותיהם. לדברי המטופל, היא הסבירה לו בכל הזדמנות כי חיי הנישואין שלו אינם מאושרים וכי הם הסיבה לכל מה שעובר עליו.
בשלב הבא, טוענת התביעה, שכנעה ד"ר ויזר נחמה את המטופל להיפרד מאשתו ולעבור לגור בביתה של הפסיכיאטרית כשהיא טוענת שזהו הפתרון הטוב ביותר עבורו, והדבר היחיד שיעזור לו להשתקם.
ד"ר ויזר נחמה היתה ספקית התרופות העיקרית של התובע באותו זמן, ולפי טענתו היא ניצלה הן את תלותו בה מבחינה זו והן את חולשתו ואופיו התלותי, שמוגדר ככזה גם בחוות הדעת הפסיכיאטריות המצורפות לתביעה.

הכתבה "הכל אודות אמא"

ידיעות אחרונות – 7 ימים / מיקי פלד, 12.8.2005
לפני עשר שנים הוא תבע את הפסיכיאטרית שלו ד"ר נחמה ויזר, על ניצול מיני, וקיבל 1.2 מיליון שקל פיצויים. את רוב הסכום בזבז בלילה אחד של הימורים, הידרדר לרחוב וניסה להתאבד שוב ושוב. צביקה לבד, שהיה עד אותו טיפול איש משפחה, פעיל ליכוד ובעל משרד משגשג, מנסה היום לשקם את חייו מתוך ההריסות.
אחרי כל מה שעבר, בדיוק כשנראה היה שהחיים שלו מתחילים להסתדר, בא מפגש אקראי אחד ברחוב והעיף את צביקה לבד, חזרה לשוליים. זה היה מפגש עם אישה. אחת משתיים שביניהן ניווט את חייו, מנסה לברוח מצילן אבל נמשך בעקבותיהן שוב ושוב אל מסלול ההרס.
לבד היה הגבר הראשון בישראל שתבע את המטפלת שלו, הפסיכיאטרית ד"ר נחמה ויזר, על חריגה מיחסי מטפל – מטופל, וטען שניצלה את חולשתו לסיפוק צרכיה, בעיקר המיניים. תביעתו נגד הפסיכיאטרית נסגרה בפשרה חסרת תקדים ב- 1995, כשהפסיכיאטרית אינה מודה באחריות, ומשלמת לו 1.2 מיליון ש"ח פיצויים.
הפסיכיאטרית נחמה ויזר, המשיכה לעבוד, והמטופל לבד, אחרי שנים קשות, אמור היה לשקם את חייו.
"קניתי דירה וריהטתי אותה", הוא נזכר עכשיו, "קניתי מיצובישי חדש וחידשתי את הקשר עם המשפחה. התחילה חדוות חיים בלתי רגילה – ארוחות ערב, חברים. היתה לי חברה מקסימה שהיתה לה גם משפחה, בקיצור חיים נהדרים. נהגתי מידי פעם לטייל בכיכר אתרים בתל אביב, מול הים, ליד הגורילה המפורסמת. זה היה הכיף שלי".
עד שיום אחד הוא ראה אותה (את הפסיכיאטרית), באותה כיכר, במקרה. "לא יודע מה עבר עלי באותו רגע. נכנסתי לבלק אאוט. אני יודע רק דבר אחד: בבוקר, כשהתעוררתי מהעילפון, הייתי מופסד מאה אלף דולר".
חודשים מעטים לפני כן נגמל מהימורים, שכילו את כל רכושו והביאו אותו לרחוב. אחרי המפגש הטראומטי הוא חזר להמר: "אין כסף, אין בית, חזרתי לגור ברחוב, לא יודע איפה הסתובבתי. לא דיברתי עם אנשים. נתק מוחלט. אובדן מוחלט של תחושת מציאות. לא חייתי, רק נשמתי. הייתי אוכל מפחי אשפה, או נעמד הרחק מבית הקפה של חבר נעורים, שהיה מוציא לי שקית כי התביישתי להתקרב. הייתי ישן בשוק עלייה, יושב עם נרקומנים".
מלוכלך, מוזנח וחולה, בגדיו קרועים וזקנו פרא, הסתובב לבד ברחובות תל אביב, נושא במזוודה את רכושו היקר ביותר: אלבומי תמונות ומכתבים מחייו הקודמים. "איבדתי עשר שנים מהחיים", הוא אומר, "ואני לא יכול לספר אפילו מה היה".
לבד מתגורר היום בחדרון קטן, מעופש ועלוב בדרום תל אביב. בחדר הזה, הממלכה שלו ושל ליידי כלבתו, ניצבים על שידה קטנה ומעוקמת אלבומים מעידן אחר: כתבות מנוילנות, מכתבים ממשה קצב, מחיים קורפו, מהשופט דב לוין, מלשכת ראש הממשלה, שרים, ח"כים, ראשי ערים.
לבד נולד בבואנוס איירס ומשפחתו היגרה לישראל כשהיה בן שמונה.
לבד נמשך לפוליטיקה כמעט מילדות, מאז שנשרף דגל ישראל לנגד עיניו בארגנטינה. הבית היה ציוני, אביו ומנחם בגין היו ידידי נעורים בליטא. אבל נראה שמקור המשיכה העמוק יותר היה רצונו להיות מוקף באנשים, במרכז הענינים, לתת ולקבל תשומת לב.
ב- 1977, כשעבד בצוות ההקמה של יחידת התקשורת בבנק לאומי, התחיל לארגן מבצעי התרמה, טקסי בר מצווה, טיולים של נוער משכונות מצוקה לירושלים ולבסיסים צבאיים. שלל כתבות מצהיבות ומכתבי הוקרה עתיקים שהוא סוחב איתו לכל מקום מעידים על פעילותו כדובר ההנהלה הארצית של המועצה הלאומית למניעת תאונות וכחבר בוועד העובדים הארצי של בנק לאומי.
במקביל התפקד לתנועת החירות, והיה לחבר בולט ופעיל במוסדות התנועה ובמסעות בחירות. בין מכריו אז הוא מזכיר את בנימין נתניהו, פנחס גולדשטיין, מיכאל רצון, לימור לבנת, דוד לוי, דודי אפל, מאיר שטרית, ישראל כץ. "הייתי פושר, שלא ירא משום דבר". משיחות עם חבריו לדרך הפוליטית מצטייר דיוקן של אדם חזק, אמין, אכפתי, מעורב ומקושר, בעל מוטיבציה אדירה להצליח.
בשנת 1986 הקים לבד משרד פרסום, שעבד עם משרדי ממשלה, עיריות ומועצות מקומיות. "היה לי פול טיים ג'וב, הרווחתי המון כסף. עד אמצע 1989 הרגשתי שהגעתי לכל השיאים האפשריים שרק רציתי: היו לי משפחה נפלאה שהקמתי, אחותי שרה, פוליטיקה והתנדבות. מה יכול אדם לרצות יותר?"
אחותו שרה חלתה בסרטן. "אז בעצם התחילו כל הסימפטומים הנפשיים השליליים שלי. בהתחלה חשבתי שמדובר בבעיות אורגניות. הייתי נופל פתאום בלי שום סיבה, מתעלף. שלחו אותי לבדיקות מקיפות והכל נראה תקין. ואני בתוך תוכי ידעתי מה לא בסדר: שרה. החיים בבית הפכו לגיהנום. לא תפקדתי, הייתי במצב נפשי גרוע. רופאת המשפחה הפנתה אותי לפסיכיאטרית מומחית והתחלתי טיפול פרטי בביתה. כבר בהתחלה הציעה המומחית שאקח תרופות פסיכיאטריות. סמכתי עליה".
כשנוצרו ביניהם יחסי אמון הציעה לו הפסיכיאטרית, כפי שטען לאחר מכן בתביעת המיליונים נגדה, לקיים פגישות ארוכות יותר בימי שישי בקליניקה שבביתה, כשמשפחתה נעדרה. המפגשים קיבלו ממד נוסף, כפי שמספר לבד: "היא הציעה שאשכב על הספה בסלון והיתה מנגנת לי בפסנתר בדיוק את היצירות שאני אוהב. הייתי בוכה ומשתפך, והיא היתה מנגנת ומדברת. כך זה נמשך שעות. כמו תוכנית אטום מניפולטיבית וערמומית היא השתלטה על הנפש שלי. היא ניגנה על המיתר החלש של יחס אימהי וחום, שאני זקוק להם עד היום.
היא זרקה את הפצצה רק אחרי שהרגישה שאני כבר משועבד לה. "אשתך ואתה לא מתאימים. זאת כל הבעיה שלך", היא אמרה, הייתי בהלם אבל ללא יכולת להתנגד. הייתי קשור אליה נפשית מאוד חזק – גם תלוי בה מבחינת התרופות, וכבר הרגשתי ככלי ביד היוצר.
הוא מתאר מערכת יחסים מעוותת: "עברתי לגור אצלה (אצל הפסיכיאטרית) בבית, הייתי חייב לספק את הצרכים המיניים שלה. היו לה פנטזיות סוטות שהיתה מספרת לי עליהן. לא ידעתי דברים כאלה קודם, אני אדם שמרן. מעולם לא הייתי איזה ג'יגולו, אבל היא הכריחה אותי לעשות איתה דברים שאני בעצם לא ידעתי. הייתי תלוי בה ופחדתי ממנה.
הפסיכיאטרית ד"ר נחמה ויזר, שכאמור שילמה פיצויים למר צביקה לבד, כדי לסיים את תביעתו נגדה, ממשיכה ועובדת כפסיכיאטרית בכירה בבית חולים הממשלתי "גהה".
יותר מתמוה כיצד ועדת האתיקה מאפשרת הפקרות שכזו, בו נחמה ויזר, שמתיימרת בתואר פסיכיאטרית מתגלה כמניפולטורית, פירקה לרסיסים את משפחתו של צביקה לבד, גרמה לצביקה לבד להתגרש מאשתו, קיימה יחסי מין עם המטופל שלה, וחמור מכך, שעבדה מטופל שלה לסמים פסיכיאטריים קשים ביותר, שכתוצאה מנטילתן גרמו לו לאובדן זמן, אובדן משפחתו ואובדן חייו למשך עשר שנים.

קישורים:
  • טיפול נמרץ - יחסים מסוכנים של ראש שירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות הפסיכיאטר ד"ר שלום ליטמן - הכתבה "טיפול נמרץ" , רן רזניק , 7 ימים , ידיעות אחרונות , 02.04.2010 , צילום: אלדד רפאלי. - הפרשה שמסעירה את צמרת הממסד הרפואי בישראל: נגד ד"ר שלום ליטמן, מבכירי הפסיכיאטרים בארץ ומי ששירת כראש שירותי בריאות הנפש, הוגשה תלונה של מטופלת, אשר ליטמן ניהל עימה רומן - כולל יחסי מין על ספת הקליניקה...
  • הפסיכיאטר מומחה לפסיכוגריאטריה - ד"ר איתן חבר - חוות דעת פסיכיאטרית "מקצועית" ואלימה - ע"פ המשתמע מתעודת הרופא הפסיכיאטר איתן חבר כיוון לתייג את הנבדקת כבע"ח ללא הבנה שיפוט או רגשות, שאינו מבין מה נעשה סביבו ויש להרעיל אותו בריספרדל וסמים פסיכיאטרים אחרים עד סוף ימיו, ולכלוא אותו באחד המוסדות הפסיכיאטריים לתשושי נפש. בעוד הנבדקת באה אליו בהנחיית לשכת הרווחה בת ים לחוות דעת למינוי אפוטרופוס בלבד. חוות הדעת של הפסיכיאטר איתן חבר הייתה מנותקת מהמציאות...
  • ד"ר יוסי זיידר, מומחה לעבודה סוציאלית, הורשע במעשים מגונים בארבעה גברים. - מרץ 2005 - הכתבה: מנחה "קשר משפחתי" לשנתיים לכלא , ynet , מרץ 2005 , והכתבה מנחה "קשר משפחתי" הורשע במעשים מגונים , ynet , ינואר 2005 - העובד הסוציאלי המומחה ד"ר יוסף זיידר, שהינחה בעבר את תוכנית הייעוץ "קשר משפחתי", הורשע בביצוע מעשים מגונים במטופליו ובמעשים מגונים בנסיבות אונס. גזר הדין - שנתיים בכלא - ד"ר זיידר, מומחה לעבודה סוציאלית, הורשע במעשים מגונים בארבעה גברים. השופטים הקלו בעונשו בשל העובדה שמשפטו נמשך כחמש שנים. לאחר ששקלו את הנסיבות ואת "הרס עולמו", החליטו לגזור עליו שנתיים וחצי מאסר בפועל, שנתיים וחצי מאסר על תנאי ו-50 אלף שקל פיצוי כספי לאחד המתלוננים בפרשה...