פרשת הבלוגרים: מחאה מול הסנגוריה הציבורית למשפט הוגן - 26.06.2018

26.06.2018 - מחאה מול הסנגוריה הציבורית על התנהלות משפטם של לורי שם טוב, מוטי לייבל וצבי זר העצורים מזה כשנה וארבעה חודשים.
המשפט החל לפני מספר שבועות מאחר ופרקליטות המדינה הגישה את חומר הראיות בעיכוב של יותר משנה.
לורי שם טוב היא הנאשמת העיקרית ואינה מכירה כלל את חומר הראיות מאחר ולא ניתן לה זמן סביר ותנאים סבירים ללמוד. בנוסף עורכי הדין אינם יודעים מיהם העדים הבאים להעיד מידי פעם. השופט קבע כי אין חובה בחוק לפרקליטות להודיע מראש על העדים שאמורים להעיד.
פרקליטות המדינה פגעה באופן חמור בפרטיותם של חשודים ונאשמים בפרשה בדרך של הפצת מסמכים אישיים של חשודים ונאשמים בפרשה בתוך חומר הראיות. פרקליטות המדינה אמרה כי המחדל התרחש בגלל לחץ של זמן אולם בדיקה מעלה כי הפרקליטות הוציאה המסמכים האישיים מדברי המחשב בניגוד לחוק המחייב נוכחות 2 עדים.

משל הזונה אפיקורסית - נעם סולברג בש"פ 1999/17

שופט העליון נועם סולברג ציטט פסוק המסביר לטעמו חומרת הפגיעה בפרטיות. הפסוק מספר משלי (ה, ד): "כִּי נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה, וְחָלָק מִשֶּׁמֶן חִכָּהּ. וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַלַּעֲנָה, חַדָּה כְּחֶרֶב פִּיּוֹת". והפירוש: אל תתפתו אחר דברי החלקות של הזונה האפיקורסית כי מילותיה מרות כלענה וחדות כחרב פיפיות. והנמשל: פרקליטות מחוז תל אביב מדברת בחלקות ובשנינות אולם היא פוגעת בפרטיותם של אנשים באופן מר וברצח אופי.

פרשת הבלוגרים: תלונה נגד שופט – מסרים טלפונים ליחידה החוקרת ללא תעוד בית משפט

יוני 2018 - מדובר במזכר של היח' החוקרת שבו תעוד העברת מסר מהשופט על טעות סופר בצו האזנת סתר תקשורת בין מחשבים. השופט ביקש לשנות תוקף התרת האזנת סתר משנה וחודש לחודש.
בתלונה נכתב כי צו האזנת סתר הינו פגיעה מהותית בפרטיות, כבוד האדם וחירותו, ולכן קבע המחוקק כי צו האזנת סתר יוצא על ידי נשיא בית משפט מחוזי או סגן נשיא בית משפט מחוזי.
עוד נטען כיצד השופט מתאם ישירות בטלפון מול היחידה החוקרת שינוי בתוקף התרת האזנת הסתר ללא תעוד וצו עדכני במסמכי בית המשפט כגון הוצאת צו חדש הפוסל את הצו הלקוי.
מדובר בפתיחת פתח להתנהלות לקויה של בתי המשפט מול היחידה החוקרת מאחורי גבם של חשודים, נאשמים ובאי כוחם, ומהווה חבירה של שופטים, פרקליטים ואנשי יחידה חוקרת לפגיעה חמורה בזכויותיהם וכבודם של אזרחים.

התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על שופטים ולידיעת שרת המשפטים.
מצורפת תמונת מזכר היח' החוקרת על הוראה טלפונית של השופט לשינוי תוקף צו האזנת סתר.

מזכר היח' החוקרת על הוראה טלפונית של השופט לשינוי תוקף צו האזנת סתר

פרשת הבלוגרים: נשיא המחוזי איתן אורנשטיין רשם בשגגה צו האזנת סתר לשנה וחודש בעוד החוק מתיר עד שלשה חודשים.

יוני 2018 - צווים שיפוטיים פסולים למכביר בפרשת הבלוגרים. החל מצווי חיפוש ללא מספר תיק, חיפוש במחשב ללא עדים, החזקת רכוש תפוס בניגוד לחוק, ועכשיו התברר כי נשיא בית משפט מחוזי תל אביב השופט איתן אורנשטיין הוציא צו האזנת סתר לשנה וחודש בשגגה בעוד החוק מתיר צו האזנת סתר עד שלשה חודשים. בתלונה נטען כי מדובר בצו פסול של נשיא (סגן נשיא בעת הוצאת הצו) בית משפט מחוזי המתיר לרשויות האכיפה לעשות כרצונן ללא בקרה ופיקוח הקבועות בחוק, ופגיעה חוקתית בכבוד האדם, חירותו וקניינו.
השופט אורנשטיין ניסה תחילה לבקש לפסול התלונה על הסף אולם משנדרש להשיב טען כי רשם תאריך תוקף הצו בשגגה.

 מצורפות תמונות הצו ובירור הנציב
להורדה / צפיה בבירור נציב תלונות הציבור על שופטים הקלק כאן

בירור נציב תלונות הציבור על שופטים על הצו הלקוי של השופט איתן אורנשטיין

צו האזנת סתר פסול לשנה וחודש של סגן נשיא מחוזי תל אביב איתן אורנשטיין בעוד החוק מתיר עד שלשה חודשים

פרשת הבלוגרים: מניעת הליך שפיטה ראוי כחוק לנאשמת 1 לורי שם טוב

07.06.2018 - בעת דיון בבית המשפט אמרה נאשמת מספר 1 לורי שם טוב לשופט בני שגיא כי לא אינה יכולה ללמוד מתוך בית הכלא את חומר הראיות העצום בהיקפו, ואינה מוכנה לדיון.
השופט שגיא ללא הנמקה החליט להמשיך בדיון.
סעיף 74.א לחוק סדר הדין הפלילי קובע זכות עיון בחומרי חקירה בזמן סביר. שם טוב מעולם לא קיבלה את הזמן לסביר ללמוד את חומר הראיות העצום בהיקפו הכולל 50,000 דפים, כ- 500 דיסקים של וידאו, אודיו וחומר כתוב. ודיסק של 4 טרה בייט (השקול לכ- 6,000 דיסקים). מה גם ששם טוב כלואה בנווה תרצה ואפשרויות הלימוד בכלא קשות.
להלן הקטע הרלוונטי מפרוטוקול הדיון 07.06.2018.

לורי שם טוב מבקשת מהשופט בני שגיא זמן סביר לעיין בחומר החקירה

שופט בני שגיא דוחה בקשתה של לורי שם טוב לעיון בחומר חקירה בזמן סביר

פרשת הבלוגרים: תלונה פרקליטות מחוז תל אביב – צווי חיפוש לקויים כשיטה ופשעים נגד האנושות

יוני 2018 - פרקליטות מחוז תל אביב ביחד עם בית המשפט הוציאו צו החיפוש במחשב. בצו החיפוש נרשם כי החיפוש יעשה ללא נוכחות עדים אולם לא צוינה הסיבה לכך. חיפוש מחייב נוכחות 2 עדים ע"פ חוק כל שכן כאשר מדובר בדברי מחשב שהכי קל "לשתול" בהם ראיות.

מדובר בדפוס התנהגותי פסול שסיגלה לעצמה פרקליטות מחוז תל אביב בשיתוף בתי המשפט המאפשר לפרקליטות מחוז תל אביב "לשתול" ראיות בדברי מחשב של חשודים כרצונה וכך לפגוע באופן חמור בכבודם חירותם וזכות הקניין של אזרחים בצורה רחבה. הפרקליטות בשיתוף בית המשפט גם הוציאה צווי מעצר לאזרחים בפרשה. מצורפים דוגמאות של צווי חיפוש במחשב לקויים נוספים לרבות חיפוש במחשב ללא עדים וללא הנמקה לכך. למעשה לא נראה צו חיפוש אחד תקין שהוציאה פרקליטות מחוז תל אביב בפרשה.
מדובר בחבירה מסוכנת של שני גופים בעלי כוח נגד אזרחים באופן לקוי ופסול ונרחב כשיטה לפגוע בכבודם חירותם וקניינם של אזרחים.
פרקליטות מחוז תל אביב בהתנהלותה יצרה ביחד עם בית המשפט נורמות פסולות הגובלות בפשעים נגד האנושות ואף מעבר לכך שתוצאותיה שיבוש ההליך השיפוטי תוך התעללות באזרחים ומירור חייהם ובני משפחותיהם.

התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, מבקר המדינה והיועץ המשפטי לממשלה.
מצורפים צילומי מקצת צווי החיפוש הלקויים.

פרשת הבלוגרים: תלונה נגד שופט מעצרים - צו חיפוש לקוי כשיטה

יוני 2018 - תלונה נגד שופט מעצרים הוגשה לנציבות תלונות הציבור על שופטים בגין הוצאת צו חיפוש לקוי כשיטה. בצו החיפוש נרשם כי החיפוש יעשה ללא נוכחות עדים אולם לא צוינה הסיבה לכך. חיפוש מחייב נוכחות 2 עדים ע"פ חוק כל שכן כאשר מדובר בדברי מחשב שהכי קל "לשתול" בהם ראיות.
בתלונה נטען כי מדובר בדפוס התנהגותי פסול שסיגל לעצמו השופט בשיתוף היחידה החוקרת המאפשר ליחידה החוקרת "לשתול" ראיות בדברי מחשב של חשודים כרצונה וכך לפגוע באופן חמור בכבודם חירותם וזכות הקניין של אזרחים בצורה רחבה.
עוד נטען כי השופט בשיתוף היחידה החוקרת גם הוציאו צווי מעצר לאזרחים בפרשה. לתלונה צורפו דוגמאות של צווי חיפוש במחשב לקויים נוספים לרבות חיפוש במחשב ללא עדים וללא הנמקה לכך. למעשה לא נראה צו חיפוש אחד תקין שהוציא השופט.
מדובר בחבירה מסוכנת של שני גופים בעלי כוח נגד אזרחים באופן לקוי ופסול ונרחב כשיטה לפגוע בכבודם חירותם וקניינם של אזרחים.

התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על שופטים ולידיעת שרת המשפטים.
מצורפות תמונות דוגמאות מקצת צווי החיפוש הלקויים שהוציא השופט עם היחידה החוקרת.

דיון במשפט העיקרי בפני כב' השופט בני שגיא - 11.06.2018

11.06.2018 - הפרקליטות ומערכת המשפט מנסים להרחיק את ההליך השיפוטי מעיני הציבור בשל הכשלים המהותיים בהתנהלותו: - נאשמת 1 לורי שם טוב אינה יודעת את חומר החקירה.

- אין תכנית משפט והסנגורים אינם יכולים להגן על לקוחותיהם.
- כל דיון מופיעים כמות גדולה של עדים והסנגורים לא ערוכים להרבה עדים במעט זמן.
- בית המשפט מנצל את ידיהם הכבולות של הסנגורים בהיותם סנגורים של הסנגוריה הציבורית כדי לקדם ניהול המשפט הלא הוגן והלא חוקי. ... ועוד...

פרשת הבלוגרים: ד"ר יוסף צ'רניק על דיון בפני השופט בני שגיא 07.06.2018

פרשת הבלוגרים: דיון בפני כב' השופט בני שגיא 07.06.2018

היום התנהל דיון של כשעה בדלתיים פתוחות בתיק הפלילי בפרשת הבלוגרים והשופטים הנוקמים. - מתוך דף פייסבוק של יוסף צ'רניק.

א) צבי זר הגיש בקשת פסלות. הגיש אותה בעצמו, למרות שיש לו שני באי כוח (סירבו להגיש את הבקשה). בני שגיא אמר שהבקשה מנוסחת בלשון "בוטה", והנאשם מנסה להפוך את השופט לנאשם. הטענות היו לגבי השתתפות בני שגיא בפנל בכנס עורכי הדין באילת עם אחת מעדות התביעה בתיק הבלוגרים. בני שגיא טען שלא דיבר איתה מחוץ לפנל הפומבי. לגבי טענות הקשורות להסדר טיעון מקל לבני שגיא עצמו לגבי נהיגה במהירות מופרזת מאד - בני שגיא טען שלא היה הסדר מקל, והוא לא אחראי למה שכתבו ב"כלי תקשורת לכאורה". לגבי טענת הפסלות בקשר לניהול משפט ללא הצגת הראיות לנאשמים - שוב חזר על הנמקה שזה הכל לטובת לורי, שנמצאת במעצר...

ב) לורי הודיעה לבית המשפט שבמשך כשבועיים, מאז דיון קודם, נמנעה ממנה הגישה למחשב, ולכן שוב - לא היתה לה גישה לחומרי החקירות.

ג) עו"ד רבינוביץ בשם לורי, ועו"ד דהאן בשם צבי טענו שאינם יכולים להגן על לקוחותיהם במצב בו לא נקבעה תוכנית משפט, ולא מגלים להם על 2-3 ימים לפני מועד הדיון, מי יהיו העדים. בנוסף - הדיונים נקבעו לשעות רבות בכל פעם - עד 6-7 בערב, ואין סיכוי שבהתרעה קצרה יהיו מסוגלים להתכונן לחקירות העדים. כל זה - בנוסף לכך שעדיין לא קיבלו את כל חומרי החקירות.

בתשובה - הפרקליטות טענה שרבינוביץ אינו פועל כראוי "לקידום הליכי המשפט". נראה ש"קידום הליכי המשפט" הוא שם הקוד לכך שרבינוביץ' לא מצליח לשכנע את לורי להודות באישומים. זאת היתה גם הסיבה לכך שאין תוכנית משפט. בדיון קודם, בני שגיא אמר שלורי "שברה את הכלים" בכך שלא הודתה, ולכן, הוא פטר את התביעה ממסירת תוכנית משפט מפורטת עם מועדי העדויות של העדים השונים. דבריו אלה של בני שגיא הושמטו אח"כ מהפרוטוקול, כמובן. אולם הם נכללו בתלונה שהוגשה נגדו לנציב תלונות הציבור על השופטים.

שגיא בתגובה אמר שאין בחוק חובה למתן תוכנית משפט. רבינוביץ ודהאן אמרו שאפילו אם זה לא כתוב בחוק במפורש, זהו עניין בסיסי לקיום הזכות להליך ראוי.

בנקודה זאת, יש לציין, שהזכות להליך ראוי נחשבת לזכות "חוקתית" (למשל בחוק הפדרלי ובחוקי המדינות השונות בארה"ב). אבל בישראל, אין הכרה של ממש בזכות להליך ראוי.

הזכות להליך ראוי אוסרת על שרירות וגחמנות של השופטים בניהול הליכי משפט, כפי שאנחנו רואים בצורה גרוטסקית במשפט הבלוגרים. אבל כפי שנידון בפירוט בתיק עמוס ברנס נ מדינת ישראל - השופטים בישראל אינם מכירים בזכות להליך ראוי כזכות "חוקתית", אלא לכל היותר כזכות "שעלתה כיתה" (ורק בהליכים פליליים) בעקבות תחולת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו.

יחד עם זאת, ישראל חתומה על האמנה הבינלאומית לזכויות פוליטיות, שנועדה להגן בדיוק על אסירים פוליטיים כמו לורי וצבי. והאמנה מחייבת את קיום הזכות להליך ראוי.

הדרישה לחקיקת חוק יסוד - הליך ראוי חייבת להיות דרישה ראשונה במעלה של המחאה נגד השחיתות השלטונית.

בסופו של דבר, בני שגיא דחה את הבקשה לקביעת תוכנית משפט, וכן דחה את הבקשה לדחיית דיוני הוכחות עקב מניעת גישה לחומרי חקירות. ההנמקה, כרגיל - הצורך לקדם את ההליכים, כיוון שלורי במעצר.

בהמשך, עו"ד דהאן הודיעה שתשקול בקשה לשחרור מטעמי בריאות, שכן אינה מסוגלת לעמוד בייצוגו של צבי זר תחת תנאים אלה, כשמודיעים לה ברגע האחרון מי יהיו העדים, והיא נדרשת לעבוד יום וליילה להתכונן לדיוני הוכחות.

בקיצור: כפי שהיה ברור מההתחלה, מתנהל פה משפט שדה, ואין כל כוונה לקיים את הזכויות להליך ראוי, משפט הוגן ופומבי.

כיצד שלשה אזרחים עצורים שנה ושלשה חודשים על פרסומים באינטרנט?

יוני 2018 - השיטות של פרקליטות המדינה לתפור תיקים לחשודים. פרקליטות המדינה אינה בוחלת בשום אמצעי לתפור תיק מנופח כדי לנצח במשפט. החל מתעמולה תקשורתית תוך כדי הולכת חשודים בפומבי כשהם אזוקים, דרך הכפשות והסתה בתוך אולם בית המשפט ובפרוטוקולים כגון השוואת נאשמת לזונה ואפיקורסית , עיכוב של חודשים בהגשת חומרי חקירה. וכשמגיע חומר החקירה מתבררים עוד שורה של פעולות לא חוקיות כגון האזנת סתר בניגוד לחוק, פגיעה בפרטיות ועוד.
אין מנגנון פיקוח ובקרה אפקטיבי על הפרקליטות ולכן הפרקליטות מרשה לעצמה פעם אחר פעם להתעלל באזרחים ובני משפחותיהם.

פרשת הבלוגרים: משתלם להיות פרקליט עבריין - התשובות הפתטיות של נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות

יוני 2018 - תלונה הוגשה לנציבות תלונות על מייצגי המדינה בערכאות נגד פרקליטות מחוז תל אביב. הפרקליטות ביקשה הארכת החזקת רכוש תפוס בעל מידע יקר ערך: מחשבים נייחים המכילים מידע חשוב, מסמכים יקרי ערך בתוך שקית ניילון כגון: מסמכים רפואיים, צילומי CT, מסמכי ירושה, ועוד, ומכשיר סמארטפון עם מספרי טלפונים ולוח פגישות.
בקשת הפרקליטות ניתנה במעמד צד אחד, ועד תום ההליכים (כשלשה ימים לאחר התפיסה) בטרם הוגש כתב אישום ובניגוד לחוק המאפשר עד חצי שנה.
נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות השיבה את התשובה הפתטית שאינה יכולה לטפל בעניין התלוי ועומד בבית משפט למרות שלמתלונן אין שום עניין כזה בבית משפט.
משתלם להיות פרקליט עבריין בשרות המדינה ללא פיקוח ומוגן מביקורת מחשש להעלבת עובד ציבור.

נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות - טיווח תלונה נגד פרקליטות מחוז תל אביב

בקשה להארכת החזקת תפוס במעמד צד אחד בניגוד לחוק

בני שגיא: שופט בעל שש הרשעות בעבירות תנועה קיבל הסדר מקל בשתי עבירות תנועה נוספות

הסדר מקל לשופט שגיא בעבירות תנועה , איתמר לוין , news1 , 22.05.2018

שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב נהג פעמיים בתוך ארבעה חודשים במהירות העולה ב-50% על המותרת. שגיא: בית המשפט מיצה אתי את הדין עד תומו כאשר נקנסתי ב-3,000 שקל
תת"ע 8112-03-17, מדינת ישראל נ' בני שגיא / הזמנה לדין וכתב אישום
תת"ע 8112-03-17, מדינת ישראל נ' בני שגיא / הזמנה לדין וכתב אישום
תת"ע 8112-03-17, מדינת ישראל נ' בני שגיא / פרוטוקול וגז"ד

המשטרה הגיעה להסדר טיעון מקל עם שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, בני שגיא, בשני מקרים בהם נתפס נוהג במהירות מופרזת והוא נקנס ב-3,000 שקל - נודע ל-News1. שגיא אומר בתגובה כי במסגרת ההסדר הוא שילם את הקנס המירבי הקבוע בחוק.

שגיא הוא מהבולטים בשופטי הדור הצעיר ומתמחה בתחום הפלילי. בבית משפט השלום דן בין היתר בתיקים של שלומי לחיאני וניסו שחם, ובמחוזי - בפרשת טרור השיימינג הרשתי. בבעלותו של שגיא אופנוע הונדה יפני רב עוצמה, ועליו ביצע את שתי העבירות עליהן הועמד לדין.

ב-14.10.16 נתפס שגיא בצומת דרך קיבוץ גלויות ודרך השריון בתל אביב, בה המהירות המירבית המותרת היא 50 קמ"ש, כאשר הוא נוהג במהירות של 82 קמ"ש. ב-21.2.17 - ארבעה חודשים בלבד לאחר מכן - נתפס שגיא בצומת הרחובות אלוף שדה ורזיאל ברמת גן, כשהוא נוהג במהירות של 95 קמ"ש - 35 קמ"ש מעל המהירות המירבית. בשני המקרים מדובר בחריגה של למעלה מ-50% מהמהירות המותרת, כך שלא ניתן לטעון שמדובר בהיסח הדעת רגעי.

בכתב האישום המקורי על המקרה הראשון יוחסה לשגיא עבירה של נהיגה בדרך עירונית במהירות של למעלה מ-31 קמ"ש מהמהירות המירבית - עבירה שנושאת עימה עשר נקודות חובה. במקרה השני יוחסה לו נהיגה במהירות של 31 קמ"ש מעל המותר, שגם היא נושאת בחובה עשר נקודות. בשתי העבירות קיימת סמכות של פסילת רישיון מינהלית. בהסדר הטיעון עם שגיא, הומרו שתי העבירות בעבירה של נהיגה במהירות מופרזת שאינה מצוינת בסעיף האישום, אם כי הוא הודה במהירויות בהן נהג בפועל. בעוד שתי העבירות המקוריות חמורות יותר ומחייבות העמדה לדין, העבירה בה הודה שגיא היא מסוג של ברירת קנס.

הצדדים הגישו לבית המשפט את גליון ההרשעות של שגיא, הנוהג מאז 1988, ובו שש הרשעות קודמות אשר טיבן לא פורט בפרוטוקול הדיון. הם לא נימקו בפני בית המשפט את הסיבה להסדר, ומן הפרוטוקול לא ברור האם ציינו שמדובר בשופט מחוזי - אם כי קרוב לוודאי ששמו היה מוכר. שופט בית המשפט לתעבורה בפתח תקוה, יוסף ריבלין, כיבד את ההסדר (28.3.18) וכאמור שגיא נקנס ב-3,000 שקל.

שגיא מסר בתגובה (באמצעות דוברת בתי המשפט), כי ב-22.3.17 תוקן צו התעבורה והעבירות שיוחסו לו הפכו לעבירות של ברירת קנס. על-פי החוק, אם לפני מתן פסק הדין חל שינוי בעונש על העבירה - יחול החיקוק המקל עם עובר העבירה. לכן, העונש המירבי במקרה זה היה 1,500 שקל קנס בכל תיק - שכן זהו העונש המקל יותר (למרות שהוא לא היה בתוקף בעת ביצוע העבירות). שגיא אומר כי הוטל עליו הקנס המירבי הקבוע בחוק, בית המשפט מיצה עימו את הדין עד תום והוא גם קיבל נקודות לפי החוק.

הזמנה לדין וכתב אישום נגד השופט בני שגיא - נהיגה במהירות מופרזת על אופנוע

הזמנה לדין וכתב אישום נגד השופט בני שגיא - נהיגה במהירות מופרזת על אופנוע

פרוטוקול והכרעת דין נגד השופט בני שגיא - נהיגה מופרזת על אופנוע

פרוטוקול והכרעת דין נגד השופט בני שגיא - נהיגה מופרזת על אופנוע

בית סוהר נווה תרצה - נס הדיסק הנעלם

מתוך דף פייסבוק נחמה דר , 03.06.2018
תעלומת הדיסק הגנוב
פרק א
--------
לורי יושבת בחדר אוכל ומקשיבה לאחד מהדיסקים.
כעבור זמן הטבע קרא לה והיא קמה ופנתה לשירותים.
לורי שבה לאחר השירותים מלאת מרץ להמשיך לעיין בראיות ואז גילתה להפתעתה שהדיסק נגוז.
כאן החלה דרמה מכוערת.
סוהרת מסוימת שאין בה אהבה רבה למין האנושי ועוד פחות מזה אל לורי טענה שלורי "גנבה" את הדיסק (לורי יכולה לגנוב את הדיסק בדיוק כמו שהיא משדרת דרך החתול של נווה תרצה..)
מיד נערך חיפוש בחדרה של לורי וכליה וכמובן שהדיסק לא נמצא.
לורי מנגד טענה שהסוהרת הלא מקסימה בלשון המעטה סחבה את הדיסק במטרה לפגוע בלורי וביקשה שיפתחו מצלמות לחשוף את האמת.
המצלמות לא נפתחו.
לורי מקבלת עונש שלילת מחשב וזמן צפייה בראיות.

פרק ב
-------
הסניגוריה הציבורית מגייסת את עורכת הדין טלי רזניק להגשת עתירת אסיר.
והנה הפלא ופלא מסתיים העונש והשב"ס שכנראה מבין שבעתירה תחשף האמת שהדיסק נגנב על ידי סוהרת שונאת המין האנושי מודיע לעורכת הדין טלי רזניק
שביום א לורי חוזרת לצפות בחומרי החקירה.
יום א בבוקר לורי מקבלת מחשב חדש משודרג יותר מהקודם.
פותחת את כונן הדיסקים ומה היא מוצאת בפנים?
אכן...את הדיסק הגנוב.
הדיסק שכן לו בנחת במחשב המשודרג.
מי לדעתכם הכניס אותו לשם?
האם עתה יואיל השב"ס לפתוח את המצלמות ולתפוס את הפושעת שונאת המין האנושי ובמיוחד את לורי או שירשו לסוהרת הזו ש"בזכותה" לורי כבר בילתה בבידוד להמשיך להתעלל בלורי בכל מיני תרגילים מסריחים?
עד כמה ניתן להתעלל בלורי בלי שאף אחד ישלם את המחיר?
♣♥♠♦
עוד אנקודטה "קטנה"
ללורי יש ספר תהילים וסידור תפילה פרטי שלה שעליו רשמה את פרטיה האישיים.
השב"ס האשים את לורי "בהשחתת רכוש השב"ס" וכלא אותה בחדרה מיום רביעי.
את הסידור והתהילים הם לא השיבו ללורי בטענה שאין זה רכושה.
מסתבר שבשבס יש קודם כל גנבים!!!!
מסקנה
לורי חייבת לצאת למעצר בית על מנת שיהיה לה צל של סיכוי להתכונן ולהתגונן נגד כל תפירת התיקים שבוצעה בה. ובמיוחד להוכיח שידה לא כתבה את הפורנו.

השב"ס לא מתכוון לאפשר לה להמשיך לצפות בחומרי החקירה כראוי וכל פעם מוצא תואנה או מייצר עילה על מנת לשלול ממנה את זכותה החוקית לצפות בחומרי חקירה ולהתגונן.

אז שוב אנו מחפשים מפקחים המוכנים להתנדב לשמור עליה במעצר בית.

פרשת הבלוגרים - מסוכנות מילים

פרשת הבלוגרים: כיצד קבע בית המשפט מסוכנות מילים?

מאי 2018 - כדי לעצור נאשם עד תום ההליכים לא די במינוח המופשט "ניצוץ ראייתי" נדרשה גם קביעת מסוכנותם של העצורים. בידי הפרקליטות לא הייתה אף דוגמא של נזק פיסי, נפשי או כלכלי שנגרם עקב פרסומים, שיכלו להציג בפני בית המשפט.
לכן השתמשו בציטוט באחד ההחלטות של שופט העליון בפרשה: "אל תתפתו אחר דברי החלקות של הזונה האפיקורסית שמילותיה מרות כלענה וחדות כחרב פיפיות". כלומר מילים עלולות לפגוע.
ומכן הסיקו הפרקליטות ובתי המשפט שיש מסוכנות.

פרשת הבלוגרים: עדכון ביקור לורי שם טוב בנווה תרצה - 01.06.2018

01.06.2018 - פרשת הבלוגרים - עדכון מצב לאחר ביקור לורי שם טוב בבית סוהר נווה תרצה. לורי נראתה בסדר גמור. ב- 07.06.2018 יתקיים דיון במשפט העיקרי בפני השופט בני שגיא.
לורי מגיעה לדיונים ע"י שב"ס יחידת נחשון ועוברת מסע ייסורים הכולל איזוקה בידיים וברגליים לעתים בפומבי מול אנשים ומצלמות, ובתוך אולם בית המשפט. האיזוק בפומבי משפיל ומנוגד לחוק, ופוגם ביכולתה לאחר מכן להגן על עצמה מול האישומים בבית המשפט.
בנוסף העברת עציר או אסיר ממקום למקום כרוכה לעיתים השמתו ב"כלובי מעבר". זהו כלוב בגודל כ- 3 מטר על 3 מטר ובו שמונה אנשים וספסל .העצירים יכולים לשהות בכלוב מספר שעות. זוהי סיטואציה משפילה ומענה.
דיוני ההוכחות החלו ב- 14.05.2018 אולם לורי אינה מוכנה כלל מאחר ולא ניתן לה מינימום הזמן הנדרש לקריאת חומר הראיות. לורי יושבת בתא הנאשמים ואינה מכירה את מסמכים המוצגים ואינה ערוכה לשאול שאלות את העדים או לענות לשאלות. מדובר במצב מנוגד לחוק סדר דין פלילי סעיף 74.א (זכות הנאשם לעיין בחומרי חקירה בזמן סביר).

פרשת הבלוגרים - הלכת הניצוץ הראייתי

יוני 2018 - הלכה קיימת בבתי המשפט במדינת ישראל שאין לה שום תוקף בחוק המעצרים, ובניגוד לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, שמה "הלכת הניצוץ הראייתי". ע"פ הלכה זאת ניתן לעצור אדם לזמן לא מוגבל ע"פ אמירה של הפרקליט כי ברשותו "ראיות לכאורה להוכחת אשמתו הלכאורית של הנאשם". הפרקליט אינו מחויב להציג שום ראיה אלא די שיאמר זאת בפני השופט או יכתוב זאת בבקשת מעצר עד תום ההליכים.
הלכה זאת נותנת בפני הפרקליט לשלוט במשפט במעמד צד אחד משום שהנאשם ובא כוחו אינם יודעים מהן הראיות.
במצב זה המעצר נקרא "מעצר עד לקבלת החלטה" מונח שאין לו אחיזה משפטית. הנאשם יכול להיקלע לסוג זה של מעצר לתקופה לא מוגבלת וזה מאפשר לפרקליט לקבוע מצב מדומה כאילו יש ראיות מוצקות ולכן בית המשפט קבע תקופת מעצר כה ארוכה בעוד לא הוצגה אף ראיה.
בשלב הבא יבקש הפרקליט מעצר עד תום ההליכים על סמך "ראיות לכאורה" גם במצב זה לא ידונו בשום ראיה לגופה אלא האם קיימות ראיות לכאורה, אולם עובדה זאת כבר נקבעה על סמך "הלכת הניצוץ הראייתי" ולכן הנאשם ישאר במעצר עד תום ההליכים.
וכך יוצא כי נאשם יכול להיות שנים במעצר מבלי שנדונה שום ראיה לגופה.