שופטת העליון עדנה ארבל ורשויות הרווחה - דרכי רמיה להוצאת ילדים בכפיה מביתם ומשפחתם

ספטמבר 2012 - רעא 1672/12 - מדובר בילדה ילידת 1999, בת יחידה להורים גרושים (לאם בן נוסף מאב אחר) במשמורת האם. ביום 15.06.2010 הורה בית משפט לנוער על הוצאת הילדה בכפיה למרכז חירום לאחר שעברה פגיעה מינית ע"י ילדים וחברי ועדת החלטה מלשכת הרווחה יקנעם עילית סברו כי הקטינה נמצאת בסיכון פיזי ורגשי גבוה בשל העדר נוכחות הורית שומרת ומגנה.כעבור שנה ב- 31.07.11 בית משפט לנוער הכריז על הקטינה נזקקת. וכעבור חצי שנה ביום 12.12.11 הועברה הילדה לפנימיה טיפולית שם היא שוהה עד היום. האם ערערה בערכאות השונות להחזרת הבת לביתה.

מתיאור האירוע בפסק הדין של שופטי העליון עדנה ארבל, יצחק עמית וצבי זילברטל ניתן לראות בדרכי הרמיה של רשויות הרווחה ובתי המשפט על ערכאותיהן השונות בהוצאת ילדים בכפיה מביתם וסחר בהם לרווחת אוכלוסיות חזקות עליהם הם נמנים.

גיוס מומחים המדברים בשפה אחת ודברים אחדים להרחקת הילדה מביתה ומשפחתה -
בסעיף 2 מציינת עדנה ארבל כי כדי להוציא בכפיה את הילדה מביתה "בית המשפט (לנוער) הוסיף כי כל גורמי הטיפול שהכירו את הקטינה לאורך זמן תמימי דעים כי יש להוציאה למסגרת חוץ ביתית לצורך הגנה וטיפול". עדנה ארבל ביקשה את מכון שלם לקבל חוות דעת אשר סבר כי: "המלצותיו של מכון שלם מפורטות בחוות הדעת, וכוללת השארתה של הקטינה לעת הזאת במסגרת חוץ ביתית אשר תוכל להבטיח את הגנתה" סעיף 8.
כאשר מומחים ובעלי המקצוע מדברים בשפה אחת ודברים אחדים מן הראוי כי בית המשפט (העליון) ישכור ויחקור פעם נוספת לקבל חוות דעת נגדית מבעלי מקצוע. ידוע הוא כי בעלי מקצוע הנשכרים רואים את הכסף וכותבים כמצופה מהרשות השוכרת אותם, להוצאת הילד מהוריו לטובת תעשיית הסחר בילדים במסגרות חוץ ביתיות.

תאוות בצע - הקטינה שהתה במרכז חירום שנה וחודש בניגוד לתקדים העליון, וזלזול בחוק ובזכויות הפרט והמשפחה תוך גרימת נזקים נפשיים וכלכליים למשפחה - 
עדנה ארבל כותבת: סעיף 2 - "ביום 15.6.2010 הורה בית המשפט קמא על הוצאת הקטינה למרכז חירום. יום לאחר מכן הועברה הקטינה למרכז חירום, שם החלה לקבל טיפול רגשי מקיף. ביום 31.7.11 ניתן פסק דינו של בית משפט השלום לנוער אשר הכריז על הקטינה כנזקקת לפי סעיפים 2(2) ו2(6) לחוק הנוער" - כלומר הילדה נכלאה במרכז חירום במשך שנה וחודש מבלי שהוכרזה נזקקת. וזאת בניגוד לתקדים בית משפט עליון בתיק דנ"א 6041/02, שקבע בהרכב חמשה שופטים כי "אף שסעיף 12 (חוק הנוער) אינו נוקט במפורש במונח 'קטין נזקק', הוא מופנה לקטינים נזקקים.
מסתבר כי בית משפט לנוער האריך בכל פעם את הנזקקות כראות עיניו תוך שהוא מסב נזקים כלכליים ונפשיים למשפחה. השופטת שופטי העליון עדנה ארבל, יצחק עמית וצבי זילברטל מקבלים תופעה פסולה ואכזרית זאת בשרירות ליבם ואינם מתייחסים כלל.

מצב הילדה מחמיר בפנימיה שהוצבה שם בכפייה ע"י הרשויות
הילדה כאמור שהתה כשנתיים במסגרות רשויות הרווחה ע"פ החלטות בית משפט לנוער וכך כתב מכון שלם על מצבה בתום השנתיים: סעיף 7 - "באבחון שנערך נמצא כי הקטינה נמצאת במצב רגשי קשה ביותר ובמצב סיכון לפגיעה מינית. נראה כי הצטבר אצלה עומס רגשי גדול בשנתיים האחרונות בהן היא נתונה בעין הסערה ובתוך הקונפליקט בין הגורמים השונים דורשי טובתה".
ע"פ מכון שלם הצבת הילדה במסגרות חוץ ביתית לא הועילה לילדה נהפוך הוא, מצב הילדה הוחמר. ההתערבות של רשויות הרווחה ובתי המשפט הסבו לילדה נזק.

האשמת האמא בהחמרת מצב בתה באינה מקבלת עמדת רשויות הרווחה
הטיפול שקבעו רשויות הרווחה לילדה הוא הוצאת הכפייה מביתה ומשפחת וכליאתה במוסדות הרווחה בניגוד לחוק (ללא נזקקות) תוך שהם מגייסים עוד ועוד מומחים המדברים בשפה אחת ודברים אחדים להרחקת הילדה מאמה ומתן שלמונים למוסדות הרווחה להחזקת הילדה. עדנה ארבל ורשויות הרווחה בדרך בזויה מאשימים את האמא בהחמרת מצב בתה במסגרות הכליאה משום שאינה משתתפת באורגיה הסחר של רשויות הרווחה ובתי המשפט וכך כותבת ארבל: סעיף 13 "המכון אשר היה מודע למצבה הרגשי הקשה של הקטינה הסביר כי הוא נובע מהקונפליקט הקשה והעדר שיתוף הפעולה של המבקשת עם רשויות הרווחה"
השופטת עדנה ארבל משמיצה את האמא לאורך כל פסק דינה המעוות מצד אחד, ואת פקידות הסעד מקדשת במינוחי 'עבודת קודש'. מדובר בדמגוגיה זולה ליצור תחושה בעיני הקורא שמדובר באמא בעייתית. מן הראוי היה שהשופטת תציין דברים טובים על האמא כפי שעשתה על פקידות הסעד.
מכון שלם שנשכר ע"י בית המשפט מנקה את מוסדות הרווחה שם שוהה הילדה במשך שנתיים ומאשים את האמה משום שאינה מקבלת את עמדת הרשויות. מכון שלם לא יאשים לעולם את הרשויות משום שהם משלמות שירותיו ומספקות לו כסף קל על גבם של החלשים.
עדנה ארבל מוסיפה ומאיימת על האמא שתציית לרשויות הרווחה ולא בתה לא תוחזר אליה: סעיף 14 - "ראשית, על המבקשת להבין כי שיתוף פעולה מצידה עם גורמי הטיפול בהתאם לתכנית של מכון שלם רק תקרב את החזרת הקטינה למשמורתה, בעוד שהמשך ניהול המלחמה כנגד גורמי הטיפול, מלבד זאת שיפגע כמובן בקטינה, יפגע בסיכויים להשיב את הקטינה למשמורתה בתקופת זמן קרובה"...
דרישה לצייתנות מוחלטת למוצא פיהם של "מומחים" הוא קרקע פוריה לשחיתות ומעשי סחר בילדים, כל דבר יש לשקול לגופו וע"פ תצפיות, ניתוח, והסקת מסקנות. תפיסתה של עדנה ארבל לצייתנות מוחלטת (שיתוף פעולה כלשונה) הנו דבר מעוות ומקור הרע.
עדנה ארבל חוששת מחשיפה נוספת של מעשי העוולה והנבלה של רשויות הרווחה ובתי המשפט, וכן גרימת נזק לתעשיית הסחר בילדים מהם נהנים מימים ימימה האוכלוסייה החזקה שהיא נמנית בה, ולכן עדנה מתרה באמא לציית לרשויות הרווחה.

עבודה זרה - קידוש העובדים הסוציאליים
עדנה ארבל מייחסת לעובדים הסוציאליים ופקידי הסעד עבודת קודש: סעיף 15 - "אומר בזהירות המתחייבת, ומבלי לפגוע בעבודת הקודש שהן עושות, כי יתכן שיש מקום לבחון אפשרות לגייס לנושא עובדות סוציאליות או פקידות סעד חדשות שתטפלנה בעניינה של הקטינה"
ייחוס עבודת קודש לפקידי סעד ועו"סים נועד לנגח כל ביקורת המופנית אליהם משום שהם עושים "עבודת קודש" שאדם מן היישוב לא בהכרח מסוגל להבין את כל מונחי ומעשי הפולחן שלהם.
עדנה ארבל שבויה בתוך קונספציות שגויות ומעוותות לפיהם אזרח מן היישוב אמור "להקריב" את ילדיו למלאכת הקודש של רשויות הרווחה ולציית להם.

סוף דבר
שופטי העליון עדנה ארבל, יצחק עמית וצבי זילברטל ורשויות הרווחה נכשלו בהגנה על שלום הילדה. הם הרחיקו אותה בכפייה בניגוד לרצונה ורצון הוריה הגרושים למשך שנתיים מביתה ומשפחתה וכלאו אותה במוסדות רווחה סגורים. שופטי העליון עדנה ארבל, יצחק עמית וצבי זילברטל מאשימים את האמא בפשעיהם נגד הילדה ומייחסים לעובדים סוציאליים מונחי פולחן כעבודת קודש שאין לערער עליהם ויש לציית להם.
שופטי העליון עדנה ארבל, יצחק עמית וצבי זילברטל הנם בעלי תפיסות שגויות ומעוותות בענייני רווחה וקיים ספק לשיקוליהם, ויכולותם לשפוט בענייני רווחה.

הילדה שנקרעה מבית אמה עקב תפיסות שיפוטיות העוותות בענייני רווחה של עדנה ארבל

 קישורים:

• דו"ח סלונים נבו: ליקויים מהותיים בהתנהלות פקידי סעד לסדרי דין 
• שלש שנות לעיסה ארורה של רשויות הרווחה לקביעת מפגשים בין אמא לילדיה - השופטת יהודית שטופמן - מדובר באמא ושני ילדיה אשר לא נפגשו מעל שנתיים מאחר ורשויות הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה ונוער מתנים את המפגשים בבדיקות "מסגרת קלינית פסיכיאטרית הכוללת אבחון פסיכודיאגנוסטי עם המלצות לגבי קיום הביקורים ולגבי המסגרת הקלינית פסיכיאטרית שתלווה אותם" (כדברי עו"ס רחל ולדומירסקי לשכת הרווחה רמת גן)... 
• תפיסות טוטליטיריות וועדות סטטוטוריות - הלוקשים של שופט העליון חנן מלצר - מאי 2012 - בהחלטת העליון 8000/07 כתב השופט חנן מלצר פסק דין ארוך שעניינו בהארכת אשפוז כפוי לאדם ע"פ החלטת ועדה פסיכיאטרית, מלצר החזיר התיק להחלטת הוועדה הפסיכיאטרית שהוא רואה בה סמכות מקצועית עליונה שלא ניתן לערער עליה. בפסק הדין מרחיב מלצר על אופן התנהלות ההליך השיפוטי כפי שהוא רואה לתפיסתו בעניין ועדה סטטוטורית כדוגמת ועדה פסיכיאטרית.

שופטת העליון עדנה ארבל ורשויות הרווחה - דרכי רמיה להוצאת ילדים בכפיה מביתם ומשפחתם

ספטמבר 2012 - רעא 1672/12 - מדובר בילדה ילידת 1999, בת יחידה להורים גרושים (לאם בן נוסף מאב אחר) במשמורת האם. ביום 15.06.2010 הורה בית משפט לנוער על הוצאת הילדה בכפיה למרכז חירום לאחר שעברה פגיעה מינית ע"י ילדים וחברי ועדת החלטה מלשכת הרווחה יקנעם עילית סברו כי הקטינה נמצאת בסיכון פיזי ורגשי גבוה בשל העדר נוכחות הורית שומרת ומגנה.כעבור שנה ב- 31.07.11 בית משפט לנוער הכריז על הקטינה נזקקת. וכעבור חצי שנה ביום 12.12.11 הועברה הילדה לפנימיה טיפולית שם היא שוהה עד היום. האם ערערה בערכאות השונות להחזרת הבת לביתה.

מתיאור האירוע בפסק הדין של שופטי העליון עדנה ארבל, יצחק עמית וצבי זילברטל ניתן לראות בדרכי הרמיה של רשויות הרווחה ובתי המשפט על ערכאותיהן השונות בהוצאת ילדים בכפיה מביתם וסחר בהם לרווחת אוכלוסיות חזקות עליהם הם נמנים.

גיוס מומחים המדברים בשפה אחת ודברים אחדים להרחקת הילדה מביתה ומשפחתה -
בסעיף 2 מציינת עדנה ארבל כי כדי להוציא בכפיה את הילדה מביתה "בית המשפט (לנוער) הוסיף כי כל גורמי הטיפול שהכירו את הקטינה לאורך זמן תמימי דעים כי יש להוציאה למסגרת חוץ ביתית לצורך הגנה וטיפול". עדנה ארבל ביקשה את מכון שלם לקבל חוות דעת אשר סבר כי: "המלצותיו של מכון שלם מפורטות בחוות הדעת, וכוללת השארתה של הקטינה לעת הזאת במסגרת חוץ ביתית אשר תוכל להבטיח את הגנתה" סעיף 8.
כאשר מומחים ובעלי המקצוע מדברים בשפה אחת ודברים אחדים מן הראוי כי בית המשפט (העליון) ישכור ויחקור פעם נוספת לקבל חוות דעת נגדית מבעלי מקצוע. ידוע הוא כי בעלי מקצוע הנשכרים רואים את הכסף וכותבים כמצופה מהרשות השוכרת אותם, להוצאת הילד מהוריו לטובת תעשיית הסחר בילדים במסגרות חוץ ביתיות.

תאוות בצע - הקטינה שהתה במרכז חירום שנה וחודש בניגוד לתקדים העליון, וזלזול בחוק ובזכויות הפרט והמשפחה תוך גרימת נזקים נפשיים וכלכליים למשפחה - 
עדנה ארבל כותבת: סעיף 2 - "ביום 15.6.2010 הורה בית המשפט קמא על הוצאת הקטינה למרכז חירום. יום לאחר מכן הועברה הקטינה למרכז חירום, שם החלה לקבל טיפול רגשי מקיף. ביום 31.7.11 ניתן פסק דינו של בית משפט השלום לנוער אשר הכריז על הקטינה כנזקקת לפי סעיפים 2(2) ו2(6) לחוק הנוער" - כלומר הילדה נכלאה במרכז חירום במשך שנה וחודש מבלי שהוכרזה נזקקת. וזאת בניגוד לתקדים בית משפט עליון בתיק דנ"א 6041/02, שקבע בהרכב חמשה שופטים כי "אף שסעיף 12 (חוק הנוער) אינו נוקט במפורש במונח 'קטין נזקק', הוא מופנה לקטינים נזקקים.
מסתבר כי בית משפט לנוער האריך בכל פעם את הנזקקות כראות עיניו תוך שהוא מסב נזקים כלכליים ונפשיים למשפחה. השופטת שופטי העליון עדנה ארבל, יצחק עמית וצבי זילברטל מקבלים תופעה פסולה ואכזרית זאת בשרירות ליבם ואינם מתייחסים כלל.

מצב הילדה מחמיר בפנימיה שהוצבה שם בכפייה ע"י הרשויות
הילדה כאמור שהתה כשנתיים במסגרות רשויות הרווחה ע"פ החלטות בית משפט לנוער וכך כתב מכון שלם על מצבה בתום השנתיים: סעיף 7 - "באבחון שנערך נמצא כי הקטינה נמצאת במצב רגשי קשה ביותר ובמצב סיכון לפגיעה מינית. נראה כי הצטבר אצלה עומס רגשי גדול בשנתיים האחרונות בהן היא נתונה בעין הסערה ובתוך הקונפליקט בין הגורמים השונים דורשי טובתה".
ע"פ מכון שלם הצבת הילדה במסגרות חוץ ביתית לא הועילה לילדה נהפוך הוא, מצב הילדה הוחמר. ההתערבות של רשויות הרווחה ובתי המשפט הסבו לילדה נזק.

האשמת האמא בהחמרת מצב בתה באינה מקבלת עמדת רשויות הרווחה
הטיפול שקבעו רשויות הרווחה לילדה הוא הוצאת הכפייה מביתה ומשפחת וכליאתה במוסדות הרווחה בניגוד לחוק (ללא נזקקות) תוך שהם מגייסים עוד ועוד מומחים המדברים בשפה אחת ודברים אחדים להרחקת הילדה מאמה ומתן שלמונים למוסדות הרווחה להחזקת הילדה. עדנה ארבל ורשויות הרווחה בדרך בזויה מאשימים את האמא בהחמרת מצב בתה במסגרות הכליאה משום שאינה משתתפת באורגיה הסחר של רשויות הרווחה ובתי המשפט וכך כותבת ארבל: סעיף 13 "המכון אשר היה מודע למצבה הרגשי הקשה של הקטינה הסביר כי הוא נובע מהקונפליקט הקשה והעדר שיתוף הפעולה של המבקשת עם רשויות הרווחה"
השופטת עדנה ארבל משמיצה את האמא לאורך כל פסק דינה המעוות מצד אחד, ואת פקידות הסעד מקדשת במינוחי 'עבודת קודש'. מדובר בדמגוגיה זולה ליצור תחושה בעיני הקורא שמדובר באמא בעייתית. מן הראוי היה שהשופטת תציין דברים טובים על האמא כפי שעשתה על פקידות הסעד.
מכון שלם שנשכר ע"י בית המשפט מנקה את מוסדות הרווחה שם שוהה הילדה במשך שנתיים ומאשים את האמה משום שאינה מקבלת את עמדת הרשויות. מכון שלם לא יאשים לעולם את הרשויות משום שהם משלמות שירותיו ומספקות לו כסף קל על גבם של החלשים.
עדנה ארבל מוסיפה ומאיימת על האמא שתציית לרשויות הרווחה ולא בתה לא תוחזר אליה: סעיף 14 - "ראשית, על המבקשת להבין כי שיתוף פעולה מצידה עם גורמי הטיפול בהתאם לתכנית של מכון שלם רק תקרב את החזרת הקטינה למשמורתה, בעוד שהמשך ניהול המלחמה כנגד גורמי הטיפול, מלבד זאת שיפגע כמובן בקטינה, יפגע בסיכויים להשיב את הקטינה למשמורתה בתקופת זמן קרובה"...
דרישה לצייתנות מוחלטת למוצא פיהם של "מומחים" הוא קרקע פוריה לשחיתות ומעשי סחר בילדים, כל דבר יש לשקול לגופו וע"פ תצפיות, ניתוח, והסקת מסקנות. תפיסתה של עדנה ארבל לצייתנות מוחלטת (שיתוף פעולה כלשונה) הנו דבר מעוות ומקור הרע.
עדנה ארבל חוששת מחשיפה נוספת של מעשי העוולה והנבלה של רשויות הרווחה ובתי המשפט, וכן גרימת נזק לתעשיית הסחר בילדים מהם נהנים מימים ימימה האוכלוסייה החזקה שהיא נמנית בה, ולכן עדנה מתרה באמא לציית לרשויות הרווחה.

עבודה זרה - קידוש העובדים הסוציאליים
עדנה ארבל מייחסת לעובדים הסוציאליים ופקידי הסעד עבודת קודש: סעיף 15 - "אומר בזהירות המתחייבת, ומבלי לפגוע בעבודת הקודש שהן עושות, כי יתכן שיש מקום לבחון אפשרות לגייס לנושא עובדות סוציאליות או פקידות סעד חדשות שתטפלנה בעניינה של הקטינה"
ייחוס עבודת קודש לפקידי סעד ועו"סים נועד לנגח כל ביקורת המופנית אליהם משום שהם עושים "עבודת קודש" שאדם מן היישוב לא בהכרח מסוגל להבין את כל מונחי ומעשי הפולחן שלהם.
עדנה ארבל שבויה בתוך קונספציות שגויות ומעוותות לפיהם אזרח מן היישוב אמור "להקריב" את ילדיו למלאכת הקודש של רשויות הרווחה ולציית להם.

סוף דבר
שופטי העליון עדנה ארבל, יצחק עמית וצבי זילברטל ורשויות הרווחה נכשלו בהגנה על שלום הילדה. הם הרחיקו אותה בכפייה בניגוד לרצונה ורצון הוריה הגרושים למשך שנתיים מביתה ומשפחתה וכלאו אותה במוסדות רווחה סגורים. שופטי העליון עדנה ארבל, יצחק עמית וצבי זילברטל מאשימים את האמא בפשעיהם נגד הילדה ומייחסים לעובדים סוציאליים מונחי פולחן כעבודת קודש שאין לערער עליהם ויש לציית להם.
שופטי העליון עדנה ארבל, יצחק עמית וצבי זילברטל הנם בעלי תפיסות שגויות ומעוותות בענייני רווחה וקיים ספק לשיקוליהם, ויכולותם לשפוט בענייני רווחה.

הילדה שנקרעה מבית אמה עקב תפיסות שיפוטיות העוותות בענייני רווחה של עדנה ארבל

קישורים:

• דו"ח סלונים נבו: ליקויים מהותיים בהתנהלות פקידי סעד לסדרי דין 
• שלש שנות לעיסה ארורה של רשויות הרווחה לקביעת מפגשים בין אמא לילדיה - השופטת יהודית שטופמן - מדובר באמא ושני ילדיה אשר לא נפגשו מעל שנתיים מאחר ורשויות הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה ונוער מתנים את המפגשים בבדיקות "מסגרת קלינית פסיכיאטרית הכוללת אבחון פסיכודיאגנוסטי עם המלצות לגבי קיום הביקורים ולגבי המסגרת הקלינית פסיכיאטרית שתלווה אותם" (כדברי עו"ס רחל ולדומירסקי לשכת הרווחה רמת גן)... 
• תפיסות טוטליטיריות וועדות סטטוטוריות - הלוקשים של שופט העליון חנן מלצר - מאי 2012 - בהחלטת העליון 8000/07 כתב השופט חנן מלצר פסק דין ארוך שעניינו בהארכת אשפוז כפוי לאדם ע"פ החלטת ועדה פסיכיאטרית, מלצר החזיר התיק להחלטת הוועדה הפסיכיאטרית שהוא רואה בה סמכות מקצועית עליונה שלא ניתן לערער עליה. בפסק הדין מרחיב מלצר על אופן התנהלות ההליך השיפוטי כפי שהוא רואה לתפיסתו בעניין ועדה סטטוטורית כדוגמת ועדה פסיכיאטרית.

בקשת פסילת השופט יורם שקד - אמר לב.כ: "אני צריך להגיד לך איך משכנעים לקוח? מפחידים אותו"

שופט קושר עם עורך דין נגד מרשו
הכתבה "אני צריך להגיד לך איך משכנעים לקוח? מפחידים אותו" , ענת רואה , כלכליסט , ספטמבר 2012

שופט בית המשפט למשפחה , יהורם שקד כל כך היה להוט לפשרה, עד שהוא נסחף להתבטאויות מאוד לא שגרתיות כדי לשכנע את הצדדים להסכים. כשאחד הצדדים הגיב לכך בבקשה שיפסול את עצמו, במקום להכריע בבקשה הקדיש השופט חודשיים כדי לברר אם מישהו מהנוכחים בדיון תיעד אותו אומר את הדברים

זה יותר מחודשיים מונחת על שולחנו של שופט בית המשפט למשפחה ברמת גן יהורם שקד, בקשת פסילה המייחסת לו התבטאויות חריגות לכאורה שנאמרו במהלך דיון. הבקשה טרם הוכרעה, אך שבועות ארוכים מנסה השופט לברר אם מי מהצדדים הקליט את הדיון שבו לכאורה נאמרו הדברים המיוחסים לו.

מאחר שמדובר בתיק העוסק בענייני משפחה לא ניתן לפרט על טיב הסכסוך ושמות המעורבים בו. עם זאת, לפי בקשת הפסילה שהוגשה, נטען כי השופט שקד ניסה להפעיל לחץ מוגזם על הצדדים להתפשר מבלי שהוא בוחל באמצעים.

לפי הנטען, באוקטובר 2011 לאחר שבמהלך הדיון סירב אחד הצדדים להיענות להצעת הפשרה שיזם השופט, הביע השופט שקד את מורת רוחו ואמר כי הוא אינו צריך ללמד עו"ד כיצד לשכנע לקוח להיעתר לפשרה: "אני צריך להגיד לך איך משכנעים לקוח? מפחידים אותו".


לפי הנטען, מכבש הלחצים המשיך כשהשופט שקד השווה בין ההליך שבפניו למשפטו של נשיא המדינה לשעבר משה קצב, שסירב לעסקת הטיעון המקלה שהוצעה לו בראשית ההליכים: "מוטיב זה חזר בכמה דיונים. בית המשפט הנכבד חזר והבהיר למבקש ולבא כוחו את הטעות שביצע הנשיא לשעבר כאשר לא נעתר להסדר טיעון בעניינו... ההקבלה שאותה חזר וביצע כבוד ביהמ"ש בין המבקש ובני משפחתו לבין עבריין שהורשע בעבירות חמורות ביותר ונידון למאסר ממושך אינה מתקבלת על הדעת", נטען.

בנוסף נטען בבקשת הפסלות כי השופט גיבש כבר בתחילת ההליך דעה קדומה נגד אחד הצדדים ו"רכן קדימה בגופו תוך שהוא מביט במבט חודר במישרין בעיניהם של המבקש ואחותו", ואמר להם לפי הנטען "האם אתם ישנים טוב בלילה, בידיעה שיש לכם משהו שהוא לא שלכם?". בהמשך נטען כי השופט אמר "במה שאינו שלך אין ברכה", מה שהותיר את הצד שכלפיו הופנו הדברים "המום, נדהם, פעור פה וחסר הגנה, נוכח הבעת דעה כה נחרצת כבר בשלב זה ועוד בטרם החל הדיון בתביעה לגופה".

פינג פונג של בקשות והחלטות

בקשות פסילה נגד שופטים בטענה להתבטאויות שונות ומשונות מוגשות כדבר שבשגרה מדי יום ביומו. אלא שבמקרה זה, הבקשה הובילה לפינג פונג של בקשות והחלטות, שבראשן הניסיון לברר, עוד בטרם מתן ההחלטה בבקשת הפסילה לגופה, האם מישהו מחזיק ברשותו הקלטה של הדיון.

מיד לאחר הגשת הבקשה הגיש הצד השני, המיוצג ע"י עו"ד בעז קראוס, בקשה מטעמו ובה נכתב כי "האמירות הנטענות מצוינות בבקשת הפסילה כציטוטים ממש של אותן אמירות". לפיכך ביקש עו"ד קראוס להורות לשלושת בני המשפחה שעומדים מאחורי בקשת הפסילה וכן לשני פרקליטיהם שנכחו בדיונים, עו"ד רנן גרשט ועו"ד מור ורשיצקי, "לפרט בתצהיר כל הידוע להם על זהות המקליט, הנסיבות והאופן שבו תועדו בזמן אמת התבטאויות בית המשפט המצוטטות בבקשת הפסילה".

עו"ד קראוס הסביר שהסיבה שהוא זקוק לכך היא כדי לבחון את מכלול הדברים, לרבות הקשרי הדברים שנאמרו, כדי לבחון אם לא הוצאו הדברים מהקשרם. השופט העביר את הבקשה לתגובת מבקשי הפסילה, ואלו טענו כי בית המשפט אינו "זקוק לראיות על שהתרחש באולמו" לרבות התנהלות שבה היה נוכח בעצמו, וכי "אין מחלוקת ולא יכולה להיות" שהאמירות המיוחסות בבקשת הפסילה לשופט אכן נאמרו על ידיו, והדברים אף לא הוכחשו על ידי עו"ד קראוס.

"חושש להיתפס בגרסה שגויה"

עם זאת, נטען כי מעבר לצורך מבהירים עורכי הדין שהם לא ביצעו כל הקלטה של הדיונים, וידוע להם שביצוע הקלטה כזו נחשב לעבירה אתית של עורכי דין. לפי הנטען, כל שנמצא ברשות מבקשי הפסילה הוא תרשומת פנימית שערכו. לדברים צורף תצהיר של מבקש הפסילה.

החוק אכן אוסר במפורש על עורכי דין להקליט דיונים בלא ידיעת השופט, אלא שמבדיקת "כלכליסט" עולה שאין הוראה חוקית האוסרת על צד לדיון להקליט אותו.

כמה שבועות לאחר מכן, ב־30 באוגוסט, ניתנה החלטתו של השופט שקד, שבמסגרתה הוא כתב כי ניתן היה להסתפק באמירתם של עורכי הדין ובתצהיר, "ואולם יש לזכור כי באולם בית המשפט נכחו גם שתי בנות משפחה נוספות, אשר לא הובאה במסגרת תגובת המשיב התייחסות עניינית מטעמם לטענה כי הדיון הוקלט על ידי מי מהן". לפיכך הורה השופט להורות לשתיים "להודיע לבית המשפט אם הדיון הוקלט על ידיהן או על ידי מי מהן, והאם ידוע להן על הקלטה שבוצעה במהלך הדיון על ידי מי מהנוכחים בדיון".

כמה ימים לאחר מכן הגישו שתי בנות המשפחה הודעה שבה הבהירו כי "הן לא הקליטו את הדיון". אלא שבכך לא הסתיימה הסאגה: עו"ד קראוס, המייצג את הצד שכנגד, טען שהתצהיר אינו מפורט דיו ואין בו הצהרה שלבנות המשפחה גם לא ידוע על הקלטה שבוצעה על ידי גורם כלשהו שנכח בדיון. השופט שקד קיבל את הבקשה והורה על הגשת תצהיר נוסף.

בשלב זה הגיש עו"ד גרשט "בקשה לעיון חדש" לשופט שקד, ובה טען כי השופט מעכב מתן החלטה בבקשת הפסילה במשך חודשיים, ולדבריו "לא ניתן אפוא להימנע מן המסקנה כי מאן דהוא חושש 'להיתפס' בגרסה עובדתית שגויה שיכולה להיות מוכחת כשגויה באמצעות ראיה אובייקטיבית כגון הקלטה, לו כזו היתה קיימת".

לפי הנטען, בידי השופט נמצאים תצהירים המאשרים כי כל בני המשפחה לא הקליטו את הדיון ולכן יש להכריע בבקשת הפסילה בהקדם. בקשה זו כנראה הרגיזה את השופט שקד, שמסר בשבוע שעבר החלטה שבה ציין כי "תמוה ביותר מדוע תחת קיום החלטתו שלכל היותר מצריכה הגשת תצהיר בן מספר שורות, מצאו לנכון המשיבים להגיש לו בקשה המתפרסת על פני 16 עמודים". לדברי השופט בהחלטה, בקשת הפסילה הוגשה כמה ימים לפני פגרת הקיץ ובלא שמצורפים לאמירות הנטענות כל תמליל או ראיה, ולכן בירור הבקשה ממשיך להתעכב. "כל הטוען לעיכובים במתן החלטה לגופה של בקשה, טוב יעשה באם יפשפש במעשיו הוא", קבע השופט.

דוברת ביהמ"ש מסרה בתגובה כי "העניין תלוי ועומד בהליך הנידון בדלתיים סגורות".

קישורים:

הנציב לא קיבל ההכפשות ודברי הבלע השופט יורם שקד וקבע שהתבטאויותיו יצרו אווירה של כפייה - הכתבה התלונה נגד השופט נמצאה מוצדקת. אז מה? , ענת רואה , ינואר 2013 , כלכליסט - חודשיים אחרי החשיפה ב"כלכליסט", נציב התלונות על שופטים קבע שהתלונה נגד השופט יהורם שקד, שהפעיל לחץ על מתדיין, מוצדק...

יורם שקד - שופט בית המשפט לענייני משפחה נתן פסק דין בתיק "בהתעלם מהסיכומים" , אוגוסט 2011- השופט יהורם שקד ציין בפסק דין כי הוא עיין בסיכומי הצדדים, אך לבקשת אחד הצדדים למחוק את סיכומי הצד השני, הבהיר שפסק דינו ממילא ניתן "בהתעלם מהסיכומים"...

פשעי בתי משפט לענייני משפחה - רודפים אחר פעילי זכויות אדם מחשש שקלונם יחשף - המאמר מי שק החבטות?  , גיל רונן , nrg , ספטמבר 2012 - בעקבות תלונות של שופטי משפחה החל גל מעצרים של גברים ונשים גרושים שנלחמים על הזכות לראות את ילדיהם. כך נראית מערכת שלא רגילה לקבל ביקורת...  

בתי משפח לענייני משפחה - שופטים מאחורי מסכה שחורה - המאמר  שופטים מאחורי מסכה שחורה , אריאל לוין , news1 , ספטמבר 2012 - כל הסקרים מורים כי בשנים האחרונות, מידת האמון לה זוכה מערכת המשפט, ובפרט בית המשפט לענייני משפחה, הולכת ויורדת אצל ציבור הולך וגדל. אולם במקום שבית המשפט יבחן את מעשיו לאור הביקורת המושמעת כלפיו, נראה שדווקא שופטי בית המשפט למשפחה בוחרים להשתמש במשטרה ובעיתונות על-מנת לרדוף את משמיעי הביקורת...

בקשת פסילת השופט יורם שקד - אמר לב.כ: "אני צריך להגיד לך איך משכנעים לקוח? מפחידים אותו"

שופט קושר עם עורך דין נגד מרשו
הכתבה "אני צריך להגיד לך איך משכנעים לקוח? מפחידים אותו" , ענת רואה , כלכליסט , ספטמבר 2012

שופט בית המשפט למשפחה , יהורם שקד כל כך היה להוט לפשרה, עד שהוא נסחף להתבטאויות מאוד לא שגרתיות כדי לשכנע את הצדדים להסכים. כשאחד הצדדים הגיב לכך בבקשה שיפסול את עצמו, במקום להכריע בבקשה הקדיש השופט חודשיים כדי לברר אם מישהו מהנוכחים בדיון תיעד אותו אומר את הדברים

זה יותר מחודשיים מונחת על שולחנו של שופט בית המשפט למשפחה ברמת גן יהורם שקד, בקשת פסילה המייחסת לו התבטאויות חריגות לכאורה שנאמרו במהלך דיון. הבקשה טרם הוכרעה, אך שבועות ארוכים מנסה השופט לברר אם מי מהצדדים הקליט את הדיון שבו לכאורה נאמרו הדברים המיוחסים לו.

מאחר שמדובר בתיק העוסק בענייני משפחה לא ניתן לפרט על טיב הסכסוך ושמות המעורבים בו. עם זאת, לפי בקשת הפסילה שהוגשה, נטען כי השופט שקד ניסה להפעיל לחץ מוגזם על הצדדים להתפשר מבלי שהוא בוחל באמצעים.

לפי הנטען, באוקטובר 2011 לאחר שבמהלך הדיון סירב אחד הצדדים להיענות להצעת הפשרה שיזם השופט, הביע השופט שקד את מורת רוחו ואמר כי הוא אינו צריך ללמד עו"ד כיצד לשכנע לקוח להיעתר לפשרה: "אני צריך להגיד לך איך משכנעים לקוח? מפחידים אותו".


לפי הנטען, מכבש הלחצים המשיך כשהשופט שקד השווה בין ההליך שבפניו למשפטו של נשיא המדינה לשעבר משה קצב, שסירב לעסקת הטיעון המקלה שהוצעה לו בראשית ההליכים: "מוטיב זה חזר בכמה דיונים. בית המשפט הנכבד חזר והבהיר למבקש ולבא כוחו את הטעות שביצע הנשיא לשעבר כאשר לא נעתר להסדר טיעון בעניינו... ההקבלה שאותה חזר וביצע כבוד ביהמ"ש בין המבקש ובני משפחתו לבין עבריין שהורשע בעבירות חמורות ביותר ונידון למאסר ממושך אינה מתקבלת על הדעת", נטען.

בנוסף נטען בבקשת הפסלות כי השופט גיבש כבר בתחילת ההליך דעה קדומה נגד אחד הצדדים ו"רכן קדימה בגופו תוך שהוא מביט במבט חודר במישרין בעיניהם של המבקש ואחותו", ואמר להם לפי הנטען "האם אתם ישנים טוב בלילה, בידיעה שיש לכם משהו שהוא לא שלכם?". בהמשך נטען כי השופט אמר "במה שאינו שלך אין ברכה", מה שהותיר את הצד שכלפיו הופנו הדברים "המום, נדהם, פעור פה וחסר הגנה, נוכח הבעת דעה כה נחרצת כבר בשלב זה ועוד בטרם החל הדיון בתביעה לגופה".

פינג פונג של בקשות והחלטות

בקשות פסילה נגד שופטים בטענה להתבטאויות שונות ומשונות מוגשות כדבר שבשגרה מדי יום ביומו. אלא שבמקרה זה, הבקשה הובילה לפינג פונג של בקשות והחלטות, שבראשן הניסיון לברר, עוד בטרם מתן ההחלטה בבקשת הפסילה לגופה, האם מישהו מחזיק ברשותו הקלטה של הדיון.

מיד לאחר הגשת הבקשה הגיש הצד השני, המיוצג ע"י עו"ד בעז קראוס, בקשה מטעמו ובה נכתב כי "האמירות הנטענות מצוינות בבקשת הפסילה כציטוטים ממש של אותן אמירות". לפיכך ביקש עו"ד קראוס להורות לשלושת בני המשפחה שעומדים מאחורי בקשת הפסילה וכן לשני פרקליטיהם שנכחו בדיונים, עו"ד רנן גרשט ועו"ד מור ורשיצקי, "לפרט בתצהיר כל הידוע להם על זהות המקליט, הנסיבות והאופן שבו תועדו בזמן אמת התבטאויות בית המשפט המצוטטות בבקשת הפסילה".

עו"ד קראוס הסביר שהסיבה שהוא זקוק לכך היא כדי לבחון את מכלול הדברים, לרבות הקשרי הדברים שנאמרו, כדי לבחון אם לא הוצאו הדברים מהקשרם. השופט העביר את הבקשה לתגובת מבקשי הפסילה, ואלו טענו כי בית המשפט אינו "זקוק לראיות על שהתרחש באולמו" לרבות התנהלות שבה היה נוכח בעצמו, וכי "אין מחלוקת ולא יכולה להיות" שהאמירות המיוחסות בבקשת הפסילה לשופט אכן נאמרו על ידיו, והדברים אף לא הוכחשו על ידי עו"ד קראוס.

"חושש להיתפס בגרסה שגויה"

עם זאת, נטען כי מעבר לצורך מבהירים עורכי הדין שהם לא ביצעו כל הקלטה של הדיונים, וידוע להם שביצוע הקלטה כזו נחשב לעבירה אתית של עורכי דין. לפי הנטען, כל שנמצא ברשות מבקשי הפסילה הוא תרשומת פנימית שערכו. לדברים צורף תצהיר של מבקש הפסילה.

החוק אכן אוסר במפורש על עורכי דין להקליט דיונים בלא ידיעת השופט, אלא שמבדיקת "כלכליסט" עולה שאין הוראה חוקית האוסרת על צד לדיון להקליט אותו.

כמה שבועות לאחר מכן, ב־30 באוגוסט, ניתנה החלטתו של השופט שקד, שבמסגרתה הוא כתב כי ניתן היה להסתפק באמירתם של עורכי הדין ובתצהיר, "ואולם יש לזכור כי באולם בית המשפט נכחו גם שתי בנות משפחה נוספות, אשר לא הובאה במסגרת תגובת המשיב התייחסות עניינית מטעמם לטענה כי הדיון הוקלט על ידי מי מהן". לפיכך הורה השופט להורות לשתיים "להודיע לבית המשפט אם הדיון הוקלט על ידיהן או על ידי מי מהן, והאם ידוע להן על הקלטה שבוצעה במהלך הדיון על ידי מי מהנוכחים בדיון".

כמה ימים לאחר מכן הגישו שתי בנות המשפחה הודעה שבה הבהירו כי "הן לא הקליטו את הדיון". אלא שבכך לא הסתיימה הסאגה: עו"ד קראוס, המייצג את הצד שכנגד, טען שהתצהיר אינו מפורט דיו ואין בו הצהרה שלבנות המשפחה גם לא ידוע על הקלטה שבוצעה על ידי גורם כלשהו שנכח בדיון. השופט שקד קיבל את הבקשה והורה על הגשת תצהיר נוסף.

בשלב זה הגיש עו"ד גרשט "בקשה לעיון חדש" לשופט שקד, ובה טען כי השופט מעכב מתן החלטה בבקשת הפסילה במשך חודשיים, ולדבריו "לא ניתן אפוא להימנע מן המסקנה כי מאן דהוא חושש 'להיתפס' בגרסה עובדתית שגויה שיכולה להיות מוכחת כשגויה באמצעות ראיה אובייקטיבית כגון הקלטה, לו כזו היתה קיימת".

לפי הנטען, בידי השופט נמצאים תצהירים המאשרים כי כל בני המשפחה לא הקליטו את הדיון ולכן יש להכריע בבקשת הפסילה בהקדם. בקשה זו כנראה הרגיזה את השופט שקד, שמסר בשבוע שעבר החלטה שבה ציין כי "תמוה ביותר מדוע תחת קיום החלטתו שלכל היותר מצריכה הגשת תצהיר בן מספר שורות, מצאו לנכון המשיבים להגיש לו בקשה המתפרסת על פני 16 עמודים". לדברי השופט בהחלטה, בקשת הפסילה הוגשה כמה ימים לפני פגרת הקיץ ובלא שמצורפים לאמירות הנטענות כל תמליל או ראיה, ולכן בירור הבקשה ממשיך להתעכב. "כל הטוען לעיכובים במתן החלטה לגופה של בקשה, טוב יעשה באם יפשפש במעשיו הוא", קבע השופט.

דוברת ביהמ"ש מסרה בתגובה כי "העניין תלוי ועומד בהליך הנידון בדלתיים סגורות".

קישורים:

הנציב לא קיבל ההכפשות ודברי הבלע השופט יורם שקד וקבע שהתבטאויותיו יצרו אווירה של כפייה - הכתבה התלונה נגד השופט נמצאה מוצדקת. אז מה? , ענת רואה , ינואר 2013 , כלכליסט - חודשיים אחרי החשיפה ב"כלכליסט", נציב התלונות על שופטים קבע שהתלונה נגד השופט יהורם שקד, שהפעיל לחץ על מתדיין, מוצדק...

יורם שקד - שופט בית המשפט לענייני משפחה נתן פסק דין בתיק "בהתעלם מהסיכומים" , אוגוסט 2011- השופט יהורם שקד ציין בפסק דין כי הוא עיין בסיכומי הצדדים, אך לבקשת אחד הצדדים למחוק את סיכומי הצד השני, הבהיר שפסק דינו ממילא ניתן "בהתעלם מהסיכומים"...

פשעי בתי משפט לענייני משפחה - רודפים אחר פעילי זכויות אדם מחשש שקלונם יחשף - המאמר מי שק החבטות?  , גיל רונן , nrg , ספטמבר 2012 - בעקבות תלונות של שופטי משפחה החל גל מעצרים של גברים ונשים גרושים שנלחמים על הזכות לראות את ילדיהם. כך נראית מערכת שלא רגילה לקבל ביקורת...  

בתי משפח לענייני משפחה - שופטים מאחורי מסכה שחורה - המאמר  שופטים מאחורי מסכה שחורה , אריאל לוין , news1 , ספטמבר 2012 - כל הסקרים מורים כי בשנים האחרונות, מידת האמון לה זוכה מערכת המשפט, ובפרט בית המשפט לענייני משפחה, הולכת ויורדת אצל ציבור הולך וגדל. אולם במקום שבית המשפט יבחן את מעשיו לאור הביקורת המושמעת כלפיו, נראה שדווקא שופטי בית המשפט למשפחה בוחרים להשתמש במשטרה ובעיתונות על-מנת לרדוף את משמיעי הביקורת...

התעללות כלפי מאושפזים במוסדות פסיכיאטרים - מאמר מאת ענבל בראון

המאמר למה זה קורה , ענבל בר און , news1 , יולי 2009

בשבועות האחרונים נחשפה כאן השתלשלות חמורה של פרשת האשפוז הכפוי של הנער בן ה-13: חשד לאונס. הכיצד מקרי ההתעללות כלפי מאושפזים במוסדות פסיכיאטרים רבים כל כך? האם יש קשר לפגיעה המובנית באשפוז כפוי בריבונות האדם על גופו?

במסגרת חשיפת 'פרשת האשפוז הכפוי הבלתי חוקי' של נער בן 13, באתר זה, נחשפה השתלשלות חמורה ונוספת של הפרשה: חשיפה של חשד לאונס הנער בידי עובדי בית החולים זיו בצפת, חשד אשר לפי מה שפורסם ונחשף כאן, טופל ברשלנות תוך אי-קיום הנהלים לטיפול בחשדות לעבירות מין כלפי קטינים. בשלב זה לא ידוע אם החשד נכון והדברים נבדקים. ובכל זאת, חשד זה אשר מועלה על-ידי אמו של הנער מצטרף לשורה ארוכה של מעשי אלימות אשר בוצעו כלפי מאושפזים במוסדות פסיכיאטרים, ואשר נחשפו במהלך העשור האחרון בכלי התקשורת:

כך לדוגמה באוגוסט 98' נחשפה במקומון החיפאי `העיר` פרשיית אלימות קשה של אנשי צוות כלפי כלואים-פסיכיאטרים בבית החולים `טירת הכרמל`. דובר על פציעתם של שני אנשים בידי הצוות, שנחקר במשטרה.

ב-19 במרס 2000 פורסמה בעיתון הארץ ידיעה מאת דוד רטנר לפיה ב-16 במרס 2000 הגיע גבר בן 47 למרכז לבריאות הנפש טירת הכרמל, מלווה באחיו, על-מנת להתאשפז. לפי הידיעה נפטר אותו אדם, למחרת היום, בעקבות "ניסיון השתלטות" של אנשי הצוות הרפואי.

באוגוסט 2002 נחשפה בעיתונות פרשייה של אלימות אשר הפעיל אח מ`אברבנאל` בשם סמיון חיות, כלפי מאושפזים רבים בבית החולים הפסיכיאטרי אברבנאל. האלימות כללה אונס, מעשי סדום, האכלה בכוח, שבירת צלעות לאחד המאושפזים, הטחת הראש בקיר. האלימות נמשכה כ-8 שנים, תחת מעטה של קשר שתיקה האופייני למוסדות כוללניים. מתוך הכתבה: "סמיון חיות, אח סיעודי בבית החולים אברבנל, חשוד באונס ובהכאת חולים שהיו תחת השגחתו. בין היתר שבר את צלעותיו של אחד החולים והטיח את ראשו של אחר בקיר. למה אף אחד לא התלונן? 'כולם פחדו ממנו, הוא ענק ששוקל 140 קילו', סיפרו במשטרה".

בינואר 2005 נחשפה פרשת התעללות בחוסים בבית החולים `איתנים`. בפרשת ההתעללות החמורה דובר בין היתר גם על השפלות בעלות אופי מיני, מניעת סיפוק צרכים בסיסיים של החוסים, התעללות נפשית, לעג ועוד.

בתאריך 14.05.07 פורסמה ב- ynet כתבה על אלימות מזעזעת אשר הופעלה כלפי מאושפז במוסד פסיכיאטרי: "המשפחה הזדעזעה: פגוע הנפש נכפת ונפצע". הכתבה מתארת כיצד "באשפוזו האחרון, כך על-פי תלונה שהוגשה למשטרה, הוא נקשר בכוח למיטתו בבית החולים הפסיכיאטרי 'לב השרון' עד שנוצרו בידיו וברגליו פצעים עמוקים ומוגלתיים". פרשה זו סוקרה גם בתוכניתו של עמנואל רוזן, קופסא שחורה.

ביום 11.09.07 פורסמה בעיתון מעריב כתבתן של הילה אלרואי ואלה הר-נוי, "גיהנום במחלקה הסגורה", שם סופר על ה"תנאים" בבית החולים הפסיכיאטרי שער מנשה אשר חשף דוח בן 200 עמוד שנכתב על-ידי ועדה שהוקמה בדצמבר 2006 על-ידי מנהל בית החולים פרופ' אילן מודעי ז"ל, לאחר שהתקבלו תלונות מחולה שהיה מאושפז במחלקה. הכתבה מתארת בין היתר "המתנה משותפת בעירום בתור למקלחת, תלונות על כאבים שאינן נענות, שעות ארוכות עם חיתולים מלוכלכים, דחיפות, גרירות, השפלות וצעקות, כל אלה היו כמעט חלק קבוע בשגרת יומם של המאושפזים בבית החולים הפסיכיאטרי 'שער מנשה' שליד פרדס חנה".

תוכנית של עמנואל רוזן, אשר שודרה בערוץ 10 במרס 2008, חשפה התעללות בבני נוער במוסד הפסיכיאטרי איתנים.

ריבוי המקרים מלמד כי מדובר בתופעה, ולא בארועים מקריים או נקודתיים.

בכתבתו של רן רזניק בהארץ מיום 28.05.04, "אווירת פחד וטיפול כושל בבתי חולים פסיכיאטרים" נכתב:

"חולי הנפש סובלים גם מאלימות פיסית ומילולית קשה מצד הצוות הסיעודי ומצד מטופלים אחרים. במחלקות קרו מקרי גניבה רבים, והשימוש בסמים בהן שכיח (נמצא כי מנהלי בתי חולים לא מצליחים להשתלט על הכנסת הסמים למוסדותיהם). החולים סובלים גם מפגיעות מיניות, מקשירה בלתי מוצדקת בניגוד להוראות החוק ומענישה בלתי הולמת, הכוללת איומים בלתי חוקיים על קשירה, הגבלת תנועה, איומים בהעברה למחלקה הסגורה. בנוסף, דווח על צוות שהעיר חולים על-ידי משיכת השמיכה מגוף החולה ועל חולה שהתלונן שפנה לאחות במחלקה ו'נענה שאם לא יפסיק היא תקשור אותו'".

פגיעה באוטונומיית הרצון

מתעוררת שאלה - מדוע שיעור האלימות כלפי אנשים המאושפזים במוסדות פסיכיאטרים, חלקם בכפייה, הוא כה גבוה (ניתן להניח כי קיימת אלימות נוספת שאינה נחשפת, משום שהמאושפזים הכלואים במקום והנתונים למרותו של הצוות חוששים להתלונן)?

חוק העונשין, התשל"ז – 1977 מגדיר תקיפה כך:

378. תקיפה - מהי

המכה אדם, נוגע בו, דוחפו או מפעיל על גופו כוח בדרך אחרת, במישרין או בעקיפין, בלא הסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית - הרי זו תקיפה; ולעניין זה, הפעלת כוח - לרבות הפעלת חום, אור, חשמל, גאז, ריח או כל דבר או חומר אחר, אם הפעילו אותם במידה שיש בה כדי לגרום נזק או אי נוחות.

אינוס מוגדר כך בחוק העונשין בין היתר כ"בעילת אישה שלא בהסכמתה החופשית" (ההדגשות אינן במקור).

הדגש הן בעבירת האינוס והן בעבירת התקיפה, מן העבירות החמורות ביותר בספר החוקים, הינו על "שלא בהסכמתו/ה החופשית", שכן קיום יחסי מין הינו דבר שנעשה ברגיל באופן יומיומי בין אנשים, ומה שמבדיל בין ה'דבר המענג ביותר' לבין ה'דבר הנוראי ביותר', הינו הרצון החופשי או יותר נכון היעדרו: באותו אופן, אנשים יכולים 'לחטוף' מכות כואבות מרצון, וזו לא תהא תקיפה (לדוגמה במסגרת ספורטיבית), אך נגיעה, ולו קלה, באדם בניגוד לרצונו תיחשב כתקיפה. חשין כבר קבע בפסק דינו בעניין טייב ( ע"פ 161 ,115/00 אריק (מוריס) טייב נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(3), 289 (2000)) כי:

עבירת האינוס נועדה ובאה להגן על ריבונות האישה על גופה, על כבודה של האישה כאדם, על האוטונומיה של רצונה, על האני. בריח-התיכון בעבירת האינוס הוא הגנה בלתי-מתפשרת על זכותה של האישה - כמוה כגבר - לבחירה חופשית. הרשות נתונה לה לאישה, וזכותה עומדת לה לבחירה חופשית מה תעשה ומה לא תעשה (והוא, כמובן, כל-עוד לא תפלוש לשדה הזולת).

מה שהופך אם כן נגיעה לתקיפה ומעשה מיני לאינוס, הינו הפקעת רצון הזולת, או פלישה לגופו של הזולת בניגוד להסכמתו.

אלימות בחסות החוק

אישפוז כפוי הינו פלישה לגופו של הזולת בניגוד להסכמתו, על-ידי כפיית טיפולים פסיכיאטרים שאינו חפץ בהם, עליו. בפועל, זוהי אלימות ממוסדת שמופעלת כלפי אזרחים מכוח חוק. עצם העובדה שהפלישה לגופו ולנפשו של הזולת מכונה 'רפואה' אינה צריכה להטעות: הפסיקה הגדירה טיפול רפואי בניגוד לרצונו של אדם כתקיפה (ראה לדוגמא: ע"א 2781/93 מיאסה עלי דעקה נ' בית החולים "כרמל", חיפה, תק-על 99(3), 574).

גם עצם העובדה שהדברים, בחלקם, נעשים מכוח חוק, אינם צריכים להטעות: במאה ה– 19 עבדות הייתה חוקית לחלוטין, ועד לפני כמה עשורים גבר היה יכול לאנוס אישה, כל עוד היא הוגדרה בחוק כאשתו ה'חוקית'.

גם עצם העובדה שחרף הפרקטיקה האלימה, הרטוריקה הינה "טיפולית", אינה צריכה להטעות. לכאורה, תכליתו של אשפוז כפוי הינה "ריפוי" הנפש. אך האם כפייה ואלימות כלפי הזולת עולים בקנה אחד עם "ריפויו" הנפשי?

השופט חשין, בפסק דינו המאלף בעניין טייב תיאר את עבירת האינוס כך:

פלישה שלא-בהיתר לגופה של אישה, לגופו של אדם, משפילה היא - משפילה ומדכאת. כואבת היא, כואבת-במאוד. פוגעת היא - פגיעה חדה וכואבת. מעליבה היא - והעלבון עמוק וצורב. נרמס האני, הנפש נחתכת, נפגע החופש, נגרעת האוטונומיה של הרצון, נדרס הכבוד.

הכיצד ייתכן שפלישה בכוח לגופו של אדם, כזו אשר "רומסת את האני" ואשר "דורסת את הכבוד" יכולה לרפא איזושהו אדם? אם הפרקטיקה במוסדות פסיכיאטרים כוללת פלישה בכוח לגופם של המאושפזים בכפייה (קרי- הפעלת אלימות), אין תימה שלעיתים האלימות ה"חוקית" גולשת לשוליים של אלימות בלתי חוקית. כאשר אנשי הסגל במוסדות פסיכיאטרים מקבלים מסר ולפיו גופם של המאושפזים בכפייה הכלואים שם אינו שייך להם, והסגל יכול לפלוש (רפואית) לגופם בניגוד להסכמתם, אין תימה שלעיתים הפלישה לגופם של המאושפזים בעל-כורחם גולשת גם לצורת אחרות, לא רפואיות. הרי אין למאושפזים בכפייה זכות על גופם...

פלייליסט - מוסד פסיכיאטרי אברבנאל - בת ים

קישורים:

• אושפזה 5 ימים באברבנאל בת ים ללא סיבה: "החולות חיות בפחד" - הכתבה  אושפזה 5 ימים באברבנאל בת ים ללא סיבה: "החולות חיות בפחד"  , עמנואל רוזן , ערוץ 10 , ספטמבר 2012 - נטלי קארין לב הייתה זקוקה לטיפול פסיכיאטרי עקב מחשבות אובדניות. למרות שהסכימה לאשפוז, דבר לא הכין אותה למחלקה הסגורה של בית החולים לחולי נפש הקשה בארץ "אברבנאל", וליחס המזעזע שקיבלה מהצוות המקצועי, המתעמר ומתעלם מהחולים. "כל בית חולים, במיוחד פסיכיאטרי, הוא מקום רע, אני מקווה שהרע במיעוטו", אמר מנהל בית החולים...
• הפסיכיאטר מומחה לפסיכוגריאטריה - ד"ר איתן חבר - חוות דעת פסיכיאטרית "מקצועית" ואלימה - ע"פ המשתמע מתעודת הרופא הפסיכיאטר איתן חבר כיוון לתייג את הנבדקת כבע"ח ללא הבנה שיפוט או רגשות, שאינו מבין מה נעשה סביבו ויש להרעיל אותו בריספרדל וסמים פסיכיאטרים אחרים עד סוף ימיו, ולכלוא אותו באחד המוסדות הפסיכיאטריים לתשושי נפש. בעוד הנבדקת באה אליו בהנחיית לשכת הרווחה בת ים לחוות דעת למינוי אפוטרופוס בלבד. חוות הדעת של הפסיכיאטר איתן חבר הייתה מנותקת מהמציאות... 
• פשעי הרווחה והפסיכיאטריה - משרד הרווחה משתמש בבתי חולים פסיכיאטריים כ'חדר המתנה' לפנימיות - אוקטובר 2010 - הצביעות והחזירות של מוסדות הרווחה - למרות אלפי מוסדות חוץ ביתיים, סוגי פנימיות: פוסט אשפוזית, טיפולית, חינוכי, שיקומי, .. מלכ"ריות, רשות חסות הנוער, .. אומנה, הוסטלים... - כאשר נדרשים מוסדות אלו לתת מענה טיפוסי למקרה שאליו יועדו, מתברר כי הם לא זמינים...

פשעי בתי משפט לענייני משפחה - רודפים אחר פעילי זכויות אדם מחשש שקלונם יחשף

המאמר מי שק החבטות?  , גיל רונן , nrg , ספטמבר 2012

בעקבות תלונות של שופטי משפחה החל גל מעצרים של גברים ונשים גרושים שנלחמים על הזכות לראות את ילדיהם. כך נראית מערכת שלא רגילה לקבל ביקורת

 קבוצה של שופטי בתי המשפט למשפחה החליטה באחרונה לנקוט מדיניות של יד ברזל נגד תנועת האבות, לאחר שזו החלה לחשוף את קלונה של המערכת באמצעות תביעות נזיקין בארה"ב, פניות לגופי הרווחה של האו"ם ועתירות לבג"צ.

הקבוצה הכריזה על המדיניות החדשה בכתבה ב"הארץ" (29.8) שבה התלוננו שופטי משפחה אלמוניים כי הפכו "לשקי חבטות" והודיעו שפנו אל מנהל בתי המשפט "באופן יוצא דופן, בבקשה כי יפעל נגד גל ההסתה". גל המעצרים כבר היה אז בעיצומו.

ראשון העצורים היה אמיר שיפרמן, קבלן בנייה פתח תקוואי בן 30, אב לילדה מתוקה בת שנתיים וחצי שאותה אינו זוכה לראות ולחבק כבר ארבעה חודשים. שיפרמן נחקר במשטרת פתח תקווה ב-31.7 בגין משמרת מחאה שערך יומיים קודם לכן, באישור ובליווי המשטרה, מחוץ לביתה של השופטת אסתר שטיין. לדבריו, החוקרים האשימו אותו בהוצאת דיבה, הטרדה, העלבת עובד ציבור ושיבוש הליכי משפט, והחרימו את מחשבו האישי בחיפוש שעשו בביתו.

ב-10.8 נעצר גם גיא שמיר, בן 41, אב שנאבק על זכותו לגדל את בתו בת ה-8 ובנו בן ה-5. ארבעה ימים לפני כן, התקשרה אליו מזכירתה של השופטת אספרנצה אלון. לטענתה, אמר לה בטלפון "השופטת מזמן לא מעניינת אותי" והוסיף "תמסרי לה שתשמור על ילדיה". המזכירה אומרת שבשלב זה ניתקה את השיחה. שמיר אומר כי אינו זוכר מה אמר. האם אמר את הדברים? האם המזכירה ניתקה לו את הטלפון באמצע משפט בנוסח "תמסרי לה שתדאג לילדים שלה ושתעזוב את הילדים שלי בשקט"? קשה לדעת. ככל הידוע, השיחה לא הוקלטה.

שמיר ישב במעצר במשך 32 ימים עד ששוחרר ביום שישי האחרון למעצר בית בתנאים מגבילים.
במקרה או שלגמרי לא במקרה, מעצריהם של שיפרמן ושמיר נערכו כמה שבועות לאחר שהשניים חתמו על תצהירים לבית המשפט בניו ג'רזי בתביעה נזיקית על מיליוני דולר המתנהלת שם נגד שר המשפטים יעקב נאמן ושר הרווחה משה כחלון. התובעים טוענים כי מדינת ישראל מבצעת פשעים נגד האנושות ומתעלמת מאמנות בינלאומיות בכל הקשור לניתוק ילדים מהוריהם.

שבע שנות עיכוב

בכלל, שמיר היה פעיל מאוד מבחינה משפטית בחצי השנה האחרונה בנושא זכויות אבות. בין היתר, הגיש בג"צ נגד משרד המשפטים לזירוז הגשת מסקנותיה הסופיות של ועדת שיפמן אשר אמורה להודיע על רפורמה שוויונית בתחום המזונות אך מתמהמהת כבר שבע שנים (!) מול לחץ עסקניות הנשים. בנוסף, פנה לבג"צ נגד השר כחלון בדרישה למנות נציגי אבות ואמהות למועצה לעבודה סוציאלית, כנדרש על פי חוק.

בבג"צים הללו מעורב גם המשפטן צ.ז., בן 40, ממרכז הארץ, שקשור אף לתביעות שהוגשו בחו"ל ולפניות לאו"ם. ביום שבו פורסמה הכתבה ב"הארץ" על השופטים שהפכו "לשקי חבטות," נעצר צ.ז. בביתו
בגין איומים כביכול נגד השופטת אלון. הוא נלקח למשטרת חיפה, שם הוצג בפניו איור ובו הופיעה תמונתה של אלון על כרזת מבוקשים בנוסח המערב הפרוע, עם הכיתוב "מבוקשת בשל פגיעה בזכרים" והצעת פרס היתולית בסך 2,500 דולר. האיור הופיע, לטענת המשטרה, באתר שהוא נוהג לכתוב בו, לצד מספר הטלפון שלו.

המשטרה ביקשה להאריך את מעצרו של צ.ז., אך השופט שמעון שר נאות לאשר רק שלושה ימי מעצר בית. "אני הייתי משחרר אותו מיד", העיר. את האיור כינה "צורם" אך ציין שבשם חופש הביטוי יש לאפשר פרסומים שכאלה. "עלי כבר הייתה ביקורת הרבה יותר חמורה מזה," הוסיף.

החוקרים לא מצאו סיבה למעצר

בסך הכל נעצרו ונחקרו בחודשיים האחרונים כעשרה פעילי זכויות הורים שונים. לא כולם גברים: לורי שם-טוב מגבעתיים, בת 43, היא אם לשני בנים, בני 8 ו-10, שנלקחו ממנה. עקב הטרגדיה שלה, שם-טוב הפכה לבלוגרית עם תעודת עיתונאי אשר פעילה למען שוויון הורי בגירושים. לדבריה, היא נעצרה בגלל ביקורת שכתבה על השופט נפתלי שילה, שהגיש נגדה תלונה ב-30.8 על פרסום לשון הרע וזילות בית המשפט. היא סבורה שהשופט שילה זועם משום שהפוסט על אודותיו הוא כיום הדבר הראשון שמוצאים כשמחפשים את שמו בגוגל.

שם-טוב נחקרה ביחידה הארצית לחקירות הונאה ושוחררה לאחר שהחוקרים לא מצאו עילה למעצר. נראה כי שופטי המשפחה הזועמים מקבלים גיבוי חלקי מאוד מעמיתיהם במערכת האכיפה.

גל המעצרים מעיד על לחץ. מדובר במערכת שרגילה לפעול בידיעה שגם החלטותיה המקוממות ביותר מוגנות מביקורת בשל החיסיון על דיוני בתי המשפט למשפחה. אולם תנועת האבות (והאמהות) מצליחה באחרונה בכל זאת לשפוך אור על המתרחש בין הכתלים, וידועה קביעתו של השופט העליון האמריקאי לואיס ברנדס כי "אור השמש הוא המחטא הטוב ביותר".
האם מישהו מנסה לחסום את האור הזה בעזרת אזיקים?

קישורים:

• בתי משפח לענייני משפחה - שופטים מאחורי מסכה שחורה - המאמר שופטים מאחורי מסכה שחורה , אריאל לוין , news1 , ספטמבר 2012 - כל הסקרים מורים כי בשנים האחרונות, מידת האמון לה זוכה מערכת המשפט, ובפרט בית המשפט לענייני משפחה, הולכת ויורדת אצל ציבור הולך וגדל. אולם במקום שבית המשפט יבחן את מעשיו לאור הביקורת המושמעת כלפיו, נראה שדווקא שופטי בית המשפט למשפחה בוחרים להשתמש במשטרה ובעיתונות על-מנת לרדוף את משמיעי הביקורת...

• מכתבה של ח"כ יוליה שמאלוב ליועץ משפטי בעקבות אלימות שופטי המשפחה: "האם אדוני, מסוגל לתאר עצמו בוקר אחד מאבד קשר עם ילדיו או נכדיו" - אוגוסט 2012 - מדובר באבא גיא שמיר, אשר ענין ילדיו נדון מאחורי דלתיים סגורות בבית משפט לעניני משפחה בפני השופטת אספרנצה אלון, ללא סדרי דין וללא דיני ראיות. בתאריך 09.8.12 הורתה השופטת אספרנצה אלון לפקידתה קרן פלס, להתקשר מספר פעמים לאבא גיא שמיר, חרף העובדה שבא כוחו מנהל את העניינים מול בית המשפט, ולדבר עימו בענין עתיד ילדיו הנדונים בבית המשפט....

• הקונספירציה של השופטת אספרנצה אלון נגד האבא גיא שמיר - אוגוסט 2012 - מדובר באבא גיא שמיר, אשר ענין ילדיו נדון מאחורי דלתיים סגורות בבית משפט לעניני משפחה בפני השופטת אספרנצה אלון, ללא סדרי דין וללא דיני ראיות. האבא גיא שמיר מיוצג על ידי עורך דין, אשר מנהל את כל ענייניו מול בית המשפט. האבא גיא שמיר חבר בתנועה חברתית "צדק חברתי", אשר הגישה עתירה לבג"ץ בארץ ופניה לאו"ם בארה"ב בעניינים חברתיים..

• השופטת אספרנצה אלון רצתה לשפוט עו"ד עובדת שלה לשעבר - בייניש פסלה אותה מחשש ממשי למשוא פנים - יולי 2008 - ע"א 4332/08 - מדובר בתיק הליכי גירושין בו הגישה הגרושה (המשיבה) תביעות רכוש נגד בן זוגה לשעבר. הגרושה עו"ד במקצועה עבדה במשרד עו"ד של השופטת אספרנצה אלון טרם היותה שופטת. הגרוש ביקש כי השופטת תימנע מלשבת בדין לאור ההיכרות בינה לבין המשיבה וטען כי אף מן הטעם של מראית פני הצדק, יש להעביר את הדיון לשופט אחר...

פשעי בתי משפט לענייני משפחה - רודפים אחר פעילי זכויות אדם מחשש שקלונם יחשף

המאמר מי שק החבטות?  , גיל רונן , nrg , ספטמבר 2012

בעקבות תלונות של שופטי משפחה החל גל מעצרים של גברים ונשים גרושים שנלחמים על הזכות לראות את ילדיהם. כך נראית מערכת שלא רגילה לקבל ביקורת

 קבוצה של שופטי בתי המשפט למשפחה החליטה באחרונה לנקוט מדיניות של יד ברזל נגד תנועת האבות, לאחר שזו החלה לחשוף את קלונה של המערכת באמצעות תביעות נזיקין בארה"ב, פניות לגופי הרווחה של האו"ם ועתירות לבג"צ.

הקבוצה הכריזה על המדיניות החדשה בכתבה ב"הארץ" (29.8) שבה התלוננו שופטי משפחה אלמוניים כי הפכו "לשקי חבטות" והודיעו שפנו אל מנהל בתי המשפט "באופן יוצא דופן, בבקשה כי יפעל נגד גל ההסתה". גל המעצרים כבר היה אז בעיצומו.

ראשון העצורים היה אמיר שיפרמן, קבלן בנייה פתח תקוואי בן 30, אב לילדה מתוקה בת שנתיים וחצי שאותה אינו זוכה לראות ולחבק כבר ארבעה חודשים. שיפרמן נחקר במשטרת פתח תקווה ב-31.7 בגין משמרת מחאה שערך יומיים קודם לכן, באישור ובליווי המשטרה, מחוץ לביתה של השופטת אסתר שטיין. לדבריו, החוקרים האשימו אותו בהוצאת דיבה, הטרדה, העלבת עובד ציבור ושיבוש הליכי משפט, והחרימו את מחשבו האישי בחיפוש שעשו בביתו.

ב-10.8 נעצר גם גיא שמיר, בן 41, אב שנאבק על זכותו לגדל את בתו בת ה-8 ובנו בן ה-5. ארבעה ימים לפני כן, התקשרה אליו מזכירתה של השופטת אספרנצה אלון. לטענתה, אמר לה בטלפון "השופטת מזמן לא מעניינת אותי" והוסיף "תמסרי לה שתשמור על ילדיה". המזכירה אומרת שבשלב זה ניתקה את השיחה. שמיר אומר כי אינו זוכר מה אמר. האם אמר את הדברים? האם המזכירה ניתקה לו את הטלפון באמצע משפט בנוסח "תמסרי לה שתדאג לילדים שלה ושתעזוב את הילדים שלי בשקט"? קשה לדעת. ככל הידוע, השיחה לא הוקלטה.

שמיר ישב במעצר במשך 32 ימים עד ששוחרר ביום שישי האחרון למעצר בית בתנאים מגבילים.
במקרה או שלגמרי לא במקרה, מעצריהם של שיפרמן ושמיר נערכו כמה שבועות לאחר שהשניים חתמו על תצהירים לבית המשפט בניו ג'רזי בתביעה נזיקית על מיליוני דולר המתנהלת שם נגד שר המשפטים יעקב נאמן ושר הרווחה משה כחלון. התובעים טוענים כי מדינת ישראל מבצעת פשעים נגד האנושות ומתעלמת מאמנות בינלאומיות בכל הקשור לניתוק ילדים מהוריהם.

שבע שנות עיכוב

בכלל, שמיר היה פעיל מאוד מבחינה משפטית בחצי השנה האחרונה בנושא זכויות אבות. בין היתר, הגיש בג"צ נגד משרד המשפטים לזירוז הגשת מסקנותיה הסופיות של ועדת שיפמן אשר אמורה להודיע על רפורמה שוויונית בתחום המזונות אך מתמהמהת כבר שבע שנים (!) מול לחץ עסקניות הנשים. בנוסף, פנה לבג"צ נגד השר כחלון בדרישה למנות נציגי אבות ואמהות למועצה לעבודה סוציאלית, כנדרש על פי חוק.

בבג"צים הללו מעורב גם המשפטן צ.ז., בן 40, ממרכז הארץ, שקשור אף לתביעות שהוגשו בחו"ל ולפניות לאו"ם. ביום שבו פורסמה הכתבה ב"הארץ" על השופטים שהפכו "לשקי חבטות," נעצר צ.ז. בביתו
בגין איומים כביכול נגד השופטת אלון. הוא נלקח למשטרת חיפה, שם הוצג בפניו איור ובו הופיעה תמונתה של אלון על כרזת מבוקשים בנוסח המערב הפרוע, עם הכיתוב "מבוקשת בשל פגיעה בזכרים" והצעת פרס היתולית בסך 2,500 דולר. האיור הופיע, לטענת המשטרה, באתר שהוא נוהג לכתוב בו, לצד מספר הטלפון שלו.

המשטרה ביקשה להאריך את מעצרו של צ.ז., אך השופט שמעון שר נאות לאשר רק שלושה ימי מעצר בית. "אני הייתי משחרר אותו מיד", העיר. את האיור כינה "צורם" אך ציין שבשם חופש הביטוי יש לאפשר פרסומים שכאלה. "עלי כבר הייתה ביקורת הרבה יותר חמורה מזה," הוסיף.

החוקרים לא מצאו סיבה למעצר

בסך הכל נעצרו ונחקרו בחודשיים האחרונים כעשרה פעילי זכויות הורים שונים. לא כולם גברים: לורי שם-טוב מגבעתיים, בת 43, היא אם לשני בנים, בני 8 ו-10, שנלקחו ממנה. עקב הטרגדיה שלה, שם-טוב הפכה לבלוגרית עם תעודת עיתונאי אשר פעילה למען שוויון הורי בגירושים. לדבריה, היא נעצרה בגלל ביקורת שכתבה על השופט נפתלי שילה, שהגיש נגדה תלונה ב-30.8 על פרסום לשון הרע וזילות בית המשפט. היא סבורה שהשופט שילה זועם משום שהפוסט על אודותיו הוא כיום הדבר הראשון שמוצאים כשמחפשים את שמו בגוגל.

שם-טוב נחקרה ביחידה הארצית לחקירות הונאה ושוחררה לאחר שהחוקרים לא מצאו עילה למעצר. נראה כי שופטי המשפחה הזועמים מקבלים גיבוי חלקי מאוד מעמיתיהם במערכת האכיפה.

גל המעצרים מעיד על לחץ. מדובר במערכת שרגילה לפעול בידיעה שגם החלטותיה המקוממות ביותר מוגנות מביקורת בשל החיסיון על דיוני בתי המשפט למשפחה. אולם תנועת האבות (והאמהות) מצליחה באחרונה בכל זאת לשפוך אור על המתרחש בין הכתלים, וידועה קביעתו של השופט העליון האמריקאי לואיס ברנדס כי "אור השמש הוא המחטא הטוב ביותר".
האם מישהו מנסה לחסום את האור הזה בעזרת אזיקים?





קישורים:

• בתי משפח לענייני משפחה - שופטים מאחורי מסכה שחורה - המאמר  שופטים מאחורי מסכה שחורה , אריאל לוין , news1 , ספטמבר 2012 - כל הסקרים מורים כי בשנים האחרונות, מידת האמון לה זוכה מערכת המשפט, ובפרט בית המשפט לענייני משפחה, הולכת ויורדת אצל ציבור הולך וגדל. אולם במקום שבית המשפט יבחן את מעשיו לאור הביקורת המושמעת כלפיו, נראה שדווקא שופטי בית המשפט למשפחה בוחרים להשתמש במשטרה ובעיתונות על-מנת לרדוף את משמיעי הביקורת...
•  מכתבה של ח"כ יוליה שמאלוב ליועץ משפטי בעקבות אלימות שופטי המשפחה: "האם אדוני, מסוגל לתאר עצמו בוקר אחד מאבד קשר עם ילדיו או נכדיו"  - אוגוסט 2012 - מדובר באבא גיא שמיר, אשר ענין ילדיו נדון מאחורי דלתיים סגורות בבית משפט לעניני משפחה בפני השופטת אספרנצה אלון, ללא סדרי דין וללא דיני ראיות. בתאריך 09.8.12 הורתה השופטת אספרנצה אלון לפקידתה קרן פלס, להתקשר מספר פעמים לאבא גיא שמיר, חרף העובדה שבא כוחו מנהל את העניינים מול בית המשפט, ולדבר עימו בענין עתיד ילדיו הנדונים בבית המשפט....  
• הקונספירציה של השופטת אספרנצה אלון נגד האבא גיא שמיר - אוגוסט 2012 - מדובר באבא גיא שמיר, אשר ענין ילדיו נדון מאחורי דלתיים סגורות בבית משפט לעניני משפחה בפני השופטת אספרנצה אלון, ללא סדרי דין וללא דיני ראיות. האבא גיא שמיר מיוצג על ידי עורך דין, אשר מנהל את כל ענייניו מול בית המשפט. האבא גיא שמיר חבר בתנועה חברתית "צדק חברתי", אשר הגישה עתירה לבג"ץ בארץ ופניה לאו"ם בארה"ב בעניינים חברתיים..

• השופטת אספרנצה אלון רצתה לשפוט עו"ד עובדת שלה לשעבר - בייניש פסלה אותה מחשש ממשי למשוא פנים - יולי 2008 - ע"א 4332/08 -  מדובר בתיק הליכי גירושין בו הגישה הגרושה (המשיבה) תביעות רכוש נגד בן זוגה לשעבר. הגרושה עו"ד במקצועה עבדה במשרד עו"ד של השופטת אספרנצה אלון טרם היותה שופטת. הגרוש ביקש כי השופטת תימנע מלשבת בדין לאור ההיכרות בינה לבין המשיבה וטען כי אף מן הטעם של מראית פני הצדק, יש להעביר את הדיון לשופט אחר...