‏הצגת רשומות עם תוויות הוצאת ילדים מהבית. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות הוצאת ילדים מהבית. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 17 ביולי 2019

האם לקבל דברי השופטת כתורה מסיני?

יולי 2019 - השופטים מונעים בערמה מהמוחלשים להשמיע קולם בבית המשפט
דיון מקדמי בבית משפט על תביעת לשון הרע של זוג אנשי תקשורת ידועים המשמשים משפחת אומנה לילד אריתראי שנלקח מאימו על ידי רשויות הרווחה, נגד פובלציסטית בענייני רווחה.
השופטת פתחה ואמרה שלא לפרוטוקול כי מדובר בלשון הרע נגד אנשים שעשו מעשה טוב, מבלי ששמעה קולה של האמא ממנה נלקח הילד בכפייה על ידי רשויות הרווחה על פי חוות דעת של עובדות סוציאליות.
עורך דינה של הנתבעת אמר שהוא מצר על דברי השופטת.
האם יש לקבל את דברי השופטת כי מדובר ב"מעשה טוב" כתורה מסיני מבלי שנשמע קולה של האמא ממנה נלקח הילד?

יום שישי, 5 באפריל 2019

שופט מני מזוז: הוצאת קטינה מביתה להוסטל מרוחק בעילת "הזנחה" בניגוד לרצונה ורצון הוריה

קטינה בת 14 מאילת הוצאה מביתה בכפייה להוסטל מרוחק במבשרת ציון בניגוד לרצונה ורצון הוריה עקב "הזנחה".
המשפחה מוכרת לרשויות הרווחה משנת 2009. בסוף שנת 2018 החליט השופט מני מזוז בית המשפט חעליון להוציא את הקטינה מהבית להוסטל מרוחק.

יום שלישי, 2 באפריל 2019

השופט מני מזוז הוציא קטינה מביתה להוסטל מרוחק בניגוד לרצונה ורצון הוריה עקב "הזנחה"

שופט מני מזוז - בית המשפט העליון
שופט מני מזוז - בית המשפט העליון
בהחלטתו של מזוז בע"מ 8068/18 מה- 2.11.2018 קבע מזוז כי הקטינה תוצא מביתה ומחזקת הוריה בביתם באילת ותועבר להוסטל ג'נסטיל במבשרת ציון. עילת הוצאת הילדה מבית היא "הזנחה" הגורמת לבעיות בריאותיות ובעיות שיניים.
הקטינה סובלת מלקויות ברגל, חוסר בכליה ומתפקוד שכלי ברמה גבולית. המשפחה מוכרת לאגף לשירותים חברתיים בעיריית אילת משנת 2009. לשכת הרווחה אילת לאחר מספר שנים של מעקב וטיפול סוציאלי קבעו כי יש להוציא את הקטינה מביתה ומהוריה אל הוסטל מרוחק ג'נסטיל במבשרת ציון.

תעשיה של דיווחים ואבחונים 

מזוז מציג בהחלטתו חוות דעת ופרוטוקולים עד אין קץ שליקטו פקידות הסעד מלשכת הרווחה אילת כדי להוציא הילדה מהבית:

דיוני הוועדה לתכנון תכניות וטיפול (ועדת החלטה).
דיווחים מבית הספר של הקטינה, דיווחים ממסגרות חינוכיות אחרות בהן לומדים ילדי המשפחה.
חוות דעת עובדות סוציאליות שטיפלו במשפחה ובקטינה.
דיווחים על ביקורים של גורמי הרווחה בבית המשפחה בה מתגוררת הילדה עם הוריה.

דיווחים על ביקורים של האפוטרופוס לדין בבית המבקשים.
אבחונים פסיכולוגיים וקוגניטיביים שנערכו לקטינה.
דיוני מעקב רבים שהתקיימו בעניין ילדי המבקשים בפני בית המשפט לנוער.
פרוטוקולי דיונים שהתקיימו בפני בתי המשפט השונים.


מה יכול כבר השופט מני מזוז לעשות מול כל כך הרבה דיווחים ואבחונים?

מני מזוז החליט כי הקטינה תוצא מביתה להוסטל המרוחק וקיבל חוות דעת שאין לקטינה בעיה רפואית המונעת ממנה לנסוע לביתה לביקורים מעת לעת. מזוז לא התייחס בהחלטתו לסיכון שבו נמצאת הקטינה עקב היותה "ילדה בסיכון" במוסד מרוחק שבו אינה מוגנת על ידי בני משפחתה, וכפופה למרותם של מנהלי המוסד ופקידת הסעד. ילדים במקומות אלו חשופים להתעללות והזנחה ואין מושיע.

הוצאת הקטינה מבית גרמה למצב משברי במשפחה, האב התעלף ביום בו באו לקחת את הקטינה להוסטל, והמשפחה התאסלמה על מנת לשמור על שלמותה.

לצפייה / הורדת החלטת השופט מזוז בע"מ 8068/18 מה- 2.11.2018 הקלק על הקישור:
 https://drive.google.com/file/d/1LA_tpu5thUJsf2ursitA60937QmcYBJ1/view

מצורפת החלטת מזוז בע"מ 8068/18 מה- 2.11.2018 - הוצאת ילדה בת 14 מביתה ומשפחתה בניגוד לרצונה ורצון הוריה להוסטל מרוחק:
החלטת מזוז בע"מ 8068/18 מה- 2.11.2018 - הוצאת ילדה בת 14 מביתה ומשפחתה בניגוד לרצונה ורצון הוריה להוסטל מרוחק
החלטת מזוז בע"מ 8068/18 מה- 2.11.2018 - הוצאת ילדה בת 14 מביתה ומשפחתה בניגוד לרצונה ורצון הוריה להוסטל מרוחק

החלטת מזוז בע"מ 8068/18 מה- 2.11.2018 - הוצאת ילדה בת 14 מביתה ומשפחתה בניגוד לרצונה ורצון הוריה להוסטל מרוחק









יום שני, 18 במרץ 2019

מעצרה הממושך של הבלוגרית לורי שם טוב

17.03.2019 - ערוץ WeAct בתכנית "למען עתיד ילדינו" יעקב בן יששכר מראיין את משה שלם על מעצרה הממושך מעל שנתיים של הבלוגרית, עיתונאית לורי שם טוב בחשד לעבירות "שיימינג" במרשתת על עובדי ציבור. שם טוב עצורה מעל שנתיים ללא ייצוג משפטי , ומשפטה טרם החל. לורי שם טוב הייתה אישה נורמטיבית אם לשני ילדים טרם החלו רשויות הרווחה "לטפל" בה משום שפקידת הסעד מלשכת הרווחה גבעתיים סברה שיש לבחון את האמהות שלה וילדיה עלולים להיות "בסיכון".
ילדיה הוצאו מחזקתה בעורמה עת שהייתה בדיון בוועדת החלטה שלחה פקידת הסעד בצו חירום לקחת ילדיה מבית הספר ומהגן למקום חסוי. שם טוב וילידה אינם בקשר מעל עשור על פי הוראת בית המשפט ופקידת הסעד.
שם טוב החלה לעסוק הפעילות עיתונאית על מדיניות משרד הרווחה. ב- 27.02.2019 נעצרה שם טוב עם בלוגרים נוספים על מה שמכונה "עבירות שיימינג". שם טוב עצורה עד עצם היום הזה. הסנגוריה הציבורית אינה מקצה משאבים הנדרשים למשפט מורכב של שם טוב (כ- 120 סעיפי אישום) ולכן הסנגורית נאלצים להתפטר מייצוגה של שם טוב. שם טוב ללא ייצוג. האזינו לשיחה על מעצרה של שם טוב.

יום שלישי, 26 בפברואר 2019

השופט מני מזוז החליט להוציא הילדה מהבית - המשפחה התאסלמה

פברואר 2019 - מה שהניע את המשפחה להתאסלם הוא החלטת השופט מני מזוז להוציא את בתם בת ה- 15 מהבית. זהו צעד התחלתי של לשכת הרווחה אילת. בהמשך התכוונו לפזר את כל הילדים של המשפחה במוסדות הרווחה. העילה להוצאת הנערה מהבית על פי טענת העובדת הסוציאלית לחוק הנוער מאילת היא: "הזנחה".
השופט מזוז דחה בקשת המשפחה לעיכוב מסירת הנערה להוסטל ג'נסטיל בשל התעלפות האב ביום בו היתה אמורה הילדה להימסר להוסטל. (מצורפת החלטת השופט מזוז בע"מ 8068/18 מה- 03.12.2018).

לצפייה בהחלטת השופט מזזז על הוצאת הילדה להוסטל מיום 25.11.2018 בש"פ 8068-18 הקלק כאן

ההתעמרות במשפחה נמשכה גם לאחר שהוצאה הנערה מביתה. בית המשפט החליט כי לא תוכל לבקר בביתה במשך כחודש ימים. להלן קטע מהידיעה מאת: אהובה מאמוס ● 22/2/2019

בית המשפט מעניש את הילדה על שברחה

בעקבות בקשה לבחינה מחודשת שהגיש עו"ד בדש על רקע איומי הילדה כי תפגע בעצמה, קבע בית משפט השלום באילת דיון נוסף, "בדיון החליט השופט כי על רקע ניסיון הבריחה של הילדה, היא תישאר בהוסטל ולא תצא לביקור בביתה במשך חודש ימים", אמר עו"ד בדש.

בעקבות החלטת בית המשפט, כאמור החליטו בני המשפחה בצעד קיצוני להתאסלם ולעבור להתגורר בשטחים.
השבוע סיפר אב המשפחה ל'ערב ערב' כי כרגע הוא נמצא באילת אך האם והבנות (מלבד בת ה-15 שכרגע נמצאת בהוסטל) עברו להתגורר בשטחים תחת חסותם של "האחים המוסלמים". בפוסט שהעלה לפייסבוק סיפר האב על ההחלטה: "אני ובני משפחתי עשינו צעד מאד מאד קיצוני. אני ובני משפחתי התאסלמנו בגלל הרדיפה של הרווחה ובתי המשפט באילת. ההתאסלמות שלנו באה מרצון. אני יודע שהצעד שעשינו ממש ממש קיצוני". הפוסט זכה לתמיכה מצד אנשים שהבינו את המצב הנפשי בו נתונים בני המשפחה, "עם היכולת של הרווחה להרוס משפחות ולגרום לשבירה נפשית של ההורים והילדים ללא אפשרות תיקון – אז הצעד שלכם נשמע מאד הגיוני. מי שמשפחתו לא מאוימת על ידי הרווחה לא יבין זאת", כתבה הגולשת ר,ב,א,כ. הגולשת מ.ט.מ כתבה: "הורים רבים מתאבדים ...אבל יש כאלה שמוצאים דרך אחרת...התאסלמות והעתקת מקום המגורים לרשות הפלסטינאית...בזמן שחרדים נלחמים נגד התבוללות...מדינת ישראל דוחפת משפחות שלמות להתבולל. לחסל את הנאציזם הסוציאלי בישראל". הפוסט זכה גם לתגובות מבקרות אך מבינות: "עצוב לי שברחתם שהאויב יציל אתכם, במקום שפקידות "הסעד" שאמורות לתת סעד מזור למשפחות קצת חלשות ... עשו את ההפך המוחלט... הלב צועק הצילו", כתבה הגולשת ל'.

מצורפים:
החלטת השופט מזוז להוציא הילדה מביתה ללא דיחוי למרות שאב המשפחה התעלף כשבאו לקחת הילדה, בע"מ 8068/18 מה- 03.12.2018.
כותרת הידיעה מאת: אהובה מאמוס ● צילום: מערכת ערב ערב ● 22/2/2019
- מסמך מבית הדין השרעי המעיד על התאסלמות בני המשפחה


 כותרת הידיעה מאת: אהובה מאמוס ● צילום: מערכת ערב ערב ● 22/2/2019

מסמך מבית הדין השרעי המעיד על התאסלמות בני המשפחה


החלטת השופט מזוז להוציא הילדה מביתה ללא דיחוי למרות שאב המשפחה התעלף כשבאו לקחת הילדה, בע"מ 8068/18 מה- 03.12.2018
החלטת השופט מזוז להוציא הילדה מביתה ללא דיחוי למרות שאב המשפחה התעלף כשבאו לקחת הילדה, בע"מ 8068/18 מה- 03.12.2018

החלטת השופט מזוז להוציא הילדה מביתה ללא דיחוי למרות שאב המשפחה התעלף כשבאו לקחת הילדה, בע"מ 8068/18 מה- 03.12.2018
החלטת השופט מזוז להוציא הילדה מביתה ללא דיחוי למרות שאב המשפחה התעלף כשבאו לקחת הילדה, בע"מ 8068/18 מה- 03.12.2018

יום חמישי, 5 ביולי 2018

מדוע הפרקליטות רודפת את העיתונאית לורי שם טוב?

04.07.2018 - לורי שם טוב עצורה מזה כשנה וארבעה חודשים על עבירות של פגיעה בפרטיות, לשון הרע, העלבת עובדת ציבור וכדו'. מדובר בנוקשות ללא פרופורציה לאישומים המיוחסים.
לורי שם טוב הנה עיתונאית נפגעת המדיניות הנוקשה של משרד הרווחה המונעת ממנה מזה כעשור לראות את ילדיה למרות שאין בה שום מסוכנות פלילית על ילדיה.
רדיפת לורי שם טוב נובעת מהיותה נפגעת ומסקרת מדיניות תוקפנית רחבה ושיטתית של רשויות הרווחה ורשויות ממסדיות נוספות נגד אזרחים מוחלשים תוך פגיעה חמורה בכבודם, נפשם, עד כדי מוות.
המעשים מבוצעים כחלק ממדיניות משרד הרווחהאו כחלק מפרקטיקה רחבה ושיטתית בשילוב בתי משפט, פרקליטות, פקידי סעד ומומחים מטעמם.

דוגמא: הפרקטיקה של רשויות הרווחה להוצאת קטין מהבית

הפרקטיקה של רשויות הרווחה זוכה לגיבוי מבתי המשפט, רשויות האכיפה ומומחים מטעמם (פסיכולוגים, פסיכיאטרים וכדו').
בשלב הראשון תוקפות רשויות הרווחה את הורי הקטין ומציגים אותם כבעייתיים, ומסוכנים, תתי אדם, וכאלה שאינם מסוגלים לגדל ילד ויש לנתק מהם את הקטין. לאחר מכן מממשים גורמי הרווחה המלצותיהם לצווים שיפוטיים להרחקת הקטין מהוריו במוסד מרוחק וסגור. בתי המשפט משמשים "חותמת גומי" לתסקירי פקידות הסעד.
מוסדות מרוחקים וסגורים של משרד הרווחה מקבלים גיבוי מלא ממשרד הרווחה ומשטרת ישראל ויכולים לעשות בילדים בחסותם ככל העולה על על רוחם. הקטינים בחסותם עוברים אבחונים באופן שוטף ומתויגים עם הפרעות פסיכולוגיות ופסיכיאטריות. אין מצב שתיחקר תלונה של קטין נגד המוסד בצורה כלשהי. כל התלונות נסגרות והממצא הוא כי המוסד פעל כנדרש.
הקטינים במוסדות משרד הרווחה חסרי אונים מנותקים מהוריהם ומשפחתם.
קטינים בורחים לעיתים ממוסדות אלו נרדפים על ידי משטרת ישראל שאינה חוקרת לעומק מדוע ברחו. חלק מהקטינים מתדרדרים לתעשיית הזנות, סמים ופשע, וחלק מוצאים את מותם.
רשויות הרווחה מסתירות המידע מהציבור בתואנות חיסיון שונות.

מדוע הפרקליטות רודפת את העיתונאית לורי שם טוב?

יום שני, 2 ביולי 2018

מדוע רשויות הרווחה רוצות לחסל את לורי שם טוב?

02.07.2018 - לקחת את הילדים ולחסל את ההורים.
רשויות הרווחה רודפות את לורי שם טוב מזה כעשור, זה החל בהוצאת ילדיה מהבית, תסקירי סעד מכפישים וחוות דעת מכפישות מטעם מומחי רשויות הרווחה, תביעות אזרחיות, ועתה יזמו הליך פלילי רחב היקף. שם טוב העצורה מזה כ-שנה וארבעה חודשים עומדת בפני הארכת מעצר נוספת של 5 חודשים ע"פ בקשת הפרקליטות.



מדובר בתופעה רחבת היקף של חבירה של רשויות הרווחה, בתי משפט, מומחים ומוסדות מטעם הרווחה החוברות יחדיו מזה שנים להוציא ילדים מחזקת הוריהם ולהעבירם לאומנה, מוסדות ואימוץ. רשויות הרווחה המודעות להתנגדות ההורים להוצאת ילדיהם מחזקתם ומביתם עושים ככל יכולתם לחסל את ההורים, נפשית, כלכלית ובמקרים רבים פיזית.

מעשה דוד באוריה החיתי כמשל

דוד המלך חומד את בת שבע, אשת אוריה החיתי, לכן פוקד דוד על שר המלחמה יואב בן צרויה לשלוח את אוריה החיתי להילחם "אל מול המלחמה החזקה" ולוודא שיהרג בקרב, דבר שאכן קורה. לאחר תקופת האבל, לוקח דוד את בת שבע לאשה.
חיסול אוריה נועד להשתיק את המעשה הנבזי של דוד שהוא לקיחת הדבר היחיד של אוריה, איתו בת שבע.
הנמשל הוא חיסול הורים שילדיהם נלקחו ע"י רשויות הרווחה. גורמי הרווחה יוזמים ללא הרף הליכים שתכליתם חיסולם הכלכלי, נפשי ופיזי של ההורים בדרכים שונות.
נתן הנביא מטיל את האחריות למות אוריה על דוד באפן חד משמעי:"אֵת אוּרִיָּה הַחִתִּי הִכִּיתָ בַחֶרֶב, וְאֶת-אִשְׁתּוֹ לָקַחְתָּ לְּךָ לְאִשָּׁה; וְאֹתוֹ הָרַגְתָּ, בְּחֶרֶב בְּנֵי עַמּוֹן" (שמואל ב, פרק יב 9).
רשויות הררווחה הם אלו האחריות למותם של רעות איש שלום, עדן רכטר, אודל שולמית אמבש, ועוד אלפי הורים בשנה המחוסלים כלכלית ונפשית, ופיזית.

יום חמישי, 25 בינואר 2018

העדר ייצוג משפטי למשפחות בהליך הוצאת ילדים מהבית

ינואר 2018 - הטרור הסוציאלי כלכלי של פרקליטות המדינה ורשויות הרווחה נגד משפחות מוחלשות. אלפי ילדים מוצאים מביתם למוסדות, אומנה ואימוץ כאשר להורים נאסר ייצוג משפטי בוועדות הרווחה, ולא מתאפשר בבתי המשפט.
93% מדרישות משרד הרווחה להוציא ילד מביתו מתקבלות כאשר אין ייצוג משפטי להורים, 63% מהדרישות נדחות כאשר ההורים מיוצגים על ידי עורך דין. כלומר אם היה ניתן למשפחה בהליך הוגן ייצוג משפטי היה נמנע יותר מ- 50% הוצאת ילדים מהבית.
פרקליטות המדינה ורשויות הרווחה מונעות ייצוג משפטי להורים בוועדות החלטה הקובעות גורל ילדיהן למרות קביעות מקצועיות של ועדות בדיקה כגון ועדת גילת ומבקר המדינה בנושא. וכך נתלשים מביתם אלפי ילדים מידי שנה בהליך לא הוגן ההורס משפחות וילדים.



הטרור הסוציאלי כלכלי של פרקליטות המדינה ורשויות הרווחה נגד משפחות מוחלשות

יום ראשון, 15 בינואר 2017

טובה פרי - דיוקנו של שופט בית משפט לנוער בדלתיים סגורות

ינואר 2017 - פשעים נגד האנושיות נוסח בתי משפט במדינת ישראל - שופטת בית משפט לנוער טובה פרי צורחת באמוק על הורים ובאי כוחם. טובה פרי משפילה את ההורים ברגעים הכי קשים בחייהם בו הם מנסים להגן על ילדיהם שלא להוציאם מהבית למוסדות משרד הרווחה. טובה פרי מגרשת בצרחות את ההורים ובאי כוחם מאולם בית המשפט.





 בתי משפט לנוער - חותמות גומי של פקידות סעד

יום שני, 11 באפריל 2016

שופט חננאל שרעבי – פסק דין פתטי לתלישת ילדים מביתם ומשפחתם

חננאל שרעבי - קיבוע תפיסה חולנית כי כל ילד יכול להיתלש מביתו ומשפחתו
פסק דין פתטי לתלישת ילדים מביתם ומשפחתם
מרץ 2016 - רמ"ש 47410-01-16 - השופט חננאל שרעבי בשבתו בבית משפט מחוזי לערעור דחה בקשת אם להשבת ילדיה אליה בתואנה כי עליה לעבור טיפול רגשי ארוך. שרעבי בפסק דין פתטי אינו מתייחס כלל לשום ראיה כלשהי אלא מסתמך על ערמות של חוות דעת של "מומחים" המדברים בשפה אחת ודברים אחדים.

טיוח הסיבה האמיתית לתלישת הילדים מביתם
שרעבי מגולל בפסק דין ארוך ומייגע את עמדות האם, היועץ המשפטי לממשלה, והאפוטרופוס לדין, ועוד "מומחים" כאלו ואחרים וניתן להבין כי הילדים נתלשו מביתם בשל הזנחה.
מהי אותה הזנחה מסביר שרעבי בלקוניות בסעיף 24 בפסק בדין:
"עיון בחומר שהונח לפני ביהמ"ש קמא, המפורט גם בפסק הדין, מלמד כי החלטת הכרזת הנזקקות בהתאם לסעיפים 6) לחוק הנוער, בדין יסודה. ) 2) ו 2- )2 .24

מצבם של הקטינים טרם התערבות גורמי הטיפול לימד על הזנחה קשה תוך התגוררות בדירה מוזנחת.
יחסי הורי הקטינים גם לימד על מורכבות לא פשוטה, והדבר השפיע לרעה על הטיפול בקטינים.
כל אלה מלמדים כי התקיימו התנאים להכרזת הקטינים כנזקקים לפי הסעיפים הנ"ל."
סוף צטוט סעיף 24

כלומר הילדים נתלשו מביתם כי הם גרים לטענת גורמי הרווחה בדירה מוזנחת וגם יחס הורי הקטינים.

נשאלת השאלה: מהי דירה מוזנחת? ומהו יחס ההורים עליהם מדבר שרעבי? והאם הפתרון היחיד הנו תלישת הילדים מהבית?

 טיוח חוות דעת מומחים
שרעבי גם מצטט חוות דעת של פסיכולוג מטעם רשויות הרווחה אשר לטענתו האם אינה מסוגלת לטפל בילדיה. וכך כותב שרעבי בסעיף 2.ג בפסק הדין:

"יש לאמץ את הערכתו של ד"ר רוני סרור , פסיכולוג קליני, אשר ערך בדיקת מסוגלות הורית להורי הקטינים,
והתרשמותו מהאם (המערערת) היתה כי במצבה הנוכחי היא אינה מסוגלת לטפל בילדים. רק לאחר טיפול רגשי ארוך טווח, חידוש הקשר עם הקטינים בצורה הדרגתית ותחת בקרה, יהיה ניתן לשקול החזרת הקטינים למשמורת האם"
 מדוע מאמץ שרעבי את קביעת הפסיכולוג כי האם אינה מסוגלת לגדל ילדיה ולא מסביר מדוע? ומהו הטיפול הרגשי עליו מדבר שרעבי?

 דמגוגיה
 בפתח פסק הדין כותב שרעבי בסעיף 2.ב: "על אף שנקודת המוצא היא שכל ילד צריך לגדול בבית הוריו, במקרה דנן לא חל שינוי אצל המערערת, ואין מנוס מהוצאות הקטינים למסגרות חוץ ביתיות."
אם סבור שרעבי כי כל ילד צריך לגדול בבית הוריו מדוע תולש בקלות כזאת ילדים מאימם?

קיבוע תפיסה חולנית כי כל ילד יכול להיתלש מביתו ומשפחתו
בתחילת פסק הדין סעיף 2.א מצטט שרעבי סעיפים אנכרוניסטים פרימיטיבים וכוללנים מחוק הנוער. כן לדוגמא מצטט שרעבי עילת נזקקות: "6) לחוק – "שלומו הגופני או הנפשי נפגע או עלול להפגע מכל סיבה אחרת". ) סעיף 2"

לתפיסתו של שרעבי כל ילד ש"שלומו הגופני או הנפשי נפגע או עלול להפגע מכל סיבה אחרת" יוכרז נזקק ויתלש מביתו ללא פירוט או הסבר.


סוף דבר
השופט חננאל שרעבי פעל בדרכי רמיה וטיוח להרחקת קטינים מביתם ומשפחתם ללא נימוק או פירוט הסיבות לכך. התנהגותו של חננאל שרעבי מהווה קרקע פוריה לשחיתות, סחר בילדים, ופשעים נגד האנושות ונגד האנושיות. שרעבי משתמש במכבסות מילים לרוב אולם לא ניתן למצוא בדל ראיה מדוע נתלשו הילדים מביתם ומשפחתם. שרעבי משית תפיסות עולם פשיסטיות מעוותות לפיהן ניתן לפגוע ולהחריב כל משפחה על לא עוול בכפה, לתלוש הילדים ולשלוח אותם למוסדות סגורים הכל בשל סיסמאות נבובות כגון "טובת הילד", ו"עבודת הקודש".


הפנים האמיתיות של הפקידים המושחתים במשרד הרווחה



יום חמישי, 17 בדצמבר 2015

ד"ר עודד סושרד בוועדת העבודה בכנסת: לא לפגוע בזכויות סוציאליות וכלכליות של הורים שנלקחו מהם ילדיהם


דצמבר 2015 - כחלק ממדיניות משרד הרווחה להחרבת משפחות שילדיהם הוצאו מהבית בכפייה פועלות רשויות הרווחה לפגוע בזכויותיהם הסוציאליות כגון: קצבת ילדים והנחה בארנונה. הוצאות משפחות אלו עולות עשרות מונים עקב הוצאת הילד בשל ההוצאות המשפטיות, נסיעות למרחקים לפגוש הילד אובדן ימי עבודה ועוד.
רשויות הרווחה מצידן חוששות לפגיעה התעשיות האומנה האימוץ והפנימיות ומתנגדות לכל מהלך הקשור לזכויות ההורים.

להלן סרטון וקטע מפרוטוקול הועדה לעבודה ורווחה שבו דורש ד"ר עודד סושרד  לא לפגוע בזכויות סוציאליות וכלכליות של הורים שנלקחו מהם ילדיהם




ביום 14.12.15, התקיימה בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת, ישיבה בנושא "חוק האומנה" שהגישה ח"כ קארין אלהרר. בישיבה השתתפו נציגים רבים של תעשיית האומנה, ומולם התייצבו למען הילדים וההורים הביולוגיים - עודד סושרד, קרן הראל ומוטי רנד.

אחד הנושאים שנדונו באותו יום היה נושא התשלומים להורים ולמשפחה האומנת.


עודד סושרד קבל את רשות הדיבור ואמר: "יש פעמים רבות שמוציאים את הילד מההורים הביולוגיים בניגוד להסכמה שלהם. והייתי רוצה שכולם יחשבו על אותה אמא, או אבא, או זוג הורים שהוציאו להם את הילד ללא הסכמה, ולא רק לקחו להם את הילד, אלא עכשיו גם מפסיקים להם את קצבת הילדים של ה-150 שקל בגלל זה".

העו"סיות קטעו את דבריו: "כל הרעיון הוא שלא מפסיקים...".

בשלב זה התערב יו"ר הוועדה, ח"כ אלי אלאלוף ואמר לעודד: "הם נתנו לך תשובה רק כדי לספק אותך. יש ארבע אפשרויות: כן יפסיקו, לא יפסיקו...", ואז פנה לעו"סיות: "למה אתם לא אומרים את כל האמת? יש ארבע אופציות".

עודד סושרד ענה: "אנחנו לא רוצים ארבע אפשרויות, אנחנו רוצים אפשרות אחת: שאותה אמא תוכל להשתמש בזה כדי לנסוע לבקר את הילד שלה", ועבר לנושא הארנונה: "אם זו הייתה 'משפחה שבראשה עומד הורה עצמאי', מה שקראו לזה פעם 'משפחה חד-הורית', וקבלה הנחה בארנונה, אנחנו לא רוצים שיהיה מצב שפתאום הארנונה שלהם תקפוץ, שתתבטל להם ההנחה כי לקחו להם את הילד. חשוב שתישאר להם ההנחה בארנונה".

פנה לנציגי השלטון המקומי: "האם השלטון המקומי מקבל שההנחה בארנונה תישאר להורים?"
נציגי השלטון המקומי: "כן, תשאר"

עודד: "תודה רבה".

ח"כ קארין אלהרר, יוזמת החוק, התקשתה להשלים עם העובדה שיקחו להורים רק את הילד, ולא יקחו להם גם את ההנחה בארנונה, והתקוממה: "למה? אבל סליחה, אבל אדוני...".

אין להתפלא על דבריה של יוזמת החוק. בישיבה קודמת היא הביעה את דעתה המפורשת, לפיה הזווית החלשה והמושתקת ביותר במשולש של ילד-הורים-אומנים, היא... האומנים!

חוק האומנה שלה נועד בעיקר לדאוג לזכויותיהם של האומנים. נקודות האור היחידות הן התיקונים, שהפעילים למען הילדים וההורים מצליחים להכניס לחוק, במאבק נחוש מול מערכת משומנת היטב.

יום שלישי, 10 בנובמבר 2015

שופט אליקים רובינשטיין - התרגיל המלוכלך לאימוץ תאומות באומנה יהודית דתית לאבא מוסלמי

שופט אליקים רובינשטיין - התרגיל המלוכלך להשארת תאומות באומנה יהודית לאבא מוסלמי
רע"א 4896/15 - בע"מ 5263/15 -פסק דין - אוקטובר 2015 -  בקשה מצד הורים אומנים והיועץ המשפטי לממשלה להכריע בתיק אימוץ. מדובר בשתי קטינות החיות מאז לידתן במשפחת אמנה, אשר מבקשת לאמצן. הקטינות נולדו מקשר זוגי בין האב – ערבי מוסלמי יליד שכם אשר לימים קיבל היתר שהיה בישראל – לאשה יהודיה אזרחית ישראל ע"ה, אשר סבלה ממצב נפשי מעורער ולא מכבר שלחה, למרבה הצער, יד בנפשה.

 רשויות הרווחה בשיתוף משפחת האומנה משתמשות בתיוגים וחוות דעת להעביר הקטינות לאימוץ באומנה מבלי שתינתן לאב הזדמנות לגדלן.

דרכי רמיה רשויות הרווחה ע"פ פסק הדין של השופט אליקים רובינשטיין:

רשויות הרווחה תולשות הילדים מחזקת הוריהן מיום לידתן מבלי לתת להורים הזדמנות ממשית כלשהי לסיוע לגדלם או לבחון מסוגלות הורית.  בתי משפט לנוער מוציאים צווי חירום ומאריכים אותם, התהליך נמשך מספר שנים שהתינוקות גדלות באומנה ורואות בה את ביתן.
בשלב הבא מעבירות רשויות הרווחה את הטיפול לבית משפט לענייני משפחה ומבקשות אימוץ. לאורך התהליך ממציאות רשויות הרווחה ממומחים כאלו ואחרים חוות דעת להרחקת הקטינות מההורים עד לאימוץ.

רשויות הרווחה משתמשות במשפחות אומנה מזניחות ומתעללות כך שהתפתחות הקטינות איטית, ולאחר מכן טוענות רשויות הרווחה כי להורים אין חסוגלות הורית למקרה הספציפי הזה של התפתחות לא תקינה.

כן לדוגמא כותב השופט רובינשטיין בסעיף י' בפסק הדין: " ביום 6.9.15 התקבלה חוות דעת מעודכנת מטעם המומחה. בשורה התחתונה צוין, כי לאב מסוגלות הורית מספקת אך "אין במסוגלות שלו כיום בכדי לתת מענה למכלול צרכיהן (של הקטינות – א"ר) המורכב". בנסיבות הומלץ להמשיך את המצב הקיים, בו האב נפגש עם הקטינות אך הן גדלות אצל המבקשים. עוד הומלץ לשנות את שמות הקטינות כך שישאו את שם המשפחה של משפחת האמנה..."
מדובר בתרגיל מלוכלך שבו השתמש גם השופט שמואל בוקובסקי. תחילה שלח תינוק לבית שבתאי לוי שם התפתח לא תקין בשלב השני טען כי להורים אין מסוגלות הורית למקרה ספציפי של התפתחות זאת ולכן קבע אימוץ

רובינשטיין השתמש באותו תרגיל מלוכלך וקבע כי התאומות ישארו באומנה דתיה יהודית בעוד האב מוסלמי.

לצפיה בפסק הדין הקלק כאן.

שופט אליקים רובינשטיין - התרגיל המלוכלך לאימוץ תאומות באומנה יהודית לאבא מוסלמי

יום ראשון, 1 בנובמבר 2015

אלי ישי שר הרווחה לשעבר: כל המדיניות הקשורה לאימוץ ומשפחות אומנה מחייבת חישוב מסלול מחדש

קסליו חדרה 28 באוק׳ 2015 - כנס הקואליציה למען הילדים והמשפחה - מדינה ומשפחה - מציאות מול תעמולה בהפקת העיתונאי מוטי לייבל. האירוע הופק בגן ארועים קסליו חדרה באדיבות ניסים אנקוה.



אלי ישי - שר הרווחה לשעבר:
אני חושב שהכינוס הזה הוא כינוס חשוב. הסיפורים קשים. קשים מאוד, דבר שמחייב, מבחינתי, כחבר ממשלה במספר ממשלות בישראל ולא מעט כנסות בישראל, אני חושב שכל המדיניות הקשורה לאימוץ ומשפחות אומנה, בעיני מחייבת חישוב מסלול מחדש.

אין ספק שצריך לעשות פה שינויי חקיקה שלא יהיה יד קלה על ההדק ולתת לכל הורה והורה את הזכות לגדל את בניו ובנותיו. גם במקרים כאלה ואחרים, שאני לא נכנס לפרטים שלהם, אפשר למצוא דרכים שהם גם יהיו יותר זולים למדינה, ובראש ובראשונה יותר טובים לילד ולילדה וכן להוריהם, ללא ספק בכלל.

נפגשתי עם האנשים היקרים, אני מכיר גם סיפורים מתפקידיי השונים, אז כל אחד ואחד מאיתנו כשרים לשעבר, יטפל בנקודה נקודתית שפונים אליו מקרה או שניים או עשר מקרים, אבל הממשלה ושרי הממשלה השונים, במיוחד שר הרווחה לא עשה את השינוי המתבקש: ועדה מיוחדת, ועדה ציבורית חשובה שתוביל המלצות לממשלת ישראל על מנת להוביל שינוי ושינוי משמעותי. אני אומר לכם שחייב לעשות פה שינוי, נגדיר את זה כחישוב מסלול מחדש על מנת להחזיר את האור והברק של הילדים האלה לחיק הוריהם בע"ה. כל סיוע בהמשך, בעצות, בהכוונה, בסיוע במפגשים, אשמח לבוא לשם. בהצלחה רבה ויישר כוח.

יום שני, 19 באוקטובר 2015

פשעי לשכת הרווחה חולון - הסבתא ביקשה עזרה, פקידות הסעד תלשו הילדים למוסדות

יוצאת נגד הרווחה: "אני אמא בלי ילדים" , חופית כהן ,   15.10.15, mynet חולון

אם חד הורית מחולון שנכנסה לטראומה, לדבריה, לאחר שאחד מילדיה עבר לכאורה תקיפה מינית, החלה להשתמש בתרופות והתמכרה. לטענתה, מאז נלקחו ילדיה על ידי שירותי הרווחה. "אפילו לא אפשרו לי להיפרד מהם", היא אומרת. העירייה: הילדים נלקחו על פי חוק הנוער

אם חד הורית בת 29 מחולון, טוענת כי שירותי הרווחה (חולון) לקחו לפני מספר חודשים את ילדיה והיא חוששת שלא יחזרו אליה. "זו תקופה הזויה, כאילו אני חיה בתוך חלום רע ולא מצליחה להתעורר. אף אחד לא מסוגל להבין מה עובר עליי, אני אמא בלי ילדים. אפילו לא אפשרו לי להיפרד מהם. רגע אחד אני יושבת איתם בפארק, וברגע השני הם כבר לא איתי", היא מספרת.

סיפורה של האם התחיל לפני למעלה מעשור. על פי עדותה, היא נאנסה על ידי אדם מבוגר, אירוע שגרם לה לטראומה קשה ולבעיות אכילה. עם השנים היא הצליחה להתמודד עם הקושי והביאה לעולם שלושה ילדים. לפני כמה חודשים, כאשר עלה בה חשש כי בנה עבר תקיפה מינית - הטראומה חזרה אליה והיא התקשתה לתפקד. "הילד בא הביתה וסיפר שגבר נגע בו", היא טוענת. "ברגע שראיתי שיש לו סימן בטוסיק, לקחתי אותו לחדר 4 בוולפסון, שמיועד לנפגעי תקיפה מינית".

בשלב זה, לטענת האם, הובהר לה על ידי רופא וחוקר משטרה כי קיים חשד שבנה עבר תקיפה מינית. היא מיהרה להגיש תלונה במשטרה ונפתחה חקירה. "כל מה שקרה החזיר אותי שנים אחורה, לטראומה שעברתי. לא האמנתי שדבר כזה יכול לקרות גם לבן שלי. זה הכניס אותי לדיכאון קשה, הרגשתי שאני לא מסוגלת לאכול ולא הפסקתי לבכות. כלפי חוץ העמדתי פנים שהכל בסדר אבל בפנים הרגשתי שבורה".

פנית לקבלת עזרה?

"בעבר קיבלתי קנאביס רפואי ותרופות הרגעה כדי להתמודד עם הקשיים. בשנים האחרונות הפסקתי בגלל הילדים, אבל בתקופה האחרונה הכל היה כל כך קשה, אז התחלתי לקחת תרופות הרגעה".

באחד הימים החזירה האם את ילדיה ממוסדות החינוך וישבה איתם בגן המשחקים, סמוך לבית שבו היא מתגוררת עם אמה, שעוזרת לה בגידול ילדיה. "כל הצהריים היינו בפארק, אפילו הורדתי להם ארוחת צהריים חמה בקופסאות, כי הם לא רצו להפסיק לשחק. היה לנו יום כיפי, לראות את שמחת החיים שלהם זה תמיד מרים לי את מצב הרוח, אבל הייתי מותשת. כשעלינו למעלה ביקשתי מקרובת המשפחה שלי לשים עליהם עין. לקחתי כדור הרגעה ונכנסתי לנוח", היא משחזרת.

סבתם של הילדים חזרה הביתה וראתה את בתה רדומה במיטה. כשניסתה להעיר אותה, היא נראתה לה מעורפלת ובשלב זה החליטה הסבתא להתקשר מיוזמתה לשירותי

הרווחה. "בדיעבד זו הייתה טעות", מספרת הסבתא. "לא ידעתי שהם היו בפארק, לא ידעתי שרק עכשיו היא נכנסה לנוח כי היא לא הרגישה טוב, ובוודאי שלא ידעתי שהיא לקחה כדור. הראש שלי עבד שעות נוספות וחששתי שהיא לקחה משהו לא חוקי, כי היא עברה תקופה איומה. התקשרתי לרווחה וביקשתי עזרה, אבל בשום שלב לא התכוונתי שיקחו את הילדים. אמרתי להם שהיא אם חד הורית שמתמודדת עם קושי נפשי חמור והיא צריכה סיוע, אולי בת שירות שתבוא לעזור, אולי עובדת סוציאלית שתשוחח איתה ותקל על הנפש שלה. לרגע לא העליתי על דעתי שכבר באותו יום הם יבואו לקחת את הילדים".

האם. חוששת שילדיה לא יחזרו הביתה (צילום: קובי קואנקס)
את הרגעים האלה מתקשות הסבתא והאמא לשחזר. לדברי הסבתא, הן שמעו דפיקות בדלת והעובדת הסוציאלית שהגיעה לבית הייתה מלווה בשוטרים ובאבי הילדים. היא ביקשה לראות את האם, שעדיין ישנה וכלל לא ידעה מה מתרחש בסלון. העובדת הסוציאלית ביקשה מהילדים לרדת למטה - משם שניים מהם נשלחו למשפחת אומנה וילד אחד נוסף לפנימייה.
"העובדת הסוציאלית נכנסה לחדר ואמרה לי שהילדים צריכים ללכת", טוענת אמם. "הייתי המומה, הסברתי לה שזו טעות, סתם אי הבנה ביני לבין אמא שלי ושתיתן לי לפחות להיפרד מהם. היא אמרה שזה מאוחר מדי והם כבר נסעו. לא האמנתי למה ששמעתי, חשבתי שהיא עובדת עליי. ממתי לוקחים ככה ילדים, בלי להחליף מילה עם האמא? בלי לבדוק מה בדיוק קרה ואם אפשר לתקן? הרי גם בתקופות הכי קשות, כשגידלתי אותם לבד, מעולם לא לקחו אותם ממני.

"אני בחורה שעברה חיים קשים אבל מעולם לא פגעתי בילדיי או הזנחתי אותם. כל חיי נאבקתי כדי לתת להם את הטוב ביותר. ניסיתי להסביר לעובדת הסוציאלית שזו תקופה קשה בגלל מה שקורה עם הבן שלי. הבטחתי שלא אגע יותר בתרופות, גם לא במרשם, רק שיחזירו לי את הילדים. עברו שבועות על גבי שבועות ובקושי נתנו לי לראות אותם".

הסבתא מתארת מערכת יחסים טובה בין בתה לילדים, ולא רק עם שלה. "כל טיול היא מיד מתנדבת להיות אמא מלווה. ביום הראשון ללימודים בגן, הגננות התחננו בפניה שתישאר לעזור כדי להרגיע ילדים שהיו היסטריים אחרי שההורים שלהם הלכו. יש לה קשר מדהים עם ילדים, אז באיזו זכות הם חוטפים לה את הילדים מהידיים? בחיים לא ראו עליהם מכה או בגד מלוכלך, אף אחד מעולם לא האשים אותה בהזנחה".

עו"ד ברכה שטיינברג ועו"ד יוסי נקר, שמייצגים את האם, אומרים כי מדובר במשפחה שפנתה לרווחה במטרה לקבל סיוע ולא העלתה על דעתה כיצד הדברים יתגלגלו. "המשפחה מוכרת לרווחה רק מרחוק, הם מעולם לא קיבלו סיוע או תמיכה. רק לאחרונה ביקשו עזרה לנוכח העובדה שהאם עברה תקופה קשה", אומרת עו"ד שטיינברג.

לדברי עו"ד שטיינברג, לא הייתה כל סיבה לקחת את הילדים. "בשירותי הרווחה לא יכולים לטעון להזנחה, כיוון שאף גורם לא דיווח על מצב שכזה, ולכן הרחקת הילדים מתבססת על צו חירום מתוך חשש שהאם מכורה. לנוכח העובדה שהאם עומדת להשתחרר ממכון גמילה ויש תסקיר חיובי של עובדת סוציאלית מהמכון, אני ועו"ד נקר מתכוונים לבקש מבית המשפט להשיב את הילדים לביתם ולאמם".

בינתיים מקפידה הסבתא להשאיר את חדר המשחקים של הילדים מסודר ומוכן לקראתם, ומצפה לרגע שבו שוב תשמע את קול נכדיה ממלא את הבית. "הם כל כך חסרים לי. אני רק מחכה לשמוע אותם חוזרים הביתה, נכנסים מהדלת עם כל הרעש והשמחה שלהם", היא אומרת. "אחת הגננות אמרה לבת שלי משפט יפה ועצוב: 'יכולים לקחת לך את הילדים, אבל אף אחד לא יכול לקחת לך את האימהות'. אבל אני אומרת - מה הטעם באימהות בלי ילדים?".

מעיריית חולון נמסר בתגובה: "הילדים נלקחו מחזקתה של האם בהחלטת בית משפט, על פי חוק הנוער ולא על ידי אגף הרווחה. טענותיה של האם כלפי עובדי אגף הרווחה המסורים, שעושים עבודת קודש למען תושבי חולון, הינן שקריות ומקוממות. מטעמי חיסיון וצנעת הפרט, אין בכוונתנו להשיב על טענות אלה בתקשורת ומצער הדבר שגם האם לא שומרת על צנעת הפרט של ילדיה".

מהמשטרה נמסר בתגובה באשר לחקירת החשוד במעשה המגונה בילד: "התקיימה חקירה שבסופה החומר הועבר לפרקליטות, שהחליטה לגנוז את התיק".

יוצאת נגד הרווחה: "אני אמא בלי ילדים" , חופית כהן ,   15.10.15, mynet חולון

יום שני, 5 באוקטובר 2015

סרט תעודה - שחרור שני ילדים חטופים ממכלאת בית שבתאי לוי בחיפה

אוקטובר 2015 - משרד הרווחה ארגון הפשע בראשות השר חיים כץ לסחר בילדים וקשישים ובני משפחותיהם אחז בשני ילדים בעפיה במכלאת בית שבתאי לוי בחיפה. ע"ם תוכניותיהם של חברי ארגון הפשע הם תכננו להפריד את הילדים מאימם ולשלוח אותם לסחר במוסדות כפייה נוספים כגון משפחות אומנה, פנימיות, אימוץ ועוד. להלן סרט תעודה המתאר את אם הילדים ופעילים חברתיים ששחררו הילדים מארגון הפשע בראשות שר הרווחה חיים כץ ועמיתיו.



אורטל בוטל, היא אמא צעירה ל- 2 ילדים קטנים בני 5 ו- 6 שנים. היא התגרשה מבעל אלים, ונשלחה למקלט לנשים מוכות. כעבור תקופה קצרה, נאמר לה שעליה ללכת עם ילדיה לבית שבתי לוי, לצורך הגנה עליה ועל ילדיה.

היא שהתה 8 חודשים בעל כורחה בבית שבתי לוי, תוך ציפיה לחזור לשגרת חיים בטוחה בביתה. השהייה בבית שבתי לוי, ללא צו בית משפט, הוסכמה על האם בתנאי שהיא תהיה שם עם ילדיה.
ביום ראשון 4/10/15, ערב חג סוכות, בשעות הצהריים, גורשה אורטל מבית שבתי לוי, כשנאמר לה שהיא אינה כשירה לגדל את ילדיה, והיא מסולקת מהמקום והילדים שלה נשארים בבית שבתי לוי. מאבטחים הוזמנו כדי לגרש את האם מהמקום.
אורטל, יצרה קשר עם העיתונאי מוטי לייבל, שפנה לעוה"ד יוסי נקר וורדה שטיינברג. אמש, 5/10/15, הגיעו העיתונאים מוטי לייבל ולורי שם טוב לבית שבתי לוי, מלווים באמא אורטל, הוריה ובני משפחתה, על מנת לחלץ את ילדיה החטופים שנותרו בבית שבתי לוי.
דיצה חטאב מנהלת היחידה לאם והילד בבית שבתי לוי, התגוללה כנגד האם, שיקרה ואמרה שהאם היא זו שרצתה ללכת.

דיצה חטאב מנהלת מחלקת הילד בבית שבתי לוי חטפה שני ילדים מאמא

לדיצה אין צו בית משפט, והחזקת ילדיה החטופים של אורטל, הינה בניגוד לחוק.
שוטרים שהוזמנו לחלץ את הילדים החטופים, פעלו בניגוד לחוק, כשמנעו מעו"ד יוסי נקר לייצג את האם, אולם במהרה נמלכו על דעתם, והודיעו לעו"ד יוסי נקר, כי האמא יכולה לקחת את ילדיה.
בסוף הסרטון, הרגע המרגש בו האמא לוקחת את שני ילדיה החטופים, שיצאו מבית שבתי לוי, יחפים, ללא נעליים.
והרגע היפה ביותר: הילדים הקטנים של האמא מקבלים מתנה כדורגל מילדי השכונה.

צפו בסרטון המרתק, החושף את פשעי משרד הרווחה. מאבטח(!) מחזיק בקלסר המכיל פסקי דין, פרוטוקולים, והחלטות של בית משפט לנוער וענייני משפחה, ומעיין במסמכים חסויים שניתנו בדלתיים סגורות, ללא הרשאה וללא סמכות. כשהעיתונאים העירו למאבטח, מדוע הוא מחזיק בקלסר המכיל מסמכים חסויים בחוסר סמכות, טען המאבטח כי מדובר בסידור עבודה. צפו בסרטון ותראו כי מדובר במסמכים של בית משפט לענייני משפחה, ונוער.

יום שישי, 18 בספטמבר 2015

גלית מור ויגוצקי - 20 שנה בדלתיים סגורות ללא ראיות וללא פיקוח ובקרה

ספטמבר 2015 - גלית מור ויגוצקי שופטת נוער תקועה 20 שנה בדלתיים סגורות ללא ראיות: אין צורך בהליך הוכחות והזמנת עדים. יש להוציא את כל הילדים מהוריהם לפנימיות ללא סדרי דין.

שופטת נוער גלית מור ויגוצקי מטייחת אמנת זכויות הילד


גלית מור ויגוצקי, תקועה 20 שנה בדלתיים סגורות ללא ראיות, כשמיולי 2006 ועד היום היא משמשת נשיאת בתי משפט לנוער, עובדה המהווה קרקע פוריה לשחיתות ושררה.
סעיף 13 לחוק בתי המשפט, קוצב את זמן כהונת נשיא ביהמ"ש עליון ל- 7 שנים. למרות זאת, ויגוצקי מכהנת כנשיאת בתי המשפט לנוער 9 שנים, ואין פוצה פה. שחיתות שלטונית. ויגוצקי בעלת סמכויות נרחבות בדלתיים סגורות, ללא ראיות, גורמת נזקים קשים לפרט, לחברה ולמשפחה ללא פיקוח ובקרה, מנצלת לרעה את החיסיון ואינה מפרסמת פסקי דין גם כשניתן לעשות זאת ע"י הסרת שמות בעלי הדין.
ויגוצקי פועלת בשיטת חותמת הגומי לעובדות הסוציאליות כדי לרצות רשויות הרווחה, איגוד העו"ס ועמותות האומנה, אימוץ ורווחה אותם היא פוגשת בכנסים ואירועים.
מבדיקה שערכנו עולה:
מור ויגוצקי ילדה ילד עם תסמונת דאון אותו הפקירה לטיפול וגדילה אצל בן זוגה לשעבר, ששימש כאב ואם לבנו, כשהיא מתעלמת מקיומו של בנה, כאילו לא נולד.
יש לה בן זוג, איתו היא לא מתגוררת תחת קורת גג אחד, מחשש שיראה את פניה המפוחלצות ללא שפכטל בבוקר כשהיא מתעוררת. אללה יוסטור.
מידי שנה היא נוסעת לשלושה חודשים לחו"ל לצורך שיפוצים קוסמטיים מקיפים: ניתוח אף, ניתוחי עפעפיים, החלקת קמטים, מילוי בוטוקס, הורדת סנטר, שאיבת שומן מהתחת, שדיים מפלסטיק ווגינה שעברה הקטנה, הסרת שיער בלייזר, הסרת שפם, תוספות שיער בחימצון לא בריא.
כך למשל ביום 9.9.15 היא טסה לחו"ל לצורכי שיפוצים עד ליום 7.10.15, והפקירה הורים וילדיהם לגורלם למשך חודש ימים ללא מתן החלטות, למרות שמדובר בדיני נפשות, כשהיא הפכה את פקידות הסעד לשפוט ולנהל את תיקי הנוער במקומה.
ב- 3 שנים האחרונות נעדרה מידי שנה 3 חודשים, כשהורים ממתינים להחלטות ואין מושיע. היא מאפשרת לפקידות הסעד ליתן תגובה תוך 30 יום ויותר, למרות שמדובר במקרי חירום של אישפוז כפוי המחייבים תגובה מיידית.
לא ברור מדוע היא ממשיכה להיות נשיאת ביהמ"ש, כשהיא נעדרת 3 חודשים בשנה מעבודתה.
בכנס שערכה עו"ד חווה קליין, היא אמרה שתפקיד שופטי הנוער לסור למרותה של פקידת הסעד אשר יוזמת את ההליך, והיא רואה את עצמה כחותמת על השורה האחרונה בפרוטוקול.היא הזהירה את עורכי הדין שלא יפנו אליה בכלל, אם לא חלפו שישה חודשים מאז שהילד נמצא בפנימיה / מרכז חרום, אומנה או מוסד רווחה.
ויגוצקי מור היא דחלילה של פקידות הסעד. תפקיד זה של הוספת חתימה על פרוטוקול גם רובוט יכול לבצע באורח אוטומטי ולכן התייתרה הסיבה לממן לה משכורת וליצור תקנים לעבודות מסוג שפיטה בהליכי נוער. מדובר באבטלה סמויה: היא יושבת בתקן של שופטת, מחממת כיסא וחותמת על פרוטוקולים וזהו.
מור ויגוצקי לא מאפשרת לחקור את פקידות הסעד, והיא נוהגת להפנות לפסיקה של השופט יצחק עמית שקבע בתיק בע"מ 4746/13, כי אין שום צורך לחקור את פקידות הסעד, אין שום צורך לנהל הליך של שמיעת עדויות, אין שום צורך לגלות מסמכים, אין שום זכות להגיש כתב הגנה ולייצוג משפטי. השופט עמית, בהחלטתו הישווה את פקידות הסעד לקצינות מבחן בתיקים פליליים, למרות שאין שום קשר בין הדברים. קצינות מבחן בתיקים פליליים אינן נחקרות, אינן יוזמות הליכים, אינן מתייצבות כבעלי דין ואינן מציגות את חומרי הגלם. על ידי השוואת המעמד של פקידות הסעד לקצינות המבחן, הפך בית המשפט לנוער לקרקס הפרטי של פקידות הסעד, בו מועברת הסחורה המבוקשת מיד ליד, כאשר שופט הנוער, ידיו כבולות בשל ההחלטה של יצחק עמית.
גלית מור ויגוצקי לא פועלת לתקן עיוות דין ולא פועלת למען המוחלשים בחברה הישראלית. נהפוך הוא. לדבריה, אין ביכולתה לעשות דבר לנוכח העוול, שכן יצחק עמית, הורה לה שלא לתת ללקוחות צרכני השירותים של שופטי הנוער כל הוראה שדומה במהותה לעבודה שיפוטית. בסופה של ההחלטה כתב השופט עמית: "אין לי אלא לחזור ולפנות לאם ולסבתא בקריאה לשתף פעולה עם אנשי המקצוע". בכך הוציא את המרצע מהשק, וגילה את דעתו על עבודת השופטים בבתי המשפט לנוער: השופט עמית מצפה כי כל ההורים המשתייכים ישתפו פעולה עם אנשי המקצוע, ושיתוף פעולה פירושו שאין מה לפנות בכלל לבתי המשפט לנוער, שכן מלכתחילה קיימת חובת ציות לכל מה שפקידות הסעד אומרות, ולא ניתן לקבל כל סעד שיפוטי בבית משפט הדורש חובת ציות ושיתוף פעולה עם פקידות הסעד שהן גם בעלות הדין, התובעות בבית המשפט לנוער, יוזמות ההליך, וגם המוציאות לפועל של תוצאות ההליך, שבסיומו הן לוקחות את הסחורה (הילדים) ושמים אותם במוסדות המניבים של משרד הרווחה.
משרות שופטי הנוער מטעות ומוליכות שולל את הציבור, שכן נוצר מראית עין של עבודה שיפוטית, כאשר למעשה גלית מור ויגוצקי שופטת נוער ונשיאת בתי המשפט לנוער מתפקדת כעו"סית זוטרה, חסרת כל מעמד, חסרת כל יכולת לשנות את מה שהפק"ס כבר קבעה מראש, ולכן נדרש פיטורי השופטת.
שאילתא תוגש מיד בתום החג להנהלת בתי המשפט, מדוע השופטת ויגוצקי ממשיכה לכהן כנשיאת בתי המשפט מזה 9 שנים, כשהיא נעדרת מידי שנה לתקופה של 3 חודשים לצורכי שיפוצים בחו"ל.

יום חמישי, 17 בספטמבר 2015

שופטת נוער גלית מור ויגוצקי מטייחת אמנת זכויות הילד

נובמבר 2010 – כנס באוניברסיטת תל אביב בדבר אמנת זכויות הילד. שופטת בית משפט לנוער גלית מור ויגוצקי אינה מדברת על אמנת זכויות הילד ומימושה במדינת ישראל לצורך הגנה על ילדים במוסדות משרד הרווחה, אלא נואמת על עבריינות נוער והורים על מנת להעצים הוצאת ילדים מביתם ומשפחתם. ויגוצקי משמשת מזה כעשרים שנה שופטת בית משפט לנוער המתנהל בדלתיים סגורות ללא ראיות שרויה בקונספציה עקומה לפיה מימוש אמנת זכויות הילד מיותר ואין לישמו בחקיקה משום שזה עלול לפגוע בתעשיית סחר בילדים במוסדות משרד הרווחה. לפיכך אינה מזכירה בנאומה דבר העלול חלילה לפגוע בסחר בילדים לרבות מימוש אמנת זכויות הילד.


שופטת נוער גלית מור ויגוצקי מטייחת אמנת זכויות הילד

נובמבר 2010 – כנס באוניברסיטת תל אביב בדבר אמנת זכויות הילד. שופטת בית משפט לנוער גלית מור ויגוצקי אינה מדברת על אמנת זכויות הילד ומימושה במדינת ישראל לצורך הגנה על ילדים במוסדות משרד הרווחה, אלא נואמת על עבריינות נוער והורים על מנת להעצים הוצאת ילדים מביתם ומשפחתם. ויגוצקי משמשת מזה כעשרים שנה שופטת בית משפט לנוער המתנהל בדלתיים סגורות ללא ראיות שרויה בקונספציה עקומה לפיה מימוש אמנת זכויות הילד מיותר ואין לישמו בחקיקה משום שזה עלול לפגוע בתעשיית סחר בילדים במוסדות משרד הרווחה. לפיכך אינה מזכירה בנאומה דבר העלול חלילה לפגוע בסחר בילדים לרבות מימוש אמנת זכויות הילד.

 

יום חמישי, 10 בספטמבר 2015

פקידת סעד יפעת מילר מלשכת הרווחה בת ים תלשה שלושה ילדים מביתם ומשפחתם ופתחה בהליך אימוץ כפוי לילדים

יפעת מילר - פקידת סעד לשכת הרווחה בת ים
יפעת מילר - פקידת סעד לשכת הרווחה בת ים
ספטמבר 2015 - פקידת סעד יפעת מילר מלשכת הרווחה בת ים תלשה שלושת ילדיה של תמר ופתחה בהליך אימוץ כפוי לילדים - מתוך סטטוס פייסבוק של העיתונאי מוטי לייבל.

תמר - אמא ל 3 ילדים פנתה בתמימותה לרווחה וביקשה להכניס את הילדים לפנימייה בגלל מצב כלכלי קשה (אל תקפצו - פנימייה לא אמור להיות דבר רע לפחות בזמני).
לרוע מזלה נתקלה בחוטפת ילדים סוציאלית בשם יפעת מילר מבת ים.
יפעת מילר החוטפת יחד עם עופרה שיף מהשירות למען הילד ביפו (אימוצים) ישר קפצו על המציאה של תוספת נאה למשכורות והחתימו אותה בעורמה על טופס נזקקות.
ואז הם חטפו לה את הילדים למוסד חסוי!
מאז הן הצליחו להעלים ממנה כמה דיונים אצל השופטת המשתפית גלית מור ויגוצקי ופשוט בנו תיק אימוץ ללא ידיעתה וללא נוכחותה בבתי המשפט.
למזלה הגיעה לעורכי הדין ורדה שטיינברג ברכה ויוסי נקר שמנסים בימים אלו להציל את הילדים!
ל נטלי אשוואל חטפו 2 החוטפות הסוציאליות זיוה כהן פורת ונעמה אוזן 3 ילדים מהמיטה באישון לילה.
הילדים הופרדו ו 2 מהם שנשלחו לכלא ילדים שמרוויח על כל אחד מהם 17,100 שקלים בחודש.
אלו שבכלא לא יצאו כבר 3 חודשים לחופש כנגד החוק.
הסבתא שרה שמבקשת לראות את הילדים מקבלת סחיטה באיומים "אם את רוצה לראות את הילדים, תבואי לפגישה בלי עורכת הדין" - שמנסיון עבר כשהיא עושה את זה, הם תופרים לה תיקים.
באוגוסט הגישו בקשה שהילדים ישתחררו מהכלא לחתונה שמתקיימת היום.
האפוטרופא לדין לא התנגדה ושלחה את חוסר התנגדותה לחוטפות כשאלו מצידן העלימו את זה מעיני השופטת טובה פרי הידועה לשימצה.
שלשום אישרה טובה פרי את יציאתם לחתונה היום אבל זה לא מצא חן בעיני זיוה כהן פורת ונעמה אוזן החוטפות אז הן הגישו אתמול על הבוקר התנגדות נחרצת...
מה עשתה השופטת המבולבלת והפושעת טובה פרי?
קבעה דיון בעניין למחר בבוקר...
אבל רגע, החתונה היום לא?
כן חברים, כך עובדת מערכת המשפט עם הרווחה... משתפים פעולה בביצוע פשעים נגד האנושות.
אני אעשה ככל יכולתי כדי שהנשים המוזכרות פה יתבעו את החוטפות והשופטות בבית הדין הפלילי בהאג... וזה אפשרי אגב.

פקידת סעד יפעת מילר מלשכת הרווחה בת ים תלשה שלושה ילדים מביתם ומשפחתם ופתחה בהליך אימוץ כפוי לילדים

יום שישי, 28 באוגוסט 2015

העובדות הסוציאליות עוקרות אלפי ילדים מבתיהם ומכפישות הוריהם בתלונות שווא במשטרה

מבט לחדשות - אוגוסט 2015 - העובדות הסוציאליות עוקרות אלפי ילדים מביתם ומשפחתם מידי שנה, בדלתיים סגורות וללא ראיות, ומכפישות הוריהם בתלונות שווא במשטרה.

הילדים מושלכים לסחר במסגרות מופרטות של משרד הרווחה להזנחה והתעללות ללא פיקוח ואין מושיע.
 העובדות הסוציאליות זורות חול בעיני הציבור באמצעות ועדות כביכול לשיפור המצב אך מסקנות הוועדות לא מיושמות לעולם, כדוגמת ועדת גילת, ועדת סילמן, סלונים נבו ועוד...