חשיפה: סולברג דן לפני שלושה שבועות בעתירה נגד למברגר , אמיר לוי | 19/12/2019 , מידה
שופט העליון שפסל את עצמו אתמול מלדון בעניין מינוי פרקליט המדינה בשל “זיקה משפחתית”, ישב רק לאחרונה בהרכב שדן בעתירה נגד למברגר
אתמול בבוקר (רביעי) החליט (בג"ץ 8410/19) השופט נעם סולברג, ששימש כשופט התורן בבית המשפט העליון, לפסול את עצמו מדיון בעתירה שהגישה התנועה לאיכות השלטון נגד מינויה של אורלי בן ארי לממלאת מקום פרקליט המדינה, משום שהוא נמצא ב”זיקה חברתית ומשפחתית” עם שלמה למברגר, מי שנחשב למועמד המועדף לתפקיד. סולברג העביר את ההחלטה לשופט הבא בסדר התורנות, מני מזוז, שהוציא צו ביניים המעכב את מינוי בן ארי, ולמעשה מונע את כניסתה לתפקיד.
למרות זאת, רק כשלושה שבועות לפני כן דן השופט סולברג (בג"ץ 5693/19) (יחד עם ג’ורג’ קרא ויעל וילנר) בעתירה שהוגשה ישירות נגד שלמה למברגר, שי ניצן והיועמ”ש מנדלבליט, ופסק כי יש למחוק אותה. זאת הוא עשה מבלי שום הודעה ודיווח על ניגוד עניינים אפשרי בדיון שעניינו החלטותיו המקצועיות ושיקול דעתו של למברגר, שאיתו הוא עומד בקשרים “חברתיים-משפחתיים”, ועוד בנושא רגיש הנוגע לשופט אחר.
בעתירה פנתה הפעילה החברתית אורי נחמן בבקשה לבטל הודעה שנמסרה לה מטעם לשכתו של למברגר, על דחיית בקשתה לפתוח בחקירה פלילית נגד שופט מכהן. הרכב השופטים בראשות סולברג פסק בעד דחיית העתירה. לשאלת ‘מידה’ האם יידע את הצדדים בדבר אותה “זיקה חברתית ומשפחתית” בינו לבין למברגר, השיבו הבוקר במערכת המשפט בשלילה, בטענה כי “לא דומה עניין שבו מייצג עו”ד למברגר את המדינה, לעניין שבו על הפרק עניין אישי שלו, כמועמד לתפקיד ממלא מקום פרקליט המדינה”. בהקשר זה יש לציין כי סעיף 77א’ לחוק בתי המשפט אינו עורך הבחנה כזו וקובע כי: “שופט לא ישב בדין בידעו שמתקיים אחד מאלה: צד להליך, בא כוחו או עד מרכזי, הוא בן משפחה של השופט או שקיימת ביניהם קרבה ממשית אחרת”.
שאלות חמורות
בשיחה שערכנו עם העותרת נחמן היא סיפרה כי השופט סולברג לא הזכיר בשום שלב בדיון את הזיקה הקיימת בינו ובין למברגר. “הוא לא ציין דבר כזה, ובכלל לא הרחיב או נתן נימוקים להחלטה”. פרקליטה של נחמן, עו”ד דוד לוי, אמר ל’מידה’ כי “אם אכן סולברג נמצא בניגוד עניינים מול למברגר, נשקול לפעול לפסילת ההחלטה שנתן”.
כזכור, עו”ד שלמה למברגר, המשמש כמשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, היה המועמד המועדף על היועמ”ש מנדלבליט לתפקיד ממלא מקומו של שי ניצן הפורש, אך שר המשפטים אוחנה בחר לבסוף באורלי בן ארי שכעת מינויה מוקפא. ברשימת ניגודי העניינים האחרונה של שופטי העליון שפורסמה על ידי ‘דה מרקר’ בחודש מאי בשנה שעברה, לא ציין השופט סולברג שום מקרה בו הוא נמצא בניגוד עניינים עם אדם או גוף כלשהו. למעשה, סולברג היה השופט היחיד מבין כל שופטי בג”ץ הנוכחיים שלא ציין אפילו מקרה אחד של ניגוד עניינים. לבקשתנו לקבלת רשימת ניגוד העניינים המעודכנת של השופט סולברג השיבו בדוברות הרשות השופטת כי “אין רשימת מניעויות ולא הסדר ניגוד עניינים”.
עורך הדין זאב לב, מנהל תחום המחקר בתנועה למשילות ודמוקרטיה, אמר ל’מידה’ כי “תמוה בעיני מדוע בעתירה הנוגעת למינויה של אורלי בן ארי לתפקיד ממלאת מקום פרקליט המדינה, עתירה שלמברגר כלל אינו צד לה, בחר השופט סולברג לפסול עצמו מטעמים של “קרבה משפחתית”, בעוד שבעתירה בה למברגר הוא משיב לעתירה, גם אם שולי, כלל לא טרח כבוד השופט לעדכן את הצדדים בנוגע לאותה הקרבה”. לדברי עו”ד לב, “חשוב להבין כי עניינו של למברגר בתוצאות העתירה נגד מינויה של בן ארי הינו שולי ביותר, מאחר וגם אם תתקבל העתירה אין כל מחויבות לשר המשפטים למנות דווקא אותו או כל מועמד אחר מתוך השמות שנשמעו”.
השאלות העולות ממקרה זה חמורות. ראשית, הכיצד יכול להיות שסולברג דן בתיק המשליך ישירות על למברגר, מבלי להצהיר על ניגוד העניינים? הטענה שמדובר בעניין מקצועי ולא אישי איננה מתקבלת על הדעת, משום שכל ניגודי העניינים במהותם עניינם קשר אישי שעשוי להשליך על הקשר המקצועי. זהו תירוץ דחוק, שסולברג כשופט היה דוחה בכל תיק שהוא דן בו. שנית, מדוע לא עודכנה רשימת ניגודי העניינים של סולברג כמתחייב מכל עובד מדינה, ומשופט על אחת כמה וכמה, וכאשר מדובר בניגוד עניינים עם בכיר בפרקליטות, עוד יותר מכך? ושלישית, יש לשאול, האם יכול להיות שסולברג, כשופט שמרן, לא רצה לפסול את בן ארי מתוך הבנה שאין כאן עילה להתערבות בית המשפט, אך הבין שאם יפסול את עצמו, מני מזוז יעשה עבור למברגר, שאיתו כאמור עומד סולברג בקשר “חברתי-משפחתי”, את העבודה?
שופט העליון שפסל את עצמו אתמול מלדון בעניין מינוי פרקליט המדינה בשל “זיקה משפחתית”, ישב רק לאחרונה בהרכב שדן בעתירה נגד למברגר
 |
| שופט העליון נעם סולברג (מימין) ומשנה לפרקליט המדינה שלמה למברגר - בקשר משפחתי חברתי באותו אולם דיונים |
אתמול בבוקר (רביעי) החליט (בג"ץ 8410/19) השופט נעם סולברג, ששימש כשופט התורן בבית המשפט העליון, לפסול את עצמו מדיון בעתירה שהגישה התנועה לאיכות השלטון נגד מינויה של אורלי בן ארי לממלאת מקום פרקליט המדינה, משום שהוא נמצא ב”זיקה חברתית ומשפחתית” עם שלמה למברגר, מי שנחשב למועמד המועדף לתפקיד. סולברג העביר את ההחלטה לשופט הבא בסדר התורנות, מני מזוז, שהוציא צו ביניים המעכב את מינוי בן ארי, ולמעשה מונע את כניסתה לתפקיד.
למרות זאת, רק כשלושה שבועות לפני כן דן השופט סולברג (בג"ץ 5693/19) (יחד עם ג’ורג’ קרא ויעל וילנר) בעתירה שהוגשה ישירות נגד שלמה למברגר, שי ניצן והיועמ”ש מנדלבליט, ופסק כי יש למחוק אותה. זאת הוא עשה מבלי שום הודעה ודיווח על ניגוד עניינים אפשרי בדיון שעניינו החלטותיו המקצועיות ושיקול דעתו של למברגר, שאיתו הוא עומד בקשרים “חברתיים-משפחתיים”, ועוד בנושא רגיש הנוגע לשופט אחר.
בעתירה פנתה הפעילה החברתית אורי נחמן בבקשה לבטל הודעה שנמסרה לה מטעם לשכתו של למברגר, על דחיית בקשתה לפתוח בחקירה פלילית נגד שופט מכהן. הרכב השופטים בראשות סולברג פסק בעד דחיית העתירה. לשאלת ‘מידה’ האם יידע את הצדדים בדבר אותה “זיקה חברתית ומשפחתית” בינו לבין למברגר, השיבו הבוקר במערכת המשפט בשלילה, בטענה כי “לא דומה עניין שבו מייצג עו”ד למברגר את המדינה, לעניין שבו על הפרק עניין אישי שלו, כמועמד לתפקיד ממלא מקום פרקליט המדינה”. בהקשר זה יש לציין כי סעיף 77א’ לחוק בתי המשפט אינו עורך הבחנה כזו וקובע כי: “שופט לא ישב בדין בידעו שמתקיים אחד מאלה: צד להליך, בא כוחו או עד מרכזי, הוא בן משפחה של השופט או שקיימת ביניהם קרבה ממשית אחרת”.
שאלות חמורות
בשיחה שערכנו עם העותרת נחמן היא סיפרה כי השופט סולברג לא הזכיר בשום שלב בדיון את הזיקה הקיימת בינו ובין למברגר. “הוא לא ציין דבר כזה, ובכלל לא הרחיב או נתן נימוקים להחלטה”. פרקליטה של נחמן, עו”ד דוד לוי, אמר ל’מידה’ כי “אם אכן סולברג נמצא בניגוד עניינים מול למברגר, נשקול לפעול לפסילת ההחלטה שנתן”.
כזכור, עו”ד שלמה למברגר, המשמש כמשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, היה המועמד המועדף על היועמ”ש מנדלבליט לתפקיד ממלא מקומו של שי ניצן הפורש, אך שר המשפטים אוחנה בחר לבסוף באורלי בן ארי שכעת מינויה מוקפא. ברשימת ניגודי העניינים האחרונה של שופטי העליון שפורסמה על ידי ‘דה מרקר’ בחודש מאי בשנה שעברה, לא ציין השופט סולברג שום מקרה בו הוא נמצא בניגוד עניינים עם אדם או גוף כלשהו. למעשה, סולברג היה השופט היחיד מבין כל שופטי בג”ץ הנוכחיים שלא ציין אפילו מקרה אחד של ניגוד עניינים. לבקשתנו לקבלת רשימת ניגוד העניינים המעודכנת של השופט סולברג השיבו בדוברות הרשות השופטת כי “אין רשימת מניעויות ולא הסדר ניגוד עניינים”.
עורך הדין זאב לב, מנהל תחום המחקר בתנועה למשילות ודמוקרטיה, אמר ל’מידה’ כי “תמוה בעיני מדוע בעתירה הנוגעת למינויה של אורלי בן ארי לתפקיד ממלאת מקום פרקליט המדינה, עתירה שלמברגר כלל אינו צד לה, בחר השופט סולברג לפסול עצמו מטעמים של “קרבה משפחתית”, בעוד שבעתירה בה למברגר הוא משיב לעתירה, גם אם שולי, כלל לא טרח כבוד השופט לעדכן את הצדדים בנוגע לאותה הקרבה”. לדברי עו”ד לב, “חשוב להבין כי עניינו של למברגר בתוצאות העתירה נגד מינויה של בן ארי הינו שולי ביותר, מאחר וגם אם תתקבל העתירה אין כל מחויבות לשר המשפטים למנות דווקא אותו או כל מועמד אחר מתוך השמות שנשמעו”.
השאלות העולות ממקרה זה חמורות. ראשית, הכיצד יכול להיות שסולברג דן בתיק המשליך ישירות על למברגר, מבלי להצהיר על ניגוד העניינים? הטענה שמדובר בעניין מקצועי ולא אישי איננה מתקבלת על הדעת, משום שכל ניגודי העניינים במהותם עניינם קשר אישי שעשוי להשליך על הקשר המקצועי. זהו תירוץ דחוק, שסולברג כשופט היה דוחה בכל תיק שהוא דן בו. שנית, מדוע לא עודכנה רשימת ניגודי העניינים של סולברג כמתחייב מכל עובד מדינה, ומשופט על אחת כמה וכמה, וכאשר מדובר בניגוד עניינים עם בכיר בפרקליטות, עוד יותר מכך? ושלישית, יש לשאול, האם יכול להיות שסולברג, כשופט שמרן, לא רצה לפסול את בן ארי מתוך הבנה שאין כאן עילה להתערבות בית המשפט, אך הבין שאם יפסול את עצמו, מני מזוז יעשה עבור למברגר, שאיתו כאמור עומד סולברג בקשר “חברתי-משפחתי”, את העבודה?
 |
| בג"ץ 5693 - השופט נעם סולברג דן בעניין המשיב שלמה למברגר שלהם זיקה משפחתית חברתית |
 |
| שופט העליון נעם סולברג (מימין) ומשנה לפרקליט המדינה שלמה למברגר - בקשר משפחתי חברתי באותו אולם דיונים |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה