יום שישי, 29 במאי 2015

חיים ריבלין מציג - קמפיין העובדות הסוציאליות 2015 לתוספת שכר ותקנים

ערוץ 2 - מאי 2015 - חיים ריבלין מציג את קמפיין איגוד העובדים הסוציאליים לתוספת שכר ותקנים. בכתבה מוצגים עניים רעבים ללחם ותרופות ולצידם עובדים סוציאליים מבקשים תוספת תקנים ושכר למרות שהעניים אינם מקבלים מבוקשם מלשכות הרווחה בעירם.
העובדים הסוציאלים מציגים עומס עבודה ביחס לבריטניה וארה"ב למרות ששיעור העובדים הסוציאליים בישראל גבוה בעשרות אחוזים ממדינות אלו. בכתבה מציגים עובדים סוציאליים ערמות תיקים על שולחנות העבודה וטוענים כי הם מתוסכלים ואינן עושים עבודתם ראוי.
נוצר הרושם כי העובדים הסוציאליים אינם עובדים ביעילות במכוון להחריב משפחות כדי להגדיל את מספר התיקים ליצור עוד עומס עבודה לבקש תוספת שכר תקנים.



 שיעור העובדים הסוציאליים בישראל גבוה מארה"ב ובריטניה - מדיניות החרבת משפחות

עובדת סוציאלית אודט אבנת מטייחת עומס על עובדים סוציאליים. בטבלה להלן ניתן לראות כי שיעור העובדים הסוציאליים ביחס לאוכלוסיה הכוללת בישראל גבוה ב- 20% מארה"ב וגבוה ב- 70% מבריטניה. ולמרות זאת העובדים הסוציאליים טוענים כי מספר המטופלים שלהם בארץ גבוה עשרות מונים ממדינות אלו ומבקשים תוספת תקנים
מדובר בדפוס מדיניות מכוונת של איגוד העובדים הסוציאליים להגדיל מספר תקנים ומטופלים ולמעשה מחריבים משפחות במדיניות זאת.

שיעור העובדים הסוציאליים בישראל גבוה מארה"ב ובריטניה
שיעור העובדים הסוציאליים בישראל גבוה מארה"ב ובריטניה

יום חמישי, 28 במאי 2015

האם שר הרווחה מאיר כהן שיחד קצין בכיר מלהב 433 ואילץ עד למסור עדות שקר

מאי 2015 – "עובדה" עם אילנה דיין על פרשת שר הרווחה מאיר כהן, עו"ד רונאל פישר ועדות השר של שלום בראבי– עדותו של שלום בראבי על דרכי פעולתו של שר הרווחה מאיר כהן לטייח פשעים שביצע לכאורה במהלך היותו ראש העיר דימונה



— ברדה: עשית קנונייה?
— אבי בר שלום: לא. אם אני אומר לך לא, זה לא.
— ברדה: רונאל פישר טען שהוא מחזיק ביד תצהיר שלך.
— אבי בר שלום: נכון.
— ברדה: אומר שאתה היית בלבה של קנונייה.
— אבי בר שלום: התצהיר שאני חתום עליו הוא תצהיר שנכפה עליי. אתם לא מכירים את מאיר כהן. כשפרנסתי תלויה בו וכשביתי תלוי בו והייתי כחומר ביד היוצר. ונקודת המוצא הייתה שהוא ינסה לסייע לי בצורה כזאת או אחרת. וזהו. ועשיתי את זה. אם אני מצליח לפרנס את משפחתי בכבוד, זה מה שרציתי.

— שלום בר אבי: רונאל פישר דיבר עם אישיות מאוד בכירה במשטרה, מאוד בכירה. והוחלט שאני ממלא את התצהיר, נחקר עליו, ולא יוגש נגדי שום דבר, כתב אישום. קצין בכיר חתם על זה לידי בלהב 433.
— ברדה: והם לא שאלו שאלות קשות שאמורות לברר אם זאת אמת? מי אנשי העסקים? מי הביאו כסף? מי זה הבנות?
— שלום בר אבי: כלום. עשו הצגה יפה והלכו.
— ברדה: ואז אפשר יהיה, באמצעות סיפור הקנונייה, להעלים סיפורים אמיתיים?
— שלום בר אבי: יש הרבה אמת במשפט שאמרת. אז מאיר השיג את מטרתו. הכל נקנה בשקט, הכל בסדר, אף אחד לא מדבר על זה יותר, אף אחד לא ידבר על זה יותר. לאף אחד אין עניין לדבר על זה יותר.

הפרעות פסיכיאטריות אינן מחלות אמיתיות

פברואר 2015 -צפה בסרטון המסביר מהי הנקודה הראשונה להשגת הסכמה מדעת בנוגע לתרופות פסיכיאטריות - הפרעות פסיכיאטריות אינן מחלות אמיתיות.

יום רביעי, 27 במאי 2015

צפרא דוויק הסתירה בעדותה בבית דין אזורי לעבודה היותה נציגת ציבור בבית הדין

צפרא דוויק - משקרת ללא בושה לציבור ובבתי משפט
מאי 2015 - בית דין אזורי לעבודה תל אביב ס"ק 17905-04-15 - מדובר בבקשת פסילת עדותה של צפרא דוויק בבית דין לעבודה. צפרא המשמשת כיו"ר איגוד העובדים הסוציאליים העידה בבית דין לעבודה ולא גילתה גילוי נאות כי שימשה נציגת ציבור בבית דין זה ויש לה יחסים קרובים עם עמיתי השופט אורן המנהל את הדיון.

השופט אורן שגב ביקש תגובתה של צפרא דוויק וכתב בהחלטתו: "למותר לציין, כי מן הראוי היה שהגב' דוויק ובאי כוח ההסתדרות, ככל שידעו על כך, יציינו עובדה זו כבר בפתח הדיון, ויש להצר כי הדבר לא נעשה".

צפרא דוויק נגועה בהתנהלותה בשיקולים זרים וניגוד עניינים הפוגעים באינטרס הציבור, כן לדוגמא ידוע כי דובר איגוד העו"ס דוד גולן משמש גם כיחצ"ן לעמותות רווחה כגון המרכז הישראלי לאפוטרופסות, וגם בקשר עם פקידות סעד השולחות בכפיייה חוסים לתאגידי אפוטרופסות.

השופט אורן שגב מעיר לצפרא דוויק ובאי כוח ההסתדרות על אי גילוי נאות בעניין עדותה של צפרא
השופט אורן שגב מעיר לצפרא דוויק ובאי כוח ההסתדרות על אי גילוי נאות בעניין עדותה של צפרא

צפרא דוויק - מרעילה מפיה נגד הורים ומטייחת פשעי העובדות הסוציאליות 


דליה גנות - שופטת מחוזית שזנתה לסרסורי זונות

שופטת דליה גנות - זנתה לסרסורי זונות
כבוד השופטת, כבוד הזונה , רוני אלוני-סדובניק , ynet , מאי 2015

איך יכולה שופטת מחוזית להצהיר כי טבעי שסרסור יכעס על מי שמסרבת לשכב עם גברים ולהישמע לו? אפילו המשטרה והפרקליטות כבר התקדמו יותר

השופטת המחוזית דליה גנות סיפקה זה מכבר סיבה נוספת לאובדן אמון הציבור במערכת המשפט, כשהורתה לשחרר ממעצר חמישה נאשמים בסחר בנשים. בעיניה, טבעי שסרסור יכעס על אשה שמסרבת לשכב עם לקוחות. אמירה חמורה כזו מוכיחה שוב עד כמה מפגרת מערכת המשפט בארץ.

חמשת הסרסורים הואשמו בעבירות חמורות של סחר בנשים, הבאת אדם לעיסוק בזנות וסרסרות במספר נשים אוקראיניות חסרות ישע, תוך ניצול מצבן הכלכלי והסוציאלי הקשה ושיעבודן בכוח לעסוק בזנות בניגוד לרצונן.

החלטת השופטת רצופה התבטאויות חמורות מאוד, המעידות כי כבודה לא מעודכנת כלל במאפייניה המתחדשים והפתלתלים של התעשייה הבינלאומית של סחר בנשים, בתחכומים ובניואנסים המעידים על שיעבוד נשים זרות לעבדות כזונות.

לדעת השופטת: "אך טבעי הוא כי הסרסורים, מעסיקהן הלכאורים של הנשים, כעסו כשלא יכלו או לא רצו לעבוד הן בשל היותן במחזור חודשי או בשל אי רצונן לעבוד מסיבותיהן הן".

איך יכול בית משפט ישראלי להצהיר בכתב כי טבעי הדבר שסרסור הסוחר בנשים יביע כעס על סירובן לשכב עם גברים ולהישמע לו? האם באמת כבודה לא מבינה שכשמישהו מאלץ בכוח אשה לשכב עם לקוחות, אזי לא מדובר ב"זונה" אלא בשפחת מין משועבדת שנשלטת באיומים?

השופטת גנות לא חושבת שאילוץ נשים כנגד רצונן לשכב עם גברים מכל סיבה היא הוכחה לשיעבוד כוחני ושלילת חירות. החלטתה האומללה ניתנה על אף שעולה מחומר החקירה כי הנשים סבלו חרפת רעב באוקראינה, אולצו לעבוד בזנות תמורת שקלים בודדים, חוייבו לשכב בניגוד לרצונן עם עשרות לקוחות גם כשהיו חולות או בעת המחזור, ומעסיקיהן ליוו אותן כל העת תוך שמירה קפדנית, על כל צעד ושעל שלהן גם מחוץ למכון הליווי.

לאחר שנים של חוסר הבנה של הסוגייה, סוף סוף עושה המשטרה מאמצים רציניים ולוכדת חמישה סוחרי נשים. עד שגם מחסום הפרקליטות נחצה, ואף שם מתגבשים כתבי אישום רציניים שמגובים בראיות נגדם, אנו שוב עומדים מול שוקת שבורה, כששופטים משחררים סוחרי אדם בנימוק כי לא הוצגה ראיה למכירה או קניה של השפחה וכי האדונים דווקא נהגו בשפחותיהם בהומניות כשלקחו אותן לגניקולוג או לשפת הים מעת לעת.

אין זו הפעם הראשונה שבה שופטים מגלים בורות ונבערות לגבי מאפייניה של תופעת הסחר בבני אדם לזנות בעולם. מדובר בחוסר ידע מביש לגבי הנסיבות המאלצות אנשים רעבים למכור את חירותם לסוחרי עבדים תמורת לחם ומיטה. כשגנות מנמקת בהחלטה לשחרר את החשודים בכך ש"אף אחת מהמתלוננות לא אולצה לקיים יחסי מין ללא תמורה.." היא בעצם מצהירה כי לגיטימי לאלץ אדם לעבוד בזנות בתמורה ל-50 שקל.

הגיבוי שקיבלה השופטת גנות מכבוד השופט הפורש שלי טימן חמור לא פחות. הוא טען כי "הלחץ המופעל על התביעה להמשיך להחיות את התופעה ההולכת ונעלמת על ידי האשמת סרסורים בעבירת סחר גובלת בשערורייה".

שערורייה. לא פחות. כנראה שכבוד השופטים לא קראו את המחקרים האחרונים לפיהם 92% מהעוסקים בזנות מכורים לסמים או סובלים מנכות נפשית כתוצאה מפגיעה מינית בעברם.

על כל מי שמתפתה לפטור את העיסוק בנושא באמירה כמו: מה רע בנשים שרוצות שיביאו אותן לעסוק בזנות בישראל, לחשוב שנית. האם הייתם מסכימים שינצלו את מצוקתה הכלכלית של בתכם או אחותכם, את התמכרותה לסם, ויאלצו אותה לעסוק בזנות תמורת שקלים ספורים וטיול בפיקוח צמוד לרופא או לים, כשכל תנועותיה נשמרות ונשלטות על ידי אחר?

האם שאלת הנורמטיביות וקיום הרצון החופשי של אדם לקום ולמכור את גופו בעד נזיד עדשים לאלפי גברים שיחבטו בו, יחדרו לתוכו, ישפילו וירמסו אותו עדיין ראויה גם בעידן המתקדם שבו אנו חיים? האם באמת צריך למסד את האומללות הזאת, או שאולי הגיעה העת לשקם את הנשים הללו ולעזור להן לחזור לחיים בכבוד?

כשהשופטים טוענים כי תופעת הסחר בנשים לזנות הולכת ונעלמת, הם טועים טעות פטאלית, שכן התופעה רק משנה את פניה, מתאימה את עצמה למצבים החדשים, לאכיפה הקפדנית, לסגירת הגבול במצרים. אבל שיעבוד נשים אלו לזנות בכוח השליטה הכוחנית נשאר ברור, אכזרי ואימתני מתמיד.

טוב תעשה מערכת המשפט אם תחייב את כל שופטיה ללמוד מעט יותר על התופעה הגלובלית של הפשיעה הבינלאומית החדשה, שמתאפיינת בניצול טכנולוגיות חדשות בתחום.

 כבוד השופטת, כבוד הזונה , רוני אלוני-סדובניק , ynet , מאי 2015

שופטת דליה גנות: טבעי שסרסור יכעס על זונות שלא רוצות לעבוד בגלל המחזור החודשי

יום שלישי, 26 במאי 2015

משטרת מבשרת ציון תחנת הראל רצים למעצר מחאת יחיד לגיטימית

26 במאי 2015 - מוטי לייבל תחקירן עיתונאי עשה מחאת יחיד לגיטימית במבשרת ציון מול ביתה של פקידת אימוץ ראשית אורנה הירשפלד נגד חטיפת ילדים לאימוץ סגור ע"י משרד הרווחה. שוטרי משטרת מבשרת ציון תחנת הראל רצו אחרי המוחה מוטי לייבל לעצור אותו.

הקנוניה – פשעי שר הרווחה מאיר כהן ועוזרו אבי בן זיקרי להפללת יריבים פוליטיים



שר הרווחה מאיר כהן ועוזרו אבי בן זיקרי הפעילו סוכן מדיח (שלום בר אבי) כדי להפליל יריבים פוליטים. הסוכן המדיח חתם על תצהיר כזב על קנוניה כביכול נגד מאיר כהן להאשימו בהטרדות מיניות.

מאי 2015 – עובדה עם אילנה דיין – תחקיר של נטלי ברדה – פשעי שר הרווחה לשעבר מאיר כהן ועוזרו אבי בן זיקרי להפללת יריבים פוליטיים.

זה התפוצץ ברעש גדול: מחתרת של תושבי דימונה קשרה קשר נגד ראש העיר הקודם, שר הרווחה לשעבר מאיר כהן, ואפילו הבטיחה לשלם לנשים שימציאו תלונות נגדו. השר התלונן במשטרה, פרקליטו רונאל פישר תדרך עיתונאים, וראש הכנופיה אפילו התוודה בפני מצלמות הטלוויזיה. האם גם ההצגה הזו הייתה מבוימת?

מאיר כהן שר הרווחה לשעבר, חושש שטענות מעברו יפורסמו והוא לוקח עורך דין פלילי עם ראש יצירתי. רונאל פישר, שמפיץ סיפור על קנוניה, מזימה מאורגנת לטפול על השר האשמות על הטרדה מינית.

מאיר כהן ורונאל פישר, הולכים עם הסיפור הזה למשטרה ומייצרים חקירה פלילית.

עכשיו אנחנו חושפים איך גוייס עד מפוקפק בשירות השר והפרקליט.

קנוניה שלא היתה. תחקיר של מתן גז. כתבתם של שרית מגן ונסלי ברדה.

יאיר לפיד: "נמאס מהמושחתים. ונמאס מזה שהם גונבים לנו את המדינה. תחזירו לנו את המדינה. מושחתים!"

כך פותח יאיר לפיד כשמאיר כהן לצידו.

הוא היה שחקן הרכש המושלם לנבחרת החלומות של יאיר לפיד. איש חינוך מוערך וראש עיר מצליח שעשה את כל הדרך מדימונה עד לשולחן הממשלה.

מאיר כהן: "המשימה החשובה ביותר היא השבת אמון הציבור שאבד בנבחריו".

אבל לפני קצת יותר משנה, בעוד מאיר כהן יושב על כסא שר הרווחה, הוא רוקם ברית עם עורך דין רונאל פישר. בימים ההם, פישר עדיין בלי אזיקים. יחד, השר ופרקליטו הסתבכו בפרשה מטרידה. סיפור הקנוניה: "המזימה – להפיל את השר".

הסיפור הזה מעלה שאלות קשות. האם באמת הייתה קנוניה פלילית נגד השר?

מאיר כהן מתקשה לתת תשובות.

– ברדה: שלום אדוני, שמי נסלי ברדה מ"עובדה".

— כהן: שלום.

— ברדה: אני רוצה לשאול אותך למה אתה לא מוכן להיפגש ולענות לטענות? מה יש להסתיר?

— כהן: אין לי שום דבר להסתיר.

ברדה: אתה התלוננת על קנונייה, יכול להיות שהכול היה המצאה אחת גדולה? אדוני, למה אתה לא מוכן לענות? מדוע אתה מתחמק?

מאיר כהן על דוכן הכנסת, הצהרת אמונים של שרי הממשלה ה- 33:

"אני, מאיר כהן, מתחייב כחבר הממשלה, לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה".

זה קורה לו דווקא בפיסגת הקריירה. מכיוון דימונה מתחילות לעלות טענות מהעבר שמאיימות על השר הטרי: "המלך הוא עירום". לתקשורת מגיעות טענות על התנהלותו האישית של כהן בימיו כראש עיר, ומידע על התנהגות מינית בלתי הולמת של בכירים בעירייה. הטענות הללו לא הוכחו ומקורבי השר כבר מתדרכים תושבים שעלולים לדבר. מקובת של כהן (בשיחה מוקלטת): "תיזהרי לא לפלוט שום דבר, מקסימום שני משפטים שאמרתי לך… תגידי לה… "אני מכירה את מאיר כהן כראש עיר מראשי הערים הטובים שהיו בדימונה… וזה מה שיש לי להגיד" כשתגיעי הביתה תכתי לך את 3, 4 המשפטים האלה… שלא תתבלבלי, תישארי באותו קו".

מאיר כהן, מוטרד מאוד. זה אולי טבעי אך מה שהשר עושה מאותו רגע מטיל צל כבד על תדמיתו הנקייה, וזה מתחיל כשמאיר כהן מצטייד בעו"ד פלילי מכובד רונאל פישר.

בטלפון רונאל פישר פרקליטו של כהן בפגישה עם אנשי "עובדה: "אני ביקשתי את הפגישה הזאת בנושא של השר מאיר כהן.קורה שם משהו שאני חושב שהוא בעייתי, שהוא קשה."

פישר עושה סידרת שיחות עם התקשורת ומפיץ סיפור מצמרר שיער. בפגישה הזו עם אנשי עובדה, הוא מנסה לשכנע גם אותנו שקבוצה של דימונאים רקמה קנונייה זדונית נגד השר מאיר כהן. מחתרת של ממש, מאורגנת וממומנת על ידי איש עסקים מקומי שכל מטרתה להפיץ על כהן עלילות שקריות.

רונאל פישר: "קבוצה של אנשים במטרה לתפור למאיר תיקים, סיפור של הטרדות מיניות וכיוצא בזה, שהקבוצה יודעת במפורש שמדובר בשקרים ובדברים שלא היו ולא נבראו".

לפישר יש הוכחה. עד מסתורי מדימונה ולא סתם. לטענתו זהו ראש הקנוניה בעצמו. מי שמביא את העד הזה לפישר הוא לא אחר מיועץ התקשורת של השר: אבי בן זיקרי.

רונאל פישר: "יש כאן תצהיר חתום של בן אדם שהוא ראש ההתארגנות. לא קרה כלום בלי רשות שלו. התצהיר נוגע ספציפית למשל, להטרדות מיניות, אבל אני יודע מהאיש גם על כל השאר, על נושאים של ענייני בנייה ומינויים, כל מיני סיפורים אחרים שהם המציאו, והוא עומד מאחורי זה.

עובדה: הוא היה שותף להתארגנות, שהיא בעצם נגד מאיר כהן. אבל הוא בא אליכם ואומר את זה?

פישר: הוא החליט שמוסרית, זה נראה לו שהוא הלך עם זה רחוק מידי, זה מה שהוא מסביר. הוא לא מקבל מזה טובות הנאה או רוצה ממני עכשיו מכונית מהשר.

עכשיו, עם העדות הזאת של האיש שגם יזם קנונייה נגד כהן וגם מיהר אל השר כדי להסגיר את עצמו אפשר לעבור שלב.

השר מאיר כהן ועו"ד פישר מערבים את לשכת המפכ"ל, והפרקליטות. יש פה הרי מזימה נגד שר רווחה בישראל, ופישר הולך למגרש הביתי שלו: יחידת העילית להב 433. הוא נפגש עם ראש היחידה. שם על השולחן את התצהיר של העד שלו, ודורש שסיפור הקנונייה יהפוך לחקירה פלילית.

בלהב 433, כנראה לא מוטרדים מזה שמי שמשדך להם את חבר הקנונייה נגד מאיר כהן הוא בעצם פרקליטו של שר הרווחה מאיר כהן, ועושים את מה שפישר מבקש.

רונאל פישר: התוצאה של מה שעשינו היא שיש חקירה היום. ואני אגיד יותר מזה, יש חקירה של ממש. זה לא הוגש במשטרת דימונה, ויש מי שחושב במשטרה שהנושא כבד מאוד. לכן אמרתי שאני יודע לאן זה נוסע. אני יודע במובן של "אני מבין" ולא שמישהו אמר לי. אני לא מנהל דיאלוג עם המשטרה של מידעים, כי זה לא לעניין.

פליטות הפה של פישר מדהימות. הוא מנסה להסתיר אבל בעצם רומז שהוא שולט היטב במה שקורה בתוך המשטרה. ועכשיו, החקירה שהניע עבור כהן, מרחפת כאיום מעל כל מי שיעז לדבר נגד השר.

ספטמבר 2013, ימים בודדים לאחר פתיחת החקירה ניידת ובה קציני משטרה מגיעה במיוחד לדימונה, עוצרת במרכז העיר ואוספת את העד של עו"ד פישר ומאיר כהן אל מול עיני התושבים.

העד שנלקח לחקירה – אבי בר שלום (עיתונאי בידיעות דימונה): כל מי שדיבר עם "עובדה" מובל לחקירה. אני נחקרתי במשך שבע שעות. שבע שעות של חקירה.

רונאל פישר: בעצם כל אחד מאיתנו, כל מי שמתוודע אל זה ועושה פעולות שקשורות לעניין, עלול להסתבך בשיבושים, 'שמבושים'. אם תגידו לי, תשמע לך תמצוץ לסוסים, אנחנו לא איכפת לנו מה אתה אומר, אנחנו עושים מה אנחנו רוצים. אז סיימנו את השיחה ונלך לבית המשפט. אל תתעלמו ממני, אל תגידו "בסדר, ההוא אמר". אני מבקש מכם לקחת אותי ברצינות.

במשטרה באמת לוקחים את פישר ברצינות. העד שלו ושל שר הרווחה מאיר כהן, זוכה לקבל הסכם הגנה מפתיע. הוא יספר על הקנוניה אבל לא יופלל. מי שהולך לפרקליט המדינה לאשר את ההסכם הוא ראש אגף החקירות בעצמו, ניצב מני יצחקי. עד הזהב של מאיר כהן, מסגיר למשטרה את מי שלטענתו היו שותפיו למזימה. אל הרשימה הזו הוא גורף את שמותיהם של מתנגדים ומבקרים בולטים של השר מאיר כהן, כדי שהם יהפכו לחשודים.

העד שנלקח לחקירה – שלום בר אבי: אני מודיע שזה לא רק אני. שורה ארוכה מאוד של אנשים ייחקרו בימים הקרובים. כולם ייחקרו כולל בחגים.

רדיו דרום, שודר בספטמבר 2013: מקורב לחקירה אמר לנו כי כל אדם אשר התראיין או מסר פרטים אודות השר עתיד להיחקר במשטרה.

אירוע בהשתתפות השר מאיר כהן בדימונה, ספטמבר 2013: "לכבוד לי להזמין את מאיר כהן שר הרווחה".

עו"ד רונאל פישר והשר מאיר כהן משלימים את המהלך.

מאיר כהן: אתם יודעים שיש איזו משלחת של מלאכים רעים שדואגת לשמי הטוב בזמן האחרון, ולצערי, כולם תושבי דימונה, אבל זה סיפור אחר.

אנשי השר מאיר כהן ופרקליטו פישר, מייצרים ספין.

עד המסתורין (שלום בר אבי) ששלחו קודם אל המשטרה, מגיע עכשיו אל מצלמות הטלוויזיה, בהצללה כמובן:

"החלטנו להפיל את מאיר כהן בכל מחיר. איש לא ידע על הקבוצה. היה מידור מסודר. מידרנו כל אפשרות שמישהו יזהה שישנה קבוצה שחברה לקשור קשר… יצר הנקמה היה חזק מאיתנו".

בדימונה, המסר ברור. מי שידבר נגד שר הרווחה מאיר כהן, יישלח למשטרה. החודשים חולפים ואז, רעידת אדמה.

"היום לפנות ערב פשיטה של חוקרי המחלקה לחקירת שוטרים על ביתו של רונאל פישר.

החשד שפישר שיחד שוטרים בתמורה למידע על חקירות וסגירת תיקים של חקירותיו.

נראה שאין גבול להסתעפויות בפרשת רונאל פישר.

במח"ש חוקרים כעת כעשר פרשיות חדשות. זו שחיתות מהסוג השפל והחמור ביותר".

מימדי השוחד והשחיתות של פישר ושותפיו אוכפי החוק, מתגלים ומטלטלים את המדינה וגם מחדדים את הספק אם פישר מואשם שניצל את קשריו שבתוך המשטרה על מנת להשפיע על חקירות, מה זה אומר על תיק הקנונייה שיזם עם השר מאיר כהן.

כל סימני השאלה מובילים אל העד המסתורי של השר ופרקליטו. זה שסיפר למשטרה ולתקשורת על הקנונייה הזדונית. אנחנו מגלים עכשיו, שמאחורי הצללית עומד האיש הזה: שלום בר אבי, עיתונאי דימונאי וגם מתברר, חברו של יועץ השר אבי בן זיקרי.

שימו לב מה בן זיקרי אומר עליו: "מה שהיה עם שלום (בר אבי) נתן להם מכה לתחקיר. נתן להם מכה והמשטרה חקרה את האנשים. אני אוהב אותו. זה איש יקר, שלום. יש לו נפש טובה".

צולם במצלמה נסתרת:

כאן זה? אני חושבת שזה הרחוב.

— נראה לי גם.

אנחנו מגיעים לדימונה, מבקשים לאתר את שלום בר אבי בעצמו כדי לנסות להבין מה באמת קרה. האם הייתה כאן מזימה פלילית נגד השר מאיר כהן, ואיך זה מסתדר עם קשריו הקרובים עם יועץ השר.

— עובדה: שלום.

— כן, שלום. שלום וברכה.

— עובדה: זאת שרית. שמי נסלי ברדה.

— אהלן.

— עובדה: אנחנו עובדים ב"עובדה". מה שלומך?

— שלום בר אבי: מה שלומך?

— ברדה: מצויין. תגיד יש לך שתי דקות? אני רוצה לדבר איתך על משהו.

— שלום בר אבי: תראו. אני יודע למה אתן כאן. אני לא רוצה לשתף פעולה. לא עם זה ולא עם כל מה שקשור למאיר. אני מחוץ לתמונה, אני לא, לא מתראיין יותר.

— ברדה: אני מבינה שאתה רוצה להיות מחוץ לתמונה, אבל אתה לא מחוץ לתמונה.

— אבי בר שלום: אני לגמרי מחוץ לתמונה. אני לא חייב יותר לאיש הסברים. לא רוצה לחזור לזה. לא רוצה לחזור למשרדו של רונאל פישר.

שלום בר אבי מתחמק, אבל לבסוף משמיע עדות דרמטית ששופכת אור על סיפור הקנונייה.

— ברדה: עשית קנונייה?

— אבי בר שלום: לא. אם אני אומר לך לא, זה לא.

— ברדה: רונאל פישר טען שהוא מחזיק ביד תצהיר שלך.

— אבי בר שלום: נכון.

— ברדה: אומר שאתה היית בלבה של קנונייה.

— אבי בר שלום: התצהיר שאני חתום עליו הוא תצהיר שנכפה עליי. אתם לא מכירים את מאיר כהן. כשפרנסתי תלויה בו וכשביתי תלוי בו והייתי כחומר ביד היוצר. ונקודת המוצא הייתה שהוא ינסה לסייע לי בצורה כזאת או אחרת. וזהו. ועשיתי את זה. אם אני מצליח לפרנס את משפחתי בכבוד, זה מה שרציתי.

שלום בר אבי טוען בפנינו שאנשיו של מאיר כהן לא רק הבטיחו לו עבודה תמורת התפקיד ששיחק בהצגת הקנונייה, אלא גם לחצו עליו כדי שישתף פעולה. אל הטענות שלו צריך להתייחס בזהירות. לא ברור מי גרר את מי לתוך המהלך הזה, אבל ממה שיספר עכשיו אי אפשר להתעלם.

אבי בר שלום מתאר איך פרקליט השר מאיר כהן השיג עבורו את הסכם ההגנה מהמשטרה והפרקליטות על עדותו המבויימת.

מאיר כהן ביים קנונייה נגדו כדי להעלים מידע חיוני מהסדר יום הציבורי

— שלום בר אבי: רונאל פישר דיבר עם אישיות מאוד בכירה במשטרה, מאוד בכירה. והוחלט שאני ממלא את התצהיר, נחקר עליו, ולא יוגש נגדי שום דבר, כתב אישום. קצין בכיר חתם על זה לידי בלהב 433.

— ברדה: והם לא שאלו שאלות קשות שאמורות לברר אם זאת אמת? מי אנשי העסקים? מי הביאו כסף? מי זה הבנות?

— שלום בר אבי: כלום. עשו הצגה יפה והלכו.

— ברדה: ואז אפשר יהיה, באמצעות סיפור הקנונייה, להעלים סיפורים אמיתיים?

— שלום בר אבי: יש הרבה אמת במשפט שאמרת. אז מאיר השיג את מטרתו. הכל נקנה בשקט, הכל בסדר, אף אחד לא מדבר על זה יותר, אף אחד לא ידבר על זה יותר. לאף אחד אין עניין לדבר על זה יותר.

עכשיו התמונה ברורה. חקירת המשטרה נסגרה, כי בלהב 433 לא מצאו ראיות לכך שהייתה אי פעם קנונייה פלילית. עו"ד רונאל פישר, פשוט הפך את כחולי המדים לחרב להשכיר, ובאשר לשר מאיר כהן ואנשיו, נותרה השאלה המדאיגה מאוד: האם היו מוכנים להרחיק לכת בנתיבים מפוקפקים רק כדי להסתיר את מה שעלול להיחשף אודות השר לשעבר.

שרית מגן ומתן גז, עבדו עם נסלי ברדה, על הכתבה הזו.

— אילנה דיין: צריך קודם כל לומר מילה אחת לגבי השאלה: האם אפשר לומר בוודאות, מה מאיר כהן ידע על העד הזה, אם הוא משקר או לא?

— נסלי ברדה: אז באמת צריך לומר שלא בטוח שמאיר כהן ידע שהעד הזה, שהעד שלו משקר, אבל מאוד מוזר לראות שברית כזו נרקמת בין מי שכביכול היה ראש הקושרים לבין השר שהוא קשר נגדו ופרקליטו עו"ד רונאל פישר.

— אילנה דיין: אז בעניין הזה נביא את התגובה של מאיר כהן עצמו מטעמו. נמסר לנו ש: "לאורך תקופה ארוכה הייתי נון תאיומים מצד גורמים בדימונה שביקשו לנקום בי על מעשיי כראש עיר ולהרוס את הנכס היקר לי מכול – שמי הטוב", פרקליטו מוסרים: "למיטב הבנתו של ח"כ מאיר כהן, אכן ניסו לסחוט אותו גורמים שונים שחברו לאותה קנונייה. בכל מקרה אין לו כל נגיעה להחלטותיה של המשטרה. נושא הקנונייה לא פורסם על ידי ח"כ מאיר כהן או מי מטעמו ואין לו מושג מי הביא לפרסום. הוא לא יודע מי הפיץ מסרים מאיימים סביב החקירה – ומגנה מסרים אלה. ככל הידוע לו, שלום בר אבי חתם על תצהירו מרצון, מבלי שהופעל עליו לחץ או תמורת טובות הונאה כלשהן."

אבי בן זיקרי יועץ התקשורת של מאיר כהן, לא הגיב לשאלותינו בטענה שהן מגמתיות ומתבססות על עובדות מסולפות. השאלות כך לדברי הדובר, הופכות את המופרך למציאות ואת הטוב לרע.

— אילנה דיין: לגבי רונאל פישר, אפשר בכלל לדעת מה גירסתו?

— נסלי ברדה: צריך לומר שגם במקרה שלו אולי הוא לא ידע, על הבעייתיות של העד שהוא שלח אל המשטרה . אולי במקרה הזה רונאל פישר פעל בתמימות, בכל מקרה, רונאל פישר נמצא היום במעצר ופרקליטו סירב להגיב בטענה שמדובר בשמועות שלא נחקרו עד עתה.

— אילנה דיין: אבל במשטרה, שם שמעו את הגירסה של העד שהוא הביא להם, שומעים עכשיו את ההיפך.

— נסלי ברדה: הם כמובן מופעתים דרמטית מעדותו של אותו אבי בר שלום ואומרים: "אם הדברים אכן נטענו, יהיה עליהם להיבדק בתיאום עם הגורמים המוסמכים, שכן מדובר בטענות שיש בהן כדי להעלות חשד לכאורה לביצוע עבירה פלילית ולהתנהלות שיש לראות בחומרה. החקירה כולה נוהלה בכפוף לתיאום ולהנחיות פרקליטות המדינה. סוגיית החסינות במקרה המדובר מצוטיה בסמכותם הבלעדית ואושרה על ידם, לרבות היקפה"

יום שישי, 22 במאי 2015

רקפת עצמון - סחר בילדים וקשישים בשם טובת הילד




מאי 2015 - במסגרת פרויקט "עושים שכונה לפקידת הסעד", התייצבנו בערב יום חמישי 21/5/15 מול ביתה של פק"ס ראשית רקפת עצמון בראש העין.
העיתונאי מוטי לייבל: ערב טוב לדיירי רחוב עודד. הגענו לפה הערב לספר לכם על שכנה אחת שלכם, לשכנה הזו קוראים רקפת עצמון, היא פקידת סעד ראשית לסדרי דין וזה אומר שהגברת אחראית בכל מדינת ישראל על הסדרי ראיה בין ילדים להורים שלהם. רקפת עצמון עומדת בבתי משפט ומשקרת במצח נחושה. היא לא נותנת לאמא לורי שם טוב לראות את הילדים שלה במשך 6 שנים.
מי מכם השכנים של רקפת עצמון, היה מוכן לא לראות את הילדים שלו במשך שש שנים? אף אחד? אז גם לורי לא מוכנה לזה, אבל מה? רקפת עצמון שלחה את לורי שם טוב למבדקים פסיכיאטריים כשהיא אומרת לה שאם הכל יהיה בסדר, היא תתן לה לראות את הילדים שלה, אבל מה? לורי עברה את כל המבדקים של הפסיכיאטריים אבל את משקרת בבית המשפט ולא נותנת ללורי לראות את הילדים שלה, אז מסתבר שפקידת סעד ראשית במשרד הרווחה היא מעל החוק, כי השופט נפתלי שילה הורה חד משמעית לרקפת עצמון לעשות כל שביכולתה לתת ללורי את הילדים שלה, אבל רקפת החליטה לפעול נגד החלטת השופט, היא מצפצפת על פסק הדין של השופט והיא מצפצפת על בתי המשפט של מדינת ישראל.

יום שני, 18 במאי 2015

מה קורה באברבנאל? 80 תיקים רפואיים של מטופלות נעלמו

מה קורה באברבנאל? 80 תיקים רפואיים של מטופלות נעלמו , רוני לינדר-גנץ , מאי 2015 , TheMarker

חשיפת TheMarker: בבית החולים נערך מחקר שבדק את השפעות הטיפול בקנאביס בקרב חולות פיברומיאלגיה ■ 
איש אינו יודע מה עלה בגורל התיקים, המכילים מידע רגיש - ואף גורם לא יידע את המשתתפות במחקר ■ משרד הבריאות: "התיקים הועברו כנראה לגריסה" ■ החוקר הראשי ומנהל אברבנאל לשעבר, ד"ר יהודה ברוך, לא הגיב

לאן נעלמו 80 תיקי מחקר רפואי של חולות פיברומיאלגיה מבית החולים אברבנאל? 
ל-TheMarker נודע כי בתחילת נובמבר 2014 נעלמו מבית החולים כ–80 תיקים ממחקר שבדק את השפעתו של שימוש בקנאביס בקרב חולות פיברומיאלגיה (מחלת הדאבת, שמתאפיינת בכאבים כרוניים).

החוקר הראשי במחקר הוא ד"ר יהודה ברוך, מי ששימש עד לסוף אותו החודש כמנהל המרכז הרפואי ופרש בהסכמה על רקע בעיות בתפקודו ובתפקוד בית החולים. ברוך בחר שלא להגיב על שאלות TheMarker בנוגע לפרשה.

דבר היעלמותם של 80 תיקי המחקר שניהל ברוך נודע לעובדי בית החולים במקביל לסיכום שאליו הגיע ברוך עם משרד הבריאות בנוגע לפרישתו מרצון. זאת לאחר משא ומתן שניהל עם המשרד ועם נציבות שירות המדינה על תנאי הפרישה.

במשרד הבריאות אישרו את הפרטים, אך לא ידעו לומר היכן נמצאים התיקים. לפי המשרד, בדיקה שנערכה העלתה כי התיקים "כפי הנראה הועברו לגריסה". כמו כן, נודע ל–TheMarker כי שום איש או גורם לא טרח ליידע את הנשים שהשתתפו במחקר על כך שהתיקים הרפואיים שלהן נעלמו.

הדיווח על היעלמות התיקים הועבר לבסוף למשרד הבריאות על ידי ד"ר אלכס אביב, יו"ר ועדת הלסינקי של בית החולים, העוסקת באישור ניסויים רפואיים בבני אדם.

מתגובת משרד הבריאות עולה כי המשרד אינו מודאג במיוחד מהפרשה: "היעלמות תיקי המחקר בבית החולים אברבנאל דווחה למשרד הבריאות כמקובל", נמסר מהמשרד. "כמה ימים לאחר מעבר יחידת המיון בבית החולים למשכן חדש, נודע על היעלמות תיקי המחקר שהיו בבניין המיון הישן. הדבר דווח ליחידת ניהול סיכונים בבית החולים ובמקביל דווח לוועדת ההלסינקי המוסדית. משרד הבריאות הורה לקב"ט האזורי לבדוק את המקרה. תוצאות הבדיקה העלו שכפי הנראה התיקים הועברו לגריסה". עוד הבהירו במשרד כי "יש לציין כי אין מדובר בתיק קליני־טיפולי של מטופלים, אלא בתיק מחקר שאליו הוצאו נתונים של חולות פיברומיאלגיה אשר טופלו בקנאביס רפואי".

לשאלת TheMarker אם היעלמות התיקים דווחה למשטרה נמסר כי "לא עלה חשד לגניבה או היעלמות ולכן לא נמסרה הודעה למשטרה. כמו כן, האזור מצולם". בתגובה לשאלה אם יידע מישהו את המשתתפות במחקר בדבר היעלמות תיקיהן, הודו במשרד הבריאות שהמטופלות לא יודעו. באשר לשאלה מדוע לא יודעו המטופלות, נמסר ממשרד הבריאות כי "הנוהל לניסויים רפואיים בבני אדם התשע"ד 2014 התייחס עד כה לנושא שמירת התיקים בביה"ח או אצל החוקרים. בנוהל, החוקר מחויב לשמור את כל מסמכי המחקר 15 שנה. עד כה, בנוהל לא היתה התייחסות לעניין יידוע המשתתפים בהשמדת התיקים".

לדברי המשרד, "בימים אלה עובדים שוב על תיקון הנוהל ובעקבות מקרה זה נשקול להוסיף סעיף בטופס ההסכמה המציין כי תיקי המחקר נשמרים לתקופה של כמה שנים ולאחריה — מושמדים". כמו כן נמסר מהמשרד כי המחקר קיבל אישור מוועדת הלסינקי, כמתחייב.

הפרשה מעוררת שאלות קשות: מה עלה בגורלם של 80 תיקי מחקר? האם נעשה שימוש כלשהו לרעה בפרטים הרגישים הכתובים בהם? מדוע לא יידע בית החולים את הנשים שהשתתפו במחקר בדבר היעלמות התיקים? האם ייתכן שתיקים ממחקרים נוספים נעלמו מבלי שאיש ידווח על כך למשרד הבריאות או למטופלים?

"על פניו, מדובר בזלזול משווע בחובה לשמור על תיקים רפואיים, כמו גם פגיעה במטופלים אשר כעת נשללת מהם הזכות לדעת נתונים רפואיים מהותיים על עצמם. במקרה זה הפגיעה חמורה שבעתיים, נוכח העובדה שמדובר במטופלים שהתנדבו לקחת חלק פעיל בניסוי רפואי", אומר עו"ד עדי ניב יגודה, מומחה למשפט רפואי ולזכויות החולה.

לדברי יגודה, "כל השמדה של תיק רפואי צריכה להיעשות בהתאם לנהלים ולכללי שמירת רשומות רפואיות, כשהחובה החוקית ליישם את הוראות החוק מוטלת על מנהל המוסד הרפואי. יכול להיות שבמקרה זה, ככל שאבד המידע הרפואי ולא ניתן לשחזרו — עשויה לצמוח למטופלים עילת תביעה בגין פגיעה באוטונומיה".

בעיות במחשוב מערך הקנאביס הרפואי

עד סוף 2012, במשך עשור, שימש ברוך, בנוסף לתפקידו כמנהל אברבנאל, גם כראש יחידת הקנאביס במשרד הבריאות — תפקיד שאותו ביצע בפועל מתוך בית החולים. ברוך סיים את תפקידו לאחר פרשה שבה היה מעורב ונגעה למחשוב מערך חלוקת אישורי הקנאביס.

נציבות שירות המדינה חקרה ומצאה כי פרויקט המחשוב, שהיה באחריותו ובפיקוחו של ברוך, נעשה בצורה בעייתית ביותר ותוך חשש לפגיעה בפרטיות של מקבלי האישורים. משרד הבריאות אף נאלץ לשלם פיצוי של מיליון שקל לחברה פרטית שהיתה מעורבת במחשוב בלי הליכי מכרז מסודרים.

הממונה על המשמעת בנציבות, אסף רוזנברג, קבע אז כי הפרשה היא עילה לסיום תפקידו של ברוך באברבנאל, "וזאת נוכח שורת כשלים מנהליים־תפקודיים(…)התנהלותו זו, באופן עצמאי, מבלי לתת דין וחשבון לאיש וכמי שאינו חלק ממערכת ציבורית, עלתה למשרד כמיליון שקל. הפרה כה בוטה וחמורה של חובותיו הבסיסיות של העובד כמנהל בית חולים מחייבת, לטעמי, כי ייבחן המשך תפקידו כמנהל בית החולים".

בא כוחו של ברוך אמר אז בתגובה כי כל הליך הקמת המערך הממוחשב היה "בידיעה מלאה של הנהלת 
משרד הבריאות ובהסכמתה, ובכללם מנכ"ל המשרד היוצא", ודחה את הטענות על פגיעה פוטנציאלית בסודיות הרפואית של מקבלי האישורים.

שלושה חודשים לאחר היעלמות התיקים וכחודשיים לאחר סיום עבודתו באברבנאל, בפברואר 2015, הצטרף ברוך לחברת וואן וורלד קנאביס OWC כשותף וכראש תחום מחקר ורגולציה.

החברה הישראלית, שהוקמה ב–2014, עוסקת במחקר ובפיתוח תכשירים וטיפולים מבוססי קנאביס. בנוסף, החברה מייעצת בקידום חקיקה ורגולציה של טיפול בקנאביס רפואי לממשלות וקובעי מדיניות ברחבי העולם. החברה היא חברה בת של חברה ציבורית אמריקאית בשם OWC Pharmaceutical Research.

האם לא היה ראוי כי תהיה תקופת צינון לד"ר ברוך לפני שהתחיל לעבוד בחברה פרטית העוסקת בקנאביס רפואי? לפי משרד הבריאות, "השאלה נבחנה לפני פרישתו של ברוך אל מול הגורמים הרלוונטיים בשירות המדינה. בהתבסס על העובדות שמסר ד"ר ברוך, נמצא כי אינה נכנסת בגדר האיסורים שבחוק שירות הציבור הגבלות לאחר פרישה".

שלושה כדורים כחולים של פסיכיאטר הרסו לי את החיים

מאי 2015 - עדות מצמררת של בחור צעיר חושפת שוב את נזקי התרופות הפסיכיאטריות והטיפול חסר הכבוד לו זוכים המטופלים חסרי הישע המשוועים לעזרה כנה אמיתית.

בחור צעיר, בן 25, לאחר ניתוח בהרדמה כללית לטיפול בבעיית טחורים פנה לעזרת פסיכיאטר, אשר בהינף יד אבחן וקבע כי דבר לא עוזר לבחור והורה לו ליטול 3 תרופות בצבע כחול ללא כל הסבר בנוגע לתופעות הלוואי שלהן ומבלי להציע טיפולים חלופיים, תוך ניצול מצוקתו וחולשתו של המטופל.

כתוצאה מנטילת הכדורים הכחולים המטופל החל לסבול מתופעות לוואי קשות ביותר לרבות רעד בקרקפת, הקאות רבות, נפילות, אי שליטה על הצרכים ועוד.

חייו נהרסו לחלוטין תוך הפסקת תפקוד בכל תחומי החיים, עד להגעה לאשפוז במחלקה סגורה בבית החולים בבאר יעקב, אך גם שם לא נמצא מזור לכאביו.

ניסיונותיו של הבחור לזכות בתשובה מהפסיכיאטר, מה היו הכדורים שאותם נטל בהוראתו, לא זכו למענה.

הנה כי כן, אנו עדים שוב ושוב להתנהגות משוללת רסן, ולקלות הבלתי נסבלת בה הפסיכיאטרים מנצלים את מעמדם ורומסים כל פיסת כבוד אפשרית של המטופל.

יש להורות לגופי האכיפה להטיל הגבלות ופיקוח משמעותיים על הפסיכיאטרים, בכדי לרסן את ההתנהגות הבלתי חוקית, אשר פוגעת במטופלים, ובחברה.

העדות המתוארת בכתבה זו מבוססת על תלונה אשר תועדה על ידי עמותת "מגן לזכויות אנוש". התלונה נשלחה לכל הגורמים המתאימים. עמותת "מגן לזכויות אנוש" תיעדה עד היום מאות תלונות על הפרת זכויות אדם בתחום בריאות הנפש, ומתנדביה ממשיכים בכל יום לחשוף הפרות נוספות. כל הרואה עצמו נפגע, או המעוניין לדווח על פגיעה בחבריו או במשפחתו, מוזמן לפנות לעמותת "מגן לזכויות אנוש".

למידע נוסף: יהודה קורן, דובר העמותה. טלפון 03-5660699 נייד 052-3350928 מייל: yodak8@gmail.com

עמותת "מגן לזכויות אנוש" היא הנציגה הישראלית של Citizens Commision on Human Rights – (CCHR) ארגון בין-לאומי המונה למעלה מ-300 סניפים ברחבי העולם. הארגון נוסד בשנת 1969 על ידי ארגון הסיינטולוגיה בשיתוף עם ד"ר תומאס סזאס, פרופסור לפסיכיאטריה, כגוף עצמאי, במטרה לחקור ולחשוף מקרים של הפרת זכויות אדם בידי פסיכיאטרים. הארגון עובד עם האו"ם ועם קבוצות רבות אחרות, במטרה לנקות את תחום בריאות הנפש. העמותה רואה בפסיכיאטריה את האלמנט ההרסני ביותר בחברה כיום.

יום ראשון, 17 במאי 2015

אבסורד: חולה ALS זכאי לגמלה; משרד הרווחה: צודק, אין תקציב

אבסורד: חולה ALS זכאי לגמלה; מש' הרווחה: צודק, אין תקציב , ד"ר איתי גל , מאי 2015 , ynet

שי ראשוני משלם מדי חודש 10 אלף שקלים לשני מטפלים. רק לאחרונה גילה שהוא זכאי לגמלה סיעודית של 1,700 שקלים בחודש. אחרי חודשים של מכתבים ופניות למשרד הרווחה, קיבל לבסוף מכתב תשובה מרתיח מהמשרד: "אתה אכן זכאי לגמלה, אבל אין לנו תקציב"

התשובה המבזה ששלח משרד הרווחה למשותק סופני: שי ראשוני לוקה במחלת ALS. הוא משותק מכף רגל ועד ראש, ומסתייע בשני מטפלים בזכותם הוא מצליח לשרוד. אחרי שגילה במקרה כי הוא זכאי לגמלה סיעודית, פנה במשך חודשים למשרד הרווחה, שהואיל רק השבוע להשיב לו במכתב מרתיח במיוחד.

ההתמודדות של שי

ראשוני, תושב רמת השרון, אובחן כלוקה במחלת ALS בשנת 2011, והוא משותק בכל גופו ומתקשר באמצעות המחשב. מאז איבחונו הוא החל לפעול במרץ למען החולים. הוא מכהן כמנכ"ל עמותת "פרס לחיים" למען החולים, ופועל לקידום חקר המחלה ומציאת טיפול.

בחייו האישיים, הוא אל"מ במילואים, בעל תואר שני במינהל עסקים, וגם היה מהראשונים בישראל שהוציא רשיון טייס פרטי. טרם המחלה עסק בספורט, ואף זכה במקום השלישי בתחרות הטריאטלון "איש הברזל".

גילה במקרה שזכאי לגמלה סיעודית

לפני מספר חודשים, גילה ראשוני כי הוא זכאי לגמלה סיעודית ממשרד הרווחה בת כ-10% מכלל ההוצאות עבור מטפלים סיעודיים. "עליתי על זה ממש במקרה" הוא מספר ל-ynet, "מובן שברווחה לא טרחו ליידע אותי או את החולים האחרים".

שי החל לשלוח מכתבים למשרד, ורק השבוע, בתום מספר חודשי המתנה ותכתובות, הואיל אגף השיקום במשרד הרווחה להשיב לו: "הריני להודיעך כי בקשתך לגמלת טיפול אישי סיעודי למונשמים נבדקה על ידנו. עפ"י הבדיקה נמצאת זכאי לקבלת הגמלה. עם זאת, בשל היעדר תקציב בסעיף, הנך מצוי ברשימת ממתינים לגמלה".
המכתב ששלח משרד הרווחה לשי ראשוני. בשל היעדר תקציב נמצא ברשימת המתנה
המכתב ששלח משרד הרווחה לשי ראשוני. בשל היעדר תקציב נמצא ברשימת המתנה

"יש אנשים שזקוקים לזה יותר ממני"

"מילא שגיליתי רק במקרה שאני זכאי לגימלה חודשית של 1,000 שקלים", אומר שי. "זה לא הרבה. אבל לאנשים חלשים זה המון. מילא עליי, אבל הלב נקרע לי על אלה שהם במצב כלכלי קשה משלי. להחזיק טיפול צמוד 24 שעות ביממה, זה עסק יקר מאוד, שהוא תוספת לכל ההוצאות היקרות של המחיה".

"לא התכוונתי להתבכיין, אני בעצמי לא סובל את גישת ה"מגיע לי". אני תמיד מעדיף לעשות מאשר לבכות. אבל כאן מדובר באבסורד. מונשם חייב השגחה של 24 שעות. מה נעשה בלי המטפלים? אני אוהב את המדינה שלי, על אף מגרעותיה, ואמשיך לאהוב אותה לעד. אבל קורע אותי לחשוב על אחרים במצבי, שלא יודעים להסתדר, כשכזו תשובה מגיעה מהמשרד שאמור לדאוג לנו".

ממשרד הרווחה נמסר בתגובה: "מדובר בנושא שהינו באחריות הביטוח הלאומי ועליו לדאוג לנושא התקציבי".

סייע בהכנת הכתבה: עומרי אפרים

יום חמישי, 14 במאי 2015

מוטי לייבל מיידע את תורמי עמותת אור שלום על הסבל שגורמת העמותה למשפחות וילדים

מאי 2015 - ערב התרמה לעמותת הוצאת ילדים מבתיהם "אור שלום" והפקרתם להתעללות והזנחה ללא בקרה ופיקוח במוסדות סגורים, אומנה ואימוץ.
מוטי לייבל פעיל חברתי מיידע את התורמים על מעלליה של עמותת אור שלום.

משרד הרווחה חטף תאומות לאימוץ בניגוד לחוק ולרצון ההורים

פקידת אימוץ ראשית אורנה הירשפלד - מדיניות רמיה לסחר בילדים לאימוץ
"הן סומנו". תאומות הועברו לאימוץ בלי אישור , ynet , עומרי אפרים , מאי 2015

ההורים לא אישרו, בית המשפט לא אישר - אבל התאומות הועברו למשפחת אומנה. האב ערבי - והן נמסרו למשפחה יהודית דתית. ברווחה הסתירו חוות דעת במשך חודשים. השופט: "שירותי הרווחה אחראים למחדלים. צריך בדק בית". סיפור אחד שהגיע לידי ynet חושף צוהר לכשלי האימוץ

"נער הייתי וגם זקנתי ולא זכור כזה שימוש לרעה בכוח שלטוני ופגיעה בזכויות יסוד, הן של האב והן של הקטינות. לשירותי הרווחה יש חלק נכבד ביצירת המצב הנוכחי באמצעות מחדלים ומעשים שנעשו". כך תיאר בית המשפט לענייני משפחה את ההתנהלות של שירותי הרווחה מול אב פלסטיני ואם יהודייה פגועת נפש, בניסיון להוציא מידיהם את בנותיהם התאומות בנות החמש ולמסור אותן לאימוץ.

ח' (35), פלסטיני בעל היתר שהייה ועבודה בישראל זה שנים ארוכות, נלחם על הזכות לגדל את בנותיו שלו ושל בת זוגו היהודייה. הבנות הועברו זמן קצר לאחר לידתן, עוד כשהיו בבית חולים, למשפחת אומנה בהליך המכונה "אומנה עם אופק של אימוץ", בעקבות מחלות נפש כרוניות של האם.

לאחר הלידה נלקחו הבנות למשפחת אומנה דתית יהודית, אף שאביהן ערבי. על הכשלים והמחדלים של שירותי הרווחה בהליך זה לא חסך השופט דניאל טפרברג ביקורת. בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים דנו בעתירת המדינה, שביקשה להשלים את הליך האימוץ, וקיבלו את עמדת ההורים.

האב התנגד למסירת התאומות לאימוץ

בפסק דין מקיף ויוצא דופן בחומרתו הבוחן את סוגיית האימוץ בישראל, נחשפה תמונת מצב מבהילה של כשלי הרשויות בהוצאת ילדים מחזקת הוריהם. "נסיבות תיק זה הן מהמורכבות ביותר שבית המשפט עסק בהן", כתב טפרברג בפתח החלטתו. "נער הייתי וגם זקנתי ולא זכור לבית משפט זה שטיפל במקרה כזה שבו ההתרשמות היא למרבה הצער של שימוש לרעה בכוח שלטוני ופגיעה בזכויות יסוד הן של האב והן של הקטינות. אין ספק כי לשירותי הרווחה יש חלק נכבד ביצירת המצב הנוכחי באמצעות מחדלים ומעשים שנעשו. מצופה ונדרש כי שירותי הרווחה יערכו בדק בית מקיף ויפיקו לקחים".

אנה מספרת על התעללות ואונס במשפחת אומנה



בית המשפט: להשיב התאומות לאביהן

"ביקשתי את התאומות כבר כשנולדו ועוד לפני שהן נמסרו לאומנה. בכל יום הייתי איתן בבית החולים אבל ברווחה התנגדו בגלל סיבות לא ענייניות ולא אפשרו לי לגדל את בנותיי. אני לא מבין איך ומדוע החליטו שם לקחת אותן ממני ולמסור אותן לאימוץ", סיפר ח', האב. "אף אחד לא הסביר שמדובר באומנה למטרות אימוץ, הובטח לי שזה עניין זמני ושהבנות יחזרו אליי. הכוונה שלי הייתה שהן יקבלו בית בטוח רק עד שאוכל לעמוד על הרגליים ולגדל אותן בבית משלי", הסביר.

בני הזוג נפרדו לפני כמה שנים, ומאז נישא ח' לישראלית אחרת ואף נולדה לו בת נוספת. אך הוא התנגד למסור את בנותיו לאימוץ, וכך גם אמן. מאז לידתן פנה לרשויות הרווחה ולבתי משפט כדי לקבל משמורת עליהן ולגדלן בעצמו. הוא שמר על קשר רציף עמן והקפיד להיפגש איתן בבית החולים ובהמשך במרכז קשר ומחוצה לו.

לאחר שהבנות הועברו למשפחת אומנה עתר משרד הרווחה במרס 2013 לבית המשפט בבקשה להכריז על התאומות "בנות אימוץ". למרות חוות דעת שהגיש מומחה שמינה בית המשפט ולפיה יש להשיב את התאומות לאביהן בכפוף להסדרת מעמדו בישראל, נותרו השתיים בחזקת הורי האומנה.

באמצעות עורכי הדין עמיקם הדר וחדווה שפירא הביע ח' התנגדות נחרצת לבקשה לאמצן ודרש להעביר את המשמורת עליהן לידיו. עם זאת, בשל טובת הבנות והמורכבות שנוצרה עקב הימשכות ההליכים המשפטיים, הסכים ח' להשאירן במשפחת האומנה בתנאי שיוכל להמשיך ולהיפגש עמן באופן אינטנסיבי וקבוע.

האם הביולוגית התנגדה גם היא למסירת הבנות לאימוץ וביקשה להעבירן למשמורתו של ח' כדי שתוכל להחלים ממחלתה, לשקם את חייה ולשוב ולגדלן.

הדיונים בבית המשפט לענייני משפחה בשאלת האימוץ התקיימו לאחר הליכים קודמים שהתקיימו בבית המשפט לנוער בשאלת הוצאת הילדים מחזקת הוריהם הביולוגיים. כך התארכו מאוד ההליכים המשפטיים ובבית המשפט לענייני משפחה הם התארכו שוב לאחר שרשויות הרווחה הטילו ספק - שהוסר רק לאחר בדיקה מקיפה ופסיקה משפטית אחרת - לגבי אבהותו של ח'.

בין היתר הדיונים התארכו גם בעקבות ניסיון גישור שלא צלח בין האב לרשויות הרווחה ובשל מחלוקות שהתגלעו לגבי "מסוגלותו ההורית" של ח', בין המומחה שמינה בית המשפט ובין חוות הדעת שהגישו שירותי הרווחה. בנוסף נדחו הדיונים עד להסדרת מעמדו של ח' בישראל. בעקבות העיכובים הללו טען ח' כי אין הוא צריך "לשלם" על הקשיים והעיכובים שגרמו הרשויות, והביאו לכך שמשך הזמן שבו שהו בנותיו בחזקת משפחת האומנה התארך מאוד. טענה זו, בדומה לכל טענותיו האחרות של ח', התקבלה במלואה בבית המשפט.

"הדל שבהורים טוב מהחזק שבמאמצים"

בפסק הדין ציטט השופט טפרברג פסקי דין קודמים בסוגיית האימוץ, וקבע: "לכל אדם זכות יסוד לגדל את ילדו גם אם מבחינה אובייקטיבית ייטב לילד אצל אחרים. זוהי זכות חוקתית טבעית וראשונית בבחינת ביטוי לקשר הטבעי שבין הורים לילדיהם. אין המדינה רשאית לשבור את התא המשפחתי וליטול מאדם את ילדיו על מנת להיטיב עמם". עוד מציין טפרברג את פסק דינו של המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, השופט אליעזר ריבלין, שכתב כי "בהעדר חשש לפגיעה בילד, הדל שבהורים הוא טוב בעיני הילד מן החזק והשופע שבמאמצים".

עוד קבע כי אמן הביולוגית של התאומות עונה על העילות הנדרשות על פי חוק האימוץ, לפיהן "ההורה אינו מסוגל לדאוג לילדו כראוי בשל התנהגותו או מצבו ואין סיכוי שהתנהגותו או מצבו ישתנו בעתיד הנראה לעין".

השופט הדגיש כי בשל מצבה הנפשי הבלתי יציב של האם לא יתקיים כל קשר בינה ובין בנותיה, למעט מכתבים שהמליצו כי האם תכתוב והם יועברו לתיק האימוץ, כדי שבנותיה יוכלו לקרוא לאחר התבגרותן. "אין ספק שהאם אוהבת את הקטינות. האם לא ויתרה עליהן מרצונה ולא נטשה אותן. האם חפצה בקטינות בכל נפשה ומאודה וסבלה רב מכך שהקטינות אינן גדלות בחיקה", כתב.

"הפגישות עם האב מיטיבות עם הקטינות" (אילוסטרציה) (צילום: דלית שחם) בעניינו של ח' ציין השופט כי מדובר ב"אב בעל מסוגלות הורית שהולכת ומשתפרת ככל שעובר הזמן", ואף ציין: "התרשמתי כי הוא מונע מטובת הקטינות, מבין את טובתן וצורכיהן. הפגישות עם האב מיטיבות עם הקטינות".

לבסוף קבע טפרברג כי "חרף הקשיים ששירותי הרווחה הערימו לפני האב, הוא מוצא את הכוחות לשים את צורכי הקטינות לפני רצונו וזכותו לגדלן. לדעת בית המשפט אין מסוגלות הורית גבוהה מזו", ובניגוד לחוות הדעת של שירותי הרווחה שגרמו להרחקת בנותיו ממנו, הדגיש השופט: "לאב הבנה בפועל של מצבים מורכבים ויכולת להתמודד עמם".

"אופק אימוץ" בלי שום אישור משפטי

טפרברג מתח ביקורת חריפה על רשויות הרווחה: "לאב מעולם לא ניתנה הזדמנות על ידי שירותי הרווחה להוכיח את טענתו כי הוא מסוגל לגדל את הקטינות. הוא מעולם לא ויתר עליהן ולא הסכים לאימוצן. האב מילא כל דרישה של שירותי הרווחה". עוד ציין השופט כי "לא הובאה כל ראיה לקיומו של קשר 'הפכפך' (בין האב לאם) כטענת המבקש (משרד הרווחה)". בהמשך פסק: "אינני מקבל את טענת המבקש כי האב התעלם מהתנהגותה הפסיכוטית של האם בעבר. האב עבר להתגורר עם האם לקראת הלידה כדי לסייע ולעזור לה. האב לא נטש ולא נעלם חרף מצבה הקשה".

פסק הדין אף מלמד כי שירותי הרווחה "הזמינו" חוות דעת חיצונית בניגוד להסכמתו של בית המשפט ובהמשך הסתירו את תוצאותיה במשך חודשים ארוכים. ביחס להוצאת הילדים הראשונית פוסק השופט טפרברג כי "התרשמות בית המשפט היא כי לו היו שירותי הרווחה נוהגים כנדרש וכמצופה, אין זה בלתי נמנע כי לא היינו עומדים היום היכן שאנו עומדים במסגרת פסק דין זה".

הוא הצביע על שורה של כשלים חמורים נוספים ובהם הההחלטה הראשונית כי הבנות יימסרו למשפחת אומנה עם "אופק של אימוץ" מבלי שהתקבל לכך כל אישור של בית משפט כנדרש בחוק ומבלי שנבחנה מסוגלותו ההורית של האב. "הוצאת הבנות מחזקת הוריהם נעשתה להתרשמות בית המשפט ללא הסכמה מלאה ומדעת של ההורים", נכתב.

השופט התרשם "שעולה חשש של ממש כי הקטינות 'סומנו' כמיועדות לאימוץ עוד בטרם הייתה תשתית כלשהי כדי לתמוך בכך. התנהלות זו מטילה צל כבד על כל התנהלות המבקש לאחר מכן, ועולה חשש כי הייתה מגמתית".

בית המשפט קיבל את עמדת האב שאמר כי הבין שהאומנה היא זמנית בלבד: "התנהלות שירותי הרווחה הייתה בלתי מידתית ובטרם התבררה התמונה או שמוצו אפשרויות טיפול והשמה חלופיות. האב, האם והקטינות היו צריכים להיות במרכז מעייניהם של שירותי הרווחה, והרושם הוא שבמקרה הזה התהפכו היוצרות, והמשפחה האומנת זכתה למקום זה בשוגג".

בית המשפט מתח ביקורת גם על החלטת שירותי הרווחה להעביר את הקטינות למשפחה יהודית דתית אף שמדובר באב ערבי: "בנסיבות אלה היה מצופה שהשמתן של הקטינות תהא אצל משפחה ערבית ישראלית או לפחות משפחה יהודית לא דתית". בפסק הדין מאשים השופט כי שירותי הרווחה לא עשו די להציע עזרה וסיוע לאב. "לא נעשה כל ניסיון מטעם שירותי הרווחה לנסות ולשקם את התא המשפחתי... התנהלות שירותי הרווחה אינה עולה בקנה אחד עם התחייבות מדינת ישראל כחברה באמנת זכויות הילד". הוא אף האשים את רשויות הרווחה ב"הצגה מגמתית של העובדות" בדיונים המשפטיים.

פסק הדין קבע כי בשל טובת התאומות, הצורך לשמור על יציבות בחייהן והסכמתו של האב הביולוגי, יתגוררו השתיים אצל משפחת האומנה במסגרת "אומנה ארוכת טווח והמשך הקשר האינטנסיבי עם אביהן". מפגשיהם השבועיים יוארכו וההחלטות על עתידם יתקבלו בשיתוף שני הזוגות. השופט הזהיר לבסוף כי אם משפחת האומנה תדחה את החלטתו, יועברו הבנות לחזקתו המלאה של ח' בהליך הדרגתי.

"אנחנו שמחים על פסק הדין המיוחד הזה. האב היה ראוי לצדק ובית המשפט אמר את דברו", מסרו ל-ynet עורכי הדין עמיקם הדר וחדווה שפירא, פרקליטיו של ח'. "בית המשפט מצא סוף סוף לנכון להעמיד את גורמי הרווחה על טעותם בצורה ברורה. הגיע הזמן ששירותי הרווחה לא יחשבו שכל החכמה והצדק בידיהם, אלא שיש גם צדדים וגורמים נוספים שגם להם ואצלם יש לעתים היגיון, צדק ויושרה".

 "הן סומנו". תאומות הועברו לאימוץ בלי אישור , ynet , עומרי אפרים , מאי 2015

יום ראשון, 10 במאי 2015

דסיפרמין - Desipramine - תופעות לוואי

דסיפרמין - Desipramine הוא סם פסיכיאטרי נוגד דיכאון ממשפחת הטריציקליים המאושרת לטיפול בדיכאון במבוגרים. דסיפרמין משפיע על כימיקלים מסוימים במוח (סרוטונין ונוראפינפרין), הסם יכול לעזור להפחית את תסמיני דיכאון. דסיפרמין מגיע בצורת טבליות. הסם נלקח בדרך כלל פעם אחת עד ארבע פעמים ביום. תופעות לוואי עלולות לכלול נמנום, סחרחורת, ובלבול.

 תופעות לוואי של דסיפרמין מאתר MEDTV

איך פועלת דסיפרמין?

תרופות טריציקליות הן תרופות שהמבנה הכימי שלהם בנוי משלושה מעגלים. התרופות משפיעות על הקליטה מחדש של נוירוטרנסמיטורים שנמצאו כבעלי השפעה על דיכאון. דסיפרמין עובדת באופן ספציפי יותר על הנוירוטרנסמיטור סרטונין, אך היא משפיעה גם על נוראדרנלין.

כתוצאה מהשפעת התרופה, עולה ריכוז הסרטונין והנוירוטרנסמיטורים האחרים בסינפסה (המרווח בין תא עצב למשנהו במח), כך שתאי העצב שרויים בסביבה עשירה יותר בסרטונין. זה משפיע על תפקודם ועל המסרים העצביים שמועברים בין התאים, עד להפחתה של תחושת הדיכאון והסימפטומים הנלווים.

דסיפרמין ניטלת בגלולות במינון של 25-100 מ"ג ליום. ניתן לקחת את כל המנה בבת אחת, או לחלק אותה לשתי מנות במהלך היום. בדרך כלל נהוג לקחת אותה לפני השינה.

דסיפרמין - תופעות לוואי

יובש בפה, חוסר תיאבון, ועצירות הן חלק מתופעות הלוואי הנפוצות יותר שכבר דיווחו בדסיפרמין desipramine. לרוב בעיות אלו הן מינוריות וניתן לטפל. עם זאת, עלולות להתפתח תופעות לוואי חמורות יותר של דסיפרמין desipramine, כגון שינויים בקצב לב, צהבת, או התקפי חרדה. במקרים אלו יש לדווח  לרופא המטפל.

דסיפרמין Desipramine נחקרה ביסודיות במחקרים קליניים. במחקרים אלה תועדו תופעות הלוואי שהופיעו  בקבוצת אנשים שנטלו את התרופה והושוו לקבוצת אנשים אחרת שלא נטלו את התרופה. בדרך זו זוהו תופעות לוואי, תדירות הופעתן, בהשוואה לקבוצה שלא נטלה את התרופה.

במחקרים אלה, תופעות לוואי desipramine כללו:

בלבול
יובש בפה סיוטים
חוסר תחושה, עקצוץ, או תחושות חריגות אחרות
רעידות
עצירות
שתן עובר קושי
רגישות לשמש
אובדן התיאבון
בחילות והקאות
שינויי טעם
כאבי בטן
שינויים בחשק מיני
אימפוטנציה (הידוע גם בתפקוד לקוי של זיקפה או ED) או שפיכה כואבת
ירידה במשקל או עלייה במשקל
הזעה מוגברת
אדמומיות של העור, במיוחד של הפנים
 נשירת שיער
כאבי ראש.

כמה תגובות נוספות שעשויות להיות כוללות:

סחרחורת
נמנום.

תופעות נסיגה (תופעות לוואי עקב הפסקת נטילת דסיפרמין)  דווחו באנשים שהפסיקו לקחת את התרופה בפתאומיות. סימנים של נסיגה עלולים לכלול בחילות, כאבי ראש, ותחושה כללית רעה.

תופעות לוואי של דסיפרמין שיש לדווח עליהן:
עלולות להתפתח עקב נטילת דסיפרמין תופעות לוואי חמורות שיש לדווח עליהן:

התקף לב או שבץ
שינויים בקצב לב (הפרעה בקצב לב)
קצב לב מהיר (טכיקרדיה) או תחושת דפיקות לב חזקות

התקפי בלבול, הזיות, הזיות
סימנים של תגובה אלרגית, כוללים: פריחה בלתי מוסברת, פריחות, גירוד, נפיחות לא מוסברות, קשיי נשימה או בליעה

כל שינוי שד, כולל הגדלת חזה או פריקת שד
נפיחות באשכים
הצהבה של עור או עיניים (צהבת)
מחשבות אובדניות או התנהגות אובדנית
עוינות או תוקפנות
עיסוק בפעילות יוצאת דופן או מסוכנת
חוסר מנוחה או חוסר יכולת לשבת בשקט
התרוממות רוח או רגשות של אושר קיצוני שעלולות לעלות ולרדת עם מצב רוח מדוכא או עצוב
שינויים חריגים אחרים בהתנהגות
קשיים בשינה
חרדה, או התקפי פאניקה.

יום שישי, 8 במאי 2015

הפסיכיאטר פרופ. יורם ברק נעצר בחשד לשיבוש הליכי חקירה

הותר לפרסום: פרופ' יורם ברק הוא הבכיר החשוד בפרשת רונאל פישר , הארץ , יניב קובוביץ , מאי 2015

ברק, מנהל המחלקה הפסיכוגריאטרית בבית החולים אברבנאל בת ים וחבר הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, חשוד שזייף מסמכים רפואיים עבור ערן מלכה - שהדליף לפישר חומרי חקירה חסויים

הותר לפרסום כי פרופסור יורם ברק הוא הרופא הבכיר החשוד במעורבות בפרשת רונאל פישר. ברק, מנהל המחלקה הפסיכוגריאטרית בבית החולים אברבנאל וחבר הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, נעצר לפני יומיים בחשד לשיבוש הליכי חקירה.

על פי החשד, ברק נתן מרשם פיקטיבי לרפ"ק ערן מלכה מיחידת להב 433 לאחר פיצוץ הפרשה, לפיו הוא סובל מהפרעה נפשית. לפי החשד, הבכיר אף נתן חוות דעת לפיה מלכה לא יכול להיחקר יותר מארבע שעות ביום. ברק הכיר את רונאל פישר כשזה ייצג אותו בהליך משמעתי.


הפסיכיאטר יורם ברק מנהל מחלקה במוסד פסיכיאטרי אברבנאל נעצר בחשד שסיפק אישורי מחלה פיקטיביים לשבש הליכי חקירה
הפסיכיאטר יורם ברק מנהל מחלקה במוסד פסיכיאטרי אברבנאל נעצר בחשד שסיפק אישורי מחלה פיקטיביים לשבש הליכי חקירה

יום חמישי, 7 במאי 2015

ה-FDA מזהיר מתרופות לאפילפסיה

ה-FDA מזהיר מתרופות לאפילפסיה , יפעת גדות , news1 , דצמבר 2008

ארגון המזון והתרופות האמריקני דורש מיצרני התרופות להוסיף אזהרה לגבי העליה בסיכון למחשבות והתנהגויות אובדניות האזהרה מתייחסת לכל התרופות נגד התקפים אפילפטים, כולל לאלו המשמשות לטיפול בהפרעות פסיכיאטריות, מיגרנות ומצבים אחרים

ה-FDA (ארגון המזון והתרופות האמריקני) הודיע (יום ד', 17.12.08) כי ידרוש מיצרני התרופות לאפילפסיה להוסיף אזהרה לגבי העליה בסיכון למחשבות והתנהגויות אובדניות, למידע המצורף לתרופות או לתווית שעל האריזה.

האזהרה - שלא תהיה תחת הקטגוריה של 'קופסא שחורה' (האזהרה החמורה ביותר) - מתייחסת לכל התרופות נגד התקפים אפילפטים, כולל לאלו המשמשות לטיפול בהפרעות פסיכיאטריות, מיגרנות ומצבים אחרים, כמו גם אפילפסיה.

הנה רשימת התרופות שהארגון דורש להוסיף להן את האזהרה:

Carbamazepine (קארבאמאזפין), המשווקת גם כ-Carbatrol (קרבטרול), Equetro (אקאוטרו), Tegretol (טגרטול) ו-Tegretol XR (טגרטול XR).
Clonazepam (קלונאזפאם), המשווקת כ-Klonopin (קלונופין).
Clorazepate (קלוראזפאט), המשווקת כ-Tranxene (טרנקסן).
Divalproex sodium (דיוולפרואקס סודיום), המשווקת כ-Depakote (דפקוטה), Depakote ER (דפקוטה ER) ו-Depakene (דפאקן).
Ethosuximide (אתוסוקסימיד), המשווקת כ-Zarontin (זרונתין).
Ethotoin (אזותואין), המשווקת כ-Peganone (פגאנון).
Felbamate (פלבמט), המשווקת כ-Felbatol (פלבטול).
Gabapentin (גאבאפנטין), המשווקת כ-Neurontin (נוירונטין).
Lamotrigine (לאמוטריג'ין), המשווקת כ-Lamicatl (למיקטל).
Lacosamide (לאקוסמיד), המשווקת כ-Vimpat (וימפאט).
Levetiracetam (לבטירצטם), המשווקת כ-Keppra (קפרה).
Mephenytoin (מפניטואין), המשווקת כ-Mesantoin (מזנתואין).
Methosuximide (מתוסוקסימיד), המשווקת כ-Celontin (סלונטין).
Oxcarbazepine (אוקסרבזפין), המשווקת כ-Trileptal (טרילפטל).
Phenytoin (פניטואין), המשווקת כ-Dilantin Suspension (דילנטין מושהה).
Pregabalin (פרגבלין), המשווקת כ-Lyrica (ליריקה)
Primidone (פרימידון), המשווקת כ-Mysoline (מיסולין).
Tiagabine (טיגבין), המשווקת כ-Gabitril (גביטריל).
Topiramate (טופיראמאט), המשווקת כ-Topamax (טופאמאקס).
Trimethadione (טרימסדיון), המשווקת כ-Tridione (טרידיאון).
Zonisamide (זוניסמיד), המשווקת כ-Zonegran (זונגרן).

[חלק מתרופות אלו נמכרות גם בצורה גנרית].


מעקב אחר החולים

יש לעקוב אחר חולים המטופלים בתרופות נגד התקפים אפילפטיים לכל התוויה שהיא, ולשים לב להתפתחות דיכאון, החרפה של דיכאון, מחשבות או התנהגויות אובדניות, או כל שינוי לא רגיל במצב הרוח ובהתנהגות. כך מסר ד"ר ראסל כץ במסגרת הצהרת ה-FDA.

כץ, העומד בראש המחלקה למוצרים נוירולוגים במרכז ה-FDA להערכה ומחקר תרופות, אמר כי נכון לעכשיו חולים המשתמשים בתרופות נגד התקפים אפילפטים לא צריכים לשנות את הטיפול ללא שהם מתייעצים עם הרופא המטפל.

ה-FDA פרסם גם אזהרה בריאותית לציבור, בה דרש מאנשי מקצוע להזהיר את החולים, את המשפחות ואת המטפלים לגבי הסיכון, זאת במטרה שהחולים יזכו למעקב צמוד וקרוב. בנוסף, ה-FDA הורה ליצרני התרופות לטיפול באפילפסיה לבצע הערכת סיכונים וליצור אסטרטגיה טיפולית, כולל מדריך תרופתי לחולים, שיזהיר מפני הסיכון.

תרופות נגד אפילפסיה וה-FDA

הפעולות בהן נוקט היום ה-FDA מבוססות על סקירה של 199 ניסויים רפואיים ב-11 תרופות נגד אפילפסיה. הסקירה, אותה פרסם ה-FDA בחודש ינואר, הראתה כי חולים שהשתמשו בתרופות הללו היו בסיכון כמעט כפול להתנהגויות ומחשבות אובדניות לעומת חולים שנטלו פלצבו (תרופת דמה שאינה מכילה חומר רפואי אך מבחינה פסיכולוגית משפיעה כתרופה).

ארבעה חולים שנבחרו באופן אקראי לקחת אחת מתרופות האפליפסיה ביצעו התאבדות. לא היו מקרי התאבדות בקבוצת הפלצבו. התוצאות לא הספיקו כדי להגיע למסקנות נחרצות לגבי יעילות התרופות בקרב אלו שביצעו התאבדות.

ה-FDA ציין כי הסיבות הביולוגיות לעליה בסיכון למחשבות והתנהגויות אובדניות שנצפו אצל החולים שטופלו בתרופות נוגדות אפילפסיה לא ידועות.

בחודש יולי, ה-FDA קיים כינוס בראשות צוות מומחים עצמאי שסקר את הנתונים. צוות המומחים הסכים עם ה-FDA לגבי העליה בסיכון להתאבדויות והמליץ על אזהרה לגבי הסיכון על תווית התרופות ובמדריך ההוראות של התרופות, אך לא דרש אזהרה של 'קופסא שחורה', שהיא, כאמור, האזהרה החמורה ביותר של ה-FDA.

  ה-FDA מזהיר מתרופות לאפילפסיה , יפעת גדות , news1 , דצמבר 2008






דוח מבקר המדינה על היבטים פיסיים של מסגרות רווחה חוץ ביתיות מדו"ח שנתי 65ג - פורסם מאי 2015

מאי 2015 - דוח מבקר המדינה על היבטים פיסיים של מסגרות רווחה חוץ ביתיות מדו"ח שנתי 65ג של מבקר המדינה

רקע כללי

חברה בעלת חוסן לאומי נמדדת ביחסה לחלשים שבה, הן במתן שירותים ייחודיים והן בשילובם ובקיומם בכבוד בקהילה. הזכות להשתלב בקהילה בכלל, ובאזורי מגורים בפרט היא זכות בסיסית של כל אדם לרבות אנשים עם מוגבלות. משרד הרווחה והשירותים החברתיים (להלן - המשרד) פועל לאיתורם של אנשים בעלי צרכים מיוחדים ואוכלוסיות חלשות, והוא אחראי לטיפול בהם ולשיקומם . חלק מהטיפול נעשה בכ-6,150 מסגרות פיזיות כגון פנימיות, הוסטלים ודירות בקהילה (להלן - מסגרות). הרשויות המקומיות מפעילות מסגרות יומיות בקהילה שהן כ-65% מהמסגרות בארץ, והמשרד אחראי ל-1,906 מסגרות חוץ-ביתיות (כ-31%). מסגרות אלה מיועדות לאנשים שאינם יכולים להמשיך להתגורר במסגרת המשפחתית (להלן - דיירים) והם מונים בין 40,000 ל-50,000 איש. ההפעלה של רוב המסגרות החוץ-ביתיות שבאחריות המשרד הועברה לעמותות ואגודות ציבוריות ולזכיינים פרטיים, ורק מקצתן נותרו מוסדות ממשלתיים שמופעלים על ידו. קיימות גם מסגרות חוץ-ביתיות לטיפול בבריאות הנפש שהן באחריותו של משרד הבריאות ובהן כ-3,500 דיירים המתגוררים בכ-140 מסגרות. המדיניות שנקבעה בשנים האחרונות בשני המשרדים היא לפצל את המסגרות החוץ-ביתיות מרובות הדיירים שהיו נהוגות בעבר (מעונות ופנימיות) למסגרות רבות מעוטות דיירים (הוסטלים ודירות) בתוך אזורי המגורים. דוח זה עוסק במסגרות חוץ-ביתיות של המשרד ושל שירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות שבהן שוהים הדיירים במשך כל שעות היממה לזמן ממושך, לפעמים לכל ימי חייהם, ולכן יש משנה חשיבות לתנאים הפיזיים הקיימים במבנים שהם מתגוררים בהם.

פעולות הביקורת

משרד מבקר המדינה בדק בחודשים פברואר-אוגוסט 2014 את תהליך פריסתן של המסגרות החוץ-ביתיות בשנים האחרונות ואת סדרי תחזוקתן. הבדיקה נעשתה באגפי המשרד שבהם נמצאים השירותים האחראים למסגרות החוץ-ביתיות (כגון לעיוורים, לאוטיסטים, למכורים), באגף הפיתוח (האחראי לפיתוח של המסגרות הממשלתיות) ובמחוז המרכז של המשרד. בדיקות השלמה נעשו במחוז הדרום של המשרד, במשרד הבריאות, במינהל התכנון במשרד הפנים, בחמש רשויות מקומיות, במוסד לביטוח לאומי ובעמותות אחדות.

הליקויים העיקריים

פריסת מסגרות רווחה

הזכות של אנשים עם מוגבלויות להשתלב בקהילה הוכרה על ידי המדינה, בין היתר, בחתימתה על האמנה בדבר זכויות אנשים עם מוגבלויות של האו"ם, בחוקים ובפסקי דין. ואולם, השילוב בקהילה הגדיל את החיכוך עם התושבים ועורר מאבקים ציבוריים (תופעת הנמב"י ). המשרד הקים ועדה לבחינת דרכי ההתמודדות עם הסוגיה של פריסת המסגרות (להלן - הוועדה) וזו פרסמה את מסקנותיה ביולי 2012. הועלה כי ממכלול ההמלצות של הוועדה המשרד מיישם רק את חלקן:

1. הוועדה המליצה להשתמש באמות מידה כמותיות בהליך קבלת ההחלטות על פריסת המסגרות בעתיד: צפיפות המסגרות בתא שטח והריחוק ממסגרות קיימות, והציעה כי המשרד ישתמש בהן במכרזים לפתיחת מסגרות חדשות. הועלה כי אמות המידה מיושמות בידי צוות משרדי, אך טרם הוטמעו במכרזים.

2. בעקבות מסקנות הוועדה הוקם בינואר 2013 צוות שהיה אמור לדון בפריסה הקיימת, בדרכים להשגת פריסה שוויונית ובגיבוש ידע ומדיניות לשילוב מסגרות בקהילה, ולהגיש את המלצותיו בנושא. הועלה כי הצוות לא התכנס כלל ב-2014 (עד מועד סיום הביקורת באוגוסט), ולא התקבלו החלטות בנושאים אלה.

3. הוועדה המליצה כי אמות המידה החדשות לפריסה לא יחולו על מסגרות קיימות. משרד מבקר המדינה בדק את הסוגיה של צפיפות המסגרות הקיימות בערים חיפה ואשקלון והעלה, כי באזור מסוים בשכונת קריית חיים בחיפה יש 30 מסגרות סמוכות זו לזו, ובשני רחובות אחרים בחיפה יש שמונה וחמש מסגרות בהתאמה. באשקלון נמצאו רחובות אחדים שבהם יש ארבע עד שבע מסגרות.

4. הוועדה ציינה כי למשרד אין תפיסה תכנונית כוללת בנוגע לפריסת מסגרות הרווחה. תנאי יסוד לתכנון הפריסה הוא קיומה של מערכת מידע גיאוגרפי (GIS) שבה מפורט מקומן של המסגרות הממשלתיות והעירוניות. עד אוגוסט 2014 לא הייתה במשרד מערכת מידע גיאוגרפי שבה קיימים פרטים אלו, ואי-השלמתו של המידע החלקי הקיים במשרד פוגע בהשמתן של מסגרות רווחה חדשות.

5. הוועדה המליצה בסוגיית הנמב"י, כי המשרד יגבש אסטרטגיה כדי לעבור מהתנהגות פסיבית, בתגובה לאירועים המתרחשים בעקבות השמה של מסגרות רווחה בשכונות מגורים, להתנהגות פרו-אקטיבית של הובלת תהליך לשינוי עמדות ציבוריות. הועלה, כי למשרד ולמשרד הבריאות אין מדיניות ואסטרטגיה פרו-אקטיבית לשילובם של בעלי צרכים מיוחדים בקהילה. עוד הועלה, כי שני המשרדים אינם מעדכנים את מחלקות הרווחה ברשויות המקומיות בנוגע להשמת מסגרות חדשות בתחומן, והדבר עלול להוביל ל"התנהגות לעומתית" של הרשות.

תכנון מסגרות הרווחה

במוסדות התכנון לא קיימת נציגות של משרד הרווחה ושל ארגונים חברתיים כך שלאוכלוסיות החלשות אין ייצוג מקצועי שיוכל להעלות לקדמת הדיון את הצרכים של שירותי הרווחה וסוגיות חברתיות שונות. זאת - לעומת הייצוג שניתן במוסדות התכנון לאורגנים המטפלים בנושאים סביבתיים. ואולם, גם לאחר שאישרה המועצה הארצית לתכנון ולבנייה באוקטובר 2012 את השתתפותם של שני נציגים מהמשרד כיועצים חברתיים, מינואר עד אוגוסט 2014 לא השתתף אף נציג של המשרד בדיוני המועצה הארצית.

תחזוקת מסגרות הרווחה

1. חוק הפיקוח על מעונות, התשכ"ה-1965 (להלן - החוק) מציב דרישות שונות למסגרות רווחה, לרבות בהיבטים הפיזיים שלהם. שרי הרווחה התקינו תקנות מכוח החוק רק לחלק מהשירותים במשרד, ובתקנות אלה הדרישות הפיזיות הן מועטות. היעדרן של נורמות אלה פוגע בתכנון מבנים או בהתאמתם של מבנים קיימים לצרכים הייחודיים של הדיירים, וגם פוגע בפיקוח על המסגרות. הועלה כי רק לשניים מ-12 השירותים האחראים על המסגרות החוץ-ביתיות חוברו פרוגרמות המאפשרות עיסוק מקצועי בתכנון ובפיקוח על המסגרות שלהן.

2. נמצא כי מבין אמות המידה שמפרסם המשרד במכרזים למסגרות חוץ-ביתיות חדשות המשקל הרב ביותר ניתן בדרך כלל למבנה המוצע. מכאן שהמשרד מייחס חשיבות רבה לנושא זה. דא עקא שבדיקת התשריט של המבנה המוצע, בחינת האפשרות להרחבתו בעתיד והביקור בשטח לאישור התאמתו לא נעשים בידי אנשי מקצוע, כגון אדריכל או מהנדס בניין, אלא בידי עובדים סוציאליים שהם הרוב המכריע של העובדים המקצועיים במשרד. כתוצאה מזה רק במהלך ההפעלה של מסגרת מתגלים לפעמים מרכיבים בלתי מתאימים במבנים.

3. נמצאו פערים ניכרים באיכותם ובהיקפם של דוחות הפיקוח על הליקויים הפיזיים (ובנושאים אחרים) שכתבו מפקחי השירותים השונים במשרד. זאת משום שהמשרד לא קבע מתכונת של דיווח מינימלי שתחייב את כל המפקחים.

4. בגין חילוקי דעות בין אגף הפיתוח ובין הייעוץ המשפטי וחשבות המשרד על נוסח התנאים הכלליים במכרזים (בעיקר לעבודות תחזוקה) - עוכבו פרויקטים של בטיחות ונגישות, נפגע הניצול התקציבי ועלויות התחזוקה בפועל התייקרו.

5. ביוני 2013 יזם המשרד בדיקה של מצב הבטיחות במסגרות הרווחה. הועלה כי מרבית אגפי המשרד לא פעלו כנדרש להשלמת מכסת הבדיקות, ועד יוני 2014 אושרו רק כמחצית המסגרות החוץ-ביתיות. על המשרד לוודא גם את בדיקתן של יותר מ-4,000 מסגרות יומיות שבאחריותן של הרשויות המקומיות. בפועל, המשרד לא דרש את בדיקתן של המסגרות היומיות ובהן מועדוניות לילדים, משפחתונים ומרכזים טיפוליים.

ההמלצות העיקריות

1. על המשרד לבדוק ולמצוא את האיזון הראוי בין צורכי הקהילה לצורכי הדיירים בכל תא שטח שבו מסגרות הרווחה צפופות יתר על המידה, ולשקול בכל מקרה לגופו את פיזורן בצורה מדורגת בטווח הרחוק.


2. אין די באמות המידה הכמותיות שהציעה הוועדה כדי להגיע לפריסה מיטבית של מסגרות רווחה תוך חיכוך מינימלי עם האוכלוסייה ועם הרשויות. על המשרד להביא בחשבון מדדים איכותיים כגון: כושר הנשיאה החברתי-כלכלי של רשות מקומית והוגנות הפריסה בין יישובים סמוכים. על המשרד למפות ערים ושכונות שיש בהן עומס רב של מסגרות, ולכוון את הפריסה של מסגרות חדשות ליישובים ולשכונות אחרות במכרזים הבאים.

3. על המשרד לבקש ממשרד הבריאות ומהרשויות המקומיות את הכתובות של כל מסגרותיהם ולשלבן במערכת המידע הגיאוגרפי המתגבשת אצלו. בו בזמן על שני המשרדים להעביר את המידע על המסגרות הקיימות שבאחריותם למחלקות הרווחה העירוניות.

4. על השירותים האחראים למסגרות חוץ-ביתיות במשרד ובמשרד הבריאות להכין פרוגרמה ומפרט טכני שישמשו בסיס לתכנון, לפיקוח, לתחזוקה ולבחירת מבנים שיוצעו למשרדים אלה במכרזים עתידיים. מן הראוי שמסמכים אלה ישולבו כחלק מהדרישות שיוצגו במכרזים להשמת מסגרות חדשות.

5. באגף הפיתוח במשרד מועסקים מהנדסים שהתמחו בבנייה ובתחזוקה של מבני רווחה ובדרישות הייחודיות להם. לפיכך מוצע לשקול לחזק את מעורבותו של אגף זה בבחירת מבנים חדשים המוצעים למשרד בידי מפעילים פרטיים או ציבוריים ובפיקוח עליהם.

סיכום

תפקידה של חברה לדאוג ביתר שאת לחלשים שבה ולא להסתפק באמירה מן השפה ולחוץ. האחריות לכך מוטלת בראש ובראשונה על גורמי הממשל המטפלים באוכלוסייה בעלת צרכים מיוחדים. בד בבד מחובתם של האזרחים לגלות עניין ואכפתיות כלפי השונים החיים בקרבם, ולסייע להם בקליטתם ובשילובם בקהילה. המדיניות שנקבעה במשרד ובמשרד הבריאות חותרת לפיצולן של מסגרות הרווחה ליחידות קטנות ולשילובן בקהילה, והיא מחייבת נקיטת צעדים משלימים. על משרדים אלה לגבש אסטרטגיה פרו-אקטיבית לשילובם של בעלי צרכים מיוחדים בקהילה, להשלים את עבודת המטה בעניין הנמב"י ולמנות גורם בכיר במשרד לטיפול בבעיה. כדי לייעל את עבודתו על משרד הרווחה יש להעמיק את בסיס המידע, להגביר את התיאום עם משרד הבריאות ועם רשויות מקומיות בהיבטים המשותפים של עבודתם ולחזק את הפן המקצועי הכרוך בתכנון ובפיקוח הטכני על מסגרות רווחה.

יום רביעי, 6 במאי 2015

מה מתכננים לנו הפסיכיאטרים


אוגוסט 2014 - אלו הפרעות חדשות המציאו הפסיכיאטרים?

האם ייתכן שפסיכיאטרים ייתנו טיפול עוד לפני שהופיעו סימפטומים של בעיה נפשית?

צפה בפרק 10 מתוך הסרט התיעודי "ה-DSM: ההונאה הקטלנית ביותר של הפסיכיאטריה".

חלק מן ההפרעות-כביכול הנדונות בסרטון: הפרעת אגירה כפייתית, הפרעת חיטוט כפייתי בעור, הפרעת בולמוסי אכילה, הפרעת התמכרות לאינטרנט, תסמונת סיכון לפסיכוזות.




יהודה קורן

דובר

עמותת מגן לזכויות אנוש
נציגי ועדת האזרחים לזכויות אדם הבינלאומית

cchr

www.cchr.org.il

נייד:3350928 052

טל' 7312875 03

טלפון עמותה: 5660699 03

יום ראשון, 3 במאי 2015

האם הנהלת בתי המשפט גונבת כסף מהציבור? - אושרה ייצוגית נגד הנהלת ביהמ"ש: לא מחזירה אגרות

אפריל 2015 - מאת עו"ד ברק רון - אתר פסק דין - שופט הורה להשיב לתובע אגרה ששילם לאחר שהליך משפטי הסתיים בגישור. התובע לא ראה מאז את הכסף והגיש בקשה לייצוגית נגד הנהלת בתי המשפט. השופטת שוכנעה שהמדינה לא ממהרת לשלם לתובעים את שמגיע להם, ואישרה את המשך ההליך הייצוגי נגד ההנהלה.

באוקטובר 2012 הסתיימה תביעת המבקש נגד חברת ביטוח של מנוחה בהסדר גישור. בפסק הדין שאישר את ההסדר הורה הרשם הבכיר אבי כהן מבימ"ש השלום בת"א "להחזיר את האגרה בהתאם לתקנות בית המשפט (אגרות)".

ככלל, מי שיוזם הליך משפטי צריך לשלם אגרה מתאימה, ובמקרים מסוימים, למשל כשהליך מסתיים לפני שהושלם, מנוכה מהאגרה סכום יחסי והיתרה מוחזרת למי ששילם אותה, בתוספת הפרשי הצמדה.

אלא שכספו של המבקש לא הוחזר לו, ובאפריל 2013 הוא הגיש לביהמ"ש לעניינים מנהליים בתל-אביב תביעה נגד הנהלת בתי המשפט, ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית. הוא טען, כי המדינה מתעשרת שלא כדין בכך שהיא מחזיקה ביתרת כספי האגרה ולא פועלת מיוזמתה להשבתם כפי שהתקנות מחייבות אותה.

לשיטתו, בהתאם לפרסומי המדינה רק במחצית הראשונה של שנת 2012 נסגרו 378,904 תיקים, כך שגם אם נניח שרק ב-5% מהמקרים לא הושבה יתרת האגרה, מדובר במיליונים. לכן, טען, יש לאשר את התביעה כייצוגית בשם כל מי שזכאי להחזר אגרת בית משפט ולא קיבל אותה.

לאחר שהוגשה התביעה, המדינה השיבה למבקש את כספו, שלדבריה לא הוחזר בטעות. המדינה אישרה כי לא החזירה למבקש את המגיע לו טרם התביעה והודתה שזה בניגוד לחובתה. ואולם לטענתה, מדובר במקרה חריג כיוון שפרטי הבנק של בא כוחו לא היו ברשותה. מאחר שהתובע קיבל את כספו, טענה, כבר אין לו עילת תביעה.

טעות? זה לא משנה

השופטת ד"ר דפנה אבניאלי קבעה כי יש לעודד נתבעים להשיב לתובעים את כספם טרם הכרעה בתביעה, כפי שעשתה הנהלת בתי המשפט במקרה זה. עם זאת, לא יהיה זה מוצדק לאפשר לה לחמוק מתובענה ייצוגית רק משום שהחליטה לשלם את הסכום הפעוט שהייתה חייבת לתובע.

עוד הוסיפה השופטת, כי העובדה שהסכום לא הושב לתובע מחמת טעות כזו או אחרת לא מפחיתה מאחריות המשיבה.

השופטת ציינה כי נותרה בה התחושה שלא מדובר במקרה יחיד בו לא הוחזרה האגרה או שהוחזרה באיחור. בנסיבות אלה, היא קבעה שהתובענה הייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה בעניינם של חברי הקבוצה – אותם בעלי דין שלא זכו לקבל חזרה את כספם.

לבסוף השופטת ציינה כי לו הייתה הנהלת בתי המשפט חושפת את פירוט המקרים שבהם לא הוחזרה אגרה בשנתיים שקדמו להגשת התביעה, ומגיעה להסכם פשרה עם המבקש ומתחייבת להחזיר את כל הכספים שלא הושבו לבעליהם – ניתן היה למנוע את ניהול התביעה.

השופטת אישרה את התביעה כייצוגית כאמור, ובינתיים, עד להכרעה בתביעה, חויבה המדינה לשלם למבקש הוצאת ושכ"ט עו"ד בסך 20,000 שקל.


האם הנהלת בתי המשפט גונבת כסף מהציבור? - אושרה ייצוגית נגד הנהלת ביהמ"ש: לא מחזירה אגרות
אתר פסק דין - אפריל 2015 - האם הנהלת בתי המשפט גונבת כסף מהציבור? - אושרה ייצוגית נגד הנהלת ביהמ"ש: לא מחזירה אגרות

האם הנהלת בתי המשפט גונבת כסף מהציבור? - אושרה ייצוגית נגד הנהלת ביהמ"ש: לא מחזירה אגרות

אפריל 2015 - מאת עו"ד ברק רון - אתר פסק דין - שופט הורה להשיב לתובע אגרה ששילם לאחר שהליך משפטי הסתיים בגישור. התובע לא ראה מאז את הכסף והגיש בקשה לייצוגית נגד הנהלת בתי המשפט. השופטת שוכנעה שהמדינה לא ממהרת לשלם לתובעים את שמגיע להם, ואישרה את המשך ההליך הייצוגי נגד ההנהלה.

באוקטובר 2012 הסתיימה תביעת המבקש נגד חברת ביטוח של מנוחה בהסדר גישור. בפסק הדין שאישר את ההסדר הורה הרשם הבכיר אבי כהן מבימ"ש השלום בת"א "להחזיר את האגרה בהתאם לתקנות בית המשפט (אגרות)".

ככלל, מי שיוזם הליך משפטי צריך לשלם אגרה מתאימה, ובמקרים מסוימים, למשל כשהליך מסתיים לפני שהושלם, מנוכה מהאגרה סכום יחסי והיתרה מוחזרת למי ששילם אותה, בתוספת הפרשי הצמדה.

אלא שכספו של המבקש לא הוחזר לו, ובאפריל 2013 הוא הגיש לביהמ"ש לעניינים מנהליים בתל-אביב תביעה נגד הנהלת בתי המשפט, ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית. הוא טען, כי המדינה מתעשרת שלא כדין בכך שהיא מחזיקה ביתרת כספי האגרה ולא פועלת מיוזמתה להשבתם כפי שהתקנות מחייבות אותה.

לשיטתו, בהתאם לפרסומי המדינה רק במחצית הראשונה של שנת 2012 נסגרו 378,904 תיקים, כך שגם אם נניח שרק ב-5% מהמקרים לא הושבה יתרת האגרה, מדובר במיליונים. לכן, טען, יש לאשר את התביעה כייצוגית בשם כל מי שזכאי להחזר אגרת בית משפט ולא קיבל אותה.

לאחר שהוגשה התביעה, המדינה השיבה למבקש את כספו, שלדבריה לא הוחזר בטעות. המדינה אישרה כי לא החזירה למבקש את המגיע לו טרם התביעה והודתה שזה בניגוד לחובתה. ואולם לטענתה, מדובר במקרה חריג כיוון שפרטי הבנק של בא כוחו לא היו ברשותה. מאחר שהתובע קיבל את כספו, טענה, כבר אין לו עילת תביעה.

טעות? זה לא משנה

השופטת ד"ר דפנה אבניאלי קבעה כי יש לעודד נתבעים להשיב לתובעים את כספם טרם הכרעה בתביעה, כפי שעשתה הנהלת בתי המשפט במקרה זה. עם זאת, לא יהיה זה מוצדק לאפשר לה לחמוק מתובענה ייצוגית רק משום שהחליטה לשלם את הסכום הפעוט שהייתה חייבת לתובע.

עוד הוסיפה השופטת, כי העובדה שהסכום לא הושב לתובע מחמת טעות כזו או אחרת לא מפחיתה מאחריות המשיבה.

השופטת ציינה כי נותרה בה התחושה שלא מדובר במקרה יחיד בו לא הוחזרה האגרה או שהוחזרה באיחור. בנסיבות אלה, היא קבעה שהתובענה הייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה בעניינם של חברי הקבוצה – אותם בעלי דין שלא זכו לקבל חזרה את כספם.

לבסוף השופטת ציינה כי לו הייתה הנהלת בתי המשפט חושפת את פירוט המקרים שבהם לא הוחזרה אגרה בשנתיים שקדמו להגשת התביעה, ומגיעה להסכם פשרה עם המבקש ומתחייבת להחזיר את כל הכספים שלא הושבו לבעליהם – ניתן היה למנוע את ניהול התביעה.

השופטת אישרה את התביעה כייצוגית כאמור, ובינתיים, עד להכרעה בתביעה, חויבה המדינה לשלם למבקש הוצאת ושכ"ט עו"ד בסך 20,000 שקל.


האם הנהלת בתי המשפט גונבת כסף מהציבור? - אושרה ייצוגית נגד הנהלת ביהמ"ש: לא מחזירה אגרות
אתר פסק דין - אפריל 2015 - האם הנהלת בתי המשפט גונבת כסף מהציבור? - אושרה ייצוגית נגד הנהלת ביהמ"ש: לא מחזירה אגרות

יום שישי, 1 במאי 2015

למיקטל - Lamictal - תופעות לוואי

 למיקטל - Lamictal - תופעות לוואי
למיקטל - Lamictal הוא סם פסיכיאטרי השייך למשפחת "מייצבי מצב רוח" נפוץ לטיפול בהפרעה דו-קוטבית ואפילפסיההחומר הפעיל בלמיקטל נקרא למוטריג'ין - Lamotrigine. לא ידוע איך התרופה פועלת לטיפול בהפרעה דו-קוטבית, ומקובלת התפיסה כי התרופה שולטת על אפילפסיה על ידי השפעה על תעלות נתרן במוח
התרופה זמינה במספר צורות, ונלקחת בדרך כלל פעם או פעמיים ביום. כאבי ראש, בחילות, סחרחורות הן חלק מתופעות הלוואי הנפוצות יותר שנצפו על אלו שנטלו למיקטל.

שמות נוספים ללמיקטל: LAMICTAL, LAMODEX, LAMOGINE, LAMOTRIGINE-TEVA

ראה גם למיקטל - עלון לצרכן

תופעות הלוואי של  למיקטל - Lamicta מאתר  MEDTV

מה היא למיקטל?

Lamictal למיקטל היא תרופת מרשם המשמשת לטיפול במצבים הבאים:

הפרעה דו קוטבי - למיקטל משמשת כמייצבת מצב רוח לטיפול בהפרעה דו-קוטבית (מאונייה דיפרסיה).
אפילפסיה - למיקטל משמשת לטיפול בסוגים שונים של התקפים באנשים עם אפילפסיה.

כיצד למיקטל עובדת?
אפילפסיה היא הפרעה במוח שגורמת לשינויים קצרים המערכת החשמלית של המוח. שינוי בפעילות מוחית זה יכול להוביל לאובדן הכרה (ראה תסמיני אפילפסיה). לא ידוע בדיוק כיצד למיקטל עובדת לטיפול באפילפסיה. מחקרים מראים כי התרופה יכולה לעבוד על ידי השפעה על תעלות נתרן במוח, מניעת הפעילות חריגה מלהתפשט לחלקים אחרים של המוח.

 תופעות לוואי למיקטל

תופעות לוואי נפוצות של למיקטל כוללות סחרחורת, ראייה כפולה, וכאבי ראש. בעוד תופעות לוואי אלו בדרך כלל דורשים טיפול קטן או לא, עלולות גם להיות תופעות לוואי חמורות יותר בעת נטילת תרופה למיקטל. אם חווים תופעות לוואי של למיקטל כגון עור צהוב (צהבת), כאבי שרירים חמורים, או החמרה בהתקפים, יש להודיע לרופא המטפל באופן מיידי.



 למיקטל - Lamictal - תופעות לוואי נפוצות

למיקטל נחקרה ביסודיות במחקרים קליניים. במחקרים אלה, תופעות הלוואי שהתרחשו בקבוצת אנשים שנטלו את התרופה תועדו והושוו לתופעות לוואי שהופיעו בקבוצת אנשים אחרת שלא נטלו את התרופה. בדרך זו נצפו תופעות הלןןאי של למיקטל, תדירות הופעתן, והושוו לקבוצת אנשים שלא נטלו את התרופה.

תופעות הלוואי הנפוצות שנצפו במחקרים אלו:

סחרחורת - עד 54 אחוזים מאנשים
ראייה כפולה - עד 49 אחוזים
כאבי ראש - עד 29 אחוזים
בעיות קורדינציה - עד 28 אחוזים
ראייה מטושטשת - עד 25 אחוזים
בחילה - עד 25 אחוזים
הקאות - עד 20 אחוזים.


תופעות לוואי נפוצות אחרות של למיקטל המופיעות בין 5 עד 20 אחוזים מאנשים, כוללות:

נמנום
אף מגורה או נזלת
כאב גרון
שיעול
כאבי בטן
נדודי שינה
אי יציבות (רעד)
חולשה
כאב גב
עייפות
תסמינים דמויים שפעת (כגון כאבי גוף או צמרמורות)
קלקול קיבה או צרבת
כאבי מחזור כואבים
ברונכיטיס
שלשול
קדחת
יובש בפה
עצירות
כאבי מחזור כואבים
כאבים בחזה
ירידה במשקל


תופעות לוואי רציניות של למיקטל

חלק מתופעות הלוואי של למיקטל מופיעות לעתים רחוקות, הן רציניות ויש לדווח מיידית לרופא המטפל. אלה כוללות אך לא מוגבלות ל:

החרפת התקפים
מחשבות דיכאון, חרדה, או התאבדות
חבורות או דימום חריגים


סימנים של דלקת קרום מוח, כגון: כאב ראש, חום וצמרמורות, בחילות והקאות, צַווָאר תָפוּס, פריחה, רגישות לאור, נמנום או בלבול

סימנים של נזק כבד כגו:ן עיניים או עור צהוב (צהבת), כאבי שרירים חמורים, זיהומים חוזרים ונשנים.


סימנים של תגובה אלרגית מסוכנת, ובכלל זה: כוורות או כל פריחה, קדחת, בלוטות לימפה נפוחות, פצעים כואבים או סביב הפה או עיניים, נפיחות של שפתיים או לשון.

מחשבות אובדניות או התנהגות אובדנית.


למיקטל עלולה לגרום לפריחות חמורות מאוד בעור ותגובות אלרגיות. פריחות אלה עלולות לגרום לחלקים גדולים של העור למות ולעיוות או אפילו אובדן החיים.


תופעות לוואי נדירות למיקטל

תופעות לוואי נפוצות פחות של למיקטל שהתרחשו בפחות מ -5 אחוזים מאנשים שנטלו את התרופה. בגלל שתופעות לוואי אלה נדירות, קשה לדעת אם הם נגרמות על ידי למיקטל או על ידי גורמים אחרים שאינם קשורים לסם. חלק מתופעות הלוואי פחות נפוצות אלה כוללות, אך לא מוגבלות ל:

זיהום או גירוי בנרתיק
בעיות דיבור
דלקת בשלפוחית השתן (או דלקת בדרכי שתן)
בעיות ריכוז
כאב משותף
אובדן התיאבון
כאבי צוואר
דלקת סינוסים
רגישות לשמש
עצבנות
תחושת ספינינג (ורטיגו)
אובדן זיכרון (אמנזיה)
דחף מיני מוגבר
עור יבש
הזעה
מיגרנה
עלייה במשקל