מבקר המדינה: מח"ש כושל בטיפול באלפי תלונות נגד שוטרים מידי שנה

אלימות שוטרים

5.4.2017 - רועי ינובסקי , ynet -

דו"ח מיוחד של מבקר המדינה יוסף שפירא שפורסם היום (ד'), מצא ליקויים חמורים בטיפול המשטרה והמחלקה לחקירת שוטרים בפרקליטות (מח"ש) במקרי אלימות. על פי בדיקת המבקר יש כשל מבני ומערכתי בהליכי המשמעת שנערכים במשטרה, ובהעברת המידע וחומרי החקירה בין מח"ש למשטרה. כשל זה גרם לכך שאלפי מקרי אלימות של שוטרים לא טופלו במישור המשמעתי במשטרה, ומקרים רבים אחרים לא טופלו כראוי במח"ש. על פי הדו"ח, גם במקרים בהם התקיים הליך משמעתי במשטרה - הוא לא היה משמעותי. העונשים שניתנו לשוטרים היו קלים עד שוליים, והם המשיכו לשרת בתפקידיהם ללא מעקב אחר תיק עבירות המשמעת שלהם.

להורדת דו"ח מבקר המדינה על מח"ש הקלק כאן

• ראה גם -  1483 תלונות הוגשו נגד שוטרים למח"ש בשנת 2015 מתוכן 102 כתבי אישום פליליים נגד שוטרים - מתוך דו"ח הכנסת מרכז המחקר והמידע "אלימות משטרתית כלפי קבוצות שונות באוכלוסייה" , 12 בדצמבר 2016

על פי הדו"ח, בעשור האחרון חלה ירידה דרסטית ומתמשכת במספר כתבי האישום המשמעתיים שהגישה המשטרה בגין מקרי אלימות שוטרים. בעוד שבשנת 2006 הוגשו 86 כתבי אישום, בשנת 2007 הוגשו 63, ב-2014 הוגשו 14 כתבי אישום בלבד ובשנת 2015 רק שבעה כתבי אישום. "מח"ש, שעיקר התלונות על שוטרים מתקבלות בה, בוחנת את התלונות במישור הפלילי והראייתי בלבד, ואילו משטרת ישראל מטפלת רק בתיקים המועברים אליה עם המלצה של מח"ש לטיפול משמעתי", נכתב בדו"ח. "בתווך נותרים אלפי תלונות ותיקים הכוללים מידע שאינו זוכה לכל טיפול, בעיקר במישור הפיקודי".

בת אל לאחר התקיפה, מיוצגת במסגרת הפרויקט למאבק באלימות המשטרתית של הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל

תעוד התקיפה של השוטר משה כהן





המשטרה ממשיכה לטייח אלימות השוטרים (הערת מנהלי האתר)


המשטרה טענה בתשובתה למבקר כי נתונים אלה הם תוצאה של הצלחת פעילות חינוכית רבת שנים של המשטרה, אולם המבקר לא קיבל נימוק זה. הוא הבהיר בדו"ח כי נראה שהמשטרה סבורה שאלימות שוטרים היא תופעה שולית, אולם "דבר זה לא מתיישב עם מספר התלונות המוגשות ומסקרי דעת קהל".

עובד בסופר יהודה שהוכה ע"י שוטרים (צילום: אבי חי)




בשל ריבוי תלונות וחקירות משטרתיות בהם עולות טענות לאלימות שוטרים, במח"ש נוהגים לבצע הליך בדיקה מקדמית, לפני חקירה באזהרה של השוטר. הליך זה נעשה בשל הרף הפלילי הגבוה להעמדה לדין. המבקר ניתח את נתוני התיקים שנפתחו במח"ש ב-2015 ומצא כי מתוך 6,320 שנפתחו, שני-שלישים (4,241) נבדקו בשל תלונות שהוגשו ואילו שליש (2,079) בשל חומר משטרתי שהעלה חשד סביר לבדיקה, כולל טענות של אזרחים לשימוש בכוח מופרז בידי שוטרים.


"לא ידענו איפה המתלונן גר"

המבקר מצא כי כשליש מהתיקים נגנזו ללא טיפול בהיעדר תלונה של המתלונן. המבקר ציין כי מח"ש אינה עושה מאמצים כדי לאתר את המתלונן או להבהיר לו כי עליו להגיש תלונה, מה שגורם לתיקים רבים להיגנז - לעתים ללא הצדקה. תיקים אלה גם לא מוחזרים למחלקת המשמעת של המשטרה לבדיקה אם יש מקום להעמיד לדין משמעתי.

בדו"ח המבקר יש שתי דוגמאות לסגירת תיקים לא מוצדקת. הראשונה היא של אזרח שנחקר במשטרה וטען כי שוטרים הפעילו נגדו אלימות. החומר הועבר למח"ש אולם בהיעדר תלונה התיק נסגר בחלוף 30 יום. לימים פנה פרקליטו של המתלונן למח"ש בבקשה לקבל את התיק, וקיבל תשובה ממתמחה במח"ש כי לא הייתה במחלקה את כתובתו המדויקת של המתלונן, ולכן לא נשלחה אליו פנייה לבוא ולמסור את גרסתו.

מח"ש טייח תלונה של אזרח כי קצין משטרה היכה בראשו במוט ברזל (הערת מנהלי האתר)

דוגמה נוספת הייתה של נחקר שטען שקצין מודיעין חבט בראשו במוט ברזל. בשל כך הוא פונה לבית החולים בידי שני שוטרים והמעשים תועדו לכאורה בסרטון וידאו. מתמחה במח"ש הורה להשאיר את התיק במסלול המנהלי ולשלוח מכתב למתלונן, ובחלוף המועד שנקבע במכתב התיק נסגר. המבקר גם ציין כי אין ניתוח של סוגי העבירות ומאפייני המתלוננים, שאינם מובאים בחשבון בניתוח הנתונים.

משרדי המחלקה לחקירות שוטרים(צילום: אלי מנדלבאום)

תיקים לא הוחזרו למשטרה

על פי דו"ח המבקר, כ-3,000 תיקים נסגרו ב-2016 במח"ש לאחר בדיקה שהעלתה שהמקרה לא חוצה את הרף הפלילי ומצדיק חקירה באזהרה. חומרי החקירה מתיקים אלה לא הועברו למשטרה לבדיקה האם יש בסיס לבדיקה משמעתית של העבירה. גם בתיקים בהם נחקרו שוטרים באזהרה (640 בשנת 2016), רק במעט מקרים בהם מח"ש סגרה את התיק הועבר החומר למשטרה לשם בחינת ושקילת נקיטת אמצעים משמעתיים. על פי המבקר, מח"ש העבירה למשטרה 23 תיקים בלבד, שהם כשישה אחוזים מן התיקים שמח"ש חקרה באזהרה וסגרה.

"המשטרה לא יכולה להפיק מהם תועלת ולפעול למיצוי הטיפול בשוטרים בהיבטים שאינם פליליים או משמעתיים, אלא פיקודיים, מנהליים ואף באמצעי הדרכה", נכתב בדו"ח. "במשטרה ובמח"ש לא יושם הסיכום לפיו תיקים גבוליים שנסגרו מחוסר ראיות יועברו לבדיקת מחלקת המשמעת".

כתבי אישום נגד שוטרים בגין שימוש בכוח

המבקר מצא כי גם התיקים שחומריהם כן הגיעו ממח"ש למחלקת המשמעת של המשטרה, לא טופלו כראוי וחלקם 'נפלו בין הכיסאות'. למחלקת המשמעת יש שיקול דעת בהחלטה מה לעשות עם החומרים. היא יכולה להחליט על העמדה לדין בבית הדין למשמעת, אולם גם על שפיטה בפני דן יחיד, הערת מפקד או הדרכת מפקד. המבקר מצא כי למרות שמספר התיקים שהגיעו למחלקת המשמעת עלה ב-50 אחוז ב-2015 ביחס לשנה הקודמת, חלקם הגדול טופלו בהליכי משמעת קלים יחסית, לפני המפקדים ולא לפני בית דין משמעתי, ולעתים הסתיימו בנזיפות או הערות מפקד.

הדרכה במקום העמדה לדין

בדו"ח המבקר מוזכר מקרה שבו מח"ש המליצה להעמיד לדין משמעתי שוטר ששיקר בדוכן העדים ואילו מחלקת המשמעת הסתפקה בהליך של הדרכה. גם תיקים אחרים בהם שוטרים לא דיווחו אמת עברו להערת מפקד. בשנת 2015 גדל ב-53 אחוז מספר התיקים במחלקת המשמעת שהופנו למסלול הערת מפקד (46 לעומת 30 ב-2014), ואילו מספר התיקים שהופנו להדרכת מפקד גדל ב-566 אחוז (40 לעומת שישה ב-2014)

על פי נתוני המשטרה רק תשעה שוטרים פוטרו בשל עבירות אלימות בשנת 2015, שלושה ב-2014 ושלושה ב-2013. נמצא כי ברוב המקרים החליטה המשטרה שלא להשעות מתפקידם שוטרים שהוגשו נגדם כתבי אישום. יתר על כן, נמצא ששוטרים שהורשעו בפלילים הושארו בתפקידם בנימוק שיוגש ערעור על ההרשעה. נמצא גם כי בשנים 2014 ו-2015 הוצאו בכל שנה 51 שוטרים לחופשה כפויה, אולם בעוד שהחוק קובע שחופשה כפויה שבה שוטרים מקבלים משכורת (שלא על חשבון ימי חופשה) לא תעלה על 30 ימי עבודה לנגד ו-60 לקצין - שליש מהשוטרים הוצאו לחופשה כפויה של יותר מחצי שנה ורבע ליותר משלושה חודשים.

נקודה נוספת שהעלה המבקר נוגעת לאי מעקב של מפקדי המשטרה ומחלקת המשמעת אחר שוטרים 'בעייתיים', עם עבירות משמעת חוזרות. כך למשל ציין המבקר כי בשנת 2016 נחשד שוטר כי קשר קשרים עם נשים שפנו לתחנה שבה עבד והוא פוטר. בדיקת עברו המשמעתי מעלה כי ב-2003 הוא הורשע בבית הדין למשמעת בגין שימוש בכוח וננזף. כמו כן נזקפו לחובתו שבע הרשעות בגיליונות שפיטה (דן יחיד), שתי הרשעות בתיקי תעבורה, הרשעה בעבירת נזק לרכוש וכן 22 תלונות ציבור על התנהגות שאינה הולמת שוטר. בנוסף נפתחו לו 21 תיקים במח"ש בגין שימוש בכוח. כל התלונות והתיקים נסגרות בעילות שונות.

פלייליסט - אלימות שוטרים

חיים כץ עבריין פוליטי - השתמש במשאבי התעשיה האוירית לקידומו בפריימריז

המבקר: שימוש במשאבי תעשייה אווירית לבחירות  , אסף גולן | 2/12/2015 , nrg

מבקר המדינה מגלה פרטים על אופן ניהול הפריימריז בליכוד בקרב עובדי התעשייה האווירית, שיושב ראש ארגון העובדים שלהם היה חיים כץ. מהביקורת עלה כי יותר מ-4,000 עובדים הגיעו לקלפי בהסעות מאורגנות, ולחלקם רשימת מועמדים מוכנה מהבית


השופט בדימוס יוסף שפירא (מבקר המדינה) כתב על השיטה שבה הגיעו אלפי עובדי התעשייה האווירית לקלפיות ולרוב הצביעו למועמדים על פי רשימה שקיבלו מראש. לפי הדוח, עובדים התעשייה האווירית מגיעים לקלפיות בכלי רכב המוצמדים לעובדי החברה - וכל פעם בקבוצות קטנות של 10-5 עובדים". בעניין זה מזכיר שפירא כי על פי הנחיות מנהל רשות החברות הממשלתיות, אסור להשתמש בנכסי חברות ממשלתיות בקשר לתעמולת בחירות, לרבות איסור שימוש בכלי רכב של החברה.

שר הרווחה חיים כץ - עבריין - שימוש פסול בנכסי ציבור

המבקר ציין עוד כי 10 מתוך 115 קלפיות הפריימריז של הליכוד נחשבו לקלפיות אזוריות, שבהן היה רשאי כל חבר מפלגה להצביע - ללא קשר למקום מגוריו. שתיים מתוך עשר הקלפיות האזוריות, כך התברר, מוקמו סמוך למשרדי התעשייה האווירית ומפעליה.

"בחלק מהקלפיות, ובייחוד בקלפיות האזוריות האמורות, נצפו מצביעים רבים שהם עובדי התעשייה האווירית", נכתב בדוח. "מהתצפיות וכן משיחות עם חלק ממצביעים אלה הועלה כי הגעתם לקלפיות ממקום עבודתם הייתה מתוזמנת, וכי הסעתם לקלפיות והחזרתם לתעשיה אווירית באמצעות כלי הרכב הוסדרו מראש".


הדוכן של חיים כץ ביום הפריימריז בליכוד צילום: ראובן קסטרו

המבקר מעיר בנוסף כי נצפו בקלפיות עובדים ששימשו "סדרנים" והנחו את המצביעים. עוד הוא גילה כי ביום הפריימריז גדל בצורה משמעותית מספר החופשות שלקחו העובדים בתעשייה האווירית. על פי דוח הרשות, ביום הבחירות המקדימות בליכוד יצאו 4,032 עובדים ונרשמה להם היעדרות של מעל חצי שעה, כאשר ביום רגיל נרשמות כ-250 יציאות. בנוסף, באותו יום יצאו לחופשה 1,010 עובדים, וזאת לעומת יום רגיל שבו כ-670 עובדים שוהים בחופשה. בתום הפריימריז התברר כי כץ זכה במקום ה-17.

מבקר המדינה קרא למחוקק להחיל אחריות פלילית גם על מי שהיה מופקד על נכסי ציבור שבהם נעשה שימוש פסול בבחירות מקדימות, בדומה למה שנקבע לגבי הבחירות לכנסת והבחירות לרשויות המקומיות.

דוח מבקר המדינה על היבטים פיסיים של מסגרות רווחה חוץ ביתיות מדו"ח שנתי 65ג - פורסם מאי 2015

מאי 2015 - דוח מבקר המדינה על היבטים פיסיים של מסגרות רווחה חוץ ביתיות מדו"ח שנתי 65ג של מבקר המדינה

רקע כללי

חברה בעלת חוסן לאומי נמדדת ביחסה לחלשים שבה, הן במתן שירותים ייחודיים והן בשילובם ובקיומם בכבוד בקהילה. הזכות להשתלב בקהילה בכלל, ובאזורי מגורים בפרט היא זכות בסיסית של כל אדם לרבות אנשים עם מוגבלות. משרד הרווחה והשירותים החברתיים (להלן - המשרד) פועל לאיתורם של אנשים בעלי צרכים מיוחדים ואוכלוסיות חלשות, והוא אחראי לטיפול בהם ולשיקומם . חלק מהטיפול נעשה בכ-6,150 מסגרות פיזיות כגון פנימיות, הוסטלים ודירות בקהילה (להלן - מסגרות). הרשויות המקומיות מפעילות מסגרות יומיות בקהילה שהן כ-65% מהמסגרות בארץ, והמשרד אחראי ל-1,906 מסגרות חוץ-ביתיות (כ-31%). מסגרות אלה מיועדות לאנשים שאינם יכולים להמשיך להתגורר במסגרת המשפחתית (להלן - דיירים) והם מונים בין 40,000 ל-50,000 איש. ההפעלה של רוב המסגרות החוץ-ביתיות שבאחריות המשרד הועברה לעמותות ואגודות ציבוריות ולזכיינים פרטיים, ורק מקצתן נותרו מוסדות ממשלתיים שמופעלים על ידו. קיימות גם מסגרות חוץ-ביתיות לטיפול בבריאות הנפש שהן באחריותו של משרד הבריאות ובהן כ-3,500 דיירים המתגוררים בכ-140 מסגרות. המדיניות שנקבעה בשנים האחרונות בשני המשרדים היא לפצל את המסגרות החוץ-ביתיות מרובות הדיירים שהיו נהוגות בעבר (מעונות ופנימיות) למסגרות רבות מעוטות דיירים (הוסטלים ודירות) בתוך אזורי המגורים. דוח זה עוסק במסגרות חוץ-ביתיות של המשרד ושל שירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות שבהן שוהים הדיירים במשך כל שעות היממה לזמן ממושך, לפעמים לכל ימי חייהם, ולכן יש משנה חשיבות לתנאים הפיזיים הקיימים במבנים שהם מתגוררים בהם.

פעולות הביקורת

משרד מבקר המדינה בדק בחודשים פברואר-אוגוסט 2014 את תהליך פריסתן של המסגרות החוץ-ביתיות בשנים האחרונות ואת סדרי תחזוקתן. הבדיקה נעשתה באגפי המשרד שבהם נמצאים השירותים האחראים למסגרות החוץ-ביתיות (כגון לעיוורים, לאוטיסטים, למכורים), באגף הפיתוח (האחראי לפיתוח של המסגרות הממשלתיות) ובמחוז המרכז של המשרד. בדיקות השלמה נעשו במחוז הדרום של המשרד, במשרד הבריאות, במינהל התכנון במשרד הפנים, בחמש רשויות מקומיות, במוסד לביטוח לאומי ובעמותות אחדות.

הליקויים העיקריים

פריסת מסגרות רווחה

הזכות של אנשים עם מוגבלויות להשתלב בקהילה הוכרה על ידי המדינה, בין היתר, בחתימתה על האמנה בדבר זכויות אנשים עם מוגבלויות של האו"ם, בחוקים ובפסקי דין. ואולם, השילוב בקהילה הגדיל את החיכוך עם התושבים ועורר מאבקים ציבוריים (תופעת הנמב"י ). המשרד הקים ועדה לבחינת דרכי ההתמודדות עם הסוגיה של פריסת המסגרות (להלן - הוועדה) וזו פרסמה את מסקנותיה ביולי 2012. הועלה כי ממכלול ההמלצות של הוועדה המשרד מיישם רק את חלקן:

1. הוועדה המליצה להשתמש באמות מידה כמותיות בהליך קבלת ההחלטות על פריסת המסגרות בעתיד: צפיפות המסגרות בתא שטח והריחוק ממסגרות קיימות, והציעה כי המשרד ישתמש בהן במכרזים לפתיחת מסגרות חדשות. הועלה כי אמות המידה מיושמות בידי צוות משרדי, אך טרם הוטמעו במכרזים.

2. בעקבות מסקנות הוועדה הוקם בינואר 2013 צוות שהיה אמור לדון בפריסה הקיימת, בדרכים להשגת פריסה שוויונית ובגיבוש ידע ומדיניות לשילוב מסגרות בקהילה, ולהגיש את המלצותיו בנושא. הועלה כי הצוות לא התכנס כלל ב-2014 (עד מועד סיום הביקורת באוגוסט), ולא התקבלו החלטות בנושאים אלה.

3. הוועדה המליצה כי אמות המידה החדשות לפריסה לא יחולו על מסגרות קיימות. משרד מבקר המדינה בדק את הסוגיה של צפיפות המסגרות הקיימות בערים חיפה ואשקלון והעלה, כי באזור מסוים בשכונת קריית חיים בחיפה יש 30 מסגרות סמוכות זו לזו, ובשני רחובות אחרים בחיפה יש שמונה וחמש מסגרות בהתאמה. באשקלון נמצאו רחובות אחדים שבהם יש ארבע עד שבע מסגרות.

4. הוועדה ציינה כי למשרד אין תפיסה תכנונית כוללת בנוגע לפריסת מסגרות הרווחה. תנאי יסוד לתכנון הפריסה הוא קיומה של מערכת מידע גיאוגרפי (GIS) שבה מפורט מקומן של המסגרות הממשלתיות והעירוניות. עד אוגוסט 2014 לא הייתה במשרד מערכת מידע גיאוגרפי שבה קיימים פרטים אלו, ואי-השלמתו של המידע החלקי הקיים במשרד פוגע בהשמתן של מסגרות רווחה חדשות.

5. הוועדה המליצה בסוגיית הנמב"י, כי המשרד יגבש אסטרטגיה כדי לעבור מהתנהגות פסיבית, בתגובה לאירועים המתרחשים בעקבות השמה של מסגרות רווחה בשכונות מגורים, להתנהגות פרו-אקטיבית של הובלת תהליך לשינוי עמדות ציבוריות. הועלה, כי למשרד ולמשרד הבריאות אין מדיניות ואסטרטגיה פרו-אקטיבית לשילובם של בעלי צרכים מיוחדים בקהילה. עוד הועלה, כי שני המשרדים אינם מעדכנים את מחלקות הרווחה ברשויות המקומיות בנוגע להשמת מסגרות חדשות בתחומן, והדבר עלול להוביל ל"התנהגות לעומתית" של הרשות.

תכנון מסגרות הרווחה

במוסדות התכנון לא קיימת נציגות של משרד הרווחה ושל ארגונים חברתיים כך שלאוכלוסיות החלשות אין ייצוג מקצועי שיוכל להעלות לקדמת הדיון את הצרכים של שירותי הרווחה וסוגיות חברתיות שונות. זאת - לעומת הייצוג שניתן במוסדות התכנון לאורגנים המטפלים בנושאים סביבתיים. ואולם, גם לאחר שאישרה המועצה הארצית לתכנון ולבנייה באוקטובר 2012 את השתתפותם של שני נציגים מהמשרד כיועצים חברתיים, מינואר עד אוגוסט 2014 לא השתתף אף נציג של המשרד בדיוני המועצה הארצית.

תחזוקת מסגרות הרווחה

1. חוק הפיקוח על מעונות, התשכ"ה-1965 (להלן - החוק) מציב דרישות שונות למסגרות רווחה, לרבות בהיבטים הפיזיים שלהם. שרי הרווחה התקינו תקנות מכוח החוק רק לחלק מהשירותים במשרד, ובתקנות אלה הדרישות הפיזיות הן מועטות. היעדרן של נורמות אלה פוגע בתכנון מבנים או בהתאמתם של מבנים קיימים לצרכים הייחודיים של הדיירים, וגם פוגע בפיקוח על המסגרות. הועלה כי רק לשניים מ-12 השירותים האחראים על המסגרות החוץ-ביתיות חוברו פרוגרמות המאפשרות עיסוק מקצועי בתכנון ובפיקוח על המסגרות שלהן.

2. נמצא כי מבין אמות המידה שמפרסם המשרד במכרזים למסגרות חוץ-ביתיות חדשות המשקל הרב ביותר ניתן בדרך כלל למבנה המוצע. מכאן שהמשרד מייחס חשיבות רבה לנושא זה. דא עקא שבדיקת התשריט של המבנה המוצע, בחינת האפשרות להרחבתו בעתיד והביקור בשטח לאישור התאמתו לא נעשים בידי אנשי מקצוע, כגון אדריכל או מהנדס בניין, אלא בידי עובדים סוציאליים שהם הרוב המכריע של העובדים המקצועיים במשרד. כתוצאה מזה רק במהלך ההפעלה של מסגרת מתגלים לפעמים מרכיבים בלתי מתאימים במבנים.

3. נמצאו פערים ניכרים באיכותם ובהיקפם של דוחות הפיקוח על הליקויים הפיזיים (ובנושאים אחרים) שכתבו מפקחי השירותים השונים במשרד. זאת משום שהמשרד לא קבע מתכונת של דיווח מינימלי שתחייב את כל המפקחים.

4. בגין חילוקי דעות בין אגף הפיתוח ובין הייעוץ המשפטי וחשבות המשרד על נוסח התנאים הכלליים במכרזים (בעיקר לעבודות תחזוקה) - עוכבו פרויקטים של בטיחות ונגישות, נפגע הניצול התקציבי ועלויות התחזוקה בפועל התייקרו.

5. ביוני 2013 יזם המשרד בדיקה של מצב הבטיחות במסגרות הרווחה. הועלה כי מרבית אגפי המשרד לא פעלו כנדרש להשלמת מכסת הבדיקות, ועד יוני 2014 אושרו רק כמחצית המסגרות החוץ-ביתיות. על המשרד לוודא גם את בדיקתן של יותר מ-4,000 מסגרות יומיות שבאחריותן של הרשויות המקומיות. בפועל, המשרד לא דרש את בדיקתן של המסגרות היומיות ובהן מועדוניות לילדים, משפחתונים ומרכזים טיפוליים.

ההמלצות העיקריות

1. על המשרד לבדוק ולמצוא את האיזון הראוי בין צורכי הקהילה לצורכי הדיירים בכל תא שטח שבו מסגרות הרווחה צפופות יתר על המידה, ולשקול בכל מקרה לגופו את פיזורן בצורה מדורגת בטווח הרחוק.


2. אין די באמות המידה הכמותיות שהציעה הוועדה כדי להגיע לפריסה מיטבית של מסגרות רווחה תוך חיכוך מינימלי עם האוכלוסייה ועם הרשויות. על המשרד להביא בחשבון מדדים איכותיים כגון: כושר הנשיאה החברתי-כלכלי של רשות מקומית והוגנות הפריסה בין יישובים סמוכים. על המשרד למפות ערים ושכונות שיש בהן עומס רב של מסגרות, ולכוון את הפריסה של מסגרות חדשות ליישובים ולשכונות אחרות במכרזים הבאים.

3. על המשרד לבקש ממשרד הבריאות ומהרשויות המקומיות את הכתובות של כל מסגרותיהם ולשלבן במערכת המידע הגיאוגרפי המתגבשת אצלו. בו בזמן על שני המשרדים להעביר את המידע על המסגרות הקיימות שבאחריותם למחלקות הרווחה העירוניות.

4. על השירותים האחראים למסגרות חוץ-ביתיות במשרד ובמשרד הבריאות להכין פרוגרמה ומפרט טכני שישמשו בסיס לתכנון, לפיקוח, לתחזוקה ולבחירת מבנים שיוצעו למשרדים אלה במכרזים עתידיים. מן הראוי שמסמכים אלה ישולבו כחלק מהדרישות שיוצגו במכרזים להשמת מסגרות חדשות.

5. באגף הפיתוח במשרד מועסקים מהנדסים שהתמחו בבנייה ובתחזוקה של מבני רווחה ובדרישות הייחודיות להם. לפיכך מוצע לשקול לחזק את מעורבותו של אגף זה בבחירת מבנים חדשים המוצעים למשרד בידי מפעילים פרטיים או ציבוריים ובפיקוח עליהם.

סיכום

תפקידה של חברה לדאוג ביתר שאת לחלשים שבה ולא להסתפק באמירה מן השפה ולחוץ. האחריות לכך מוטלת בראש ובראשונה על גורמי הממשל המטפלים באוכלוסייה בעלת צרכים מיוחדים. בד בבד מחובתם של האזרחים לגלות עניין ואכפתיות כלפי השונים החיים בקרבם, ולסייע להם בקליטתם ובשילובם בקהילה. המדיניות שנקבעה במשרד ובמשרד הבריאות חותרת לפיצולן של מסגרות הרווחה ליחידות קטנות ולשילובן בקהילה, והיא מחייבת נקיטת צעדים משלימים. על משרדים אלה לגבש אסטרטגיה פרו-אקטיבית לשילובם של בעלי צרכים מיוחדים בקהילה, להשלים את עבודת המטה בעניין הנמב"י ולמנות גורם בכיר במשרד לטיפול בבעיה. כדי לייעל את עבודתו על משרד הרווחה יש להעמיק את בסיס המידע, להגביר את התיאום עם משרד הבריאות ועם רשויות מקומיות בהיבטים המשותפים של עבודתם ולחזק את הפן המקצועי הכרוך בתכנון ובפיקוח הטכני על מסגרות רווחה.

לשכת הרווחה תל אביב מפקירה פעוטות ילדי עובדים זרים למות בגני ילדים מאולתרים

מרץ 2015 - מות פעוטות ילדי עובדים זרים בגני ילדים מאולתרים
בשבועות האחרונות מתו חמישה פעוטות ילדי עובדים זרים בגני ילדים מאולתרים של העובדים הזרים

בשבועות האחרונות מתו חמישה פעוטות ילדי עובדים זרים בגני ילדים מאולתרים של העובדים הזרים.

מבקר המדינה פרסם בדוח שנתי 63ג, חוות דעת על "הטיפול בקטינים חסרי מעמד אזרחי בישראל" ובה הועלו ליקויים בטיפול המדינה בקטינים זרים, בהיבטים של רווחה, בריאות, וחינוך, וכן בנוגע לקביעת מדיניות הממשלה.

בדוח שורה של המלצות לביצוע. בין השאר הועלו ממצאים חמורים ביותר על גני ילדים פיראטיים שבהם שוהים תינוקות ופעוטות, לעתים בתנאים של סכנת חיים.

 הנושא נבדק שוב כעבור שנה. התברר שלא נעשו פעולות משמעותיות לתיקון. מצבים של סכנת חיים והזנחה מתמשכת באותם גני ילדים (הידועים כ"בייביסיטרים") עדיין קיימים. (ראה דו"ח ביקורת מעקב)

להאזנה לראיון עם דגנית שי, מנהלת אגף בחטיבה לביקורת משרדי ממשלה ומוסדות שלטון, בתכנית "מה בוער" עם רזי ברקאי בגלי צה"ל.

חוה לוי פקידת סעד ראשית לחוק הנוער מפקירה קטינים בידי אפוטרופסים ומשמורנים ללא פיקוח ובקרה

חוה לוי - הפקרת קטינים לניצול בידי אפוטרופסים ומשמורנים ללא פיקוח ובקרה

הקשר הלקוי בין פקידי הרווחה לאפוטרופסים מטעמיהם ומטעם בתי המשפט, "שגר וקטין ושכח", העדר פיקוח ובקרה על קטינים הנתונים לחסדי אפוטרופסים ומשמורנים.

להלן קטע מדוח שנתי 64ג - פרק ראשון - ממצאי מעקב של מבקר המדינה העניין מעקב אחר קטינים ללא מלווה. הדוח פורסם במאי 2014.

הדפוס של משרד הרווחה לאורך עשרות שנים להפקרת קטינים בידי משמורנים או אפוטרופסים ללא פיקוח ובקרה חוזר על עצמו. מבקר המדינה העיר כי "לאחר מסירתם של הקטינים לידי משמורנים בקהילה, לא נעשה מעקב אחר המשמורנים ואחר הקטינים. אי-ביצוע מעקב כזה עלול להביא לחשיפתו של הקטין לניצול על ידי המשמורן".
דוגמא לכך ראינו בסיפורה של אנה שנאנסה בידי שנים ע"י משפחת אומנה מזניחה ומתעללת מטעם רשויות הרווחה, או סיפורו של דודו דהאן שנכלא במשך כ- 40 שנה במוסדות הרווחה, תויג כמפגר למרות היותו כשיר. 

להלן הקטע מדוח מבקר המדינה


טיפול משרד הרווחה בקטינים בלתי מלווים

קטינים בלתי מלווים (נערים ונערות שהגיעו לישראל באופן בלתי חוקי, דרך הגבול עם מצרים, ללא ליווי של מבוגר) הנכנסים לישראל ללא היתר, מגיעים אליה בין היתר כדי לעבוד ולסייע בפרנסת המשפחה שהותירו מאחור. בדרכם לישראל חוו רבים מהם מצבים טראומטיים, ועם הגעתם הם נדרשים להתמודד עם משבר הגירה, קשיי שפה, פערים תרבותיים, בדידות, היעדר תמיכה משפחתית וחברתית, תופעות פוסט-טראומטיות ועם אי-ודאות לגבי העתיד. בכל אחת מהשנים 2011-2009 טופלו בישראל בממוצע 174 קטינים בלתי מלווים.

הטיפול בקטינים בלתי מלווים מוסדר בנוהל בין-משרדי, שפורסם בינואר 2008. הנוהל קובע כי לאחר שהות קצובה במתקן מעבר, ולאחר גיבוש המלצת עובד סוציאלי שפגש בקטין, יבחן ממונה ביקורת הגבולות מטעם רשות האוכלוסין את מסירת הקטין לאחת מחלופות המשמורת האלה: פנימייה של משרד החינוך, פנימייה של משרד הרווחה או אפוטרופוס. במקרים חריגים ועל פי נימוקים שיירשמו יימסר הקטין לחלופת משמורת בקהילה - להשגחתו של משמורן בקהילה. משמורן הוא בדרך כלל קרוב משפחה של הקטין, בדרגות קרבה שונות, או חבר בקהילתו. לשם שחרורו של קטין לחסותו של משמורן, על העובד הסוציאלי במתקני המשמורת להיפגש עם המועמד לשמש משמורן כדי שישתכנע כי ביכולתו ובכוונתו של המועמד לפעול לטובת הקטין, להבטיח את שלומו ולספק את מזונותיו ואת שאר צרכיו.

הסדר אפוטרופסות

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, קובע כי בית המשפט רשאי למנות אפוטרופוס לקטין ששני הוריו אינם מסוגלים למלא כלפי הקטין את חובותיהם, כולן או מקצתן. החוק קובע כי יחיד, תאגיד או האפוטרופוס הכללי יכולים לשמש אפוטרופוס, שחובתו לדאוג לצורכי הקטין. האפוטרופוס חייב לדאוג לצורכי הקטין, לרבות חינוכו, לימודיו, הכשרתו לעבודה ולמשלח יד ועבודתו; הוא רשאי להחזיק בקטין ולקבוע את מקום מגוריו והוא מוסמך לייצגו; במילוי תפקידיו חייב האפוטרופוס לנהוג לטובת החסוי כדרך, שאדם מסור היה נוהג בנסיבות העניין.

הנוהל הבין-משרדי קובע כי עם קבלת החלטה על שחרורו של קטין שאינו מלווה והשמתו במסגרת, או בידי אפוטרופוס או בהשגחת משמורן, יועבר המידע הרלוונטי בצירוף חוות דעת של העובד הסוציאלי למשרד הרווחה, שיפעל למציאת הסדר אפוטרופסות מתאים להשמה זו. קודם לקביעת הנוהל, בפברואר 2007 דנו בנושא נציגים ממשרד הרווחה, משרד המשפטים ורשות האוכלוסין וסיכמו כי משרד הרווחה ידאג למינוי אפוטרופוס.

על הבעיות הכרוכות במסירת קטינים בלתי מלווים למשמורן בקהילה, ניתן ללמוד מדברים שכתבה עובדת סוציאלית במתקן משמורת לקטינים בלתי מלווים שעסקה בהשמתם, ולפיהם על המשמורנים מבני הקהילה מופעל לחץ רב על ידי משפחת הקטין, הנמצאת כאמור מחוץ לישראל, לשחררו כדי שיפרנס את המשפחה; קטינים עוזבים משמורנים אלה זמן קצר לאחר שחרורם, ונראה כי מדובר ב"משמורני קש"; והמשמורנים האמורים, העוסקים בהישרדות בעצמם, אינם מצליחים לשמש חלופת משמורת הולמת. העובדת הסוציאלית ציינה כי לעתים הקטינים אינם פוקדים את המסגרות החינוכיות שנרשמו אליהן והוסיפה כי מאחר שהביקוש לעבודה עולה על ההיצע, מעדיפים מעסיקים להעסיק בגירים, וכך עלול הקטין למצוא את עצמו ברחוב ללא מבוגר שידאג לו וללא פרנסה לקיום עצמי.

בדוח הקטינים נכתב כי במועד סיומה של הביקורת הקודמת, יותר מארבע שנים מאז פרסום הנוהל הבין-משרדי, לא קבע משרד הרווחה הסדר אפוטרופסות לקטינים בלתי מלווים, כנדרש.

משרד הרווחה השיב לביקורת המעקב כי אין צורך במינוי "אפוטרופוס לרכוש", שכן לקטינים האלה אין רכוש והם אינם מקבלים סיוע מהמדינה. עוד נכתב כי אם עולה צורך באפוטרופוס מסיבות רפואיות, וגורם רפואי פונה למשרד הרווחה בעניין, הוא פונה לבית משפט לשם אישור הפעולה הרפואית או לשם מינוי אפוטרופוס.


על פי הכללים המחייבים שקבעה הממשלה בנוהל הבין-משרדי, יש למנות אפוטרופוס לקטין בלתי מלווה, בביקורת הקודמת נמצא כי משרד הרווחה לא קבע הסדר אפוטרופסות לשם כך. אף על פי כן הועלה במעקב, כי משרד הרווחה לא פעל לתיקון ליקוי זה, ואף לא קיים דיון מחודש עם כל הגורמים הנוגעים בדבר, בנוגע לצורך במינוי אפוטרופסים.

מעקב ובקרה על המשמורנים

1. בדוח הקטינים הובאו דבריה של עובדת סוציאלית ארצית לחוק הנוער, ולפיהם בהיעדר תקציב המיועד לכך ברשויות המקומיות, לא נעשה מעקב אחר קטינים שהושמו במשמורת. עוד צוין בדוח כי לאחר מסירתם של הקטינים לידי משמורנים בקהילה, לא נעשה מעקב אחר המשמורנים ואחר הקטינים. אי-ביצוע מעקב כזה עלול להביא לחשיפתו של הקטין לניצול על ידי המשמורן. בדוח נכתב כי על הנהלות הגופים המופקדים על מילוי הוראות הנוהל הבין-משרדי לבחון לאלתר דרכים להסרת החסמים העומדים בפני מתן טיפול הולם לקטינים בלתי מלווים, ולפעול ליישומן המהיר בהתאם; אחד החסמים שתואר בדוח היה העדר מעקב ובקרה על המשמורנים.

המעקב העלה כי נכון לדצמבר 2013, משרד הרווחה עדיין לא פעל לקיום מעקב אחר הקטינים ואחר המשמורנים.

משרד הרווחה השיב למעקב כי הוא ער לכך שחלק מהמשמורנים הם "משמורני קש"; המשרד שב והתריע על כך, אך לא נמצא מקור תקציבי למימונו; בכוונת מנכ"ל המשרד לפנות שוב בנושא למשרד המשפטים ולמשרד האוצר.

2. במעקב עלה עניינו של קטין בן 16, אשר שוחרר למשמורת בקהילה אצל דודו בינואר 2013. כמה חודשים לאחר מכן נכלא הדוד. עובדת סוציאלית מטעם הרשות המקומית בדרום הארץ פגשה בנער משוטט ברחוב ודיווחה ל"א.ס.ף - ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל" כי זה כמה חודשים נותר הקטין בגפו, וכי הוא מתגורר ברחוב, ומצבו הרגשי מידרדר ונעשה קשה יותר ויותר. בתשובת משרד הרווחה צוין כי עניינו של הקטין היה ידוע למשרד מפניות של גורמים שניסו לסייע לו, והמשרד ניסה למצוא פתרון מתאים לתקופת ביניים עד לקליטתו במסגרת טיפולית של המשרד. ביולי 2013 התקיים דיון בבית הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין בעניין אפשרויות ההשמה של הקטין, והוא נקלט במסגרת הטיפולית.

מקרה זה ממחיש את התוצאות החמורות העלולות להיגרם כתוצאה מהעדר מעקב אחר מצבו של קטין שבאחריות משמורן. על משרד הרווחה לפעול לאיתור כל הקטינים שנמצאים באחריות משמורנים בקהילה, לנהל מעקב סדיר אחר מצבם עד הגיעם לגיל 18, להגדיר את המשאבים הדרושים לשם כך, ולפעול להשגתם. 


נרי מנור עובדת סוציאלית לחוק הנוער מציגה ג'נוסייד

לשכת הרווחה נתניה הפקירה קטינות לתעשיית הזנות

דוח מבקר המדינה על ניצול ילדים לזנות ברשויות המקומיות - דצמבר 2014

להלן קטע מהדו"ח על לשכת הרווחה נתניה המפקירה ילדות לתעשיית הזנות.

למחלקת הרווחה בעיריית נתניה נודע על תופעה של ניצול קטינות לזנות בתחום העיר דרך פרסומים במקומונים המופצים בנתניה ובאזור, שתיארו את ניצולן של הקטינות לזנות בשעות הערב והלילה בכמה מוקדים ברחבי העיר.

בביקורת נמצא כי גורמי הרווחה בעירייה לא ביקרו במוקדים האמורים כדי לאמת את המידע ולבחון דרכי פעולה בהתאם.

משרד מבקר המדינה העיר לעיריית נתניה כי המידע שהגיע אליה היה מפורט, ועל כן היה עליה לעשות כל שלאל ידה כדי לבחון אותו. היה והתברר המידע כנכון, היה זה מחובתה לאתר את הקטינים המנוצלים לזנות ולסייע להם בכל האמצעים העומדים לרשותה.

עיריית נתניה מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה כי היא דיווחה למשטרה על זנות באחד המוקדים, אך המשטרה לא איתרה בו פעילות כזאת. לגבי מוקד נוסף, העירייה "יצרה קשר עם גורמי איתור במקום" ואלו לא זיהו פעילות של קטינים המנוצלים לזנות.

משרד מבקר המדינה מעיר לעיריית נתניה,כי אין די בפעולות שנקטו, שכללו הצפת המידע ושיתופו עם הגורמים השונים. בעקבות המידע שהגיע אליה היה עליה לאתר את הקטינות המנוצלות לזנות ולהגיש להן את הטיפול המתאים, בין היתר באמצעות יציאה של העובדים הסוציאליים למוקדי הפעילות שדווח עליהם.

לשכת הרווחה תל אביב מפקירה ילדות לתעשיית הזנות - דו"ח מבקר המדינה 2014

לשכת הרווחה תל אביב מפקירה ילדות לתעשיית הזנות - כך נובע מדו"ח מבקר המדינה בעניין זנות קטינים שפורסם בדצמבר 2014 - להלן קטע מהדו"ח

תל אביב-יפו: העירייה לא פעלה לאיתור קטינות המנוצלות מינית בגן ציבורי בעיר בתמורה לאתנן, אף שהמידע נמסר לה מעובדים בתכנית לנערים במצוקה.

בפברואר 2013 התקיימה באגף מזרח של מינהל השירותים החברתיים בעיריית תל אביב-יפו ישיבה בנושא "התנהגות נערות בגינות" [1], וזאת לבקשת עובדי "קרן קָרב" [2]. עובדי הקרן העלו לסדר היום תופעה של התנהגות מינית לא נורמטיבית הבאה לידי ביטוי בפעילות מינית חסרת הבחנה של ילדות בנות 12-11 בגינות, בבתי הספר ובמקומות נוספים, וציינו כי חלקן מקבלות אתנן. בישיבה האמורה צוין כי הנוכחים ברובם "מודעים ומכירים את התופעה", וכי "במחלקות הרווחה באיזור מטפלים באופן פרטני כשהנושא יוצא לאור". בישיבה הוחלט שיכונס פורום נוסף שיחליט על דרכי פעולה, ואולם בישיבות הבאות הוחלט כי פורום רב-משתתפים אינו אפקטיבי, וכי נושא ההתנהגות המינית החריגה בקרב נערות הובא לידיעת כל אחד מהגורמים שהשתתפו בישיבה.

הביקורת העלתה כי אף לא אחד מהגורמים האמורים שעליהם מוטלת החובה והאחריות על פי דין, ובהם העובדים הסוציאליים במחלקת הרווחה ואנשי אגף החינוך בעירייה, פעל לאיתורן של הנערות האמורות. יתרה מזו, אף לא אחד מהם ביקר במוקדי התופעה שדווח עליהם בניסיון לאתר את הנערות, לבחון את מצבן ולהגיש להן טיפול וסיוע.

עיריית תל אביב-יפו מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה מיולי 2014 כי בעקבות מידע שהגיע למינהלת אגף מזרח לגבי תופעה של התנהגות מינית חריגה בקרב נערים ונערות, יזמה מנהלת האגף במהלך השנה האחרונה מפגש שכלל עובדי יחידות עירוניות, נציגים מתחנת המשטרה של האזור ונציגי עמותות הקשורים לעבודה עם הנוער שבתחום האחריות של האגף. העירייה מסרה כי התקיימו שלושה מפגשים שמטרותיהם העיקריות היו להעלות את הנושא על סדר היום ולעמוד על תפקידו של כל גורם בהתמודדות עם התופעה. עוד ציינה העירייה כי "המידע שהגיע לא היה קונקרטי ולא כלל שמות של נערות אלא התייחס לשמועות בלבד".

משרד מבקר המדינה מעיר לעיריית תל אביב-יפו כי אף שבמידע שנמסר לה לא ננקבו שמות הנערות, צוין בו המקום המדויק של מוקד ההתרחשות והועלה דפוס חוזר. יתרה מזו, את המידע מסרו אנשי מקצוע שהוכשרו לאתר קטינים בסיכון, ולפיכך היה על העירייה לבחון את המידע בכובד ראש, ליזום פעולות לאיתור הקטינות, ליצור עמן קשר ולבחון אם הן מנוצלות לזנות, וכן לסייע להן בכל האמצעים העומדים לרשותה. 


[1] בישיבה השתתפו נציגים מאגף החינוך ומהמינהל לשירותים חברתיים שבעיריית תל אביב-יפו ונציגים מקרן קרב.

[2] קרן קרב היא תאגיד פילנתרופי שנוסד בקנדה בשנת 1990. לצד תכניות הלימוד בבתי הספר ובגני הילדים, משרד החינוך מפעיל במוסדותיו את תכנית קרב ללימודי העשרה. התכנית מבוססת על שיתוף פעולה בין משרד החינוך, הרשויות המקומיות, הורי התלמידים במערכת החינוך וקרן קרב.

חוות דעת: שימוש משטרת ישראל במכשיר שליטה חשמלי מסוג טייזר

דצמבר 2014 - מבקר המדינה השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא פרסם היום חוות דעת בנושא "שימוש משטרת ישראל במכשיר שליטה חשמלי מסוג טייזר".

לקריאת הדו"ח המלא הקלק כאן

משטרת ישראל מחשמלת צעיר בטייזר שלא לצורך

המבקר הכין את חוות הדעת על-פי פנייה של הוועדה לענייני ביקורת של הכנסת בהתאם לסמכותה בחוק.

חוות הדעת מעלה ליקויים משמעותיים, הנוגעים לעבודת המטה במשרד לביטחון הפנים ובמשטרה ולנוהלי השימוש, הדיווח והבקרה של הטייזר. במשך שנים רבות לאחר שהוכנס לשימוש מבצעי, לא הוגדר באופן סופי, ברור וממצה, האם הטייזר הוא אמצעי אל-הרג או שהוא כלי ירייה, על כל המשמעויות הנובעות מכך.

המשטרה לא עקבה אחר השפעות חריגות של השימוש בטייזר ולא בדקה השפעות אשר תוארו במחקרים שונים שנעשו בעולם. בהקשר זה מודגש בחוות הדעת, כי על המשטרה לבחון שוב את השינוי שנקבע בנוהל ההפעלה של הטייזר בעניין מספר הלחיצות הרצופות המרבי המותר.

המשטרה אינה נסמכת על האפשרות הטכנולוגית לקיים מעקב שוטף אחר השימוש במכשיר.

פרק נוסף בחוות הדעת מוקדש לטיפול של המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) בתלונות על השימוש בטייזר שלא כדין.

על המשטרה ומח"ש לפעול בהקדם להסדרת הקשר ביניהן כדי שיועבר למשטרה מלוא המידע הנחוץ לה לביצוע תחקירים לגבי השימוש בטייזר ולהסקת מסקנות בהתאם.

על המשטרה לשוב ולבחון את נושא קיצוץ האימונים מאחת לשנה לאחת לשנתיים, שעלול לפגוע במיומנות מפעילי הטייזר.

הטייזר עלול להיות כלי קטלני, ומשכך חשוב לפרט את כללי השימוש המידתי בו.

עד השלמת הבחינות המוצעות בחוות הדעת ותיקון הליקויים שהועלו בה, על המשטרה לנקוט פעולות שיבטיחו שימוש זהיר ומבוקר יותר בטייזר.

כמו כן, מבקר המדינה קרא היום לא לנצל את תקופת הביניים, עקב התפטרות הכנסת והליכה לבחירות, כדי להימנע מתיקון ליקויים שנחשפו בדוחות מבקר המדינה.

בישיבת הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת אשר דנה היום בדוח מבקר המדינה על חסמי ייבוא המשפיעים על יוקר המחייה, הוציא המבקר מעין הערת אזהרה לשרים המחליפים ולממשלה כולה בה הם נקראים לתת דגש לתיקונים הנדרשים.

"האחריות של השר החליף לאי תיקון הליקוי תיזקף לחובתו האישית והשמית על המשתמע מכך"- אמר מבקר המדינה.

מעקב לקוי אחרי הטיפול בילדים במשפחות אומנות

מעקב לקוי אחרי הטיפול בילדים במשפחות אומנות , מירב שרי , הארץ , 6.5.1998

דו"ח מבקר המדינה מצא ליקויים במעקב אחר הטיפול בילדים באומנה, שבאחריות השירות לילד ונוער במשרד העבודה והרווחה. בתקופת הבדיקה של המבקר שהו ילדים במשפחות אומנה ב- 144 רשויות מקומיות. אבל עובדים סוציאליים שמונו לטפל ישירות במשפחות פעלו ב- 64 רשויות בלבד.

השירות לילד ונוער מופקד, בין השאר, על המעקב אחר הטיפול בילדים באומנה ועל המעקב והפיקוח על משפחות אומנות.

באוגוסט 1997 שהו מטעם השירות כ- 1,450 ילדים במשפחות אומנות. השירות פועל באמצעות לשכות הרווחה ברשויות המקומיות.

הדוח מצא כי הדיווח של לשכות הרווחה לשירות לילד ונוער לוקה בחסר. עד מרץ 1997 דווח על 44% מכלל הילדים. הדוח קובע כי דיווח חסר פוגע ביכולת השירות לקבל תמונה ברורה ומקיפה על כלל הילדים באומנה ועל כל ילד בנפרד.

הטיפול הישיר במשפחות האומנות שברשות המקומית אמור להיעשות בידי עובד סוציאלי שמונה להיות מנחה אומנה. המשרד קבע, כי על מנחה האומנה במשרה מלאה לטפל ב- 32 משפחות אומנות. אבל בפועל, מנחה אומנה מטפל בממוצע ב- 23 משפחות בלבד.

המפקחים המחוזיים לאומנה מטעם המשרד לא פיקחו על הפעולות שננקטו בתחום האומנה בשלוש הערים הגדולות. בבדיקה שערך המבקר בלשכות הרווחה בארבע רשויות מקומיות נבדקו כל התיקים של המשפחות האומנות – 32 משפחות, שבהן שהו 39 ילדים באומנה. לגבי 14 ילדים לא נמצא בתיק תיעוד של ועדת החלטה בדבר השמתם באומנה. לא נמצא תיעוד מלא ורצוף של דוחות ועדות הערכה בנוגע לכל הילדים, פרט לשניים, ששהו באומנה יותר משנה. הדוח קבע עוד כי לא היה בשירות גורם שריכז ותכנן ברמה ארצית קורסים שנועדו להכשיר את המשפחות האומנות.

מעקב לקוי אחרי הטיפול בילדים במשפחות אומנות , מירב שרי , הארץ , 6.5.1998

 פלייליסט משפחות אומנה





קישורים:

משרד הרווחה הפקיר נערה לאונס והתעללות במשפחת אומנה - חשד: נערה אומצה למשפחת אומנה - ונאנסה על ידי האב , יאיר אלטמן, מערכת וואלה! חדשות , מרץ 2014 - משטרת ירושלים עצרה גבר חשוד שאנס פעמים רבות נערה המתגוררת בהוסטל, שלנה בבית משפחתו בסופי השבוע. לפי החשד, רעייתו הייתה מעורבת במקרים הקשים. מעצרו הוארך בארבעה ימים..

הלוקשים של עובד סוציאלי זכי חרוב על הקשר אומנה משפחה - נומבמבר 2013 - עובד סוציאלי זכי חרוב מנכ"ל ארגון שחר למשפחות אומנה משקר באובססיביות על ילדים הנשלחים לאומנה בכפייה ע"י רשויות הרווחה. מדובר בעבודה יחצנית של עו"ס זכי לקידום תעשיית סחר ילדים במשפחות אומנה. עובד סוציאלי זכי מדבר בנחמדות וטוען כי לאומנה חשוב הקשר של הילדים למשפחותיהם, וכי יש קשר בין המשפחות לאומנות בעוד בשטח רשויות הרווחה ועמותותיה נוהגים בברוטליות ואכזריות נגד המשפחות והילדים...

רשויות הרווחה ובתי משפט לנוער הפקירו ילדה לאונס התעללות והזנחה ב"משפחת" אומנה במשך שנים - יוני 2012 - כאשר מדובר בהוצאת ילדים מביתם ומשפחתם בכפייה, פקידת הסעד ועוזריה מאזינים בקשב לכל "דיווח" ו"תופרים" עלילה בשלל הבלים מורעלים מפיה של פקידת הסעד נגד המשפחה מעולם הפסיכיאטריה, ההתעללות והזנחה, הם גם מגישים תלונות שווא במשטרה נגד ההורים שנסגרות בסופו של יום...

פשעי לשכת הרווחה ירושלים - הפקירו ילדה בת 8 באומנה להתעללות והזנחה במשך כ- 4 שנים - נובמבר 2011 - אגף הרווחה ירושלים התרשל בצורה קשה בפיקוח על שלושה ילדים שנמסרו למשפחת אומנה, וכתוצאה מכך סבלה הבת הבכורה מהתעללות פיזית ומינית. שופט בית משפט השלום בירושלים, גד ארנברג, חייב (9.11.11) את העירייה לשלם לתובעת 974,000 שקל ועוד 200,000 שקל כהוצאות ושכר טירחה...

סיפור אומנה - דורסנות רשויות הרווחה ובתי משפט לנוער מול סבל המוחלשים - ספטמבר 2009 - פשעי רשויות הרווחה ובתי משפט לנוער - קטע מתוך תכניתה של מיקי חיימוביץ משפחה אומנת. מסופר על ילדה שרשויות הרווחה ובתי משפט לנוער קרעו אותה מביתה ומשפחתה למשפחה אומנת כי היו "סבורים" ע"פ חוק הנוער כי זה לטובתה. הילדה שהתה מספר חודשים בבית אומנה, תויגה כסובלת מבעיות רגשיות והושלכה לפנימיה שיקומית...

חשש לטיפול בריטלין בכפייה בניגוד לחוק הנוער לילד במשפחת אומנה בכפייה - השופטת עדנה בן לוי - ינואר 2009 - בהליך בתיק נזקקות 538/04 תבעה פקידת סעד מחוזית חוה לוי מתן ריטלין לילד כבן 8 המוצב במשפחת אומנה בצו בית משפט. אמו של הקטין- פלונית מתנגדת למתן הסם הפסיכיאטרי ריטלין לבנה...

מגרסת רשויות הרווחה ובתי משפט לנוער ממשיכה להרוס - בן 8 תוייג סכיזופרן ותקוע שנה במוסד פסיכיאטרי בגלל סחבת- יוני 2010 - דפוס העבודה הנוקשה והאטום של מערכת הרווחה (בתי משפט לנוער בתוכה) הוא אבחון, תיוג וטיפול. הדפוס הורס חיי הפרט והמשפחה. התוצאה הינה מערכת הרווחה אינה עוזרת לפרט ולמשפחה אלא מערכת בירוקרטית מדושנת והרסנית רוויה חוות דעת וצווים שיפוטיים חסרי תועלת וקטלניים. סיפורו של ילד בן 8 שמערכת הרווחה תייגה אותו כסכיזופרן ומפקירה אותו במוסד פסיכיאטרי במשך שנה שלא לצורך...


ילד חוץ - הצלם הישראלי מיכאל בלק מספר על ילדותו במשפחת אומנה - פברואר 2010 , המאמר ילד חוץ , ליאת שלזינגר , צילום: אלי דסה , סופשבוע , מעריב , 05.02.2010 -
בלק הגיע בשנות החמישים עם אחיו לבית האומנה, שנוהל ע"י בני הזוג גרטה ולודוויג שטראוס, בעקבות גירושי הוריו. את השנים בבית שטראוס, עם המכות וההשפלות התכופות, הוא לא מצליח למחוק מזיכרונו. כשאנו נכנסים לבית בעל החזות הפסטורלית, שמשמש היום כגן ילדים, הוא מוליך במהירות אל חדרו הישן. המרצפות עדיין עקומות, החלון חורק כמו פעם. "כאן הגברת שטראוס הייתה מושיבה אותנו על הברכיים"...

אני מעדיף מיטה שבורה בבית על פני מיטה שלמה בחוץ  - לקחו אותי למשפחה ברמת החייל והייתי שם עם עוד כמה נערות , ולמרות שלהורים הללו היו בנות בגילנו, רק אנו בנות האומנה נדרשנו לנקות את הבית. היה לנו אוכל וכלי אוכל בנפרד. לנו היה אוכל סטנדרטי, ולבני המשפחה הביולוגית, אוכל משובח .... -  נובמבר 2009 , הרהורים על משפחה וילדים , ילדים ממשפחות אומנה מדברים ...

התעללות כימית והזנחה בילד בן 8 ע"י משרד הרווחה במשפחת אומנה - פקיד הסעד של לשכת הרווחה הוציא בכפייה ילד בן 8 מחזקת אמו והעביר אותו למשפחת אומנה. פקיד הסעד והעובד הסוציאלי איימו על האם כי אם לא תשתף פעולה אז היא לא תראה יותר את בנה. במשך 8 חודשים שהה הילד המשפחת אומנה שם עבר התעללות הכוללת מתן כדורים פסיכיאטריים והזנחה. בביקוריו בבית אימו בסוף שבוע היה מרגיש נורא, פיצוצים בראש, עייפות, נטייה ליפול. ...

מגיל חמש עד תשע, בבית משפחה אומנת מזניחה ומתעללת, נאנסה על ידי הבן הבכור - סיפורה של ילדה אשר מגיל חמש עד תשע, בבית משפחת אומנה מזניחה ומתעללת, נאנסה על ידי הבן הבכור. אותות המצוקה ששידרה לא הדליקו נורות אזהרה אצל העובדים הסוציאלים, גם לא דוח פסיכולוגי ותלונות האב הביולוגי. כשסוף סוף שיתפה בסוד הנורא, קיבלה תשובה מתחמקת. היא החליטה להדחיק ולשרוד. עד שבגיל 27, בעקבות טיפול פסיכולוגי, הגישה תלונה ונתקלה בחוק ההתיישנות. לתמר אין ספק, "אני קורבן של רשויות מנוולות". ...

הטרדות מיניות בילדה בת 12 במשפחה אומנת - לשכת הרווחה גנזה את התיק - פברואר 2008 - ילדה בת 12 מהצפון אומצה במשפחת אומנה ע"י תושב הדרום אשר הפך את חייה לסיוט. במשך שנתיים נהג האב להטריד אותה מינית. הילדה פנתה ללשכת הרווחה העירונית אך אלו גנזו את התיק. הילדה הבינה כי המוצא היחיד מהסיוט הוא תיעוד מצולם של ההטרדות. ...

הילדים עברו התעללות מינית, אונס ומעשים מגונים שביצע אב המשפחה האומנת

עמותת "אור שלום" - תזונה צמחונית רווית שומנים ופחמימות לילדים בסיכון

בית המשפט הורה על טיפול בריטלין בכפייה, לילד במשפחת אומנה, בניגוד לחוק הנוער, ובניגוד לרצון אימו - במקרה דנן עולה חשש, כי בתי המשפט לא התבססו על הוראות הסעיף בעת שהכריעו בבקשת פקידי הסעד. בסוגית שליחתו של קטין לטיפול פסיכולוגי בניגוד לרצון הוריו, קבע המחוקק מנגנון, שנועד להבטיח את תקינותה של ההחלטה. מנגנון זה דורש חוות דעת של אנשי מקצוע מסוימים אשר בדקו את הקטין, כתנאי להפעלת שיקול הדעת של בית המשפט, וכן הוא מחייב בדיקה חוזרת שכזו מעת לעת. מנגנון זה הוכנס לחוק בתיקון מס' 11 לחוק הנוער

בית משפחת האומנה התברר כמרתף עינויים - ספטמבר 2009 , בן 15 מהדרום נאשם שהתעלל בילד שהתגורר בבית משפחתו מאז היה בן חמש, וביצע בו שורה ארוכה של מעשי סדום ומעשים מגונים. כן איים עליו שאם יספר על המעשים - יהרוג אותו ...

תביעת ענק נגד משפחה אומנת מתעללת - נובמבר 2009 - אישה בת 34 הגישה לבית המשפט תביעה של יותר מ-2.5 מליון שקל נגד משפחתה האומנת לשעבר, משרד הרווחה ועירית פתח תקוה. האישה טוענת שכשהייתה בת 4 הפנו אותה משרד הרווחה ועירית פתח תקוה למשפחה אומנת שהתעללה בה קשות. ...

פקידי סעד מתחמקים ממסירת נתונים למשפחות קטינים מטופלים

פקידי סעד מתחמקים ממסירת נתונים למשפחות קטינים מטופלים , הארץ , מירב שרי , 06.05.1998


המחוקק העניק לפקידי סעד סמכויות רבות עוצמה, אבל מדו"ח המבקרת עולה כי הוראות החוק, המחייבות למסור את חוות הדעת המוגשת לבית משפט גם להוריו של הקטין המטופל, לא תמיד הופעלו בדרך נאותה. במקרים חריגים, נמצא שפקידי הסעד מסרו לבית המשפט נתונים לא מדויקים. בדו"ח גם נקבע כי סדרי הבקרה והפיקוח על פקידי הסעד אינם מספיקים...

פקיד סעד הוא עובד סוציאלי שהתמנה לבצע הוראות במטרה להגן על אנשים שאינם מסוגלים לדאוג לעצמם, כקטינים, או חולי נפש.

הפקיד מוסמך לחקור בעניינו של קטין ולהכין חוות דעת (תסקיר) בעניין, אליה מצורפות המלצות טיפוליות, אם בית הדין מצווה זאת עליו.

לפי חוק הסעד, יש להגיש את חוות הדעת לבעלי הדין, כלומר – בני משפחתו של הקטין, כדי שיוכלו להציג בבית המשפט כל טענה נגדית, אלא אם בית המשפט הורה שאין למסור את תוכן חוות הדעת.

בדיקת מבקרת המדינה העלתה כי בשניים מבין ארבעה בתי משפט לענייני משפחה שנבדקו, חוות הדעת לא נמסרו כלל לבעלי הדין.

במקרים רבים שבהם חוות הדעת עומדות לרשות בעלי הדין, פקידי הסעד מגישים אותן זמן קצר בלבד לפני עריכת הדיון, ולפעמים ביום הדיון עצמו.

משרד מבקר המדינה העלה כי הרישום של פקידי הסעד בתיקים שהם מנהלים בלשכות הרווחה ובחוות הדעת – לא תמיד מלא ומדויק. הדוח מצא כי בכמה חוות דעת לא דייקו פקידי הסעד בפרטים מסוימים, מהם חשובים לקבלת החלטה בעניינו של הקטין.

חוק הנוער מסמיך את פקיד הסעד במקרים דחופים להוציא קטין מביתו באמצעות צו חירום, שתוקפו אינו עולה על שבוע. לאחר מכן דרוש אישור בית המשפט להארכת תוקף הצו. היות שמדובר בסמכות רבת עוצמה, נקבעו מנגנוני בקרה, ובהם חובת פקיד הסעד שהוציא צו חירום להודיע מיד לפקיד הסעד הראשי על נסיבות הצו.

בבדיקת המבקרת עלה, שבמקרים רבים לא שלחו פקידי הסעד המקומיים אל פקידי הסעד המחוזיים העתקים מהצווים שהוציאו.

עוד התברר, כי בכשליש מצווי חירום שהוצאו בתקופת הביקורת במחוז תל אביב והמרכז, לא היו רשומות נסיבות הוצאתם.

פקידי סעד מתחמקים ממסירת נתונים למשפחות קטינים מטופלים , הארץ , מירב שרי , 06.05.1998

המשטרה שוב לא אמרה אמת – הפעם למבקר המדינה – שפירא

"המשטרה שוב לא אמרה אמת – הפעם למבקר המדינה – שפירא": איתמר לוין, "מחלקה ראשונה, 24/06/2014 כותב על דו"ח שנתי 40 לשנת 2013.

תשובות של המשטרה לנציבות תלונות הציבור התבררו כלא-נכונות 

שוטרים פעלו בניגוד לחוק באיזוק עצורים ובביצוע חיפושים

השב"ס לא טיפל עשר שנים בחולה בהפטיטיס סי רשות התאגידים פיטרה עובדת ללא שימוע נציב תלונות הציבור, דוח לשנת 2013 / נושאים מיוחדים . פעולות בלתי תקינות ואף בלתי חוקיות של גורמי אכיפת החוק נחשפות (יום ג', 24.6.14) בדוח השנתי של נציבות תלונות הציבור. זאת, לצד העובדה ששיעור התלונות המוצדקות נגד המשטרה אשתקד היה גבוה מן השיעור הכללי ועמד על %36.8 (לעומת שיעור כללי של %31.6). מבקר המדינה, יוסף שפירא, מייחד פרק נפרד לפגיעה בזכויות עצירים ואסירים.

בין היתר נמצא, כי משטרת ש"י (שומרון ויהודה) כבלה עצירים שהוחזקו בתא סגור, וכי כאשר הגישה הח"כ דהיום אורית סטרוק תלונה בנושא - לא נבדקו הטענות כיאות. בדיון שנערך בכנסת בנושא טענו הסנגוריה הציבורית ולשכת עורכי הדין, כי קיימת תופעה קבועה של כבילת עצירים ואסירים שלא לצורך.

תלונה אחרת גילתה, כי שירות בתי הסוהר לא טיפל במשך עשר שנים באסיר שאובחן כנושא נגיף הפטיטיס סי. כאשר בדקה הנציבות את הנושא, התברר שתיקו הרפואי של האסיר נעלם. רק בעקבות התערבות הנציבות, נערכו לאסיר בדיקות באוגוסט 2011 והוא החל לקבל טיפול בינואר 2012.

מקרה נוסף עסק בבחורה בת 19, שלא קיבלה סדינים בעת מעצר עד תום ההליכים בנווה תרצה. עוד התברר, כי היא עברה חיפוש בעירום ללא הצדקה, בעת שיצאה לדיון בהארכת מעצרה.

תלונה רביעית העלתה, כי אדם שנאסר בשל אי-תשלום חוב נכבל באזיקים בעת העברה מבית המעצר במגרש הרוסים לכלא מעשיהו, וזאת בניגוד לנהלים ותוך פגיעה בזכות לכבוד ולפרטיות.

תלונה אחרת נגד המשטרה עסקה בחיפוש שערכו שוטרים על גופו של אדם במקום הומה אדם. נציבות תלונות הציבור קבעה, כי החיפוש היה בלתי חוקי ומנוגד לפסיקת בתי המשפט, וכי לא היה אמת בטענת המשטרה לפיה האיש נתן את הסכמתו לחיפוש. המשטרה מסרה בעקבות זאת, כי שני השוטרים שערכו את החיפוש "אינם משרתים עוד בתפקידי שטח". (כלומר: הועברו לעבודה משרדית ולא ננקטו נגדם הליכים כלשהם - א.ל).

סחבת בתלונות נגד עו"ד: שפירא אומר, כי הנציבות מקבלת מדי שנה תלונות על שיהוי ניכר של המשטרה בחקירת תלונות. בשנת 2013 נטען, בין היתר, כי נדרשו למשטרה 20 חודשים להתחיל לחקור את נסיבות מותו של אדם בתאונת עבודה, וגם זאת - רק בעקבות פניית הנציבות. תאונה דומה נחקרה בצורה שטחית, ורק התערבות הנציבות הביאה להאצת הטיפול בה לאחר 15 חודשים. מקרה אחר הביאה התערבות הנציבות לזימונו של מתלונן למסירת עדות - עשרה חודשים לאחר שהגיש את תלונתו.

בתלונה נגד פרקליטות המדינה נמצא, כי נדרשו לה שנתיים תמימות עד שהחליטה להחזיר תיק למשטרה לצורך ביצוע השלמות חקירה בדמות תרגום מסמכים מרוסית לעברית. שפירא אומר: "לא ראוי שטיפול בתיק יימשך כשנתיים תמימות, פרק זמן שבו יש לסיים את הטיפול גם בתיקים של עבירות חמורות" בהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה".

המרכז הישראלי לאפוטרופסות - הקרן לטיפול בחסויים: ליקויים חמורים בהתנהלות בדוח מבקר המדינה

זאב פרידמן - מנכ"ל המרכז הישראלי לאפוטרופסות

דצמבר 2010 - ליקויים חמורים בהתנהלות המרכז הישראלי לאפוטרופסות - הקרן לטיפול בחסויים בדוח מבקר המדינה שפורסם בעניין. הפרק העוסק במרכז הישראלי לאפוטרופסות - הקרן לטיפול בחסויים מעלה ליקויים משמעותיים הנוגעים לדרך הטיפול באנשים שאינם יכולים לדאוג לעצמם ולענייניהם, ופעמים רבות גם אין אדם קרוב להם המוכן או מסוגל למלא תפקיד זה. 

 משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את אי-עמידתה של הקרן לטיפול בחסויים בחובותיה הבסיסיות כלפי אוכלוסיה חלשה זו. מחובתם של כל הגורמים הנוגעים בדבר להשלים בהקדם את תיקונם של ליקויים אלה על מנת לסייע לכך שאוכלוסיית החסויים במדינת ישראל תזכה לפתרון הולם למצוקותיה.

להלן תמצית הדוח - לקריאת הפרק המלא על מחדלי המרכז הישראלי לאפוטרופסות - הקרן לטיפול בחסויים הקלק כאן. 

תקציר

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 (להלן - החוק), קובע כי בית משפט רשאי למנות אפוטרופוס לאדם שאינו יכול, דרך קבע או דרך ארעי, לדאוג לענייניו ואין מי שמוסמך ומוכן לדאוג להם במקומו. על פי החוק, אדם שבית המשפט מינה לו אפוטרופוס נקרא חסוי. מינוי האפוטרופוס יכול להינתן על גופו (להלן - לעניינים אישיים) או על רכושו של החסוי או על שניהם.

הקרן לטיפול בחסויים (להלן - הקרן) היא תאגיד אפוטרופסות שהוקם כהקדש ציבורי בשנת 1977 על ידי האפוטרופוס הכללי (להלן - האפ"כ), על פי פקודת ההקדשות לצרכי צדקה . מסמך היסוד שעל פיו פועלת הקרן הוא שטר הקדש. לקרן מעמד ציבורי וממלכתי ייחודי, בהיותה מחויבת להתמנות לאפוטרופסית לחסויים שאין אדם אחר שידאג להם. היא מנוהלת בידי מועצת נאמנים שחברים בה, בין היתר, נציג משרד המשפטים ונציג משרד הרווחה והשירותים החברתיים (להלן - משרד הרווחה).

ביוני 1995 נחתם בין הקרן לבין המוסד לביטוח הלאומי (להלן - הביטוח הלאומי) הסכם המסדיר את פעילותה של הקרן כמקבלת גמלה (להלן - ההסכם). על פי ההסכם תשמש הקרן מקבלת גמלת הביטוח הלאומי עבור הזכאי לגמלה (להלן - זכאי).

הקרן מטפלת בכ-3,200 חסויים ובכ-1,800 זכאים אשר חלקם מתגוררים בביתם (להלן - בקהילה) וחלקם במוסדות שונים. הקרן מנהלת את כספי החסויים, שביולי 2009 הסתכמו בכ-400 מיליון ש"ח, ואת יתר נכסיהם, ובכלל זה כ-760 נכסי מקרקעין, ששוויים הוערך בדצמבר 2008 בכ-470 מיליון ש"ח.

פעולות הביקורת

בחודשים מאי 2009 - פברואר 2010 בחן משרד מבקר המדינה את טיפול הקרן בחסויים ובזכאים ובכלל זה את תכנון דרכי הטיפול בהם, שמירת הקשר עמם והמעקב אחר מצבם. כמו כן נבחנו פעולות הקרן לאיתור רכוש החסויים ולשמירתו. בדיקות השלמה נערכו במשרדי הרווחה, המשפטים, האוצר ובביטוח הלאומי.

עיקרי הממצאים

בדצמבר 2003, בעקבות הוראת בית המשפט העליון, גיבשו משרד המשפטים ומשרד הרווחה בשיתוף הנהלת הקרן ובהתייעצות עם תאגידי אפוטרופסות נוספים טיוטת נוהל לפעילותם של תאגידי אפוטרופסות, המפרט תנאי סף לפעילותם של תאגידים אלה, בהם הקרן. עד פברואר 2010 טרם קבעו משרד המשפטים ומשרד הרווחה נוהל מחייב כאמור. זאת על אף חשיבותו הרבה של נוהל מעין זה לצורך קביעת אמת מידה בסיסית לפעילותם של תאגידים אלה ולצורך בקרה של המדינה ושל האפ"כ עליהם.

בשטר ההקדש נקבע כי על הקרן לפעול על פי מסמך הנקרא "סל טיפול" ובו הוגדרו שירותים בסיסיים שעליה לספק לחסוי תמורת דמי טיפול שהיא תגבה מכספיו. מסמך זה עוגן במסגרת הסדר שכר טרחה שאושר בבית המשפט לענייני משפחה באוגוסט 2007. נמצא כי במרבית המקרים שנבדקו לא קיימה הקרן חלק ניכר מהפעולות המתחייבות מסל הטיפול: הרכז הטיפולי לא נפגש עם החסוי בשנה הראשונה למינוי הקרן לאפוטרופסית; לא הוכנה תכנית לטיפול בחסוי המושתתת על צרכיו, רצונותיו ויכולותיו הכלכליות; לא הוכנה תכנית כלכלית לטיפול ולא הוכן גם סל הוצאות של החסוי; לא ננקטו הפעולות הנדרשות על מנת לאתר את כל רכושו של החסוי.

הקרן מעסיקה בסניפיה רכזים טיפוליים - עובדים מקצועיים האחראים לטיפול בחסויים. נמצא כי רכז טיפולי אחד אחראי לטיפול בכ-160 חסויים וזכאים בממוצע, דבר היוצר עומס יתר ולעתים אף גורם לפגיעה באיכות הטיפול הניתן לחסוי.

אפוטרופוס ומקבל גמלה מחויבים לבקר את החסוי והזכאי בסדירות, מספר מוגדר של ביקורים בחודש. מממצאי הבדיקה עלה כי הקרן לא הקפידה על מעקב צמוד ובקרה על הטיפול הניתן לחסויים ולזכאים, בייחוד לאלה המתגוררים בקהילה. נמצא כי ל-35% מהחסויים ו-72% מהזכאים שמחובת הקרן היה לבקר לא מונה נציג מטעמה אשר יבקר אותם ויוודא כי צורכיהם הבסיסיים מסופקים, כמתחייב מסל הטיפול ומההסכם של הקרן עם הביטוח הלאומי. הקרן אף לא דיווחה לביטוח הלאומי כי לא מינתה נציגים לזכאים.

אף שהקרן הוקמה כבר בשנת 1977, עד חודש פברואר 2010, מועד סיום הביקורת, לא היו לה נהלים בכמה נושאים מהותיים הנוגעים לטיפול בחסוי. בין היתר, הקרן לא קבעה כללים המגדירים את אופן הביקור של נציג מטעמה אצל החסוי. נמצא עוד כי הקרן אינה מקיימת בקרה מספקת על ביקורי הנציג אצל החסוי.

חלק מהחסויים שהקרן מטפלת בהם הם חסרי אמצעים, אשר חיים לא אחת בתנאים מחפירים, בדלות ובעוני. משרדי המשפטים, הרווחה והאוצר לא פתרו את סוגיית המימון של הטיפול בחסויים חסרי אמצעים.

סיכום והמלצות

משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את אי-עמידתה של הקרן בחובותיה הבסיסיות כלפי החסויים והזכאים. על הקרן לשמור על קשר שוטף עם החסויים והזכאים, הן באמצעות הרכז הטיפולי והן באמצעות נציג מטעמה, בפרט כאשר מדובר בכאלה המתגוררים בקהילה ואינם נתונים להשגחה כמו חסויים השוהים במוסדות. על הקרן לקבוע נהלים בנושאים מהותיים הנוגעים לטיפול בחסויים כדי להבטיח שהטיפול בהם יהיה אחיד, ולפעול על פי הוראות סל הטיפול ככתבן וכלשונן.

לאור חשיבותו ומורכבותו של תפקיד האפוטרופוס, על משרד המשפטים ומשרד הרווחה לקבוע לאלתר נוהל מחייב לפעילותם של תאגידי אפוטרופסות ולתת פתרון הולם לסוגיית מימון הטיפול בחסויים חסרי אמצעים בהקדם.

על משרד המשפטים, משרד הרווחה והביטוח הלאומי להגביר את מעורבותם בפעילות הקרן ואת פיקוחם עליה כדי להבטיח שאוכלוסיית החסויים במדינת ישראל תקבל פתרון הולם למצוקותיה.

הקרן לטיפול בחסויים מפקירה בשיטתיות מוחלשי החברה  - יולי 2013

דו"ח מבקר המדינה | המרכז הישראלי לאפוטרופסות - הקרן לטיפול בחסויים: רכז אחד לכ-160 מטופלים

זאב פרידמן - מנכ"ל המרכז הישראלי לאפוטרופסות

דו"ח מבקר המדינה | הקרן לטיפול בחסויים: רכז אחד לכ-160 מטופלים , דנה, יילר פולק , 03.01.2011 , הארץ

5,000 מטופלים ללא כתובת, רובם ככולם קשישים, מוזנחים ע"י המרכז הישראלי לאפוטרופסות - הקרן לטיפול בחסויים, המהווה את האפוטרופוס הגדול במדינה

הקרן לטיפול בחסויים, המהווה את האפוטרופוס הגדול במדינה לחסויים שאין מי שידאג להם, מזניחה את 5,000 מטופליה, רובם ככולם קשישים. כך עולה מדו"ח מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס המתפרסם היום (שני).

דו"ח המבקר בחן את תכנון דרכי הטיפול, שמירת הקשר עם החסויים והמעקב אחר מצבם. כן בחנה הביקורת את פעולות הקרן לאיתור רכוש החסויים ושמירתו.

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, קובע כי בית משפט רשאי למנות אפוטרופוס לאדם שאינו יכול לדאוג לענייניו ואין מי שמוסמך ומוכן לדאוג להם במקומו. הקרן מטפלת בכ-3,206 חסויים ובכ-1,783 זכאי גמלת ביטוח לאומי, שחלקם מתגוררים בביתם וחלקם במוסדות שונים. הקרן מנהלת את כספי החסויים, שביולי 2009 הסתכמו בכ-400 מיליון שקל, ואת יתר נכסיהם, ובכלל זה כ-760 נכסי מקרקעין, ששוויים הוערך בדצמבר 2008 בכ-470 מיליון שקל.

היעדר ביקורים ומעקבים

על הקרן לפעול על פי "סל טיפול", בו מוגדרים שירותים בסיסיים שעליה לספק לחסוי תמורת דמי טיפול הנגבה מכספיו. במרבית המקרים שנבדקו, לא קיימה הקרן חלק ניכר מהפעולות המתחייבות מסל הטיפול: הרכז הטיפולי לא נפגש עם החסוי בשנה הראשונה למינוי הקרן לאפוטרופסית, לא הוכנה תכנית לטיפול בחסוי המושתתת על צרכיו, רצונותיו ויכולותיו הכלכליות, לא הוכנה תכנית כלכלית לטיפול ולא הוכן גם סל הוצאות לחסוי ולא ננקטו הפעולות הנדרשות על מנת לאתר את כל רכושו של החסוי.

הקרן מעסיקה בסניפיה 32 רכזים טיפוליים, עובדים מקצועיים האחראים לטיפול בחסויים. נמצא כי רכז טיפולי אחד אחראי לטיפול בכ-160 חסויים וזכאים בממוצע, דבר היוצר עומס יתר ולעתים אף גורם לפגיעה באיכות הטיפול הניתן לחסוי.

על פי מממצאי הבדיקה, הקרן לא הקפידה על מעקב צמוד ובקרה על הטיפול הניתן לחסויים ולזכאים, בייחוד לאלה המתגוררים בקהילה. הקרן לא מינתה נציג ל-959 חסויים, שהם כ-35% מכלל החסויים ו-72% מהזכאים.

במקום אחת לשבוע, ביקור פעמיים בחודש

243 מחסויים מתגוררים בקהילה. הקרן מעסיקה אנשי קשר שתפקידם לבקר את החסוי בבית שבו הוא מתגורר או במוסד שבו הוא שוהה. על אף ההנחיות בסל הטיפול לפיהן על הנציג לבקר את החסוי המתגורר בקהילה אחת לשבוע, בהסכם ההעסקה שחתמה עמו הקרן הוא נדרש לבקר את החסוי המתגורר בקהילה פעמיים בחודש בלבד כשאין זמן מינימלי לביקור.

כמו כן, התשלום הינו זעום ועומד על 50 שקל בחודש לביקור עד ארבעה אצל חסוי בקהילה ו-30 שקל לשני ביקורים עד ארבעה לחסוי במוסד. בעבר היה קיים בקר מוסדות שבדק עבודת נציגים אך משרה זו בוטלה ב-2009.

על הקרן לערוך תכנון טיפול לחסוי עם מינויה לאפוטרופסית. מבדיקת 100 תיקים עולה כי ב-53 תיקים נמצא כי הרכז הטיפולי לא ביקר אצל החסוי בשנה הראשונה. עוד נמצא כי ל-73 מהחסויים לא הוכנה במהלך השנה הראשונה למינוי תכנית טיפולית כנדרש בסל הטיפול.

41 מיליון שקל של 480 חסויים שנפטרו

עוד עולה מהביקורת כי במרבית המקרים שנבדקו, לא פנתה הקרן לכל הגופים העשויים להחזיק בנכסי החסוי על מנת לאתר רכושו, דבר המהווה חלק מחובותיה על פי סל הטיפול. בנוסף, עלה כי גם כאשר הכנסתו של חסוי אינה מספיקה לכיסוי דמי טיפול הקרן, היא עדיין מחייבת אותו בכל חודש.

כדי להקל על מצוקתם, מחלקת הקרן בסוף כל שנה תמיכות לחסויים. בביקורת נמצא כי העברתן של התמיכות בוצעה שלא על פי נוהל הקובע תנאי זכאות לתמיכות וסדר עדיפות לחלוקתן.

עם מותו של חסוי, פוקעת האפוטרופסות ועל האפוטרופוס למסור למי שקבע בית המשפט את נכסיו והמסמכים הנוגעים להם. על פי מסמכי הקרן, בפברואר 2010 היא החזיקה ביותר מ-41 מיליון שקל של 480 חסויים שנפטרו, רובם בשנים 2005-2009. סכום זה אינו כולל את שווי נכסי המקרקעין, התכשיטים, ניירות ערך ונכסים אחרים של אותם חסויים.

"הקרן תכין נוהל"

מהקרן נמסר בתגובה כי "הקרן הקימה ועדה לתקינת כוח אדם לקביעת מספר החסויים בו יטפל כל רכז טיפולי וכי תגדיל את מספר הרכזים כדי לתת את השירות הנדרש בהתאם לסל הטיפול. בעקבות הביקורת, מינתה נציגים לחלק ניכר מהחסויים".

לאחרונה נקבע שבכל מקרה יש למנות לכל חסוי נציג מטעם הקרן, על חשבונה, וכי המטפל אינו יכול למלא תפקיד זה. עוד תיקנה את ההסכם עם הנציג והתאימה אותו לנדרש בהוראות סל הטיפול, נקבע זמן מינימלי לביקור נציג - 30 דקות לחסוי המתגורר בקהילה ו-10 דקות לחסוי השוהה במוסד. התמורה לנציג חסויים המתגוררים בקהילה הועלתה ממאי 2010 ל-70 ש"ח לחודש".

הקרן פונה לאיתור רכוש על סמך מידע מוקדם שיש לה ולא באופן שיטתי וגורף. לטענתה, פנייה לאיתור נכסי חסוי על פי מספר תעודת זהות כרוכה בעלויות משמעותיות, וביחס לתועלת הצפויה מפנייה כזו, אלו הן הוצאות מיותרות. הקרן תכין נוהל ותעגן בו אמות מידה למתן התמיכות".

מבקר המדינה: הרשויות המקומיות מנצלות לרעה את תאגידי המים - חלק מהכספים עובר אליהן

הרשויות המקומיות מנצלות לרעה את תאגידי המים: חלק מהכספים עובר אליהן , חן פונדק , כלכליסט , אוקטובר 2013

המבקר מעיר כי מועצת רשות המים לא קבעה כללים לעסקאות משותפות לתאגידים ורשויות מקומיות וכי כל תאגיד פועל בהתאם לסיכומיו עם הרשות המקומית, לעתים באופן שאינו עולה בקנה אחד עם היעילות והחיסכון של התאגיד, ואף מביא להוצאת כספם של צרכני המים למטרות מוניציפליות שאינן קשורות למשק המים; עוד נמצא כי ארבע רשויות מקומיות המשיכו לגבות היטלי מים וביוב גם לאחר הקמת התאגידים

"רפורמת התיאגוד, שנועדה בין היתר להביא לכך שכספי צרכני המים והביוב ינוצלו לטובת משק המים והביוב ולפיתוחו בלבד, ושביצועה היה כרוך בהוצאות ניכרות, לא השיגה מטרה זו במלואה. זליגת כספים מממשק המים והביוב לצרכים עירוניים אחרים מתרחשת הלכה למעשה, זאת עד כדי ניצול לרעה של מנגנוני השליטה של הרשויות המקומיות בתאגידים". כך קובע מבקר המדינה בדו"ח על יחסי הגומלין בין תאגידי המים לרשויות המקומיות.

המבקר מעיר כי מועצת רשות המים לא קבעה כללים לעסקאות משותפות לתאגידים ורשויות מקומיות, לרבות בעניין מכרזים משותפים, אופן בחירת הקבלנים והפיקוח על ביצוע העבודות. בפועל, כל תאגיד פועל בהתאם לסיכומיו עם הרשות המקומית, לעתים באופן שאינו עולה בקנה אחד עם היעילות והחיסכון של התאגיד, ואף מביא להוצאת כספם של צרכני המים למטרות מוניציפאליות שאינן קשורות למשק המים.

כך תאגיד מי אביבים שבשליטת תל אביב-יפו, תאגיד מי הכרמל שבשליטת חיפה, תאגיד מי בת ים שבשליטת עיריית בת ים ותאגיד ימים שבבעלות קריית ים חתמו כל אחד עם העירייה שלה על הסכם לאספקת שירותים לפיו תגבה עבורו העירייה את כל התשלומים - האגרות, ההיטלים והמסים - אשר מגיעים לו, תמורת עמלת גבייה. בכל המקרים דירקטוריון התאגיד לא בחן כראוי את הכדאיות הכלכלית של הסכם זה.

עוד נמצא כי ארבע רשויות מקומיות המשיכו לגבות היטלי מים וביוב גם לאחר הקמת התאגידים: עיריית עכו, עיריית קריית מוצקין, עיריית חיפה ועיריית נתניה. זאת למרות שלפי החוק היטלים אלה צריכים להיות משולמים לתאגידים, הנושאים בעלויות עבודות התשתית, בהיקף של מיליוני שקלים, שההיטלים נועדו למימונן.

המבקר מסכם: "על רשות המים לבדוק מהו הסכום המצטבר של כספי כלל התאגידים המשמשים למטרות מוניציפליות בצורות השונות שפורטו בדו"ח. עליה לנקוט את האמצעים הנדרשים להשיב למשק המים את הכספים שהוצאו ממנו. עוד עליה לבחון אם הסכום המצטבר שהועבר לרשויות המקומיות עלול לגרום להעלאת התעריף לצרכן, ועליה להביא את המידע לידיעת הציבור".

לא בחנו כדאיות כלכלית למפעלי הקולחין

בישראל מסופקים מדי שנה כ-750 מיליוני קוב מים שפירים לצריכה פרטית ולתעשייה. כמות שנתית זו של מים מייצרת כ-490 קוב שפכים, שמרביתם עוברים טיהור והופכים למי קולחים. מי הקולחים הם מקור מים חיוני להשקיה חקלאית, לתעשייה ולגינון עירוני. השבת קולחים פותרת את בעיית סילוק השפכים ותורמת לשמירה על איכות הסביבה ועל איכות מקורות המים הטבעיים והיא גם חלופה זולה וזמינה להרחבת היצע המים במדינה.

משנת 2000 אישרו משרד האוצר ורשות המים סיוע כלכלי להקמת מפעלים להשבת קולחים, ובמשך השנים מימנו סיוע זה. לפי נתוני מקורות, השקעותיה בהקמת מפעלים להשבת קולחים הסתכמו - מראשית הקמתם של מפעלים אלה ועד סוף שנת 2011 - בכ-2.6 מיליארד שקל. לפי נתוני האוצר ורשות המים, משנת 2000 ועד דצמבר 2011 הם אישרו מתן מענקי סיוע בסך כ-2.4 מיליארד שקל ליזמים פרטיים שהקימו מפעלי השבה. עד סוף 2011 הסתכמו אפוא כלל ההשקעות במפעלי ההשבה בכ-5 מיליארד שקל. אלא שהמבקר מעיר כי למרות שכבר לפני עשור התחייבה רשות המים בפני המבקר לפתח תוכנית פיתוח לטווח ארוך, וטרם עשתה זאת.

כמו כן רשות המים והאוצר לא בדקו בדיעבד את הכדאיות המשקית למתן מענקים אלו ולא עשו הערכה של התועלות שבהקמת מפעלי השבה ותרומתם למשק הקולחים ביחס לכספי המדינה שהושקעו בהם. במקרים מסוימים אישרה הרשות הנחת קווי קולחים מיותרים שמומנו בחלקם או במלואם על ידי המדינה.

נוצר מצב שרשות המים קבעה את שיעור מענקי הסיוע שהיא אישרה למפעלי ההשבה הפרטיים על בסיס כמויות הקולחים שמפעלים אלו היו אמורים לספק בפרקי זמן נקובים לאורך תקופת פעילותם. אלא ששישה מתוך עשרה מפעלים שבדק משרד מבקר המדינה לא סיפקו את כמות הקולחים שעל בסיסה אושרו התכנית העסקית והסיוע הכספי של המדינה. רשות המים גם אינה מקיימת בקרה ופיקוח כספי והנדסי על פעילותם של מפעלי ההשבה במהלך הקמתם ולאחריה.

לא ערוכים למצב חירום

לפי החלטת הממשלה מ-2006 היה על רשות המים להכין כללים להכרזה של מצב חירום במים ולהקים מינהלה ארצית לביטחון המים, שתשמש מטה מקצועי להיערכות לאיומי פגיעה במים. אלא שמועצת רשות המים טרם אישרה את הכללים בעניין הכרזה על אירוע פגיעה במים ובעניין הטיפול בו.

רשות המים גם טרם הסדירה עם הגורמים הנוגעים בדבר, בהם אגף התקציבים במשרד האוצר, רשות החירום הלאומית (רח"ל) וספקי המים, את אספקת המים בבקבוקים לרשויות המקומיות בשעת חירום. רשות המים אף לא גיבשה הסכם מחייב עם חברה אזרחית שתספק לה מכליות מים לשימוש בעת חירום, והיא ממשיכה לסמוך על סיוע צה"ל בעניין זה, אף שצה"ל לא התחייב להעמיד לרשותה בעת חירום מספר קבוע מראש של מכליות.

כמו כן קובע המבקר כי מקורות אינה מכירה כראוי את מערכות המים של הרשויות המקומיות ותתקשה לסייע להן בשעת חירום. גם לא סוכם מי יתקצב את צוותי כוח האדם במקצועות השונים - אספקת מים, בדיקת איכות המים, הנדסה, את הקמתם והפעלתם של מחסנים ואת הרכישה והתחזוקה של ציוד לשעת חירום.

המבקר מסכם: "נוכח רמת ההיערכות הירודה של חלק מתאגידי המים והרשויות המקומיות, המתעלמים פעם אחר פעם מהוראות רשות המים ורח"ל לשיפור היערכותם, עולה החשש כי בעת משבר מים קשה, הם לא יוכלו לספק לתושבים מים בכמות הנדרשת לסיפוק הצרכים הבסיסיים ביותר. חילוקי דעות שעיקרם תקציביים מונעים מרשות המים כמפקחת וממקורות כזרוע הביצועית שלה להיערך לסיוע לרשויות המקומיות ולתאגידי המים בעת חירום".

משרד האוצר בתגובה: "משרד האוצר ילמד את דוח המבקר ויפעל ליישם את המלצותיו".

תגובת רשות המים

"רשות המים מברכת על העבודה היסודית והמעמיקה של מבקר המדינה. דו"ח המבקר מתייחס ברובו לליקויים שמקורם בהיעדר תקציב ולליקויים שכבר אותרו על ידי רשות המים. לאחרונה הוקצו לרשות המים התקציבים הדרושים להשלמת הפערים ולתיקון הליקויים ומרביתם כבר טופלו או נמצאים בתהליכי עבודה מתקדמים.

"ממצאי דו"ח המבקר מחדדים את עמדתה העקרונית של רשות המים כי הדבר הנכון להבטיח התנהלות עסקית – עצמאית, ועל בסיס כלכלי של התאגידים הוא על ידי יצירת הפרדה מהותית בין התנהלות התאגיד לבין הרשות המקומית.

"עם זאת, הממשלה, סברה שניתן לקיים ממשקים ופעילויות בין הרשות המקומית לבין התאגידים וביצוע עסקאות משותפות וכל זאת בשונה מכוונת החוק המקורי.

"דרך המלך להתייעלות בתאגידים ומניעת זליגת כספים וניצול לרעה הינה: צמצום מספר התאגידים – זה עתיד להבטיח התייעלות נוספת, מעבר להוזלת תעריף המים, להגברת ההתנהלות המקצועית לטובת צרכני המים ומשק המים ולהקטנת זליגת הכספים והשפעת הרשויות המקומיות. על הפרק של היערכות המים לשעת חירום מסרו ברשות: היחידה לביטחון מים ברשות המים, הכינה את משק המים להתמודדות עם אירועי פגיעה במים בשגרה ובחרום במטרה להבטיח אספקה רציפה של מים לשתייה בעת אירוע פגיעה במים. להערכתנו, לא קיימים בישראל אזרחים החשופים ללא היערכות".

על נושא השבת הקולחים מסרו מהרשות: "מדינת ישראל הינה המדינה עם שיעור השבת הקולחים הגבוה ביותר בעולם. לפני כשנתיים, עם היכנסו של מנהל הרשות לתפקידו, מונו מספר וועדות לאסדרת משק הקולחים. לרשות המים תכנית אב ארוכת טווח למשק המים ובימים אלו מקודמת תוכנית אב לשפכים ולקולחים.

"במקביל, הוכנו תכניות אזוריות למשק הקולחין לטובת קידום וייעול ניצולם, ומקודמת תכנית לצמצום מספר ספקי הקולחים כך שתפיסת הניהול והתפעול תתבסס על ראייה אזורית ותמכסם את היתרונות לגודל.

"על נושא הכנת משק המים לשעת חירום: לאחרונה הוקצו לרשות המים התקציבים הדרושים להשלמת הפערים ולתיקון הליקויים ומרביתם כבר נמצאים בשלבי יישום ובתהליכי עבודה מתקדמים, כמו כן, ממש בימים אלו עומדת להסתיים ביקורת המבוצעת על היחידה לביטחון מים ברשות המים ע"י המשרד להגנת העורף, אשר ציינה כי רשות המים ערוכה ברמה טובה מאוד".

דוח מבקר המדינה 64ג: משרד הרווחה הביא מחו"ל אלפי ילדים והפקירם במוסדות בניגוד לחוק ולכללים

מאי 2014 - דוח מבקר המדינה 64ג בנושא "הבאת ילדים לישראל שלא ע"י הוריהם" חושף מחדלים חמורים של משרד הרווחה כגון: הפקרת אלפי ילדים במסגרות שאינן מתאימות, ללא מעקב או אפוטרופסות  בניגוד לחוק ולכללים ועוד. להלן תקציר הפרק "הבאת ילדים לישראל שלא ע"י הוריהם" מדוח מבקר המדינה 64ג.

תקציר

בישראל פועלת משנת 1992 תכנית ממשלתית להבאת בני נוער זכאי שבות  ללימודי תיכון במדינה לשם השגת תעודת בגרות ופיתוח זהות יהודית - תכנית נוער עולה לפני ההורים (להלן - נעל"ה או תכנית נעל"ה). את התכנית מפעיל משרד החינוך.

במשרד החינוך קיימת תכנית נוספת שבמסגרתה מגיעים בני נוער ממדינות דוברות צרפתית ופורטוגזית ללימודים בפנימיות בישראל (להלן - תכנית המגמות).

נוסף על תכניות מוסדרות אלה קיימת תופעה של הבאת קטינים  ללא הוריהם לישראל על ידי גורמים פרטיים. לדוגמה, בתחילת שנות התשעים של המאה העשרים החלה עמותת צעירי אגודת חב"ד - המרכז (להלן - העמותה) להביא לישראל באופן עצמאי ילדים מאזור אסון צ'רנוביל  (להלן - ילדי צ'רנוביל) ולהעניק להם חינוך יהודי בישראל (להלן - פרויקט צ'רנוביל). הפרויקט מתוקצב על ידי משרד הרווחה והשירותים החברתיים (להלן - משרד הרווחה).

פעולות הביקורת

בחודשים נובמבר 2011 - ספטמבר 2012 בדק משרד מבקר המדינה לסירוגין את נושא הבאת ילדים לישראל שלא על ידי הוריהם. עדכונים נעשו עד אפריל 2013 (להלן - מועד סיום הביקורת). הבדיקה נעשתה במשרד החינוך, במשרד הרווחה וברשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול שבמשרד הפנים (להלן - רשות ההגירה). בדיקות משלימות נעשו גם במינהלת נעל"ה שבאגודה לקידום החינוך ובלשכת הקשר נתיב  (להלן - נתיב).

עיקרי הממצאים

1. כניסת ילדים אל ישראל ויציאתם ממנה: בחוקים, בתקנות או בנהלים הנוגעים לכניסה לישראל ולהענקת אשרות שהייה לאזרחים זרים אין הוראות מיוחדות לכניסת ילדים ללא הוריהם, וכן אין מגבלות על הבאה יזומה של ילדים בידי מי שאיננו האפוטרופוס החוקי שלהם. קיים נוהל הטיפול בכניסה ויציאה של קטינים נלווים במעברי גבול, שעניינו מניעת עברות פליליות או השתקעות ילדים בארץ שלא כדין, אולם אין בו הוראות שעניינן הגנה על הילדים.

רשות ההגירה מנהלת רישום של הילדים הנכנסים לישראל, אך בידיה נתונים מועטים ביותר עליהם. במקרה שבו נכנס הילד לישראל עם מלווה חסרים פרטי זיהוי ויצירת קשר של המלווה, זיקתו אל הילד והגורם שאישר את הליווי. כמו כן אין נתונים על המקום שבו צפוי הילד לשהות ועל אפשרויות יצירת קשר עמו, עם הוריו או עם מי שאמון על השמירה עליו. בידי הרשות גם אין נתונים בדבר מספר הילדים שנכנסו לישראל ללא הוריהם. המצב הקיים מאפשר לגורמים שונים להביא ילדים לישראל אף שאינם אחראים בהכרח לדאוג לשלומם ולמחייתם, וללא ידיעת רשויות המדינה.

על פי החלטת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות של הכנסת, בדצמבר 2007 הוקמה ועדה בין-משרדית לצורך כתיבת נהלים בנושא הכניסה של ילדים אל ישראל ויציאתם ממנה. ואולם ועדה זו קיימה פגישה ראשונה רק בפברואר 2009, והגישה את המלצותיה למנכ"ל רשות ההגירה במרץ 2013 - כעבור חמש שנים וחצי. ביולי ובאוקטובר 2013 הוצגו ההמלצות לשר הפנים, והוא אישר אותן עקרונית בכפוף להצגת נוהל פרטני. במועד סיום הביקורת טרם אושרו הנהלים האמורים.

2. פרויקט צ'רנוביל: בשנת 1995, בעקבות החלטת שֹרת העבודה והרווחה דאז, התקשר משרד הרווחה עם עמותת צעירי אגודת חב"ד - המרכז עבור החזקת חלק מילדי צ'רנוביל שנקלטו בפנימייה שבניהולה. בשנים 2000 עד 2011 שילם המשרד לעמותה יותר מ-18.5 מיליון ש"ח עבור החזקת חלק מהילדים.

התקשרות משרד הרווחה עם העמותה נעשתה בניגוד להחלטת ממשלה מ-1992 אשר ביטלה החלטת ממשלה קודמת שקראה להקצות אמצעים לטיפול בילדי צ'רנוביל. החלטת המשרד חייבה הקמת צוות רב-מקצועי בדרג הנהלת המשרד בתחומי המשפט, הבריאות ועוד, על מנת לגבש נוהלי טיפול באוכלוסייה ייחודית זו. צוות כזה לא הוקם, לא התקיים דיון בדרג מנכ"ל, ובמשך יותר מ-25 שנה לא ניתנו הנחיות מפורטות לטיפול בפרויקט על כל היבטיו.

משרד הרווחה לא קבע נורמות או קריטריונים לאיתור נזקקותם והתאמתם של ילדי צ'רנוביל לקליטה בפנימייה בישראל, לפני הבאתם ארצה. בכך אִפשר את הבאת הילדים, הכרוכה בעזיבת מדינתם, ביתם וחיק הוריהם ומשפחתם - הגם שאלה נעשו בהסכמת ההורים ולעתים אף בהתאם לרצונם ובחירתם - בלי שטובת הילד והשלכות המעבר לישראל נבחנו כלל בידי גורם מקצועי בלתי תלוי בעמותה. המשרד גם לא וידא שהעמותה העבירה לנתיב, הגורם המוסמך לקביעת זכאות לעלייה, את שמות הילדים כדי שתיבחן זכאותם על פי חוק השבות, התש"י-1950 כדרוש - לא לפני הבאתם לישראל ואף לא לאחריה.

משרד הרווחה כשל בבקרה על ההתקשרות עם העמותה. הוא אפשר לעמותה להחזיק בפנימייה ילדים בני פחות מ-12 שנה, ביניהם גם בני שש ושמונה, בניגוד לכללים. הוא לא אכף על העמותה את דרישותיו לפעול למינוי אפוטרופוס לילדים בישראל. משנת 1997 ועד 2012 היו בידי משרד הרווחה מסמכים של כ-50 מאלפי הילדים שהביאה העמותה באותן שנים, לצורך הסדרת מינוי אפוטרופסות. המשרד לא בדק אם העמותה החזיקה מסמכים תקפים בדבר הסכמת ההורים להחזקת הילדים על ידיה. המפקחים ולשכת הייעוץ המשפטי של משרד הרווחה לא תיאמו את הפעולות עם העמותה ולא דיווחו אלה לאלה על מינוי אפוטרופסים או על היעדרם.

אף שאחת הסיבות להבאת הילדים ארצה הייתה הסכנה הבריאותית שבחשיפה לקרינה הרדיואקטיבית במקום מגוריהם, מ-1992 ועד מועד סיום הביקורת לא פנה משרד הרווחה לקבלת חוות דעת רפואית מגורם בלתי תלוי המתמחה בהשפעות אסון צ'רנוביל, ולא עקב אחר מצבם הרפואי של הילדים ואחר הטיפול בהם.

משרד הרווחה לא בדק אם חל שינוי במעמדם החוקי של הילדים במהלך השנים, או אם הם נמצאים בישראל. חלק מהילדים יצאו לחו"ל ושהו בפנימייה רק כמה חודשים בשנה, אך המשרד שילם לעמותה בגין החזקתם בפנימייה גם בעת היעדרות ממושכת. הביקורת העלתה כי תשלומי היתר בגין ארבעה מן הילדים שיצאו לחו"ל הסתכמו במאות אלפי ש"ח.

משרד הרווחה אישר לעמותה מימון עבור עד 71 ילדים השוהים בפנימייה, אך ידע ששוהים בה ילדים נוספים על אלה שהעמותה דיווחה עליהם. המשרד לא פיקח על שהותם של הילדים הנוספים שהעמותה הביאה לישראל.

משרד הרווחה חתם עם העמותה על הסכם התקשרות אחיד להפעלת פנימיות אף שסבר כי ההסכם לא מתאים לפרויקט צ'רנוביל. הוא המשיך את ההתקשרות עם העמותה גם בשנים שנשלל ממנה אישור ניהול תקין בשל אי-סדרים כספיים בהתנהלותה, ובניגוד להחלטת הממשלה המחייבת התקשרות של משרדי ממשלה רק עם עמותה בעלת אישור כאמור.

3. תכנית נעל"ה ומסלול נעורים: כל המועמדים לתכנית נעל"ה עוברים תהליך מיון בחו"ל על ידי צוותי המיון של מינהלת נעל"ה. מועמד לתכנית צריך לענות על דרישות שונות, ובהן יכולת התמודדות במצבי לחץ; יכולת התמודדות עם ניתוק מהבית; התאמה חברתית; עמידה ברמת לימודים נדרשת; התאמות פסיכולוגיות והיעדר בעיות נפשיות ובעיות רפואיות. בעשר השנים הראשונות לתכנית נעל"ה הגיעו לישראל 811 תלמידים בממוצע כל שנה. בשנות הלימודים התשס"ח-התשע"ב (2012-2007)  ירד מספר התלמידים הממוצע ל-443, כלומר ירידה של

כ-45%. כדי להגדיל את מספר התלמידים הפעיל בשנת 2008 המינהל לחינוך התיישבותי, פנימייתי ועליית הנוער שבמשרד החינוך (להלן - המינהל), האחראי לתכנית נעל"ה, מסלול אחר בתנאים אחרים - "נעורים", שתנאי הקבלה אליו הוגמשו ביחס לנעל"ה. לנעורים התקבלו מועמדים שלא נמצאו מתאימים לנעל"ה, על רקע קשיים לימודיים או בשל בעיות התנהגות, בעיות רגשיות או שניהם.

במינהל לא נמצאו מסמכים המתעדים עבודת מטה שקדמה לפתיחת מסלול נעורים - עבודה הנדרשת להגדרת יעדי התכנית, אופי התלמידים שיתקבלו ועוד. מן הראוי היה שמשרד החינוך יביא את מסלול נעורים לאישור הממשלה, שכן יעדיו אינם תואמים להחלטתה בעניין נעל"ה.

4. תכנית המגמות: בשנות הלימודים התשס"ח-התשע"ב השתתפו בתכנית המגמות 881 תלמידים. בניגוד להליכי המיון הנדרשים להבאת תלמידים בתכנית נעל"ה, התאמת המועמדים לתכנית המגמות אינה נבדקת בארץ המוצא על ידי צוות רב-תחומי ובלתי תלוי. את האישורים הרפואיים והפסיכולוגיים מספקת משפחת התלמיד והם מאושרים בארץ על ידי רופא או פסיכולוג דובר השפה. אף שהתכנית מיועדת לזכאי שבות ולנוער יהודי, יהדותם וזכאותם של המועמדים אינן נבדקות על ידי גורם שהוסמך לכך מטעם המדינה. תכנית הלימודים בתכנית המגמות מבוססת על תכניות הלימוד של מדינות מוצאם של התלמידים, ברזיל וצרפת, ומתקיימת בשפתן, ותעודות הבגרות שמקבלים בוגרי התכנית הן תעודות של המדינות הזרות. משרד החינוך מממן את תכנית המגמות אך אינו מעורב בתכנית הלימודים הנלמדת בה.

5. עמותות המביאות ילדים: קיימות עמותות המביאות לפנימיות בישראל ילדים ללא הוריהם בלי שזכאותם תיבדק על ידי נתיב, שהיא הגורם המוסמך לקביעת זכאות לעלייה מחבר המדינות  לישראל, ובלי שמשרד החינוך תיאם זאת עם המדינות שמהן הם מגיעים, כקבוע בהסכמים. משהתחייבה המדינה לפעול בהתאם להסכם לשיתוף פעולה עם ממשלות זרות בתחום החינוך, ומשידע משרד החינוך על הימצאות ילדים ללא הוריהם במסגרות חינוכיות בארץ מעצם העברת הכספים בגינם, היה על המשרד לדאוג לקיים את התחייבויות המדינה בנושא זה.

סיכום והמלצות

בישראל נמצאים ילדים שהובאו אליה ללא הוריהם. ילד ללא הורים או ללא אפוטרופוס בישראל, שאין גורם שלטוני הדואג למימוש ההגנה עליו, עלול להיות חשוף לפגיעה. משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את העיכוב המתמשך בעבודת הוועדה הבין-משרדית ובקביעת הנהלים ואישורם. על רשות ההגירה והמשרדים הרלוונטיים לפעול ללא דיחוי נוסף לאישורם ולהטמעתם של נהלים לכניסת ילדים לישראל ויציאתם ממנה, לרבות מנגנוני בקרה ופיקוח על מקום הימצאותם ועל הגורם האחראי להם. על הרשות לדאוג שיהיה בידיה מידע עדכני ומלא עליהם ולהסדיר את העברתו למשרדים הרלוונטיים, בהתאם לדין ובכפוף להגנת הפרטיות.

מן הראוי שמשרד המשפטים יפעל לקידום הסדרה חוקית של אפוטרופסות נוספת על זו של ההורים השוהים בחו"ל, לילד השוהה לבדו בישראל תקופה ממושכת, וזאת בהתחשב בגילו ובמשך השהות שלו ותוך שמירה על איזון בין אחריות ההורים לבין דרישות החוק להגנה על הילד.

על משרד החינוך לבחון את התכניות שבאחריותו, שבמסגרתן מובאים בני נוער לישראל ללא הוריהם, לרבות בחינת האפשרות לאחד את הליכי המיון ואת דרישות הקבלה לתכנית נעל"ה, למסלול נעורים ולתכנית המגמות. כמו כן, עליו לקבוע את מדיניות המשך הפעלת התכניות בשים לב לתקציבים המושקעים בהן ולמידת השגת המטרות שהוגדרו להן.

הנהלות משרד הרווחה כשלו בכך שאפשרו את תקצוב העמותה בלא שנתנו הנחיות מפורטות לטיפול בילדים ובפרויקט צ'רנוביל על כל היבטיו. על משרד הרווחה היה לקיים פיקוח רצוף וצמוד על הפנימייה - על אחת כמה וכמה במקרה של אוכלוסיית ילדים שהובאו לישראל ללא הוריהם על ידי גורם פרטי - לרבות פיקוח על מינוי אפוטרופוס לכל ילד, על נוכחותם בפנימייה, על מצבם הבריאותי ועל מעמדם החוקי. אם ראה המשרד בפרויקט זה צורך חיוני, היה עליו להביאו לאישור הממשלה. כמו כן על משרד הרווחה לפעול להשבת כספים ששולמו ביתר לעמותה.

חלק מן הילדים מגיעים לתכניות שבפיקוח משרד החינוך וחלקם מובאים לישראל בידי גורמים פרטיים, ללא ידיעת המדינה. לדעת משרד מבקר המדינה, אין המדינה יכולה להסכים לתופעה של הבאת ילדים אליה ללא הוריהם בידי מי שאיננו מוסמך על ידה ובלא שיהיה בידיה מלוא המידע עליהם. במצב זה אין המדינה יכולה לפקח על הטיפול בילדים אלה, בשים לב לאמנה הבין-לאומית שהיא חתומה עליה. על המשרדים הנוגעים בדבר ללמוד את הממצאים שהועלו בדוח זה ולבצע חשיבה מחודשת בנושא חשוב ורגיש זה.

משרד הרווחה מפקיר ילדים לחקירות משטרה ליליות ללא הוריהם, וללא עו"ד בניגוד לחוק ולנהלים

חקירות ללא הורים, בשעות הלילה וללא עו"ד , שמעון כהן, ערוץ 7 , י"ד באייר תשע"ד, 14/05/14

מבקר המדינה מציג נתונים מדאיגים על הפרת זכויותיהם של קטנים במשטרה. ב-3,200 תיקים לא מימשו הקטינים את הזכות להיוועץ בסנגור.

דו"ח מבקר המדינה שמתפרסם היום (רביעי) מגלה ליקויים חמורים בהתנהלות המשטרה בחקירות קטינים.

המבקר מגולל שורה ארוכה של ליקויים ובהם ניתן למצוא כי "מתוך 221 התיקים שנדגמו שבהם חקירת הקטינים נעשתה ללא נוכחות הורים, כ-33% מתייחסים לקטינים בני 15-12. מהמדגם ניתן להסיק שבלמעלה מ-1,000 תיקי מעצרים חקירת הקטינים בגילים אלה התקיימה ללא נוכחות הורים, אף שמדובר בגילים צעירים מאוד שבהם נוכחות מבוגר חיונית".

עוד מציין המבקר כי "מהמדגם ניתן להסיק שבכ-3,200 תיקי מעצרים לא מימשו הקטינים את הזכות להיוועץ בסנגור לפני החקירה, ובכ-2,100 תיקים הדבר נעשה אף בלי שיש אסמכתה לוויתור זה מצד הקטין".

כמו כן קובע המבקר כי "אף שחוק הנוער קובע שקטין לא ייחקר בשעות הלילה, מהמדגם ניתן להסיק שבכ-1,600 תיקי מעצרים התקיימה החקירה בשעות הלילה. במרבית תיקי המדגם אמנם יש אישורים לחקירה בלילה אך הם אינם מנומקים ואינם מפרטים מה הייתה העילה לשימוש בחריג המצדיק חקירה בלילה. במצב זה מתיקי המדגם לא ניתן ללמוד באיזה מקרים נעשה שימוש בחריגים שהתיר החוק".

בסעיפי הסיכום של פרק זה כותב המבקר כי "ממצאי דוח זה מעידים שההוראות בתיקון 14 לחוק הנוער לא הוטמעו דיין בעבודת משטרת ישראל, ונמצאו מקרים רבים שבהם זכויות הקטינים הופרו בעת חקירתם במשטרה. במרבית תיקי המעצרים חסר מידע לגבי טיב הטיפול בקטין ולא ברור אם הוא נעשה בהתאם להוראות הדין. במצב זה לא ניתן לקיים פיקוח ובקרה על תיקי החקירות".

"משטרת ישראל נדרשת לפעול לאלתר בהתאם לתיקון 14 לחוק הנוער, ולהטמיע את הוראותיו בכל תחנות המשטרה. עליה לוודא שבכל המקרים תתבצע הודעה להורים; שחקירת הקטינים תתבצע בנוכחות הורה או קרוב אחר; שההודעה לקטינים על זכויותיהם תהיה מלאה ומובנת להם; שחקירתם תהיה בשעות היום ולא בלילה, ותיעשה בידי חוקר נוער. אף שהמשטרה עשתה כברת דרך בכל הקשור להליכים הננקטים נגד קטינים, עליה לעשות בדק בית מחודש, לפעול לכך שתיקי המעצרים יכילו מידע מלא על פרטי החקירה, לרבות הקביעה באיזה שלב הקטין הוגדר כעצור, לרענן את ההנחיות ולוודא שהתפיסה הגלומה בתיקון 14 לחוק הוטמעה בכל תחנות המשטרה ושזכויות הקטינים נשמרות".

באשר להליכים החלופיים להליך הפלילי שמפעילה המשטרה מציין המבקר כי התכניות הקימות להסטת הטיפול בקטין ממסלול ענישה למסלול שיקום מטפלות במספר קטן מאוד של קטינים. "על המשטרה להמשיך וליזום תכניות חלופיות רחבות שיתאימו לכמה שיותר קטינים, כדי שמספר הקטינים שישתתפו בהן יגדל באופן ניכר", חותם המבקר.

700,000 שקל לייעוץ תקשורתי חיצוני - למשרד הרווחה אין כסף לרעבים, יש ליח"צנים

אפריל 2014 - למשרד הרווחה אין כסף לרעבים, יש ליח"צנים , איציק וולף , news1 ,

מסמך שהגיע לידי News1 מגלה כי משרד הרווחה ביקש אישור לקבלת ייעוץ תקשורתי חיצוני בסך 700,000 שקל אל מול "מתקפה תקשורתית וחזיתית". אנשי אגף החשב הכללי במשרד האוצר, הנשלט בידי יו"ר יש עתיד, אישרו את הבקשה של אנשי משרד הרווחה, הנשלט גם הוא בידי איש יש עתיד. המסמך מגלה שניים מן הנושאים שביחס אליהם התבקש הייעוץ - הוצאת ילדים בסיכון מבתיהם וטיפול באוכלוסייה על סף אוטיזם




משרד הרווחה מוציא 700,000 שקל עבור שירותי יח"צנות וייעוץ תקשורתי אל מול מה שבכירי המשרד מכנים "מתקפה תקשורתית וחזיתית". כך עולה ממסמך שהגיע לידי News1. זאת, בזמן שהטיפול ברעבי ישראל מוזנח על-ידי הממשלה, כפי שחשף מבקר המדינה השבוע בדוח שפרסם.

על-פי המסמך, סיכום ישיבה שהתקיימה ב-18 במרס 2014 בוועדה להעסקת יועצי תקשורת חיצוניים במשרדי החשב הכללי של האוצר, ביקש משרד הרווחה להתקשר עם יועצי תקשורת חיצוניים לצורך סיוע לדוברות המשרד "לטיפול בנושאים שבהם מתמודד מול מתקפה תקשורתית וחזיתית". היקף ההתקשרות שצוין במסמך - 700,000 שקלים, כולל מע"מ.

הוועדה - שבה ישבו מנהלת הסיכונים הראשית במשרדי החשב הכללי עו"ד נעמה קאופמן פס, החשב רואה חשבון אלי ביתן והיועץ המשפטי עו"ד ג'ילאל סויטאת - קיבלה את בקשת משרד הרווחה.

"החלטת הוועדה - מאשרים את בקשת המשרד לצאת במכרז פומבי לקבלת שירותי ייעוץ תקשורתי חיצוני וכן לערוך שתי התקשרויות עד 50,000 שקל לתקופה של שלושה חודשים", נכתב בסיכום הישיבה.

עוד ציינו שלושת חברי הוועדה כי אותן שתי התקשרויות בסך 50,000 עם יועצי תקשורת חיצוניים נועדו לשמש לייעוץ אל מול המאבק הציבורי בעניין הוצאת ילדים בסיכון מבתיהם וטיפול באוכלוסייה הנמצאת על סף אוטיזם. המכרז הפומבי שאושר - יהיה להתקשרות בהיקף שלא יעלה על 600,000 שקל לשנה - לתקופה של שנה.

השבוע פרסם מבקר המדינה, השופט (בדימ.) יוסף שפירא, דוח חמור מאוד ביחס לפעילות משרד הרווחה בישראל. על-פי הדוח, מאות אלפי ישראלים סובלים מחרפת רעב, משום שהממשלה הזניחה את נושא הביטחון התזונתי והותירה אותו בידי עמותות התנדבות. קיימת "מחויבות ממשלתית קטנה עד מאוד לטיפול ראוי בנושא קידום הביטחון התזונתי", כתב שפירא בדוח.

כעת, מתגלה כי אנשי החשב הכללי במשרד האוצר, שבראשו עומד יו"ר יש עתיד, יאיר לפיד, מאשרים למשרד הרווחה, שבראשו עומד חברו של לפיד לסיעה, ח"כ מאיר כהן, ייעוץ תקשורתי בעלות של 700,000 שקל. זאת, למרות שבמשרד, כבכל משרד ממשלתי, קיים מערך דוברות הממומן ממילא בכספי הציבור.

סיכום הישיבה במשרדי החשב הכללי - משרד הרווחה ישקיע ביחצנות במקום צמצום העוני

קישורים:

 משרד הרווחה מטייח עבירות מין חמורות בילדים במוסדותיו - תחקיר - משרד הרווחה תולש מידי שנה אלפי ילדים מביתם ומשפחתם בדלתיים סגורות ללא ראיות ומפקיר אותם להתעללות והזנחה במסגרות חוץ ביתיות - תחקיר "ישראל היום" - פגיעות פנימיות (להורדת קובץ PDF) - "מעשי ההטרדה מוכחשים ומוסתרים, ולילדים אין הגנה בסיסית" • מה קורה בפנימיות לילדים בסיכון? • תחקיר , ישראל היום ,נעמה לנסקי , מיכל יעקב יצחקי , אפריל 2014...

 מרכז חירום ויצו הדסים אבן יהודה בהנהלת העובדת הסוציאלית ענת בן חור - בית הזוועות- מרץ 2014 - נער שנתלש מביתו יום לאחר הבר מצווה למרכז חירום ויצו הדסים באבן יהודה בהנהלת העובדת הסוציאלית ענת רוקח בן חור מספר על ההתעללות הפיסית, נפשית וכימית המזוויעה שעוברים הילדים במרכז חירום ויצו הדסים...

ויקי היינה פקידת סעד ושופט יצחק עמית - הזדהמות מערכות המשפט והרווחה  - יולי 2013 - מאתר המכון למשפחה ורווחה - יצחק עמית שופט העליון המזעזע מבייש את ביהמ"ש העליון: הכשיר קריעת שתי ילדות מביתן ומשפחתן ללא חקירה נגדית של פק"ס ויקי הנייה מלשכת הרווחה תל אביב, בבמ"ש לנוער – בע"מ 4746/13 ...