‏הצגת רשומות עם תוויות משטרה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות משטרה. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 10 ביולי 2019

בניגוד לחוק: המשטרה החזיקה נערים שנעצרו וננזפה בביהמ''ש

גלי צה"ל , 10.07.2019 - שלושה קטינים שנעצרו בחשד לפריצה לרכב לא קיבלו את הזכויות המגיעות להם בחוק. לאחר שנעצרו בשעת לילה מאוחרת השלושה הובאו לתחנת המשטרה - על אף הצורך לקחתם ישירות לבית מעצר מיועד לנוער. השלושה הוחזקו במשך שעות בתחנה, הוריהם לא הורשו לבקרם ואוכל לא הגיע לפיהם עד הדיון בשעות הבוקר. בבית המשפט השופט נועם שילו תקף את ההתנהלות: "עליי לנקוט באמצעים חמורים על מנת להסביר למשטרה את חשיבות חוק הנוער, ולכן על אף שהחשד נגד הקטינים סביר, לא ניתן להיענות לבקשה להאריך מעצרם והם ישוחררו הערב".

ממשטרת ישראל נמסר: "במסגרת המאבק המתמשך של המשטרה בעבירות הרכוש נעצרו החשודים. טרם חקירתם, נמסרה הודעה לסנגוריה והחקירה נוהלה ותועדה כחוק. ההחלטה על אי נוכחות הוריהם בחקירה התקבלה בהתאם לסמכותו של קצין משטרה. בסיום חקירתם הובאו החשודים ישירות לבית המשפט והדיון בעניינם התקיים בדלתיים סגורות. ככל שמושמעת ביקורת שיפוטית היא נלמדת, אבל כפי שציינו בעבר, שחרורם של חשודים ממעצר אינו מעיד על חפותם, לכן עם סיום החקירה הועבר התיק לתביעה להחלטה בעניין הגשת כתב אישום נגדם".


יום שישי, 20 באוקטובר 2017

משטרת ישראל מובילה עצורים באזיקים לעיני כל בניגוד לחוק

יולי 2016 - כאן - משטרת ישראל מובילה עצורים באזיקים לעיני כל בניגוד לחוק למרות הבטחות המשטרה, עדיין מובלים עצורים באזיקים לעיני כל בדרכם לבית המשפט בניגוד לחוק. המשטרה מטילה את האשמה על שירות בתי הסוהר. כתבתנו תמר אלמוג ממשיכה לעקוב.

יום שלישי, 25 באוקטובר 2016

המשטרה מבצעת חיפוש לא חוקי בגופו ובכליו של ג'רמי ארטיה שוטר לשעבר ממוצא יוצאי אתיופיה

אוקטובר 2016 - ג'רמי ארטיה, צעיר ממוצא אתיופי, תבע וזכה מספר פעמים, על אפלייה שנגרמה לו בגלל צבע עורו השחור.

הנה לפניכם דוגמא מוחשית מה שעובר ג'רמי ארטיה, בחור נאה מראה, שחום עור, שעבר חיפוש לא חוקי בבגופו וכליו על ידי משטרת ישראל.
יודגש, להסכמתו או חוסר הסכמתו של ג'רמי ארטיה לחיפוש, אין נפקות.

לחיפוש בגופו ובכליו של ג'רמי - אין יסוד. הוא נבדק בגלל שהוא שחור. הא ותו לא.

על משטרת ישראל היה להמציא צו חיפוש, ובהעדר צו שכזה היה עליהם לבצע עיכוב, אם סברו שג'רמי עבר עבירה כלשהי.
ג'רמי לא עבר עבירה. מדובר בשוטר לשעבר, שומר חוק, שמבצע מסע הסברה להפסקת אפליה על רקע צבע, גזע ודת.



מביך שכך נתפסת משטרת ישראל, שאמון הציבור בה ובפעולותיה שואף לאפס. המשטרה עצמה אינה מקיימת את החוק.

לא בכדי החוק קובע שחיפוש ייערך באמצעות צו ובפני 2 עדים שאינם שוטרים. גם פעולה זו לא בוצעה.

הליך החיפוש בגופו ובכליו של אדם הינו הליך פולשני, שמעצם טיבו כרוך בפגיעה קשה בפרטיות, לעיתים גם של צדדים שלישיים. נוכחותם של עדים ניטראליים חשובה אפוא על מנת להגיש את מטרתו של החיפוש ולמנוע כל פגיעה מיותרת בקניין, בפרטיות או בכבוד האדם; וזאת גם בהתייחס לדרך ולאופן ביצוע החיפוש.

משטרת ישראל, אסון לאומי. ומה עם האזרחים? יכולים רק להתפלל שלא יזדקקו למשטרה. מי שמתקרב למדוזות הללו, סופו שהמדוזות יצרבו אותו.

צפו בסרטון המקומם שצולם על ידי ג'רמי ארטיה.
נלקח מעמוד הפייסבוק של ג'רמי:
https://www.facebook.com/groups/89253...

יום שני, 20 ביוני 2016

האם סנ"צ יובל זיזי גזל רכוש עיתונאית ומצפצף על בתי המשפט?


סנ"צ יובל זיזי - מרחב מוריה
סנ"צ יובל זיזי - מרחב מוריה
יוני 2016 - להלן קטע מפוסט מחאה בפייסבוק נגד התנהגות  סגן ניצב יול זיזי מרחב מוריה. מדובר בתפוסים השייכים לעיתונאית ולשותפה ואשר סנ"צ יובל זיזי אינו משיב  התפוסים חזרה חרף צו שופט להחזרת הציוד.
סנ"צ יובל זיזי פועל בדרך רמיה, לבית המשפט הוא כותב כי אין לו עניין בתפוסים ואפשר לבוא לקחת אותם מתחנת מרחב מוריה אולם כאשר מופיעה העיתונאית בתחנה עם צו ההחזרה, יובל זיזי מבזה את צו בית המשפט ואינו משיב הציוד.

להלן פוסט מפייסבוק שנכתב על התנהלותו של סנ"צ יובל זיזי

תכירו,
יובל זיזי, עבריין בשירות משטרת ישראל תחנת מוריה.
למה עבריין? זוכרים שעצרו את לורי שם טוב ולקחו לה את כל הציוד?
אז הוחלט בבית משפט על החזרת הציוד ולא רק זאת אלא נקבע בבית המשפט שהציוד ייבדק על ידי מי מטעמה של לורי בטרם יילקח.
אז משטרת מוריה וימ"ר ירושלים מתקשרים ללורי ואומרים לה לבוא לקחת את הציוד,
לורי לוקחת 3 פעמים מונית לירושלים ולא רוצים להחזיר לה.
יש החלטת שופטת אבל ברצינות... מי זו שופטת בכלל בשביל זיזי? הוא גיבור... יש לו מדים.
מה אכפת לו לבזות החלטת שופטת, מי יקח נגדו תלונה? מי יטפל בו? המשטרה? מצחיק נכון?
חפשו בפייסבוק "יובל זיזי" - יש לו זמן לטיולי אופניים.. לטיולים באיטליה, מתי אתה עובד ועל מי אתה עובד זיזי?
עם שם כזה מגוחך כמו זיזי בא לי להמציא עליו שיר מגוחך כיאה לשוטר עבריין..
זיזי יא זיזי... לחיים יא עבריין... נראה לי שתית את הבירה לשוכרה... אתה שיכור מכוח.


פוסט פייסבוק כל התנהלותו של סנ"צ יובל זיזי מרחב מוריה להחזרת תפוסים ע"פ החלטת בית משפט

צורפו גם החלטת השופטת קרן מילר המורה ליובל זיזי להחזיר הציוד מיד:

החלטת השפוטת קרן מילר המורה למרחב מוריה להחזיר מידית תפוסית לעיתונאית
החלטת השפוטת קרן מילר המורה למרחב מוריה להחזיר מידית תפוסית לעיתונאית


החלטת השפוטת קרן מילר המורה למרחב מוריה להחזיר מידית תפוסית לעיתונאית
החלטת השפוטת קרן מילר המורה למרחב מוריה להחזיר מידית תפוסית לעיתונאית

יום שלישי, 8 בדצמבר 2015

"אחד מאלף יוצא זכאי" - משה רונן , ידיעות אחרונות , יוני 2010

יוני 2010 - משה רונן - ידיעות אחרונות - 24 שעות - מערכת המשפט הישראלית: אחד מאלף אנשים יוצא זכאי בבית משפט, הסיבה: ריבוי עסקאות טיעון. סנגורים רבים לא אומרים אמת ללקוחות שלהם כדי שיודו באשמה.

להורדת וקריאת המאמר השלם הקלק כאן

אחד מאלף / תחקיר משה רונן. הנתון המבהיל: רק אחד מכל אלף נאשמים מזוכה בסופו של דבר, לעומת 76 מכל אלף לפני 30 שנה. הסיבה: ריבוי עסקאות הטיעון. השופט ד"ר עמי קובו קובע במחקר שיעורר סערה במערכת המשפט: סנגורים רבים לא אומרים אמת ללקוחות שלהם – כדי שיודו באשמה, כתבה מיום 29/6/2010  

השיטה הנהוגה במשפט הישראלי שגויה מיסודה
השופט עמי קובו מתאר בספרו החדש תמונות מדאיגות משגרת בתי המשפט. הסנגורים סוטרים ללקוחות שלהם, הפרקליטות רוצה לסיים מהר עם התיק ובית המשפט בכלל לא שומע מה יש לנאשם עצמו להגיד, והכל במטרה לסגור עסקת טיעון שלא תמיד יש לה קשר עם הצדק. התוצאה: רק אחד מאלף נאשמים בפלילים מזוכה

תחקיר 29/6/2010 משה רונן, 24 שעות, ידיעות אחרונות

לפי כל הפרסומים היו הראיות נגד מאבטח הרמטכ"ל, ארז אפרתי, מוצקות: הצעירה שהותקפה על ידו הייתה נחושה להעיד נגדו. בדיקת הדנ"א של כתמי הזרע על גופה הייתה חד משמעית. עדי הראייה בזירה זיהו אותו. ואם כל זה לא מספיק, אפרתי עצמו נתפס במקום הפשע. בכל זאת, הסכימה הפרקליטות לעשות איתו עסקת טיעון, שבה בוטל האישום בניסיון לאונס, ונמחקה טענת התביעה כי המעשה בוצע בנסיבות מחמירות. אפרתי אמנם הודה בעבירות חמורות – אך קלות יותר מאלה שהופיעו בכתב האישום המקורי.
זה לא המקרה היחיד מהזמן האחרון שבו נחתמה עסקת טיעון מקלה עם נאשמים שכל הראיות והעדויות הצביעו נגדם.
אתמול ציין אמיר בלחסן, יום הולדת 13. אבל הוא לא חגג את בר המצווה שלו. הוא אפילו לא ידע על היום המיוחד הזה. כבר עשרה חודשים הוא שרוי בתרדמת בבית החולים אחרי שנפגע בתאונת פגע וברח כשגלש עם הסקייטבורד שלו ביהוד.
בני הזוג שפגעו בו, נעים ופנינה תורן, השאירו אותו מדמם על הכביש והמשיכו בדרכם. הם דאגו לרחוץ את המכונית כדי שלא יישארו עליה כתמי הדם של בלחסן, החליפו את בגדיהם ויצאו לאכול במסעדה בראשון לציון.
בשבוע שעבר הם הגיעו להסדר טיעון עם התביעה. למרות שהעונש המרבי על תאונת פגע וברח הוא תשע שנות מאסר, הם סיכמו עם התביעה שהיא תבקש מבית המשפט עונש מופחת: שלוש שנות מאסר בלבד ופיצוי להורי הילד.
עסקאות הטיעון הפכו היום לדרך הנפוצה והמקובלת ביותר לסיום משפטים פליליים. הפרקליטות לא מציגה את הראיות בבית המשפט, הנאשם לא מקבל הזדמנות להוכיח את חפותו והשאלה הגדולה שמרחפת מעל היא מה משקלו של הצדק כשזו תמונת המצב במערכת המשפט.
בהנחיות שהוציא לפני כארבעים שנה היועץ המשפטי לממשלה באותם ימים, מאיר שמגר, הוא הורה לתביעה להגיע להסדרי טיעון רק במקרים חריגים ונדירים שבהם אין לתביעה די ראיות, או יש סיבה ממשית אחרת לכך שהיא אינה מעוניינת לנהל משפט. למשל, כדי לחסוך מנאנסת את הצורך לעמוד ולתאר שוב מעל דוכן העדים את הטראומה שעברה.
אבל ימי השופט שמגר כיועץ משפטי לממשלה חלפו מזמן והמציאות כיום שונה לחלוטין מהנורמות שהוא קבע. לדברי יוסף זוהר, תלמיד מחקר במחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים, מדובר ביותר מתופעה. מדובר בפשיטת רגל של השיפוט הפלילי בישראל.
זוהר ערך השוואה בין מערכת המשפט בשנת 1985 לזו של 2007 וחשף תמונת מצב מדאיגה. יותר ויותר תיקים פליליים מסתיימים בעסקת טיעון. 90 אחוזים מכל המשפטים הפליליים הסתיימו בעסקת טיעון בלי שהשופט יצטרך להכריע על סמך הראיות את אשמתו או חפותו של הנאשם.
מערכת המשפט הפלילי הופכת ממערכת שבודקת את אשמתו של הנאשם ושופטת אותו, למערכת של עסקאות.
ככל שהנאשם, ובעיקר סנגורו, טובים יותר במשא ומתן, כך הסיכוי שלו לצאת "טוב" גדל.
נאשם חזק, בעל יכולת כלכלית להתיש את הפרקליטות, יגיע להסדרים טובים יותר מנאשם חלש, קובע יוסף זוהר. איש ציבור או איש עסקים שיכול להרשות לעצמו לשכור עו"ד יקר, ינהל משא ומתן יעיל יותר עם הפרקליטות ויגיע לעסקת טיעון טובה יותר. נאשם שאין לו סנגור כזה יגיע לתוצאה פחות טובה.
הסדרי הטיעון נוחים מאוד לפרקליטות ולמשטרה. בזכותם הסכנה לפאשלות ולזיכויים בלתי צפויים לא קיימת.
כשיש עסקת טיעון, לא יכול לנחות על הפרקליטות זיכוי מפתיע כרעם ביום בהיר. כך מלמדת הסטטיסטקה, בשנת 1980  עמד אחוז ההרשעות במשפטים הפליליים על 92.4 אחוזים. מכל אלף נאשמים, שבעים ושישה זוכו.
בשנת 2005 ובשנת 2006 עמד אחוז ההרשעות בישראל לפי נתונים רשמיים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על 99.9 אחוז. רק נאשם אחד מכל אלף זוכה.
קפקא בתא המעצר
השופט ד"ר עמי קובו ביהמ"ש שלום ברמלה, פרסם בשבוע שעבר את ספרו "נאשמים בלתי עקביים בבתי המשפט – מודים באשמה וטוענים לחפותם". בספר, המסתמך על עבודת הדוקטורט שלו, מציג קובו, מציאות שבה אנשים המשוכנעים כי הם חפים מפשע מוכנים לערוך עסקאות טיעון משיקולים שאין בינם לבין הצדק דבר.
אגב, לפני שמונה לשופט היה קובו חלק מצוות ההגנה של עמוס ברנס. יתכן שאת חלק מתובנותיו ליקט כבר בתקופה ההיא.
באחד מפרקי הספר מתאר השופט קובו מצב קפקאי: נאשם נפגש עם סנגורו בבית המעצר.
"השגתי לך עסקת טיעון נפלאה. במקום הרשעה ברצח ומאסר עולם, רק 10 שנות מאסר",
מבשר הסנגור ללקוחו.
"קח את זה!"
"אבל אני חף מפשע!" זועק הנאשם.
"קראתי את כל העדויות שבתיק",
מסביר לו הסנגור.
"הראיות נגדך. יש לתביעה תיק סגור, אם לא תעשה עסקה – ההרשעה שלך בטוחה. אתה אידיוט אם אתה מוותר על העסקה!"
השופט קובו ניתח בספרו 400 ראיונות עם נאשמים שהשיבו לכתבי האישום. הוא ראיין 29 סנגורים, שמונה תובעים וחמישה שופטים וניהל תצפיות בבתי המשפט שכללו 110 ימי דיונים.
בספרו מובאים מקרים נוספים מהסוג הזה כולל ראיונות עם סנגורים, המתארים את הלחץ הרב שהם מפעילים על לקוחותיהם להודות באשמה ולחתום על עסקת טיעון המוצעת להם.
סנגור אחר סיפר לשופט על שתי סטירות שסטר לנאשם כדי שיודה. סנגורים אחרים מספרים כי הגזימו בתיאור העונשים שיוטלו על הנאשם והתוצאות המבהילות של ניהול המשפט אם לא תיערך עסקת טיעון. היו סנגורים שסיפרו לשופט קובו כי הם מסתירים מידע מהנאשמים כדי לשכנע אותם להסכים לעסקת הטיעון המוצעת להם.
ספרו של השופט קובו עוסק בנאשמים שהודו באשמה, וממשיכים לטעון שהם חפים מפשע. הוא מכנה את הנאשמים האלה "בלתי עקביים" וטוען כי מספרם עומד על כ- 15 אחוזים מכלל המורשעים.
הוא שואל אם מערכת המשפט יכולה לזהות את המקרים שבהם אדם חף מפשע הסכים לעסקת טיעון והודה, ולכן הורשע על לא עוול בכפו. "חשש מרכזי הנוגע להמלצת סנגורים לנאשמים להודות באשמה טמון באפשרות שהמלצתו של הסנגור לא תהיה ניתוח טובת הנאשם, אלא תושפע גם משיקולים הנוגעים לטובת הסנגור עצמו ובעיקר לשיקולי שכר טרחה ועומס עבודה" קובע קובו.
"ככלל, בעיני סנגורים רבים נראה שרווחי יותר לסיים תיק בהסדר טיעון, לגבות שכר טרחה ולעבור לתיק הבא, מאשר לנהל הוכחות בתיק. הסדרי טיעון יוצרים עבור הסנגור רווחה מהיר וקל".
קובו נוגע בספרו גם בחלקו של בית המשפט בסוגיה:
"יש לערוך שינוי מהותי בכל הנוגע להליך קבלת ההודאה על ידי בית המשפט. השיטה הנהוגה כיום במשפט הישראלי שבה שופטים רבים כלל אינם נוהגים לפנות אל הנאשם, אינם מקריאים לנאשם את כתב האישום, אינם מחייבים את הנאשם להודות בעצמו, אינם דורשים מן הנאשם פירוט של מעשיו, ואינם מוודאים שהנאשם מבין את תוכנו של כתב האישום ואת הודאתו ותוצאותיה, את הוולונטריות של ההודאה ואת אמיתותה, היא שיטה שגויה מיסודה ועליה להשתנות".
המגירה עמוסה בתיקים
ב- 1985 היו בישראל 245 שופטים וכ- 8,600 עורכי דין. במשטרה שירתו קרוב ל- 18 אלף שוטרים שטיפלו בכל שנה ב- 243 אלף תיקים פליליים. באותה שנה כתבו השופטים כ- 40 אלף הכרעות דין.
ב- 2007 מספר השופטים גדל במלמעלה מפי שניים ל- 524 שופטים. מספר עורכי הדין גדל ב- 339 אחוזים ל- 38 אלף וממשיך לגדול גם מאז בקצב מדהים.
במשטרה משרתים 11 אלף שוטרים נוספים ומספר התיקים הפליליים גדל ב- 82 אחוז. אבל מספר הכרעות הדין שכתבו השופטים, אחרי ששמעו את העדויות במשפטים פליליים לא גדל כלל. הוא אפילו ירד בשלושה אחוזים.
בשנת 2007 כתבו שופטי ישראל רק כ- 39 אלף הכרעות דין פחות ממה שכתבו בשנת 1985.
המסקנה ברורה: השופטים, הסנגורים והתובעים בחרו לסיים יותר ויותר תיקים בעסקות במקום לנהל משפטים. ובאחוזים: ב- 2007 נכתבו הכרעות דין כאלה רק ב- 8.8 אחוזים מהתיקים הפליליים. במילים אחרות: הסיכוי שבמשפט פלילי יוזמנו עדים להעיד, ואשמתו של הנאשם תיקבע על ידי השופט בהסתמך על הראיות, קטן בחצי ב- 25 השנים האחרונות.
חסרונותיה של השיטה ברורים. זוהר טוען כי הסדרי הטיעון דורסים את עבודת המשטרה. החוקריעם אוספים ראיות מתוך ידיעה שיהיה, קרוב לוודאי, הסדר טיעון. די בראיות שיספיקו למעצר החשוד ולהגשת כתב אישום נגדו. הראיות האלה לעולם לא ייבחנו בבית המשפט.
הסיכוי של עד שמסר דברם במשטרה להיחקר עליהם על דוכן העדים הוא אפסי. חוקרי המשטרה יודעים זאת היטב. לכן לטענת זוהר וחבריו בתנועה הישראלית להפחתת מעמד ההודאה לשוןטרים אין תמריץ לחקור "עד הסוף" ולהביא לפרקליטו7ת תיק חקירה מושלם, שיעמוד בחקירה נגדית של סנגורים בבית המשפט. בירור האמת נבלם כבר בשלב הראשוני של חקירת המשטרה.
זוהר יודע מניסיונו האישי על מה הוא מדבר.
ב- 2003 הועמד לדין באשמת רצח אביו היהלומן משה זוהר. במהלך חמש שנות המשפט הוצע לו פעמים רבות לסגור עסקת טיעון ו"לגמור עם זה" באשמה מופחתת ובעונש סביר. זוהר גילה אומץ, ובניגוד לאזהרות סניגוריו כי הוא מסתכן במאסר עולם התעקש להמשיך במשפט. רק כעבור חמש שנים זוכה מכל אשמה, תוך כדי ביקורת קשה שבית המשפט מותח על המשטרה ועל הפרקליטות.
מה הפתרון לתופעה הזאת? איך אפשר למנוע הודאות שווא בעסקאות טיעון? ליוסף זוהר יש הצעה פשוטה?: בכל מקרה של עסקת טיעון תחוייב התביעה להציג בפני בית המשפט את ראיותיה. בית המשפט יוכל לאשר את העסקה רק אם עיין בראיות ומצא כי יש בהן די להרשעת הנאשם.
"אנשים שהורשעו על ידי שופט בהכרעת דין מנומקת, מקבלים את התוצאה בהבנה יותר מאשר נאשמים שהורשעו בהסדר טיעון", טוען זוהר.
"הסדרי הטיעון מפחיתים את אמון הציבור במערכת המשפט".

יום שישי, 28 בנובמבר 2014

הפנימייה הטיפולית בכפר אעבלין בגליל: "אבא בוא מהר - מרביצים לי"

תחקיר - אלימות משרד הרווחה נגד ילדים בפנימייה טיפולית בכפר אעבלין בגליל - מאת אביבה לורי

אבא, בוא מהר, מרביצים לי – מה קורה בפנימייה הטיפולית בכפר אעבלין בגליל? החניכים, כולם ילדים למשפחות ערביות במצוקה, מתלוננים על הכאות, הרעבה, התעללות גופנית והשפלות שנמשכות שנים. המנהלים, בני משפחת נששיבי המכובדת, מכחישים. לפני שבועיים פתחה המשטרה סוף סוף בחקירה – אביבה לורי – מוסף הארץ – 4.9.98, קובץ pdf

לפני שבועיים הגישו ארבעה קטינים, שתי בנות ושני בנים, תלונה נגד מנהלי פנימייה טיפולית בכפר אעבלין שבגליל.

התלונה נרשמה ביומן מחלק הנוער במשטרת חיפה תחת הסעיף "תקיפה והתעללות בקטין" והועברה לטיפולו של ראש אגף החקירות במרחב הגליל. מאחוריה מסתתרים סיפורים נוספים של ילדים מוכים ומושפלים באותה פנימייה שאין באפשרותם להושיע.

הפנימייה באעבלין נועדה לענות על צורכיהן של משפחות ערביות במצוקה, אנשים בשולי החברה; הורים גרושים, עבריינים, צרכני סמים ודלפונים גמורים, שמפרנסים את לשכות הרווחה וסמוכים על שולחנם של המוסדות.

לאנשים האלה יש בעיה כפולה, אומרת עו"ד פמלה בטר, מהאגודה הבינלאומית לזכויות הילד, שסייעה לארבעת הקטינים בהגשת התלונה במשטרה. אלו משפחות עם בעיות רבות ששייכות לאוכלוסייה מקופחת, שבדרך כלל לא נהגה להתלונן. במשך עשר שנות קיומה של האגודה, לא היו אלינו כמעט פניות מהמגדר הזה. רק בתקופה האחרונה, חלה שם קצת התעוררות.

מניסיונה למדה, היא אומרת, שאם ילד ערבי או דרוזי מגיע אלינו ופותח את הפה, סימן שהמצב ממש קיצוני. הקבוצה הזאת ניסתה כמה פעמים בעבר להתלונן בתחנת שפרעם על הנעשה בפנימייה, אבל שום דבר לא יצא משם החוצה. השוטרים התקשרו לפנימייה והמנהלים באו והחזירו את הילדים. אחר כך הרביצו להם והענישו אותם על שהעזרו להתלונן.

– הילדים, התרשמת, מספרים אמת?

בכל הקריירה שלנו, תמיד האמנו לילדים ועוד אף פעם לא קרה שהיו קריאות סרק. תמיד הצלחנו לאמת את התלונות במקומות נוספים.

דובר מרחב הצפון במשטרת ישראל, רפ"ק דוד הראל: נכון שמתנהלת חקירה, אבל מאחר שזוהי חקירה רגישה שבה מעורבים קטינים, שנמצאים תחת השגחה, אין למשטרה אפשרות להגיב, כי זה יכול לשבש את מהלך החקירה.

אל תגעו לי בילדים

את הפנימייה באעבלין, כפר שתושביו נוצרים, הקימו בשנת 1978 ג'ודאת נששיבי ואשתו קמאר, כמעון קטן שטיפל בתריסר ילדים.

מאז התפתח המקום לשני מוסדות גדולים למדי פנימייה לבנות – "בית אלחנאן", ובה חוסות, ופנימייה לבנים ובה 95 חוסים, בפיקוח משרד הרווחה.

ג'ודאת נששיבי מת לפני ארבע שנים וכיום מפעיל את הפנימייה הדוד השני והשלישי של המשפחה: האחים הישאם ואיברהים את הפנימייה לבנים; בן דודם ז'וזף ובנו וסאם, את הפנימייה לבנות.

משרד הרווחה משלם לפנימייה בכל חודש כ- 4,000 ש"ח על כל ילד. מי שאמור לבדוק שהכסף הזה מגיע לתעודתו ומנוצל כראוי הוא המפקח האזורי, אליצור בלום, הפוקד את הפנימייה פעם בשבועיים ואמור לדווח למשרד, אם מתגלים אי סדרים.

בדירה קטנה וריקה מאוד בהדר הכרמל בחיפה גרות וידאד עבד אל גני ובתה א', בת 17, שמוצאן ממשפחה בדווית במושב הדו לאומי יערה.

א' ברחה בשנה שעברה מהפנימייה. וידאד, נרקומנית לשעבר וחולת לב, עברה לאחרונה ניתוח מעקפים ומנסה להשתקם. בתה השנייה, בת 15, נמצאת עדיין בפנימייה.

לא רחוק מהן גרות נדא ובתה ה', בת 15: גם היא ברחה מהפנימייה. שני אחיה, ע' בן 13 ו- כ' בן 9, גרים בעפולה עם אביהם, אמנון מונדר.

מונדר, דרוזי מדלית אל כרמל, נכה שיתוק ילדים, התגרש מאשתו נדא ונאלץ לשלוח את הילדים לפנימייה. אחרי ארבע שנים, הוא אומר, הגיעו מים עד נפש: נשברתי כלכלית, פיזית ונפשית. לפעמים אני ממש שוכח את העולם. הראש שלי רק בילדים.

עלילות הפנימייה נחשפות בהדרגה. מונדר, למשל, נזכר עכשיו שבכל התקופה הזאת הוא לא ידע שהילדים שלו מסתובבים רעבים. הם אף פעם לא סיפרו לו, הוא אומר, ואולי בעצם, לא כל כך רציתי לדעת. כי מה יכולתי לעשות? להוציא אותם מהפנימייה? לא היה לי לאן לקחת אותם.

התגרשתי מאמא שלהם לפני ארבע שנים בערך ואז שלחנו אותם לפנימייה בכפר יאסיף, שהייתה בסדר. אחר כך התחתנתי שוב והחזרתי את הילדים, אבל אשתי החדשה לא רצתה לטפל בהם, אז התגרשתי גם ממנה ואת הילדים שלחתי לאעבלין. עכשיו החזרתי אותם סופית הביתה.

הרעב לא היה הדבר הכי גרוע בפנימייה הזאת, הוא אומר. מה שהיה נורא היו המכות, ההשפלות וההתעללויות בילדים, שגם ככה החיים לא פינקו אותם.

הם בוקסרים שם, והילדים – שקי איגרוף. אני לא מוכן לשתוק.

הילדים היום לא מתנהגים כמו שאני מכיר אותם, מפחדים ממני. הילד הקטן לא מרוכז, צורח בלילה, עברה עליו כנראה איזו טראומה. הם רוצים לשלוט בהם, שלא יספרו כלום להורים. גרביים – כל אחד אחר; תספורת – כמו אסיר. אמרתי להם, אל תגעו לי בילדים, אני מספר אותם על חשבוני. לפעמים הילדים היו מתקשרים אלי בגוביינא ובוכים 'אבא, בוא מהר, מרביצים'. הייתי לוקח את האוטו ונוסע כמו משוגע. רבתי איתם הרבה. פעם הזמינו משטרה.

תמיד מאמינים למורים

נוהאד עבד אל גני, אחותה של וידאד, היא המשכילה בחבורה. העברית שלה קולחת. לפני שנתיים היא שמעה לראשונה על דברים מוזרים שמתרחשים בפנימייה באעבלין: שכנה של אחותי בנהריה סיפרה על הבן שלה, שעיקמו לו את היד וגילגלו אותו ממדרגות ועל הבת שלה, שהכניסו לה מכות, ושהיו מעמידים אותם שעות על רגל אחת בתור עונש, אבל האמת, לא האמנתי לה.

לפני שבוע היו פה הילדה של אחותי והילדים של נדא והילד התחיל לצחוק על האוזן של אחיו, אז שאלתי אותו 'מה קרה לך באוזן?' והוא סיפר לי שהרביצו לו. התחלתי לתחקר אותם ושמעתי את כל הסיפורים.

א', בתה של וידאד, נשלחה לפנימייה בנובמבר 96'. קודם לכן היא היתה בחזקתו של אביה בעכו ושם גם למדה בבית הספר. כאשר אביה נידון למאסר, היא באה לאמה בחיפה ומשם הועברה יחד עם אחותה הצעירה לפנימייה, בהמלצת שירותי הרווחה. וידאד: מהתחלה היתה בוכה, לא רצתה ללמוד ולא רצתה להישאר שם.

א': כלום לא עניין אותם, לא המצב שלי ולא אם יש לי בעיות. מה דחוף להם לדעת? הרכילות בבית. מה קורה עם אמא שלי ואיפה אבא שלי. חוץ מזה, מתעללים, מכות, לא היו נותנים לאכול טוב. רק שלוש פעמים ביום ואם מישהו רעב, לא איכפת להם. לא נתנו להם לצאת, נתנו עונשים, לעמוד מול הקיר עם הידיים למעלה על רגל אחת. פעם ברחתי והתלוננתי אצל פקידת סעד. הם שנאו שברחתי.

הילד כ' מראה את האוזן, גדולה ונפוחה, "כמו חמור", הוא אומר. המדרי בפנימייה הוריד מכות והרביץ במקום.

לקריאת התחקיר השלם הקלק כאן

אבא בוא מהר מרביצים לי - אביבה לורי – מוסף הארץ – 4.9.98
אבא בוא מהר מרביצים לי - אביבה לורי – מוסף הארץ – 4.9.98

יום חמישי, 2 באוקטובר 2014

רצח ענבל עמרם: 9 משוטרי משטרת פתח-תקווה אחראים למחדל – פסק דין כב' השופטת הילה גרסטל ביהמ"ש המחוזי

אוגוסט 2010 - רצח ענבל עמרם: 9 משוטרי משטרת פתח-תקווה אחראים למחדל – פסק דין כב' השופטת הילה גרסטל ביהמ"ש המחוזי מרכז תיק ת"א 770-12-07

ביהמ"ש המדינה אחראית למותה של ענבל עמרם ז"ל – בימ"ש מחוזי מרכז ת"א 770-12-07 פסק דין כב' השופטת הילה גרסטל, קובץ pdf

רצח עמרם: 9 מהשוטרים האחראים למחדל קודמו




"טרגדיה איומה אירעה למשפחת עמרם בליל שבת שבין 3.3.06 לבין 4.3.06 עת נרצחה בתם, ענבל עמרם ז"ל (להלן: "המנוחה" או "ענבל" על ידי מוחמד בן טאלב ג'עידי (להלן: "הרוצח") שהגיע במטרה לגנוב את רכב המשפחה בו נהגה (להלן: "הרכב"). ענבל הייתה בת 20 בלבד במותה.

הרוצח הואשם והורשע על פי הודאתו ברצח, בשוד, בחטיפה לשם סחיטה, בהצתה ובשהייה בלתי חוקית, וביום 14.11.06 נגזרו עליו בבית המשפט המחוזי בתל אביב מאסר עולם ועוד 15 שנות מאסר חופפות.

בתביעה דנן עותרים התובעים לפיצויים בגין הנזקים שנגרמו לטענתם בשל מחדליהם של הנתבעים בטיפול בפרשה, הכל כפי שיפורט להלן."…

למרות תפקודה הלקוי של תחנת פ"ת והממונים עליה בליל הרצח מגלה בדיקת מעריב: תשעה מעשרת השוטרים והקצינים האחראים למחדל דווקא זכו מאז לקבל קידום.


ענבל עמרם ז"ל – מחדלי משטרת פתח-תקווה

אז מי אשם באותה "רשלנות" עליה דיבר בית המשפט? אף שבני משפחת עמרם תבעו לדין רק חמישה אנשי משטרה, מעיון בפרטי האירוע ניתן למנות לא פחות מעשרה שוטרים וקצינים, מהיומנאי בתחנת פתח תקווה ועד למפקד המחוז בפועל בזמן הירצחה של ענבל, שנושאים באחריות לכישלון המשטרתי. אלא שבניגוד למצופה, בדיקה מגלה כי כמעט כל המעורבים בפרשה קודמו בארבע השנים שחלפו מאז.

גם מי שהיו אחראים ישירות לתוצאות הטרגיות עודם נושאים בתפקידי שיטור: יומנאי משטרת פתח תקווה, איתן לייזר, מי שסירב לקחת תלונה מבני משפחת עמרם, צעק עליהם צעקות רמות וגירש אותם מתחנת המשטרה. השופטת מותחת ביקורת קשה על דרך תפקודו ורומזת כי במהלך עדותו לא דיבר אמת. עם זאת, הוא קודם מאז והיום משמש כשוטר סיור באותה תחנה.

החוקרת התורנית באותו לילה, ורד צברי: היומנאי טען כי התקשר לצברי כדי לקבל הנחיות כשהגיעו בני המשפחה להגיש תלונה, אך זו טענה בפניו כי היא ממהרת הביתה משהסתיימה המשמרת שלה. בבית המשפט טענה צברי כי לא אמרה את הדברים, אלא טיפלה בתיק אחר. השופטת הביעה ספקות לגבי אמינותה, אך צברי ממשיכה לשמש כחוקרת בתחנת פתח תקווה ובימים אלה נמצאת בחופשת לידה.

אחראי משמרת בתחנת פתח תקווה, בני בידני: לא פעל כמצופה ממנו מתוקף תפקידו ולא הורה ליומנאי לקבל את תלונת בני המשפחה, למרות שהיה עד כשגורשו בני המשפחה מהתחנה. גם לגביו מצאה השופטת כי פעולתו הייתה רשלנית והביאה למותה של ענבל עמרם. אלא שבידני קודם גם הוא ומשמש כמפקד שאינו קצין בתחנת פתח תקווה.

קצינת החקירות של משטרת פתח תקווה, רב פקד סימה דרעי: ביום האירוע הייתה בביקור בבית שאן. לטענת בידני, הוא התייעץ איתה בטלפון והמתין לקבל ממנה הנחיות לאחר שבני המשפחה הגישו את תלונתם. בית המשפט רמז כי דרעי לא אמרה אמת בבית המשפט, לאחר שטענה כי היא לא זוכרת שיחת טלפון כזאת. בימים אלה היא מקודמת לתפקיד קצינת החקירות של תחנת נתניה, הנחשב ליוקרתי יותר.

"ניצב פרנקו לא פעל לחקירה חיצונית של המקרה"


מפקד תחנת פתח תקווה, סגן ניצב מוטי פלדמן: השופטת מתחה עליו ביקורת קשה, בין היתר על כך שגם כשהתמונה התבהרה בשעות הבוקר והיה ברור שהרכב של ענבל נמצא באזור פתוח ליד צומת גלילות, לא וידא פלדמן את הנחייתו לפתוח במבצע חיפוש ולהזעיק למקום כוחות. פלדמן, שקודם מאז, הוא כיום בכיר במטה הארצי של המשטרה.

מפקד מרחב השרון – תת ניצב מנשה ארביב

ארביב: פסק הדין לא מתייחס אליו באופן ישיר, אך הוא בהחלט מצייר תמונה עגומה על דרך ההתנהלות של היחידה עליה פיקד. ארביב מינה את קצין החקירות שלו לחקור את תפקוד משטרת פתח תקווה בפרשה ולא העביר את החקירה לגורם מחוץ למרחב שרון או מרכז – כך שחקר למעשה את עצמו. גם ארביב קודם מאז ובימים אלה הוא משמש כסגן מפקד מחוז תל אביב.

ממלא מקום מפקד מחוז המרכז, ניצב אהרון פרנקו: לא פעל לחקירה חיצונית של הפרשה והותיר את החלטת תת ניצב ארביב למנות קצין זוטר לחקור את התנהלות המשטרה. מאז קודם בדרגה והוא משמש כיום כמפקד מחוז ירושלים במשטרה.


ניצב אהרון פרנקו לא פעל למינוי וועדת חקירה לרצח ענבל עמרם ז"ל – אחראי קשות למחדל הרצח
קצין תורן במרחב ירקון, פקד רן ורד: השופטת גרסטל מתחה ביקורת קשה על תפקודו ורשלנותו, שהביאו למותה של ענבל עמרם. בין היתר, היה ורד אמור לרכז את פעולות החיפוש באזור שבו נמצא אות איכון הטלפון, אך בפועל הוא ריכז רק שתי ניידות, שגם הן סיימו במהירות את החיפושים שנשקו לשעת סיום המשמרת שלהם.

משפחת עמרם: המשטרה ניסתה למנוע הגשת תביעה

"משבוצע איכון לטלפון של ענבל הוא אותר במקום מבודד, בשטח פתוח ומרוחק. גם אז, בסביבות השעה חמש, התנהלה המשטרה באיטיות ובמקום לשלוח כוחות מתאימים עם כלי רכב המותאמים לשטח ולנסות לאתר את ענבל, נשלחו שתי ניידות שעזבו את השטח לפני השעה שבע בבוקר לחילופי משמרות. כך בוזבז זמן יקר מפז. בשעה זו עזב גם הקצין התורן מבלי שהיה אות חיים מענבל", קבעה השופטת.

פקד רן ורד קודם בדרגה ובתפקיד. אגב, מפקד מחוז תל אביב הקודם, והמועמד המוביל לתפקיד המפכ"ל, ניצב אילן פרנקו, בחר בורד לתפקיד הרל"ש שלו.

מפקד מרחב ירקון – ניצב חגי דותן: השופטת מתחה ביקורת קשה על תפקוד המרחב בפרשה; על העיכובים בשליחת הכוחות לחיפושים, בהזנקת המסוק ובניהול מבצע החיפושים. היא לא נקבה בשמו של דותן כאחראי ישיר, אך בהיותו מפקד היחידה ברור כי הוא נושא באחריות כוללת. מאז המקרה קודם דותן בדרגה ובתפקיד והוא משמש כיום כמפקד מחוז ש"י במשטרה.

סגן מפקד מרחב ירקון במשטרה – תת ניצב אמיר גור: במהלך המשפט סיפרו בני משפחת עמרם כי המשטרה שלחה קצין בכיר שידבר על לבם בניסיון למנוע את הגשת התביעה לבית המשפט.

השוטר שנבחר למשימה היא תת ניצב גור, אז סגן מפקד מרחב ירקון במשטרה. כיום משמש גור כמפקד מתפ"א (יחידת ההריסות של המשטרה).

3 מיליון שקלים פיצוי לקרובי ענבל עמרם
3 מיליון שקלים פיצוי לקרובי ענבל עמרם


פסק דין השופטת הילה גרסטל בעניין מחדלי משטרת ישראל פתח תקוה על הרצחה של ענבל עמרם
פסק דין השופטת הילה גרסטל בעניין מחדלי משטרת ישראל פתח תקוה על הרצחה של ענבל עמרם

יום שישי, 5 בספטמבר 2014

זעקתה של אם שרשויות הרווחה חטפו את בנה הפעוט ומתעללות בו

שר הרווחה מאיר כהן - מדיניות סחר בילדים
שר הרווחה מאיר כהן - מדיניות סחר בילדים
ספטמבר 2014 - זעקתה של אם שרשויות הרווחה חטפו את בנה הפעוט ומתעללות בו , מתוך סטטוס בפייסבוק מקבוצת "הורים שכולים לילדים חיים".

סיפור אמיתי וקורע לב שהגיע לידינו הערב :
ילד אהוב שלי, היום אתה בן 3 וכבר שנתיים לא בבית. את רוב חייך אתה מבלה בשבי ואתה סך הכל גוזל רך שלא הספיק לעשות רע לאף אחד.
אהוב ליבי, סליחה שלא היה לי כוח להמשיך להחזיק בגופך כשתלשו אותך ממני באכזריות שאין דומה לה.
סליחה שאתה סובל יום יום שעה שעה ,
סליחה על החבלות שממלאות את גופך החלש והצנום...
סליחה שנתתי לממלכת האופל להשתלט על חייך,גוזל קטן ואהוב של אמא ....
סליחה על הפחדים בלילה ועל העיכוב שלך בהתפתחות. אני יודעת,שנתיים בלי אמא מביאים הרבה צער וכאב ומחלישים את גופך ואת נשמתך, ילד אהוב שלי .
סליחה שאני לא נשארת ערה כל היום וכל הלילה, כדי להרגיש את הסבל שלך.
רוצה שתדע שכל גופי כואב ושנשמתי נשרפת..
הימים הפכו לסיוט והלילות לגיהנום.

הייתי עושה הכל ,כדי לחזור לרגע ההוא ולשנות את הסוף.
הרגע בו נקשו בדלת...הרגע שצבע את עולמנו בחושך תהומי,הרגע שתלש לי את הלב ממקומו והותיר אותו מדמם כבר שנתיים.
מעברה השני של הדלת יכולתי להבחין בשתי דמויות מוכרות ובשוטר במדים.
לא העלתי בדעתי שיעברו 10 דקות ואחווה את הרגע הקשה ביותר בחיי , גם אתה..
הרגע בו בני, אהובי , יחידי ,ייתלש מידיי באכזריות מלווה בשקרים , ללא הוכחות.
לא תיארתי לעצמי שלא אוכל להציל אותך מהטראומה, מכוח השקר ומעוצמת הרוע.
לא תיארתי לעצמי שלא אוכל להמשיך להחזיק בידך הקטנה, הקורעת את חולצתי כשמנסה להאחז בי.
לא העלתי במוחי חושך גדול כל כך שיכול לצבוע עולם שלם בשחור...

משרד הרווחה תולש ילד מזרועות אמו בלילה - אילוסטרציה
משרד הרווחה תולש ילד מזרועות אמו בלילה - אילוסטרציה

סטטוס בפייסבוק - מונולוג של אם שרשויות הרווחה תלשו ממנה את בנה הפעוט ומתעללות בו
סטטוס בפייסבוק - מונולוג של אם שרשויות הרווחה תלשו ממנה את בנה הפעוט ומתעללות בו

סיגל טובי עו"סית לשכת רווחה קרני שומרון ודוד גולן משקרים ללא בושה בענייני הוצאת ילדים מהבית


יום שני, 18 באוגוסט 2014

פרזיטיות פקידות סעד בשנות הששים - בקורת חריפה בפי שופט שלום על פקידת משרד הסעד בכירה - "חרות" 7 ביוני 1959

בקורת חריפה בפי שופט שלום על פקידת משרד הסעד בכירה  - "חרות"  7 ביוני 1959

הקציבה לנכה שבא למשרד 10 דקות לשהיה במקום וכשעבר הזמן המוקצב הזעיקה את המשטרה.

ביקורת חריפה על פקידת סעד ממשרד הסעד כירושלים ועל המשטרה שהביאו לדין נצרך סוציאלי על "הסגת גבול פלילית" לאחר ששהה במשרד חסעד דקות ספורות יותר מעשר הדקות שקצבו לו - מתח ביום ו' שופט השלום בירושלים מר י.חריש, בזכותו את הנאשם מהאשמה שיוחסה לו.

בפסק דינו ציין השופט, כי עילת התביעה היא שלפני מספר ימים עלה הנאשם ציון סאראג' מטבריה לירושלים לשחר פני עובדי משרד הסעד,בבקשה להתיש את הטיפול בסידורו בעבודה לפרנסת ביתו.

הממונה על הלשכה, הגב' ל.זינגר,קבעה לו 10 דקות לעזיבת המשרד, ומשפקעו 10 הדקות עמדה הגב' זינגר והזעיקה את המשטרה.

להלן המאמר השלם בעיתון


יום שלישי, 5 באוגוסט 2014

לשכת הרווחה קרית שמונה הוציאה צו הרחקה לתושב קשה יום שבא לבקש סיוע בשיפוץ דירתו המתפרקת מחברת עמידר

המאמר "ישנים בעמידר" , שי גרלר , אוגוסט 2014

תושב קשה יום מקרית שמונה ביקש טיפול בדירתו המתפרקת ולא האמין שנתקל במכשולים בבירוקרטיה העירונית. ב"עמידר" הודו שהוא זכאי לעזרה אבל התנערו מאחריות. לשכת הרווחה קרית שמונה הוציאו נגדו צו הרחקה. משטרת ישראל: "עליו להבין איך הדברים עובדים.

לשכת הרווחה קרית שמונה הוציאה צו הרחקה לתושב קשה יום שבא לבקש סיוע בשיפוץ דירתו המתפרקת מחברת עמידר
לשכת הרווחה קרית שמונה הוציאה צו הרחקה לתושב קשה יום שבא לבקש סיוע בשיפוץ דירתו המתפרקת מחברת עמידר

יום שישי, 1 באוגוסט 2014

משטרת ישראל מחוז מרכז תחנת דיזנגוף ת"א - פשיטה על בית עיתונאית ביום שישי בלילה 21:40 מבלי לציין על מה

יוסי סילמן - עבריין שלא נחקר במשטרה
יוסי סילמן - עבריין שלא נחקר במשטרה
1 באוגוסט 2014 יום שישי בלילה 21:40 - משטרת ישראל מחוז מרכז תחנת דיזנגוף פשטה על ביתה של העיתונאית האמא ל' שאינה רואה את ילדיה מזה כחמש שנים. השוטר אורן עטיה התקשר לאמא כשהוא בכניסה לביתה ושאל אותה פרטים על מקום הימצאה ודרש ממנה לבוא להחקר בתחנת דיזנגוף תל אביב.

השוטר אורן אטיה לא ציין בפני האמא מדוע היא נדרשת להחקר במשטרת דיזנגוף כאשר נשאל.

ברקע מדובר באמא, עיתונאית אשר אינה רואה את ילדיה במשך 5 שנים ועוסקת בחקר וחשיפת מדיניות הרווחה כלפי אוכלוסיות מוחלשות.

משרד הרווחה משתמש במשטרת ישראל להשתיק את האמא העיתונאית בשיטות תמוהות כגון האירוע לעיל.

משטרת ישראל מעת לעת מופעלת ע"י משרד הרווחה בשיטות אפלות

ידוע המקרה של מנכ"ל משרד הרווחה העבריין יוסי סילמן אשר הורה למשטרת ישראל מרחב דן לפעול נגד האמא העתונאית ל' משום שחש מאויים מפרסום שפרסמה על פשעיו נגד הרשויות ובכך גרם לשרשרת כשלים החל מהשופטת דנה אמיר שהוציאה צו חיפוש לא חוקי ותלונה חמורה נגד משטרת מרחב דן בידי עורך דינה של ל'.

אורן עטיה יחידה מחוזית משטרת דיזנגוף ת"א - זימון עיתונאית לחקירה ביום שישי שעה 21:40



האזינו לשקרים והבלים מפיו של יוסי סילמן: גלי צה"ל - רינו צרור: שימוש לרעה בכוח השררה של משטרת ישראל מרחב דן ומשרד הרווחה נגד עיתונאית בלוגרית







יום חמישי, 24 ביולי 2014

יוסי סילמן - עבריין בשרות המפלגה

יוסי סילמן - מנכ"ל משרד הרווחה
יוסי סילמן - מנכ"ל משרד הרווחה
התנהלותו העבריינית של מנכ"ל משרד הרווחה יוסי סילמן נגד הבלוגרית ל' התאפיינה  באיומים ברשת הפייסבוק, שימוש לרעה בכוח השררה ובמשטרת ישראל מרחב דן, הסתה ברשת הפייסבוק, בעלים של חברה מפירת חוק ועוד.
להלן מאמר על פעילותו העבריינית של יוסי סילמן בתחום היותו חבר מפלגה.

יש עתיד ליוסי סילמן? , אפרים הלפרין , יוני 2014 , news1

הפרסומים על יוסי סילמן, מנכ"ל משרד הרווחה, יוצרים רושם מאוד לא נעים. מעצרה של עיתונאית בלוגרית, על כי פרסמה פרטים מביכים על התנהלותו האישית מעלים ספק מאוד גדול במידת בגרותו הדמוקרטית, ולגבי מהות קשריו עם המשטרה, הוא הרי תת-אלוף במילואים, אין כל ספק שיש לו הרבה חברים בהרבה מקומות, ובל נשכח הוא היה גם ראש מטה השטח של מפלגת יש עתיד בבחירות האחרונות

כך כותבת הבלוגרית טל שניידר על הטקטיקה והאסטרטגיה של מפלגת יש עתיד בבחירות האחרונות, כאשר תא"ל מיל יוסי סילמן (מנכ"ל משרד הרווחה דהיום) הוא ראש מטה השטח שלה ואחראי ישירות על המפורט להלן (מבלי להסיר כמובן את האחריות ממנהיגי המפלגה ומראשה):

מביאים את תעמולת הבחירות אל תוך הקלפי באמצעות רמקולים – בניגוד בוטה לחוק

כך כותבת טל שניידר: "ביש עתיד העדיפו לנתב את תקציב יום הבחירות לפעילות בחוץ ולא בתוך אתר ההצבעה. הוויתור על תקציב משקיפים, איפשר את ניתוב הכסף לדוכנים שמייצרים רעש בחוץ – תוך שיש עתיד מסתמכים באופן עקיף על העבודה של משקיפי מפלגות אחרות בנוגע לטוהר הבחירות. יש עתיד אומנם הפעילה משקיפים-מדלגים, שנכסים ויוצאים מחלק מן הקלפיות, אך לא הושיבה, את המשקיפים הקבועים. החלטה זו, אפשר לומר, הייתה בהחלט הימור גדול עבור מפלגה חסרת ניסיון".

בהמשך מתארת טל שניידר את השיטה - "על השולחן הונחו שלל חומרי קמפיין, חולצות ואבזירי יום בחירות אחרים. המתנדבים צוידו במגפונים, ציוד הגברה וייצרו סביבם אווירת הפנינג ומסיבה עם מוזיקה מאוד רועשת. לפחות עשרה מתנדבים, בראשות אמילי פרי, אכלסו את הדוכן הגדול ושוחחו עם מתלבטים בכניסה לקלפי (במרחק המותר על-פי החוק)".

החוק ברור

חוק הבחירות דרכי תעמולה קובע במפורש "לא תהא תעמולת בחירות באמצעות רמקול, פרט לשימוש ברמקול כדי להגביר קולו של נואם באסיפה המתקיימת כדין". כמסתבר מהתורה ומהמעש של מטה הבחירות של יש עתיד השיטה התבססה בעיקרה על הפרה בוטה של חוק, ביום הבחירות ובסמוך לקלפי באופן שהתעמולה אף מלווה, קרוב לודאי, את המצביע לא רק אל תוך הקלפי, אלא לרגע ההצבעה ממש.

השוטרים והפקחים עוצמים עיניים בכל הקלפיות

בכל הקלפיות יש תמיד שוטרים שחייבים לאכוף גם את חוקי הבחירות, ובכל הקלפיות יש גם פקחים, אשר אמורים לאכוף את חוקי העזר העירוניים אשר בד"כ אוסרים הפעלת רמקולים, ואלה מ"יש עתיד" עושים מה בראש שלהם, כל דאלים גבר. וזה קורה ככל הנראה בכל הארץ (כך לפחות ניתן להבין מהבלוג של שניידר). מילא שוטר אחד חבר – אבל כל הארץ? מה הולך כאן? כל הארץ?

היסוד הנפשי באיסור הפעלת רמקולים בבחירות

ומדוע אסור להפעיל רמקולים בבחירות? על אחת כמה וכמה ביום הבחירות, ועל אחת כמה וכמה וכמה באזור הקלפי? הבחירה של אדם אמורה להיות בסופו של דבר בחירה אישית נטולת כל השפעה בלתי הוגנת, ונטולת השפעה כלל לפחות מרגע המעבר של שער הקלפי (יש מרחק המוגדר בחוק) עד עמדת ההצבעה ועד בכלל. אך מה קורה כאשר המצביע הולך לקלפי ובאוזניו מוזיקה מפוצצת אוזניים של מפלגה מסוימת, ומה קורה כאשר כל שאר המפלגות שומרות חוק ורק מפלגה אחת חוצה בשתי רגליה את קו החוק?

מצב כזה גורם לעבירה כפולה, קודם עבירת הרמקולים, שהיא עבירה טכנית מעיקרה אך בוודאי חל איסור על הפעלת תעמולה בתוך הקלפי, ואפילו בעמדת ההצבעה, כאילו היה מקרן מול המצביע (במקרה שלנו מקרן קולי) ומציג תעמולת בחירות של יש עתיד ורק של יש עתיד בכל הקלפיות ובכל הארץ, ואין פוצה פה ומצפצף, ורשויות החוק ישנות את שנת הצהריים.

ומה קורה שראש המטה שלה, כפי שמסתבר כעת אף יכול להפעיל בשלט רחוק את המשטרה? עד כדי מעצר של חפים מפשע!!! איך אפשר שלא לעשות אחד ועוד אחד ולהמנע מלהסיק שהריקבון כאן הוא יסודי, עמוק, אשר יש ספק אם ניתן כלל לשקם אותו, ולא נדרש כאן פשוט לזרוק ולעשות חדש?

האם גם אני צריך לצפות מרגע זה לדפיקות על הדלת ולאזיקים על הידיים?

השתלטות אלימה ובלתי חוקית על הקול הצף

והרי ברור היה בבחירות האחרונות שלקול הצף היה בהם משקל מכריע, וברור שהקול הצף הוא קהל מתלבט, ברור היום שקהל מתלבט נוח להשפעות באמצעות גימיקים, אז מה עושים? בונים תוכנית הדורכת על החוק בשתי רגליים, מכשילים צעירים, מיטב הנוער, כך שיפעילו רמקולים בניגוד לחוק, דואגים בדרכים הידועות להם בלבד שהמשטרה לא תתייחס לעבירות האלה, והופה קיבלנו עוד עשרה מנדטים.

מעולם לא הייתה הטיית בחירות כמו בבחירות האחרונות. בחירות הן לא דבר נקי, תמיד יש מנדט או שניים אשר נעים לכאן או לכאן, מתים קמים ממרבצם להצביע, הצבעות כפולות, חמולתיות, קמעות, אך לדעתי מעולם לא הגענו למה שהיה בבחירות האחרונות. מעולם לא היה לאיש האומץ והקשרים לדרוך עד כדי כך על החוק, לעשות קופת ענק של מנדטים, ולעבור את כל זה בשלום.

אין אף חרדי, לא בבית שמש ולא שום מקום אחר שהשתלט בדרכים ביריוניות על כל כך הרבה מנדטים כפי שהשתלטה מפלגת יש עתיד, באמצעות יוסי סילמן ויאיר לפיד בבחירות האחרונות.

ריבוי הקולות הצפים והבריונות הפלילית לדעתי של מפלגת יש עתיד השתלטו בשיטות שונות, לפחות זו המוצגת לעיל, על-ידי טל שיידר והבלתי חוקית בעליל, בהנהגתו ובהובלתו של ראש המטה, יוסי סילמן אשר את דפוסי התנהגותו אנו רואים כעת בפרשת התלונות והמעצר של העיתונאית/בלוגרית, ובברכתו ועידודו של ראש המפלגה לפיד.

אף פעם לא מאוחר לחקור ולהסיק מסקנות נדרשות

אני מצפה מהיועץ המשפטי לממשלה, מפרקליט המדינה, ממח"ש, מועדת הבחירות המרכזית ממבקר המדינה לבחון לעומק את מה שלא בחנו בעבר, כלומר את התרגילים השונים בהם השתמשה יש עתיד במטרה שהצליחה לה מעל ומעבר למשוער, לשים ידה על הקול הצף. ככל שהם (בכירי רשויות החוק) או מי מהם מנוגדי עניינים מסיבות כלשהן אנא יתאימו עצמם לכללי ועדת אשר, ויסמיכו אחרים לבדוק.

סרטן כזה כמו סרטן אחר (סרטן הרפז) לא נרפא מעצמו, גם הקרנות וטיפול כימי לא עוזרים, אלא כטיפול תומך לאחר החיתוך העמוק. או שחותכים או שהוא מתפשט, ולכן ראוי לחתוך מוקדם ככל האפשר, וככל שנמתין כן החיתוך יהיה עמוק יותר, תופעות הלוואי תהיינה חמורות יותר, והכאב והסבל של הטיפולים התומכים לאחר החיתוך יהיו רבים יותר.

גלי צה"ל - רינו צרור: שימוש לרעה בכוח השררה של משטרת ישראל מרחב דן ומשרד הרווחה נגד עיתונאית בלוגרית

 

יום ראשון, 29 ביוני 2014

רשויות הרווחה רצחו את האמא נ' ז"ל

נזקי הרעלת עובדות סוציאליות - רשויות הרווחה תולשות באלימות ובתוקפנות ילדים מהוריהם מאחר וידוע כי ההורים ילחמו על ילדיהם. העובדות הסוציאליות במסגרות הרווחה השונות מרעילות נגד ההורים בבתי משפט ומשטרת ישראל, וכן בפני ה"מומחים" מטעמם. וכך מערכת שלמה מורעלת פועלת ילד משפחה אומללה ומחריבה אותה.



יוני 2014 - האמא נ' ז"ל התאבדה לאחר שבתה נלקחה ממנה על ידי משרד הרווחה בצו חירום ממשמורתה.
נ' היא אם חד הורית. האבא של הילדה נפטר לפני חצי שנה ממחלה קשה, והבת טופלה במסירות ואהבת אין קץ על ידי האמא ובן זוגה התומך.
בין האמא לבת התקיים ויכוח סתמי על גלישת הבת באינטרנט ברשת הפייסבוק, האמא ניתקה את האינטרנט בבית.


הילדה סובלת מוריד רגיז על יד האף, תופעה שקיימת אצל ילדים, וכשהיא מבצעת פעולות הכרוכות במאמץ, או מתרגזת, נוזל לה דם מהאף.
במהלך הויכוח שהתקיים במרפסת בין האמא לבת, נזל לילדה דם מהאף. 2 חברותיה של הבת עברו ברחוב וקראו לילדה לבוא איתן.
האמא אמרה לבתה, לכי לטייל עם חברותייך. אותן חברות התקשרו למשטרה, ואמרו שהאמא מרביצה לבת שלה, דבר שלא היה ולא נברא. הן חשבו שבכך, האמא תחבר תחבר את האינטרנט בבית בחזרה.
אלא שכעבור זמן קצר, הגיעה משטרת חדרה עם פקידת סעד לחוק הנוער לבית של האם, עצרה את האם באלימות, והוציאו צו חירום ללקיחת הילדה מהאם למרכז חירום נווה מיכאל.
הילדה צרחה בבהלה, לא הבינה מה עושים לאמא שלה.
האמא נחקרה ונעצרה בכלא קישון למשך 3 ימים והואשמה באלימות כלפי בתה, דבר שלא היה ולא נברא. במהלך החקירה הוטחו באם האשמות שקר בהם נטען שהאמא רעה לבתה ופקידת הסעד אף כתבה זאת בתסקיר לביהמ"ש שמפורסם בקבוצת הפייסבוק "הורים שכולים לילדים חיים".
מודגש:
האם ללא עבר פלילי, ללא רקע נפשי קודם, לא פנתה מעולם לשירותי הרווחה, אישה עובדת כמרפאה בעיסוק עם בעלי חיים, מצאה עצמה בסיטואציה לא נורמלית בה היא מואשמת באלימות כלפי בתה היחידה.
פקידת הסעד אמרה לאם שהיא יותר לא תראה את הבת שלה.
שלושת ימי המעצר, הטחת האשמות השווא והחקירות המתישות, והאמירה של פקידת הסעד שיותר היא לא תראה את בתה, הביאו את האמא לקצה גבול היכולת שלה לספוג את הזוועה. האמא לא יכלה לשרוד בלי הבת שלה, ותלתה את עצמה ביום 24/6/14.
יום 28/6/14 הוא יום הולדתה של האמא נ', היא היתה אמורה לחגוג 39 שנים ולחגוג עם בתה ובן זוגה את יום הולדתה.
נ' התאבדה לאחר ששירותי הרווחה התערבו בחייה וגרמו לה לחנק נוראי. במקום לסייע, הטיפול של הרווחה הוא אלים וברוטלי לצרכי סחר בילדים.
הילדה היא תלמידה מצטיינת בבית הספר, מטופחת ומושקעת והיתה משוש חייה של האם. ללא הבת האם לא שרדה.

יום ראשון, 22 ביוני 2014

העבריין יוסי סילמן איים על האמא ל' ברשת הפייסבוק באמצעות כרטיס "הגנת ילדים"

מוטי לייבל Moti Lebel - זיהה כי יוסי סילמן עומד צאחורי הגנת ילדים
מוטי לייבל - זיהה כי יוסי סילמן עומד מאחורי "הגנת ילדים"
יוני 2014 - יוסי סילמן מנכ"ל משרד הרווחה לא בחל בשום אמצעי נבזי ככל שיהיה בניגוד לחוק ולכללים להחליש את האמא ל'. סילמן העבריין, השתמש במשטרת ישראל מרחב דן והגיש נגד ל' תלונת שווא על פגיעה בפרטיות וטען כי הרגיש "מאוים" ובמקביל שלח הודעות שטנה נגדה ברשת הפייסבוק תוך שהוא פוגע בה ובילדיה. העבריין סילמן גם נקט באלימות בירוקרטית נגד ל' והנחה ווידא כי פקידות הסעד מונעות ממנה לראות ילדיה וגורמות לה נזקים כלכליים והתשה נפשית בהליכים מול בית משפט.

העבריין יוסי סילמן פתח כרטיס ברשת הפייסבוק בשם "הגנת ילדים" והחל להפיץ דברי בלע ושטנה נגד האמא ל'. מוטי לייבל Moti lebel חבר בקבוצת זעקת אמהות זיהה כי יוסי סילמן עומד מאחורי כרטיס "הגנת ילדים" ברשת הפייסבוק.

להלן מספר דוגמאות של איומים ודברי שטנה ששלח העבריין יוסי סילמן לאמא ל':

 יוסי סילמן מסית נגד האמא ל' ברשת הפייסבוק בניגוד לחוק הנוער וחוק העונשין - איסור פרסום מידע על קטינים
יוסי סילמן מסית ברשת הפייסבוק נגד האמא וילדיה - 16.05.2014
העבריין יוסי סילמן מסית ברשת הפייסבוק נגד האמא וילדיה - 16.05.2014


העבריין יוסי סילמן מאיים על ל' ברצח וכותב לה ברשת הפייסבוק הודעה פרטית באמצעות כרטיס "הגנת ילדים" כי יגרום לה להתאבד.
העבריין יוסי סילמן מאיים על ל' ברצח וכותב לה ברשת הפייסבוק הודעה פרטית באמצעות כרטיס "הגנת ילדים" כי יגרום לה להתאבד.
העבריין יוסי סילמן מאיים על ל' ברצח וכותב לה ברשת הפייסבוק הודעה פרטית באמצעות כרטיס "הגנת ילדים" כי יגרום לה להתאבד.


מוטי לייבל Moti Lebel חבר בקבוצת זעקת אמהות זיהה כי יוסי סילמן עומד מאחורי כרטיס "הגנת ילדים" ומאויים ע"י סילמן
מוטי לייבר Moti Lebel חבר בקבוצת זעקת אמהות זיהה כי יוסי סילמן עומד מאחורי כרטיס "הגנת ילדים" ומאויים ע"י סילמן
מוטי לייבר Moti Lebel חבר בקבוצת זעקת אמהות זיהה כי יוסי סילמן עומד מאחורי כרטיס "הגנת ילדים" ומאויים ע"י סילמן

העבריין יוסי סילמן מפיץ דברי שטנה נגד האמא ל' ברשת הפייסבוק בכרטיס "הגנת ילדים"
העבריין יוסי סילמן מפיץ דברי שטנה נגד האמא ל' ברשת הפייסבוק בכרטיס "הגנת ילדים"
העבריין יוסי סילמן מפיץ דברי שטנה נגד האמא ל' ברשת הפייסבוק בכרטיס "הגנת ילדים"

גלי צה"ל - רינו צרור: שימוש לרעה בכוח השררה של משטרת ישראל מרחב דן ומשרד הרווחה נגד עיתונאית בלוגרית



יוסי סילמן - עבריין בחסות השר - מאמר מאת יואב יצחק



קישורים:

גלי צה"ל - רינו צרור: שימוש לרעה בכוח השררה של משטרת ישראל מרחב דן ומשרד הרווחה נגד עיתונאית בלוגרית - 19.06.2014 - שימוש לרעה בכוח השררה של משטרת ישראל מרחב דן ומשרד הרווחה נגד עיתונאית בלוגרית לורי שם טוב הכותבת לטענתם מאמרי ביקורת על רשויות הרווחה, כך עולה מראיון שקיים רינו צרור בתוכנית "מה בוער" - גלי צה"ל עם עו"ד פיני פישלר, העיתונאית לורי שם טוב ומנכ"ל משרד הרווחה יוסי סילמן...
יוסי סילמן - עבריין בחסות השר - מאמר מאת יואב יצחק - מאמר מאת יואב יצחק , יוני 2014 , news - מנכ"ל משרד הרווחה, יוסי סילמן, ביצע שוב ושוב עבירות על החוק. באופן סדרתי. בתגובה לחשיפות מצד ל' על עיקולים שהוטלו על חשבונותיו, פצח סילמן בהכפשה חמורה של ל' תוך ניצול מעמדו ומידע אליו נחשף כמנכ"ל ופרסם שוב ושוב מידע חסוי על ילדיה הקטינים...

מנכ"ל משרד הרווחה יוסי סילמן ושוטרי בילוש דן - שימוש לרעה בכוח שררה נגד עיתונאית חוקרת פשעי משרד הרווחה - בתאריך 15/6/14, הזמין יוסי סילמן מנכ"ל משרד הרווחה למעצר שווא של העיתונאית לורי שם טוב, תוך שהוא משתמש במשטרת מרחב דן לבצע תנאי שחרור בערובה בניגוד לחוק - יוסי סילמן מנכ"ל משרד הרווחה עשה שימוש פסול ונפסד במשרתו, תוך שימוש לרעה בכוח המשרה וניצול התפקיד לרעה, הכל על מנת לסתום פיות ולהלך אימים נגד עיתונאים בניגוד חמור לחוק.מדובר בצו חיפוש ומעצר תוך איזוק עיתונאית חוקרת מול עוברים ושבים ומול שכניה...

האשמות קשות על הסתה נגד מנכ"ל משרד הרווחה יוסי סילמן בבית משפט לענייני משפחה  - מאי 2014 - מדובר בדיון הסדרי ראיה בין אמא לילדיה אשר רשויות הרווחה מונעות מפגשים ביניהם במשך כ- 5 שנים -  ימים ספורים טרם הדיון כתב יוסי סילמן- מנכ"ל משרד הרווחה דברי הסתה קשים בניגוד לחוק הפלילי ובניגוד לכללים נגד האמא ברשת הפייסבוק החשופה למיליוני גולשים...

 
יוסי סילמן - מנכ"ל משרד הרווחה - בעל חברה מפירת חוק  - מאי 2014 - מנכ"ל משרד הרווחה יוסי סילמן הוא הבעלים של חברת "סילמן יוסי אחזקות בע"מ" (SILMAN YOSI HOLDINGS LTD) מספר תאגיד: 513713651 חברה מפירת חוק ע"פ רישומי רשם החברות - ראה תמונה מאתר הרשם להלן.

יוסי סילמן מרעיל מפיו שקרים שקרים פתולוגים בענייני הסדרי ראיה בין הורים לילדים - מאי 2014 - מנכ"ל משרד הרווחה יוסי סילמן תלוש מעוול הנגרם לאזרחים עקב מדיניות משרד הרווחה הכושלת בקביעת הסדרי ראיה בין הורים לילדיהם. התאבדותו של האבא אלון וולף היא פועל יוצא של המדיניות המשפילה של שר הרווחה מאיר כהן ומנכ"ל משרדו יוסי סילמן...

יוסי סילמן משקר ומרעיל נגד משפחות כדי לסחור בילדיהם - מרץ 2014 - שישי בחמש - ערוץ 1 - יוסי סילמן מנכ"ל משרד הרווחה ממונה על דו"ח ועדת סילמן משקר ומרעיל נגד משפחות וילדים בענייני הוצאת ילדים מביתם ע"י רשויות הרווחה. סילמן מציג מקרי קיצון בודדים של רצח ילדים כעילה לתלוש אלפי ילדים מביתם ומשפחתם מידי שנה בדלתיים סגורות, ללא ראיות באמצעות ועדות החלטה ברשויות מקומיות העובדות ללא סדרי דין, חבריהם מדברים בשפה אחת ובתי המשפט רואים הבלי פיהן כסוף פסוק...

ועדת סילמן - מעט מידי, מאוחר מידי ומטוייח הרבה - מרץ 2014 - מדובר בוועדה פנימית של משרד הרווחה לבדיקת מדיניותו להוצאת ילדים מביתם והסדרי משמורת בין הורים גרושים. הועדה הוקמה ביוני 2013 והיתה אמורה להגיש מסקנותיה באוגוסט 2013, באיחור של חצי שנה הגישה בימים אלו הועדה מסקנותיה שהוצגו ע"י שר הרווחה מאיר כהן...

יוסי סילמן ועובדים סוציאליים - התקף אמוק במהלך כנס איגוד העו"ס - דצמבר 2013 - צרחות, קול ענות, דברי בלע נגד נבחרי ציבור, נגד העיתונאות החוקרת ונגד ארגונים חברתיים, זה מה שהיה במה שהוגדר "כנס חירום" במאורת השרצים של איגוד העובדים הסוציאליים. נכחו שם יוסי סילמן, צפרא דוויק, ועובדים סוציאליים. יוסי סילמן כולו בהתקף חרדה לרצות את הנוכחים שכח לחלוטין כי הוא עובד ציבור ולא מריונטה של איגוד עובדים הפועל למען האינטרסים של חבריו. ברקע ביקורת נוקבת בכתבה "זהירות פקידי סעד" על פשעי משרד הרווחה התולשים ילדים וקשישים מביתם בדלתיים סגורות ללא ראיות, פועלים באופן מתואם עם בתי משפט לענייני משפחה או נוער, מחריבים משפחות...

יוסי סילמן מנכ"ל משרד הרווחה משקר ומרעיל מפיו בפייסבוק נגד נערה והוריה - דצמבר 2013 - מדובר בסטטוס בפיסבוק של צופית גרנט אודות נערה בת 16 הכלואה מזה כ-3 שנים במוסד פסיכיאטרי שלא לצורך. הנערה מבקשתעזרה בדחיפות. נלקחה מאמה שלי בגיל 13, ובעקבות כך הקשר עמה נותק, וזה גרם לה להיות במצוקה במשך הרבה זמן. הנערה החלה להיות באשפוזים ולעבור מאשפוז לאשפוז ופנימיה לפנימיה משום שרשויות הרווחה כי לא מאפשרת לה לחזור לגור עם אמא שלה. הנערה כותבת: "הרווחה לא שמה עלי, וגם האפטרופסית שלי מתעלמת מהרצון והטובה שלי,כי קל להם להחליט ולתקוע אותי במחלקות סגורות ופנימיות טיפוליות ולא לקחת עלי אחריות"...

מנכ"ל משרד הרווחה - יוסי סילמן מרעיל בפיו נגד אמא על אי דיווח - ספטמבר 2013 - פרשת רצח שני ילדים בידי אביהם אלי גור עקב כשל מערכתי של משרד הרווחה. שר הרווחה מאיר כהן ומנכ"ל משרדו יוסי סילמן (חבר מפלגה שקיבל ג'וב) באכזריות ודמגוגיגה מאשימים את האמא על אי דיווח. מאיר כהן מטייח באופן שוטף דיווחים על התעללויות בחוסים ילדים וקשישים במוסדות ציבור לרבות מוסדות משרד הרווחה הרווחה. מאידך מאיר כהן מיחצן באופן שוטף ומעודד תלישת ילדים מביתם ומשפחתם למוסדות ציבור אלו. הילדים נכלאים במוסדות משרד הרווחה בצו בית משפט המתנהל בדלתיים סגורות ללא ראיות. לילדים אין זכויות מאחר ומאיר כהן ויוסי סילמן משבשים חקיקת חוק זכויות הילד ע"פ אמנת זכויות הילד כמקובל במדינות העולם...

יוסי סילמן - מנכ"ל משרד הרווחה - התנהלות מזוהמת לסחר בילדים - ספטמבר 2013 - יוסי סילמן חבר מפלגת יש עתיד, קיבל ג'וב מצמרת המפלגה לשמש כמנכ"ל משרד הרווחה. התבטאותו בענין עוני, כי ישנם ילדים רעבים, אך לא עם בטן נפוחה… הוכיחה כי סילמן חסר תובנה, בעל בוחן מציאות לקוי ושיפוט לקוי בענייני חברה ורווחה...

יוסי סילמן, מנכ"ל משרד הרווחה, עדיף שתתפטר - המאמר יוסי סילמן, מנכ"ל משרד הרווחה, עדיף שתתפטר , חלי בוזחיש ששון , יולי 2013 - העובדת הסוציאלית חלי בוזחיש ששון קוראת בפייסבוק לחבריה העובדים הסוציאליים לדרוש את פיטורי מנכ"ל משרד הרווחה יוסי סילמן. במשרד שתפקידו לפעול למיגור העוני ולפריסת רשת ביטחון סוציאלי אין מקום לאדם שמפגין חוסר ידע בסיסי בבעיית הרעב, כפי שהפגין בראיון איתו בדה-מרקר ...

יוסי סילמן מנכ"ל משרד הרווחה צריך ללכת הביתה - המאמר יוסי סילמן, מנכ"ל משרד הרווחה, העניים אינם אשמים , עבודה שחורה , יולי 2013 , אבי דבוש - אבי דבוש מבקש להזכיר למנכ"ל החדש של משרד הרווחה יוסי סילמן, שמדינת ישראל היא שיאנית העובדים העניים, ולפי התקציב הממשמש ובא, המגמה הזאת רק תחמיר...

יוסי סילמן - מנותק מהמציאות החברתית בישראל - המאמר "כנראה שלהיות ראש מטה ביש עתיד לא מכשיר לניהול משרד הרווחה" , מאת: ליאור דטל, טלי חרותי-סובר , 28.07.2013 , TheMarker -כך הגיב ח"כ אילן גילאון לראיון שהעניק מנכ"ל משרד הרווחה (יוסי סילמן) ל-TheMarker ובו אמר כי "יש אולי ילדים רעבים, אבל לא מתים מרעב" ■ הפורום למלחמה בעוני: "שיחשוב איך החלטותיו משפיעות על מי שנזקק לשירותי המשרד...

יוסי סילמן - נעדר כל אמפתיה בסיסית לאוכלוסיות היעד שאותן אמור משרדו לשרת - המאמר אין רעבים? "יש עתיד" תדאג שיהיו , מאת: יוסי יונה, מערכת וואלה! חדשות , יום שני, 29 ביולי 2013 - מנכ"ל משרד הרווחה יוסי סילמן מרוצה מכך שבישראל "לא מסתובבים אנשים עם בטן נפוחה מרעב", ורוצה שהעניים יהיו עניים יותר. בסיוע המדיניות הנבזית הזו, תגיע גם הבטן הנפוחה...

עצומה - דורשים/ות את פיטוריו של יוסי סילמן מנכ"ל משרד הרווחה - פורסם בתאריך: 28/07/2013 באתר עצומה - ימים אלה הם ימי אבל במדינת ישראל ימים שבהם הולך לעבור בכנסת ישראל תקציב כלכלי שימוטט את רובנו ויגזור עוני על אלפי משפחות! מנכ"ל משרד הרווחה יוסי סילמן מתבטא באכזריות וללא כל רסן "אתם יכולים לצטט אותי", אומר יוסי סילמן, המנכ"ל החדש של משרד הרווחה. "במדינת ישראל לא מתים מרעב. יש רעבים, יש אולי ילדים רעבים, אבל לא מתים מרעב...

יום שבת, 21 ביוני 2014

יוסי סילמן - עבריין בחסות השר - מאמר מאת יואב יצחק

יוסי סילמן: עבריין סדרתי בחסות שר הרווחה מאיר כהןיוסי סילמן - עבריין בחסות השר - מאמר מאת יואב יצחק , יוני 2014 , news

מנכ"ל משרד הרווחה, יוסי סילמן, ביצע שוב ושוב עבירות על החוק. באופן סדרתי. בתגובה לחשיפות מצד ל' על עיקולים שהוטלו על חשבונותיו, פצח סילמן בהכפשה חמורה של ל' תוך ניצול מעמדו ומידע אליו נחשף כמנכ"ל ופרסם שוב ושוב מידע חסוי על ילדיה הקטינים

מנכ"ל משרד הרווחה, יוסי סילמן, הצליח תוך זמן קצר, בשורה של פעולות שביצע, לחשוף את דמותו האמיתית: פרחח, מניפולטור, שקרן, אלים, בריון, איש גס רוח, עבריין סידרתי. חמור מכך - דמותו של סילמן מתגלית כשל ברנש קטן וחסר עכבות, שלא נמנע מפגיעה באינטרסים האישיים של ל' ושל ילדיה הקטינים, וזאת בתגובה ישירה לחשיפות מצד ל' ברשת האינטרנט (המחזיקה בתעודת עיתונאי) על מעלליו ועל עיקולים שהוטלו על חשבונותיו האישיים, מצד כמה גורמים. כל זאת תוך ניצול לרעה של מעמדו המקצועי, לצרכיו האישיים, ושימוש במידע אליו נחשף בתוקף תפקידו כמנכ"ל משרד הרווחה. ל' אינה היחידה הסובלת ממעשיו של סילמן. פעילים נוספים הנזקקים לשירותי משרד הרווחה, בראשו הוא עומד, מכונים על-ידי סילמן ומקורביו: "חוליגנים", וזוכים ליחס "בהתאם": התקפות באמצעות רשת הפייסבוק, הודעות דוברות מטונפות, וגם - כנקמה, שימוש במערכת בית המשפט כדי לשלול מהם את זכויותיהם כהורים.

א. השר מאיר כהן נמנע מביצוע חובתו

יוסי סילמן ביצע, כפי שנפרט להלן, שורה ארוכה של פעולות פליליות כדי להכות ב-ל', שנודעה בביקורתה החריפה נגד פקידות הסעד במשרד הרווחה, וגם נגדו. סילמן הגביר את פעילותו נגדה לאחר שחשפה את מעלליו, כאמור, והתחמקותו הסדרתית מתשלום חובותיו. החשיפות, שנעשו מצד ל' בחמש כתבות נפרדות ברשת האינטרנט, כללו מידע ומסמכים על עיקולים שהוטלו על חשבונותיו של סילמן, לרבות: מצד עיריית רמת השרון, עיריית הרצליה, עיריית כפר סבא, כביש 6 ואפילו מצד וועד הבית. התחמקותו המביכה מתשלום חובותיו נעשתה למרות שהוזהר שוב ושוב.

במקום להשיב עניינית למידע המביך שנחשף על מעשיו הפיננסיים המכוערים, פצח סילמן בשורה של פעולות, כאמור, כדי לפגוע ב-ל'. סילמן זוכה, אגב, לגיבוי ולחסות מצד שר הרווחה מאיר כהן, שנמנע, למרבה הצער, מביצוע חובתו הממלכתית כשר במשרד כה-רגיש. במקום לערוך בירור ענייני ולהסיק את המסקנות המתבקשות, ולהשעות את יוסי סילמן מתפקידו, מתנהל מאיר כהן באופן מפוחד ורופס, ונמנע מעשיית צדק ומתיקון העוולות שנעשו נגד ל'. יודגש כאן: למרבה הצער, השר מאיר כהן מיטב לדבר "יפה", ולנסוך בשומעיו תקוות-שווא, אך בפועל הוא נרתע מאכיפת מרותו וסמכויותיו על-פי דין על מנהלים ופקידים, שסרחו ועיוולו, הכפופים אליו מתוקף תפקידו כשר במשרד הרווחה.

ב. סדרה של פרסומים עברייניים

סילמן לא נמנע, כאמור, מהתנהלות כוחנית, עבריינית ובריונית. הוא ניצל לרעה את מעמדו כמנכ"ל, ולא נמנע ממתן פומבי לעניינים האסורים בפרסום - החוסים תחת החוק. סילמן אף לא נמנע מהשמצות נגד ל' ומשימוש במעמדם האישי והמשפטי של ילדיה הקטינים. המטרה, לדידו - לפגוע ב-ל', כתגובה ובניסיון לטהר עצמו מהחשדות שהטיחה נגדו עם חשיפת התנהלותו הפיננסית הבעייתית, קידשה את האמצעים. לכן, כאמור, לא נמנע מביצוע שורה של עבירות פליליות:

1) ביום 16.05.14 פרסם סילמן סטטוס ברשת הפייסבוק וכנקמה על החשיפות מצד ל' בענייניו הפיננסיים המוזרים כתב כדלהלן: אין לי כוונה להתערב במקרה של ל' [וכאן ציין את שמה המלא, י.י.]. שירותי הרווחה הצילו את ילדיה של ל' [שוב, בפרסום צויין שמה המלא, י.י.] ואני מחזק את ידיהם".

2) ביום 26.05.14, ובהתייחסות ישירה לפרסומים מצד ל' על התנהלותו הפיננסית המופקרת, פרסם סילמן סטטוס באתר פייסבוק ובו כתב כדלהלן: "אז חברים אחסוך מכם ולא אספר מי זאת, אך מדיניות משרד הרווחה לגבי הגנה על ילדים בסיכון לא תשתנה ותפקידנו להגן על ילדים בסכנה למרות איומים כאלה ואחרים..."

3) ביום 18.06.14 פרסם סילמן פוסט משתלח ופוגעני, מלא דברי בלע ולשון הרע ובאופן חריג ובוטה במיוחד, המתיר את דמה של ל'. לא נחזור כאן על ההשמצות ועל הלשון המאיימת שבה השתמש גם נגד הח"מ, "שהעז" לפרסם מידע על מעשיו. בתגובה לפרסום הגיב גם דובר איגוד העובדים הסוציאליים, דוד גולן. הוא עודד את סילמן לפצוח במלחמה כללית נגד ל', גם בדרך של הגשת תביעות ותלונות למשטרת ישראל, עד שזו תידרש למכור אפילו כליה, כדבריו, למימון ההליכים המשפטיים ופסקי הדין - כאשר תחויב בדין, כביכול, וגם אם תצטרך לחיות בשארית חייה עם דיאליזה. על תגובתו של דוד גולן עשה סילמן "לייק". אכן, נראה כי סילמן אהב את הלשון שליחכה את ישבנו.

4) סילמן לא נמנע משימוש במשטרת ישראל ובמערכת בית המשפט ומניצול מעמדו כדי לפגוע ב-ל', כתגובה ישירה לחשיפות דבר העיקולים שהוטלו על חשבונותיו האישיים ואי-הסדרים בענייניו הפיננסיים. סילמן ניצל זאת להגשת תלונה על הטרדה מאיימת, כביכול, ועל פגיעה, כביכול, בפרטיותו. סילמן ביקש לפתוח נגדה בחקירה פלילית. ואכן, מבוקשו ניתן לו: ביום 15.05.14 הגיעו לביתה שלושה שוטרים, ביצעו חיפוש בביתה והובילו אותה לחקירה במתקן משטרתי. זעקותיה כי היא הקורבן למעלליו של סילמן וכי היא ביצעה את הפרסומים מתוקף היותה עיתונאית, לא הועילו. בעיצומה של החקירה המוזמנת הוצאה ל' על-ידי החוקר למרפסת המתקן המשטרתי, ושם הציע לה החוקר: "אנחנו מדברים בארבע עיניים, זה לא נכנס לפרוטוקול, תסירי את הפרסומים ותוכלי ללכת. את סתם מסתבכת...". החוקר אמר עוד, בחקירה: "יוסי סילמן אומר שהמסמכים שפרסמת מזויפים. מה יש לך להגיד על-כך?". ל' השיבה: אם הוא טוען שהם מזויפים שיגיש תביעת לשון הרע לבית המשפט, ושם אדרוש ממנו בצו גילוי מסמכים להוכיח את טענותיו". ל' שוחררה, בו-יום, בעקבות דרישתו של בא-כוחה, עו"ד פנחס פישלר, ולאחר שצוות החקירה המיוחד שהוקם, אוי לבושה, נוכח כי היא אינה מסכנת את שלום הציבור...

5) ביום 18.06.14 התראיין סילמן לתוכנית הרדיו של שי ודרור ברשת 103FM ושם כינה שוב את ל' כאישה הזויה, מתחזה לעיתונאית, וציין: "לקחו לה את הילדים לאחר בדיקה".

6) ביום 19.06.14 התראיין סילמן לתוכנית הרדיו בגל"צ "מה בוער", בהגשת רינו צרור. סילמן הוזמן להגיב על הטענות נגדו, בדבר השימוש שעשה במשטרת ישראל תוך ניצול מעמדו ותפקידו כמנכ"ל משרד ממשלתי, כדי להתנקם ב-ל'. אלא שבמקום להשיב לגופו של עניין, לא נמנע סילמן, גם הפעם, מניצול מעמדו ומידע אליו נחשף בתוקף תפקידו כמנכ"ל משרד הרווחה, ואמר, בשידור חי: "אותה עיתונאית כביכול ל' [סילמן נקב כאן בשמה המלא, י.י.]. ל' [גם כאן נקב בשמה המלא, י.י.] ידועה לנו כבר חמש שנים בעקבות סכסוך גירושין קשה והחלטה להוציא את הילדים למשמורת האבא...".

ג. מדוע לא יושעה יוסי סילמן

הצבענו לעיל על ששה מקרים בהם ביצע יוסי סילמן עבירות על חוקי המדינה: פגיעה בפרטיות של ל' וילדיה הקטינים - תוך הפרת איסור פרסום של עניין התלוי ועומד בבית המשפט לענייני משפחה, הפרת חובת הסודיות, הפרת אמונים, ניצול לרעה של כוח המשרה, הוצאת לשון הרע, הימנעות מכוונת מתיקון עוולות שבוצעו נגדה על-ידי פקידות סעד (למרות הצהרותיו הברורות בפני הח"מ כי הוא יודע היטב על העוול והבטחותיו לטפל בזאת), ועוד ועוד ועוד.

המקרים עליהם הצבענו לעיל, מלמדים: יוסי סילמן מנצל לרעה, וביודעין, את מעמדו ותפקידו כדי לבוא-חשבון עם ל' שחשפה את מעשיו הפיננסיים הבעייתיים; או למצער – כי סילמן אינו שולט עוד במעשיו ו/או אינו מבין מה הוא עושה. בשני המקרים, בין אם מדובר בעבריין סדרתי, כאמור לעיל, ובין אם מדובר באדם שמוחו מכווץ ביחס למידות גופו וביחס לנדרש ממנכ"ל, עולה השאלה: מדוע לא יפעל שר הרווחה מאיר כהן, ולאלתר, כדי להשעות את יוסי סילמן מתפקידו כמנכ"ל משרד הרווחה.


גלי צה"ל - רינו צרור: שימוש לרעה בכוח השררה של משטרת ישראל מרחב דן ומשרד הרווחה נגד עיתונאית בלוגרית

יום חמישי, 19 ביוני 2014

גלי צה"ל - רינו צרור: שימוש לרעה בכוח השררה של משטרת ישראל מרחב דן ומשרד הרווחה נגד עיתונאית בלוגרית

 19.06.2014 - שימוש לרעה בכוח השררה של משטרת ישראל מרחב דן ומשרד הרווחה נגד עיתונאית בלוגרית לורי שם טוב הכותבת לטענתם מאמרי ביקורת על רשויות הרווחה, כך עולה מראיון שקיים רינו צרור בתוכנית "מה בוער" - גלי צה"ל עם עו"ד פיני פישלר, העיתונאית לורי שם טוב ומנכ"ל משרד הרווחה יוסי סילמן.
משרד הרווחה החליט להשתמש במשטרת ישראל מרחב דן והעליל נגד העיתונאית כי פגעה בפרטיותו של מנכ"ל המשרד יוסי סילמן. כשבידם צו חיפוש ללא מספר תיק בית משפט, ופרוט החשד או העילה לחיפוש פשטו בלשי משטרת ישראל מרחב דן על ביתה של העיתונאית וזרו הרס, אזקו אותה לעיני השכנים ועוברים ושבים לניידת המשטרה. בלשי מרחב דן זרו הרס בדירה ראה תמונות להלן.
גם בשלב השחרור בערבות פעלה משטרת מרחב דן בניגוד לחוק ולכללים וחייבו את העיתונאית להסיר פרסומים מרשת האינטרנט כתנאי לשחרורה, החתימו אותה על כתב ערבות שלא נמסר לה ולעורך דינה פיני פישלר, והציבו תנאי ערבות שלא תפרסם על יוסי סילמן.
יוסי סילמן דיבר בליציות ולמעשה ירק בפרצופה של משטרת ישראל מרחב דן, מצד אחד טען כי חש מאויים מאידך בהמשך טען כי זוהי "חוויה מעצבת" עבורו.


תמלול התוכנית:
תוכנית "מה בוער", רדיו גלי צה"ל, מגיש רינו צרור
מרואיינים:
פיני פישלר, עורך דין
לורי שם טוב, בלוגרית
יוסי סילמן מנכ"ל
רינו: ואנחנו עם תמר ירושלמי כתבתנו לענייני עבודה ורווחה. בוקר טוב.
תמר:  בוקר טוב רינו
רינו: ועל הפרק סיפור משוגע לחלוטין שבו בלוגרית כותבת אינפורמציה על מנכ"ל במשרד ממשלתי, מפרסמת את הדברים, ובעקבות הפרסומים האלה רעש מהומה ובקצה הפרסומים היא נעצרת. אנחנו מדברים על הבלוגרית לורי שם טוב ועל המנכ"ל יוסי סילמן, מנכ"ל משרד העבודה והרווחה.
תמר:  נכון רינו. אז הבלוגרית לורי שם טוב, חשוב קודם כל להבין במי מדובר. מדובר באישה שלפני 5 שנים בית המשפט הוציא את ילדיה מהבית והעביר אותם לאבא. היא מפעילה רשת שלמה של בלוגים ואתרים שבהם היא תוקפת את משרד הרווחה, בשבועות האחרונים היא מפרסמת סידרת פוסטים מעין תחקירים נגד מנכ"ל של משרד הרווחה יוסי סילמן וביום ראשון היא נעצרה על ידי המשטרה, נערכה סריקה בבית שלה…
רינו:  שניה, שניה, שניה… בואי ניתן רגע עוד פעם את הפרטים, מתי היא מפרסמת, מתי היא נעצרת.
תמר:  בשבועות האחרונים יש סדרה של פרסומים שלה ושל שותף שלה, וביום ראשון מגיעה משטרה לבית שלה ואומרת לה "גבירתי את באה איתנו לחקירה", הם אוזקים אותה ורואים את זה בסרטון ולוקחים אותה לחדר החקירות, ושם אומרים לה את מה שהמנכ"ל אמר להם והוא: "את גונבת דואר מהמנכ"ל את גונבת ומפרסמת את החומרים האישיים שלו ובוא נדבר רגע על החומרים האלה בקצרה. ראשית היא טוענת היא מראה כל מיני צווים לפני עיקול שהועברו למנכ"ל, על חובות שלו, על זה שהוא לא שילם דוחות חניה, אנחנו מדברים כאן על חובות של 700 שקל, 2000 שקל, דברים כאלו, חובות משנת 2009 של עירית רמת השרון, הרצליה, הוא כבר שילם אותם, אבל היא אומרת מדובר בבן אדם שמסרב לשלם חובות, וסוגיה אפילו יותר מורכבת שהיא מציפה, שסילמן מחזיק בחברה, היא טוענת שהוא מחזיק בה גם היום, הוא אומר זו בכלל לא חברה, אלא עוסק מורשה ואני כבר לא מחזיק בה, אבל לאותה חברה יש חוב של 12 אלף שקלים, גם היום אנחנו ביררנו את זה עם משרד המשפטים, גם היום, חוב של 12 אלף שקלים, של מנכ"ל משרד הרווחה על כך שהוא לא משלם את החוב של העוסק מורשה או של החברה, הבלוגרית הזו שהיא אם שלקחו לה את הילדים מהבית…
רינו:  אז זה חוב, רק שניה אחת תמר, תמר, תהיי איתי, החוב הזה של 12 אלף שקלים הוא חוב אמיתי.
תמר:  זה מה שמשרד המשפטים מוסרים לנו.
רינו:  כן, משרד המשפטים מאשר לך את קיומו של החוב וזה המספר הכי גבוה? כל הדיווחים האחרים מדברים על 700 שקל כאן 500 שקל כאן, דוחות חניה וכולי וכולי, זה לא מגיע למספרים גבוהים
תמר:  יש דיווח על העברה כספית, יש שני מספרים גדולים, אחד זה דיבור על 50 אלף שקלים שהמנכ"ל מסביר שהוא פשוט מכר את הרכב שלו, וסכום אחר זה 90 אלף שקל הלוואה, אבל אלו לא חובות.
רינו:  לא חובות, וזה גם עניינים אישיים, אני גם לא רואה כאן אמממ, אז בעצם במה היא מאשימה אותו, אם נשים בצד רגע את הסיבה שבגללה היא פועלת. מה היא האשמה המדויקת שמנכ"ל משרד הרווחה לא משלם חובות?
תמר:  נכון, נכון שמנכ"ל משרד הרווחה פשוט לא משלם חובות, אבל כל הדבר הזה, אם קוראים את הפוסטים בבלוג זה לא עניינית הבן אדם לא משלם את הכספים זה חלק ממסכת הרבה יותר רחבה של האשמות שהיא מאשימה אותו ועוד גורמים רבים במשרד הרווחה, שהם מוציאים את הילדים מההורים שלהם, שהם מתאכזרים, זו ממש מלחמה שלמה שהיא מנהלת נגד גורמי הרווחה וביום ראשון היא נעצרת אחרי שהמנכ"ל מגיש נגדה תלונה, והיא, כאן עכשיו יש חוסר הבנה או חוסר בהירות בנוגע לתנאי השחרור שלה. היא אומרת אמרו לי…
רינו:  רגע, שניה, שניה. בואי נלך אחד אחד לתנאי השחרור ואנחנו נגיע צעד-צעד, איתנו עורך הדין פיני פישלר, בוקר טוב עו"ד פישלר.
עו"ד פישלר:בוקר טוב רינו, בוקר טוב למאזינים.
רינו:            אתה מייצג את לורי שם טוב, אתה עצמך גם חבר המועצה המייעצת של עמותת אומ"ץ, אבל אנחנו מתעסקים כעת בעצם בכובע הפרקליט שלך.
עו"ד פישלר:כן.
רינו:            מה בעצם קרה שם?
עו"ד פישלר:מדובר בפרשה הזויה בלשון המעטה, שבעקבות תלונה שהגיש מנכ"ל משרד הרווחה, נדהמתי לקבל טלפון מלורי שם טוב ברגע מעצרה, בעת שנעשה חיפוש אצלה בדירה, ואותו חוקר משטרה, הם היו שלושה כמדומני, שאמר לי שהוקם צח"מ, צוות חקירה מיוחד בעקבות פרשה במרכאות של מאבק לגיטימי, שמנהלת לורי שם טוב כנגד מנכ"ל משרד הרווחה, כנגד רשויות שונות, בעניין ילדיה, בעניין פוסטים שהיא מפרסמת, בעניין חופש הביטוי.
רינו:            אבל על מה סיבת המעצר? אני לא מצליח להבין מדוע היא נעצרה בסוף-בסוף.
עו"ד פישלר:אני אגיד לך, אני אגיד לך מה דווח לי על סיבת המעצר. או יותר נכון עילת המעצר. עילת המעצר שדווח לי בטלפון, חשד לכאורה, שהגברת לורי שם טוב גנבה לכאורה, מתיבות מתיבת הדואר של המנכ"ל מסמכים מסויימים, לכאורה.
רינו:            מתיבת הדואר הפרטית?
עו"ד פישלר:מתיבת הדואר כנראה בבית הפרטי שלו.
רינו:            עכשיו זה אחרי, רק בעקבות התלונה, או שזה אחרי שהם התחקו אחרי מעשיה והגיעו לחשד סביר שמדובר בגניבה?
עו"ד פישלר:לא. זה בעקבות התלונה. כנראה שעלה חשד מטעמו של מנכ"ל משרד הרווחה שהדברים שמפורסמים על ידי לורי שם טוב, בפייסבוק, הם תוצאי אותה גניבה לכאורה מתיבת הדואר, ועל כך הוקם צח"מ. צוות חקירה מיוחד, כאילו מדובר בפרשת של רצח, לא עלינו, ואני חושב שהדברים האלה הגיעו למימדים מפלצתיים, מפלצתיים ממש.
רינו:            עכשיו, בין היתר, בין היתר, הבנתי שהמשטרה דרשה מהבלוגרית למחוק פוסטים שהיא כתבה.
עו"ד פישלר:ארבעה פוסטים.
רינו:            אכן דרשה. ארבעה פוסטים שהיא כתבה.
עו"ד פישלר:כתנאי לשחרורה, על פי הלקוחה שלי, הלא אני לא יכול לשבת בעת חקירה. אני מדווח על ידי הלקוחה. על ידי הגברת לורי שם טוב. שני תנאים הציבו לה בתנאי השחרור. אחד, שתסיר ארבעה פוסטים ועל כך היא תשוחרר, ותנאי נוסף שלא ברור לי עד לרגע זה מהיכן מקור הסמכות של אותם אנשי משטרה, הוא התנאי שלא לפרסם מהלך 30 ימים שום פוסט בעניינו של המנכ"ל.
רינו:            מה אתה אומר?
עו"ד פישלר:כן. אני פניתי לאנשי. כן.
רינו:            לא מצליח להבין את.. מהיכן?
עו"ד פישלר:לא. לא יפה רינו. רינו אף פעם אל תגיד שבמדינת ישראל אתה לא מצליח להבין כי אפשר לומר הכל, אני פניתי למשטרת ישראל. בכתב וביקשתי לדעת מדוע לקוחה שלי לא היתה זכאית לקבל לידיה ברגע שחרורה עותק מתנאי השחרור, ומדוע אני לא מקבל בפקס עותק מתנאי השחרור, ומה מקור הסמכות לשחרר אותה בתנאים כאלה. הרי זה לא צו בית משפט. קצין משטרה לא יכול על פי החוק, חוק סדר הדין הפלילי, לתת הגבלה כזו או להטיל הגבלה כזו לפי סעיף 42, אבל אני מחכה עד לרגע זה לתשובה שלא הגיעה. למה לא הגיעה?
רינו:            בוא, בוא.
עו"ד פישלר:אין תשובה כזו.
רינו:            בוא נהיה הוגנים עם מנכ"ל משרד הרווחה סילמן, העובדה שהמשטרה דורשת מהלקוחה שלך לורי את מה שהיא דורשת, היא לא ממש בעיה שלו.
עו"ד פישלר:עוד פעם, אני מסביר שוב. זכותו של מר סילמן לגשת לבית משפט ולתבוע כל תביעה אזרחית לעניין הפוסטים, אי אפשר לחייב עיתונאית בכלל, את לורי שם טוב בפרט, להסיר פוסטים.
רינו:            נכון.
עו"ד פישלר:אם אני מחר שולח, כותב פוסט מסוים, אז רינו צרור יכול ללכת לבית המשפט, קודם כל יכול לכתוב לי בכתב ולהתריע, אדוני דע לך שאם אתה לא תסיר את הפוסט תוך 24 שעות אתה תהיה צפוי לתביעה. אחד. שתיים, היה ולא הסרתי את התביעה. את הפוסט, או קיי, לא הסרתי, זכותו של רינו צרור ואחרים לגשת לבית המשפט ולתבוע. זה הדרך שאני מכיר. אני לא מכיר דברים אחרים. אני מצטער. אגב, אני מבין שמר סילמן יעלה על הקו, שלחה לי הלקוחה שלי, לורי, פוסט שיוסי סילמן פרסם ב- 24 השעות האחרונות, מזעזע. עם ביטויים כמו ברנשים, וביטויים כמו על איזה עיתונאי מוביל! אני לא רוצה להגיד את שמו. מוביל, שהוא מכנה אותו עיתונאי קטן. הוא מכנה את השר שלו. את השר מאיר כהן "ברנש קשוח" מאיר. אני מקריא, אני הסתכלתי במילון, במילון השפה העברית מה זה ברנש. ברנש זה אדם לא מוכר, ברנש זה כינוי מסתייג לאדם ידוע. אני לא מבין מדוע מנכ"ל משרד חשוב כמו משרד רווחה, מעלה פוסטים לעניין הגברת לורי שם טוב, על מאבק אישי ביניהם שאינו רלבנטי לידיעה של אף אחד, עם עלבונות, עם הכפשות, הוא אומר גם שגורמים גנבו לו דברי דואר, הוא לא אומר לורי שם טוב. אז אני בספק אם הוא אמר במשטרה שגורמים. יכול להיות שאם גורמים גנבו לו זה אנשים אחרים, זה לאו דווקא לורי שם טוב.
רינו:            כן.
עו"ד פישלר:אני רואה את הפוסט, אני קורא, אני מזועזע.
רינו:            עורך הדין פיני פישלר, תישאר איתנו לפי שעה, כי אתה יודע, אנחנו במין סיפור מתמשך, לורי שם טוב בוקר טוב.
לורי:           בוקר טוב.
רינו:            מה את חושבת קורה בין…
לורי:           נתחיל בכך….
רינו:            לא. לא. לא נתחיל. אני שואל שאלה, כי יש לנו כאן בסך הכל, אנחנו קיבלנו את כל הפרטים.
לורי:           אבל חשוב קודם כל להבין הכתבת ירושלמי מטעה. היא טועה ומטעה. מי שהוציא לי את הילדים זה משרד הרווחה ב- 6.1.2009 משרד הרווחה, פקידת סעד עם צו חירום, באה ולקחה את הילדים שלי מבית הספר וגן הילדים, שלא מפאת ביצוע עבירה. נגדי אין, לא עומד ולא תלוי כתב אישום. כל אותן תלונות הכזב של פקידת הסעד שלקחה ממני את ילדיי נסגרו מחוסר אשמה פלילית.
רינו:            אבל לורי, לורי. אנחנו לא נוגעים בכלל כרגע בנושא הזה.
לורי:           אני הבנתי. פשוט היה חשוב להבהיר את הנושא.
רינו:            שניה, שניה אחת. אני רק רוצה לשאול שאלה אחת. מנכ"ל משרד הרווחה מאשים אותך בגניבת האינפורמציה שאת מספרת עליו, האם.
לורי:           לא דובים ולא יער. מדובר.
רינו:            או קיי.
לורי:           מדובר במנכ"ל מפר חוק.
רינו:            לא. לא. לא. את צריכה להיות, תישארי איתי. תעני לי רק על השאלה שלי. האופן שבו את מגיעה לאינפורמציה הזו.
לורי:           אני קיבלתי דואר באמצעות, אני מקבלת מיילים. אני מקבלת מידע כמו שאני מקבלת כל מידע אחר, באמצעות המייל. לי נשלחים קבצים ואני מפרסמת אותם ראשונה. נתחיל בכך שלא מדובר בסכומים של חמש אלף שקל. האדם הזה חייב במשך חודשים ארוכים רודפים אחריו מכביש 6, הוא חייב שם חמשת אלפים שש מאות שקל, האדם הזה הוא צובר חובות סדרתי, אני באופן אישי קיבלתי ממשרד עורכי דין מפורסם וידוע מאוד שממש התראה אחרונה לפני עיקולים. זאת אומרת הם אנשים אובדי עצות. האדם הזה חייב חוב לוועד הבית במשך חודשים ארוכים מסרב לשלם. אלמלא הפרסומים אצלי, החובות האלה לא היו משולמים, מדובר באדם. אני עיתונאית ובמסגרת התפקיד שלי יש לי רשתות שעוסקים בכל מיני נושאים, בין היתר, אני אף עוסקת בסיקור משרד הרווחה. מנכ"ל משרד הרווחה.
רינו:            כן. קיבלתי. אנחנו קיבלנו את הכל.
לורי:           מנכ"ל משרד הרווחה מפרסם נגדי, מפרסם נגדי דברים בניגוד לחוק,
רינו:            קיבלנו, כרגע לורי שם טוב
לורי:           הוא מפרסם דברים הנוגעים למשפחתי, שאסור לו. הוא עובר כאן על החוק. מי שמפר ועובר כאן על החוק זה יוסי סילמן.
רינו:            לורי, תודה רבה, אנחנו רוצים לעבור ליוסי סילמן. אנחנו עכשיו עם מנכ"ל משרד הרווחה יוסי סילמן, בוקר טוב.
סילמן:         בוקר טוב רינו ובוקר טוב לכל המאזינים.
רינו:            שמעת את הדברים מתחילתם ועד סופם. תגובתך.
סילמן:         שמעתי את הדברים ואת המנגינה. חה חה. אבל;
רינו:            המנגינה לא משהו האמת.
סילמן:         לא, לא משהו. חה חה, באמת לא.
רינו:            כן. בוא תסביר לי, תן לי.
סילמן:         אני אתן את הקונטקסט הכללי.
רינו:            שניה, לפני כן תן לי את ההתייחסות המיידית שלך לכל הדבר הזה, לפעילות המשטרה, למעצר.
סילמן:         זה מה שאני הולך, מאה אחוז, חשוב לי אבל לתת את הקונטקסט בכל זאת, של אותה עיתונאית כביכול לורי שם טוב. לורי ידועה לנו כבר חמש שנים בעקבות סכסוך גירושין קשה והחלטה להוציא את הילדים למשמורת האבא, ובאמת מהלך חמש שנים יש פה תופעה של רדיפה קשה מאוד אחרי העובדים הסוציאליים, אלימות פיזית, אלימות מילולית. אני מזמין אותך להיכנס ל..
[הוא לא מספר שבמשך 5 שנים משרד הרווחה לא מאפשר לאם כל קשר עם ילדיה]
רינו:            אני פשוט, זה לא נכון שניכנס            לנושא הזה, כי מדובר.
סילמן:         רגע, שניה, לא זה חשוב.
רינו:            מדובר בילדים, ואני יכול להבין לחלוטין את הדרישה שלה.
סילמן:         אני מבין, רינו בוא;
רינו:            אז בוא נעבור, הרי גם איתה לא ישבתי על הנושא הזה.
סילמן:         רינו, דקה רגע, תשמע, אני שנכנסתי לתפקיד החלטתי לטפל אישית בתפוד הלוהט הזה שאף אחד לא רצה לטפל בו, נפגשתי עם לורי עשרות שעות בניסיון, באמת אני מבין מצוקה של אמא לא יעזור כלום, בניסיון לפתור את הבעיה וזה לא הלך בנסיבות שאני לא רוצה כרגע להיכנס אליהם. אני גם מאמין בזכות חופש הביטוי עד גבול מסויים, כשמפרסמים תמונות של עובדים סוציאליים כשהם לבושים במדי נאצים
רינו:            אז תגיש תביעה.
סילמן:         זה מה שעשיתי. עכשיו תראה, לא, תן לי להסביר את הקונטקסט.
רינו:            אבל אתה מסביר את הקונטקסט שלוש דקות, ואני רוצה לדעת, האם הנתונים שלורי מפרסמת נכונים או לא?
סילמן:         ממש לא. אלף, תראה, אני הגשתי תביעה, כי בהחלט אני חש מאויים, כאשר גונבים לך מסמכים מתיבת הדואר, מפרסמים את החשבון הבנק שלך את המספר, עם כל הכבוד, אני עובד ציבור אבל אף אחד לא חייב לדעת מה מספר החשבון שלי, הדבר השני לגופו של עניין, אם באמת היה דוחות חניה ארבע שנים, תאמין לי, עם העקוב אחרי בדואר לא הגיע, איך שזה הגיע זה מיד שולם, כל השאר זה קשקוש, זה אפילו כשהגשתי את התלונה הסברתי למשטרה, החמישים אלף שהועבר אלי זה רכב פרטי שמכרתי, אפשר לראות שחור על גבי עיתון שמה את העברת הבעלות באותו יום.
רינו:            אבל יש 12 אלף שקל שמשרד המשפטים מאשר כחוב.
סילמן:       לא, לא. זה לא חוב.
רינו:            מה, לא? עובדה. זה לא – לא.
סילמן:         הלו?
רינו:            כן. אנחנו איתך, זה לא, לא, זה כן.
סילמן:         כן, כן. אני מסביר, אני מסביר. ה- 12 אלף שקל זה אגרה על חברה. אני הקמתי חברה של "סילמן יוסי אחזקות בע"מ" והקפאתי אותה אחרי חודש.
[שימו לב לתחילת הראיון בו מצטטת תמר ירושלמי את מנכ"ל משרד הרווחה שם טען סילמן כי מדובר בעוסק מורשה ושהחוב שריר וקיים ולא שולם. מחיר אגרת חברה הוא 1,200 ₪! ולא 12,000 ₪!]
רינו:            ולא שילמת. את האגרה.
סילמן:         וביקשתי ממשרד המשפטים לעצור את התשלומים היות והחברה לא פעילה, כרגע אני באמת ממציא להם את המסמכים על מנת שיבינו שהחברה למעשה לא היתה פעילה.
רינו:            נו, אז הנתונים נכונים, אז יש חוב של 12 אלף שקל. למה להגיד לא נכון?
סילמן:       אני לא אומר שלא. לא. לא אמרתי שלא.
רינו:            אתה ביטלת את כל האינפורמציה ככה בהינף של יד אחת והאינפורמציה היא מדויקת.
סילמן:         לא. נשמה, יש שמה פרסומים שאני מקים חברות פיקטיביות ושאני מבצע עיסקאות שלא מדווחות למס הכנסה
רינו:            אבל אני שאלתי על החובות, בוא תהיה איתי.
סילמן:         אמרתי, כל החוב מדובר על דוח חניה ששולם, לגבי החוב של האה… של האגרה, זה בבירור, ובמידה והם יחליטו במשרד המשפטים שאני צריך לשלם, אני ישלם. אני אדם פרטי, ואני עושה את הבירור שלי מול משרד המשפטים בתיאום איתם. במידה ויוחלט שלמרות שהחברה לא היתה פעילה ואני צריך לשלם, אני ישלם. זכותי המלאה לנהל איתם דיון.
רינו:            עכשיו, אתה דרשת מהמשטרה לדרוש את הסרת הפוסטים האלה?
סילמן:         ממש לא. תראה. אני ניגשתי למשטרה. אלף, אני רוצה להגיד שזה, אני לא מדבר על הרמה האישית שלי. אם זה היה מדובר על יוסי סילמן הייתי מתעלם מזה. אני כן חש מייצג פה קבוצה שמותקפת ברמה הקשה. השר ואני נחושים לטפל בתופעה הזו, ויש גיבוי מלא של השר. אני הגשתי תלונה למשטרה, על זה שאני חש מאויים ונעשים שימוש במסמכים שנגנבו.
רינו:            וההתנהגות של המשטרה מקובלת עליך, יוסי סילמן?
סילמן:         לא יודע. תשמע, אני לא מעורב בחקירה, זה לא מעניין אותי. זה מעניין אותי אבל אני לא מעורב. מה שהמשטרה עושה, זה העבודה המקצועית שלה לחלוטין.
רינו:            כן, אבל אתה מנכ"ל משרד הרווחה, אם.
סילמן:         אני לא יכול להתערב להם בחקירה.
רינו:            אתה לא מתערב בחקירה, אתה מגיב. אם הם אומרים לה להוריד את הפוסטים,
סילמן:         אני לא רוצה להגיב על זה, אני לא רוצה להגיב על זה.
רינו:            למה?
סילמן:         אני לא.
רינו:            למה? זה אתה, זה עניינים שכתובים, זה בדיוק הנושא שלנו.
סילמן:         לא. אני הייתי, חשתי חובה להגיש תלונה במשטרה על פגיעה בפרטיות שלי ועל זה שאני חש מאויים ונעשו ונעשה שימוש במסמכים גנובים. מעבר לזה, אני כבר לא מתערב, המשטרה תעשה את שלה, ואני מקווה. ואני מקווה שזה ישמש דוגמא לגבול של חופש הביטוי, אי אפשר להסכים למצב שעובדים סוציאליים, דרך אגב, זה לא רק.
רינו:            נכון, אבל גם אי אפשר להסכים למצב שמשטרת ישראל תוריד פוסטים של מישהו שכותב אותם, עוד לא היה דבר כזה.
סילמן:         לא יודע, נשמה. אני לא יודע.
רינו:            מה זה אני לא יודע? הנה הנקודה, המשפט אני לא יודע.
סילמן:         אני לא נכנס, אני לא נכנס לעניין המשטרתי.
רינו:            אתה לא נכנס, כי אתה לא רוצה להיכנס, אבל אתה אמור להיכנס לפחות לפי דעתי, כי גם, הגם שמדובר במקרה שלך ואתה מרגיש פה מאוד פגוע, אפשר לראות שהמשטרה עושה כאן מהלכים מעבר לסטנדרט.
סילמן:         אני לא יודע מה הסטנדרט.
רינו:            אתה יודע בדיוק מנכ"ל, יוסי סילמן, מה אתה אומר לי אני לא יודע? מי כמוך יודע?
סילמן:         דרך אגב בשנה האחרונה נכנסתי לתפקיד ציבורי, לא היה לי מושג בכלל על היקף התופעה, אני חייב להגיד שזה חוויה מעצבת מבחינתי.
רינו:            כן.
סילמן:         מבחינתי.
רינו:            חוויה כואבת אני חייב להגיד לך. לא הייתי מחפש את העיצוב שלך דווקא עכשיו.
סילמן:         למה המשטרה דרשה ממנה, אין לי מושג. אתה יודע מה, אני כן אתן לך הצהרה. אתה יודע מה, למען חופש הביטוי, אני מצהיר פה, שאין לי בעיה שהפוסטים ישארו ויפרסמו אבל, אבל, זכותי המלאה כאדם פרטי לתבוע לשון הרע ולהעמיד את הדברים על דיוקם.
רינו:            לא רק כאדם פרטי. גם כמנכ"ל משרד הרווחה אתה יכול לתבוע את התביעה.
סילמן:         אתה שואל אותי רינו, כן, שהבלוגים ישארו, אין לי בעיה איתם.
רינו:            קיבלנו. יוסי סילמן מנכ"ל משרד הרווחה. תודה רבה לך על הדברים. תמר ירושלמי, תגובה, ככה במהירות הבזק.
תמר:           אנחנו פנינו למשטרה רק להבהיר, שמה שהם אומרים שתנאי השחרור זה ערבות ושלורי לא תפנה למנכ"ל במשך 30 ימים, שום דבר על הסרת הפוסטים. לא ברור בדיוק מהם תנאי הערבות והתגובה שמסרו לנו באשר לטענות שלה, שהחשודה פרסמה מסמכים פרטיים שאינם מותרים לפרסום על פי חוק, גם אם מדובר באיש ציבור, והעונש הקבוע בחוק הוא חמש שנים. הוזהרה, שוחררה.
רינו:            תודה לעו"ד פישלר, לורי שם טוב וליוסי סילמן.

סוף תכנית "מה בוער"

תמונות ממחדלי וונדליזם בלשי משטרת ישראל מרחב דן במהלך חיפוש בבית העיתונאית

סדק בקיר באיזור דלת הכניסה לדירה עקב בעיטות בלשי משטרת ישראל מרחב דן בדלת
סדק בקיר באזור דלת הכניסה לדירה עקב בעיטות בלשי משטרת ישראל מרחב דן בדלת

סדק בקיר באזור דלת הכניסה לדירה עקב בעיטות בלשי משטרת ישראל מרחב דן בדלת
סדק בקיר באזור דלת הכניסה לדירה עקב בעיטות בלשי משטרת ישראל מרחב דן בדלת

סדק בקיר באזור משקוף דלת הכניסה לדירה עקב בעיטות בלשי משטרת ישראל מרחב דן בדלת
סדק בקיר באזור משקוף דלת הכניסה לדירה עקב בעיטות בלשי משטרת ישראל מרחב דן בדלת

סדק בקיר באזור משקוף דלת הכניסה לדירה עקב בעיטות בלשי משטרת ישראל מרחב דן בדלת
סדק בקיר באזור משקוף דלת הכניסה לדירה עקב בעיטות בלשי משטרת ישראל מרחב דן בדלת



בלשי משטרת ישראל מרחב דן שברו דלת ארון חשמל במהלך טיפוס לגג הבניין
בלשי משטרת ישראל מרחב דן שברו דלת ארון חשמל במהלך טיפוס לגג הבניין

בלשי משטרת ישראל מרחב דן שברו מכסה כניסה לגג במהלך טיפוס לגג הבניין והשאירו הפתח פרוץ
בלשי משטרת ישראל מרחב דן שברו מכסה כניסה לגג במהלך טיפוס לגג הבניין והשאירו הפתח פרוץ
השופטת דנה אמיר הוציאה צו חיפוש מבלי לציין מספר תיק ומהות החשד והעילה למתן הצו
 צו חיפוש ללא מספר תיק ומהות החשד והעילה למתן הצו

חלק קרוע וחסר מצו חיפוש שנמסר לבעחי הדירה מבלי לציין מספר תיק ומהות החשד והעילה למתן הצו
חלק קרוע וחסר מצו חיפוש שנמסר לדיירים מבלי לציין מספר תיק ומהות החשד והעילה למתן הצו