נחמה דר מול הסנגוריה הציבורית: יש סחר בילדים

01.02.2018 - נחמה דר מוחאת מול בניין הסנגוריה הציבורית ברחוב הנרייטה סולד תל אביב. אוזלת היד של הסנגוריה הציבורית והסיוע המשפט במתן סיוע משפטי למשפחות שרשויות הרווחה מוציאות ילדים, וקשישים מביתם בהליך לא הוגן. הסנגוריה לא רק שאינה מסייעת ומעלה העניין לסדר היום הציבורי, אלא אינה נותנת סיוע הולם לרדיפת הבלוגרים, שם טוב, לייבל וזר שפעלו למען המשפחות ברשתות החברתיות.

שופט חננאל שרעבי – פסק דין פתטי לתלישת ילדים מביתם ומשפחתם

פסק דין פתטי לתלישת ילדים מביתם ומשפחתם

מרץ 2016 - רמ"ש 47410-01-16 - השופט חננאל שרעבי בשבתו בבית משפט מחוזי לערעור דחה בקשת אם להשבת ילדיה אליה בתואנה כי עליה לעבור טיפול רגשי ארוך. שרעבי בפסק דין פתטי אינו מתייחס כלל לשום ראיה כלשהי אלא מסתמך על ערמות של חוות דעת של "מומחים" המדברים בשפה אחת ודברים אחדים.

טיוח הסיבה האמיתית לתלישת הילדים מביתם
שרעבי מגולל בפסק דין ארוך ומייגע את עמדות האם, היועץ המשפטי לממשלה, והאפוטרופוס לדין, ועוד "מומחים" כאלו ואחרים וניתן להבין כי הילדים נתלשו מביתם בשל הזנחה.
מהי אותה הזנחה מסביר שרעבי בלקוניות בסעיף 24 בפסק בדין:
"עיון בחומר שהונח לפני ביהמ"ש קמא, המפורט גם בפסק הדין, מלמד כי החלטת הכרזת הנזקקות בהתאם לסעיפים 6) לחוק הנוער, בדין יסודה. ) 2) ו 2- )2 .24

מצבם של הקטינים טרם התערבות גורמי הטיפול לימד על הזנחה קשה תוך התגוררות בדירה מוזנחת.
יחסי הורי הקטינים גם לימד על מורכבות לא פשוטה, והדבר השפיע לרעה על הטיפול בקטינים.
כל אלה מלמדים כי התקיימו התנאים להכרזת הקטינים כנזקקים לפי הסעיפים הנ"ל."
סוף צטוט סעיף 24

כלומר הילדים נתלשו מביתם כי הם גרים לטענת גורמי הרווחה בדירה מוזנחת וגם יחס הורי הקטינים.

נשאלת השאלה: מהי דירה מוזנחת? ומהו יחס ההורים עליהם מדבר שרעבי? והאם הפתרון היחיד הנו תלישת הילדים מהבית?

 טיוח חוות דעת מומחים
שרעבי גם מצטט חוות דעת של פסיכולוג מטעם רשויות הרווחה אשר לטענתו האם אינה מסוגלת לטפל בילדיה. וכך כותב שרעבי בסעיף 2.ג בפסק הדין:

"יש לאמץ את הערכתו של ד"ר רוני סרור , פסיכולוג קליני, אשר ערך בדיקת מסוגלות הורית להורי הקטינים,
והתרשמותו מהאם (המערערת) היתה כי במצבה הנוכחי היא אינה מסוגלת לטפל בילדים. רק לאחר טיפול רגשי ארוך טווח, חידוש הקשר עם הקטינים בצורה הדרגתית ותחת בקרה, יהיה ניתן לשקול החזרת הקטינים למשמורת האם"
 מדוע מאמץ שרעבי את קביעת הפסיכולוג כי האם אינה מסוגלת לגדל ילדיה ולא מסביר מדוע? ומהו הטיפול הרגשי עליו מדבר שרעבי?

 דמגוגיה
 בפתח פסק הדין כותב שרעבי בסעיף 2.ב: "על אף שנקודת המוצא היא שכל ילד צריך לגדול בבית הוריו, במקרה דנן לא חל שינוי אצל המערערת, ואין מנוס מהוצאות הקטינים למסגרות חוץ ביתיות."
אם סבור שרעבי כי כל ילד צריך לגדול בבית הוריו מדוע תולש בקלות כזאת ילדים מאימם?

קיבוע תפיסה חולנית כי כל ילד יכול להיתלש מביתו ומשפחתו
בתחילת פסק הדין סעיף 2.א מצטט שרעבי סעיפים אנכרוניסטים פרימיטיבים וכוללנים מחוק הנוער. כן לדוגמא מצטט שרעבי עילת נזקקות: "6) לחוק – "שלומו הגופני או הנפשי נפגע או עלול להפגע מכל סיבה אחרת". ) סעיף 2"

לתפיסתו של שרעבי כל ילד ש"שלומו הגופני או הנפשי נפגע או עלול להפגע מכל סיבה אחרת" יוכרז נזקק ויתלש מביתו ללא פירוט או הסבר.


סוף דבר
השופט חננאל שרעבי פעל בדרכי רמיה וטיוח להרחקת קטינים מביתם ומשפחתם ללא נימוק או פירוט הסיבות לכך. התנהגותו של חננאל שרעבי מהווה קרקע פוריה לשחיתות, סחר בילדים, ופשעים נגד האנושות ונגד האנושיות. שרעבי משתמש במכבסות מילים לרוב אולם לא ניתן למצוא בדל ראיה מדוע נתלשו הילדים מביתם ומשפחתם. שרעבי משית תפיסות עולם פשיסטיות מעוותות לפיהן ניתן לפגוע ולהחריב כל משפחה על לא עוול בכפה, לתלוש הילדים ולשלוח אותם למוסדות סגורים הכל בשל סיסמאות נבובות כגון "טובת הילד", ו"עבודת הקודש".


הפנים האמיתיות של הפקידים המושחתים במשרד הרווחה

קומבינת האפוטרופוסית לדין עו"ד אפרת ונקרט ומנהלת מרכז חירום מירי איבגי מתחת לאף שופטת הנוער אילנית אימבר

דצמבר 2015 - קומבינת האפוטרופוסית לדין עו"ד אפרת ונקרט ומנהל מרכז חירום מירי איבגי מתחת לאף שופטת הנוער אילנית אימבר

מדף פייסבוק של עו"ד יוסי נקר על משחקי השקרים בבית משפט לנוער בין הגורמים השונים לסחר בילדים.

אז אחרי שדיברנו אתמול על הסימביוזה בין הפרקליטות למכון לרפואה משפטית שהיתה נהוגה בתקופה של פרופסור יהודה היס, נדבר היום על הסימביוזה בין הרווחה לאפוטרופסים לדין המתמנים על ידי הסיוע המשפטי להגן כביכול על האינטרסים של הילד/ה/נער/ה.

סיפור אמיתי טרי מאתמול. תשפטו אתם.

בחודש ספטמבר האחרון החלה להעיד, בבית המשפט לנוער, פקידת הסעד לשעבר של טבריה (עכשיו היא מנהלת מרכז חירום באשקלון) הגב' מירי יבגי. מירי יבגי היתה מעורבת בהוצאת הילדים ולכן היא זומנה להעיד מטעם הרווחה ואף הגישה תצהיר עדות ראשית מטעם הרווחה. לא סתם הדגשתי פעמיים שהיא באה להעיד מטעם הרווחה.

למרות שמירי יבגי הגישה תצהיר עדות ראשית ביקשה באת כח הרווחה (דווקא עורכת דין שאני מעריך - כדי לא לקלקל לה לא אזכיר את שמה) לחקור את מירי יבגי בחקירה ראשית. בסיומה של החקירה הראשית, החלה האפוטרופסית לדין, עו"ד אפרת ונקרט, לחקור "חקירה נגדית" את מירי יבגי. למה חקירה נגדית במרכאות- תבינו בהמשך.

בשל קוצר הזמן, ה"חקירה הנגדית" בדיון של חודש ספטמבר נפסקה באמצע. אתמול נערך דיון בו היתה אמורה עו"ד ונקרט להשלים את ה"חקירה הנגדית" של מירי יבגי ואז להתחיל החקירה הנגדית שלי, מטעם ההורים.

יש לציין כי בסיום הדיון בחודש ספטמבר 2015 לקחה גב' מירי יבגי את פרוטוקול הדיון. ביציאה, מחוץ לאולם, ניגשתי לגב' יבגי אמרתי לה שהיא עדיין במהלך חקירה נגדית ולכן היא לא יכולה לקבל עותק של הפרוטוקול. זה היה בנוכחות עורכת הדין של הרווחה ועו"ד אפרת ונקרט, האפוטרופסית לדין. אני עצמי לקחתי מידיה של מירי יבגי את הפרוטוקול.

הגעתי אתמול, 24.12.15, לבית המשפט להמשך הדיון. הגעתי יחסית רגוע לאור העובדה שהדיון הוא בפני שופטת נוער שאני מעריך ומכבד, אילנית אימבר, והדיון אצלה מתנהל במקצועיות ובהגינות ולא כמו אצל חלק אחר של שופטי הנוער.

ומה רואות עיני? לפני הכניסה לאולם יושבות מירי יבגי והאפוטרופסית לדין עו"ד אפרת ונקרט ומשוחחות בדיסקרטיות ומירי יבגי עצמה רושמת לה דברים שמכתיבה לה אפרת ונקרט.

נכנסנו לאולם והחל הדיון. השופטת אימבר קוראת למירי יבגי לדוכן העדים להמשך חקירתה והיא מזהירה אותה בטרם עו"ד אפרת ונקרט ממשיכה לחקור.

קמתי ואמרתי שזה יהיה מגוחך להתיר לעו"ד ונקרט להמשיך לחקור בחקירה את הגב' יבגי כי מקובל שאדם שנמצא במהלך חקירה נגדית לא משוחח עם הצד השני ועורכי הדין . אמרתי שלא ראוי שעו"ד נקרט תשב עם העדה שהיא חוקרת אותה חקירה נגדית שניה לפני שהיא נכנסת לחקירה בבית המשפט.

בתגובה אמרה עו"ד ונקרט (לקרוא ולא להאמין): "החקירה הזו יכולה להיות נגדית אבל היא ראשית. אני בקשר עם הגב' יבגי סביב התיק הזה הרבה מאד שנים. קראתי את התצהיר שלה. זה לא פעם ראשונה שאני משוחחת איתה על התצהיר וגם אמרתי לה איזה שאלות אשאל אותה, לפחות חלקית. מבחינת חברי, הגב' יבגי היא עדה של הצד שכנגד. היות ואני לא רואה שיש פה צד שכנגד, אני באה מטעם הילדים. אני חושבת שאני יודעת איפה אני עומדת. אכן שוחחתי איתה לפני כן. אכן שוחחתי איתה עכשיו לפני הכניסה לדיון וכן התייחסתי לשאלות שאני הולכת לשאול אותה".

בעקבות כך החליטה השופטת בחוכמתה: כי יש טעם לפגם בקיום שיחה בנוגע לתצהיר קודם למועד החקירה. השופטת התירה את החקירה של גב' ונקרט את גב' יבגי אך קבעה כי במסגרת הסיכומים יינתן משקל ראוי למשקל הדברים. לדברי השופטת עסקינן בשיטה אדוורסרית והשאלות צריכות להישאר בזמן אמת וכך גם צריכות להישמע התשובות, ללא כל תיאום מראש, שאחרת אין טעם כלל בחקירה.

ואז התחילה אפרת ונקרט את ה"חקירה הנגדית" שלה את גב' יבגי. היה ברור שמדובר בהצגה מתוכננת מראש. אבל זו בדרך כלל ההצגה הרגילה כאשר האפוטרופסים לדין חוקרים את עדי הרווחה.

בסיום ה"חקירה" של עו"ד ונקרט התחלתי אני לחקור. שאלתי בתחילה את מירי יבגי אם היא זוכרת שלאחר הדיון הקודם לקחתי לה את הפרוטוקול מידיה ואמרתי לה שאסור לה לקחת אותו. היא אשרה שכן אבל טענה שמי שאמר לה שאסור לקחת את הפרוטוקול זה באת כח הרווחה ועו"ד אפרת ונקרט. אז קמה עו"ד אפרת ונקרט ואמרה שהיא לא זוכרת התנהלות סביב הפרוטוקול. בעקבות הצהרתה של עו"ד ונקרט תיקנה גב' יבגי את תשובתה משניה אחת לפני ואמרה "אני חושבת שלא היית", בהתייחסה לעו"ד ונקרט. ואז שוב קמה עו"ד ונקרט, שהבינה שהחרב מתהדקת לצווארה, ואמרה: "אתמול בלילה גב' יבגי יצרה איתי קשר וביקשה את החלק שלה בפרוטוקול כדי לרענן את זכרונה לגבי העדות היום, והעברתי לה. אם הייתי זוכרת שהייתה התנהלות סביב העניין הזה, לא הייתי עושה זאת. בכל אופן העברתי לה רק את החלק של עדותה.

המשכתי לחקור ואז חזרתי ושאלתי את גב' יבגי איך קרה הדבר שבכל זאת אחרי הדיון הקודם ולמרות שהבהרתי לה שאסור לה לקבל את הפרוטוקול היא ביקשה את הפרוטוקול. גב' יבגי ענתה שהיא לא זוכרת כי עברו ארבעה חודשים מאז.

המדהים בסיפור שאפוטרופסית לדין רואה עצמה כחלק מהרווחה, מתדרכת בעצמה את עדי הרווחה ובסופו של יום מועלת בתפקידה.

כן, עו"ד אפרת ונקרט, את יכולה לתבוע אותי. תצטרפי לתור.

החלטתי לפרסם את הדברים משום שזכות הציבור לדעת על התנהלות שערוריתית של ממלאי תפקיד ציבורי גוברת. כל האחריות עלי.





דצמבר 2015 - קומבינת האפוטרופוסית לדין עו"ד אפרת ונקרט ומנהל מרכז חירום מירי איבגי מתחת לאף שופטת הנוער אילנית אימבר

קומבינת האפוטרופוסית לדין עו"ד אפרת ונקרט ומנהלת מרכז חירום מירי איבגי מתחת לאף שופטת הנוער אילנית אימבר

דצמבר 2015 - קומבינת האפוטרופוסית לדין עו"ד אפרת ונקרט ומנהל מרכז חירום מירי איבגי מתחת לאף שופטת הנוער אילנית אימבר

מדף פייסבוק של עו"ד יוסי נקר על משחקי השקרים בבית משפט לנוער בין הגורמים השונים לסחר בילדים.

אז אחרי שדיברנו אתמול על הסימביוזה בין הפרקליטות למכון לרפואה משפטית שהיתה נהוגה בתקופה של פרופסור יהודה היס, נדבר היום על הסימביוזה בין הרווחה לאפוטרופסים לדין המתמנים על ידי הסיוע המשפטי להגן כביכול על האינטרסים של הילד/ה/נער/ה.

סיפור אמיתי טרי מאתמול. תשפטו אתם.

בחודש ספטמבר האחרון החלה להעיד, בבית המשפט לנוער, פקידת הסעד לשעבר של טבריה (עכשיו היא מנהלת מרכז חירום באשקלון) הגב' מירי יבגי. מירי יבגי היתה מעורבת בהוצאת הילדים ולכן היא זומנה להעיד מטעם הרווחה ואף הגישה תצהיר עדות ראשית מטעם הרווחה. לא סתם הדגשתי פעמיים שהיא באה להעיד מטעם הרווחה.

למרות שמירי יבגי הגישה תצהיר עדות ראשית ביקשה באת כח הרווחה (דווקא עורכת דין שאני מעריך - כדי לא לקלקל לה לא אזכיר את שמה) לחקור את מירי יבגי בחקירה ראשית. בסיומה של החקירה הראשית, החלה האפוטרופסית לדין, עו"ד אפרת ונקרט, לחקור "חקירה נגדית" את מירי יבגי. למה חקירה נגדית במרכאות- תבינו בהמשך.

בשל קוצר הזמן, ה"חקירה הנגדית" בדיון של חודש ספטמבר נפסקה באמצע. אתמול נערך דיון בו היתה אמורה עו"ד ונקרט להשלים את ה"חקירה הנגדית" של מירי יבגי ואז להתחיל החקירה הנגדית שלי, מטעם ההורים.

יש לציין כי בסיום הדיון בחודש ספטמבר 2015 לקחה גב' מירי יבגי את פרוטוקול הדיון. ביציאה, מחוץ לאולם, ניגשתי לגב' יבגי אמרתי לה שהיא עדיין במהלך חקירה נגדית ולכן היא לא יכולה לקבל עותק של הפרוטוקול. זה היה בנוכחות עורכת הדין של הרווחה ועו"ד אפרת ונקרט, האפוטרופסית לדין. אני עצמי לקחתי מידיה של מירי יבגי את הפרוטוקול.

הגעתי אתמול, 24.12.15, לבית המשפט להמשך הדיון. הגעתי יחסית רגוע לאור העובדה שהדיון הוא בפני שופטת נוער שאני מעריך ומכבד, אילנית אימבר, והדיון אצלה מתנהל במקצועיות ובהגינות ולא כמו אצל חלק אחר של שופטי הנוער.

ומה רואות עיני? לפני הכניסה לאולם יושבות מירי יבגי והאפוטרופסית לדין עו"ד אפרת ונקרט ומשוחחות בדיסקרטיות ומירי יבגי עצמה רושמת לה דברים שמכתיבה לה אפרת ונקרט.

נכנסנו לאולם והחל הדיון. השופטת אימבר קוראת למירי יבגי לדוכן העדים להמשך חקירתה והיא מזהירה אותה בטרם עו"ד אפרת ונקרט ממשיכה לחקור.

קמתי ואמרתי שזה יהיה מגוחך להתיר לעו"ד ונקרט להמשיך לחקור בחקירה את הגב' יבגי כי מקובל שאדם שנמצא במהלך חקירה נגדית לא משוחח עם הצד השני ועורכי הדין . אמרתי שלא ראוי שעו"ד נקרט תשב עם העדה שהיא חוקרת אותה חקירה נגדית שניה לפני שהיא נכנסת לחקירה בבית המשפט.

בתגובה אמרה עו"ד ונקרט (לקרוא ולא להאמין): "החקירה הזו יכולה להיות נגדית אבל היא ראשית. אני בקשר עם הגב' יבגי סביב התיק הזה הרבה מאד שנים. קראתי את התצהיר שלה. זה לא פעם ראשונה שאני משוחחת איתה על התצהיר וגם אמרתי לה איזה שאלות אשאל אותה, לפחות חלקית. מבחינת חברי, הגב' יבגי היא עדה של הצד שכנגד. היות ואני לא רואה שיש פה צד שכנגד, אני באה מטעם הילדים. אני חושבת שאני יודעת איפה אני עומדת. אכן שוחחתי איתה לפני כן. אכן שוחחתי איתה עכשיו לפני הכניסה לדיון וכן התייחסתי לשאלות שאני הולכת לשאול אותה".

בעקבות כך החליטה השופטת בחוכמתה: כי יש טעם לפגם בקיום שיחה בנוגע לתצהיר קודם למועד החקירה. השופטת התירה את החקירה של גב' ונקרט את גב' יבגי אך קבעה כי במסגרת הסיכומים יינתן משקל ראוי למשקל הדברים. לדברי השופטת עסקינן בשיטה אדוורסרית והשאלות צריכות להישאר בזמן אמת וכך גם צריכות להישמע התשובות, ללא כל תיאום מראש, שאחרת אין טעם כלל בחקירה.

ואז התחילה אפרת ונקרט את ה"חקירה הנגדית" שלה את גב' יבגי. היה ברור שמדובר בהצגה מתוכננת מראש. אבל זו בדרך כלל ההצגה הרגילה כאשר האפוטרופסים לדין חוקרים את עדי הרווחה.

בסיום ה"חקירה" של עו"ד ונקרט התחלתי אני לחקור. שאלתי בתחילה את מירי יבגי אם היא זוכרת שלאחר הדיון הקודם לקחתי לה את הפרוטוקול מידיה ואמרתי לה שאסור לה לקחת אותו. היא אשרה שכן אבל טענה שמי שאמר לה שאסור לקחת את הפרוטוקול זה באת כח הרווחה ועו"ד אפרת ונקרט. אז קמה עו"ד אפרת ונקרט ואמרה שהיא לא זוכרת התנהלות סביב הפרוטוקול. בעקבות הצהרתה של עו"ד ונקרט תיקנה גב' יבגי את תשובתה משניה אחת לפני ואמרה "אני חושבת שלא היית", בהתייחסה לעו"ד ונקרט. ואז שוב קמה עו"ד ונקרט, שהבינה שהחרב מתהדקת לצווארה, ואמרה: "אתמול בלילה גב' יבגי יצרה איתי קשר וביקשה את החלק שלה בפרוטוקול כדי לרענן את זכרונה לגבי העדות היום, והעברתי לה. אם הייתי זוכרת שהייתה התנהלות סביב העניין הזה, לא הייתי עושה זאת. בכל אופן העברתי לה רק את החלק של עדותה.

המשכתי לחקור ואז חזרתי ושאלתי את גב' יבגי איך קרה הדבר שבכל זאת אחרי הדיון הקודם ולמרות שהבהרתי לה שאסור לה לקבל את הפרוטוקול היא ביקשה את הפרוטוקול. גב' יבגי ענתה שהיא לא זוכרת כי עברו ארבעה חודשים מאז.

המדהים בסיפור שאפוטרופסית לדין רואה עצמה כחלק מהרווחה, מתדרכת בעצמה את עדי הרווחה ובסופו של יום מועלת בתפקידה.

כן, עו"ד אפרת ונקרט, את יכולה לתבוע אותי. תצטרפי לתור.

החלטתי לפרסם את הדברים משום שזכות הציבור לדעת על התנהלות שערוריתית של ממלאי תפקיד ציבורי גוברת. כל האחריות עלי.





דצמבר 2015 - קומבינת האפוטרופוסית לדין עו"ד אפרת ונקרט ומנהל מרכז חירום מירי איבגי מתחת לאף שופטת הנוער אילנית אימבר

משטרת ישראל כלב השמירה למנגנון חטיפת ילדי תימן המזרח והבלקן

דצמבר 2015 - בימים אלו פרסמה משטרת ישראל בדף הפייסבוק שלה כי היא מחפשת אמא ש"חטפה" לכאורה את בנה. פרסומים אלו עולים מפעם לפעם ובהם מציגה משטרת ישראל בדרך רמיה כי האמא והבן נעדרים ובסיכון בעוד שהם נמלטים מפקידות הסעד הששות לפרק משפחות מוחלשות כדי לסחור בילדיהן. האכיפה הברוטלית של משטרת ישראל נגד ההורים נעשת בדרך לא שווה, לא הוגנת, וללא פרופורציה.

גם בשנות החמישים של המאה הקודמת שימשה משטרת ישראל כלב שמירה אכזרי נגד הורים יוצאי תימן המזרח והבלקן שילדיהם נחטפו בבתי חולים ומוסדות ועקבותיהם נעלמו. לא ידוע על מקרה שבו משטרת ישראל חקרה לעומק העלמות של תינוק והחזירה אותו למשפחתו. משטרת ישראל לא רק שהתעלמה מהסחר בילדים באותה העת אלא נהגה באלימות זלזול והשפלת הורים שדרשו את ילדיהם.


אוזלת יד משטרת ישראל בסיוע להורים לאתר את בנם החטוף

במאמרה ברגע שראיתי אותה ידעתי שזאת הבת שנחטפה ממני  - של  שוש מדמוני - ידיעות אחרונות - 12.9.95 מספר דוד שוקר (מיוצאי תימן) על העלמותה של בתו בנות החמישים: "יום אחד, כשהגעתי לבית התינוקות לבקר אותה כרגיל, גיליתי שהיא פשוט איננה שם", מספר שוקר. "אנשי הצוות אמרו לי שהם לא יודעים איפה היא, ושאני יכול להתלונן במשטרה. פתאום אחרי כמה ימים הם הודיעו לי שהיא נמצאת בבית חולים 'איתנים' בירושלים, בגלל מחלת מעיים. ביקרתי אותה שם כמה פעמים, עד שיום אחד לא מצאתי אותה. 'אישה אחת באה ולקחה אותה', אמרה לי אחות. 'איזה אישה?' צעקתי והתחלתי להשתולל, אבל אף אחד לא היה מוכן לעזור לי". מאותו רגע יצא שוקר למסע מפרך אחר עקבותיה של בתו. שנים התרוצץ בין בתי חולים מתחנת משטרה אחת לאחרת...


משטרת ישראל עינתה והשפילה הורים שסרבו למסור בנם לרשויות

במאמרה היצלתי את בני מגורלם של ילדי תימן  של שוש מדמוני - ידיעות אחרונות - 1.8.1995 מספר יעקב צעירי על האלימות וההשפלה שספג ממשטרת ישראל משסרב למסור את בתו התינוקת לממסד הרפואי משום שידע שילדים שנמסרו נעלמו. יעקב צעירי מספר:

"כשהגענו למחנה סירבנו להחזיר את הילד לבית התינוקות, אבל האחות לא ויתרה ואמרה שהילד לא יכול להישאר באוהל. הבנתי שאם לא אעשה משהו, ומהר, אני לא אראה את הילד יותר. ההתעקשות של הממסד הרפואי היתה חשודה בעיניי והיתה לי הרגשה מאוד לא טובה. הזמנתי מונית, ושלחתי את אשתי עם התינוק לדוד שלה, שגר בחדרה. אני חזרתי לאוהל.

למחרת בבוקר הגיעו לאוהל נציגים של הנהלת המחנה ושאלו אותי איפה התינוק. אמרתי להם שאני לא יודע, ושגם אשתי נעלמה. כשהם ראו שאני לא משתף פעולה הם הזעיקו משטרה והשוטר לקח אותי למעצר בתחנת פרדס חנה.

היחס שקיבל במשטרה, היה לדבריו, משפיל.

מייד כשהגעתי לשם, הורו לי להתפשט והשכיבו אותי על הריצפה במסדרון כשאני לובש תחתונים בלבד. הרגשתי שמתייחסים אלי כמו אל פושע. אמרו לי לשכב על הגב בלי לזוז. כל פעם הגיע שוטר אחר שניסה לחקור אותי.

במשך 48 שעות שכבתי שם על הגב בלי אוכל ובלי שתיה. הם ניסו לשבור אותי. כשהם ראו שאני לא נשבר, הזמינו את יצחק אריכא, שהיה אז מנהל מחנות העולים. הוא בא, הסתכל עלי ואמר לי לקום. עניתי לו בציטוט מהתנ"ך ואמרתי שאני מתבייש במדינה הזאת, של היהודים. אמרתי שכשחייתי עם ערבים התייחסו אלי בכבוד, ואף פעם לא התנהגו איתי כמו כאן".

משטרת ישראל טייחה במשך עשרות שנים תלונות של הורים שילדיהם נחטפו

במאמרה  המתים קמו לתחייה  של אביבה לורי - הארץ - 04.12.2001 כותבת אביבה על סעיד יוסף שבתו ציונה נחטפה מיד האמא כשרצתה להיניק אותה בבית הילדים: "סעיד יוסף, אביה של ציונה, פנה למשטרה והגיש תלונה על היעלמה של התינוקת. ב-68' הוא זכה להתייחסות ממלכתית בעניינו. מכתב קצרצר מאגף החקירות במטה הארצי סיכם את ממצאי הוועדה הראשונה שחקרה את גורל ילדי תימן שנעלמו: "הנני מצטער להודיעך כי חקירת הוועדה העלתה שבתך הנ"ל נפטרה בבית חולים איתנים בתאריך 21.11.51 והובאה לקבורה בבית העלמין בירושלים בתאריך 21.11.51 בגוש י"ב חלקה 69. המקום ינחם אותך בתוך שאר אבלי ציון". זאת היתה הפעם הראשונה שהמשפחה קיבלה מסמך רשמי כתוב מטעם המדינה עם ציון העובדה שבתם מתה ובצירוף מספר תעודת פטירה".

סוף דבר

משטרת ישראל אמונה על החוק והסדר אולם קיימת במשטרה תרבות לשמש כלב שמירה kמנגנונים מערכתיים לתלישת ילדים מביתם ומשפחתם במחשכים וללא ראיות למקומות אפלים.


חטיפת ילדי תימן - סיפורו של אורי וכטל

משטרת ישראל קמה לתחייה בענייני ילדים חטופים?

דצמבר 2015 - לאחר כ- 60 שנה בהן אלפי הורים יוצאי תימן המזרח והבלקן מחפשים ילדיהם "התעוררה" משטרת ישראל ומפרסמת בדף הפייסבוק שלה על ילד חטוף שנחטף ע"י אימו (?).
מדובר בנישה חדשה או טרנד חדש במשטרה לשמש ככלי בידי רשויות הרווחה להוציא בכפייה ילדים מהוריהם בדלתיים סגורות וללא ראיות. זהו סחר בילדים כדוגמת פרשת ילדי תימן, ניסויים בילדי הגזזת, אלא בלבוש אחר.

במקרה של נירית יעקובסון מדובר באמא אשר סבלה קשות מהתעללות שופטת בית משפט לענייני משפחה שפרה גליק. גליק לא הסתירה את משוא פניה נגד נירית ואמרה לה באחד הדיונים "מקווה שתידבקו ממני" בעת שהיתה חולה. גליק גם זייפה פוטוקול באותו הדיון וננזפה על כך.


דוגמא נוספת מפברואר 2014 לדרך הרמיה של משטרת ישראל לטובת סחר בילדים היא פרסום בדף הפייסבוק על אם ובנה התינוק כביכול נעדרים בעוד שלמעשה מדובר באמא הנמלטת מרשויות הרווחה החוטפות ממנה כל תינוק שילדה מבלי לתת לה הזדמנות לגדלו.

משטרת ישראל מטייחת הימלטותה של אם ובנה התינוק מרשויות הרווחה




 קיימות גם אינספור דוגמאות בהם משטרת ישראל ורשויות הרווחה ללא בושה מילאו פיהם מים נוכח התעללות בילדים ואונס ילדות, במסגרות חוץ ביתיות כגון משפחות אומנה, פנימיות ומוסדות הרווחה. כגון ילדה שנאנסה ע"י המאמץ מגיל 6 עד 18 ועוד אינספור...

משטרת ישראל - כלי שרת לסחר בילדים ע"י רשויות הרווחה
אין ספק כי אזרחי המדינה נדרשים לכבד החלטות בית משפט, אולם מן הראוי כי משטרת ישראל ישראל תקבע סדר עדיפויות לשמירה על החוק והסדר ותטפל בפניות אליה במידה שווה, ולא תרדוף באמוק אחר אמהות אומללות הנמלטות עם ילדיהן מרשויות הרווחה.


נירית יעקובסון האמיצה המצילה את בנה מציפורני רשויות הרווחה

משטרת ישראל קמה לתחייה בענייני ילדים חטופים מהוריהם בלבד

אנה מספרת על התעללות ואונס במשפחת אומנה במשך שנים - היכן היתה משטרת ישראל?

משטרת ישראל קמה לתחייה בענייני ילדים חטופים?

דצמבר 2015 - לאחר כ- 60 שנה בהן אלפי הורים יוצאי תימן המזרח והבלקן מחפשים ילדיהם "התעוררה" משטרת ישראל ומפרסמת בדף הפייסבוק שלה על ילד חטוף שנחטף ע"י אימו (?).
מדובר בנישה חדשה או טרנד חדש במשטרה לשמש ככלי בידי רשויות הרווחה להוציא בכפייה ילדים מהוריהם בדלתיים סגורות וללא ראיות. זהו סחר בילדים כדוגמת פרשת ילדי תימן, ניסויים בילדי הגזזת, אלא בלבוש אחר.

במקרה של נירית יעקובסון מדובר באמא אשר סבלה קשות מהתעללות שופטת בית משפט לענייני משפחה שפרה גליק. גליק לא הסתירה את משוא פניה נגד נירית ואמרה לה באחד הדיונים "מקווה שתידבקו ממני" בעת שהיתה חולה. גליק גם זייפה פוטוקול באותו הדיון וננזפה על כך.


דוגמא נוספת מפברואר 2014 לדרך הרמיה של משטרת ישראל לטובת סחר בילדים היא פרסום בדף הפייסבוק על אם ובנה התינוק כביכול נעדרים בעוד שלמעשה מדובר באמא הנמלטת מרשויות הרווחה החוטפות ממנה כל תינוק שילדה מבלי לתת לה הזדמנות לגדלו.

משטרת ישראל מטייחת הימלטותה של אם ובנה התינוק מרשויות הרווחה




 קיימות גם אינספור דוגמאות בהם משטרת ישראל ורשויות הרווחה ללא בושה מילאו פיהם מים נוכח התעללות בילדים ואונס ילדות, במסגרות חוץ ביתיות כגון משפחות אומנה, פנימיות ומוסדות הרווחה. כגון ילדה שנאנסה ע"י המאמץ מגיל 6 עד 18 ועוד אינספור...

משטרת ישראל - כלי שרת לסחר בילדים ע"י רשויות הרווחה
אין ספק כי אזרחי המדינה נדרשים לכבד החלטות בית משפט, אולם מן הראוי כי משטרת ישראל ישראל תקבע סדר עדיפויות לשמירה על החוק והסדר ותטפל בפניות אליה במידה שווה, ולא תרדוף באמוק אחר אמהות אומללות הנמלטות עם ילדיהן מרשויות הרווחה.


נירית יעקובסון האמיצה המצילה את בנה מציפורני רשויות הרווחה

משטרת ישראל קמה לתחייה בענייני ילדים חטופים מהוריהם בלבד

אנה מספרת על התעללות ואונס במשפחת אומנה במשך שנים - היכן היתה משטרת ישראל?

צ'רלי בוזגלו, דוד גולן ואתי דור דוברובינסקי - אלימות נגד נפגעת משרד הרווחה

צ'רלי בוזגלו - רודף באמוק אחר אמא נפגעת פשעי הרווחה

נובמבר 2015 - עו"ד צ'רלי בוזגלו וחבורתו - דרכי רמיה בבתי משפט נגד נפגעי משרד הרווחה. בית משפט מחוזי תל אביב - מזה כחמש שנים מנהל עו"ד צ'רלי בוזגלו ולקוחתו אתי דור דוברובינסקי , ודובר איגוד העו"ס דוד גולן,  מאבק משפטי עיקש רווי השמצות ודברי בלע נגד אמא נפגעת רווחה שאינה רואה ילדיה מזה כ- 7 שנים ע"פ המלצת פקידת הסעד אתי דור דוברובינסקי.
עו"ד צ'רלי בוזגלו וחבורתו מציגים מצגת שווא בדרכי רמיה כאילו הוא וחבורתו הנפגעים, ואילו האמא שאינה רואה ילדיה מזה כ- 7 שנים ע"פ תסקיריה השקריים של פקידת הסעד אתי דור היא הפוגעת.
אלימותם של צ'רלי בוזגלו ומעסיקו איגוד העובדים הסוציאליים נגד אמהות נובעת מחששם לפגיעה בתעשיית הסחר בילדים הנעשת בבתי משפע בדלתיים סגורות ללא ראיות אלא ע"פ תסקירי סעד שיקריים ומכפישים.

דיצה חטב מציגה - הזנחה והתעללות בילדים בבית שבתאי לוי בחיפה

הסרטון מדף הפייסבוק של מוטי לייבל - אוקטובר 2015 - דיצה חטב עובדת סוציאלית מנהלת יחידת אמהות בבית שבתאי לוי חיפה משקרת ומטייחת הזנחה והתעללות בילדים בבית שבתאי לוי.
בסרטון יחצנות מציגה דיצה חטב הדרכה הורית אולם בפועל הילדים בבית שבתאי לוי סובלים מהזנחה והתעללות מאנשי המוסד הנעול.
דיצה חטב זורה חול ללא בושה בעיני הציבור תוך שהיא מקבלת רוח גבית מפקידי סעד ו"מומחים" רפואיים למיניהם המציגים את האמהות כבלתי כשירות ואז ניתן לסחור בילדים במוסד בית שבתאי לוי ובמוסדות אחרים.

דיצה חטב מציגה - בית שבתאי לוי כמעון לסחר באמהות וילדים

אוקטובר 2015 - בית שבתאי לוי חיפה -  דיצה חטב מנהלת יחידת אימהות בבית שבתאי לוי מציגה בסרטון תעמולה של המעון כמקום להכשרת אמהות.
בפועל האמהות והילדים מתויגים ומופרדים. האמהות מסולקות מהמעון מושפלות ומבוזות והילדים נשלחים לסחר במשך שנים במוסדות הרווחה.
כאשר אמא שגורשה מהמעון באה עם עיתונאים ופעילים חברתיים לדרוש את ילדיה חזרה מסרבת דיצה חטב להשיב את הילדים ומרעילה בפיה נגד האמא.
רק לאחר שהוזעקה המשטרה הוחזרו הילדים לאימם.
היזהרו מרשויות הרווחה.

סרט תעודה - שחרור שני ילדים חטופים ממכלאת בית שבתאי לוי בחיפה

אוקטובר 2015 - משרד הרווחה ארגון הפשע בראשות השר חיים כץ לסחר בילדים וקשישים ובני משפחותיהם אחז בשני ילדים בעפיה במכלאת בית שבתאי לוי בחיפה. ע"ם תוכניותיהם של חברי ארגון הפשע הם תכננו להפריד את הילדים מאימם ולשלוח אותם לסחר במוסדות כפייה נוספים כגון משפחות אומנה, פנימיות, אימוץ ועוד. להלן סרט תעודה המתאר את אם הילדים ופעילים חברתיים ששחררו הילדים מארגון הפשע בראשות שר הרווחה חיים כץ ועמיתיו.



אורטל בוטל, היא אמא צעירה ל- 2 ילדים קטנים בני 5 ו- 6 שנים. היא התגרשה מבעל אלים, ונשלחה למקלט לנשים מוכות. כעבור תקופה קצרה, נאמר לה שעליה ללכת עם ילדיה לבית שבתי לוי, לצורך הגנה עליה ועל ילדיה.

היא שהתה 8 חודשים בעל כורחה בבית שבתי לוי, תוך ציפיה לחזור לשגרת חיים בטוחה בביתה. השהייה בבית שבתי לוי, ללא צו בית משפט, הוסכמה על האם בתנאי שהיא תהיה שם עם ילדיה.
ביום ראשון 4/10/15, ערב חג סוכות, בשעות הצהריים, גורשה אורטל מבית שבתי לוי, כשנאמר לה שהיא אינה כשירה לגדל את ילדיה, והיא מסולקת מהמקום והילדים שלה נשארים בבית שבתי לוי. מאבטחים הוזמנו כדי לגרש את האם מהמקום.

אורטל, יצרה קשר עם העיתונאי מוטי לייבל, שפנה לעוה"ד יוסי נקר וורדה שטיינברג. אמש, 5/10/15, הגיעו העיתונאים מוטי לייבל ולורי שם טוב לבית שבתי לוי, מלווים באמא אורטל, הוריה ובני משפחתה, על מנת לחלץ את ילדיה החטופים שנותרו בבית שבתי לוי.
דיצה חטאב מנהלת היחידה לאם והילד בבית שבתי לוי, התגוללה כנגד האם, שיקרה ואמרה שהאם היא זו שרצתה ללכת.

לדיצה אין צו בית משפט, והחזקת ילדיה החטופים של אורטל, הינה בניגוד לחוק.
שוטרים שהוזמנו לחלץ את הילדים החטופים, פעלו בניגוד לחוק, כשמנעו מעו"ד יוסי נקר לייצג את האם, אולם במהרה נמלכו על דעתם, והודיעו לעו"ד יוסי נקר, כי האמא יכולה לקחת את ילדיה.
בסוף הסרטון, הרגע המרגש בו האמא לוקחת את שני ילדיה החטופים, שיצאו מבית שבתי לוי, יחפים, ללא נעליים.
והרגע היפה ביותר: הילדים הקטנים של האמא מקבלים מתנה כדורגל מילדי השכונה.

צפו בסרטון המרתק, החושף את פשעי משרד הרווחה. מאבטח(!) מחזיק בקלסר המכיל פסקי דין, פרוטוקולים, והחלטות של בית משפט לנוער וענייני משפחה, ומעיין במסמכים חסויים שניתנו בדלתיים סגורות, ללא הרשאה וללא סמכות. כשהעיתונאים העירו למאבטח, מדוע הוא מחזיק בקלסר המכיל מסמכים חסויים בחוסר סמכות, טען המאבטח כי מדובר בסידור עבודה. צפו בסרטון ותראו כי מדובר במסמכים של בית משפט לענייני משפחה, ונוער.

יחיעם שרלו עובד סוציאלי מבקש שישלחו לביתו תרומות לילדים בסיכון - "הרצחת וגם ירשת"

מרץ 2012  - עד כמה ללא פיקוח ומופקרת היא תעשיית הסחר בילדים. ראו עובד סוציאלי יחיעם שרלו המועסק במרכז חירום "טירת הילד" בנווה מיכאל מבקש מתורמים שישלחו לביתו כספי תרומות לילדים בסיכון.

וכך כותב יחיעם שרלו בסטטוס בפייסבוק:
"...כסף שאותו תתרמו בעז"ה יגיע ישירות לילדים הללו למען רווחתם האישית בפינוקים כמו יציאה לבריכה/לונה פארק/רכיבה על סוסים וכדו'.

ניתן להעביר אלי את הכסף/לשלוח לרח' סוקולוב 35 דירה 10 נתניה..."

 נשאלת השאלה: כיצד מנהל מרכז חירום "טירת הילד" מעקב של התרומות הנשלחות ישירות לביתו של העובד יחיעם שרלו?

 מדובר בהתנהלות מופקרת של ארגון העוסק בסחר בילדים מאחורי דלתיים סגורות וללא ראיות. הילדים נתלשים מביתם ומשפחתם ומושלכים למוסדות סגורים ללא פיקוח וללא זכויות.

ועל זה נאמר "הרצחת וגם ירשת"

יחיעם שרלו עובד סוציאלי מבקש שישלחו לביתו תרומות לילדים בסיכון -  "הרצחת וגם ירשת"

הצביעות בהתגלמותה

יחיעם שרלו מצולם עם ילדים בחו"ל שאילולא חיו בארץ היה מרעיל בפיו הזנחה קשה נגד הוריהם, והילדים היו נתלשים מביתם ומשפחתם בשל כביכול "הזנחה קשה" - מדף הפייסבוק של יחיעם שרלו

הצביעות בהתגלמותה: יחיעם שרלו מצולם עם ילדים בחו"ל שאילולא חיו בארץ היה מרעיל בפיו הזנחה קשה נגד הוריהם, והילדים נתלשים מביתם ומשפחתם בשל הזנחה קשה - מדף הפייסבוק של יחיעם שרלו

שופטת נוער גלית מור ויגוצקי מטייחת אמנת זכויות הילד

נובמבר 2010 – כנס באוניברסיטת תל אביב בדבר אמנת זכויות הילד. שופטת בית משפט לנוער גלית מור ויגוצקי אינה מדברת על אמנת זכויות הילד ומימושה במדינת ישראל לצורך הגנה על ילדים במוסדות משרד הרווחה, אלא נואמת על עבריינות נוער והורים על מנת להעצים הוצאת ילדים מביתם ומשפחתם. ויגוצקי משמשת מזה כעשרים שנה שופטת בית משפט לנוער המתנהל בדלתיים סגורות ללא ראיות שרויה בקונספציה עקומה לפיה מימוש אמנת זכויות הילד מיותר ואין לישמו בחקיקה משום שזה עלול לפגוע בתעשיית סחר בילדים במוסדות משרד הרווחה. לפיכך אינה מזכירה בנאומה דבר העלול חלילה לפגוע בסחר בילדים לרבות מימוש אמנת זכויות הילד.

שופטת נוער גלית מור ויגוצקי מטייחת אמנת זכויות הילד

נובמבר 2010 – כנס באוניברסיטת תל אביב בדבר אמנת זכויות הילד. שופטת בית משפט לנוער גלית מור ויגוצקי אינה מדברת על אמנת זכויות הילד ומימושה במדינת ישראל לצורך הגנה על ילדים במוסדות משרד הרווחה, אלא נואמת על עבריינות נוער והורים על מנת להעצים הוצאת ילדים מביתם ומשפחתם. ויגוצקי משמשת מזה כעשרים שנה שופטת בית משפט לנוער המתנהל בדלתיים סגורות ללא ראיות שרויה בקונספציה עקומה לפיה מימוש אמנת זכויות הילד מיותר ואין לישמו בחקיקה משום שזה עלול לפגוע בתעשיית סחר בילדים במוסדות משרד הרווחה. לפיכך אינה מזכירה בנאומה דבר העלול חלילה לפגוע בסחר בילדים לרבות מימוש אמנת זכויות הילד.

 

לשכת הרווחה קרית ביאליק - דרכי רמיה לסחר בילדים למשפחת אומנה

אוגוסט 2015 - מתוך סטטוס פייסבוק של עו"ד יוסי נקר:

"השתתפתי" אחר הצהרים בישיבת ועדת החלטה שהיתה אמורה להיות המשך לועדת ההחלטה מיום חמישי האחרון שבה הוחלט על החזרת קטינה בת חמש, ששהתה בארבע השנים האחרונות במשפחת אומנה בצפון הארץ. 
לישיבה שזומנה בדחיפות למשרדי עמותת מט"ב ברח' ירושלים 12, קרית ביאליק, היתה מטרה לקבוע את סדרי החזרת הקטינה לאמה. זומנו לשעה 15:30 ואולם כבר בכניסה לישיבה שוב התברר לי ששום דבר שעושה הרווחה הוא לא תם לב. תמיד מחפשים להתחכם, לא לגלות את כל הקלפים. אבל למה להקדים את המאוחר למוקדם.

בכניסה לבניין פגשה פגשה האמא את אם האומנה. הסתבר כי הורי האומנה הוזמנו לפגישה מוקדמת יותר בהשתתפות אנשי הרווחה, עמותת האומנה מט"ב והאפוטרופוס לדין, עו"ד גרשון גרונפלד. למה לא זומנו לפגישה משותפת? אחרי הכל מדובר בתהליך חזרה הביתה שצריך להיות בשיתוף פעולה? לרווחה הפתרונים.

אם האומנה אמרה לאם כי הם במצב נפשי קשה ביותר וכי הם בוכים מאז ההודעה על חזרת הקטינה ביום חמישי (למה שיבכו? מה הם הורים שכולים לילדים חיים"?). אם האומנה ממש בכתה בפני האם (מסתבר שגם לאמאות אומנה מותר לבכות, לא רק לצנחנים בכותר).

אב האומנה, זה שאמר לאם בעבר "הילדה כבר לא שלך, היא של המדינה", לא העז להתקרב להראות פרצופו. עמד מרחוק.

אם האומנה אמרה עוד לאם שהם ביקשו מהרווחה אומנה עד גיל 18 ולא העלו על דעתם שזה יסתיים. "יש עוד שני ילדים באומנה אצלנו בישוב", אמרה אם האומנה, "ושניהם עברו לאימוץ". "אנחנו לא מתכוונים להיות בקשר עם הילדה לאחר שתחזור", אמרה אם האומנה שגם ביקשה מהאם לאשר את יציאת הילדה לחו"ל, לארה"ב ולקריביים, בזמן הקרוב, עוד שבועיים (יציאה וחו"ל שאני ואם האומנה מתנגדים לה, באשר לא יעלה על הדעת שילדה שאמורה להתחיל בתהליך חזרה הביתה מידית תצא לחודש לארה"ב ולקריביים).

"בזבזתי על הבת שלך 15,000 ₪ על הכרטיסים", אמרה אם האומנה לאם, "את תודיעי לה שהיא לא נוסעת לחו"ל. "אין בעיה", השיבה האם, "אני אודיע לה".

עלינו לקומת הישיבות ואז התברר לנו כי המשתתפים מהישיבה מוקדמת ספונים בחדר. לאחר כמה דקות נכנסנו ואז החלה פקידת הסעד לדבר.

מדבריה עלה, שלמרות ששתי פקידות סעד מחוזיות, היפא וסלעית, הביעו ביום חמישי האחרון הסתייגות מהנסיעה לחו"ל, במהלך תהליך חזרה של קטינה הביתה, ולמרות שהשופטת קבעה שהנסיעה לחו"ל תשקל שוב אם יהיה שינוי נסיבות, אין בכוונת הרווחה לבטל את נסיעת הקטינה לחו"ל. החזרת ילדה זה כנראה לא שינוי נסיבות.

פקידת הסעד עצמה ציינה בדבריה כי משפחת האומנה נמצאת באבל (כך בפירוש), ביטוי שקומם את האם: "הבת שלי חיה".

כאן המקום לציין כי התברר לנו כי משפחת האומנה הודיעה לרווחה שאם הילדה לא תצא לחו"ל אז הם מבקשים להחזיר את הילדה עכשיו. האם הטיחה זאת בפקידת הסעד שהחליפה צבעים. הרווחה שיודעת על האולטימטום של הורי האומנה נמצאת בלחץ ולמרות שלכל הדעות יציאה לחו"ל בשלב הזה אין לה שום אפקט טיפולי, להפך, החליטו להמשיך עם תוכנית היציאה לחו"ל. ואז הגב' אלונה, נציגת מט"ב, מעסיקת משפחת האומנה, עמדה על כך שהקטינה תצא לחו"ל (לאור האולטימום של משפחת האומנה). אמרתי לה שאין לה יושרה ואין לה אינטגריטי משום שעמדתה לא נובעת מטובת הקטינה אלא מדאגה למשפחת האומנה. אמרתי לה שגם ביום חמישי בישיבה, למרות שידעה את עמדת משפחת האומנה לא להחזיק בקטינה, אם תהיה החלטה על החזרה, הסתירה את עמדתה. שאלתי אותה אם היא הבטיחה למשפחת האומנה את הילדה עד גיל 18. "אני לא מוכנה שאתה תקרא לי כך", אמרה גב' אלונה. "הישיבה הסתיימה". עו"ד גרונפלד עוד ניסה למנוע את סגירת הישיבה אך גב' אלונה בשלה. "לא מוכנה שידברו אלי ככה במשרד שלי".

יצאנו, אני והלקוחה, החוצה וגרונפלד בעקבותינו. הסברתי גם לעו"ד גרונפלד שאין שום יושרה ואינטגריטי בעמדתו. "מה אתה רוצה? שהילדה תחזור עכשיו בלי הכנה?", שאל גרונפלד. אמרתי: "כן, כמו ידעו להוציא אותה בלי הכנה, שיחזירו".

ירדנו אני ולהלקוחה למטה. הישיבה הסתיימה. לא? כנראה שלא. אחרי דקה למטה הבנו שהישיבה שאמרו שהסתיימה נמשכת בלעדינו. עלינו למעלה. ואז מתברר שהסוציאלים וגרונפלד ממשיכים בישיבה בלעדינו, אחרי שאמרו שהסתיימה. אמרתי להם "איך אתם ממשיכים בלעדינו אחרי שאמרתם שהסתיימה הישיבה. אני לא זז מפה עכשיו". או אז התחילו משתתפי הישיבה לקום.

לא ברור לי איך משפחת אומנה שהכריזה שהיא באבל ושהיא מתכוונת להתנתק מהקטינה ולא לשמור עמה על קשר, יכולה להמשיך ולהחזיק בקטינה עוד שלושה חודשים ועוד לקחת אותה לחו"ל למשך תקופה של כחודש נתק מהאם, בתקופת החגים, תקופה שיש לנצל אותה לחיזוק הקשר ההורי.

לא ברור לי איך אינטרסים של משפחת אומנה שהיתה בטוחה שהיא מקבלת ילדה עד גיל 18 מקבלים עדיפות על אלו של האם והקטינה וזאת לאחר ההחלטה על החזרת הקטינה. אנשי "הטיפול" כבולים באינטרסים של משפחת האומנה של מגינתם, מעסיקתם, אלונה ממט"ב. יושרה? אינטגריטי? לא אצל הרווחה ועוזריהם.

בטרם סיום. "אתה יכול לכתוב על זה בפייסבוק", אמרה אלונה. הנה כתבתי.

טיוח דוח ועדת ישראל צבי-גילת כאספקלריה לשחיתות, סחר בילדים ופשעים נגד האנושות במשרד הרווחה

אוגוסט 2015 - מאפייני השחיתות, סחר בילדים ופשעים נגד האנושות של צמרת משרד הרווחה, בעלי תפקידים באותו תפקיד עשרות שנים כגון היועצת המשפטית של המשרד בתיה ארטמן, אורנה  הירשפלד פקידת אימוץ ראשית, חנה סלוצקי פקידת סעד ראשית לנוער, ועוד. מאפיין נוסף של פשעי צמרת משרד הרווחה הוא אי קיום מסקנות הוועדות כדי לקבע את פשעיהם נגד החברה בישראל, כלומר הוועדה היא מריחה לזרוא חול בעיני הציבור.
להלן דו"ח ועדת גילת.

דין-וחשבון של וועדת ייעוץ לקביעת סמכות "ועדות החלטה" ודרך התנהלותן מול פקידי הסעד למיניהם (ועדת גילת) מוגש אל הרב שלמה בניזרי, ח"כ שר העבודה והרווחה
ע"י עו"ס תאג'ורי שמעון, מרכז הוועדה

ירושלים, כסליו תשס"ג, נובמבר 2002

רשימת חברי הוועדה

ד"ר ישראל צבי גילת, יושב-ראש הוועדה
ד"ר ז'ק אייזנברג,
פרופ' רמי בנבנישתי,
ד"ר משה ברבי,
עו"ד שושנה גלס,
מר עמוס דניאל, ד"ר אסתר הרצוג,
עו"ס מרדכי (מוטי) וינטר,
ד"ר אהרן יורק,
עו"ד יעקב (קובי) סגל,
עו"ס צבי סלנט,
עו"ס אסתר (אתי) פרץ*,
פרופ' אבנר חי שאקי,
עו"ס שמעון תאג'ורי, מרכז הוועדה
------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

בס"ד

לכבוד הרב שלמה בניזרי, ח"כ
שר העבודה והרווחה

כב' השר,

הריני מתכבד להגיש לך דין-וחשבון הוועדה לקביעת סמכות "ועדות החלטה" ודרך התנהלותן מול פקידי הסעד למיניהן. הדו"ח מכיל בראש ובראשונה, את מסקנות הוועדה, מהן על דעת כל חברי הוועדה ומהן על דעת הרוב. במקרים של חילוקי דעות הובאו מסקנות המיעוט בנפרד תוך ציון ואזכור של שמות התומכים בדעת הרוב והתומכים בדעות המיעוט.

ביום 27.1.2002 הוצאת, כב' השר, כתב מינוי לחברי הוועדה, ארבע-עשר במספרם והם (לפי סדר א-ב):

1. ז'אק אייזנברג, ד"ר, מומחה בפסיכיאטריה; פסיכיאטריה של ילדים ונוער. מנהל מרפאת בריאות הנפש צפון ירושלים, בבית החולים הרצוג בירושלים.
2. רמי בנבנישתי, פרופ', בית הספר לעבודה סוציאלית ע"ש ברוואלד האוניברסיטה העברית בירושלים
3. משה ברבי, ד"ר, סטאטיסטיקן, מרצה בכיר למתימטיקה ולחקר ביצועים בבית הספר לכלכלה ולמינהל עסקים, אוניברסיטת בר-אילן. יועץ סטאטיסטי למספר חברות ציבוריות בארץ. בעבר מרצה בכיר באוניברסיטת Nanterre, פריז, צרפת (1972-1967)
4. ישראל צבי גילת, ד"ר, מרצה בכיר בבית הספר למשפטים ולמנהל עסקים במכללה האקדמית נתניה. בית הספר לעבודה סוציאלית אוניברסיטת בר-אילן (2000-1994) בית הספר לחינוך אוניברסיטת בר-אילן; בית הספר לעבודה סוציאלית במכללה האקדמית אשקלון;.
5. שושנה גלס, עורכת-דין, משרד עו"ד גלס תל-אביב, מכהנת מזכ"ל לשכת עורכי-הדין; יו"ר ועדת אתיקה לשכת עורכי הדין. משמשת כסגן יושב-ראש ועד מחוז תל-אביב
6. עמוס דניאל, יועץ מיוחד לשר בענייני רווחה.
7. אסתר הרצוג, ד"ר, ראש החוג למדעי החברה, המכללה האקדמית בית ברל. חוקרת עמיתה במרכז Center for Cross-Cultural Research on Women in Queen Elizabeth House, אוקספורד, בריטניה
8. מרדכי (מוטי) וינטר, ראש האגף לילד ונוער באגף לשירותים חברתיים ואישיים, משרד העבודה והרווחה
9. אהרן יורק, ד"ר, מרצה בכיר, בית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר-אילן. כיהן בעבר כמנהל בית הספר שם (1997-1994); כיהן כיו"ר מועצת העובדים הסוציאליים בישראל (1998-1997).
10. יעקב (קובי) סגל, עורך-דין, משרד עו"ד סגל, רמת-גן ועיתונאי.
11. צבי סלנט, עובד סוציאלי; פקיד סעד מחוזי לסדרי-דין בשנים 1995-1965 במחוזות ירושלים והדרום; סגן הנאמן הציבורי לענייני צדקה, 1975-1965; מרכז האגודה לשיקום האסיר והעבריין בישראל, 1985-1970.
12. אסתר (אתי) פרץ, עובדת סוציאלית, יושבת-ראש איגוד העובדים הסוציאליים בישראל .
13. אבנר חי שאקי, פרופ', הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב; פרופ' אורח School of Law, York University, בטורונטו, קנדה. לשעבר, חבר-כנסת במשך תשע-עשרה שנה; סגן שר החינוך (1973-1969) ושר לענייני דתות (1992-1988).
14. שמעון תאג'ורי, עובד סוציאלי,

תוכנו של כתב המינוי שהובא לכל חבר בוועדה סוגנן כדלהלן:

"הריני למנותך כחבר בוועדה לבדיקת פעולות וועדות ההחלטה. הובא לידיעתי מאת אנשי מקצוע, משפטנים, וכן ממחקרים שנעשו בנושא זה כי פעולת הוועדות הינה מתוך הוראות המצויות בחוזר מנכ"ל ולא מתוקף חוק או תקנות.

כ"כ נטען כי במקרים מסוימים, ולא מעטים, אין תהליך שימוע להורים החפצים בכך, לא נמסר להם מידע מלא ונשללת מהם האפשרות להגיש ערר. בנוסף, נטען כי פקידי הסעד אמורים להגיש תסקירים המכילים המלצות לבתי המשפט, פקידי הסעד אינם מהווים מקשה אחת וכל אחד פועל במסגרת הרשאתו, הוועדה מסמיכה פקיד סעד אחד בלבד להגיש את תסקירו ולהמליץ המלצותיו, דבר הפוגם בהליכי ההערכה של בתי המשפט.

לפיכך אבקשכם לבדוק את פעולות הוועדות ולהמליץ בפניי תוך 3 חודשים מתוקף המינוי לגבי דרכים מומלצות לעבודת הוועדות תוך מזעור הפגיעה בילדים ובמשפחות.

בראש הוועדה יעמוד ד"ר ישראל צבי גילת, ירכזה עו"ס שמעון תאג'ורי

בברכה,
(-)
הרב שלמה בניזרי
שר העבודה והרווחה"

מאז תחילת פברואר 2002 הוועדה ישבה כמליאה 26 ישיבות שכל אחת נמשכה בממוצע שלוש וחצי שעות. מלבד זאת התקיימו דיונים על בסיס פרטני בין חברי הוועדה עצמם וכן בין חברי הוועדה לגופים אחרים. (אזכיר רק את הישיבה עם ועדת הקליטה של הכנסת בה הוזמנו רבים מחברי הוועדה על-ידי מר צבי הנדל, ח"כ, יושב-ראש הוועדה הנ"ל). ישיבות הוועדה תועדו בפרוטוקולים. מהישיבה השנייה הואיל המשרד שבראשותך להקציב לוועדה הקלטה ותמלול. סך כל עמודי הפרוטוקול של דיוני הוועדה הם 2852 עמודים בערך.

לפני הוועדה הונח כבר בתחילת עבודתה מחקר על ועדות ההחלטה בישראל שבוצע ביוזמת משרד העבודה והרווחה ונערך ע"י גב' טלל דולב, פרופ' רמי בנבנישתי ומר אמנון טימר שהוגש כבר במאי 2001 (בסיוון, תשס"א). המחקר מאיר היבטים חשובים רבים מנקודות זווית שונות שהוועדה, שאנו חברים בה, עסקה בהן רבות.

בנוסף ניהלה הוועדה ישיבות. ברוב הישיבות שהתקיימו במליאת הוועדה הופיעו מומחים מן האקדמיה, ראשי מחלקות מאגף שירותים חברתיים ואישיים שבמשרד העבודה והרווחה וכן ממונים במערך שירותי רווחה בתחום הילדים בסיכון של עיריות תל-אביב וירושלים שהאירו את עניינה של הוועדה מנקודות מבט שונות. הדיונים בישיבות אלו עסקו בתפקידן של וועדות ההחלטה ושל פקידי הסעד מולן. הדיונים נסובו באופן עקרוני לגופם של תפקידים ולגופם של הליכים בהם מעורבים קטינים ומשפחותיהם, אך לא דנו בהם בגופם של אירועים ואנשים שעניינם נידון במסגרת שירותי הרווחה, ובוודאי לא השיגו על ההחלטות השיפוטיות שניתנו בהם. בנוסף לא דנה הוועדה בשאלת תפקודם האישי של בעלי התפקידים המעורבים ב"וועדות ההחלטה" ושל פקידי הסעד הנוגעים לנושא הוועדה .

אביא את רשימת העדים המומחים, לפי סדר הופעתם בוועדה:

1. עו"ד בתיה ארטמן, סגן בכיר ליועץ המשפטי של שר העבודה והרווחה
2. ד"ר מאלי מאסס, מרצה בכירה (בדימ.) בית הספר לעבודה סוציאלית, האוניברסיטה העברית, ירושלים
3. כב' השופט (בדימ.) אלי שרון, לשעבר סגן נשיא בתי המשפט השלום לנוער
4. ד"ר שבתאי נוי, פסיכולוג קליני וחינוכי, מומחה בטראומה נפשית
5. גב' דינה שלום, מפקחת ארצית על תחום הקהילה בשירות הילד והנוער
6. גב' שלווה לייבוביץ, מפקחת ארצית לאומנה, שירות ילד ונוער ומרכזת השמה ארצית
7. גב' מרים פבר, פקידת סעד ראשית לחוק הנוער
8. גב' טלל דולב, מנהלת מחקר בתחום ילדים ונוער, מכון ברוקדייל
9. גב' אלה בלאס, מנהלת השירות למען הילד, פקידת סעד ראשית לחוק אימוץ ילדים
10. גב' אורנה הירשפלד, פקידת סעד ארצית לחוק אימוץ ילדים
11. כב' השופט אברהם שיינפלד, נשיא בתי המשפט השלום לנוער
12. גב' חנה סלוצקי, פקידת סעד ארצית לחוק הנוער
13. פרופ' עמנואל מארקס, פרופ' (אמר.), המחלקה לסוציולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב, חתן פרס ישראל
14. גב' אורית מוסל, מרכזת נושא חוק הנוער, מינהל השירותים החברתיים עיריית תל-אביב יפו
15. גב' ברוריה כץ, מנהלת תחום ילד ונוער ומשפחה במינהל השירותים החברתיים עיריית תל-אביב יפו
16. גב' עדנה שטרית, יו"ר תא פקידי הסעד לחוק הנוער באיגוד העובדים הסוציאליים. מדריכה ומרכזת פקידי סעד לחוק הנוער, עיריית נס-ציונה
17. גב' צפורה לפלר, מנהלת המחלקה לילד ונוער, עיריית ירושלים
18. גב' רות מטות, פקידת סעד עירונית לחוק הנוער, מנהלת היחידה לילד בסיכון במחלקת ילד נוער ומשפחה, עיריית ירושלים.
19. גב' רונית צור, פקידת סעד ראשית לחוק הסעד סדרי דין
20. גב' יעל הרמל, מנהלת המחלקה לרווחת הפרט והמשפחה, לשעבר פקידת סעד ראשית לחוק הסעד סדרי-דין
21. מר חיים פוזנר, מנהל המחלקה לשירותים חברתיים ואישיים
22. כב' ח"כ הרב שלמה בניזרי, שר העבודה והרווחה.

אביא ראשית את מסקנות הוועדה:

א. קריאה אל הנהלת משרד הרווחה על בניית "אמנת שירות" עם צוותי הלשכות לשירותים חברתיים וארגוני ציבור חברתיים העוסקים בקטינים ובמשפחותיהם (לא בוצע נכון ל- אוגוסט 2015)

לאחר ששמעה הוועדה את המומחים שהופיעו בפניה ואת אנשי שירותי הרווחה העוסקים בטיפול בקטינים נזקקים או המצויים בסיכון נוכחה הוועדה לדעת כי בין אנשי שירותי הרווחה קיים רצון כן ואמיץ להפוך את ההליכים המורכבים והחשובים כשלעצמם, לבהירים יותר ול"שקופים" יותר ולשם כך מעונינים הם לשתף את המשפחות ואת הקטינים עצמם יותר ויותר בהליכים שבהם נידון עניינו של קטין שכזה. בייחוד במקרים שבהם עולה אפשרות שהקטין, בכורח הנסיבות, יוצא מביתו, לא יבוצעו החלטות שכאלה אלא רק לאחר שהמשפחה - קרי האב והאם ביחד ולחוד, שותפו בלבטים ואף נשאלו לדעתם. מלבד זאת, הוועדה נוכחה לדעת כי אנשי שירותי הרווחה מכירים בזכותה הבסיסית של המשפחה להחזיק את בנה או בתה ברשותה ולעצב בעצמה את אישיותם ואת אופיים, ואף במקרים בהם נאלצו שירותי הרווחה להמליץ בפני הערכאות המוסמכות להרחיק את הקטין ממשפחתו, יש מקום להגיש למשפחה כל סיוע פסיכולוגי או נפשי אחר מתוך הבטחה לדיון חוזר שייערך בהגינות לשם החזרת הקטין לחיקה.

בכפוף להמלצות הוועדה שתובאנה להלן, קוראת הוועדה לבניית "אמנת שירות" שמטרתה ליצור גשר של אימון בין אנשי שירותי הרווחה העוסקים בטיפול בקטינים נזקקים או המצויים בסיכון לבין המשפחות שבנם נמצא בסיכון, וקוראת לה ליישם את ההצעה שהועלתה כבר על-ידם ולהכריז כבר בשנה הקרובה על בנייה של "אמנת שירות" של ההנהלה וכל אנשי שירותי הרווחה כלפי הקטינים הנזקקים ומשפחותיהם. אמנה זו תושתת על עקרונות של "טובת הילד" ו"זכויות הילד" מזה וחיזוק התא המשפחתי ברוח "כבוד האדם וחירותו" כפי שבאים לביטוי באמנת האומות המאוחדות בדבר זכויות הילד וחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

הנהלת המשרד תחייב את מחוזות לפעול ברוח "אמנת השירות" תוך שנה מיום פרסומה, וכל לשכה לשירותים חברתיים תפעל לפתיחת ערוצי הידברות בין מנהל המחלקה לשירותים חברתיים, פקידי הסעד המקומיים, מרכזי וועדות החלטה

ב. כינונה של "ועדה לתוכניות טיפול" במקום "וועדת החלטה" ועיגון מעמדה בחקיקה  (לא בוצע נכון ל- אוגוסט 2015)

הוועדה ממליצה לנכון להמיר את השם "ועדות החלטה" בשם שמשקף את תוכנה המדויק כמו "ועדות לתוכניות טיפול" (להלן: וות"ט) וכדומה, ולעגן את מעמדן בחקיקה. בראש הות"ט יעמוד מרכז הועדה. אף תפקידו יעוגן בחיקוק. הוועדה תעסוק בהצגת תוכניות טיפול אלטרנטיביות לגבי הקטין הנטען להיות בסיכון ולפני משפחתו - לפי מתודות הטיפול הקיימות כיום ולפי המתודות המתחדשות מפעם לפעם שייקבעו על-ידי וועדה מדעית מפקחת, כאמור להלן בסעיף יט – ותקבע בהחלטה את התוכנית הנראית לפי שיקול דעתם של רוב חבריה, בהתאם.

סמכויותיה של הוות"ט וסמכות מרכז הוות"ט יעוגנו בתחילה, בתקנות בנות פועל תחיקתי ולאחר מכן ישקול השר לערוך מהלך חקיקתי בכנסת. הוות"ט ידונו בכל טיפול של ילדים ונוער בסיכון עד לגיל הבגירות המשפטית, (היינו - 18) ואולי עד לגיל 21. אין במה שייאמר כדי להפחית מסמכותם של בתי המשפט מתוקף הוראות חוק הפיקוח על המעונות, תשכ"ה1965-.

ג. סמכויותיה של "וועדת תוכניות הטיפול" (וות"ט) באשר לקטין ולמשפחתו  (לא בוצע נכון ל- אוגוסט 2015)

ייקבע כי לא יתקיים כל דיון בוות"ט ללא נוכחותם של הקטין ומשפחתו, ולא יוצגו תוכניות טיפול אלא רק בנוכחותם של הקטין ומשפחתו. במקרים בהם יראה מרכז הוועדה כי יש לקיים דיון שלא בנוכחותם של הקטין או משפחתו, יודיע בכתב על כך למשפחה, לכל המאוחר 72 שעות לפני מועד כינוס הוות"ט, וינמק את החלטתו. בסוף הודעתו יציין במפורש את זכותה של משפחת הקטין לערור על החלטתו בפני וועדת ערר, במועד ובדרך הקבועה להלן בסעיף יט. עד לסיום הדיון בוועדת הערר אם יוגש, או עד איבוד זכות הערר, הכל לפי המוקדם יותר, יוקפא כל הליך בעניינו של קטין בוות"ט. אין במה שנאמר לפגום בסמכות פקיד הסעד להוציא צו חירום במשך זמן זה, לפי המתווה להלן בסעיף יז.

"המשפחה" "משפחת הקטין" "משפחתו" יוגדרו בראש ובראשונה הורי הקטין, באין הורים, קרובי משפחת האב או האם המחזיקים בו בפועל, באין קרובים כאמור, יהיו אלו לפי סדר שנקבע בסעיף 10(2) לחוק הירושה, תשכ"ה1965- ובלבד שיהיה בעל כשרות מלאה כמשמעותו בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב1962-.

ד. הטלתה של חובת תרשומת וגילויה כלפי הקטין ומשפחתו (לא בוצע נכון ל- אוגוסט 2015)

לאור פניות הציבור לוועדה ולאור התלונות שנשמעו בפניה, וכן מעדויותיהם של המומחים, נראה כי רצוי שההליך המתקיים בוות"ט יהיה שקוף יותר וכי לשם כך תוטל כעניין שבחובה תרשומת מדויקת של עיקרי הדברים הנאמרים שם. יש לרשום אפוא את זמני התכנסותן של הות"ט, משכן של ישיבות הוות"ט וכן את רשימת הנוכחים בכל אחת מישיבות הוות"ט. מלבד ההחלטה של הוות"ט שתנומק, יש להביא את עיקר דבריהם של כל אחד מחברי הוות"ט והמומחים המופיעים בפניה בנפרד ובמדויק. יש להביא את ההערכות הנשמעות שם ואת התגובות להערכות אלו מן הקטינים וכן ממשפחותיהם או מנציגיהם במשמעות סעיף ז להלן. מרכז הוות"ט יהיה אחראי לתרשומת ויוכל לבצע בעצמו או להטילה על כוח עזר ככל שימצא לנכון. מומלץ כי השר יורה לממן באופן מיוחד אמצעי ניאות לתרשומת (עד להמצאת סעיף תקציבי מיוחד). לאחר כתיבת הפרוטוקול יש להמציא עותק מיוחד למשפחת הקטין שעניינו נידון לחתימתם. במקרים של אי-הסכמה על תוכנו של הפרוטוקול מצד המשפחה, תהיה המשפחה רשאית בעצמה או באמצעות נציגה להגיש את השגותיה בכתב. השגותיה בכתב יצורפו לפרוטוקול דיוני הוות"ט ויהוו חלק בלתי נפרד ממנו. במקרה שתוכניות הטיפול שיציעו חברי הוות"ט יהיו מגובות בהערכות נלוות או בכל מסמך שהוא יובאו אף הם לידיעת המשפחות לפחות 72 שעות לפני התכנס הוות"ט בעניינה, יצורפו לפרוטוקול דיוני הוות"ט ויהיו אף הם חלק בלתי נפרד מהם.

במקרים בהם קיים חשש שעקב גילוי המידע יבולע לקטין לדעת מרכז הוועדה, יודיע הוא בכתב למשפחה ולקטין על החלטתו, וינמקה בהתאם ויציין בכתב את זכותם לערור על החלטתו בפני וועדת הערר. המשפחה או הקטין יהיו רשאים לערור על החלטה זו במועד ובדרך שנקבעו בסעיף יט. עד להחלטתה של וועדת הערר, או עד לאיבוד זכותה של המשפחה לערור, הכל לפי המוקדם יותר, יוקפא כל הליך בעניינו של קטין בוות"ט.

ה. הרכבה המוצע של ה"וועדה לתוכניות טיפול" (לא בוצע נכון ל- אוגוסט 2015)

ראוי להקים צוות קבוע לוות"ט. ההרכב יהיה קבוע ויכלול מלבד מרכז הוות"ט, מספר פונקציות חיוניות, כמו העובד-הסוציאלי המטפל בילד ובהוריו, ביחד ולחוד; ראש הצוות השכונתי שבו מקום מגוריו הקבוע של הקטין; נציג בריאות הציבור (אחות ציבורית, רופא פנימי); נציג בריאות הנפש (פסיכולוג קליני או פסיכיאטר ילדים); נציג מערכת החינוך (רצוי מאותו זרם חינוכי שההורים מייעדים את בנם אליו). בכל מקרה שהפנייה בעניינו של הקטין אינה נעשית על-פי פניית המשפחה, ראוי לקבוע שלא יתקיים דיון בעניינם בוות"ט מבלי שיהא נוכח פקיד הסעד לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), תש"ך1960- העשוי להביא את עניינו של הקטין לבית המשפט. נוכחותם של שאר חברי הוות"ט תידרש רק כאשר יראה מרכז הוות"ט לנכון מטעמים שיירשמו או שמי ממשפחת הקטין שעניינו נידון יבקש זאת בכתב. משפחת הקטין תהא רשאית לפי בקשה מיוחדת ממרכז הוות"ט כי בעניינה ישותפו גם העובדים הסוציאליים במחלקה לשירותים חברתיים שהקטין ומשפחתו היו מטופלים אצלם בעבר. מרכז הוועדה ימסור תשובתו בכתב.

במקרים בהם ההורים מבקשים לפסול או להחליף את חברי הוות"ט, כולם או מקצתם, בשל מוטות או בשל מתן הזדמנות שניה, יפנו הם אל מרכז הוות"ט, והלה ייתן את החלטתו בתחילת ישיבת הוות"ט. ההחלטה תירשם בפרוטוקול בתחילת הישיבה. הפרוטוקול יימסר לידיה של המשפחה או הנציג מטעמה על-ידי מרכז הוועדה תוך ציון זכותה של המשפחה להגיש ערר על החלטתו בפני וועדת הערר. המשפחה תוכל לערור על החלטה זו לוועדת הערר במועד ובדרך שנקבעו בסעיף ט. עד לסיום הערר או עד לאיבוד זכותה של המשפחה לערור, הכל לפי המוקדם יותר, יוקפא כל הליך בווות"ט בעניינו של הקטין.

ו. קביעתו של פרוטוקול ה"וועדה לתוכניות טיפול" כראיה משפטית  (לא בוצע נכון ל- אוגוסט 2015)

ייקבע בחיקוק כי במקרה שפקיד הסעד יידרש לבית המשפט השלום לנוער בעניינו של הקטין יצרף לתסקירו את פרוטוקול הוות"ט על כל נספחיו. בפני השופט יעמוד פרוטוקול הדיונים. ייקבע בהוראה מיוחדת כי עמידתו של פקיד הסעד בפני בית המשפט תפטור מן הצורך להביא לדיון את חברי הוות"ט או מחברי נספחיו של פרוטוקול הוות"ט. יובהר, כי אין בצירוף התסקיר משום הודייה, מצידו של פקיד הסעד, בנכונות העובדות שעליהן מושתתות מסקנות הוות"ט וכי פקיד הסעד רשאי לפי שיקול דעתו להציג בתסקירו עמדה מתנגדת למסקנות הוות"ט.

ז. קביעת זכותו של הקטין ושל משפחתו ליציגות מטעמם  (לא בוצע נכון ל- אוגוסט 2015)

חברי הוועדה מרגישים כי רבות מן התלונות שהגיעו לוועדה ממשפחות קטינים באו מהרגשה של עליבותם של המתלוננים בפני וועדות ההחלטה. בנוסף, כי המעמד בעיניהם היה לא ידידותי ובשעת מצוקה גדולה. חלק מהם טענו ש"אולצו", בלשונם, על-ידי המטפלים בהם וכן על-ידי חברי וועדות ההחלטה להסכים לדרך הטיפול וכי במצבים כתיקונם לא היו ניאותים לכך. מבלי לפסוק בשאלת נכונותן של העובדות הנילונות ממליצה הוועדה לחייב בתקנות את נוכחותם של הקטין ומשפחתו במשך כל ישיבות הוות"ט בעניינם. כמו כן לאפשר ליווי נציג מטעם המשפחה בדיוני הוות"ט וכן אם יידרש הדבר לדעת מרכז הוועדה, לאפשר נוכחות נציגו של הקטין בנפרד. הוועדה ממליצה שהיציגות לא תהיה משפטית של עורכי-דין אלא של כל אדם שהמשפחה או הקטין יחפצו בהם. רצוי כי תיערך רשימה על-ידי לשכות הרווחה של עובדים סוציאליים מחוץ למערכת שירותי הרווחה המקומית, אשר יהיו נכונים, בהתנדבות או בשכר, ללוות את המשפחות או את הקטינים, בנפרד, במסגרת הדיונים בוות"ט.

במקרים מיוחדים רשאי מרכז הוועדה, אם יראה לנכון, להודיע בכתב על סירובו לאפשר למשפחת הקטין להיות מיוצגת על-ידי נציג מטעמם, ולנמק את החלטתו בכתב. מרכז הוועדה יציין בהודעתו על זכותה של המשפחה לערור על החלטתו בפני וועדת הערר. המשפחה תוכל לערור לוועדת הערר במועד ובדרך שנקבעו להלן בסעיף ט. עד לקבלת ההחלטה בוועדת הערר או עד לאיבוד זכותה של המשפחה לערור, הכל לפי המוקדם יותר, לא יתקיים כל דיון בעניינו של הקטין.

יש לפתח תהליכי עבודה לשם הכנה טובה של המשפחה והילד לקראת הדיון בעניינם בבית המשפט לנוער, ולשם הליווי שלהם בדיון, כך שיוכלו להשתתף בו בדרך הראויה.

הוועדה ממליצה לשר להקים מטה פעולה שמטרתו תהא להבטיח התארגנות מקצועית ומנהלית ומתן המשאבים הנדרשים כדי שמשפחות וילדים יקבלו סיוע, ליווי וייצוג בעת הופעתם בפני בית המשפט השלום לנוער.

ח. הצגתה של תוכנית טיפול אלטרנטיבית על-ידי המשפחה – זכות מהותית  (לא בוצע נכון ל- אוגוסט 2015)

הוועדה ממליצה כי במסגרת תוכניות הטיפול תהא משפחת הקטין רשאית להגיש הצעה לתוכנית אלטרנטיבית מטעמה, בעצמה או באמצעות נציגה, ובתנאי שתהא נוכחת בישיבות הוות"ט בעניינו של הקטין. המשפחה תהא רשאית להיעזר במומחים בתחום בריאות הנפש והחינוך רק בתנאי שיופיעו המומחים עצמם לישיבות הוות"ט לאחר שיוזמנו אליה זמן סביר מראש. חברי הוות"ט ידונו במסגרת דיוניהם בהצעה ובנימוקיה ובמקרה של אי-הסכמה ינמקו זאת בכתב.

ט. כינונה של "וועדת ערר" על "וועדת תוכניות טיפול" (לא בוצע נכון ל- אוגוסט 2015)

הוועדה ממליצה כי תכונן וועדת ערר על הוות"ט, כפי שקיימת וועדת ערר בחוקים אחרים, דוגמת חוק הסעד (טיפול במפגרים), תשכ"ט1969- או חוק חינוך מיוחד, תשמ"ח1988-. בוועדת הערר יהיו חברים: משפטן הכשיר להתמנות שופט בית משפט מחוזי, שיעמוד בראש וועדת הערר; נציג ציבור שאינו עובד בשירות הציבורי. המינויים יהיו על-ידי השר בהיוועצות עם יושב-ראש מועצת העובדים הסוציאליים; פקיד סעד לפי חוק הנוער במעמד של פקיד סעד מחוזי. וועדת הערר תשב תוך 14 יום מיום הגשת הערר ותהיה רשאית, במקרה הצורך, להורות על החזרתו של העניין הנידון לוות"ט לדיון נוסף בליווי הוראות לשמיעה נוספת או להבאת ראיה נוספת.

וועדת הערר תהא מוסמכת להורות על עיכוב כל טיפול שהומלץ על-ידי הוות"ט לשם הוצאת הקטין מביתו על-פי צו בית המשפט עד לקבלת החלטה בוועדת הערר. גם בוועדת ערר זו תהיה חובת תרשומת וייצוג כפי שמומלצים בוות"ט.

ליושב ראש וועדת הערר תהא סמכות עודפת לתת סעדים זמניים לפי שיקול דעתו וכן לנהל דיונים מקדמיים במותב יחידי בין המשפחה למרכזי הוועדה.

יודגש כי וועדת הערר לא תוכל לדון לגופו של עניין. תפקידה יהיה אך ורק להחליט אם יש מקום לדיון חוזר בוועדת ההחלטה, ומה יהיו השינויים בתהליך הנדרשים לאור הערר.

אין בסעיף זה כדי לגרוע מכוחו של פקיד הסעד לפעול לפי צו-חירום, כפי שיפורט להלן בסעיף יח.

הוועדה ממליצה כי במסגרת הנהלים ייקבע כי הערר לוועדות הערר יוגש דרך מנהל לשכת הרווחה של אזור מגוריו של הקטין תוך חמישה ימים מיום שקיבלו הודעה בכתב מטעם מרכז הוועדה בעניינם. הערר יוגש בכתב בחתימת המשפחה או בחתימת נציגיהם.

י. עילות הערר המיוחדות על "וועדת תוכניות טיפול" (לא בוצע נכון ל- אוגוסט 2015)

מנגנון זה של "וועדת ערר" מיועד לאפשר למשפחות ולילדים החשים שתהליכי העבודה בוועדה (למשל הרכבה, או מניעת השתתפות המשפחה והילד בדיון), או החלטותיה לא היו ראויים. הוועדה ממליצה להורות בתקנות כי בין עילות הערר תהיה בקשה לפסילה או להחלפה של חברי הות"ט, כולם או מקצתם, בשל טענה של מוטות ההרכב וכן בשל טענה למתן הזדמנות שניה עקב שינוי במידע או בנסיבות. בשם אותה עילה יוכלו חברי וועדת הערר, אם ימצאו לנכון, להורות על החלפתו של חבר ות"ט, באדם בעל סמכות או בעל מעמד מקביל. עילת ערר זו תוכל להיות מוגשת מיידית, על-ידי המשפחה או הקטין או על-ידי נציגם, עוד לפני החלטתם של חברי הוות"ט. הערר יוגש במועד ובדרך שנקבעו בסעיף ז לעיל.

יא. כינונה של "וועדת תוכניות טיפול עליונה" (לא בוצע נכון ל- אוגוסט 2015)

הוועדה ממליצה על כינונה "וועדת תוכניות טיפול עליונה" במקום "וועדת החלטה ארצית", בהרכב של מנהל שירות ילד ונוער, המפקח הארצי בקהילה ובמקרה שמדובר בהתנגדות הורים להוצאת קטין מרשותם תשב פקידת הסעד הראשית לחוק הנוער. וכן אדם התופס עמדה מקצועית נכבדה או אקדמית בתחום העבודה הסוציאלית שאינו מעובדי המשרד, לפי מינוי תקופתי על-ידי השר בהיוועצות עם יושב-ראש מועצת העובדים הסוציאליים. ועדת הערר העליונה תשב בעילות מסוימות על וועדות הערר. העילות ייקבעו בהמשך לפי ניסיון החיים אך בכל מקרה שאחד מחברי וועדת הערר יראה לנכון כי הדבר ראוי להתברר בוועדת הערר העליונה תדון וועדת הערר העליונה בנידון. הוועדה תסתייע במרכז וועדה שירכז את דיוני הוועדה ויקבע את סדר ישיבותיה. מרכז הוועדה יהיה אחראי על תרשומת הדיונים והפצתם לגורמים הנוגעים לעניין. כאמור, חובת תרשומת תחול גם על ועדת הערר העליונה.

"וועדת תוכניות טיפול עליונה" תתכנס גם באותם המקרים החריגים ויוצאי הדופן, שבהן "וועדות תוכניות טיפול" המקומיות מתקשות, לדעת מרכז הוועדה, לקבל החלטה, ומבקשות דיון ברמה הגבוהה ביותר. במקרים חריגים אלו תקבל "וועדת תוכניות הטיפול העליונה" את זכות הטיפול וההחלטה רק בכפוף לשמירת זכויותיהם וטענותיהם של הקטינים והמשפחות שעניינם נידון ב"וועדת תוכניות טיפול" המפנית.

יב. הטמעתם של ההליכים החדשים בין אנשי שירותי הרווחה והנזקקים  (לא בוצע נכון ל- אוגוסט 2015)

הוועדה ממליצה כי הוראות אלה יתפרסמו כחוק, אך גם ינוסחו בנוסח שווה לכל נפש, בשפות שונות ויודפסו. המידע הכתוב יישלח בדואר או יימסר במפגש הראשון של המשפחה עם שירותי הרווחה. הוועדה ממליצה כי הנהלת המשרד תיזום מפגשים בין אנשי שירותי הרווחה הנוגעים לטיפול בקטין ובמשפחתו בהם יבוארו השינויים המחויבים.

מומלץ כי המשרד ייזום הכנת תשדירי שירות וחומר הסברה להורים וילדים אודות עבודתן של ועדות החלטה וכן המסגרות הקהילתיות וחוץ-ביתיות הקימות במערכת. דגש מיוחד יינתן בחומר ההסברה לגבי זכויות הורים וילדים לקבלת טיפול .

יג. כינונה של "נציבות קבילות" בראשה יעמוד "נציב קבילות". (לא בוצע נכון ל- אוגוסט 2015)

הוועדה ממליצה כי בנוסף להליכים הרגילים שתוארו יוקם מוסד של "נציבות קבילות". בראשה יעמוד שופט בית משפט השלום לנוער בדימוס או אדם בעל עמדה ציבורית בכירה (שלא היה במערכת שירותי הרווחה). המינוי יהיה על-ידי שר העבודה והרווחה בהיוועצות עם יושב/ת ראש מועצת העובדים הסוציאליים. ולצידו יכהנו כיועצים עובד סוציאלי נציג השר ועובד מתחום שירות הילד והנוער. במקרה של תלונה שתוגש ישירות ל"נציבות הקבילות" או בהפניה מלשכת השר, המנכ"ל, היועץ המשפטי של משרד, או מכל גורם שלטוני שהוא, יעביר נציב הקבילות את התלונה עם החומר המצטבר לתגובתם של הנילונים וכן לתגובתה של פקידת הסעד הראשית בעניינם. תגובתם של הנילונים תבוא לעיונו של נציב הקבילות טרם משלוחם למתלוננים. רק בחתימת קיום של נציב הקבילות תישלח התשובה למתלוננים. נציב הקבילות יהיה רשאי להמליץ לשר, בחוות דעתו לפתוח בהליכי בירור משמעתיים כנגד נילונים העובדים במערכת שירותי הרווחה.

הוועדה ממליצה לקבוע מנגנוני תלונה ברורים, ונגישים על פקידי סעד, חברי וות"ט, וחברי וועדת תוכניות טיפול עליונה שיהיו נגישים לא רק באשר לקבילותיהם של קטינים שעניינם נידון, למשפחותיהם ולנציגיהם, אלא גם לקבילותיהם של ארגונים וולונטריים שיוכלו לקבול על תופעה כללית ולא רק על מקרים פרטיים. מומלץ לקבוע מנגנון ברור וידוע של התייחסות להערות בית משפט באשר להתנהלותם של פקידי סעד מסוימים.

הוועדה ממליצה שהסדר זה של נציב קבילות יהיה כללי לכל עובדי שירותי הרווחה בכל אגפי משרד הרווחה וכי כל תלונה על עבודתם של פקידי סעד ואנשי המקצוע המעורבים בנושא של הוצאת ילדים מהבית (כגון על תהליכים לא סבירים, פגיעה באתיקה, התרשלות וכד'), תתברר באותם הליכים ומגנונים שינהגו לגבי כלל העובדים המקצועיים במשרד הרווחה.

נציב קבילות זה יוסמך לבקש בעצמו, או באמצעות הנציבות, לעיין בכל חומר הנדרש לחקירותיו ולא תעלה כנגד דרישתו כל טענה שהיא לחוסר סמכות בשל טענה: של "סודיות", "חיסיון", "דלתיים סגורות".

יד. כינונה של מחלקת רישום ותיעוד בראשה יעמוד ארכיבר (לא בוצע נכון ל- אוגוסט 2015)

בהמשך ממליצה הוועדה לכונן מחלקת רישום ותיעוד שתרכז את כל הנתונים של דיוני וות"ט בהן הוחלט על הוצאתו של ילד מן הבית על-ידי צו שיפוטי, החלטות של סידור חוץ ביתי וכן רשימה מלאה של צווי החירום על נסיבותיהם. החומר יסווג ויהיה חסוי רק לשר, לנציבות הקבילות, למנהל שירות הילד והנוער, לפקידי הסעד הראשיים ולמפקחים הארציים. גם העתקן של תלונות שהגיעו לנציב הקבילות ותגובת הנילונים תרוכז במשמורת מחלקת הרישום והתיעוד. הוועדה ממליצה להטיל את חובת האיסוף והתיעוד בחוק על בעל תפקיד מקרב עובדי המחלקה לשירותים חברתיים ואישיים, שימונה מינוי מיוחד על-ידי השר להיות הארכיבר ויהיה אחראי על-פי דין לרישום ולתיעוד לפי שיטה וסדר שייקבעו.

טו. הטלת חובת מעקב תכופה על ה"וועדה לתוכניות טיפול" ומדיניות ה"חוזה הטיפולי" (לא בוצע נכון ל- אוגוסט 2015)

הוועדה רשמה לפניה את רצונם של העוסקים בשירותי הרווחה, לשפר ולתאם את תפקידם עם העמדות הרווחות בין אנשי המקצוע והציבור הרחב באשר לדרך הטיפול בילדים ובנוער הנמצא בסיכון. לפי מה ששמעה הוועדה בדיוניה מן המומחים שהופיעו בפניה מתוך מערך שירותי הרווחה, מדיניות הרווחה המוצהרת היא לצמצם את הוצאתם של קטינים מחוץ למשפחתם עד כמה שאפשר וכן - במקרים שהייתה הוצאת הקטין - את משך זמנה, תוך תמיכה וליווי של המשפחה והקטין בתוכה. הוועדה ממליצה כי המעקב השוטף אחר המשפחות שבנם הקטין נמצא בסיכון, או למצער הוצא מביתו יהא כל ששה חודשים ולא אחת לשנה, כפי שנהוג היום. בנוסף, יהא פקיד הסעד, המטפל בעניינו של הקטין, מחויב להוציא דוחו"ת תקופתיים כל שלושה חודשים.

עד לקבלת החלטה מעשית בעניין הוועדה ממליצה לתרגם באופן מיידי וללא כל עכבה מדיניות זו בהצעה ל"חוזה טיפולי" במשפחה. באמצעות "חוזה טיפולי" זה גם משפחה שאינה משלימה עם הוצאת ילדה מן הבית תזכה היא והקטין לתמיכה טיפולית, על-ידי עובד סוציאלי או איש מקצועי טיפולי אחר, בתנאי שתתמיד בו. המשפחה שתבחר בתמיכה הטיפולית, תופנה על-ידי מרכז הוות"ט לגורם המתאים בלשכות הרווחה, ובאם אין הדבר אפשרי מחוצה לה. בכל מקרה תוכל המשפחה, בהודעה מראש למרכז הוות"ט, לפנות בכוחות עצמה לתמיכה טיפולית על חשבונה מחוץ לשירותי הרווחה. תוכנית הטיפול תבוא לידיעת מרכז הוות"ט ותוך 6 חודשים תתכנס הוות"ט שנית לדון בעניינה של הקטין ומשפחתו. הדיונים יתקיימו במתכונת המוצעת הרגילה של הוות"ט. באם תראה הוות"ט כי אין המשפחה מסוגלת עדיין להשיב את הילד אל קרבה מבלי לסכנו תנמק זאת כנדרש ותביא את דיוניה והכרעתה בכתב לידיעתה של המשפחה, וכן לידיעת פקידת הסעד הראשית. אין באמור בסעיף זה כדי לפגוע בהליכי הוצאת צו חירום על-ידי פקידי הסעד כאמור להלן בסעיף יז.

טז. התנאים בהם יפתחו שירותי הרווחה בהליכים לשם "הכרזת ילד כבר-אימוץ" (לא בוצע נכון ל- אוגוסט 2015)

הוועדה מודעת להליכים המיוחדים של הכרזת ילד כבר-אימוץ במקרה של התנגדות ההורים ועל-כן ממליצה כי לא יתקיים דיון באפשרות של הכרזת ילד כבר-אימוץ אלא רק בדיון בוות"ט ולא ייפתח כל הליך אלא רק אחר שהוות"ט תנמק בכתב מדוע יש להוציא את הקטין לאימוץ ולא להסתפק בפתרונות של הליכי הוצאה חוץ-ביתיים רגילים. בישיבות וות"ט אלו תהיה חובת נוכחות לפקיד הסעד חוק הנוער ובנוסף, גם לפקיד סעד לפי חוק האימוץ, תשמ"א1981- ודבריהם יובאו בפרוטוקול.

יז. עיגון מעמדה של "וועדה לתוכניות טיפול" בהליכי האימוץ  (לא בוצע נכון ל- אוגוסט 2015)

ברוח העדויות ששמעה הוועדה מפקידי הסעד הראשיים והארציים, ממליצה הוועדה כי ייערך תיקון בחיקוק, בו יינתן מעמד רשמי לוות"ט באשר להחלטה להוציא קטינים מן הבית על-מנת להכריזם כבני-אימוץ וייקבע באופן מוחלט בתקנה כי בכל מקרה שאין ההורים מסכימים למסור את ילדם מאימוץ, לא ייזום פקיד הסעד הראשי לעניין חוק האימוץ, תשמ"א1981- כל צעד לקראת הכרזת ילד כבר-אימוץ, עד להכרעה בנידון של הות"ט.

יח. התנאים להפעלת צווי חירום מכוח סעיף 11 לחוק הנוער (טיפול והשגחה), תש"ך - 1960 (לא בוצע נכון ל- אוגוסט 2015)

הוועדה מודעת למצבים אפשריים בהם יהיה צורך דחוף להפעיל צווי חירום מכוח סעיף 11 לחוק הנוער. עם זאת הוועדה רשמה לעצמה את הודעתה של פקידת הסעד הראשית לפי חוק הנוער, כי גם כאשר הוצא ילד בחירום יוכל להיפגש עם הוריו תוך 48 שעות. לפי הצעתו של נשיא בית המשפט השלום לנוער, יש להטיל מגבלה על משכם של צווי החירום. צו החירום שיוצא יימשך עד 7 ימים, אך משפחת הקטין שבנה הוצא בצו חירום לא תהיה מנועה מלהיפגש עם הקטין מעבר ל48- שעות מיום הוצאתו בצו. באם תהיה מניעה, לפי דעתו של פקיד הסעד נוער, בשל נסיבות מיוחדות מעבר ל48- השעות, יהיה מחויב הוא לפנות לבית המשפט השלום לנוער ולבקש צו במעמד צד אחד. הבקשה למתן צו שכזה תלווה בתצהיר (ולא רק תסקיר) מטעמו של פקיד הסעד עצמו, או העובד הסוציאלי שטיפל בקטין הנידון על העובדות שיש בהן כדי להצדיק בקשה זו. עותק מכל צו חירום מטעמו של פקיד הסעד, וכן עותק מכל כתבי בי-דין בעניין צווי החירום יישלח אל האחראי על הרישום.

יט. התנאים להפעלת צו חירום לפי סעיף 12(ג) לחוק האימוץ, תשמ"א -1981 (לא בוצע נכון ל- אוגוסט 2015)

כמו כן ממליצה הוועדה, לאחר ששמעה את פקידי הסעד הראשיים הנוגעים בדבר, כי הוצאת צו חירום לפי ס' 12(ג) לחוק האימוץ, תשמ"א1981- תתבצע רק לאחר חתימת הסכמתה של פקידת סעד ארצית לפי חוק הנוער אשר תנמק בתצהיר מדוע אין לנקוט בצווי חירום מכוח ס' 11 לחוק הנוער.

כ. כינונה של מועצה מדעית והעמדתו של "ראש מועצה מדעית" בראשה (לא בוצע נכון ל- אוגוסט 2015)

הוועדה ממליצה להקים מועצה מדעית למכלול שירותי הרווחה בו יהיו שותפים מלאים נציגי הגופים המקצועיים המרכזיים של הרשויות השונות כמו ראשי המחלקות של אגף השירותים החברתיים והאישיים (פקידי סעד ראשיים, מנהלי מדורים: השירות לילד ונוער והשירות למען הילד). בראשות הוועדה המדעית יעמוד איש מדע מובהק מתחום העבודה הסוציאלית שיהיה יועץ מדעי לשר בתחום פיתוח שירותי הרווחה. ראש המועצה המדעית ימונה על-ידי השר בהמלצת יושב-ראש מועצת העובדים הסוציאליים. המועצה המדעית תהיה כפופה ישירות לשר ותהיה אחראית, באופן שיטתי ומתמיד, לליבונן של סוגיות מקצועיות שונות שייעלו על הפרק וכן על מדיניות מרכזית בנושאי הרווחה כמו סוגיות זכויות ההורים מול ילדיהם המצויים בסיכון. תיזום לפתח ידע מקצועי תקף, ולתרגם אותו ל'תורת טיפול' וכללי עבודה מחייבים. המועצה המדעית תיזום עריכת מחקרים שונים בתחומי עבודת המשרד בייחוד באלה שחשיבותם הציבורית עולה על הפרק בסדר היום הציבורי.

החלטותיה של המועצה המדעית תהיינה המלצות בלבד לשר ולמנהלי האגפים והמדורים בפועל.

המועצה המדעית תיזום בעקבות הדיונים והמחקרים "תורות" מדעיות לנושאים השונים בתחומי טיפולו של משרד הרווחה. ה"תורות" המדעיות תהווינה תשתית להוצאת הנחיות מקצועיות על ידי ראשי האגפים ומנהלי המדורים לכלל העובדים הסוציאליים שבתחום אחריותם.

המועצה המדעית תהא רשאית לערוך מחקרי שטח ולשם כך תוקנה לה סמכות לקבל כל נתון מרישומיהן של וועדות תוכניות הטיפול, וועדות הערר, וועדת הערר העליונה. תסקירים של פקידי הסעד ופרוטוקול הדיונים של בתי המשפט השלום לנוער. המועצה המדעית תהא מוסמכת לתשאל את פקידי הסעד, מרכזי הוות"ט וכל עובד בלשכות הרווחה הנראה בעיניה כיכול לתרום למטרתה. המועצה המדעית אף תוסמך ליזום מחקרי שדה בנפרד או עם גופים אחרים בתחום לשכות הבריאות, החינוך ואף עם מערכת בתי המשפט השלום לנוער ובתי המשפט לענייני משפחה. ואף תקבל את תקציב מחקרה ישירות מאגפי המחקר. המועצה המדעית תוציא לשר דוחו"ת שנתיים על היקף פעילותה וכן דוחו"ת עונתיים לפי הזמנה מפורשת מן השר או המנכ"ל. המועצה המדעית תפקח ותדאג למחשובם של שירותי הרווחה ולשדרוגם מעת לעת.

המלצותיה של המועצה המדעית ייקבעו כמחייבות רק בהסכמת כל חברי המועצה המדעית או בהסכמת השר הממונה. ההחלטה שתתקבל כאמור תחייב גם את הרשויות המקומיות עצמן. לשם כך ממליצה הוועדה לעגן את מעמדן של המועצה המדעית בתקנות ואת הרכבה ב"ילקוט פרסומים".

כא. כינונה של "לשכת המדען הראשי"  (לא בוצע נכון ל- אוגוסט 2015)

הוועדה ממליצה כי המועצה המדעית תיעזר ב"מדען ראשי" שימונה על-ידי השר בהמלצת ראש המועצה המדעית. מומלץ להקים לשכת מדען ראשי, במתכונת דומה למשרדי ממשלה אחרים. לשכה זו, והמדען הראשי שיעמוד בראשה, יקדמו את המחקר ופיתוח הידע בתחומי העבודה של משרד העבודה והרווחה.

המדען הראשי יהיה אחראי בפועל על עריכתם של המחקרים וקיבוץ הנתונים המתנהלים ועריכתם לשם הוצאת דוחו"ת שנתיים ועונתיים. המדען הראשי יהיה עובד המשרד, חבר מן המניין במועצה המדעית ויהיה כפוף לראש המועצה המדעית.

כב. ההיבטים המהותיים של הטיפול בקטינים המצויים בסיכון שלא נידונו בוועדה (לא בוצע נכון ל- אוגוסט 2015)

הוועדה רוצה להבליט את המלצתם של החוקרים: דולב, בנבנישתי וטימר (2001, עמ' 97) שיש לכלול בהגדרת תפקידם של הוות"ט ושל מרכזיהן היבט של מעקב. בהנחיית המועצה המדעית יש לדון בקביעת נהלים למעקב שיטתי ומתועד על ביצוע החלטות וות"ט, וכן בהתווית השתלמויות והכשרה לפי תוכנית לימודים מפורטת שתתווה הוועדה רואה חשיבות רבה במעקב, שאינה נופלת מחשיבותן של אבחנה והתערבות, ואינה משלימה עם המציאות בה אין כל מעקב נעשה עקב חוסר משאבים ומודעות שאינה מספקת. המועצה המדעית לכשתיכונן תעסוק בכל ההמלצות המהותיות שיובאו להלן.

הוועדה ממליצה שעם הקמתה של המועצה המדעית, תדון מיידית בקביעת תקינה של רכזי הוועדות, דהיינו נוסחה לקביעת תקנים של מרכזי וות"ט בהתאם לגודלה של האוכלוסייה הנזקקת. הוועדה ממליצה שהמועצה המדעית תיתן דעתה, בנוסף, לקביעת אחוזי המשרה של מרכזי הוועדות לפי נתוני היישוב.

הוועדה לא דנה בהיבטים המהותיים של הטיפול בקטינים המצויים בסיכון כשלעצמם, מתוך אמונה כי המועצה המדעית היא לכשתכונן היא המנגנון הראוי ביותר לקבוע את דרכי הטיפול הניאותים בשל קביעותו ובשל הרכבו הבכיר. הוועדה ממליצה אפוא למועצה המדעית לכשתיכונן לדון בכל אחת מן הנקודות הבאות:

1. מומלץ לאתר ולקבוע 'קווים אדומים' וסייגים שימנעו מצב של פגיעה קשה בילדים עקב הרצון להימנע מלהוציאם מביתם.
2. מומלץ על בחינה מושכלת, מדי שנה, של חלוקת משאבים שתאזן יותר ויותר בין האופציות בקהילה לעומת האופציות של הוצאה למסגרות חוץ ביתיות. המועצה המדעית תיזום מחקרי שטח בנידון כדי לתאום את האידיאולוגיה המדגישה את חשיבות שמירת הילד במשפחה למציאות המתחדשת.
3. מומלץ להגביר במידה משמעותית את הפעילות המחקרית שמטרתה להעריך את דרכי קבלת ההחלטות של פקידי סעד, ולבנות תשתית אמפירית להחלטות בעתיד.
4. מומלץ כי תיערך עבודה מקצועית-מדעית שתכליתה לבחון את האפשרות ליצור 'הנחיות מחייבות לפרקטיקה' ((practice guidelines בתחום זה.
5. מומלץ לאמץ את ההמלצות באשר לשיפור תהליך הדיון בוועדות כפי שמופיעות בדו"ח המחקר של טלל, בנבנישתי וטימר (עמוד 96).
6. מומלץ לתת הדעת לקביעת פרמטרים ראויים לשם תיעוד הליכים בתיקם של משפחות וילדים.
7. מומלץ לחזק את אמצעי התקשורת בין המטה לשדה ואת ההדרכה והלמידה המשותפת.
8. מומלץ לפתח תהליכי בקרת איכות שיופעלו באופן שיטתי ובלתי תלוי בתלונות ספציפיות.
9. מומלץ לפתח כלי מבחן של 'ועדת בדיקה מקצועית'.
10. מומלץ לקבוע עיצוב מודל לניהול המידע בכל הקשור לילדים בסיכון ומשפחותיהם, ועל פיתוח תוכנה וכלים לגישה ולניהול מידע זה בכל הרמות.
11. מומלץ לערוך מחקר מדעי בלתי תלוי שיתאר ויעריך היבטים מרכזיים בתהליכי העבודה והתוצאות של עבודת פקידי הסעד.
12. מומלץ לבחון את האפשרות לשינויים בתקנים כדי להקל על העומס.
13. מומלץ לבדוק את הגדרות התפקיד (וביצוע התפקידים בפועל) של פקידי הסעד, במטרה למקד אותם בתחומי פעילות הייחודיים להם.
14. מומלץ להכין נהלים מחייבים באשר לדרכי היידוע, שיתוף הפעולה וחלוקת סמכויות בין פקידי הסעד לחוק הנוער ובין פקידי הסעד לסדרי דין.
15. מומלץ לחזק את תהליכי העבודה המקצועיים, ההתארגנות המינהלית והקצאת המשאבים לשם הגברת ההשתתפות של הורים ושל ילדים בוועדות החלטה.
16. מומלץ לקבוע כי הכלל הוא שהורים משתתפים בועדות החלטה וכן, שכל הילדים שעניינם נדון בפני הועדה ישתתפו לפי מידת יכולתם.
17. מומלץ לבחון את האפשרות ליצור מוסד של 'ידיד המשפחה' ו'ידיד הילד'.
18. מומלץ לבחון מעת לעת את כל ההיבטים המקצועיים הנוגעים למתח שבין שמירה על פרטיות המשפחה והילד לבין הצורך בדיון רב-מקצועי הנשען על כל המידע הרלבנטי.
19. מומלץ לקבוע את תפקודם של פקידי הסעד לחוק הנוער מול העובדים הסוציאליים הכוללניים.

כג. נקיטת צעדים בעניינם של פקידי הסעד (לא בוצע נכון ל- אוגוסט 2015)

הוועדה ממליצה כי ישונה שמם של פקידי הסעד לחוק הנוער לעובדים-סוציאליים להגנת ילדים או לחילופין עובד להגנת הילד. מומלץ כי השר יטיל באופן מיידי על צוות מקצועי מצומצם בשיתוף עם מועצת העובדים הסוציאלית לקבוע היקפי מעמסה לפקידי הסעד בלשכות.

הוועדה ממליצה כי המשרד יטיל על צוות מקצועי מצומצם בשיתוף עם מועצת העובדים הסוציאליים לקבוע תיאורי תפקיד מפורטים והיקפי מעמסה לפקידי סעד.

הוועדה ממליצה כי פקידת סעד ראשית לחוק הנוער תפרסם בהקדם קודקס כללי עבודה לעבודתו של פקיד הסעד לחוק נוער. הקודקס יהיה כפוף לדיוניה ולהמלצותיה של המועצה המדעית. המועצה המדעית תיעזר גם באנשי מקצוע בכירים מתחומים שונים שייבחנו את מערך כללי ההתנהגות הניאותים.

הוועדה ממליצה להכין ולפרסם נהלים מחייבים באשר לדרכי היידוע, שיתוף הפעולה וחלוקת סמכויות בין פקידי הסעד לחוק הנוער ובין פקידי הסעד לסדרי דין.

הוועדה ממליצה לשמר ולהגביר את יחסי שיתוף הפעולה בין הועדה לתוכניות טיפול לבין פקידי הסעד. יצוין, כאמור לעיל, כי אין בהמלצה זו כדי לגרוע משיקול הדעת העצמאי והאוטונומיה המוקנים לפקיד הסעד מתוקף החוק.

הוועדה ממליצה להקים "חדר מצב" ארצי בניהולה של פקידת סעד ראשית לחוק הנוער. לחדר מצב זה יגיעו כל דיווחי החירום וצווי החירום בזמן אמת. ויפותחו בו טכניקות חדשניות להתערבויות בשעת חירום. מעקב מיוחד ייערך על צווים אלו. כמו כן, תפותחנה טכניקות התערבות מיוחדות לטיפול בשעת חירום במקרים קשים במיוחד. "חדר המצב הארצי" יכלול אמצעים מחשוביים ומנהליים שיאפשרו למטה לקבל ולעבד מידע ומתן מענים בזמן אמת מחד ויכולת מעקב אחר כלל הדיווחים לצורכי גיבוש מדיניות ותכנון לפיתוח מענים חדשים.

כד. פעולת מטה מיידית של שירותי הרווחה בתחום הטיפול בנושאי הוועדה (לא בוצע נכון ל- אוגוסט 2015)

הוועדה שמעה במסגרת ישיבותיה כי במצב הנוכחי, ייתכנו מקרים שילדים בסיכון יוצאו מן הבית בלית ברירה, היינו, בהעדר פתרונות קהילתיים מיידיים, וכן בשל הפניית מרבית המשאבים לפתרונות חוץ-ביתיים. הוועדה שמעה מפי המומחים השונים שהופיעו בפניה וכן מחבר הוועדה מר מוטי וינטר על רצונו של האגף לקבוע חלוקת משאבים מאוזנת יותר בין האופציות בקהילה לעומת האופציות של הוצאה למסגרות חוץ ביתיות. או כאלטרנטיבה אפשרית, פתיחת אופציות גמישות לניוד משאבים בתוך הרשות המקומית, כדי לאפשר ביטוי בשטח של האידיאולוגיה המדגישה את חשיבות שמירת הילד במשפחה.

הוועדה ממליצה לשר להקים מיידית וועדה מיוחדת של ריאורגניזציה בהרכבה של מר מוטי וינטר, ראש השירות לילד ולנוער, נציג השר, רואה-חשבון חיצוני שתמסור דין-וחשבון לשר על העלויות האמיתיות של מוסדות חוץ ביתיים במצבן כיום, ועל ההערכה המסתברת באם יוגדל נתח הפתרונות של ילדים בסיכון בתוך הקהילה.

כמעט כל ההצעות הנ"ל מחייבות העמדת משאבים נוספים לצורך יישומם. על מכאן שעל הנהלת המשרד לחשוף את כל הנתונים לביקורת מקיפה וגם ציבורית, שהרי ללא העמדת משאבים אלו לא ייכון דבר וכל המלצותינו ייעלמו כלא היו.

מומלץ, שתעשה פעולת מטה, שמטרתה תהייה להגדיר כללים מחייבים להערכה ולפעולה (clinical guidelines and assessment checklists). כללים אלו ישקפו את מיטב הידע המקצועי ויסייעו לעובדים לפעול בדרכים היעילות ביותר. מומלץ לפתח תהליכים של בקרת איכות, שיופעלו באופן שיטתי ובלתי תלוי בתלונות ספציפיות.

מומלץ לקבוע מנגנון ברור וידוע של התייחסות להערות בית משפט באשר להתנהלותם של פקידי סעד מסוימים.

מומלץ לחזק ולקדם את הכלי הקיים של 'ועדת בדיקה מקצועית'. ועדה זו תופעל כעניין מתמיד בהם, נראה לכאורה, לא רק כאשר נתגלה כשל משמעותי בפעולת המערכת בעניינם של ילד ומשפחתו. חשוב שועדה זו תכלול גם אנשי מקצוע מחוץ למערכת ותסייע בלמידה ובהפקת לקחים מקצועיים.

מומלץ לקדם את נושא המחשוב כדרך לשפר את העבודה המקצועית של העוסקים ברווחת הילד. מומלץ לפעול לשם עיצוב דגם לניהול המידע בכל הקשור לילדים בסיכון ומשפחותיהם, ועל פיתוח תוכנה וכלים לגישה ולניהול מידע זה בכל הרמות.

מומלץ לפתח שירותים והתערבויות, שמטרתם לסייע בהחזרת ילדים הנמצאים במסגרת חוץ-ביתית לחיק משפחתם.

מומלץ לקדם את הפיתוח של מסגרות חוץ ביתיות ואת הפיקוח עליהם, כדי להבטיח, שילדים שהוצאו מחוץ לביתם יקבלו את המירב כדי להבטיח את שלומם וטובתם.

כה. קריאה לארגון מחדש של החינוך וההכשרה בתחום הטיפול בקטין בסיכון ובמשפחתו (לא בוצע נכון ל- אוגוסט 2015)

הוועדה ממליצה לקדם תהליכי הכשרה של העובדים הסוציאליים המטפלים בילדים ובמשפחותיהם. הכשרה זו צריכה להגביר את יכולתם לשתף הורים וילדים בתהליכי קבלת החלטות, תוך מתן דגש לגישה רב תרבותית מכבדת, ולזכויות הילד והמשפחה.

הוועדה ממליצה להכשיר את מרכזי הועדות לתוכניות טיפול ואת חבריהם הקבועים לפעולתם המקצועית בועדות.

הוועדה ממליצה לקיים תהליכי למידה משותפת של חברי ועדות ההחלטה על ידי ניתוח הניסיון המצטבר שלהם.

הוועדה ממליצה לערב מוסדות אקדמיים בתחום העבודה הסוציאלית בתהליכי ההכשרה ופיתוח הידע.

אין הוועדה רואה עצמה מוסמכת, מתוקף המנדט שניתן לה, להמליץ על תכנים ספציפיים, ובוודאי שאין היא יכולה להמליץ מבלי לערוך מחקר משווה מקיף עם הנעשה בארצות רווחה אחרות. ההערה היחידה היא כי רצוי שקורסי ההכשרה וההשתלמות יהיו מבוארים יותר עם מערכי השתלמות (סילבי) מפורטים יותר.

אולי רצוי שתרגום המאמרים מחו"ל ייעשו לא כבדרך אגב על-ידי פקידי סעד עצמם, מחוזיים או ארציים, אלא על-ידי מתרגמים מומחים שמלאכתם בכך ותלווה בפיקוח מדעי אוניברסיטאי. הוועדה ממליצה כי במסגרת לימודי החקיקה הנדרשת לפקידי הסעד תיערך רוויזיה ללימוד מובנה של האוריינטציה המשפטית (דיני ראיות, סדרי דין, עקרונות חוקתיים, דיני משפחה דתיים ואזרחיים) ולא לימוד מכני של חיקוקים בלבד.

לשכת הרווחה לוד - דרכי רמיה לסחר בילדים ומשפחות

חדשות השבת - אוגוסט 2015 - עובדות סוציאליות מלשכת הרווחה לוד לרבות עו"סית לחוק הנוער ליאורה שרעבי פיתחו שיטות "סוציאליות" לתלוש ילדים מביתם ומשפחתו למשך חודשים למוסדות כליאה של משרד הרווחה בתואנות שווא כגון: "אבחון רגשי".
לאחר תלישת הילד מביתו ומשפחתו העו"סיות מטרטרות ומשפילות את ההורים העושים כל מאמץ להחזיר הילד לביתו ומשפחתו. העו"סיות מסממות את הילדים במוסדות הרווחה להוזיל עלות החזקתם.
העו"סיות מבזות צוים שיפוטיים המורים להחזרת הילד לאלתר ללא תנאי להוריו, ופועלות במחשכים הרחק מהביקורת הציבורית.