טיוח דוח ועדת ישראל צבי-גילת כאספקלריה לשחיתות, סחר בילדים ופשעים נגד האנושות במשרד הרווחה

אוגוסט 2015 - מאפייני השחיתות, סחר בילדים ופשעים נגד האנושות של צמרת משרד הרווחה, בעלי תפקידים באותו תפקיד עשרות שנים כגון היועצת המשפטית של המשרד בתיה ארטמן, אורנה  הירשפלד פקידת אימוץ ראשית, חנה סלוצקי פקידת סעד ראשית לנוער, ועוד. מאפיין נוסף של פשעי צמרת משרד הרווחה הוא אי קיום מסקנות הוועדות כדי לקבע את פשעיהם נגד החברה בישראל, כלומר הוועדה היא מריחה לזרוא חול בעיני הציבור.
להלן דו"ח ועדת גילת.

דין-וחשבון של וועדת ייעוץ לקביעת סמכות "ועדות החלטה" ודרך התנהלותן מול פקידי הסעד למיניהם (ועדת גילת) מוגש אל הרב שלמה בניזרי, ח"כ שר העבודה והרווחה
ע"י עו"ס תאג'ורי שמעון, מרכז הוועדה

ירושלים, כסליו תשס"ג, נובמבר 2002

רשימת חברי הוועדה

ד"ר ישראל צבי גילת, יושב-ראש הוועדה
ד"ר ז'ק אייזנברג,
פרופ' רמי בנבנישתי,
ד"ר משה ברבי,
עו"ד שושנה גלס,
מר עמוס דניאל, ד"ר אסתר הרצוג,
עו"ס מרדכי (מוטי) וינטר,
ד"ר אהרן יורק,
עו"ד יעקב (קובי) סגל,
עו"ס צבי סלנט,
עו"ס אסתר (אתי) פרץ*,
פרופ' אבנר חי שאקי,
עו"ס שמעון תאג'ורי, מרכז הוועדה
------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

בס"ד

לכבוד הרב שלמה בניזרי, ח"כ
שר העבודה והרווחה

כב' השר,

הריני מתכבד להגיש לך דין-וחשבון הוועדה לקביעת סמכות "ועדות החלטה" ודרך התנהלותן מול פקידי הסעד למיניהן. הדו"ח מכיל בראש ובראשונה, את מסקנות הוועדה, מהן על דעת כל חברי הוועדה ומהן על דעת הרוב. במקרים של חילוקי דעות הובאו מסקנות המיעוט בנפרד תוך ציון ואזכור של שמות התומכים בדעת הרוב והתומכים בדעות המיעוט.

ביום 27.1.2002 הוצאת, כב' השר, כתב מינוי לחברי הוועדה, ארבע-עשר במספרם והם (לפי סדר א-ב):

1. ז'אק אייזנברג, ד"ר, מומחה בפסיכיאטריה; פסיכיאטריה של ילדים ונוער. מנהל מרפאת בריאות הנפש צפון ירושלים, בבית החולים הרצוג בירושלים.
2. רמי בנבנישתי, פרופ', בית הספר לעבודה סוציאלית ע"ש ברוואלד האוניברסיטה העברית בירושלים
3. משה ברבי, ד"ר, סטאטיסטיקן, מרצה בכיר למתימטיקה ולחקר ביצועים בבית הספר לכלכלה ולמינהל עסקים, אוניברסיטת בר-אילן. יועץ סטאטיסטי למספר חברות ציבוריות בארץ. בעבר מרצה בכיר באוניברסיטת Nanterre, פריז, צרפת (1972-1967)
4. ישראל צבי גילת, ד"ר, מרצה בכיר בבית הספר למשפטים ולמנהל עסקים במכללה האקדמית נתניה. בית הספר לעבודה סוציאלית אוניברסיטת בר-אילן (2000-1994) בית הספר לחינוך אוניברסיטת בר-אילן; בית הספר לעבודה סוציאלית במכללה האקדמית אשקלון;.
5. שושנה גלס, עורכת-דין, משרד עו"ד גלס תל-אביב, מכהנת מזכ"ל לשכת עורכי-הדין; יו"ר ועדת אתיקה לשכת עורכי הדין. משמשת כסגן יושב-ראש ועד מחוז תל-אביב
6. עמוס דניאל, יועץ מיוחד לשר בענייני רווחה.
7. אסתר הרצוג, ד"ר, ראש החוג למדעי החברה, המכללה האקדמית בית ברל. חוקרת עמיתה במרכז Center for Cross-Cultural Research on Women in Queen Elizabeth House, אוקספורד, בריטניה
8. מרדכי (מוטי) וינטר, ראש האגף לילד ונוער באגף לשירותים חברתיים ואישיים, משרד העבודה והרווחה
9. אהרן יורק, ד"ר, מרצה בכיר, בית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר-אילן. כיהן בעבר כמנהל בית הספר שם (1997-1994); כיהן כיו"ר מועצת העובדים הסוציאליים בישראל (1998-1997).
10. יעקב (קובי) סגל, עורך-דין, משרד עו"ד סגל, רמת-גן ועיתונאי.
11. צבי סלנט, עובד סוציאלי; פקיד סעד מחוזי לסדרי-דין בשנים 1995-1965 במחוזות ירושלים והדרום; סגן הנאמן הציבורי לענייני צדקה, 1975-1965; מרכז האגודה לשיקום האסיר והעבריין בישראל, 1985-1970.
12. אסתר (אתי) פרץ, עובדת סוציאלית, יושבת-ראש איגוד העובדים הסוציאליים בישראל .
13. אבנר חי שאקי, פרופ', הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב; פרופ' אורח School of Law, York University, בטורונטו, קנדה. לשעבר, חבר-כנסת במשך תשע-עשרה שנה; סגן שר החינוך (1973-1969) ושר לענייני דתות (1992-1988).
14. שמעון תאג'ורי, עובד סוציאלי,

תוכנו של כתב המינוי שהובא לכל חבר בוועדה סוגנן כדלהלן:

"הריני למנותך כחבר בוועדה לבדיקת פעולות וועדות ההחלטה. הובא לידיעתי מאת אנשי מקצוע, משפטנים, וכן ממחקרים שנעשו בנושא זה כי פעולת הוועדות הינה מתוך הוראות המצויות בחוזר מנכ"ל ולא מתוקף חוק או תקנות.

כ"כ נטען כי במקרים מסוימים, ולא מעטים, אין תהליך שימוע להורים החפצים בכך, לא נמסר להם מידע מלא ונשללת מהם האפשרות להגיש ערר. בנוסף, נטען כי פקידי הסעד אמורים להגיש תסקירים המכילים המלצות לבתי המשפט, פקידי הסעד אינם מהווים מקשה אחת וכל אחד פועל במסגרת הרשאתו, הוועדה מסמיכה פקיד סעד אחד בלבד להגיש את תסקירו ולהמליץ המלצותיו, דבר הפוגם בהליכי ההערכה של בתי המשפט.

לפיכך אבקשכם לבדוק את פעולות הוועדות ולהמליץ בפניי תוך 3 חודשים מתוקף המינוי לגבי דרכים מומלצות לעבודת הוועדות תוך מזעור הפגיעה בילדים ובמשפחות.

בראש הוועדה יעמוד ד"ר ישראל צבי גילת, ירכזה עו"ס שמעון תאג'ורי

בברכה,
(-)
הרב שלמה בניזרי
שר העבודה והרווחה"

מאז תחילת פברואר 2002 הוועדה ישבה כמליאה 26 ישיבות שכל אחת נמשכה בממוצע שלוש וחצי שעות. מלבד זאת התקיימו דיונים על בסיס פרטני בין חברי הוועדה עצמם וכן בין חברי הוועדה לגופים אחרים. (אזכיר רק את הישיבה עם ועדת הקליטה של הכנסת בה הוזמנו רבים מחברי הוועדה על-ידי מר צבי הנדל, ח"כ, יושב-ראש הוועדה הנ"ל). ישיבות הוועדה תועדו בפרוטוקולים. מהישיבה השנייה הואיל המשרד שבראשותך להקציב לוועדה הקלטה ותמלול. סך כל עמודי הפרוטוקול של דיוני הוועדה הם 2852 עמודים בערך.

לפני הוועדה הונח כבר בתחילת עבודתה מחקר על ועדות ההחלטה בישראל שבוצע ביוזמת משרד העבודה והרווחה ונערך ע"י גב' טלל דולב, פרופ' רמי בנבנישתי ומר אמנון טימר שהוגש כבר במאי 2001 (בסיוון, תשס"א). המחקר מאיר היבטים חשובים רבים מנקודות זווית שונות שהוועדה, שאנו חברים בה, עסקה בהן רבות.

בנוסף ניהלה הוועדה ישיבות. ברוב הישיבות שהתקיימו במליאת הוועדה הופיעו מומחים מן האקדמיה, ראשי מחלקות מאגף שירותים חברתיים ואישיים שבמשרד העבודה והרווחה וכן ממונים במערך שירותי רווחה בתחום הילדים בסיכון של עיריות תל-אביב וירושלים שהאירו את עניינה של הוועדה מנקודות מבט שונות. הדיונים בישיבות אלו עסקו בתפקידן של וועדות ההחלטה ושל פקידי הסעד מולן. הדיונים נסובו באופן עקרוני לגופם של תפקידים ולגופם של הליכים בהם מעורבים קטינים ומשפחותיהם, אך לא דנו בהם בגופם של אירועים ואנשים שעניינם נידון במסגרת שירותי הרווחה, ובוודאי לא השיגו על ההחלטות השיפוטיות שניתנו בהם. בנוסף לא דנה הוועדה בשאלת תפקודם האישי של בעלי התפקידים המעורבים ב"וועדות ההחלטה" ושל פקידי הסעד הנוגעים לנושא הוועדה .

אביא את רשימת העדים המומחים, לפי סדר הופעתם בוועדה:

1. עו"ד בתיה ארטמן, סגן בכיר ליועץ המשפטי של שר העבודה והרווחה
2. ד"ר מאלי מאסס, מרצה בכירה (בדימ.) בית הספר לעבודה סוציאלית, האוניברסיטה העברית, ירושלים
3. כב' השופט (בדימ.) אלי שרון, לשעבר סגן נשיא בתי המשפט השלום לנוער
4. ד"ר שבתאי נוי, פסיכולוג קליני וחינוכי, מומחה בטראומה נפשית
5. גב' דינה שלום, מפקחת ארצית על תחום הקהילה בשירות הילד והנוער
6. גב' שלווה לייבוביץ, מפקחת ארצית לאומנה, שירות ילד ונוער ומרכזת השמה ארצית
7. גב' מרים פבר, פקידת סעד ראשית לחוק הנוער
8. גב' טלל דולב, מנהלת מחקר בתחום ילדים ונוער, מכון ברוקדייל
9. גב' אלה בלאס, מנהלת השירות למען הילד, פקידת סעד ראשית לחוק אימוץ ילדים
10. גב' אורנה הירשפלד, פקידת סעד ארצית לחוק אימוץ ילדים
11. כב' השופט אברהם שיינפלד, נשיא בתי המשפט השלום לנוער
12. גב' חנה סלוצקי, פקידת סעד ארצית לחוק הנוער
13. פרופ' עמנואל מארקס, פרופ' (אמר.), המחלקה לסוציולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב, חתן פרס ישראל
14. גב' אורית מוסל, מרכזת נושא חוק הנוער, מינהל השירותים החברתיים עיריית תל-אביב יפו
15. גב' ברוריה כץ, מנהלת תחום ילד ונוער ומשפחה במינהל השירותים החברתיים עיריית תל-אביב יפו
16. גב' עדנה שטרית, יו"ר תא פקידי הסעד לחוק הנוער באיגוד העובדים הסוציאליים. מדריכה ומרכזת פקידי סעד לחוק הנוער, עיריית נס-ציונה
17. גב' צפורה לפלר, מנהלת המחלקה לילד ונוער, עיריית ירושלים
18. גב' רות מטות, פקידת סעד עירונית לחוק הנוער, מנהלת היחידה לילד בסיכון במחלקת ילד נוער ומשפחה, עיריית ירושלים.
19. גב' רונית צור, פקידת סעד ראשית לחוק הסעד סדרי דין
20. גב' יעל הרמל, מנהלת המחלקה לרווחת הפרט והמשפחה, לשעבר פקידת סעד ראשית לחוק הסעד סדרי-דין
21. מר חיים פוזנר, מנהל המחלקה לשירותים חברתיים ואישיים
22. כב' ח"כ הרב שלמה בניזרי, שר העבודה והרווחה.

אביא ראשית את מסקנות הוועדה:

א. קריאה אל הנהלת משרד הרווחה על בניית "אמנת שירות" עם צוותי הלשכות לשירותים חברתיים וארגוני ציבור חברתיים העוסקים בקטינים ובמשפחותיהם (לא בוצע נכון ל- אוגוסט 2015)

לאחר ששמעה הוועדה את המומחים שהופיעו בפניה ואת אנשי שירותי הרווחה העוסקים בטיפול בקטינים נזקקים או המצויים בסיכון נוכחה הוועדה לדעת כי בין אנשי שירותי הרווחה קיים רצון כן ואמיץ להפוך את ההליכים המורכבים והחשובים כשלעצמם, לבהירים יותר ול"שקופים" יותר ולשם כך מעונינים הם לשתף את המשפחות ואת הקטינים עצמם יותר ויותר בהליכים שבהם נידון עניינו של קטין שכזה. בייחוד במקרים שבהם עולה אפשרות שהקטין, בכורח הנסיבות, יוצא מביתו, לא יבוצעו החלטות שכאלה אלא רק לאחר שהמשפחה - קרי האב והאם ביחד ולחוד, שותפו בלבטים ואף נשאלו לדעתם. מלבד זאת, הוועדה נוכחה לדעת כי אנשי שירותי הרווחה מכירים בזכותה הבסיסית של המשפחה להחזיק את בנה או בתה ברשותה ולעצב בעצמה את אישיותם ואת אופיים, ואף במקרים בהם נאלצו שירותי הרווחה להמליץ בפני הערכאות המוסמכות להרחיק את הקטין ממשפחתו, יש מקום להגיש למשפחה כל סיוע פסיכולוגי או נפשי אחר מתוך הבטחה לדיון חוזר שייערך בהגינות לשם החזרת הקטין לחיקה.

בכפוף להמלצות הוועדה שתובאנה להלן, קוראת הוועדה לבניית "אמנת שירות" שמטרתה ליצור גשר של אימון בין אנשי שירותי הרווחה העוסקים בטיפול בקטינים נזקקים או המצויים בסיכון לבין המשפחות שבנם נמצא בסיכון, וקוראת לה ליישם את ההצעה שהועלתה כבר על-ידם ולהכריז כבר בשנה הקרובה על בנייה של "אמנת שירות" של ההנהלה וכל אנשי שירותי הרווחה כלפי הקטינים הנזקקים ומשפחותיהם. אמנה זו תושתת על עקרונות של "טובת הילד" ו"זכויות הילד" מזה וחיזוק התא המשפחתי ברוח "כבוד האדם וחירותו" כפי שבאים לביטוי באמנת האומות המאוחדות בדבר זכויות הילד וחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

הנהלת המשרד תחייב את מחוזות לפעול ברוח "אמנת השירות" תוך שנה מיום פרסומה, וכל לשכה לשירותים חברתיים תפעל לפתיחת ערוצי הידברות בין מנהל המחלקה לשירותים חברתיים, פקידי הסעד המקומיים, מרכזי וועדות החלטה

ב. כינונה של "ועדה לתוכניות טיפול" במקום "וועדת החלטה" ועיגון מעמדה בחקיקה  (לא בוצע נכון ל- אוגוסט 2015)

הוועדה ממליצה לנכון להמיר את השם "ועדות החלטה" בשם שמשקף את תוכנה המדויק כמו "ועדות לתוכניות טיפול" (להלן: וות"ט) וכדומה, ולעגן את מעמדן בחקיקה. בראש הות"ט יעמוד מרכז הועדה. אף תפקידו יעוגן בחיקוק. הוועדה תעסוק בהצגת תוכניות טיפול אלטרנטיביות לגבי הקטין הנטען להיות בסיכון ולפני משפחתו - לפי מתודות הטיפול הקיימות כיום ולפי המתודות המתחדשות מפעם לפעם שייקבעו על-ידי וועדה מדעית מפקחת, כאמור להלן בסעיף יט – ותקבע בהחלטה את התוכנית הנראית לפי שיקול דעתם של רוב חבריה, בהתאם.

סמכויותיה של הוות"ט וסמכות מרכז הוות"ט יעוגנו בתחילה, בתקנות בנות פועל תחיקתי ולאחר מכן ישקול השר לערוך מהלך חקיקתי בכנסת. הוות"ט ידונו בכל טיפול של ילדים ונוער בסיכון עד לגיל הבגירות המשפטית, (היינו - 18) ואולי עד לגיל 21. אין במה שייאמר כדי להפחית מסמכותם של בתי המשפט מתוקף הוראות חוק הפיקוח על המעונות, תשכ"ה1965-.

ג. סמכויותיה של "וועדת תוכניות הטיפול" (וות"ט) באשר לקטין ולמשפחתו  (לא בוצע נכון ל- אוגוסט 2015)

ייקבע כי לא יתקיים כל דיון בוות"ט ללא נוכחותם של הקטין ומשפחתו, ולא יוצגו תוכניות טיפול אלא רק בנוכחותם של הקטין ומשפחתו. במקרים בהם יראה מרכז הוועדה כי יש לקיים דיון שלא בנוכחותם של הקטין או משפחתו, יודיע בכתב על כך למשפחה, לכל המאוחר 72 שעות לפני מועד כינוס הוות"ט, וינמק את החלטתו. בסוף הודעתו יציין במפורש את זכותה של משפחת הקטין לערור על החלטתו בפני וועדת ערר, במועד ובדרך הקבועה להלן בסעיף יט. עד לסיום הדיון בוועדת הערר אם יוגש, או עד איבוד זכות הערר, הכל לפי המוקדם יותר, יוקפא כל הליך בעניינו של קטין בוות"ט. אין במה שנאמר לפגום בסמכות פקיד הסעד להוציא צו חירום במשך זמן זה, לפי המתווה להלן בסעיף יז.

"המשפחה" "משפחת הקטין" "משפחתו" יוגדרו בראש ובראשונה הורי הקטין, באין הורים, קרובי משפחת האב או האם המחזיקים בו בפועל, באין קרובים כאמור, יהיו אלו לפי סדר שנקבע בסעיף 10(2) לחוק הירושה, תשכ"ה1965- ובלבד שיהיה בעל כשרות מלאה כמשמעותו בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב1962-.

ד. הטלתה של חובת תרשומת וגילויה כלפי הקטין ומשפחתו (לא בוצע נכון ל- אוגוסט 2015)

לאור פניות הציבור לוועדה ולאור התלונות שנשמעו בפניה, וכן מעדויותיהם של המומחים, נראה כי רצוי שההליך המתקיים בוות"ט יהיה שקוף יותר וכי לשם כך תוטל כעניין שבחובה תרשומת מדויקת של עיקרי הדברים הנאמרים שם. יש לרשום אפוא את זמני התכנסותן של הות"ט, משכן של ישיבות הוות"ט וכן את רשימת הנוכחים בכל אחת מישיבות הוות"ט. מלבד ההחלטה של הוות"ט שתנומק, יש להביא את עיקר דבריהם של כל אחד מחברי הוות"ט והמומחים המופיעים בפניה בנפרד ובמדויק. יש להביא את ההערכות הנשמעות שם ואת התגובות להערכות אלו מן הקטינים וכן ממשפחותיהם או מנציגיהם במשמעות סעיף ז להלן. מרכז הוות"ט יהיה אחראי לתרשומת ויוכל לבצע בעצמו או להטילה על כוח עזר ככל שימצא לנכון. מומלץ כי השר יורה לממן באופן מיוחד אמצעי ניאות לתרשומת (עד להמצאת סעיף תקציבי מיוחד). לאחר כתיבת הפרוטוקול יש להמציא עותק מיוחד למשפחת הקטין שעניינו נידון לחתימתם. במקרים של אי-הסכמה על תוכנו של הפרוטוקול מצד המשפחה, תהיה המשפחה רשאית בעצמה או באמצעות נציגה להגיש את השגותיה בכתב. השגותיה בכתב יצורפו לפרוטוקול דיוני הוות"ט ויהוו חלק בלתי נפרד ממנו. במקרה שתוכניות הטיפול שיציעו חברי הוות"ט יהיו מגובות בהערכות נלוות או בכל מסמך שהוא יובאו אף הם לידיעת המשפחות לפחות 72 שעות לפני התכנס הוות"ט בעניינה, יצורפו לפרוטוקול דיוני הוות"ט ויהיו אף הם חלק בלתי נפרד מהם.

במקרים בהם קיים חשש שעקב גילוי המידע יבולע לקטין לדעת מרכז הוועדה, יודיע הוא בכתב למשפחה ולקטין על החלטתו, וינמקה בהתאם ויציין בכתב את זכותם לערור על החלטתו בפני וועדת הערר. המשפחה או הקטין יהיו רשאים לערור על החלטה זו במועד ובדרך שנקבעו בסעיף יט. עד להחלטתה של וועדת הערר, או עד לאיבוד זכותה של המשפחה לערור, הכל לפי המוקדם יותר, יוקפא כל הליך בעניינו של קטין בוות"ט.

ה. הרכבה המוצע של ה"וועדה לתוכניות טיפול" (לא בוצע נכון ל- אוגוסט 2015)

ראוי להקים צוות קבוע לוות"ט. ההרכב יהיה קבוע ויכלול מלבד מרכז הוות"ט, מספר פונקציות חיוניות, כמו העובד-הסוציאלי המטפל בילד ובהוריו, ביחד ולחוד; ראש הצוות השכונתי שבו מקום מגוריו הקבוע של הקטין; נציג בריאות הציבור (אחות ציבורית, רופא פנימי); נציג בריאות הנפש (פסיכולוג קליני או פסיכיאטר ילדים); נציג מערכת החינוך (רצוי מאותו זרם חינוכי שההורים מייעדים את בנם אליו). בכל מקרה שהפנייה בעניינו של הקטין אינה נעשית על-פי פניית המשפחה, ראוי לקבוע שלא יתקיים דיון בעניינם בוות"ט מבלי שיהא נוכח פקיד הסעד לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), תש"ך1960- העשוי להביא את עניינו של הקטין לבית המשפט. נוכחותם של שאר חברי הוות"ט תידרש רק כאשר יראה מרכז הוות"ט לנכון מטעמים שיירשמו או שמי ממשפחת הקטין שעניינו נידון יבקש זאת בכתב. משפחת הקטין תהא רשאית לפי בקשה מיוחדת ממרכז הוות"ט כי בעניינה ישותפו גם העובדים הסוציאליים במחלקה לשירותים חברתיים שהקטין ומשפחתו היו מטופלים אצלם בעבר. מרכז הוועדה ימסור תשובתו בכתב.

במקרים בהם ההורים מבקשים לפסול או להחליף את חברי הוות"ט, כולם או מקצתם, בשל מוטות או בשל מתן הזדמנות שניה, יפנו הם אל מרכז הוות"ט, והלה ייתן את החלטתו בתחילת ישיבת הוות"ט. ההחלטה תירשם בפרוטוקול בתחילת הישיבה. הפרוטוקול יימסר לידיה של המשפחה או הנציג מטעמה על-ידי מרכז הוועדה תוך ציון זכותה של המשפחה להגיש ערר על החלטתו בפני וועדת הערר. המשפחה תוכל לערור על החלטה זו לוועדת הערר במועד ובדרך שנקבעו בסעיף ט. עד לסיום הערר או עד לאיבוד זכותה של המשפחה לערור, הכל לפי המוקדם יותר, יוקפא כל הליך בווות"ט בעניינו של הקטין.

ו. קביעתו של פרוטוקול ה"וועדה לתוכניות טיפול" כראיה משפטית  (לא בוצע נכון ל- אוגוסט 2015)

ייקבע בחיקוק כי במקרה שפקיד הסעד יידרש לבית המשפט השלום לנוער בעניינו של הקטין יצרף לתסקירו את פרוטוקול הוות"ט על כל נספחיו. בפני השופט יעמוד פרוטוקול הדיונים. ייקבע בהוראה מיוחדת כי עמידתו של פקיד הסעד בפני בית המשפט תפטור מן הצורך להביא לדיון את חברי הוות"ט או מחברי נספחיו של פרוטוקול הוות"ט. יובהר, כי אין בצירוף התסקיר משום הודייה, מצידו של פקיד הסעד, בנכונות העובדות שעליהן מושתתות מסקנות הוות"ט וכי פקיד הסעד רשאי לפי שיקול דעתו להציג בתסקירו עמדה מתנגדת למסקנות הוות"ט.

ז. קביעת זכותו של הקטין ושל משפחתו ליציגות מטעמם  (לא בוצע נכון ל- אוגוסט 2015)

חברי הוועדה מרגישים כי רבות מן התלונות שהגיעו לוועדה ממשפחות קטינים באו מהרגשה של עליבותם של המתלוננים בפני וועדות ההחלטה. בנוסף, כי המעמד בעיניהם היה לא ידידותי ובשעת מצוקה גדולה. חלק מהם טענו ש"אולצו", בלשונם, על-ידי המטפלים בהם וכן על-ידי חברי וועדות ההחלטה להסכים לדרך הטיפול וכי במצבים כתיקונם לא היו ניאותים לכך. מבלי לפסוק בשאלת נכונותן של העובדות הנילונות ממליצה הוועדה לחייב בתקנות את נוכחותם של הקטין ומשפחתו במשך כל ישיבות הוות"ט בעניינם. כמו כן לאפשר ליווי נציג מטעם המשפחה בדיוני הוות"ט וכן אם יידרש הדבר לדעת מרכז הוועדה, לאפשר נוכחות נציגו של הקטין בנפרד. הוועדה ממליצה שהיציגות לא תהיה משפטית של עורכי-דין אלא של כל אדם שהמשפחה או הקטין יחפצו בהם. רצוי כי תיערך רשימה על-ידי לשכות הרווחה של עובדים סוציאליים מחוץ למערכת שירותי הרווחה המקומית, אשר יהיו נכונים, בהתנדבות או בשכר, ללוות את המשפחות או את הקטינים, בנפרד, במסגרת הדיונים בוות"ט.

במקרים מיוחדים רשאי מרכז הוועדה, אם יראה לנכון, להודיע בכתב על סירובו לאפשר למשפחת הקטין להיות מיוצגת על-ידי נציג מטעמם, ולנמק את החלטתו בכתב. מרכז הוועדה יציין בהודעתו על זכותה של המשפחה לערור על החלטתו בפני וועדת הערר. המשפחה תוכל לערור לוועדת הערר במועד ובדרך שנקבעו להלן בסעיף ט. עד לקבלת ההחלטה בוועדת הערר או עד לאיבוד זכותה של המשפחה לערור, הכל לפי המוקדם יותר, לא יתקיים כל דיון בעניינו של הקטין.

יש לפתח תהליכי עבודה לשם הכנה טובה של המשפחה והילד לקראת הדיון בעניינם בבית המשפט לנוער, ולשם הליווי שלהם בדיון, כך שיוכלו להשתתף בו בדרך הראויה.

הוועדה ממליצה לשר להקים מטה פעולה שמטרתו תהא להבטיח התארגנות מקצועית ומנהלית ומתן המשאבים הנדרשים כדי שמשפחות וילדים יקבלו סיוע, ליווי וייצוג בעת הופעתם בפני בית המשפט השלום לנוער.

ח. הצגתה של תוכנית טיפול אלטרנטיבית על-ידי המשפחה – זכות מהותית  (לא בוצע נכון ל- אוגוסט 2015)

הוועדה ממליצה כי במסגרת תוכניות הטיפול תהא משפחת הקטין רשאית להגיש הצעה לתוכנית אלטרנטיבית מטעמה, בעצמה או באמצעות נציגה, ובתנאי שתהא נוכחת בישיבות הוות"ט בעניינו של הקטין. המשפחה תהא רשאית להיעזר במומחים בתחום בריאות הנפש והחינוך רק בתנאי שיופיעו המומחים עצמם לישיבות הוות"ט לאחר שיוזמנו אליה זמן סביר מראש. חברי הוות"ט ידונו במסגרת דיוניהם בהצעה ובנימוקיה ובמקרה של אי-הסכמה ינמקו זאת בכתב.

ט. כינונה של "וועדת ערר" על "וועדת תוכניות טיפול" (לא בוצע נכון ל- אוגוסט 2015)

הוועדה ממליצה כי תכונן וועדת ערר על הוות"ט, כפי שקיימת וועדת ערר בחוקים אחרים, דוגמת חוק הסעד (טיפול במפגרים), תשכ"ט1969- או חוק חינוך מיוחד, תשמ"ח1988-. בוועדת הערר יהיו חברים: משפטן הכשיר להתמנות שופט בית משפט מחוזי, שיעמוד בראש וועדת הערר; נציג ציבור שאינו עובד בשירות הציבורי. המינויים יהיו על-ידי השר בהיוועצות עם יושב-ראש מועצת העובדים הסוציאליים; פקיד סעד לפי חוק הנוער במעמד של פקיד סעד מחוזי. וועדת הערר תשב תוך 14 יום מיום הגשת הערר ותהיה רשאית, במקרה הצורך, להורות על החזרתו של העניין הנידון לוות"ט לדיון נוסף בליווי הוראות לשמיעה נוספת או להבאת ראיה נוספת.

וועדת הערר תהא מוסמכת להורות על עיכוב כל טיפול שהומלץ על-ידי הוות"ט לשם הוצאת הקטין מביתו על-פי צו בית המשפט עד לקבלת החלטה בוועדת הערר. גם בוועדת ערר זו תהיה חובת תרשומת וייצוג כפי שמומלצים בוות"ט.

ליושב ראש וועדת הערר תהא סמכות עודפת לתת סעדים זמניים לפי שיקול דעתו וכן לנהל דיונים מקדמיים במותב יחידי בין המשפחה למרכזי הוועדה.

יודגש כי וועדת הערר לא תוכל לדון לגופו של עניין. תפקידה יהיה אך ורק להחליט אם יש מקום לדיון חוזר בוועדת ההחלטה, ומה יהיו השינויים בתהליך הנדרשים לאור הערר.

אין בסעיף זה כדי לגרוע מכוחו של פקיד הסעד לפעול לפי צו-חירום, כפי שיפורט להלן בסעיף יח.

הוועדה ממליצה כי במסגרת הנהלים ייקבע כי הערר לוועדות הערר יוגש דרך מנהל לשכת הרווחה של אזור מגוריו של הקטין תוך חמישה ימים מיום שקיבלו הודעה בכתב מטעם מרכז הוועדה בעניינם. הערר יוגש בכתב בחתימת המשפחה או בחתימת נציגיהם.

י. עילות הערר המיוחדות על "וועדת תוכניות טיפול" (לא בוצע נכון ל- אוגוסט 2015)

מנגנון זה של "וועדת ערר" מיועד לאפשר למשפחות ולילדים החשים שתהליכי העבודה בוועדה (למשל הרכבה, או מניעת השתתפות המשפחה והילד בדיון), או החלטותיה לא היו ראויים. הוועדה ממליצה להורות בתקנות כי בין עילות הערר תהיה בקשה לפסילה או להחלפה של חברי הות"ט, כולם או מקצתם, בשל טענה של מוטות ההרכב וכן בשל טענה למתן הזדמנות שניה עקב שינוי במידע או בנסיבות. בשם אותה עילה יוכלו חברי וועדת הערר, אם ימצאו לנכון, להורות על החלפתו של חבר ות"ט, באדם בעל סמכות או בעל מעמד מקביל. עילת ערר זו תוכל להיות מוגשת מיידית, על-ידי המשפחה או הקטין או על-ידי נציגם, עוד לפני החלטתם של חברי הוות"ט. הערר יוגש במועד ובדרך שנקבעו בסעיף ז לעיל.

יא. כינונה של "וועדת תוכניות טיפול עליונה" (לא בוצע נכון ל- אוגוסט 2015)

הוועדה ממליצה על כינונה "וועדת תוכניות טיפול עליונה" במקום "וועדת החלטה ארצית", בהרכב של מנהל שירות ילד ונוער, המפקח הארצי בקהילה ובמקרה שמדובר בהתנגדות הורים להוצאת קטין מרשותם תשב פקידת הסעד הראשית לחוק הנוער. וכן אדם התופס עמדה מקצועית נכבדה או אקדמית בתחום העבודה הסוציאלית שאינו מעובדי המשרד, לפי מינוי תקופתי על-ידי השר בהיוועצות עם יושב-ראש מועצת העובדים הסוציאליים. ועדת הערר העליונה תשב בעילות מסוימות על וועדות הערר. העילות ייקבעו בהמשך לפי ניסיון החיים אך בכל מקרה שאחד מחברי וועדת הערר יראה לנכון כי הדבר ראוי להתברר בוועדת הערר העליונה תדון וועדת הערר העליונה בנידון. הוועדה תסתייע במרכז וועדה שירכז את דיוני הוועדה ויקבע את סדר ישיבותיה. מרכז הוועדה יהיה אחראי על תרשומת הדיונים והפצתם לגורמים הנוגעים לעניין. כאמור, חובת תרשומת תחול גם על ועדת הערר העליונה.

"וועדת תוכניות טיפול עליונה" תתכנס גם באותם המקרים החריגים ויוצאי הדופן, שבהן "וועדות תוכניות טיפול" המקומיות מתקשות, לדעת מרכז הוועדה, לקבל החלטה, ומבקשות דיון ברמה הגבוהה ביותר. במקרים חריגים אלו תקבל "וועדת תוכניות הטיפול העליונה" את זכות הטיפול וההחלטה רק בכפוף לשמירת זכויותיהם וטענותיהם של הקטינים והמשפחות שעניינם נידון ב"וועדת תוכניות טיפול" המפנית.

יב. הטמעתם של ההליכים החדשים בין אנשי שירותי הרווחה והנזקקים  (לא בוצע נכון ל- אוגוסט 2015)

הוועדה ממליצה כי הוראות אלה יתפרסמו כחוק, אך גם ינוסחו בנוסח שווה לכל נפש, בשפות שונות ויודפסו. המידע הכתוב יישלח בדואר או יימסר במפגש הראשון של המשפחה עם שירותי הרווחה. הוועדה ממליצה כי הנהלת המשרד תיזום מפגשים בין אנשי שירותי הרווחה הנוגעים לטיפול בקטין ובמשפחתו בהם יבוארו השינויים המחויבים.

מומלץ כי המשרד ייזום הכנת תשדירי שירות וחומר הסברה להורים וילדים אודות עבודתן של ועדות החלטה וכן המסגרות הקהילתיות וחוץ-ביתיות הקימות במערכת. דגש מיוחד יינתן בחומר ההסברה לגבי זכויות הורים וילדים לקבלת טיפול .

יג. כינונה של "נציבות קבילות" בראשה יעמוד "נציב קבילות". (לא בוצע נכון ל- אוגוסט 2015)

הוועדה ממליצה כי בנוסף להליכים הרגילים שתוארו יוקם מוסד של "נציבות קבילות". בראשה יעמוד שופט בית משפט השלום לנוער בדימוס או אדם בעל עמדה ציבורית בכירה (שלא היה במערכת שירותי הרווחה). המינוי יהיה על-ידי שר העבודה והרווחה בהיוועצות עם יושב/ת ראש מועצת העובדים הסוציאליים. ולצידו יכהנו כיועצים עובד סוציאלי נציג השר ועובד מתחום שירות הילד והנוער. במקרה של תלונה שתוגש ישירות ל"נציבות הקבילות" או בהפניה מלשכת השר, המנכ"ל, היועץ המשפטי של משרד, או מכל גורם שלטוני שהוא, יעביר נציב הקבילות את התלונה עם החומר המצטבר לתגובתם של הנילונים וכן לתגובתה של פקידת הסעד הראשית בעניינם. תגובתם של הנילונים תבוא לעיונו של נציב הקבילות טרם משלוחם למתלוננים. רק בחתימת קיום של נציב הקבילות תישלח התשובה למתלוננים. נציב הקבילות יהיה רשאי להמליץ לשר, בחוות דעתו לפתוח בהליכי בירור משמעתיים כנגד נילונים העובדים במערכת שירותי הרווחה.

הוועדה ממליצה לקבוע מנגנוני תלונה ברורים, ונגישים על פקידי סעד, חברי וות"ט, וחברי וועדת תוכניות טיפול עליונה שיהיו נגישים לא רק באשר לקבילותיהם של קטינים שעניינם נידון, למשפחותיהם ולנציגיהם, אלא גם לקבילותיהם של ארגונים וולונטריים שיוכלו לקבול על תופעה כללית ולא רק על מקרים פרטיים. מומלץ לקבוע מנגנון ברור וידוע של התייחסות להערות בית משפט באשר להתנהלותם של פקידי סעד מסוימים.

הוועדה ממליצה שהסדר זה של נציב קבילות יהיה כללי לכל עובדי שירותי הרווחה בכל אגפי משרד הרווחה וכי כל תלונה על עבודתם של פקידי סעד ואנשי המקצוע המעורבים בנושא של הוצאת ילדים מהבית (כגון על תהליכים לא סבירים, פגיעה באתיקה, התרשלות וכד'), תתברר באותם הליכים ומגנונים שינהגו לגבי כלל העובדים המקצועיים במשרד הרווחה.

נציב קבילות זה יוסמך לבקש בעצמו, או באמצעות הנציבות, לעיין בכל חומר הנדרש לחקירותיו ולא תעלה כנגד דרישתו כל טענה שהיא לחוסר סמכות בשל טענה: של "סודיות", "חיסיון", "דלתיים סגורות".

יד. כינונה של מחלקת רישום ותיעוד בראשה יעמוד ארכיבר (לא בוצע נכון ל- אוגוסט 2015)

בהמשך ממליצה הוועדה לכונן מחלקת רישום ותיעוד שתרכז את כל הנתונים של דיוני וות"ט בהן הוחלט על הוצאתו של ילד מן הבית על-ידי צו שיפוטי, החלטות של סידור חוץ ביתי וכן רשימה מלאה של צווי החירום על נסיבותיהם. החומר יסווג ויהיה חסוי רק לשר, לנציבות הקבילות, למנהל שירות הילד והנוער, לפקידי הסעד הראשיים ולמפקחים הארציים. גם העתקן של תלונות שהגיעו לנציב הקבילות ותגובת הנילונים תרוכז במשמורת מחלקת הרישום והתיעוד. הוועדה ממליצה להטיל את חובת האיסוף והתיעוד בחוק על בעל תפקיד מקרב עובדי המחלקה לשירותים חברתיים ואישיים, שימונה מינוי מיוחד על-ידי השר להיות הארכיבר ויהיה אחראי על-פי דין לרישום ולתיעוד לפי שיטה וסדר שייקבעו.

טו. הטלת חובת מעקב תכופה על ה"וועדה לתוכניות טיפול" ומדיניות ה"חוזה הטיפולי" (לא בוצע נכון ל- אוגוסט 2015)

הוועדה רשמה לפניה את רצונם של העוסקים בשירותי הרווחה, לשפר ולתאם את תפקידם עם העמדות הרווחות בין אנשי המקצוע והציבור הרחב באשר לדרך הטיפול בילדים ובנוער הנמצא בסיכון. לפי מה ששמעה הוועדה בדיוניה מן המומחים שהופיעו בפניה מתוך מערך שירותי הרווחה, מדיניות הרווחה המוצהרת היא לצמצם את הוצאתם של קטינים מחוץ למשפחתם עד כמה שאפשר וכן - במקרים שהייתה הוצאת הקטין - את משך זמנה, תוך תמיכה וליווי של המשפחה והקטין בתוכה. הוועדה ממליצה כי המעקב השוטף אחר המשפחות שבנם הקטין נמצא בסיכון, או למצער הוצא מביתו יהא כל ששה חודשים ולא אחת לשנה, כפי שנהוג היום. בנוסף, יהא פקיד הסעד, המטפל בעניינו של הקטין, מחויב להוציא דוחו"ת תקופתיים כל שלושה חודשים.

עד לקבלת החלטה מעשית בעניין הוועדה ממליצה לתרגם באופן מיידי וללא כל עכבה מדיניות זו בהצעה ל"חוזה טיפולי" במשפחה. באמצעות "חוזה טיפולי" זה גם משפחה שאינה משלימה עם הוצאת ילדה מן הבית תזכה היא והקטין לתמיכה טיפולית, על-ידי עובד סוציאלי או איש מקצועי טיפולי אחר, בתנאי שתתמיד בו. המשפחה שתבחר בתמיכה הטיפולית, תופנה על-ידי מרכז הוות"ט לגורם המתאים בלשכות הרווחה, ובאם אין הדבר אפשרי מחוצה לה. בכל מקרה תוכל המשפחה, בהודעה מראש למרכז הוות"ט, לפנות בכוחות עצמה לתמיכה טיפולית על חשבונה מחוץ לשירותי הרווחה. תוכנית הטיפול תבוא לידיעת מרכז הוות"ט ותוך 6 חודשים תתכנס הוות"ט שנית לדון בעניינה של הקטין ומשפחתו. הדיונים יתקיימו במתכונת המוצעת הרגילה של הוות"ט. באם תראה הוות"ט כי אין המשפחה מסוגלת עדיין להשיב את הילד אל קרבה מבלי לסכנו תנמק זאת כנדרש ותביא את דיוניה והכרעתה בכתב לידיעתה של המשפחה, וכן לידיעת פקידת הסעד הראשית. אין באמור בסעיף זה כדי לפגוע בהליכי הוצאת צו חירום על-ידי פקידי הסעד כאמור להלן בסעיף יז.

טז. התנאים בהם יפתחו שירותי הרווחה בהליכים לשם "הכרזת ילד כבר-אימוץ" (לא בוצע נכון ל- אוגוסט 2015)

הוועדה מודעת להליכים המיוחדים של הכרזת ילד כבר-אימוץ במקרה של התנגדות ההורים ועל-כן ממליצה כי לא יתקיים דיון באפשרות של הכרזת ילד כבר-אימוץ אלא רק בדיון בוות"ט ולא ייפתח כל הליך אלא רק אחר שהוות"ט תנמק בכתב מדוע יש להוציא את הקטין לאימוץ ולא להסתפק בפתרונות של הליכי הוצאה חוץ-ביתיים רגילים. בישיבות וות"ט אלו תהיה חובת נוכחות לפקיד הסעד חוק הנוער ובנוסף, גם לפקיד סעד לפי חוק האימוץ, תשמ"א1981- ודבריהם יובאו בפרוטוקול.

יז. עיגון מעמדה של "וועדה לתוכניות טיפול" בהליכי האימוץ  (לא בוצע נכון ל- אוגוסט 2015)

ברוח העדויות ששמעה הוועדה מפקידי הסעד הראשיים והארציים, ממליצה הוועדה כי ייערך תיקון בחיקוק, בו יינתן מעמד רשמי לוות"ט באשר להחלטה להוציא קטינים מן הבית על-מנת להכריזם כבני-אימוץ וייקבע באופן מוחלט בתקנה כי בכל מקרה שאין ההורים מסכימים למסור את ילדם מאימוץ, לא ייזום פקיד הסעד הראשי לעניין חוק האימוץ, תשמ"א1981- כל צעד לקראת הכרזת ילד כבר-אימוץ, עד להכרעה בנידון של הות"ט.

יח. התנאים להפעלת צווי חירום מכוח סעיף 11 לחוק הנוער (טיפול והשגחה), תש"ך - 1960 (לא בוצע נכון ל- אוגוסט 2015)

הוועדה מודעת למצבים אפשריים בהם יהיה צורך דחוף להפעיל צווי חירום מכוח סעיף 11 לחוק הנוער. עם זאת הוועדה רשמה לעצמה את הודעתה של פקידת הסעד הראשית לפי חוק הנוער, כי גם כאשר הוצא ילד בחירום יוכל להיפגש עם הוריו תוך 48 שעות. לפי הצעתו של נשיא בית המשפט השלום לנוער, יש להטיל מגבלה על משכם של צווי החירום. צו החירום שיוצא יימשך עד 7 ימים, אך משפחת הקטין שבנה הוצא בצו חירום לא תהיה מנועה מלהיפגש עם הקטין מעבר ל48- שעות מיום הוצאתו בצו. באם תהיה מניעה, לפי דעתו של פקיד הסעד נוער, בשל נסיבות מיוחדות מעבר ל48- השעות, יהיה מחויב הוא לפנות לבית המשפט השלום לנוער ולבקש צו במעמד צד אחד. הבקשה למתן צו שכזה תלווה בתצהיר (ולא רק תסקיר) מטעמו של פקיד הסעד עצמו, או העובד הסוציאלי שטיפל בקטין הנידון על העובדות שיש בהן כדי להצדיק בקשה זו. עותק מכל צו חירום מטעמו של פקיד הסעד, וכן עותק מכל כתבי בי-דין בעניין צווי החירום יישלח אל האחראי על הרישום.

יט. התנאים להפעלת צו חירום לפי סעיף 12(ג) לחוק האימוץ, תשמ"א -1981 (לא בוצע נכון ל- אוגוסט 2015)

כמו כן ממליצה הוועדה, לאחר ששמעה את פקידי הסעד הראשיים הנוגעים בדבר, כי הוצאת צו חירום לפי ס' 12(ג) לחוק האימוץ, תשמ"א1981- תתבצע רק לאחר חתימת הסכמתה של פקידת סעד ארצית לפי חוק הנוער אשר תנמק בתצהיר מדוע אין לנקוט בצווי חירום מכוח ס' 11 לחוק הנוער.

כ. כינונה של מועצה מדעית והעמדתו של "ראש מועצה מדעית" בראשה (לא בוצע נכון ל- אוגוסט 2015)

הוועדה ממליצה להקים מועצה מדעית למכלול שירותי הרווחה בו יהיו שותפים מלאים נציגי הגופים המקצועיים המרכזיים של הרשויות השונות כמו ראשי המחלקות של אגף השירותים החברתיים והאישיים (פקידי סעד ראשיים, מנהלי מדורים: השירות לילד ונוער והשירות למען הילד). בראשות הוועדה המדעית יעמוד איש מדע מובהק מתחום העבודה הסוציאלית שיהיה יועץ מדעי לשר בתחום פיתוח שירותי הרווחה. ראש המועצה המדעית ימונה על-ידי השר בהמלצת יושב-ראש מועצת העובדים הסוציאליים. המועצה המדעית תהיה כפופה ישירות לשר ותהיה אחראית, באופן שיטתי ומתמיד, לליבונן של סוגיות מקצועיות שונות שייעלו על הפרק וכן על מדיניות מרכזית בנושאי הרווחה כמו סוגיות זכויות ההורים מול ילדיהם המצויים בסיכון. תיזום לפתח ידע מקצועי תקף, ולתרגם אותו ל'תורת טיפול' וכללי עבודה מחייבים. המועצה המדעית תיזום עריכת מחקרים שונים בתחומי עבודת המשרד בייחוד באלה שחשיבותם הציבורית עולה על הפרק בסדר היום הציבורי.

החלטותיה של המועצה המדעית תהיינה המלצות בלבד לשר ולמנהלי האגפים והמדורים בפועל.

המועצה המדעית תיזום בעקבות הדיונים והמחקרים "תורות" מדעיות לנושאים השונים בתחומי טיפולו של משרד הרווחה. ה"תורות" המדעיות תהווינה תשתית להוצאת הנחיות מקצועיות על ידי ראשי האגפים ומנהלי המדורים לכלל העובדים הסוציאליים שבתחום אחריותם.

המועצה המדעית תהא רשאית לערוך מחקרי שטח ולשם כך תוקנה לה סמכות לקבל כל נתון מרישומיהן של וועדות תוכניות הטיפול, וועדות הערר, וועדת הערר העליונה. תסקירים של פקידי הסעד ופרוטוקול הדיונים של בתי המשפט השלום לנוער. המועצה המדעית תהא מוסמכת לתשאל את פקידי הסעד, מרכזי הוות"ט וכל עובד בלשכות הרווחה הנראה בעיניה כיכול לתרום למטרתה. המועצה המדעית אף תוסמך ליזום מחקרי שדה בנפרד או עם גופים אחרים בתחום לשכות הבריאות, החינוך ואף עם מערכת בתי המשפט השלום לנוער ובתי המשפט לענייני משפחה. ואף תקבל את תקציב מחקרה ישירות מאגפי המחקר. המועצה המדעית תוציא לשר דוחו"ת שנתיים על היקף פעילותה וכן דוחו"ת עונתיים לפי הזמנה מפורשת מן השר או המנכ"ל. המועצה המדעית תפקח ותדאג למחשובם של שירותי הרווחה ולשדרוגם מעת לעת.

המלצותיה של המועצה המדעית ייקבעו כמחייבות רק בהסכמת כל חברי המועצה המדעית או בהסכמת השר הממונה. ההחלטה שתתקבל כאמור תחייב גם את הרשויות המקומיות עצמן. לשם כך ממליצה הוועדה לעגן את מעמדן של המועצה המדעית בתקנות ואת הרכבה ב"ילקוט פרסומים".

כא. כינונה של "לשכת המדען הראשי"  (לא בוצע נכון ל- אוגוסט 2015)

הוועדה ממליצה כי המועצה המדעית תיעזר ב"מדען ראשי" שימונה על-ידי השר בהמלצת ראש המועצה המדעית. מומלץ להקים לשכת מדען ראשי, במתכונת דומה למשרדי ממשלה אחרים. לשכה זו, והמדען הראשי שיעמוד בראשה, יקדמו את המחקר ופיתוח הידע בתחומי העבודה של משרד העבודה והרווחה.

המדען הראשי יהיה אחראי בפועל על עריכתם של המחקרים וקיבוץ הנתונים המתנהלים ועריכתם לשם הוצאת דוחו"ת שנתיים ועונתיים. המדען הראשי יהיה עובד המשרד, חבר מן המניין במועצה המדעית ויהיה כפוף לראש המועצה המדעית.

כב. ההיבטים המהותיים של הטיפול בקטינים המצויים בסיכון שלא נידונו בוועדה (לא בוצע נכון ל- אוגוסט 2015)

הוועדה רוצה להבליט את המלצתם של החוקרים: דולב, בנבנישתי וטימר (2001, עמ' 97) שיש לכלול בהגדרת תפקידם של הוות"ט ושל מרכזיהן היבט של מעקב. בהנחיית המועצה המדעית יש לדון בקביעת נהלים למעקב שיטתי ומתועד על ביצוע החלטות וות"ט, וכן בהתווית השתלמויות והכשרה לפי תוכנית לימודים מפורטת שתתווה הוועדה רואה חשיבות רבה במעקב, שאינה נופלת מחשיבותן של אבחנה והתערבות, ואינה משלימה עם המציאות בה אין כל מעקב נעשה עקב חוסר משאבים ומודעות שאינה מספקת. המועצה המדעית לכשתיכונן תעסוק בכל ההמלצות המהותיות שיובאו להלן.

הוועדה ממליצה שעם הקמתה של המועצה המדעית, תדון מיידית בקביעת תקינה של רכזי הוועדות, דהיינו נוסחה לקביעת תקנים של מרכזי וות"ט בהתאם לגודלה של האוכלוסייה הנזקקת. הוועדה ממליצה שהמועצה המדעית תיתן דעתה, בנוסף, לקביעת אחוזי המשרה של מרכזי הוועדות לפי נתוני היישוב.

הוועדה לא דנה בהיבטים המהותיים של הטיפול בקטינים המצויים בסיכון כשלעצמם, מתוך אמונה כי המועצה המדעית היא לכשתכונן היא המנגנון הראוי ביותר לקבוע את דרכי הטיפול הניאותים בשל קביעותו ובשל הרכבו הבכיר. הוועדה ממליצה אפוא למועצה המדעית לכשתיכונן לדון בכל אחת מן הנקודות הבאות:

1. מומלץ לאתר ולקבוע 'קווים אדומים' וסייגים שימנעו מצב של פגיעה קשה בילדים עקב הרצון להימנע מלהוציאם מביתם.
2. מומלץ על בחינה מושכלת, מדי שנה, של חלוקת משאבים שתאזן יותר ויותר בין האופציות בקהילה לעומת האופציות של הוצאה למסגרות חוץ ביתיות. המועצה המדעית תיזום מחקרי שטח בנידון כדי לתאום את האידיאולוגיה המדגישה את חשיבות שמירת הילד במשפחה למציאות המתחדשת.
3. מומלץ להגביר במידה משמעותית את הפעילות המחקרית שמטרתה להעריך את דרכי קבלת ההחלטות של פקידי סעד, ולבנות תשתית אמפירית להחלטות בעתיד.
4. מומלץ כי תיערך עבודה מקצועית-מדעית שתכליתה לבחון את האפשרות ליצור 'הנחיות מחייבות לפרקטיקה' ((practice guidelines בתחום זה.
5. מומלץ לאמץ את ההמלצות באשר לשיפור תהליך הדיון בוועדות כפי שמופיעות בדו"ח המחקר של טלל, בנבנישתי וטימר (עמוד 96).
6. מומלץ לתת הדעת לקביעת פרמטרים ראויים לשם תיעוד הליכים בתיקם של משפחות וילדים.
7. מומלץ לחזק את אמצעי התקשורת בין המטה לשדה ואת ההדרכה והלמידה המשותפת.
8. מומלץ לפתח תהליכי בקרת איכות שיופעלו באופן שיטתי ובלתי תלוי בתלונות ספציפיות.
9. מומלץ לפתח כלי מבחן של 'ועדת בדיקה מקצועית'.
10. מומלץ לקבוע עיצוב מודל לניהול המידע בכל הקשור לילדים בסיכון ומשפחותיהם, ועל פיתוח תוכנה וכלים לגישה ולניהול מידע זה בכל הרמות.
11. מומלץ לערוך מחקר מדעי בלתי תלוי שיתאר ויעריך היבטים מרכזיים בתהליכי העבודה והתוצאות של עבודת פקידי הסעד.
12. מומלץ לבחון את האפשרות לשינויים בתקנים כדי להקל על העומס.
13. מומלץ לבדוק את הגדרות התפקיד (וביצוע התפקידים בפועל) של פקידי הסעד, במטרה למקד אותם בתחומי פעילות הייחודיים להם.
14. מומלץ להכין נהלים מחייבים באשר לדרכי היידוע, שיתוף הפעולה וחלוקת סמכויות בין פקידי הסעד לחוק הנוער ובין פקידי הסעד לסדרי דין.
15. מומלץ לחזק את תהליכי העבודה המקצועיים, ההתארגנות המינהלית והקצאת המשאבים לשם הגברת ההשתתפות של הורים ושל ילדים בוועדות החלטה.
16. מומלץ לקבוע כי הכלל הוא שהורים משתתפים בועדות החלטה וכן, שכל הילדים שעניינם נדון בפני הועדה ישתתפו לפי מידת יכולתם.
17. מומלץ לבחון את האפשרות ליצור מוסד של 'ידיד המשפחה' ו'ידיד הילד'.
18. מומלץ לבחון מעת לעת את כל ההיבטים המקצועיים הנוגעים למתח שבין שמירה על פרטיות המשפחה והילד לבין הצורך בדיון רב-מקצועי הנשען על כל המידע הרלבנטי.
19. מומלץ לקבוע את תפקודם של פקידי הסעד לחוק הנוער מול העובדים הסוציאליים הכוללניים.

כג. נקיטת צעדים בעניינם של פקידי הסעד (לא בוצע נכון ל- אוגוסט 2015)

הוועדה ממליצה כי ישונה שמם של פקידי הסעד לחוק הנוער לעובדים-סוציאליים להגנת ילדים או לחילופין עובד להגנת הילד. מומלץ כי השר יטיל באופן מיידי על צוות מקצועי מצומצם בשיתוף עם מועצת העובדים הסוציאלית לקבוע היקפי מעמסה לפקידי הסעד בלשכות.

הוועדה ממליצה כי המשרד יטיל על צוות מקצועי מצומצם בשיתוף עם מועצת העובדים הסוציאליים לקבוע תיאורי תפקיד מפורטים והיקפי מעמסה לפקידי סעד.

הוועדה ממליצה כי פקידת סעד ראשית לחוק הנוער תפרסם בהקדם קודקס כללי עבודה לעבודתו של פקיד הסעד לחוק נוער. הקודקס יהיה כפוף לדיוניה ולהמלצותיה של המועצה המדעית. המועצה המדעית תיעזר גם באנשי מקצוע בכירים מתחומים שונים שייבחנו את מערך כללי ההתנהגות הניאותים.

הוועדה ממליצה להכין ולפרסם נהלים מחייבים באשר לדרכי היידוע, שיתוף הפעולה וחלוקת סמכויות בין פקידי הסעד לחוק הנוער ובין פקידי הסעד לסדרי דין.

הוועדה ממליצה לשמר ולהגביר את יחסי שיתוף הפעולה בין הועדה לתוכניות טיפול לבין פקידי הסעד. יצוין, כאמור לעיל, כי אין בהמלצה זו כדי לגרוע משיקול הדעת העצמאי והאוטונומיה המוקנים לפקיד הסעד מתוקף החוק.

הוועדה ממליצה להקים "חדר מצב" ארצי בניהולה של פקידת סעד ראשית לחוק הנוער. לחדר מצב זה יגיעו כל דיווחי החירום וצווי החירום בזמן אמת. ויפותחו בו טכניקות חדשניות להתערבויות בשעת חירום. מעקב מיוחד ייערך על צווים אלו. כמו כן, תפותחנה טכניקות התערבות מיוחדות לטיפול בשעת חירום במקרים קשים במיוחד. "חדר המצב הארצי" יכלול אמצעים מחשוביים ומנהליים שיאפשרו למטה לקבל ולעבד מידע ומתן מענים בזמן אמת מחד ויכולת מעקב אחר כלל הדיווחים לצורכי גיבוש מדיניות ותכנון לפיתוח מענים חדשים.

כד. פעולת מטה מיידית של שירותי הרווחה בתחום הטיפול בנושאי הוועדה (לא בוצע נכון ל- אוגוסט 2015)

הוועדה שמעה במסגרת ישיבותיה כי במצב הנוכחי, ייתכנו מקרים שילדים בסיכון יוצאו מן הבית בלית ברירה, היינו, בהעדר פתרונות קהילתיים מיידיים, וכן בשל הפניית מרבית המשאבים לפתרונות חוץ-ביתיים. הוועדה שמעה מפי המומחים השונים שהופיעו בפניה וכן מחבר הוועדה מר מוטי וינטר על רצונו של האגף לקבוע חלוקת משאבים מאוזנת יותר בין האופציות בקהילה לעומת האופציות של הוצאה למסגרות חוץ ביתיות. או כאלטרנטיבה אפשרית, פתיחת אופציות גמישות לניוד משאבים בתוך הרשות המקומית, כדי לאפשר ביטוי בשטח של האידיאולוגיה המדגישה את חשיבות שמירת הילד במשפחה.

הוועדה ממליצה לשר להקים מיידית וועדה מיוחדת של ריאורגניזציה בהרכבה של מר מוטי וינטר, ראש השירות לילד ולנוער, נציג השר, רואה-חשבון חיצוני שתמסור דין-וחשבון לשר על העלויות האמיתיות של מוסדות חוץ ביתיים במצבן כיום, ועל ההערכה המסתברת באם יוגדל נתח הפתרונות של ילדים בסיכון בתוך הקהילה.

כמעט כל ההצעות הנ"ל מחייבות העמדת משאבים נוספים לצורך יישומם. על מכאן שעל הנהלת המשרד לחשוף את כל הנתונים לביקורת מקיפה וגם ציבורית, שהרי ללא העמדת משאבים אלו לא ייכון דבר וכל המלצותינו ייעלמו כלא היו.

מומלץ, שתעשה פעולת מטה, שמטרתה תהייה להגדיר כללים מחייבים להערכה ולפעולה (clinical guidelines and assessment checklists). כללים אלו ישקפו את מיטב הידע המקצועי ויסייעו לעובדים לפעול בדרכים היעילות ביותר. מומלץ לפתח תהליכים של בקרת איכות, שיופעלו באופן שיטתי ובלתי תלוי בתלונות ספציפיות.

מומלץ לקבוע מנגנון ברור וידוע של התייחסות להערות בית משפט באשר להתנהלותם של פקידי סעד מסוימים.

מומלץ לחזק ולקדם את הכלי הקיים של 'ועדת בדיקה מקצועית'. ועדה זו תופעל כעניין מתמיד בהם, נראה לכאורה, לא רק כאשר נתגלה כשל משמעותי בפעולת המערכת בעניינם של ילד ומשפחתו. חשוב שועדה זו תכלול גם אנשי מקצוע מחוץ למערכת ותסייע בלמידה ובהפקת לקחים מקצועיים.

מומלץ לקדם את נושא המחשוב כדרך לשפר את העבודה המקצועית של העוסקים ברווחת הילד. מומלץ לפעול לשם עיצוב דגם לניהול המידע בכל הקשור לילדים בסיכון ומשפחותיהם, ועל פיתוח תוכנה וכלים לגישה ולניהול מידע זה בכל הרמות.

מומלץ לפתח שירותים והתערבויות, שמטרתם לסייע בהחזרת ילדים הנמצאים במסגרת חוץ-ביתית לחיק משפחתם.

מומלץ לקדם את הפיתוח של מסגרות חוץ ביתיות ואת הפיקוח עליהם, כדי להבטיח, שילדים שהוצאו מחוץ לביתם יקבלו את המירב כדי להבטיח את שלומם וטובתם.

כה. קריאה לארגון מחדש של החינוך וההכשרה בתחום הטיפול בקטין בסיכון ובמשפחתו (לא בוצע נכון ל- אוגוסט 2015)

הוועדה ממליצה לקדם תהליכי הכשרה של העובדים הסוציאליים המטפלים בילדים ובמשפחותיהם. הכשרה זו צריכה להגביר את יכולתם לשתף הורים וילדים בתהליכי קבלת החלטות, תוך מתן דגש לגישה רב תרבותית מכבדת, ולזכויות הילד והמשפחה.

הוועדה ממליצה להכשיר את מרכזי הועדות לתוכניות טיפול ואת חבריהם הקבועים לפעולתם המקצועית בועדות.

הוועדה ממליצה לקיים תהליכי למידה משותפת של חברי ועדות ההחלטה על ידי ניתוח הניסיון המצטבר שלהם.

הוועדה ממליצה לערב מוסדות אקדמיים בתחום העבודה הסוציאלית בתהליכי ההכשרה ופיתוח הידע.

אין הוועדה רואה עצמה מוסמכת, מתוקף המנדט שניתן לה, להמליץ על תכנים ספציפיים, ובוודאי שאין היא יכולה להמליץ מבלי לערוך מחקר משווה מקיף עם הנעשה בארצות רווחה אחרות. ההערה היחידה היא כי רצוי שקורסי ההכשרה וההשתלמות יהיו מבוארים יותר עם מערכי השתלמות (סילבי) מפורטים יותר.

אולי רצוי שתרגום המאמרים מחו"ל ייעשו לא כבדרך אגב על-ידי פקידי סעד עצמם, מחוזיים או ארציים, אלא על-ידי מתרגמים מומחים שמלאכתם בכך ותלווה בפיקוח מדעי אוניברסיטאי. הוועדה ממליצה כי במסגרת לימודי החקיקה הנדרשת לפקידי הסעד תיערך רוויזיה ללימוד מובנה של האוריינטציה המשפטית (דיני ראיות, סדרי דין, עקרונות חוקתיים, דיני משפחה דתיים ואזרחיים) ולא לימוד מכני של חיקוקים בלבד.

זהירות פקידי סעד - תחקיר 'ישראל היום' על פשעי משרד הרווחה נגד הורים וילדים - דצמבר 2013

זהירות פקידי סעד - תחקיר 'ישראל היום' על פשעי משרד הרווחה , נעמה לנסקי ומיכל יעקב יצחקי , דצמבר 2013

יותר מעשרת אלפים ילדים בישראל מוצאים מבתיהם ומנותקים מהוריהם בכל שנה על ידי פקידי סעד • בתי המשפט למשפחה ובתי המשפט לנוער, הקורסים מעומס התיקים, נוטים להסתמך על חוות דעתם ללא עוררין • כתוצאה מכך נקרעים ילדים רבים מהוריהם, לעיתים שלא לצורך - וההורים חשים חסרי אונים מול המערכת • השופטת בדימוס חנה בן עמי: "תפקידם של פקידי הסעד הוא לאסוף את הנתונים ולבדוק את העובדות לאשורן, כדי שבית המשפט יקבל תמונה אמיתית ויוכל להגיע להכרעה נכונה. נתקלתי בלא מעט מקרים שלא כך היה הדבר" • משרד הרווחה: "כולנו מחויבים בראש ובראשונה לעקרון טובת הילד"

אביגיל הניחה את בנה בן השנתיים על ברכיה, אימצה אותו בחום אל חיקה ולחשה באוזנו: "אמא אוהבת אותך, מתוק שלי. אתה החיים שלי. עוד מעט תחזור אלי הביתה." בעיניים מוצפות דמעות היא מסרה אותו לידיו של שוטר שעמד במרכז דירתה הקטנה, והוא נחפז לצאת החוצה עם הפעוט, מלווה בשני שוטרים נוספים ושלוש פקידות סעד של משרד הרווחה. מאז חלפו שנתיים. לילד כבר מלאו ארבע, והוא עדיין לא חזר אליה. בארבעת החודשים הראשונים מאז נלקח ממנה, אביגיל (27) לא ראתה אותו, ולא ידעה בדיוק איפה הוא מוחזק. ספק אם אי פעם תשוב לגדל אותו. גם אם ישוב אליה, זה יהיה ילד אחר מזה שמסרה לידי השוטר ההוא לפני שנתיים; ילד שטולטל על ידי שירותי הרווחה בין מרכז חירום למשפחות אומנה, שרואה את אמו שעתיים בשבוע בפיקוח של עובדים סוציאליים, שמאז היותו פעוט הועבר לו המסר שאמא לא טובה בשבילו.

רמי (40) לא ראה את בנו ובתו, בני ה- 10 וה- 11, מזה קרוב לשנתיים. בחג החנוכה הזה הוא התפלל לקבל מהם שיחת טלפון, "רק שיגידו "המצבים שפקידי הסעד מתמודדים איתם מעוררים הרבה חרדה," אומרת ד"ר מילי מאסס, ששימשה בעברה מומחית להערכת מסוגלות הורית מטעם בית המשפט. "יש עליהם אחריות גדולה מאוד, ובזכות החוק, שנותן להם כוח עצום, הם פועלים במלוא העוצמה. זה פותר להם את החרדה הגדולה הזאת.

"לטעמי, החוקים האלה הרסו את מקצוע העבודה הסוציאלית. פקידי הסעד הפכו להיות אוכפי חוק, והם לא עובדים מתוך האוריינטציה הטיפולית של המקצוע. להגן על ילד זה להגן עליו מהוריו? ילדים כמהים שההורים שלהם יהיו טובים, לכן צריך לסייע להורים להיות טובים יותר, זה יעזור לילד הרבה יותר מאשר אם נרחיק אותו מהם. בהרחקה ממחישים לילד שההורה מסוכן לו, מטילים דופי גדול בהורים, ואת זה קשה עד בלתי אפשרי לשקם מאוחר יותר. יש מקרים שצריך להרחיק ילדים, אני יודעת. אבל צריך לחשוב אלף פעמים. ואני לא חושבת שזה המצב."

מה שתאמר עשוי לשמש נגדך

"הדבר הראשון שאני חוזרת ומבהירה לאימהות הוא לא לתת שום מידע לפקידי הסעד, לא לשתף אותם בבעיות בכלל, ואם יש בעיה בוערת מסוימת - להתמקד רק בה ולא לומר שום מילה מיותרת" אומרת נחמה דיכנה, מנכ"לית משותפת של עמותת ע.ל.י.ה, המלווה בשנים האחרונות עשרות מקרים של הוצאת ילדים מבתיהם. "אני מציעה להימנע מלספר כמה רע וכמה קשה בבית, כי הכול עלול לפעול נגדך ולהתהפך עלייך, ואחר כך בדיונים השונים יטיחו בך שאת אמא לא מתפקדת, שאת לא מציבה גבולות, שאת מגלה קשיים וכיוצא באלה טיעונים, שלכי תוכיחי שהם שגויים."

אסתי בת .46 יש לה שני בנים, בני 6 , ו- 13 שנולדו מחוץ לנישואים מאותו גבר. היא מגדלת אותם לבד, ואביהם מתגורר במרחק לא רב. כשמגיעים לדירתה במרכז הארץ היא קודם כל מתעקשת לערוך סיור ברחבי הבית: להראות שהוא ממורק, שהמיטות מוצעות במצעים נקיים, האמבטיה משופצת, המקרר מלא, יש מחשב וטלוויזיה ואופניים וקורקינט. אבל ילד אחד, הקטן מבין השניים, איננו.

הקשר שלה עם לשכת הרווחה החל זמן לא רב לאחר שנולד בנה הבכור, כשהיא פנתה כדי לקבל סיוע במימון מעון לתינוק. הסיוע נמשך גם כשנולד הבן השני.

"ישבו מולי עובדות סוציאליות, ובתום לב חשבתי שאפשר לספר ולדבר. כמו ספר פתוח סיפרתי להן על הקשיים שלי. סיפרתי על בעיות שלי עם האבא של הילדים, על קשיים שלי בטיפול בהם. לא הייתי חייבת לשתף אותן, אבל עשיתי את זה בשביל שיסייעו לי. לא בשביל זה יש את משרד הרווחה? לא האמנתי שהן ישמרו כל מיני פיסות מידע בצד, ושהכל ישמש אותן אחר כך נגדי."

אט אט החלו פקידות הסעד להעלות טענות על אופן טיפולה בילדים, במסגרת ועדות של משרד הרווחה ובבית המשפט לענייני משפחה.

"אמרו שאני לא רוצה לתת להם חיסונים, ושאני לא נותנת ריטלין לבן הגדול, שהיו לו קשיים בלימודים. אני מתנגדת אידיאולוגית לחיסונים ולריטלין, ואני ממש לא היחידה. את הריטלין החלטתי אחרי תקופה מסוימת כן לתת. טענו גם שאני מעשנת חשיש, אז במשך שנה שלמה עשיתי בדיקות שתן שהעידו שזה לא נכון, עד שהם ירדו מזה."

לפני כשנה וחצי החליט בית המשפט לאמץ את החלטת פקידי הסעד להוציא את בנה הקטן מהבית, כשהוא בן ארבע וחצי. "הסבירו שאין לו גבולות ושאני לא מפנימה את מצבו של הילד ולא מודה שיש לו בעיה."

בתחילה נלקח הילד למרכז חירום, מקום שהייה זמני וסגור, לרוב אגף בתוך פנימייה, המשמש "תחנת מעבר" - במרבית המקרים ילד לא אמור לשהות בו יותר משלושה חודשים, ורק במצבים קשים נותרים ילדים לאבחון במרכז, עד לתקופה של חצי שנה.

לאסתי נאמר שבנה אמור לשהות שם שלושה חודשים, אבל בפועל נשאר הילד בן הארבע וחצי לחיות שם יותר משנה. היא פגשה אותו למשך שעה בשבוע, ופעם בשבועיים היה בא הביתה לסוף שבוע.

"קבעו שהוא היפראקטיבי וחסר גבולות. אבל כששמים ילד בן 4.5 עם ילדים גדולים בני 9 ,10-ו תולשים אותו בפתאומיות מאמא שלו ומאח שלו, והוא בודד ומשועמם, ודאי שהוא יצעק וישתגע. אז נוסף על ריטלין נתנו לו תרופה פסיכיאטרית. זה היה הפתרון שלהם. אני סירבתי בכל תוקף שייתנו לו תרופות כאלה, ושוב טענו נגדי שאני לא פועלת לטובתו. זה ילד קטן. מה עשו לו"?

בתום שנה במרכז החירום נלקח הילד למשפחת אומנה, ובמשך שלושה חודשים לא נאמר לאסתי היכן הוא נמצא, "בטענה שזה יפריע לו להתאקלם." כיום היא פוגשת אותו למשך שעה אחת, פעם בשבועיים.

גורמי הרווחה התנגדו שהילד יגיע לבר המצווה של אחיו הגדול, לדבריהם מחשש שהוא יוסת על ידי האם נגד משפחת האומנה. אסתי הפכה את העולם במשך שבועות, פנתה לכל מי שיכלה, משר הרווחה ועד נשיא המדינה, וניסתה להיאבק בהחלטה גם בכלים משפטיים. רק שעות ספורות לפני תחילת החגיגה הורה בית המשפט המחוזי למשרד הרווחה להתיר לבנה להגיע לאירוע.

"אני אלחם על הילד שלי עד טיפת דמי האחרונה," אומרת אסתי. "אני אלחם על זכותי להיות אמא שלו. אני נלחמת גם בשביל כל האימהות שדחקו אותן לפינה. אני לא אדם מושלם, אבל אני יכולה לגדל את הילד שלי, בשר מבשרי. ואם אני אמא כל כך רעה ולא לי חג שמח, אבא, אתה חסר לנו מאוד." אבל נס החנוכה הזה לא התרחש, ורמי המשיך לחלום על דמותם של ילדיו, משווע לחיבוקם, מתגעגע לימים שבהם היו חלק מחייו, הימים שלפני גירושיו הקשים מאמם. "הילדים שלי הם יתומים למרות שאבא שלהם חי," הוא אומר בכאב עצום. "מבחינתי, משרד הרווחה הפקיר אותם בידי אמא שהסיתה אותם נגדי, ולמרות שברור שזה המצב, המדינה מונעת את שינויו." 

אלפי ילדים, כמו ילדיהם של אביגיל ורמי (השמות בדויים, כמו כל השמות בכתבה,( מנותקים בישראל מהוריהם בכל שנה על ידי פקידי סעד במקרה של אביגיל היו אלה פקידי הסעד לחוק הנוער של משרד הרווחה (המכונים "עובדים סוציאליים לחוק הנוער, טיפול והשגחה," אך הכינוי השגור הוא עדיין פקידי סעד,( שהוציאו את הילדים בעילה שמדובר בחשש לשלומם; במקרה של רמי - משפחה שבה ההורים התגרשו - נקבעו הסדרי הראייה בידי פקידי הסעד לסדרי דין (המכונים "עובדים סוציאליים לסדרי דין.("

על פי נתוני משרד הרווחה, חיים היום בפנימיות ובמשפחות אומנה כ- 10,000 ילדים שהוצאו מבתיהם על ידי פקידי סעד לחוק הנוער. בשנת 2012 טיפלו פקידי הסעד לסדרי דין 11,000-בכ משפחות בהליכי גירושים.

פקידי הסעד כפופים מקצועית למשרד הרווחה, אך עובדים ברשויות המקומיות ומקבלים מהן את שכרם. בישראל פועלים כ- 900 עובדים סוציאליים לחוק הנוער  וכ- 700 עובדים סוציאליים לסדרי דין. בכל שנה מוכשרים כמה עשרות פקידי סעד חדשים.

המשותף למקרים של אביגיל ושל רמי הוא התחושה הברורה שפקידי הסעד בישראל הפכו להיות גורם בעל כוח עצום, כמעט נטול איזונים ובלמים, ואופן פעולתם שנוי במחלוקת. בתי המשפט למשפחה ובתי המשפט לנוער, הקורסים מעומס תיקים, נוטים להסתמך על חוות הדעת של פקידי הסעד - וכך מגדילים את כוחם העצום ממילא. ומול אלה ניצבים ילדים הגדלים ללא הוריהם, והורים שחשים כי אינם מצליחים להתגונן מול המערכת ונידונים להתנתק מהדבר היקר בחייהם.

לפני כחצי שנה, זמן קצר לאחר שנכנס לתפקידו, מינה שר הרווחה מאיר כהן ועדה בראשות מנכ"ל משרדו, יוסי סילמן, לבחון את תפקודן של רשויות הרווחה בכל הקשור לניתוק ילדים מהוריהם והוצאתם מבתיהם. כהן ער לבעיות הרבות המתעוררות בעניין (ראו מסגרת;( תלונות רבות הופנו אליו, והפגנות נערכו מתחת לביתו בדימונה. מסקנות הוועדה צפויות להתפרסם החודש.

מערכת אטומה

"לפקידי הסעד ניתן כוח גדול ביותר, בלי שיש להם כלים לבדיקת ראיות ולבדיקת מיומנות של הורים לגדל את ילדיהם," קובעת השופטת המחוזית בדימוס חנה בן עמי, שניהלה את בית המשפט לענייני משפחה בירושלים מיום הקמתו ושימשה גם שופטת מחוזית. אין זה מובן מאליו ששופטת לשעבר יוצאת בביקורת פומבית וגלויה כלפי משרד הרווחה ומערכת המשפט.

"בתי המשפט העמוסים רואים בפקידי הסעד כוח מקצועי, שמהווה מעין זרוע ארוכה שלהם, ולכן הם נוטים לקבל את התסקירים שלהם ללא חקירה ובדיקה. גם ידיהם של פקידי הסעד מלאות עבודה, הם נדרשים לכתוב תסקירים רבים, וכשממילא כל מה שנעשה או לא נעשה על ידם אפוף חשאיות, הדרך הקלה היא להכתיב תוצאה בלי שהדברים נבדקו לעומקם. תפקידם של פקידי הסעד, המקבלים את שכרם מהקופה הציבורית, הוא לאסוף את הנתונים ולבדוק את העובדות לאשורן, ללא משוא פנים וללא שיקולים זרים, כדי שבית המשפט יקבל תמונה אמיתית של הממצאים שלהם ויוכל להגיע להכרעה נכונה. לצערי הרב, נתקלתי בלא מעט מקרים שלא כך היה הדבר."

באחד התיקים שנחרתו בזיכרונה של בן עמי הוצאו שלושה ילדים מבית אמם. הדבר נעשה בטענה שהאם, שעברה תאונת דרכים וגידלה אותם לבד, אינה יכולה להמשיך ולדאוג לרווחתם. במשך כשנתיים שהו שלושת הילדים הקטנים בבית מעבר (שאליו מועברים ילדים המיועדים לאימוץ,( רחוק מאוד מבית אמם, והיא בקושי יכלה לפגוש אותם. התיק הובא בפני בן עמי, שהתבקשה להכריז על הילדים כבני אימוץ.

"פקידות הסעד הגישו בקשות דחופות להעביר את הילדים למשמורת רשויות הרווחה, להפסיק את ביקורי האם, למסור את הילדים למשפחה מאמצת ולקיים את הדיון בבית המשפט ללא נוכחות האם ובלי שיימסרו לה הפרוטוקולים - כל זאת בטענה שמדובר באם אלימה, ושהן חוששות מפניה. אני נחרדתי מהרעיון שבדיון כל כך גורלי, כשאני צריכה להחליט אם לשלול את זכויותיה ההוריות של האם, היא בכלל לא תשב באולם. החלטתי שהאם תשב באולם, ופקידות הסעד יעידו ממקום אחר, באמצעות טלוויזיה במעגל סגור.

"כשהאם נכנסה לאולם נדהמתי לראות אישה צנומה, פסיבית ומפוחדת. במהלך הדיון העידו עדים רבים, שהתרשמותם מהאם היתה דומה. עד מהרה גם פקידות הסעד חזרו בהן מהטענה שמדובר באישה מסוכנת. כשהראיות החלו להישמע, מנהלת בית המעבר אזרה אומץ והעידה כי מלכתחילה הכין הצוות שלה תוכנית לטיפול בילדים במסגרת הקהילה, מתוך מטרה להחזירם לרשות אמם, אך הצעתה נדחתה על ידי פקידות הסעד, והן הבהירו לה ש'תוכניות כאלו בקהילה יקטינו את מספר הילדים המיועדים לאימוץ, והדבר יפגע במשפחות המבקשות לאמץ.'

"התברר לי כי מסמכים ופרוטוקולים, שכללו התנגדויות של אנשי מקצוע להעברת הילדים לאימוץ, הועלמו מידיעת בית המשפט. בתסקירים של פקידות הסעד התגלו סתירות רבות. לא היתה להן ברירה אלא להסכים להחזרת הילדים לאם, מה שחסך כתיבה של פסק דין שהיה חושף את דרך התנהלותן."

במהלך השנים לא הסתפקה השופטת בן עמי בהבעת ביקורת בפסקי הדין שכתבה, אלא אף פנתה לגורמים רבים במערכת, ובהם נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק, נשיא בית המשפט המחוזי ורדי זיילר, והיועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין.

"עבודתם של פקידי הסעד היא עבודה קשה, וחלקם עושים עבודת קודש," מבהירה בן עמי. "אבל לצערי, הכוח הרב שהעניק להם המחוקק, וההסתמכות על חוות דעתם בעניינים שהם בבחינת דיני נפשות, גורמים לא פעם לניתוק ילדים מהוריהם שלא לצורך ולהסלמת סכסוכים בין בני זוג. לפקידי הסעד אין את מלוא הכלים המקצועיים לכתוב חוות דעת כאלו."

האנתרופולוגית פרופ' אסתר הרצוג, המשמשת יו"ר עמותת ע.ל.י.ה לזכויות הורים וילדים, סבורה כי "המצב הולך ומחמיר, זהו מדרון תלול." זה יותר מעשרים שנים שהרצוג מסייעת במאבקים למניעת קריעת ילדים מהוריהם. במקרה הראשון שבו היתה מעורבת, בשנת ,1992 נותקה ילדה בת שנתיים וחצי מאמה לאחר שפקידות סעד סברו שהאם מסיתה את הפעוטה נגד אביה.

"אני הייתי המומה ממה שנעשה לה," היא משחזרת. "לא הצלחתי בשום אופן להבין את הקלות שבה מוציאים פעוטה מהבית. והמערכת אטומה. אני מופתעת בכל פעם מחדש מהממדים שהדבר הזה תופס. עם השנים רק הולכות וגוברות העוצמות והסמכויות של המערכת, מבחינת התקציבים ומבחינת כמות המוסדות וכוח האדם. אם התקציבים האדירים האלה היו באמת הולכים לציבור ולא לניפוח המנגנון, לא היו חייבים להוציא ילדים מהבתים.

"נדרשת פה מערכת אמיתית ומקיפה של טיפול בקהילה, של מסגרות פעילות לילדים, של תמיכה אישית, משפחתית, בית-ספרית. מה שקיים היום הוא אפילו לא התחלה של דבר כזה. יש עדויות לכך שכאשר החזירו ילדים אל הבתים ופעלו בקהילה, התוצאות היו יפות. אלא מה? זו מערכת שלא רוצה לוותר על הכוח, השליטה, התקציבים, המוסדות והתקנים. המערכת לא רוצה לחסל את עצמה במו ידיה, ולכן ילדים ממשיכים להיות מוצאים מבתיהם ולהינתק מהוריהם." כשירה, למה השאירו לי ילד אחד? דווקא הילד הגדול שלי יותר קשה ומאתגר. פשוט, עם ילד קטן בן ארבע היה להם קל יותר להתמודד, הוא מתאים לשוק הבשר הזה של הוצאת הילדים מהבית. ילד בן 11 זה כבר סיפור מורכב יותר, הוא גדול יותר וקשה יותר לשלוט עליו.

"זאת מערכת שמי שמתנהל מולה מרגיש חוסר אונים מוחלט. בעיקר האנשים הפשוטים, האנשים שלא יכולים להתגונן, שנמצאים במצב סוציו-אקונומי קשה, שאין להם משפחה תומכת."

הקלות הבלתי נסבלת

חשוב להבהיר: אין בדברים הטלת דופי גורפת במשרד הרווחה ובפקידי הסעד, לא במקצועיותם ולא במניעיהם. אין בדברים גם אמירה גורפת שאסור לנתק ילד מהוריו במקרים מסוימים, כאלה המסכנים באופן ברור את שלומו וחייו. ברור גם שהורים שילדיהם הוצאו מחזקתם מלאים בזעם וכאב, ולא תמיד רואים את התמונה המלאה. אבל קשה לעכל את הקלות הבלתי נסבלת של ניתוק ילדים מהוריהם, ואת היעדרה של ביקורת כלשהי על המערכת הזאת.

"אני נתקלת בתסריטים כמעט קבועים," אומרת עו"ד ורוניקה ברומברג, המטפלת זה 16 שנים בנושא הוצאת ילדים מהבית. היא ליוותה מאות משפחות שילדיהן היו בסיכון להוצאה מהבית, בין היתר, כשסייעה בהתנדבות לחברת הכנסת מרינה סולודקין ז"ל, שהיתה הבולטת ביותר במאבקה נגד משרד הרווחה והקימה את השדולה נגד הוצאת ילדים ממשפחותיהם. "אני כבר יודעת מראש פחות או יותר מה יספרו לי המשפחות שפונות אלי.

"היועצת או הפסיכולוגית הבית-ספרית מתחילות להעביר דיווחים למשרד הרווחה: הילד מגיע מלוכלך לבית הספר או מגיע בלי אוכל, רב עם התלמידים, מפריע. יכולות להיות בעיות של שפה או של חינוך. בכיתה של ארבעים ילדים קשה להתמודד עם כל זה. הרווחה מקבלת דיווחים. המשפחה מסומנת, ומתחיל להתבסס תיק. ההמשך תלוי מאוד בדרך שהמשפחה מגיבה. מי שמייד לומד את זכויותיו ומתגונן, או לוקח עורך דין שמתערב בשלב מוקדם, עוזבים אותו.

"נתקלתי בהרבה מאוד מקרים שבהם פקידי הסעד רצו להוציא ילדים מבתים נורמטיביים. לפעמים היו בתים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך, או בתים שחוו גירושים. הכותרת היא שהילד בסיכון, אבל למעשה מדובר במשפחה חלשה, שהופכת טרף קל למשרד הרווחה. אני לא רוצה להכליל, אבל זאת הנטייה של הרווחה כבר שנים רבות.

"רק באחוז קטן מאוד מהמקרים שאני טיפלתי בהם היתה באמת סיבה להוציא את הילדים מהבית. למשל, במשפחה של חולים פסיכיאטריים. אבל זה המיעוט."

ההורים לא מבינים

ההחלטה על גורל המשפחה וילדיה ניתנת בוועדת החלטה, המכונה גם "ועדה לתכנון דרכי טיפול." אל הוועדה מגיעים לא מעט הורים, בלי להבין כלל את משקלה הקריטי בקביעת גורלם. בעמותת ע.ל.י.ה מנחות נחמה דיכנה ושותפתה לניהול, יונת קלר, את ההורים (מרביתם אימהות) "לדרוש לקרוא מראש את סדר היום של הוועדה, או כפי שאני מכנה אותה - 'הזובור,' כי שם רומסים את ההורים ומאשימים אותם האשמות איומות, ולכי תתמודדי ותתבטאי בבהירות אחרי דבר כזה," אומרת קלר.

"אם את משתפת פעולה, רומסים אותך ועושים מה שהם רוצים," מוסיפה דיכנה. "אם את תקיפה מדי זה אומר שאת אלימה. זה כאילו אי אפשר לנצח, אבל צריך להקפיד להפגין חוזק. צריך לברור מילים, ותמיד להקליט: כל שיחת טלפון, כל שיחה אישית, כל פגישה, אפילו בבית המשפט, אם אפשר. זה מה שלמדנו מהניסיון שלנו, אין ברירה, כי המציאות לפעמים מתעוותת. ולשום מקום לא ללכת לבד, כי אם תלכי לבד, ירמסו אותך."

הסיפור של ליאת (45) עם רשויות הרווחה החל לאחר שהגרוש שלה הגיש נגדה שורה של תלונות במשטרה בגין אלימות נגד ילדיהם, בני ה- 4 וה- 6, היא שולפת מתיקה אוגדן עמוס מסמכים ומראה כי התלונות נסגרו מחוסר אשמה פלילית, ולא הגיעו לכדי הגשת כתב אישום. בוועדת ההחלטה שלה ישבה לבד, "מול כעשרים פקידות סעד, שלא מכירות אותי בכלל ואפילו לא ראו את הילדים שלי מימיהן. אמרו לי שזאת ועדת טיפול, לקביעת עתיד הילדים. לא הסבירו לי מה משמעות הוועדה, ושזכותי להגיע מיוצגת. ופתאום הן יושבות מולי וטוענות טענות איומות - שהילדים מוכים ומוזנחים. לא היו לי אפילו מסמכים ביד להוכיח שהן טועות.

"אני יושבת מול הוועדה, המומה, ובסוף הם אומרים לי, 'אנחנו לוקחים ממך את הילדים.' אמרתי להם: 'אתם לא לוקחים לי את הילדים, זה לא קורה.' אבל אף אחד לא הקשיב לי. רצתי מלשכת הרווחה לבית הספר ולגן של הילדים, אבל המשטרה כבר הגיעה לשם לפניי. אין לי מילים לתאר את חוסר האונים שהרגשתי. צרחתי לבורא עולם 'תציל אותי! תציל אותי מהאימה הזאת'! ואני אמא טובה, באמת. אני לא נרקומנית, לא מכה, לא מתעללת."

כמעט חמש שנים חלפו מהיום ההוא, שבו נלקחו ממנה שני ילדיה, ומאז היא תמיד מצוידת במסמכים המעידים שהיא כשירה ויציבה נפשית, בניסיון להוכיח שהיא יכולה להיות אם ראויה לילדיה - כולל חוות דעת מפורטות של מומחי נפש מטעם בית המשפט.

"לקחו לי את הילדים למרכז חירום," היא ממשיכה לספר. "מקום סגור, מוקף גדרות. ומדובר בילדים קטנים, שאהבו לישון איתי במיטה, שהיו קשורים אלי. הקטן עוד היה עם מוצץ, ואני דאגתי, כי ידעתי שהוא לא יכול לישון בלי השמיכה שלו. הם היו כל עולמי ואני הייתי כל עולמם - ופתאום קרעו אותם ממני. זה הדבר הכי נורא בעולם. אימהות לא יכולות לחיות בלי הילדים שלהן.

"חצי שנה הם היו במרכז חירום. הייתי מביאה להם צעצועים, וילדים גדולים היו לוקחים להם אותם. לא היו גוזרים להם ציפורניים, הראשים שלהם התמלאו כינים, הייתי מביאה להם בגדים יפים ופוגשת אותם לבושים בבגדים בלויים של מרכז החירום."

לאחר חצי שנה הועברו הילדים למשמורת האב. עם אחד הילדים נפגשת ליאת במרכז קשר אחת לשבוע למשך שעה וחצי, ועם השני היא לא נפגשת כלל - לא נקבעו לה שום הסדרי ראייה איתו, אפילו לא במרכז קשר. "הוא לא רוצה לראות אותי, כי הוא הוסת נגדי על ידי אבא שלו. אז במקום לטפל בהסתה נגדי, מניחים למצב להימשך כך. הילדים שלי מנותקים ממני חמש שנים ולא מקבלים שום טיפול להתמודד עם המצב הזה. כל המשכורת שלי וכל הזמן שלי והמשאבים הנפשיים מושקעים רק במלחמה להחזרת הילדים שלי. ואני לא אוותר."

שני בניה של ליאת נלקחו ממנה מכוח צו חירום, כנראה הכלי העוצמתי ביותר שיש בידי פקידי הסעד לחוק הנוער צו חירום מאפשר להוציא ילדים מבתיהם ללא חקירה מקדימה, ללא הבאה בפני שופט אלא בתוך שבוע, וללא פירוט מיידי ומלא של עילת ההוצאה מהבית. כשמתעורר חשש ממשי לשלומו הפיזי והנפשי של הילד, החוק מאפשר לפקיד הסעד גם לשלוף אותו מהגן ומבית הספר, בסיוע משטרה, ולהעבירו למרכז חירום של משרד הרווחה. מדי שנה מופעלים בישראל 700-כ צווים כאלה.

"אני יכול לומר מניסיוני, שבמקרים רבים עשו שימוש שלא לצורך בצווים האלה," אומר עו"ד רז משגב, מומחה בדיני משפחה, שהקים בשנת 2005 את מטה המאבק למען האב הגרוש. "פקידי הסעד לחוק הנוער הם היחידים שיש להם זכות לנתק ילד מהמשפחה שלו, בלי שום חקירה, בלי אישור שופט. גם אם יש צורך בהוצאת הילד - למה להמתין שבוע שלם עד שמביאים את העניין בפני שופט? מישהו עצר וחשב לרגע מה קורה למשפחה ולילד בשבוע הזה"?

לחץ כבד על המומחים

דני ,(50) שעושה עתה את הדוקטורט שלו בעבודה סוציאלית, עבד במשך שלוש שנים, עד השנה שעברה, כמטפל במרכז חירום, שאליו הופנו ילדים שהוצאו מהבית על ידי פקידי הסעד. שמו בדוי, לבקשתו, בשל הביקורת שהוא מטיח בעמיתיו. לדבריו, עשרות ילדים הוצאו מבתיהם למרכזי חירום והועברו לפנימיות שלא לצורך. חוות דעת שכתב, שבהן המליץ להחזיר את הילדים להוריהם, שונו לדבריו ללא ידיעתו והסכמתו, וזאת המוטיבציה שמניעה אותו לדבר בנושא. לאחר אחד המקרים האלה, שבו חוות דעתו שונתה וילד הוצא לפנימייה בניגוד להמלצתו המקצועית, החליט דני להתפטר.

"צריך להבין שהוצאה מהבית וקריעתו של ילד מהוריו היא נוראית. יש מקרים שבהם הצורך להגן על ילד מחייב זאת, ולא פעם חתמתי על חוות דעת כזאת. אך לצערי, היו גם מקרים שבהם פקידות הסעד התעלמו מחוות דעתי כמטפל וחייבו אותי לשנות את הדו"ח. כשלא הסכמתי, גיליתי שמישהו שינה אותו ללא ידיעתי.

"מצאתי את עצמי עומד פעור פה מול מערכת, שמטרתה לדאוג לילד ולרווחתו, אבל היא לא עושה שום דבר בכיוון הזה. לא פעם נוכחתי לגלות שוועדת החלטה מתכנסת מראש לפני שההורה מגיע לדיון, סוגרת את כל הפרטים, וכולם מיישרים קו עם ההחלטה. כשההורה בא, עושים מולו מעין הצגה, ואז מוסרים לו את ההחלטה כאילו היא התקבלה הרגע. אני ממליץ בחום לא להגיע אל הוועדות האלו ללא איש מקצוע דוגמת עורך דין או פסיכולוג.

"כשמחליטים לשלוח הורה למכון חיצוני לבדיקה של מסוגלות הורית או להערכת מסוכנות, פקידי הסעד לרוב קובעים את המכון ולא מתגמשים, גם אם ההורה מציע מכון אחר, שמוכר גם הוא כמומחה מטעם בית המשפט. המטרה היא שחוות הדעת החיצונית תתאים לחוות הדעת של פקידי הסעד. יותר מזה: פקידי הסעד גם שולחים את התיק של ההורה למכון מראש, וכך למאבחן כבר יש חוות דעת מוקדמת עליו. במצב כזה, הבדיקה לא יכולה להיות אובייקטיבית ובלתי תלויה."

למה פקידי הסעד עושים את זה?
"אני לא מאמין שמדובר ברוע, אלא מתוך אמונה רדיקלית שהם יודעים מה טוב עבור הילד. הכרתי פקידת סעד שבמשך שלוש שנים נאבקה להוציא ילד מהבית למרכז חירום, ובסוף הצליחה. התחלתי לטפל בילד ובהוריו, והם עברו תהליך שיקומי. אחרי חצי שנה, כתבתי דו"ח שבו המלצתי שהוא יחזור הביתה.

"פקידת הסעד מייד הרגישה שאני מערער על סמכותה, ושינתה את ההמלצה שלי. היא לא הצליחה להפנים שההורים כבר לא היו במקום שבו הם נמצאו כשהילד הגיע. עצם הוצאת הילד מהבית גורמת לשוק מטורף, שמייד גורם לשינוי בתפיסה ההורית, ונותנת להורה מוטיבציה להשתנות, כדי לא לאבד את ילדו."

"פקידות הסעד מצויות במלכוד," מסכימה עו"ד ד"ר טלי תמרין, שהיתה פעילה בשדולה נגד הוצאת ילדים ממשפחותיהם. "אם הן מצהירות בבקשות הראשונות שהילד נמצא בסכנה עקב חשש להזנחה או התעללות - איך יחזרו בהן אחר כך, כשהעובדות מראות אחרת? הרי כל נסיגה מההכרזה הראשונית שלהן היא פקפוק גדול במהימנות שלהן. אז המערכת אינה רק בלתי גמישה, אלא גם לא בהכרח אמינה."

יועצים נשברים תחת הלחץ

דליה (שם בדוי,( פסיכולוגית קלינית המשמשת מומחית מטעם בית המשפט, חוותה מהי המשמעות של נקיטת עמדה שונה מזו של פקידי הסעד. לדבריה, בתיקי משמורת שבהם הציגה חוות דעת שהיתה מנוגדת לזו של פקידי הסעד, שמה הוכפש על ידי פקידות סעד בכירות בפני עובדי רווחה באזורים שונים בארץ, ואלו התבקשו לא להמליץ עליה בפני בית המשפט כמומחית למתן חוות דעת. במקרים אחרים הופצו שמועות על שלילת רישיונה כביכול, ונגרמה לה עוגמת נפש רבה.

"על המומחה מופעל לא פעם לחץ כבד מצד הרווחה להמציא חוות דעת התואמת את עמדתם," אומרת דליה. "יועצים רבים נשברים תחת הלחץ הזה. העמדה שלי לא תמיד תאמה את עמדת הרווחה, ולצערי אני משלמת על כך מחיר גם היום.

"התפקיד של פקידות הסעד רגיש, ולצערי לא לכולן יש את הידע הנדרש. בתחום הגירושים, למשל, יש הרבה הסתה מצד אימהות נגד האבות, שאותה אפשר לראות בצורה ברורה כשמשוחחים עם הילדים. הרבה פעמים פקידי הסעד פועלים מתוך פחד או חשש להחליט. וכמובן, יש גם את הכסת"ח, ואולי אפילו הפחד מפני הרצח הבא - שאחריו יחפשו מי טיפל במשפחה.

"פקידי סעד יכולים להתייחס להורים שנוטלים כדורים נגד חרדות כאל כאלה שלא יכולים להיות עם ילדיהם. אתן יודעות כמה אנשים במדינת ישראל מטופלים בכדורים נגד חרדות? מישהו חושב שהאנשים האלה לא מסוגלים לשמור על ילדיהם? לפעמים הורים מאבדים את העשתונות כשמנסים להגביל את ההורות שלהם או לטפול עליהם אשמה, ואז פקידי הסעד מפרשים את הצעקות והזעם שלהם כביטוי של אלימות. זה לא כך כמובן - יש הבדל גדול מאוד בין איבוד עשתונות בגלל סיטואציה קשה לבין דפוס של התנהגות אלימה.

טובי פלד, פסיכולוג מומחה שמוכר על ידי בתי המשפט למתן אבחון למסוגלות הורית, מסכים עם דליה. "אני עובד עם גורמי הרווחה ומכיר את הבסיס המקצועי שהם עומדים עליו. בעיניי הוא קלוש. הם עובדים בצורה אידיאולוגית יותר מאשר מקצועית. הם עובדים סוציאליים, מגיעות אליהם סוגיות מורכבות ביותר, והם צריכים להחליט אם ההורה והילד בסדר או לא. לרוב הם שולחים את המשפחות לפסיכולוגים מחוץ למשרד הרווחה, וזה לא בסדר, כי הפסיכולוגיה היא לא מדע מדויק, והכלים הפסיכולוגיים שבודקים את האדם הם לא מספיק תקפים ומהימנים. בנוסף, זה עולה המון כסף, ורוב האנשים הם דלי אמצעים או שהתרוששו אחרי מאבקים ארוכים, ומגיעים במצב נפשי רעוע, לאחר ההתערבות הקשה של הרווחה.

"בכל חשש שמתעורר - הדבר הראשון, האוטומטי, הוא לקחת את הילד ולהזיז אותו הצידה. יש תפיסה שלפיה בכל בעיה שמתעוררת עם הילד, המשמעות היא או שההורה לא מתפקד או שההורה פועל לא נכון. ומה עם בעיות תורשתיות? בעיות קשב וריכוז? דברים שאינם מתחילים ונגמרים בהורים?

"אני מכיר מקרה שבו הוצאו שלושה ילדים מהבית בגלל שהיו חלשים מאוד בלימודים. האמא לא ראתה את הילדים חודשיים, עד שהם הוחזרו אליה. הוצאת הילדים מהבית צריכה להיות המוצא האחרון, לא הראשון. ילד שניתקו אותו מההורה שלו ושהכניסו לו לראש שהוא לא עם אמא שלו מפני שהיא 'לא טובה,' הופך להיות ילד אחר, ילד פגוע. גורמים לו נזק עצום. בעיניי, הוצאת ילד מהבית זה כישלון מהדהד של הרווחה, לא נקודה לזכותה."

ומה קורה כאשר ילד מוחזר אל הוריו לאחר מאבק? ד"ר תמרין טוענת כי משרד הרווחה למעשה נעלם. "הם לא נמצאים שם בשביל לאחות את הקרעים, לשקם את הקשר ולסייע בהתגברות על הטלטלה האיומה שחוותה המשפחה. אני מכירה מקרים שבהם, כחלק מסכסוכי שכנים, שכן פנה למשרד הרווחה וסיפר ששמע את שכניו מתעללים בילדיהם. באחד המקרים הצלחתי למנוע את הוצאת הילדים מהבית אחרי שכבר הוצא צו והשוטרים הגיעו והוציאו את הילדים מהמיטות ומהבית. האם מישהו פיצה את המשפחה? האם מישהו סייע לה בשיקום אחרי הדבר הנורא הזה? מה פתאום."

לפני כחודש וחצי הרצתה השופטת בדימוס בן עמי בכנס על דרכי עבודתם של פקידי הסעד, שאורגן על ידי הקואליציה למען הילדים במשפחה והארגונים "זעקת האימהות" ו"א' זה אבא," ארגון למען ילדי הגירושים. החלטתה לצאת בגלוי בביקורת קשה על דרכי פעולתם של פקידי הסעד לא היטיבה עימה וגררה גל סוער של תלונות מצד איגוד העובדים הסוציאליים, שדרשו ממנה להתנצל ולחזור בה מדבריה, ואף פנו בתלונה לשרת המשפטים ציפי לבני. בן עמי לא נסוגה.

"כשמדובר בתסקיר של פקידת סעד, שאמורה להיות ניטרלית ומקצועית, ההנחה של בית המשפט היא שיש לקבל את הכתוב ככתבו וכלשונו," היא אומרת. "לצערי, במסגרת הדיונים שקיימתי, במיוחד בתיקי האימוץ, התברר לי כי לפקידי הסעד יש עניין להגיע לתוצאה שאליה הם חותרים, ולצורך זה כמעט כל דרך כשרה בעיניהם - החל מהנתק שהם יוצרים בין קטין למשפחתו, החזקתו בבית מעבר המרוחק ממקום מגורי ההורה, הצגת מצג לא אמיתי בפני בית המשפט והעלמת מסמכים, תוך העברת מידע מוטעה לצדדים."

קו פרשת המים בנוגע להוצאת ילדים מבתיהם הוא ההכרזה על "נזקק•ת" - שמשמעותה שהילד מוצא מרשות הוריו ועובר לידי גורמי הרווחה. מהשלב הזה, הדרך חזרה היא קשה פי כמה.

ההורים פוחדים - וחותמים
"הדבר הכי קל מבחינה משפטית במדינת ישראל הוא להוציא ילדים מהבית ומרשות הוריהם," אומר עו"ד יוסי נקר. "כמחצית מהמקרים שבהם ילדים מוצאים מבתיהם אינם מגיעים כלל לפתחו של בית המשפט, אלא מבוססים רק על הסכמת ההורים, בהתאם לקביעה של ועדות ההחלטה. זה מצמצם עוד יותר את יכולת הפיקוח והבקרה השיפוטית על פקידי הסעד, ולא מאפשר שקיפות.

"פקידי הרווחה פונים להורים ואומרים להם שאם לא יחתמו על הסכמה, הם יפנו לבית המשפט ויעשו את זה בכפייה. ההורים פוחדים מזה - וחותמים. אלה מקרים מסוכנים. אין מי שבודק אותם, אין מי שבוחן שההחלטות הללו היו מבוססות ושלא היו חלופות אחרות. תבינו, חלק מהמשפחות האלו הן המשפחות הכי חלשות במדינה. הם לא מעלים בדעתם לקחת סיוע משפטי.

"גם כשהמקרים מגיעים לבית המשפט, כמעט בכולם ההכרזה על ילד נזקק נעשית כבר בדיון הראשון, אחרי שבית המשפט כבר קרא את תזכיר פקידת הסעד. ההורים בכלל לא מיוצגים, ואין להם אפשרות להגיב או להפריך את מה שכתוב עליהם. כלומר, בלי שנעשה דיון הוכחות, עם עדים ומומחים. זה הזוי. פקידת הסעד בכלל לא נוכחת, וההחלטה על הנזקק•ת לא מנומקת.

"לא מעט הורים מסכימים להכרזת הנזקקות בלי להבין את המשמעויות הקיצוניות שלה. יש בחוק חובה להסביר להורה מהי המשמעות של נזקקות, אבל גם זה לא קורה. הרי אפילו בבית דין לתביעות קטנות יש מקום להוכחות. ופה לא מדובר על תביעה קטנה, אלא על לקיחת ילד מהוריו."

במקרה של אביגיל, שנתיים לאחר שבנה נלקח ממנה, לא נערך בעניינה עדיין דיון הוכחות. "אני צריך להוכיח שמה שאומרים עליה הוא לא נכון - ופה חוסמים אותי," מוחה עורך דינה, יוסי נקר. "אני רוצה שהרווחה תוכיח את הדברים שהיא טוענת עליה, אבל זה לא קורה."

נסיבות חייה של אביגיל לא היו קלות. העבר שלה רצוף בקשיים, והיא גידלה את בנה לבד עד שנלקח ממנה. "לא היתה שום סיבה להוציא את הילד שלי מהבית," היא אומרת. "אני נשבעת שלא היתה שום סיבה. ואם חושבים שיש בעיה - שיפקחו עלי, שידריכו אותי, אני מוכנה להכל, רק שיחזירו לי אותו."

בנה בן ה- 4 נמצא זה יותר משנה במשפחת אומנה, והיא פוגשת אותו במשרדי החברה האחראית על משפחות האומנה, בהשגחת סטודנטית לעבודה סוציאלית. בעבר נהגה להיפגש איתו במרכז קשר, שלא על בסיס קבוע. "פקידות הסעד היו מודיעות לי על הביקורים ברגע האחרון, או מבטלות אותם ברגע האחרון. פעם ביטלו לי את הביקורים כי הגעתי לבושה בגופייה. בפעם אחרת ביטלו לי אותם כי צילמתי את הילד.

"באחת הפעמים הייתי במרחק של עשרים דקות ממקום המפגש, והתקשרו להגיד לי לא להגיע. שאלתי, 'מה אמרתם לילד'? ענו לי: 'אמרנו לו שאמא לא יכולה להגיע.' למה אומרים לו דבר כזה? שילד בן 4 יחשוב שלאמא שלו יש דברים יותר חשובים בחיים מלראות אותו? הרי אין לי שום דבר יותר חשוב מלראות אותו.

"אני מחכה לפגישות האלה כל השבוע, ובכל פעם הוא מבקש לחזור איתי הביתה ואומר שלא טוב לו. היו פגישות שהוא בכה וסירב לעזוב אותי וללכת עם העובדת הסוציאלית. אני מסבירה לו שאני נלחמת כדי שיחזור אלי, ושיש אנשים שלא מסכימים. אני מספרת לו שאני נפגשת עם אנשים חשובים, אפילו עם חברי כנסת שהם החברים של ראש הממשלה."

"אני לא אדם אלים"

גם רמי חסר אונים מול פקיד הסעד שמטפל בעניינו. "הוא הודה בפניי שגרושתי מסיתה את הילדים נגדי. בית המשפט קבע שהילדים צריכים לראות את אבא שלהם, אבל במקום לטפל בהסתה מצד גרושתי ולהפעיל עליה סנקציות, השופט קבע שאראה את הילדים במרכז קשר. שלא תבינו לא נכון - גם לזה אני מוכן היום, אני מוכן להכל. אבל גרושתי לא דואגת להביא אותם לשם. אף אחד לא כופה את זה עליה, הימים עוברים, והילדים שלי גדלים כשאני לא לצידם."

לפני שלוש שנים לקה רמי באירוע מוחי, שבעקבותיו היה מאושפז באשפוז יום לתקופה של חמישה חודשים, שבהם נותק הקשר עם הילדים. "למרות תחנוניי גרושתי לא הביאה אותם לבקר אותי. אני לא הייתי במצב שיכולתי לנסוע אליהם, ונאלצתי להסתפק בשיחות טלפון קצרות. כשהחלמתי ונעמדתי שוב על הרגליים, מיהרתי לחדש איתם את הקשר. אבל אז התברר לי שבתקופת האשפוז שלי, גרושתי ניצלה את חסרוני כדי להסית את הילדים נגדי."

במקביל התגרש רמי בשנית. בעוד את ילדיו הגדולים הוא לא ראה כבר קרוב לשנתיים, את שני ילדיו הקטנים מנישואיו השניים - בני 3.5 - 4.5-ו הוא רואה בכל שבוע. "לאחרונה הם ישנים אצלי בכל סוף שבוע שני, ועכשיו אני במאבק עם הרווחה שיאשרו להם לישון אצלי גם באמצע השבוע.

"אתן מבינות, פקידי סעד מחליטים איך ייראה הקשר עם הילדים שלי. אני לא אדם אלים, מעולם לא פגעתי בילדיי, אין לי תיקים במשטרה. כשאני שואל את פקידת הסעד מה ההבדל בין שינה בסוף שבוע לאמצע שבוע, היא מייד טוענת שאני 'מתלהם.' אני חי בתחושה שאם אהיה נחמד אליה אני ארוויח, ואם לא - אני אפסיד."

"הסיפור של רמי לא חריג בנוף ההורים הגרושים, שבמהלך תהליך הגירושים מוצאים את עצמם במלחמת חורמה עם פקידי הסעד לסדרי דין," מסביר עו"ד שי שמחיוב. לדבריו, הבעייתיות מתחילה בעובדה הפשוטה שלפקידי הסעד אין את הידע המקצועי להגיע לחקר האמת, אך חוות דעתם מקבלת תוקף כזה כשהיא מוצגת בבית המשפט.

"רוב חוות הדעת של פקידי הסעד הם העלאת הסיפור של בני הזוג או המשפחה על הנייר, כשהמילים השולטות הן 'לדבריו' או 'לדבריה.' מאוד קל להם ליצור הזדהות עם צד כזה או אחר ולהציג עמדה זו בפני בית המשפט כעובדה ניטרלית ומקצועית. עד שאני מגיע לחקור את פקיד הסעד בבית המשפט, המציאות כבר מתקבעת, ואז קשה מאוד לטעון נגד העברת משמורת זמנית להורה השני. לא כל השופטים בכלל מאפשרים את החקירה, בייחוד כשפקידי הסעד מתנגדים לכך באופן נחרץ."

נקודה נוספת שמעלה שמחיוב, כמו רבים אחרים, היא האפליה המגדרית במאבקי הגירושים. "לצערי, זה כך באופן חד-משמעי. אני מטפל גם בגברים וגם בנשים, אבל העוולות שנעשות לגברים צועקות לשמיים."

"בשנים האחרונות אני עד לריבוי מקרים של תלונות שווא," מספר עו"ד אסי סגל. "כשהורה מתלונן על הזנחה או על התעללות מצד ההורה השני, עוצרים את כל הקשר עם ההורה ה'חשוד,' מקפיאים ביקורים ולינה, ומכריזים על ביקורים בפיקוח במרכז קשר. גם כשהתלונה מתבררת כתלונת שווא, המצב לא חוזר לקדמותו, בטענה שהנתק שנוצר בעקבות המקרה מצריך המשך ביקורים בפיקוח"...

אבל אם יש חשד להתעללות, חייבים בראש ובראשונה להגן על הקטין.

"נכון, ולכן חייבת להתבצע חקירה בתוך פרק זמן קצר. אני רואה מצבים שמנתקים הורה מילדיו לכמה חודשים. בזמן הזה פקידי הסעד נוקטים חשדנות כלפי ההורה ה'חשוד,' ולעומת זאת, ההורה המעליל לא נענש."

בשל ריבוי המקרים שבהם חשו הורים שנעשו כלפיהם עוולות חמורות מצד פקידי הסעד של משרד הרווחה, החלו לקום ארגונים ותנועות, שמטרתם ליצור שינוי תודעתי ותפיסתי בכל נושא זכויות ההורים בגירושים. ארגון "א' זה אבא," שהוקם 2011-ב ומונה היום 15 אלף פעילים, הוא אחד מארגוני האבות החזקים והגדולים בארץ. הוא מאגד בתוכו בעיקר אבות גרושים, אך גם אימהות, המגדירים עצמם נפגעי מערכת הרווחה, בתי המשפט והמשטרה.

בגלוי הם זוכים לגינוי חריף מצד הרשויות, אך מתחת לפני השטח ידו הארוכה של הארגון מצליחה לגייס למאבק אנשי מקצוע בכירים בתוך המערכת המשפטית, מערכת הרווחה והמשטרה, שגם הם מצאו את עצמם פגועים מאותן עוולות.

חלק מהיעדים שקבע לעצמו הארגון הן צמצום התערבות מערכת הרווחה, הקמת גוף מפקח אובייקטיבי על עובדי הרווחה, הנהגת אכיפה וענישה של בית המשפט בכל נושא תלונות השווא, והכנסת גורמים מקצועיים, כמו עורכי דין או פסיכולוגים, ליחידות הסיוע, שיסייעו לבתי המשפט בחקר האמת.

הרוח החיה המניעה את הארגון הוא אמיר שיפרמן ,(31) שנחשף אל מצוקת האבות הגרושים שטופלו ברווחה וגילו עד מהרה באיזו קלות בלתי נסבלת פקידות סעד תופסות בעלות על ילדיהם, ומפקיעות מהם את ההורות שלהם. "התחושה ששבה ועלתה אצל האבות הגרושים שההורות נשללה מהם שלא בצדק היא כאילו חתכו להם איבר, גדעו להם את היד. הם נופלים לתהומות קשים. עד מהרה הבנתי שרק כשמצליחים לנתק את הרגש מהסיפור האישי, ניתן לנצח את המערכת.

"אנחנו בארגון נמשיך להילחם כנגד כל הרשויות במדינת ישראל, עד שאחרוני האבות והאימהות יחבקו את ילדיהם מבלי חשש שהם יילקחו מהם," אומר שיפרמן. "בניגוד לדמוניזציה המתרחשת מצד המערכת, המאבק שלנו הוא לא מאבק בין המינים. המאבק הוא למען זכויות ילדי הגירושים ולמען ההכרה שלכל ילד מגיע לגדול ולהתחנך לצד שני הוריו. אני וחבריי יצאנו למאבק מתוך מציאות עגומה. כשאני מסתכל סביבי על כל ההורים הפגועים, אני מבין שאנחנו יושבים על חבית חומר נפץ, ואני יודע שאם לא יתרחש שינוי מהיר, החבית הזאת תתפוצץ."

יהושע (34) הוא בחור מבית מסורתי, בעברו לוחם ביחידה קרבית, העובד כיום כמדריך בבתי ספר. הוא מוקף כל היום בילדים, מלמד אותם, צוחק איתם, נהנה בחברתם, ולא מפסיק לתהות איך הוא יכול להיות מספיק טוב עבורם, אבל רע עבור הבת שלו. היא נולדה לו מיחסים מזדמנים עם שותפתו לדירה, וכאדם מאמין היה ברור לו שהוא הולך להיות אב לבתו. אבל חודש בלבד לאחר הלידה, ארזה אם בתו את חפציה ואת התינוקת ועזבה לבית הוריה.

"רגע אחרי שהיא עזבה עם בתי, היא הלכה למשטרה והגישה נגדי תלונה. לאחר ארבעה חודשים התלונה נסגרה, אבל עבורי זאת היתה רק יריית הפתיחה," הוא אומר בכאב.

זמן קצר אחרי שעזבה, פנתה אם בתו אל בית המשפט וביקשה משמורת קבועה, מזונות וצו הרחקה מהילדה. יהושע ואם בתו נשלחו לתהליך גישור ביחידת הסיוע של בית המשפט לענייני משפחה. פקיד הסעד שקיבל את הטיפול בתיק מיהר להמליץ על מפגשים מבוקרים במרכז קשר, רק פעם בשבוע. "כששאלתי למה אני צריך לראות את בתי במרכז קשר, אמרו לי שזה רק כדי שהיא תתרגל אלי. אלא שאז האמא העלילה עלי שכשהילדה חוזרת ממרכז הקשר יש לה סימנים כחולים על הגוף. העובדה שבמפגשים שלי עם הילדה נכחה עובדת סוציאלית לא עזרה לי.

"בכל פעם שאני פונה אל פקיד הסעד שלי ומבקש ממנו להרחיב את הסדרי הראייה או להקל עלי ולהעביר את המפגש למרכז קשר קרוב יותר לאזור מגוריי, אני נתקל בסירוב. ואין לי מה לעשות, הבת שלי כלואה בידיים שלו."

לאחרונה הפסיק יהושע לראות את בתו התינוקת. "אני לא מוכן בשום פנים ואופן לראות אותה במרכז קשר שנמצא בתום שיפוטו של פקיד הסעד הזה," הוא מסביר בעיניים לחות מדמעות. "אני מוכן לנסוע עד אילת, רק לא למקום שידו משגת. לפני שבועיים החליט בית המשפט, בהתאם לדרישה שעלתה בוועדת התסקירים, שאעבור בדיקת מסוגלות הורית. הבדיקה הזאת השאירה בי צלקת גדולה מאוד.

"נתנו לי למלא שאלון של 220 שאלות, שנכנסו לפרטים הכי אינטימיים בחיי המיניים. כאדם מאמין, זה הביך אותי ונעלבתי מאוד, לא הבנתי מה הקשר בין מה שאני עושה בחדרי חדרים לאהבתי לבתי ולרצון שלי להיות לה לאבא. למרות שהסבירו לי שאם אני לא עונה על כל השאלות השקלול הסופי של המבדק עלול להיפגע, נמנעתי מלענות על שאלות מסוימות. ואני רק רוצה לגדל את התינוקת שלי, לא להיות אבא של פעם בשבוע בחדר אפור במרכז קשר. להיות אבא רגיל. אבא כמו שאני בטוח שאני יכול להיות".

פלייליסט - פקידת סעד עובדת סוציאלית



קישורים:

"יתומי הרווחה" - מרב בטיטו - ידיעות אחרונות, פברואר 2008 - אף לא סימן אחד היה שם כדי להזהיר מפני ידו הארוכה של המנגנון היעיל מדי של אנשי הרווחה. יום אחד היא הייתה אימא לחמישה ילדים כזו שמשלחת בבוקר ארבעה ילדים עם הסנדביצ'ים ונשארת עם תינוק. כזו המתנדבת לעזור למחנכת לפני מסיבת כיתה שמפרידה בין ניצים, שמחבקת אחד בכל יד, ויום למחרת כבר הייתה אימא שנחרדת לגלות כי שלושת ילדיה עברו בבית ספרם חקירה על ידי "אישה מבוגרת ששאלה אותנו כל מיני דברים", כפי שסיפרה לה בתה תלמידת כיתה א'....

הוצאת ילדים מהבית נעשת בחיסיון בהליך לא הוגן - ד"ר ישראל צבי גילת - פוליטיקה - ערוץ 1 - יוני 2011 - ראיון עם ד"ר ישראל צבי גילת בנושא הוצאת ילדים מביתם ע"י רשויות הרווחה. - צבי גילת עמד בעבר בראש ועדה (ועדת גילת) שבדקה דרכי פעולה של ועדות החלטה ומצא כי הליך הוצאת ילדים מביתם בכפייה ע"י רשויות הרווחה לא היה הוגן. - בתי משפט לנוער אינם מפרסמים פסקי דין לרבות בעניין הוצאת ילדים מבית כך שלא ניתן לבקר הליך שאינו פומבי. "ועדת החלטה" ופקיד הסעד - שיקולים זרים וניגוד עניינים להוצאת הילד מהבית - בעיות ניגוד העניינים והשיקולים הזרים של פקידי הרווחה ו"ועדת ההחלטה" ברשות המקומית מביאה להחלטות שגויות אשר פוגעות באופן קשה ביותר הקטין/חסוי ובני משפחתו. על מנת להתמודד עם תקלות קשות אלו נדרשת המשפחה להשקיע משאבים אדירים להציל את יקירם. בית משפט לענייני משפחה המקיים את הדיונים בדלתיים סגורות משמש כחותמת גומי של מערכת הרווחה הקלוקלת....
דוח מבקר המדינה 2013 - משרד הרווחה תולש בכפייה וברמיה ילדים מבתיהם בוועדות החלטה בניגוד לחוק ולנהלים - מאי 2013 - מבקר המדינה ערך במהלך שנת 2012 ביקורת על סדרי עבודתן של ועדות לתכנון טיפול והערכה (ועדות החלטה בלשכות רווחה ברשויות מקומיות) בעניין זכויותיהן של משפחות חלשות בהוצאת ילדים מהם בכפייה...
יוסי סילמן מנכ"ל משרד הרווחה משקר ומרעיל מפיו בפייסבוק נגד נערה והוריה - דצמבר 2013 - מדובר בסטטוס בפיסבוק של צופית גרנט אודות נערה בת 16 הכלואה מזה כ-3 שנים במוסד פסיכיאטרי שלא לצורך. הנערה מבקשתעזרה בדחיפות. נלקחה מאמה שלי בגיל 13, ובעקבות כך הקשר עמה נותק, וזה גרם לה להיות במצוקה במשך הרבה זמן. הנערה החלה להיות באשפוזים ולעבור...

תחלואי תאוות הבצע וסחר בילדים במשרד הרווחה - הורים שילדיהם נלקחו בכפייה לא יכולים לערער - דוח מבקר המדינה 2013

מה החזון של שר הרווחה מאיר כהן: טיוח פשעי משרדו והפצת גימיקים חלולים בתקשורת שאין מאחוריהם מאומה.

הכתבה ההורים שילדיהם נלקחו לא יכולים לערער , יובל גורן | 8/5/2013 , nrg

זאת בגלל שלא הוקמו ועדות לכך על אף שאושר להן תקן. דו"ח מבקר המדינה מצא גם כי הרפורמה שנקבעה לפני עשור טרם יושמה

ועדות התכנון, טיפול והערכה לילדים בסיכון - ועדות החלטה (בשמן הקודם "ועדות הערכה"), במחלקות לשירותים חברתיים ברחבי הארץ, מורכבות מנציגי רווחה, בריאות וחינוך ובראשן עובדים סוציאליים.

הוועדות משמשות כצומת המרכזי בקבלת החלטות בנוגע לילדים בסיכון, ותפקידן לגבש תכניות טיפול לילדים בסיכון ולמשפחותיהם בקהילה או במסגרות חוץ ביתיות וכן לעקוב אחר ביצוען. ועדות אלו מפוקחות על ידי משרד הרווחה, ומבצעות את תפקידן בהתאם למדיניות המשרד.

בדיקת מבקר המדינה (דוח המבקר בקישור), שנערכה בחודשים אפריל-אוגוסט 2012, בחנה את סדרי יישום הרפורמה בשירותי הרווחה ובעבודת הוועדות לתכנון, טיפול והערכה בלשכות הרווחה ברחבי הארץ, וכן ברמה המחוזית וברמת מטה המשרד. את הרפורמה הוחלט לבצע עוד בשנת 2002-2004, אך בדיקת המבקר העלתה כי משרד הרווחה לא הכין תכנית רב- שנתית לביצוע הרפורמה ודחה בכל שנה את לוח הזמנים ליישומה.

כמו כן, הערכתה של הרפורמה במחקר מלווה, שהייתה אמורה להתחיל ב-2008, נדחתה בשלוש שנים, ונכון למועד סיום הביקורת, כעשר שנים לאחר שמשרד הרווחה החל ב"פיילוט" ליישום הרפורמה וכחמש שנים לאחר שהוחלט על יישומה ברמה הארצית, עדיין לא יושמו רכיבים מרכזיים בה, ועל פי הנתונים שהגיעו למבקר המדינה צפוי כי הם לא ייושמו לפני סוף שנת 2015.

בדיקת המבקר העלתה כי בערכת טפסים האמורה לשמש את העובדים הסוציאליים לצורך הכנה לדיון בוועדה, תיעוד שלבי הדיון ומעקב אחר תכנית הטיפול, לא נעשה שימוש בפועל או שהשימוש בה היה חלקי במחלקות הרווחה שנבדקו, מאחר והיא נתפסה כמסורבלת ומכבידה על המשתמשים בה.

נכון למועד סיום הביקורת, אוגוסט 2012, רק כמחצית מ-14 מחלקות הרווחה ברחבי הארץ, בהן הוטמעו כבר מערכות ממוחשבות, עשו בהן שימוש.

עוד נמצא כי ועדות תכנון, טיפול והערכה אזוריות, שנועדו למלא את תפקיד הוועדות ביישובים קטנים הסובלות מהרכב חסר בדרך כלל, לא הוקמו עד מועד סיום הביקורת, למרות שמשרד הרווחה קיבל כבר ב-2008 עשרה תקנים לאיוש ועדות אזוריות אלו.

יתרה מזאת, לא קיימת אפשרות להורים של ילד שהוועדה המקומית החליטה להוציא אותו מביתו, להגיש ערר על ההחלטה לוועדה מחוזית, מאחר והוועדות המחוזיות שהיו אמורות לטפל בעררים אלו, לא הוקמו.

בבדיקת האופן בו מיושמת הרפורמה נמצא כי ב-14 מתוך 38 תיקים אישיים שנבדקו באקראי (37%) לא השתתפו בדיוני הוועדות אנשי מקצוע מחוץ למחלקות הרווחה, כך בחמש רשויות מקומיות שנבדקו נמצא כי כדרך קבע אין נציגים משירותי הבריאות המשתתפים בדיוני הוועדות, ובכל המחלקות שנבדקו למעט אחת, צוין חסרונם של אנשי מקצוע לבריאות הנפש בוועדות, בעיקר אלו העוסקות בבני נוער, כמו גם חסרונם של נציגי מערכת החינוך בחלק מהוועדות המתכנסות ברשויות המקומיות.

גם הגברת השיתוף של הורים וילדים בדיוני הוועדות, מהלך עליו המליצה הרפורמה, יושם באופן חלקי בלבד.

"כעשר שנים לאחר שיצא משרד הרווחה בניסוי חלוץ לביצוע הרפורמה בוועדות, ראוי להשלימה בהקדם, ובכלל זה לקדם את הסדרת מעמדן של הוועדות בחקיקה, לפעול בשיתוף משרדי הממשלה הרלוונטיים להבטחת הרכבן הרב-מקצועי של הוועדות, להקים מנגנוני ערר על החלטות הוועדות, להשלים את תשתיות המחשוב ואת גיבוש אמצעי הפיקוח הנאותים עליהן; ולבחון את יישום תהליכי השינוי", כתב מבקר המדינה.

פלייליסט - ועדת החלטה



קישורים:

ועדת החלטה בלשכת הרווחה העירונית

הוצאת ילדים מהבית נעשת בחיסיון בהליך לא הוגן - ד"ר ישראל צבי גילת - פוליטיקה - ערוץ 1 - יוני 2011 - ראיון עם ד"ר ישראל צבי גילת בנושא הוצאת ילדים מביתם ע"י רשויות הרווחה. - צבי גילת עמד בעבר בראש ועדה (ועדת גילת) שבדקה דרכי פעולה של ועדות החלטה ומצא כי הליך הוצאת ילדים מביתם בכפייה ע"י רשויות הרווחה לא היה הוגן. - בתי משפט לנוער אינם מפרסמים פסקי דין לרבות בעניין הוצאת ילדים מבית כך שלא ניתן לבקר הליך שאינו פומבי. "ועדת החלטה" ופקיד הסעד - שיקולים זרים וניגוד עניינים להוצאת הילד מהבית - בעיות ניגוד העניינים והשיקולים הזרים של פקידי הרווחה ו"ועדת ההחלטה" ברשות המקומית מביאה להחלטות שגויות אשר פוגעות באופן קשה ביותר הקטין/חסוי ובני משפחתו. על מנת להתמודד עם תקלות קשות אלו נדרשת המשפחה להשקיע משאבים אדירים להציל את יקירם. בית משפט לענייני משפחה המקיים את הדיונים בדלתיים סגורות משמש כחותמת גומי של מערכת הרווחה הקלוקלת....

פרשת הילדים האבודים - יואב יצחק - כיצד קורה שגם בשנים אלה מועברים מדי שנה אלפי ילדים מבית הוריהם, לפי המלצת "ועדות החלטה" - הפועלות באופן בלתי חוקי, ....

ועדת החלטה בלשכת הרווחה החליטה להוציא את הילד מהבית - בגלל בעיית הסעות - להלן פרטי האירוע הנדון הלקוח מאתר הפורומים המשפטיים. מדובר במשפחה חד הורית המתגוררת בישוב במרחק 10 דקות נסיעה מירושלים. למשפחה ילד עם בעיות התפתחות, הילד לא מפרש נכון את ההתרחשויות החברתיות וזקוק לסיוע סביבתי צמוד, עקב "בעיות תקשורת" - לשכת הרווחה המקומית הציעה פתרונות לא מתאימים שכשלו: בית הספר (כתה א) שאליו הופנה הקטין הודיע שיש טעות בהבחנה ושהוא לא שייך אליהם. באין מסייע מתאים נשאר הילד במסגרת בית הספר ללא הטיפול המתאים שהיה אמור לקבל. העזרה הנוספת שהובטחה מסגרת אחר הצהריים התבררה כלא מתאימה וממנה הוא ניפלט החוצה...

פשעי הרווחה והפסיכיאטריה - לא למהר להוציא ילדים מהבית למוסדות - תוכנית הטלוויזיה עושים סדר - טלביזיה חינוכית, עם גל גבאי מתאריך 20 לנובמבר 2011 - בתכנית מתארחת עורכת הדין לימור אסולין אשר מדברת על הקלות הבלתי נתפסת בה ילדים תמימים נופלים שדודים תחת חוסר היכולת המשווע של מערכת הרווחה לייצר עבורם בית ומקום מוגן חרף הוצאתם מהבית מסיבות שונות עד כדי פגיעה ממשית בגופם ובנפשם. הילדים מוצאים מביתם בכפייה בצו בית משפט לנוער ומועברים למוסדות הרווחה שם הם נמצאים הרחק מביתם ומשפחתם ללא זכויות או השגחה ראויה...