יום שני, 31 במרץ 2014

מרכז חירום ויצו הדסים אבן יהודה בהנהלת העובדת הסוציאלית ענת בן חור - בית הזוועות

מרץ 2014 - נער שנתלש מביתו יום לאחר הבר מצווה למרכז חירום ויצו הדסים באבן יהודה בהנהלת העובדת הסוציאלית ענת רוקח בן חור מספר על ההתעללות הפיסית, נפשית וכימית המזוויעה שעוברים הילדים במרכז חירום ויצו הדסים.


קישורים:

פקידת הסעד ויקי היינה מטייחת התעללות בפעוטות במרכז חירום ויצו הדסים - מרץ 2014 - התעללות בשתי פעוטות אשר נתלשו בכפייה מאימן ע"י פקידת הסעד ויקי היינה מלשכת הרווחה תל אביב. הילדות נמצאות שלא לצורך כ- 6 חודשים במסגרת "חירום" ויצו הדסים בראשות העובדת הסוציאלית ענת בן חור בכפייה וכליאה ועוברות התעללות. פקידת הסעד ויקי היינה מטייחת ההתעללות בדרך של תיוג הילדות בבעיות פסיכיאטריות כדי לפגוע באמינותן...
מתקן חרום ויצ"ו הדסים אבן יהודה של משרד הרווחה – מונעים קשר בין ילד לאמו ולא מוסרים לילד שאמו התקשרה אליו - יוני 2009 - ענת בן חור רוקח עובדת סוציאלית של מרכז חרום וייצ"ו הדסים אבן יהודה – החזיקה בכפיה את ילדיה של האמא ל' ש' מגבעתיים. כשהאמא ל' ש' היתה מתקשרת למתקן החרום כדי לדבר עם ילדיה – סירבה ענת בן חור רוקח לתת לאמא לדבר עם ילדיה, ואמרה לאמא שהילדים לא רוצים לדבר איתה...
שר הרווחה יצחק (בוז'י) הרצוג זורה חול בעיני הציבור - פברואר 2010 - ערוץ 1, מבט שני , "מדינה כאבא ואמא"

"מדע" שקר לכוח ושררה - פרופ. ג'פרי שייילר מדבר על פסיכיאטריה

2006 - ד"ר ג'פרי שיילר, פסיכולוג ופרופסור, זוכה פרס זכויות האדם של  CCHR הבינלאומית, בנאום מרתק בו הוא חושף את האבסורד שבתאוריית מחלות הנפש.
פרופ. ג'פרי שואל: מה אנו יודעים שהוא אמת והפסיכיאטריה טוענת שהוא שקר:
1. הרעיון שישנה פגיעה מוחית מוגדרת שגורמת למחלת נפש - האמת שלא ניתן לומר בודאות מי חולה נפש ומי לא, אם ע"י פענוח תמונות MRI של המוח או פענוע תמונת דם. הפסיכיאטריה המציאה ספר מחלות משלה ה- DSM כי לפתולוגיה אין שום קשר לזה. חיבור גדול אך בדיוני.





מה ההבדל בין ה- DSM לספר מדעי על מחלות?  הפרעה פסיכיאטרית הרשומה ב- DSM היא המצאה בעוד שכל מחלה הרשומה בספר פתולוגי היא פרי מחקר וגילוי. מחלה אמיתית תמצא בניתוח שאחרי המוות, מילת נפש לא. מחלת נפש מתייחסת למשהו שאדם עושה מילה אמיתי מתייחסת למשהו שלאדם יש. כדי שתהיה מחלה אמיתי צריל אדם אחד, למחלת נפש דרושים שני אנשים או יותר. מחלת נפש מאובחנת על בסיס קונפליקט חברתי כלשהו, כשאנשים עושים משהו שמעורר התנגדות אצל אחרים, הם עלולים להיות מאובחנים כחולי נפש. האבחון של מחלות נפש הוא כלי נשק. הטיפול הוא עונש.

קישורים:
  • הפסיכיאטר מומחה לפסיכוגריאטריה - ד"ר איתן חבר - חוות דעת פסיכיאטרית "מקצועית" ואלימה - ע"פ המשתמע מתעודת הרופא הפסיכיאטר איתן חבר כיוון לתייג את הנבדקת כבע"ח ללא הבנה שיפוט או רגשות, שאינו מבין מה נעשה סביבו ויש להרעיל אותו בריספרדל וסמים פסיכיאטרים אחרים עד סוף ימיו, ולכלוא אותו באחד המוסדות הפסיכיאטריים לתשושי נפש. בעוד הנבדקת באה אליו בהנחיית לשכת הרווחה בת ים לחוות דעת למינוי אפוטרופוס בלבד. חוות הדעת של הפסיכיאטר איתן חבר הייתה מנותקת מהמציאות...
  • גננות רוצות שקט בגן והן להוטות מידי לשלוח ילדים לפסיכיאטרים - הכתבה "ברוב קשב" מירב שלמה מלמד , ידיעות תל אביב , חינוך , 26.03.2010 - ב- 2009 נרשמה עלייה של כשבעה אחוזים בהפניית ילדים עד גיל שש למכוני אבחון של הפרעות קשב וריכוז. ד"ר אורלי נקר: מדובר ב"הפניית יתר" מצד גננות למכונים...

יום ראשון, 30 במרץ 2014

מדריך בפנימיית טיפולית "קמר" לקייה של משרד הרווחה בדרום נאשם שהתעלל באחד החניכים

מדריך בפנימייה בדרום נאשם שהתעלל באחד החניכים , גלי צה"ל , רמי שני , 30 ב- מרץ 2014

בן 13 הוכה בשבוע שעבר בידי מדריך בפנימייה בו הוא לומד. הוא נתפס בידי המדריך כשניסה להימלט מהמקום, לאחר שנפל קורבן לאלימות מצד חבריו לספסל הלימודים. הנער המתין לשעת כושר ונמלט מהפנימייה אל תחנת המשטרה 

מדריך בפנימייה בדרום נאשם שהתעלל באחד החניכים



התנהגותו של מדריך בפנימיית נוער טיפולית "קמר" של משרד הרווחה, הובילה אותו היום (א') אל דוכן הנאשמים של בית משפט השלום בבאר שבע. המדריך, תושב כסייפה בן 37, הבחין בחבורת נערים מתקוטטים בפנימייה, הוא הגיע במהירות לזירת ההתקוטטות ותוך כדי ניסיון להפריד בין הניצים - ספג סטירה מאחד מהם. בתגובה, החזיר מכה לפניו ואחר כך המשיך להכות אותו, בהיותם בחדר סגור.

על פי כתב האישום, הוא היכה אותו באגרופיו תחילה, קרע את חולצתו ומנע ממנו לצאת לשתות מים על פי בקשת הנער שהחל לבכות. בשלב מסוים הצליח התלמיד בן ה-13 עשרה להימלט לחדרו. המדריך מצא אותו שם יושב על אחת המיטות. הוא נטל מטאטא והחל להכות אותו עם המקל.

הנער המוכה הצליח שוב להימלט והתלונן על מעשי המדריך במשטרה. המדריך נעצר לחקירה, בה קשר את עצמו לטענת המשטרה לחשדות נגדו. לצד כתב האישום, המכיל סעיפים בדבר הפעלת אלימות כלפי חסר ישע שהיה תחת אחריותו, ביקשה פרקליטות המחוז הדרומי לעצור אותו עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

בתום חקירה מקצועית ולאחר ביסוס התשתית הראייתית הוגש על ידי פרקליטות דרום נגד המדריך כתב אישום ובקשה למעצר עד תום ההליכים.
מפקד תחנת עיירות, סנ"צ יניב רחמים, ציין כ :
"מדובר בתקיפה חמורה של קטין חסר ישע על ידי מבוגר שבעצם היה אחראי לשלומו ולביטחונו ואין מקומו של החשוד במערכת החינוך בכלל ובפנימיות האמורות להוות מסגרת מגנה בפרט וכי החקירה נמשכה עד למיצוי הדין עם המדריך המכה".
על פי כתב האישום שהוגש על ידי פרקליטות מחוז דרום, המדריך היכה את הילד באמצעות המקל בגבו. כתוצאה מהמכות שספג החניך הוא סבל מפציעות רבות בהם גם שטפי דם רבים שעורפו, צווארו, בכתף, בצוואר ובחזה.

שר הרווחה מאיר כהן - מתק שפתיים אבל הילדים מופקרים במוסדות משרד הרווחה
שר הרווחה מאיר כהן ביקר בעבר בפנימיית קמר לקייה 
פנימיית קמר שייכת למשרד הרווחה, מאיר כהן שר הרווחה ביקר בפנימיה זו, פגש נערים ונערות בסיכון ואף הכין עימם ארוחת ערב.

ניתן להבחין בצביעותו של מאיר כהן, סועד ומחייך עם הנערים אך מטייח את זכויותיהם הבסיסיות המוקנות להן מאמנת זכויות הילד ואינו טורח לחוקק חקיקה בנושא זכויות ילדי במסגרות חוץ ביתיות.


הודעת הטיוח של הדוברת משרד הרווחה רוני מלכאי על ביקור שר הרווחה מאיר כהן בפנימיית "קמר" לקייה - אפריל 2013

 הודעת דובר משרד הרווחה על ביקור שר הרווחה מאיר כהן בפנימיית "קמר" לקייה - אפריל 2013
הודעת דובר משרד הרווחה על ביקור שר הרווחה מאיר כהן בפנימיית "קמר" לקייה - אפריל 2013

קישורים:

משרד הרווחה מחריב חיי הילדים בפנימיות ומתנער מאחריות - הכתבה פנייה למבקר: מי אחראי לשלומם של ילדי הפנימיות? , יובל גורן | 18/3/2013 - לאחר שמדריך הורשע באונס נער בפנימייה, ניסתה המועצה לשלום הילד לברר איזה גוף ממשלתי אחראי על תפעול המוסד ועל שלום הילדים בו - אך ללא הצלחה משרד הרווחה: "הנושא באחריות משרד החינוך" משרד החינוך: "זו אחריותו של משרד הרווחה"...

מדריך הפנימיה החריב את עולמו של בן ה- 13 - מרץ 2013 - הצביעות והאכזריות של רשויות הרווחה ובתי משפט לנוער התולשים בכפייה בדלתיים סגורות, ללא ראיות, ילדים מבתיהם למוסדות כליאה מופרטים, שם הם מופקרים להזנחה התעללות ואונס במשך שנים ואין מושיע...


תחלואי הסחר בילדים ברשויות הרווחה ובתי משפט לנוער - מווסתים ילדים בין פנימיות משיקולים זרים - יוני 2012 - משרד הרווחה מווסת ילדים בין פנימיות משיקולים זרים, פוגע בהם ומרחיק אותם מהוריהם. מדובר בילדה אשר הוצאה בכפייה מידי אמה מאחר ופקידת סעד לחוק הנוער סברה שהאמא אינה מסוגל לגדלה. הילדה הועברה לפנימיה באזור מגורי האם. "מחול השדים" של פקידת הסעד ושופטי הנוער ממשיך והם רוצים להעבירה לפנימיה מרוחקת

יום שבת, 29 במרץ 2014

תאגיד מים "מי רמת גן" גונב כסף ממשפחות מעוטות יכולת

תאגיד "מי רמת גן" גונב כסף ממשפחות מעוטות יכולת - המקומון רמת גן, גבעתיים 27.03.2014
- חיובי מים אסטרונומים של כ- 9,000 שקלים למשפחות מעוטות יכולת ואלמנות. תאגיד "מי רמת גן" מתרץ הגזל בתואנת "הפרשי מונים" ו"נזילה" חרף יכולותיו המקצועיות לתקן התקלה במאות שקלים בודדים מעדיף תאגיד "מי רמת גן" לגזול כסף ממשפחות מוחלשות.

תאגיד מים "מי רמת גן" גונב כסף ממשפחות מעוטות יכולת
תאגיד מים "מי רמת גן" גונב כסף ממשפחות מעוטות יכולת

יום שישי, 28 במרץ 2014

ויקי היינה פקידת סעד ושופט יצחק עמית - הזדהמות מערכות המשפט והרווחה

יולי 2013 - מאתר המכון למשפחה ורווחה - יצחק עמית שופט העליון המזעזע מבייש את ביהמ"ש העליון: הכשיר קריעת שתי ילדות מביתן ומשפחתן ללא חקירה נגדית של פק"ס ויקי הנייה מלשכת הרווחה תל אביב, בבמ"ש לנוער – בע"מ 4746/13
יצחק עמית - הרס משפחה ע"פ הבלים ודברי בלע פקידת הסעד ויקי היינה
בע"מ 4746/13
פסק הדין של שופט העליון יצחק עמית פשוט מבזה את בית המשפט העליון, וכמובן את עצמו, בע"מ 4746/13. בפסק הדין השופט "הכשיר" בדיעבד תלישת  שתי ילדות בלונדיניות ויפות, מלאכיות של ממש, מביתם ומשפחתם בתל אביב, והפקרתם להתעללות והזנחה בפנימיית ויצו הדסים ללא אופק להחזרה הבייתה. פקידת הסעד ויקי היינה פועלת בדרך רמיה לתלישת ילדים מהוריהם תוך הכפשות ודברי בלע נגד הורים ללא רבב. ויקי הנייה קרעה את שתי הבנות, מהאמא והסבתא, שהן בעלות אזרחות בריטית, ואפילו הוציאה נגד הילדות, האמא והסבתא צו עיכוב יציאה מהארץ, "כדי שלא יוכלו לברוח מהארץ".


 ילדים נחטפים ע"י פקידות סעד ובית המשפט לנוער אמור להיות חותמת גומי?

בתואנת שווא נאמר לאמא ולסבתא שהילדות נדרשות לאיבחונים, ובתום האיבחונים הן תחזורנה הביתה. נטען שיש "חשש" שהילדות יפתחו איזשהו תסמין, ושאולי הן "מעוכבות התפתחותית" (שזו הגדרה אמורפית ולא ברורה שניתן לומר על כל ילד). מדובר באמת בתא משפחתי הסובל מעוני וחרפת רעב. הסיבה היחידה לכל הטענות נגד האימא והסבתא היא שאין להן כסף, לא רק לילדות, אלא גם לעצמן. מי שרואה את שיניהן המתפוררות של האמא והסבתא מבין, שאלה לא נשים מתעללות, או נשים מזיקות, אלא פשוט אלה נשים שאין להן כסף אפילו לעצמן. אז במקום לבוא ולתת להם תלושי מזון, ולהתחיל לשקם אותן כלכלית, כדי שיהיו בבית כל האמצעים שהילדות לא יהיו "מעוכבות התפתחותית", לרבות אוכל, באה ויקי הנייה ותולשת מהן את משוש חייהן היחיד, מה שמאלץ אותן עכשיו לקושש נדבות כדי לממן עורכי דין למאבק המשפטי, ולהתרושש עוד יותר.
פקידת סעד לחוק הנוער בפעולה - אילוסטרציה
הסיפור התחיל אצל טובה פרי בבית המשפט לנוער, שבכלל לא טרחה לשמוע עדים או לחקור את פקידת הסעד, וכמובן שהתייחסה לאמא והסבתא כמו אל זוג יתושים מטרידים. כך גם היה אצל יהושוע גייפמן בערעור. למרות הקושי להגיע לעליון בתיקי משפחה, הגיעו האמא והסבתא לבית המשפט העליון היישר אל השופט יצחק עמית. המערערות טענו ש"לא התקיים דיון כהלכתו בבית המשפט לנוער, [אצל טובה פרי] באשר לא נחקרו עדים ולא נשמעו ראיות. לשיטתו של בא כוח האם, לאור רגישות הנושא, ועודנו, באים להוציא ילדים מחזקת הוריהם, יש להחיל את הרף ראייתי הנוהג בדין הפלילי". את הטענה הזו שלל השופט עמית בכמה מילים: "האם הייתה מיוצגת בהליך בפני בית המשפט לנוער, ואין לקבל טענתה, שהועלתה בסוף הדרך ולאחר שבית המשפט נתן החלטתו, כביכול נשללה הימנה האפשרות להביא ראיות. די לעיין בבקשה להזמנת עדים על מנת להבין מדוע אין לקבל טענתה של האם".


העדר סדרי דין וחקירות בבית משפט לנוער, סובייטיזציה של בית המשפט???
כבר כאן אנחנו שואלים, אם שופטת הנוער טובה פרי לא הירשתה להביא עדים ולחקור את פקידת הסעד, אז איזה מין סוג של משפט התקיים אצלה באולם? משפט מכור מראש? אם בית המשפט לא שומע עדים ולא חוקר את מי שמעלה טענות ללא ראיות, אז בשביל מה בית המשפט הזה קיים בכלל, ובשביל מה מבזבזים משכורת על טובה פרי? למעשה זוהי מראית עין של עשיית משפט, אבל מה שבטוח ש"משפט" כמו שרואים בסרטים, עם עדים וחקירות, לא היה פה. עמית, בצביעותו טוען שהטענה "נטענה רק בסוף הדרך", אבל מה המשמעות של זה? האם בכלל זה משנה אם טוענים שרוצים לחקור פקידת סעד בתחילת הדרך או בסוף הדרך, אם השופטת בכלל לא רוצה לשמוע אף עד או לחקור אף פקידת סעד, והאם זה מצדיק הפיכת בית המשפט לקרקס של כאילו "עשיית צדק" בסטייל סובייטי? כפי שנראה זו בדיוק עמדתו של השופט עמית, שבתיקי נוער, אין טעם להורים אפילו להגיע לבית המשפט, כי המשחק מכור מראש. כלומר בחזונו של השופט עמית, בית המשפט לנוער הוא מקום שבו מישהו עם הכשרה של שופט אמור באופן סדרתי לשנע ילדים מההורים שלהם לכל יעד שאליו פקידת הסעד מעוניינת לחטוף את הילדים: אומנה, פנימיה, מרכז חירום. בית המשפט לנוער, בחזונו המעוות של יצחק עמית, אמור להיות חותמת גומי של פקידת הסעד, וההורים אמורים לעמוד שם כמו דחלילים, ולמסור את ילדיהם מרצונם לפקידת הסעד.

נקמנות שיפוטיות ולגלוג למכאובם של ההורים ע"י שופט עליון


ראו באיזה לגלוג מתייחס השופט עמית לבקשת האמא להביא עדים ולחקור את פקידת הסעד: "על מנת להבין לאילו עדויות וראיות נתכוון בא כוחה של האם, אציין כי לאחר שהדיון בבית המשפט לנוער הסתיים, ולאחר שבית המשפט כבר נתן החלטתו להוצאת הקטינות ממשמורת האם, פנתה האם לבית המשפט בבקשה לניהול הוכחות ולהזמנת עדים. בבקשה נתבקש בית המשפט לזמן רשימה ארוכה של עדים, לרבות מספר עובדות סוציאליות שטיפלו בענייני המשפחה והקטינות, מנהלת בית הספר, הפסיכולוג שערך את האבחונים, העובדת הסוציאלית מהמרכז לנפגעי סמים והסומכת. בבקשה הוצהר, כי מטעם המבקשת יעידו יעקב בן יששכר מנכ"ל התנועה למען עתיד ילדינו, האם, הסבתא, אחיה של האם, ופסיכולוג חינוכי בשם שאול פורת". ואנו שואלים, איך בדיוק אמור להתקיים משפט צדק, משפט אמיתי, משפט אדברסרי, אם המבקשת, האמא הטבעית, הביולוגית, לא יכולה להביא את העדים שלה, כי השופט חושב שכולם ראויים לגיחוך? פשוט ביזיון של שופט, השופט יצחק עמית.
אנו חייבים לציין שפסק דין זה מהווה נקמה אישית של השופט יצחק עמית ביעקב בן יששכר והתנועה למען עתיד ילדנו . ברגע שהשופט עמית ראה את השם של יעקב בן יששכר הוא התחלחל, כי ידוע לשופט עמית שיעקב בן ייששכר (צפו בסרט זכות אבות, ותבינו). העניין הוא שבדיוק חודש לפני מתן פסק דין זה תבע יעקב בן יששכר 3 שופטי משפחה ישראליים בבית המשפט הפדראלי בפנסילבניה בגין עידוד חטיפת וכליאת ילדים, וקבלת שוחד. מכיון שהשמועה נפוצה בקרב כל השופטים, כי הם עלולים לתת את הדין בחו"ל על מעשים נפשעים, החליט השופט יצחק עמית לסגור עם יעקב בן יששכר חשבון, וזו לדעתנו הסיבה האמיתית מאחורי הקלעים לפסק דין מטורלל זה.Docket Report in RICO Case Against 3 Israeli family Court Judges


דיני נפשות או דיני רכילויות????


אבל זו רק ההתחלה. מסתבר שלשופט עמית יש עוד הרבה מה לומר, והמדובר בדברים מזעזעים ביותר מבחינת חוסר התשתית החוקית, במיוחד כשהם באים מפיו של שופט "עליון", שאמור להשגיח שהשופטים בערכאות הנמכות פועלים על פי החוק המהותי וסדרי הדין הפרוצדורליים, במיוחד כשלפנינו דיני משפחות, והתערבות של המדינה בזכות הבסיסית ביותר, הזכות לחיי משפחה ולגדל ילדים. ראשית, יוצא השופט יצחק עמית מתוך הנחה שפקידת סעד היא "מומחית". כבר עתה אנו שואלים, מומחית למה??? מה היא כבר למדה ומה היא מבינה, ומדוע כמומחית, הוא חושב שאין צורך לחקור אותה? הרי בכל בית משפט, מומחים נחקרים שתי וערב, אז מדוע שהפק"ס לחוק הנוער יהיו פטורות מחקירה נגדית, כדבר שבגדרה? אולי הן משקרות? אולי יש להן אינטרס אישי או היכרות אישית? אולי מישהו הבטיח להן שוחד? מדוע שהן לא יחקרו? הרי דווקא נקדת המוצא (המטופשת) שהן מונחיות, מחייבת חקירה נגדית. כפי שנראה, השופט עמית מתאר את המומחיות של פקידת הסעד בסך הכול ביכולת ללקט אינפורמציה. זו מומחיות? הרי הן מעולם לא הוכשרו בדיני ראיות כפי שהשופטים עצמם הוכשרו.

תסקיר פקידת סעד לחוק הנוער ויקי היינה מהווה אוסף רכילויות בכסות של מומחיות


הנה עוד "פנינים" מפיו של השופט, יצחק עמית: "עדות מומחה היא אחד החריגים לעדויות שמיעה, אך את תסקיר פקיד הסעד אין לראות כחוות דעת של "עד מומחה" במשמעותו לפי סעיפים 20 ו-26 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 (ע"א 3554/91 אלמונית נ' היועץ המשפטי לממשלה, בפסקה 5 (9.10.1991) (להלן: עניין אלמונית)). המידע שאותו ליקט, אסף וריכז פקיד הסעד, לא נדרש לעמוד בתנאי הקבילות הרגילים, דווקא מן הטעם שרובו מבוסס על עדויות שמיעה שנאספו מפי גורמים שונים. במישור הקבילות, יש לראות אפוא את התסקיר כחריג לעדות שמיעה". 
 ואנו שואלים, מאיפה מביא השופט את הטענות האלה? אם הוא כבר אומר שתסקיר פקידת סעד הוא כמו עדות מומחה, אז מדוע שלא יחולו סעיפים 20 ו-26 לפקודת הראיות? ואם הוא כבר מודע לכך שהמידע שפקידת הסעד מלקטת "מבוסס על עדות שמיעה", (ועדות שמיעה ככל היא עדות אסורה שאינה קבילה), אז במקום לדרוש הבטחות שהמידע הוא אכן אמין וראוי לבוא בפני בית המשפט, אז ההיגיון שלו מוביל אותו לקבוע בדיוק להיפך… שאין צורך לחקור את המידע שליקטה פקידת הסעד כעדות שמיעה? נראה שנתהפכו היצרות בהלך החשיבה של השופט עמית.
מניין הביטחון שעדות השמיעה שליקטה פקידת הסעד הוא אמין? אולי מישהו שמע שמועה? אולי מישהו רצה להתנקם? איך ייתכן שדווקא תסקיר פקידת סעד יהיה פטור מחקירה נגדית, למרות שאין לכך כל הסמכה או הוראה בפקודת הראיות? הרי קיימת פקודת ראיות, והיא אומרת שניתן להביא רק עדויות כשרות, והחריגים של "עדות שמיעה" מפורטים בפקודת הראיות. תסקיר פק"ס לא מאוזכר שם. אז מנין החוצפה לומר ש"יש לראות את התסקיר כאילו הוא חריג לכללים שבפקודת הראיות? לזה קוראים חקירקה שיפוטית. השופט פשוט יוצר חקיקה ספציפית לנושא פקידות הסעד לחוק הנוער, וזה פשוט מביש ומחליא.
שימו לב מה אומר סע' 20 לחוק הראיות: "בית המשפט רשאי, אם אין הוא רואה חשש לעיוות דין, לקבל כראיה, בכתב, חוות דעתו של מומחה בשאלה שבמדע, שבמחקר, שבאמנות או שבידיעה מקצועית (להלן – חוות דעת), ותעודה של רופא על מצב בריאותו של אדם (להלן – תעודת רופא)". כלומר מספיק שבעל הדין מעלה חשש לעיוות דין, וזו שאלה עובדתית המצריכה חקירה, שאז לא ניתן "לקבל כראייה בכתב" חוות דעת של מומחה. שימו לב שהמומחה הוא בשאלה של מדע, מחקר, אמנות או ידיעה מקצועית. אם כך, מה יש בעבודה סוציאלית, ששם יוצאת פקידת סעד לשטח ומראיינת אנשים, שהופך את חוות הדעת שלה ל"מומחיות בידיעה מקצועית"?
וכעת שימו לב מה אומר סעיף 26 לפקודת הראיות: "(א) הוראות סימן זה אינן גורעות מכוחו של בית המשפט לצוות כי מומחה או רופא או עובד הציבור ייחקרו בבית המשפט, ובית המשפט יעתר לבקשתו של בעל דין לצוות על כך. (ב) נתברר לבית המשפט שבקשתו של בעל דין לחקור מומחה או רופא או עובד הציבור בבית המשפט באה לשם קנטור או מתוך קלות דעת, רשאי הוא להטיל על המבקש את הוצאות החקירה". פקודת הראיות קובעת ש"בית המשפט ייעתר לבקשת בעל דין לצוות על חקירת מומחה". לא כתוב רשאי, אלא "ייעתר", כלומר זו חובת בית המשפט לזמן את המומחית לחקירה. עכשיו קיראו את פסק הדין וראו את השופט עמית מייצר חקיקה שופטית חדשה במסלול עוקף לפקודת הראיות, מסלול סובייטי שבו הופכת פקידת הסעד ה"תורה מסיני" של תיקי הנוער והוצאת הילדים מהבית.

ההשוואה המטופשת בין תסקיר פקידת סעד לנוער ותסקיר שירותי מבחן


לשם חיזוק דבריו, מצא השופט עמית דוגמא אחת שאיכשהו דומה לתסקיר של פקידת סעד, וזהו תסקיר שירותי המבחן לענין העונש של מי שמשפטו הפלילי כבר נגמר, ומה שנשאר זה רק העונש. אלא שזה בכלל לא דומה לתסקיר פק"ס. תסקיר שירותי המבחן בתיק פלילי מוגש לאחר שבמשפט הפלילי, הנאשם הביא כל עד וכל עדה שמצא לנכון להביא להגנתו, כלומר התקיים משפט עם עדים וחקירות מלאות, של כל המומחים ושל כל השוטרים. אף אחד לא פטור מעדות. אז זה בכלל לא דומה לתסקיר של פקידת סעד במשפט נוער, כאשר התסקיר בנוער בעצם שקול לכתב האישום. יצחק עמית מבקש לעשות קיצור דרך, לדלג על שלב העדויות, ולהפוך את "כתב האישום" (כלומר כתב התביעה בנוער) אוטומטית לפסק דין, בלי עדים, ובלי בטיח. אפילו נאשמים בטחוניים מקבלים את ההזדמנות לחקור את מי שמאשים אותם. וראו זה פלא, עמית, בחזונו רואה את פקידת הסעד, מי שיוזמת את ההליך בבית המשפט לנוער, ומי שדבריה הם הבסיס (מילה במילה) לכתב התביעה להכרזת נזקקות והוצאה מהבית, כמי שבעצם תחרוץ גורלות, ללא פיקוח או בקרה, והיא זו שתקבע איך ייראה פסק הדין.

תסקיר פק"ס לחוק הנוער מול תסקיר פק"ס לסדרי דין


בל נשכח שבפסק דין זה עמית דיבר על תסקירי פק"ס לחוק הנוער. יש גם תסקירים לסדרי דין בתיקי גירושין. גם בין שני אלה יש הבדל מהותי. בחוק הנוער (כלומר חטיפת ילדים לפנימיות והוצאה מהבית) ה"תסקיר" הוא בעצם כתב התביעה. מי שיוזמת את ההליך היא פקידת הסעד, ומי שתובע פורמלית זו הפרקליטות שהיא המייצגת של פקידת הסעד. התסקיר בנוער מוכן לפני שהוחלט בשירותי הרווחה להוציא צו נזקקות לילדות באמצעות פניה לבית המשפט לנוער, והתסקיר בעצם מועתק מילה במילה לכתב התביעה בנוער. בתיקי גירושין, תסקיר מגיע אחרי שאחד ההורים תובע את ההורה השני, ובית המשפט מבקש "חקירה" על מנת לקבל תוספת מידע מגורם חיצוני על המידע שההורים מוסרים בכתב התביעה ובכתב ההגנה.
עמית לא עושה אבחנה בין שני סוגי התסקירים למרות שההבדלים בינהם הם תהומיים. בתיקי גירשין (משמורת והסדרי ראייה) אין בכלל שום צורך בתסקיר של פקידות סעד. אין צורך לשלוח מישהי על מנת ללקט נתונים על שני ההורים, ולהתסיס אותם זה נגד זה. בית המשפט למשפחה יכול להסתדר יפה מאוד גם בלי תסקירי פקידות הסעד בגירושין. ההורים יכולים לספר את הסיפורים שלהם אחד נגד השני ישירות אל השופט, ללא תיווך של פקידת סעד, ויחליט השופט על סמך דיני הראיות מי בינהם צודק, במיוחד לאור העובדה שאם שני ההורים נורמטיביים, אז לשניהם זכויות שוות על הילדים, ואין זו "חובה להכריע" באמצעות פקידת סעד "מי עדיף". לעומת זאת בתיקי נזקקות בנוער, תסקיר פקידת הסעד לנוער הוא ליבת הענין, כי זה המסמך שבגללו הרווחה רוצה להוציא את הילדים מבית ההורים. גם אם יש הבדלים בין השניים, עדיין אין כל סיבה מדוע שפקידת הסעד, כמו כל גורם חיצוני, לא תיחקר על מה שהיא כותבת.
בגדי המלך החדשים: "דרך המלך בלי חקירת פק"ס", או המלך עירום או שהמלכה ערומה????


בסופו של פסק הדין אומר השופט עמית כי "סיכומו של דבר, שהעקרונות ודרכי הפעולה של פקידי הסעד אינם כמו אלה הנוהגים בהליך משפטי פלילי או אזרחי רגיל. תסקיר של פקיד סעד אינו בגדר עדות או עדות מומחה; הדברים הנכתבים בתסקיר אינם מבוססים בהכרח על מידע העומד בתנאי הקבילות; דרך המלך היא לשמוע את טענות הצדדים בעקבות הגשת התסקיר; במקרים בהם פקיד הסעד נחקר היקף החקירה נגזר ממעמדו המיוחד של פקיד סעד; בית המשפט רשאי, בנסיבות מסוימות, לאפשר חקירה של גורם שהעביר מידע לפקיד הסעד; שיקול הדעת הסופי לגבי משקל התסקיר וההכרעה בעניינו של הקטין לעולם מסור לבית המשפט". אבל מי שקורא את כל פסק הדין רואה ששום דבר ממה שאמר השופט עד כה אינו מוביל למסקנה ש"דרך המלך היא לשמוע את טענות הצדדים בעקבות הגשת התסקיר", במקום לחקור את פקידת הסעד על תסקירה. פשוט אין לכך כל צידוק לוגי, או אסמכתא בפקודת הראיות, או כל חקיקה אחרת.
להיפך, דרך המלך הנכונה היא חקירה נגדית של כל פקידת סעד שמשתתפת בכתיבת תסקיר. יש לשאול אותן שאלות קריטיות כמו כמה ניסיון יש להן בכלל. אולי זוהי פקידת סעד שרק אתמול סיימה את המכון להכשרת פקידות סעד ברח' ז'בוטינסקי 1 ברמת גן? אולי זו אחת שיש לה אג'נדה, שהיא עצמה גרושה מרירה שרוצה לנקום? אולי לא פתחה את אוגדן הספרות המקצועית לפני שכתבה תסקיר? אולי לא רעננה את ידיעותיה בתע"ס? אולי יש עליה תלונות מפה ועד תאילנד? איזה מין בית משפט זה שגם לא חוקרים פקידת סעד, וגם אי אפשר להביא עדים???
שימו לב שבמקרה זה התלוננו האמא והסבתא גם על כך שפקידת הסעד לא נחקרה, וגם על כך שטובה פרי לא הירשתה להביא עדים חיצוניים. לנושא של הבאת עדים סותרים לפקידת הסעד, עמית בכלל לא התייחס. את זה הוא פטר בלגלוג ש"די לראות את רשימת העדים" כדי להבין שאין צורך בהם. אז מה זה אומר? שאם היו מביאים עדים קליברים, אז הוא כן היה מוצא שטובה פרי נהגה שלא לפי דין, והיה מבטל את פסק הדין?

ומה עם עיכוב היציאה?

שימו לב איזה כוח יש לפקידות הסעד… הן גן יכולות להוציא עיכוב יציאה ולרתק גם את הילדים וגם את ההורים לישראל. הרי זו הפרת זכויות אזרח הכי בסיסיות שיש, הזכות להיכנס ולצאת מהמדינה. וראו זה פלא, השופט שמקבל בעליון את כל התיקים ה"יחברתיים" יצחק עמית, בכלל לא מפריע לו שפוגעם בחירויות בסיסיות של אזרחים. המדינה מעל הכול! הרי כאן האמא והסבתא הן בריטיות. כל עוד המדינה אוחזת בילדים שבפנימיה, אז למי זה בדיוק מפריע אם האמא והסבתא פשוט יתנדפו מהמדינה? כל מה שיש לשופט עמית לומר על זה הוא "נראה כי המהלך המשפטי של הוצאת צווי עיכוב יציאה מהארץ, אך העמיק את החשדנות מצד האם והסבתא כלפי גורמי הרווחה". מדוע אין הוא מכריע אם "המהלך המשפטי" הזה מותר, או לא? בשביל מה משלמים לו משכורת?

איך תרם השופט עמית למוות של הילדים של קרינה בריל, איגור ומירה?


לסיום, לאחר ששלל מהאימא והסבתא את הזכות להתגונן מפני לקיחת שתי הילדות מהן, וגזר עליהן חיים של שברון לב וגעגועים עזים, ממשיך השופט יצחק עמית בלשון הרמיה וכותב "ולבסוף, אין לי אלא לחזור ולפנות לאם ולסבתא בקריאה לשתף פעולה עם אנשי המקצוע". במילים אחרות, השופט עמית שולח מסר להורים מאוד פשוט: כאשר באה פקידת סעד לקחת את הילדים שלכם, תנו את הילדים לפקידת הסעד, היפטרו מהילדים, תישכחו מהם, כי לא יהיה לכם כל תקווה להתגונן בבית המשפט. לא תוכלו להעיד ולא תוכלו לחקור את פקידת הסעד, אז מוטב שפשוט תעשו מה שפקידת הסעד רוצה ותימסרו לה את הילדים שלכם מרצון.
את פסק הדין הזה הפיצו פקידות הסעד לכול העולם ואחותו, שכן זהו ניצחון גדול עבורן. פסק הדין הזה הופץ גם בכל הלשכות לסיוע משפטי, ולכל שאר העוסקים בנושא. לא פלא שחודשים ספורים לאחר מכן, כאשר קרינה בריל, העולה החדשה מאוקאינה שמעה שפקידת סעד מעוניינת לנקוש על דלתה, היא שחטה את ילדיה. מי שהיא התייעצה איתו הסביר לה שבגלל יצחק עמית, הסיכויים שיקחו לה את הילדים הם 99%. אז קרינה בריל שחטה את ילדיה, ואי אפשר לומר שליצחק עמית לא הייתה תרומה למעשה השחיטה בסכין המטבח הוירטואלית שהניף על הילדים של ההורים החלשים/מוחלשים בקהילה.


פקידת הסעד ויקי היינה מטייחת התעללות בפעוטות במרכז חירום ויצו הדסים


קישורים:

פרשת כליאת דודו דהאן במעון מקי"ם - פרצופם המזוהם של רשויות הרווחה לסחר בילדים - המאמר פרשת מעון מקי"ם אוגוסט 2012 - דודו דהאן נולד לאמו, ליליאן ביום 29/12/69 בביה"ח בתר בחיפה. -לאם היולדת נמסר לדבריה לאחר הלידה הקשה שעברה על ידי ד"ר מרגלית כי הוולד מת והיא שולחה לביתה לאחר שלושה ימים בביה"ח...
דרכי טיפול בקשישים בקהילה: לשכת הרווחה תל אביב - פקידת הסעד ענבל בורנשטיין - מתוך תכנית המקור - ערוץ 10 - נובמבר 2011 - פקידת סעד ענבל בורנשטיין ל"הגנת" קשישים ממינהל שירותי חברתיים תל אביב מציגה דרכי טיפול בקשיש בקהילה ע"פ מדיניות משרד הרווחה. פקידת סעד "מטפלת" בכ- 400 איש בקהילה מה שאינו מאפשר לה טיפול אפקטיבי כלשהו מלבד הוצאת צווים שיפוטיים מטופשים לגירוש אדם מביתו ומהקהילה ונישולו מרכושו וכליאתו בבית אבות לשארית ימיו...

דרי רחוב - תכנית "שתולים" - מאפיינים התנהגותיים בעייתיים של עובדי הרווחה בעיריית תל אביב - אפריל 2010 - בתחקיר "שתולים" על חסרי הבית בישראל, השתול איתן עדי, עו"ד במקצועו, נשלח ל-30 יום ברחוב. הוא נתקל באוכלוסיית הרחוב: הומלסים זונות ונרקומנים הנמצאים במלחמת הישרדות מול הקור היעדר הפרנסה והלינה. עובדות סוציאליות מהיחידה לדרי רחוב של עיריית ת"א האמורות לטפל ולסייע לו, מתעמרות בו, משפילות אותו, מפשיטות את כבודו מעליו ומעבירות אותו מגורם אחד לשני כדי להטביע אותו בסבך הביורוקרטיה על מנת שיתייאש ולא יחזור אליהן.

לשכת הרווחה עיריית תל אביב בשירות המאכ'רים - הפקרת נערה להתעללות מינית במשך שנים - דע כי רוב המטפלים ומאבחנים, בעלי פנימיות ומעונות מופרטות, תאגידי אפוטרופסות ועוד, השורצים בשירותי הרווחה העירוניים הרי הם כמו מאכ'רים , רצונם לקבל ילדים נערים וחוסים ככלי לעשיית כסף קל, תוך שהם מציעים תכניות "שיקום" ו"טיפול", חסרות תועלת מזיקות ומסוכנות. - עובדי הרווחה, ועדות החלטה, פקידי הסעד, ועובדים הסוציאליים ברשות המקומית שומעים היטב את ה"מאכ'רים" ומרצים אותם, אך אינם רואים ממטר את האזרח - פברואר 2010 - סיפורה של נערה מוכרת ו"מטופלת" מספר שנים ע"י שירותי הרווחה של עיריית תל אביב. ...

נרדפת - קשישה בורחת ממינהל השירותים החברתיים של עיריית תל אביב - המאמר "סיפורי סבתא" ידיעות אחרונות - 24 שעות , משה רונן , יחזקאל אדירם , 17.06.2009. - שרה כהן בת ה-95, דודתם של חמוטל ודורי בן זאב, מתגוררת כבר חודשיים בדירת מסתור, נמלטת משירותי הרווחה. כל מי שפוגש בה כולל ארבעה פסיכיאטרים, שאבחנו אותו לאחרונה, קובע כי מדובר באישה צלולה ומתפקדת. אז למה במחלקת הרווחה של עיריית תל אביב מתעקשים לאשפז אותה במוסד גריאטרי?

ויקי היינה פקידת סעד ושופט יצחק עמית - הזדהמות מערכות המשפט והרווחה

יולי 2013 - מאתר המכון למשפחה ורווחה - יצחק עמית שופט העליון המזעזע מבייש את ביהמ"ש העליון: הכשיר קריעת שתי ילדות מביתן ומשפחתן ללא חקירה נגדית של פק"ס ויקי הנייה מלשכת הרווחה תל אביב, בבמ"ש לנוער – בע"מ 4746/13
יצחק עמית - הרס משפחה ע"פ הבלים ודברי בלע פקידת הסעד ויקי היינה
בע"מ 4746/13
פסק הדין של שופט העליון יצחק עמית פשוט מבזה את בית המשפט העליון, וכמובן את עצמו, בע"מ 4746/13. בפסק הדין השופט "הכשיר" בדיעבד תלישת  שתי ילדות בלונדיניות ויפות, מלאכיות של ממש, מביתם ומשפחתם בתל אביב, והפקרתם להתעללות והזנחה בפנימיית ויצו הדסים ללא אופק להחזרה הבייתה. פקידת הסעד ויקי היינה פועלת בדרך רמיה לתלישת ילדים מהוריהם תוך הכפשות ודברי בלע נגד הורים ללא רבב. ויקי הנייה קרעה את שתי הבנות, מהאמא והסבתא, שהן בעלות אזרחות בריטית, ואפילו הוציאה נגד הילדות, האמא והסבתא צו עיכוב יציאה מהארץ, "כדי שלא יוכלו לברוח מהארץ".


 ילדים נחטפים ע"י פקידות סעד ובית המשפט לנוער אמור להיות חותמת גומי?

בתואנת שווא נאמר לאמא ולסבתא שהילדות נדרשות לאיבחונים, ובתום האיבחונים הן תחזורנה הביתה. נטען שיש "חשש" שהילדות יפתחו איזשהו תסמין, ושאולי הן "מעוכבות התפתחותית" (שזו הגדרה אמורפית ולא ברורה שניתן לומר על כל ילד). מדובר באמת בתא משפחתי הסובל מעוני וחרפת רעב. הסיבה היחידה לכל הטענות נגד האימא והסבתא היא שאין להן כסף, לא רק לילדות, אלא גם לעצמן. מי שרואה את שיניהן המתפוררות של האמא והסבתא מבין, שאלה לא נשים מתעללות, או נשים מזיקות, אלא פשוט אלה נשים שאין להן כסף אפילו לעצמן. אז במקום לבוא ולתת להם תלושי מזון, ולהתחיל לשקם אותן כלכלית, כדי שיהיו בבית כל האמצעים שהילדות לא יהיו "מעוכבות התפתחותית", לרבות אוכל, באה ויקי הנייה ותולשת מהן את משוש חייהן היחיד, מה שמאלץ אותן עכשיו לקושש נדבות כדי לממן עורכי דין למאבק המשפטי, ולהתרושש עוד יותר.
פקידת סעד לחוק הנוער בפעולה - אילוסטרציה
הסיפור התחיל אצל טובה פרי בבית המשפט לנוער, שבכלל לא טרחה לשמוע עדים או לחקור את פקידת הסעד, וכמובן שהתייחסה לאמא והסבתא כמו אל זוג יתושים מטרידים. כך גם היה אצל יהושוע גייפמן בערעור. למרות הקושי להגיע לעליון בתיקי משפחה, הגיעו האמא והסבתא לבית המשפט העליון היישר אל השופט יצחק עמית. המערערות טענו ש"לא התקיים דיון כהלכתו בבית המשפט לנוער, [אצל טובה פרי] באשר לא נחקרו עדים ולא נשמעו ראיות. לשיטתו של בא כוח האם, לאור רגישות הנושא, ועודנו, באים להוציא ילדים מחזקת הוריהם, יש להחיל את הרף ראייתי הנוהג בדין הפלילי". את הטענה הזו שלל השופט עמית בכמה מילים: "האם הייתה מיוצגת בהליך בפני בית המשפט לנוער, ואין לקבל טענתה, שהועלתה בסוף הדרך ולאחר שבית המשפט נתן החלטתו, כביכול נשללה הימנה האפשרות להביא ראיות. די לעיין בבקשה להזמנת עדים על מנת להבין מדוע אין לקבל טענתה של האם".


העדר סדרי דין וחקירות בבית משפט לנוער, סובייטיזציה של בית המשפט???
כבר כאן אנחנו שואלים, אם שופטת הנוער טובה פרי לא הירשתה להביא עדים ולחקור את פקידת הסעד, אז איזה מין סוג של משפט התקיים אצלה באולם? משפט מכור מראש? אם בית המשפט לא שומע עדים ולא חוקר את מי שמעלה טענות ללא ראיות, אז בשביל מה בית המשפט הזה קיים בכלל, ובשביל מה מבזבזים משכורת על טובה פרי? למעשה זוהי מראית עין של עשיית משפט, אבל מה שבטוח ש"משפט" כמו שרואים בסרטים, עם עדים וחקירות, לא היה פה. עמית, בצביעותו טוען שהטענה "נטענה רק בסוף הדרך", אבל מה המשמעות של זה? האם בכלל זה משנה אם טוענים שרוצים לחקור פקידת סעד בתחילת הדרך או בסוף הדרך, אם השופטת בכלל לא רוצה לשמוע אף עד או לחקור אף פקידת סעד, והאם זה מצדיק הפיכת בית המשפט לקרקס של כאילו "עשיית צדק" בסטייל סובייטי? כפי שנראה זו בדיוק עמדתו של השופט עמית, שבתיקי נוער, אין טעם להורים אפילו להגיע לבית המשפט, כי המשחק מכור מראש. כלומר בחזונו של השופט עמית, בית המשפט לנוער הוא מקום שבו מישהו עם הכשרה של שופט אמור באופן סדרתי לשנע ילדים מההורים שלהם לכל יעד שאליו פקידת הסעד מעוניינת לחטוף את הילדים: אומנה, פנימיה, מרכז חירום. בית המשפט לנוער, בחזונו המעוות של יצחק עמית, אמור להיות חותמת גומי של פקידת הסעד, וההורים אמורים לעמוד שם כמו דחלילים, ולמסור את ילדיהם מרצונם לפקידת הסעד.

נקמנות שיפוטיות ולגלוג למכאובם של ההורים ע"י שופט עליון


ראו באיזה לגלוג מתייחס השופט עמית לבקשת האמא להביא עדים ולחקור את פקידת הסעד: "על מנת להבין לאילו עדויות וראיות נתכוון בא כוחה של האם, אציין כי לאחר שהדיון בבית המשפט לנוער הסתיים, ולאחר שבית המשפט כבר נתן החלטתו להוצאת הקטינות ממשמורת האם, פנתה האם לבית המשפט בבקשה לניהול הוכחות ולהזמנת עדים. בבקשה נתבקש בית המשפט לזמן רשימה ארוכה של עדים, לרבות מספר עובדות סוציאליות שטיפלו בענייני המשפחה והקטינות, מנהלת בית הספר, הפסיכולוג שערך את האבחונים, העובדת הסוציאלית מהמרכז לנפגעי סמים והסומכת. בבקשה הוצהר, כי מטעם המבקשת יעידו יעקב בן יששכר מנכ"ל התנועה למען עתיד ילדינו, האם, הסבתא, אחיה של האם, ופסיכולוג חינוכי בשם שאול פורת". ואנו שואלים, איך בדיוק אמור להתקיים משפט צדק, משפט אמיתי, משפט אדברסרי, אם המבקשת, האמא הטבעית, הביולוגית, לא יכולה להביא את העדים שלה, כי השופט חושב שכולם ראויים לגיחוך? פשוט ביזיון של שופט, השופט יצחק עמית.
אנו חייבים לציין שפסק דין זה מהווה נקמה אישית של השופט יצחק עמית ביעקב בן יששכר והתנועה למען עתיד ילדנו . ברגע שהשופט עמית ראה את השם של יעקב בן יששכר הוא התחלחל, כי ידוע לשופט עמית שיעקב בן ייששכר (צפו בסרט זכות אבות, ותבינו). העניין הוא שבדיוק חודש לפני מתן פסק דין זה תבע יעקב בן יששכר 3 שופטי משפחה ישראליים בבית המשפט הפדראלי בפנסילבניה בגין עידוד חטיפת וכליאת ילדים, וקבלת שוחד. מכיון שהשמועה נפוצה בקרב כל השופטים, כי הם עלולים לתת את הדין בחו"ל על מעשים נפשעים, החליט השופט יצחק עמית לסגור עם יעקב בן יששכר חשבון, וזו לדעתנו הסיבה האמיתית מאחורי הקלעים לפסק דין מטורלל זה.Docket Report in RICO Case Against 3 Israeli family Court Judges


דיני נפשות או דיני רכילויות????


אבל זו רק ההתחלה. מסתבר שלשופט עמית יש עוד הרבה מה לומר, והמדובר בדברים מזעזעים ביותר מבחינת חוסר התשתית החוקית, במיוחד כשהם באים מפיו של שופט "עליון", שאמור להשגיח שהשופטים בערכאות הנמכות פועלים על פי החוק המהותי וסדרי הדין הפרוצדורליים, במיוחד כשלפנינו דיני משפחות, והתערבות של המדינה בזכות הבסיסית ביותר, הזכות לחיי משפחה ולגדל ילדים. ראשית, יוצא השופט יצחק עמית מתוך הנחה שפקידת סעד היא "מומחית". כבר עתה אנו שואלים, מומחית למה??? מה היא כבר למדה ומה היא מבינה, ומדוע כמומחית, הוא חושב שאין צורך לחקור אותה? הרי בכל בית משפט, מומחים נחקרים שתי וערב, אז מדוע שהפק"ס לחוק הנוער יהיו פטורות מחקירה נגדית, כדבר שבגדרה? אולי הן משקרות? אולי יש להן אינטרס אישי או היכרות אישית? אולי מישהו הבטיח להן שוחד? מדוע שהן לא יחקרו? הרי דווקא נקדת המוצא (המטופשת) שהן מונחיות, מחייבת חקירה נגדית. כפי שנראה, השופט עמית מתאר את המומחיות של פקידת הסעד בסך הכול ביכולת ללקט אינפורמציה. זו מומחיות? הרי הן מעולם לא הוכשרו בדיני ראיות כפי שהשופטים עצמם הוכשרו.

תסקיר פקידת סעד לחוק הנוער ויקי היינה מהווה אוסף רכילויות בכסות של מומחיות


הנה עוד "פנינים" מפיו של השופט, יצחק עמית: "עדות מומחה היא אחד החריגים לעדויות שמיעה, אך את תסקיר פקיד הסעד אין לראות כחוות דעת של "עד מומחה" במשמעותו לפי סעיפים 20 ו-26 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 (ע"א 3554/91 אלמונית נ' היועץ המשפטי לממשלה, בפסקה 5 (9.10.1991) (להלן: עניין אלמונית)). המידע שאותו ליקט, אסף וריכז פקיד הסעד, לא נדרש לעמוד בתנאי הקבילות הרגילים, דווקא מן הטעם שרובו מבוסס על עדויות שמיעה שנאספו מפי גורמים שונים. במישור הקבילות, יש לראות אפוא את התסקיר כחריג לעדות שמיעה". 
 ואנו שואלים, מאיפה מביא השופט את הטענות האלה? אם הוא כבר אומר שתסקיר פקידת סעד הוא כמו עדות מומחה, אז מדוע שלא יחולו סעיפים 20 ו-26 לפקודת הראיות? ואם הוא כבר מודע לכך שהמידע שפקידת הסעד מלקטת "מבוסס על עדות שמיעה", (ועדות שמיעה ככל היא עדות אסורה שאינה קבילה), אז במקום לדרוש הבטחות שהמידע הוא אכן אמין וראוי לבוא בפני בית המשפט, אז ההיגיון שלו מוביל אותו לקבוע בדיוק להיפך… שאין צורך לחקור את המידע שליקטה פקידת הסעד כעדות שמיעה? נראה שנתהפכו היצרות בהלך החשיבה של השופט עמית.
מניין הביטחון שעדות השמיעה שליקטה פקידת הסעד הוא אמין? אולי מישהו שמע שמועה? אולי מישהו רצה להתנקם? איך ייתכן שדווקא תסקיר פקידת סעד יהיה פטור מחקירה נגדית, למרות שאין לכך כל הסמכה או הוראה בפקודת הראיות? הרי קיימת פקודת ראיות, והיא אומרת שניתן להביא רק עדויות כשרות, והחריגים של "עדות שמיעה" מפורטים בפקודת הראיות. תסקיר פק"ס לא מאוזכר שם. אז מנין החוצפה לומר ש"יש לראות את התסקיר כאילו הוא חריג לכללים שבפקודת הראיות? לזה קוראים חקירקה שיפוטית. השופט פשוט יוצר חקיקה ספציפית לנושא פקידות הסעד לחוק הנוער, וזה פשוט מביש ומחליא.
שימו לב מה אומר סע' 20 לחוק הראיות: "בית המשפט רשאי, אם אין הוא רואה חשש לעיוות דין, לקבל כראיה, בכתב, חוות דעתו של מומחה בשאלה שבמדע, שבמחקר, שבאמנות או שבידיעה מקצועית (להלן – חוות דעת), ותעודה של רופא על מצב בריאותו של אדם (להלן – תעודת רופא)". כלומר מספיק שבעל הדין מעלה חשש לעיוות דין, וזו שאלה עובדתית המצריכה חקירה, שאז לא ניתן "לקבל כראייה בכתב" חוות דעת של מומחה. שימו לב שהמומחה הוא בשאלה של מדע, מחקר, אמנות או ידיעה מקצועית. אם כך, מה יש בעבודה סוציאלית, ששם יוצאת פקידת סעד לשטח ומראיינת אנשים, שהופך את חוות הדעת שלה ל"מומחיות בידיעה מקצועית"?
וכעת שימו לב מה אומר סעיף 26 לפקודת הראיות: "(א) הוראות סימן זה אינן גורעות מכוחו של בית המשפט לצוות כי מומחה או רופא או עובד הציבור ייחקרו בבית המשפט, ובית המשפט יעתר לבקשתו של בעל דין לצוות על כך. (ב) נתברר לבית המשפט שבקשתו של בעל דין לחקור מומחה או רופא או עובד הציבור בבית המשפט באה לשם קנטור או מתוך קלות דעת, רשאי הוא להטיל על המבקש את הוצאות החקירה". פקודת הראיות קובעת ש"בית המשפט ייעתר לבקשת בעל דין לצוות על חקירת מומחה". לא כתוב רשאי, אלא "ייעתר", כלומר זו חובת בית המשפט לזמן את המומחית לחקירה. עכשיו קיראו את פסק הדין וראו את השופט עמית מייצר חקיקה שופטית חדשה במסלול עוקף לפקודת הראיות, מסלול סובייטי שבו הופכת פקידת הסעד ה"תורה מסיני" של תיקי הנוער והוצאת הילדים מהבית.

ההשוואה המטופשת בין תסקיר פקידת סעד לנוער ותסקיר שירותי מבחן


לשם חיזוק דבריו, מצא השופט עמית דוגמא אחת שאיכשהו דומה לתסקיר של פקידת סעד, וזהו תסקיר שירותי המבחן לענין העונש של מי שמשפטו הפלילי כבר נגמר, ומה שנשאר זה רק העונש. אלא שזה בכלל לא דומה לתסקיר פק"ס. תסקיר שירותי המבחן בתיק פלילי מוגש לאחר שבמשפט הפלילי, הנאשם הביא כל עד וכל עדה שמצא לנכון להביא להגנתו, כלומר התקיים משפט עם עדים וחקירות מלאות, של כל המומחים ושל כל השוטרים. אף אחד לא פטור מעדות. אז זה בכלל לא דומה לתסקיר של פקידת סעד במשפט נוער, כאשר התסקיר בנוער בעצם שקול לכתב האישום. יצחק עמית מבקש לעשות קיצור דרך, לדלג על שלב העדויות, ולהפוך את "כתב האישום" (כלומר כתב התביעה בנוער) אוטומטית לפסק דין, בלי עדים, ובלי בטיח. אפילו נאשמים בטחוניים מקבלים את ההזדמנות לחקור את מי שמאשים אותם. וראו זה פלא, עמית, בחזונו רואה את פקידת הסעד, מי שיוזמת את ההליך בבית המשפט לנוער, ומי שדבריה הם הבסיס (מילה במילה) לכתב התביעה להכרזת נזקקות והוצאה מהבית, כמי שבעצם תחרוץ גורלות, ללא פיקוח או בקרה, והיא זו שתקבע איך ייראה פסק הדין.

תסקיר פק"ס לחוק הנוער מול תסקיר פק"ס לסדרי דין


בל נשכח שבפסק דין זה עמית דיבר על תסקירי פק"ס לחוק הנוער. יש גם תסקירים לסדרי דין בתיקי גירושין. גם בין שני אלה יש הבדל מהותי. בחוק הנוער (כלומר חטיפת ילדים לפנימיות והוצאה מהבית) ה"תסקיר" הוא בעצם כתב התביעה. מי שיוזמת את ההליך היא פקידת הסעד, ומי שתובע פורמלית זו הפרקליטות שהיא המייצגת של פקידת הסעד. התסקיר בנוער מוכן לפני שהוחלט בשירותי הרווחה להוציא צו נזקקות לילדות באמצעות פניה לבית המשפט לנוער, והתסקיר בעצם מועתק מילה במילה לכתב התביעה בנוער. בתיקי גירושין, תסקיר מגיע אחרי שאחד ההורים תובע את ההורה השני, ובית המשפט מבקש "חקירה" על מנת לקבל תוספת מידע מגורם חיצוני על המידע שההורים מוסרים בכתב התביעה ובכתב ההגנה.
עמית לא עושה אבחנה בין שני סוגי התסקירים למרות שההבדלים בינהם הם תהומיים. בתיקי גירשין (משמורת והסדרי ראייה) אין בכלל שום צורך בתסקיר של פקידות סעד. אין צורך לשלוח מישהי על מנת ללקט נתונים על שני ההורים, ולהתסיס אותם זה נגד זה. בית המשפט למשפחה יכול להסתדר יפה מאוד גם בלי תסקירי פקידות הסעד בגירושין. ההורים יכולים לספר את הסיפורים שלהם אחד נגד השני ישירות אל השופט, ללא תיווך של פקידת סעד, ויחליט השופט על סמך דיני הראיות מי בינהם צודק, במיוחד לאור העובדה שאם שני ההורים נורמטיביים, אז לשניהם זכויות שוות על הילדים, ואין זו "חובה להכריע" באמצעות פקידת סעד "מי עדיף". לעומת זאת בתיקי נזקקות בנוער, תסקיר פקידת הסעד לנוער הוא ליבת הענין, כי זה המסמך שבגללו הרווחה רוצה להוציא את הילדים מבית ההורים. גם אם יש הבדלים בין השניים, עדיין אין כל סיבה מדוע שפקידת הסעד, כמו כל גורם חיצוני, לא תיחקר על מה שהיא כותבת.
בגדי המלך החדשים: "דרך המלך בלי חקירת פק"ס", או המלך עירום או שהמלכה ערומה????


בסופו של פסק הדין אומר השופט עמית כי "סיכומו של דבר, שהעקרונות ודרכי הפעולה של פקידי הסעד אינם כמו אלה הנוהגים בהליך משפטי פלילי או אזרחי רגיל. תסקיר של פקיד סעד אינו בגדר עדות או עדות מומחה; הדברים הנכתבים בתסקיר אינם מבוססים בהכרח על מידע העומד בתנאי הקבילות; דרך המלך היא לשמוע את טענות הצדדים בעקבות הגשת התסקיר; במקרים בהם פקיד הסעד נחקר היקף החקירה נגזר ממעמדו המיוחד של פקיד סעד; בית המשפט רשאי, בנסיבות מסוימות, לאפשר חקירה של גורם שהעביר מידע לפקיד הסעד; שיקול הדעת הסופי לגבי משקל התסקיר וההכרעה בעניינו של הקטין לעולם מסור לבית המשפט". אבל מי שקורא את כל פסק הדין רואה ששום דבר ממה שאמר השופט עד כה אינו מוביל למסקנה ש"דרך המלך היא לשמוע את טענות הצדדים בעקבות הגשת התסקיר", במקום לחקור את פקידת הסעד על תסקירה. פשוט אין לכך כל צידוק לוגי, או אסמכתא בפקודת הראיות, או כל חקיקה אחרת.
להיפך, דרך המלך הנכונה היא חקירה נגדית של כל פקידת סעד שמשתתפת בכתיבת תסקיר. יש לשאול אותן שאלות קריטיות כמו כמה ניסיון יש להן בכלל. אולי זוהי פקידת סעד שרק אתמול סיימה את המכון להכשרת פקידות סעד ברח' ז'בוטינסקי 1 ברמת גן? אולי זו אחת שיש לה אג'נדה, שהיא עצמה גרושה מרירה שרוצה לנקום? אולי לא פתחה את אוגדן הספרות המקצועית לפני שכתבה תסקיר? אולי לא רעננה את ידיעותיה בתע"ס? אולי יש עליה תלונות מפה ועד תאילנד? איזה מין בית משפט זה שגם לא חוקרים פקידת סעד, וגם אי אפשר להביא עדים???
שימו לב שבמקרה זה התלוננו האמא והסבתא גם על כך שפקידת הסעד לא נחקרה, וגם על כך שטובה פרי לא הירשתה להביא עדים חיצוניים. לנושא של הבאת עדים סותרים לפקידת הסעד, עמית בכלל לא התייחס. את זה הוא פטר בלגלוג ש"די לראות את רשימת העדים" כדי להבין שאין צורך בהם. אז מה זה אומר? שאם היו מביאים עדים קליברים, אז הוא כן היה מוצא שטובה פרי נהגה שלא לפי דין, והיה מבטל את פסק הדין?

ומה עם עיכוב היציאה?

שימו לב איזה כוח יש לפקידות הסעד… הן גן יכולות להוציא עיכוב יציאה ולרתק גם את הילדים וגם את ההורים לישראל. הרי זו הפרת זכויות אזרח הכי בסיסיות שיש, הזכות להיכנס ולצאת מהמדינה. וראו זה פלא, השופט שמקבל בעליון את כל התיקים ה"יחברתיים" יצחק עמית, בכלל לא מפריע לו שפוגעם בחירויות בסיסיות של אזרחים. המדינה מעל הכול! הרי כאן האמא והסבתא הן בריטיות. כל עוד המדינה אוחזת בילדים שבפנימיה, אז למי זה בדיוק מפריע אם האמא והסבתא פשוט יתנדפו מהמדינה? כל מה שיש לשופט עמית לומר על זה הוא "נראה כי המהלך המשפטי של הוצאת צווי עיכוב יציאה מהארץ, אך העמיק את החשדנות מצד האם והסבתא כלפי גורמי הרווחה". מדוע אין הוא מכריע אם "המהלך המשפטי" הזה מותר, או לא? בשביל מה משלמים לו משכורת?

איך תרם השופט עמית למוות של הילדים של קרינה בריל, איגור ומירה?


לסיום, לאחר ששלל מהאימא והסבתא את הזכות להתגונן מפני לקיחת שתי הילדות מהן, וגזר עליהן חיים של שברון לב וגעגועים עזים, ממשיך השופט יצחק עמית בלשון הרמיה וכותב "ולבסוף, אין לי אלא לחזור ולפנות לאם ולסבתא בקריאה לשתף פעולה עם אנשי המקצוע". במילים אחרות, השופט עמית שולח מסר להורים מאוד פשוט: כאשר באה פקידת סעד לקחת את הילדים שלכם, תנו את הילדים לפקידת הסעד, היפטרו מהילדים, תישכחו מהם, כי לא יהיה לכם כל תקווה להתגונן בבית המשפט. לא תוכלו להעיד ולא תוכלו לחקור את פקידת הסעד, אז מוטב שפשוט תעשו מה שפקידת הסעד רוצה ותימסרו לה את הילדים שלכם מרצון.
את פסק הדין הזה הפיצו פקידות הסעד לכול העולם ואחותו, שכן זהו ניצחון גדול עבורן. פסק הדין הזה הופץ גם בכל הלשכות לסיוע משפטי, ולכל שאר העוסקים בנושא. לא פלא שחודשים ספורים לאחר מכן, כאשר קרינה בריל, העולה החדשה מאוקאינה שמעה שפקידת סעד מעוניינת לנקוש על דלתה, היא שחטה את ילדיה. מי שהיא התייעצה איתו הסביר לה שבגלל יצחק עמית, הסיכויים שיקחו לה את הילדים הם 99%. אז קרינה בריל שחטה את ילדיה, ואי אפשר לומר שליצחק עמית לא הייתה תרומה למעשה השחיטה בסכין המטבח הוירטואלית שהניף על הילדים של ההורים החלשים/מוחלשים בקהילה.


פקידת הסעד ויקי היינה מטייחת התעללות בפעוטות במרכז חירום ויצו הדסים


קישורים:

פרשת כליאת דודו דהאן במעון מקי"ם - פרצופם המזוהם של רשויות הרווחה לסחר בילדים - המאמר פרשת מעון מקי"ם אוגוסט 2012 - דודו דהאן נולד לאמו, ליליאן ביום 29/12/69 בביה"ח בתר בחיפה. -לאם היולדת נמסר לדבריה לאחר הלידה הקשה שעברה על ידי ד"ר מרגלית כי הוולד מת והיא שולחה לביתה לאחר שלושה ימים בביה"ח...
דרכי טיפול בקשישים בקהילה: לשכת הרווחה תל אביב - פקידת הסעד ענבל בורנשטיין - מתוך תכנית המקור - ערוץ 10 - נובמבר 2011 - פקידת סעד ענבל בורנשטיין ל"הגנת" קשישים ממינהל שירותי חברתיים תל אביב מציגה דרכי טיפול בקשיש בקהילה ע"פ מדיניות משרד הרווחה. פקידת סעד "מטפלת" בכ- 400 איש בקהילה מה שאינו מאפשר לה טיפול אפקטיבי כלשהו מלבד הוצאת צווים שיפוטיים מטופשים לגירוש אדם מביתו ומהקהילה ונישולו מרכושו וכליאתו בבית אבות לשארית ימיו...

דרי רחוב - תכנית "שתולים" - מאפיינים התנהגותיים בעייתיים של עובדי הרווחה בעיריית תל אביב - אפריל 2010 - בתחקיר "שתולים" על חסרי הבית בישראל, השתול איתן עדי, עו"ד במקצועו, נשלח ל-30 יום ברחוב. הוא נתקל באוכלוסיית הרחוב: הומלסים זונות ונרקומנים הנמצאים במלחמת הישרדות מול הקור היעדר הפרנסה והלינה. עובדות סוציאליות מהיחידה לדרי רחוב של עיריית ת"א האמורות לטפל ולסייע לו, מתעמרות בו, משפילות אותו, מפשיטות את כבודו מעליו ומעבירות אותו מגורם אחד לשני כדי להטביע אותו בסבך הביורוקרטיה על מנת שיתייאש ולא יחזור אליהן.

לשכת הרווחה עיריית תל אביב בשירות המאכ'רים - הפקרת נערה להתעללות מינית במשך שנים - דע כי רוב המטפלים ומאבחנים, בעלי פנימיות ומעונות מופרטות, תאגידי אפוטרופסות ועוד, השורצים בשירותי הרווחה העירוניים הרי הם כמו מאכ'רים , רצונם לקבל ילדים נערים וחוסים ככלי לעשיית כסף קל, תוך שהם מציעים תכניות "שיקום" ו"טיפול", חסרות תועלת מזיקות ומסוכנות. - עובדי הרווחה, ועדות החלטה, פקידי הסעד, ועובדים הסוציאליים ברשות המקומית שומעים היטב את ה"מאכ'רים" ומרצים אותם, אך אינם רואים ממטר את האזרח - פברואר 2010 - סיפורה של נערה מוכרת ו"מטופלת" מספר שנים ע"י שירותי הרווחה של עיריית תל אביב. ...

נרדפת - קשישה בורחת ממינהל השירותים החברתיים של עיריית תל אביב - המאמר "סיפורי סבתא" ידיעות אחרונות - 24 שעות , משה רונן , יחזקאל אדירם , 17.06.2009. - שרה כהן בת ה-95, דודתם של חמוטל ודורי בן זאב, מתגוררת כבר חודשיים בדירת מסתור, נמלטת משירותי הרווחה. כל מי שפוגש בה כולל ארבעה פסיכיאטרים, שאבחנו אותו לאחרונה, קובע כי מדובר באישה צלולה ומתפקדת. אז למה במחלקת הרווחה של עיריית תל אביב מתעקשים לאשפז אותה במוסד גריאטרי?

יום חמישי, 27 במרץ 2014

פקידת הסעד ויקי היינה מטייחת התעללות בפעוטות במרכז חירום ויצו הדסים

מרץ 2014 - התעללות בשתי פעוטות אשר נתלשו בכפייה מאימן ע"י פקידת הסעד ויקי היינה מלשכת הרווחה תל אביב. הילדות נמצאות שלא לצורך כ- 6 חודשים במסגרת "חירום" (ויצו הדסים באבן יהודה) בראשות העובדת הסוציאלית ענת בן חור בכפייה וכליאה ועוברות התעללות. פקידת הסעד ויקי היינה מטייחת ההתעללות בדרך של תיוג הילדות בבעיות פסיכיאטריות כדי לפגוע באמינותן.





קישורים:

בסבך הביורוקרטיה של מערכת הרווחה - התעללות בילדים במרכז חירום של משרד הרווחה - פקידי הרווחה הנקרים בדרכה של המשפחה, "מטפלים" בה בדרך של כפייה. הטיפול כולל הוצאת ילדים רכים, קשישים, אנשים בעלי מוגבלויות ועוד חסרי ישע, מביתם ומשפחתם, למוסדות הסגורים של משרד הרווחה...

מרכזי חירום של משרד הרווחה - הגנה וסיוע סוציאלי, או אשפוז כפוי - מרכזי החירום של משרד הרווחה אינם מוכרים בחוק. משמעות הדבר שאין הגדרה למה זכאים הילדים שהוכנסו למרכזים אלו בצו בית משפט: מי זכאי לנהל מרכז חירום, סל טיפול לילד, תזונה, תנאי לינה, לימודים ופנאי, מרחב לכל ילד ועוד...

פקידת הסעד שלחה את הילדים למרכז חירום כדי שיתרצו ויעשו כרצונה - מתוך המאמר האם פקידי הסעד אוהבים ילדים? עו"ד יעל גיל, NEWS1, מרץ 2009 - לשולחני הגיע לפני כשנתיים מקרה, בו שני קטינים בגילאי העשרה הוכרזו כקטינים נזקקים, זאת, מן הטעם הבלתי ראוי, כי קטינים אלו הוכו ע"י אמם, כאשר אביהם הגיש תביעת משמורת ורשויות הרווחה התנגדו חריפות לכך שהילדים יעברו למשמורת אביהם. - לאחר מספר שנים של טיפול כושל בתיק ע"י עורך דין אחר, הגיעו הילדים למרכז חירום ושהו שם מספר חודשים כשהם מנותקים מחבריהם ובמצב קשה, שוב, ללא כל סיבה מוצדקת...

יום רביעי, 26 במרץ 2014

עו"ד יוסי נקר מציג דרכי רמיה משרד הרווחה לחטיפת ילדים

רדיו ללא הפסקה - גיא זהר - מרץ 2014 - אם שמבקשת לגדל את ילדיה: "אני לא מבינה למה עליי להילחם כדי שהם יחזרו אליי!"
עדי (שם בדוי) מסרה את ילדיה למשרד הרווחה כשמצבה הנפשי לא אפשר לה לטפל בהם. ואולם, לאחר תקופת החלמה והתאוששות היא ביקשה את ילדיה בחזרה אך לשכת הרווחה פתח תקווה מסרבת להחזירם בתואנה כי "טרם בשלו התנאים" - איך היא תוכל להשיג את מבוקשה?

עו"ד יוסי נקר, מומחה בייצוג ילדים והורים מול מערכת הרווחה ומול מערכת החינוך, בדק את התיק של עדי ומשפחתה ומצא מספר מחדלים וליקויים בתפקוד מערכת הרווחה (לשכת הרווחה כרמיאל, לשכת הרווחה פתח תקווה), וליקויים חמורים בתפקוד שופטת הנוער היאם קרוואני.




הכרזת הנזקקות והעדר ייצוג להורים
לשכת הרווחה כרמיאל לא ניסו לסייע למשפחה במסגרת הקהילה אל הוציאו את הילדים מהבית חרף העובדה שזוהי האופציה האחרונה והטראומטית ביותר לילדים, לשכת הרווחה כרמיאל (מנהלת שולה מנחם) לא הסבירו למשפחה את משמעות הכרזת ה"נזקקות" על הילדים, וכך גם בדיון בבית משפט לנוער שנמשך כחצי שעה והורים לא מיוצגים קבעה השופטת היאם קרוואני העברת הילדים למשמורת הרווחה מבלי שהסבירה להורים את המשמעויות הקשות למשפחה של ההליך השיפוטי.

חוק הנוער האנכרוניסטי
ההורים מבקשים להחזיר את הילדים למשמורתם אך לשכת הרווחה פתח תקווה טוענים כי "טרם בשלו התנאים"  - טענה אשר יכולה לשמש תלישת ילדים מכל משפחה למשמורת הרווחה. לשכת הרווחה משתמשת בסעיף 2.6 לחוק הנוער הקובע כי קטין נזקק הוא קטין ש"שלומו הגופני או הנפשי נפגע או עלול להיפגע מכל סיבה אחרת". ע"פ הגדרה זאת ניתן להכריז על כל קטין נזקק ( =העברתו למשמורת הרווחה). השופטת היאם קרוואני מקבלת את הבלי פי רשויות הרווחה ומשמשת חותמת גומי.

קישורים:

 חה"כ פנינה תמנו שטה מציגה פשעי משרד הרווחה בהוצאת ילדי עולים מביתם  - דצמבר 2013 - במהלך דיון תיקון סעיף 12 לחוק הנוער האנכרוניסטי חושפת חה"כ פנינה תמנו שטה מקצת פשעי משרד הרווחה בהוצאת ילדים עולים בכפייה מביתם ומשפחתם. הוצאת ילדים מביתם הנו פי 3 בקרב עולי רוסיה ופי 8 בקרב יוצאי אתיופיה. מדובר במדיניות תוקפנית של משרד הרווחה נגד משפחות על רקע אתני....


רשויות הרווחה חוטפות ילדי עולים מביתם ומשפחתם בדרכי רמיה - מסמך הכנסת נובמבר 2005 - נובמבר 2005 - מתוך מסמך מסמך רקע של הכנסת בנושא: הוצאת ילדי עולים מן הבית בידי שירותי הרווחה (הוגש לוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות) - המחלוקת בדבר הוצאת ילדים מן הבית כאמור, את פקידי הסעד ממנה בית-המשפט, ובסמכותם להמליץ לבית-המשפט על הוצאת ילד מן הבית במקרה שבו השתכנעו כי טובתו מחייבת זאת..

 לשכת הרווחה ירושלים כפו סמים פסיכיאטריים על ילד עד שנהיה שבר כלי  - מרץ 2014 - מתלונה למשרד הבריאות, שהגישה אם תושבת ירושלים כנגד מנהל מחלקה פסיכיאטרית לילדים בעיר ופסיכיאטר נוסף, שהפנה אותו לאשפוז, עולה שורה של כשלים בטיפולן של הרשויות בילדים עם קשיי התנהגות...

האמא ביקשה סיוע מלשכת הרווחה תל אביב - פקידת הסעד ויקי היינה תלשה בנותיה הפעוטות מחזקתה - תרבות סחר בילדים בראשות שר הרווחה מאיר כהן, מנכ"ל משרדו יוסי סילמן ולשכת הרווחה תל אביב לרבות פקידת הסעד ויקי היינה. ספטמבר 2013 - חדר חדשות - מי שלא תזכה ללוות את בנותיה לבית הספר מחר היא א' מתל אביב, אם לתאומות בנות שמונה הנמצאות במוסד לילדים חוסים. לדבריה, רשויות הרווחה הוציאו את הבנות מחזקתה, שלא בצדק. ציונה דסטה פגשה אותה. צלם: איוון אלכסייביץ', עריכה: טוביה חזקיהו...

כנס "בחסות האפלה בית המשפט למשפחה" - עו"ד סוזי עוז סיני ארנייה - גירושין משטרה רווחה ותקשורת מציאות ושקר

עו"ד סוזי עוז סיני ארנייה - גירושין, משטרה, רווחה ותקשורת - מציאות ושקר
ערב עיון מס' 5 בנושא "בחסות האפלה בית המשפט למשפחה"
23 במרץ 2014, בית ברודט לתרבות יהודית
הכנס בחסות ארגון א' זה אבא בראשותו של אמיר שיפרמן, הקואליציה למען הילדים והמשפחה.

סוזי עוז סיני ארנייה עו"ד פלילית סקירה כסנגורית על זכויות חשודים בתיקים פליליים ומצבם של הנשים השניות בחיי הגברים הגרושים.




יש טענה בארגוני הנשים שצריך להגן על האישה הגרושה כי היא חלשה. התוצאה היא שמקפחים את זכויות הגבר, אבל האם זה נכון שרק הגבר נפגע או שיחד איתו פוגעים בהרבה נשים אחרות: האישה השנייה, אימהות ואחיות של הגבר?

• כאשר האישה הראשונה תובעת מזונות, מה קורה עם המזונות לילדי האישה השנייה?

• ומה קורה בתקשורת?

כנס "בחסות האפלה בית המשפט למשפחה" - עו"ד טלי גוטליב על דלתיים סגורות ואיסור פרסום

ערב עיון מס' 5 בנושא "בחסות האפלה בית המשפט למשפחה"
23 במרץ 2014, בית ברודט לתרבות יהודית
הכנס בחסות ארגון א' זה אבא בראשותו של אמיר שיפרמן, הקואליציה למען הילדים והמשפחה.




מקרה מאוד מפורסם שבו פרטים מתיק הגירושין הותרו לפרסום שמם המלא הוא בקשתו של יואב יצחק לעיין בתיק מוזס נ' מוזס. דליה דורנר נתנה את פסק הדין בעליון. מה אם כן מותר לפרסם?
איך זה מסתדר שבמעצר הכול פתוח, אבל בתיק המשפחה הדלתיים סגורות?

 יש בעיה של מומחים, פקידות סעד, ופסיכולוגים שמופיעים בבתי משפט, הם לא נותנים קורות חיים, לא מפרטים מה הניסיון שלהם, ולאחרונה בתי המשפט משמיטים בכוונה את השמות שלהם. אני אתן דוגמא: הוזמנה חוות דעת להגירה. המומחית העידה. רק בערעור התברר שזו הייתה הפעם הראשונה שהמכון בכלל כתב חוות דעת על הגירה. מה עושים במקרה כזה?

 נושא דומה הוא הפרת הפרטיות. המדינה מאלצת את הגברים להוכיח בגידה, אבל כשהוא מביא ראיות אומרים לו שהוא פגע בפרטיות של האישה. כנ"ל גם כשהוא רוצה לצלם את הבית שלו, כדי להגן על עצמו מתלונת שווא. איך אפשר להחיל את חוקי הפרטיות על שני אנשים שנשבעו אמונים זה לזו, וקשרו גורלם זה בזו? כלומר האם הנישואין עצמם לא כוללים הבטחה מכללא שאין סודות בין בני הזוג?
עו"ד טלי גוטליב מומחית בייצוג נפגעי עבירה ומומחית בפלילים.

יום שלישי, 25 במרץ 2014

האמא ביקשה סיוע מלשכת הרווחה תל אביב - פקידת הסעד ויקי היינה תלשה בנותיה הפעוטות מחזקתה

תרבות סחר בילדים בראשות שר הרווחה מאיר כהן, מנכ"ל משרדו יוסי סילמן ולשכת הרווחה תל אביב לרבות פקידת הסעד ויקי היינה.

ספטמבר 2013 - חדר חדשות - מי שלא תזכה ללוות את בנותיה לבית הספר מחר היא א' מתל אביב, אם לתאומות בנות שמונה הנמצאות במוסד לילדים חוסים. לדבריה, רשויות הרווחה הוציאו את הבנות מחזקתה, שלא בצדק. ציונה דסטה פגשה אותה. צלם: איוון אלכסייביץ', עריכה: טוביה חזקיהו

רשויות הרווחה אינן מאפשרות קשר רציף בין הילדות לאמא וטוענות כי הילדות אינן רוצות לדבר עם אימן. רשויות הרווחה ממשיכים במדיניותם המלוכלכת כפי שעשו עם דודו דהאן ואחרים ומתייגים את הילדות בהפרעות פיגור כאלו ואחרות כדי להמשיך לסחור בהן.




קישורים:

פרשת כליאת דודו דהאן במעון מקי"ם - פרצופם המזוהם של רשויות הרווחה לסחר בילדים - המאמר פרשת מעון מקי"ם אוגוסט 2012 - דודו דהאן נולד לאמו, ליליאן ביום 29/12/69 בביה"ח בתר בחיפה. -לאם היולדת נמסר לדבריה לאחר הלידה הקשה שעברה על ידי ד"ר מרגלית כי הוולד מת והיא שולחה לביתה לאחר שלושה ימים בביה"ח...
דרכי טיפול בקשישים בקהילה: לשכת הרווחה תל אביב - פקידת הסעד ענבל בורנשטיין - מתוך תכנית המקור - ערוץ 10 - נובמבר 2011 - פקידת סעד ענבל בורנשטיין ל"הגנת" קשישים ממינהל שירותי חברתיים תל אביב מציגה דרכי טיפול בקשיש בקהילה ע"פ מדיניות משרד הרווחה. פקידת סעד "מטפלת" בכ- 400 איש בקהילה מה שאינו מאפשר לה טיפול אפקטיבי כלשהו מלבד הוצאת צווים שיפוטיים מטופשים לגירוש אדם מביתו ומהקהילה ונישולו מרכושו וכליאתו בבית אבות לשארית ימיו...

דרי רחוב - תכנית "שתולים" - מאפיינים התנהגותיים בעייתיים של עובדי הרווחה בעיריית תל אביב - אפריל 2010 - בתחקיר "שתולים" על חסרי הבית בישראל, השתול איתן עדי, עו"ד במקצועו, נשלח ל-30 יום ברחוב. הוא נתקל באוכלוסיית הרחוב: הומלסים זונות ונרקומנים הנמצאים במלחמת הישרדות מול הקור היעדר הפרנסה והלינה. עובדות סוציאליות מהיחידה לדרי רחוב של עיריית ת"א האמורות לטפל ולסייע לו, מתעמרות בו, משפילות אותו, מפשיטות את כבודו מעליו ומעבירות אותו מגורם אחד לשני כדי להטביע אותו בסבך הביורוקרטיה על מנת שיתייאש ולא יחזור אליהן.

לשכת הרווחה עיריית תל אביב בשירות המאכ'רים - הפקרת נערה להתעללות מינית במשך שנים - דע כי רוב המטפלים ומאבחנים, בעלי פנימיות ומעונות מופרטות, תאגידי אפוטרופסות ועוד, השורצים בשירותי הרווחה העירוניים הרי הם כמו מאכ'רים , רצונם לקבל ילדים נערים וחוסים ככלי לעשיית כסף קל, תוך שהם מציעים תכניות "שיקום" ו"טיפול", חסרות תועלת מזיקות ומסוכנות. - עובדי הרווחה, ועדות החלטה, פקידי הסעד, ועובדים הסוציאליים ברשות המקומית שומעים היטב את ה"מאכ'רים" ומרצים אותם, אך אינם רואים ממטר את האזרח - פברואר 2010 - סיפורה של נערה מוכרת ו"מטופלת" מספר שנים ע"י שירותי הרווחה של עיריית תל אביב. ...

נרדפת - קשישה בורחת ממינהל השירותים החברתיים של עיריית תל אביב - המאמר "סיפורי סבתא" ידיעות אחרונות - 24 שעות , משה רונן , יחזקאל אדירם , 17.06.2009. - שרה כהן בת ה-95, דודתם של חמוטל ודורי בן זאב, מתגוררת כבר חודשיים בדירת מסתור, נמלטת משירותי הרווחה. כל מי שפוגש בה כולל ארבעה פסיכיאטרים, שאבחנו אותו לאחרונה, קובע כי מדובר באישה צלולה ומתפקדת. אז למה במחלקת הרווחה של עיריית תל אביב מתעקשים לאשפז אותה במוסד גריאטרי?

יום ראשון, 23 במרץ 2014

אושרת בנגל קוטלר ואריק וייס מציגים מדיניות סוציאלית ע"פ פקידת סעד ניבה מילנר

מרץ 2014 - "המגזין" ערוץ 10 - אושרת בנגל קוטלר ואריק וייס מציגים מדיניות סוציאלית ע"פ פקידת סעד מחוזית ניבה מילנר.
ניבה מילנר בהיותה פקידת סעד מחוזית הנה בעלת סמכויות נרחבות בהוצאת ילדים מביתם. בבדיקה מולה שערך יוסי וייס על הוצאת אלפי ילדים בכפייה מביתם ע"י רשויות הרווחה מידי שנה עולה כי ניבה מילנר עסוקה במיתוג שלה בגוגל, ובמצבם הריגשי של חברותיה העובדות הסוציאליות.
ניבה מילנר וחברותיה במשרד הרווחה מתעלמות מהתעללות וההזנחה שעוברים הילדים שתלשו מביתם למסגרות הרווחה השונות ואינן יודעות אם הילדים חוזרים לבסוף למשפחה ובאיזה מצב ובכך למעשה מפקירות את השתלבות הילדים בקהילה לאחר שתלשו אותם מביתם.




קישורים:

אושרת קוטלר ואריק וייס מציגים דרכי רמיה משרד הרווחה לסחר בילדים  - מרץ 2014 - "המגזין" - ערוץ 10 - אושרת קוטלר ואריק וייס מציגים דרכי רמיה משרד הרווחה לסחר בילדים. - משרד הרווחה תולש מידי מידי אלפי ילדים מביתם ומשפחתם אל מסגרות משרד הרווחה ובכך מחריב משפחות ופוגע בילדים. הכוח המניע הוא תאוות הבצע של מסגרות הרווחה המקבלות כ- 10,000 שקלים לחודש על כל ילד בחזקתם...

  יוסי סילמן משקר ומרעיל מפיו נגד משפחות כדי לסחור בילדיהם  - מרץ 2014 - שישי בחמש - ערוץ 1 - יוסי סילמן מנכ"ל משרד הרווחה ממונה על דו"ח ועדת סילמן משקר ומרעיל נגד משפחות וילדים בענייני הוצאת ילדים מביתם ע"י רשויות הרווחה. סילמן מציג מקרי קיצון בודדים של רצח ילדים כעילה לתלוש אלפי ילדים מביתם ומשפחתם מידי שנה בדלתיים סגורות, ללא ראיות באמצעות ועדות החלטה ברשויות מקומיות העובדות ללא סדרי דין, חבריהם מדברים בשפה אחת ובתי המשפט רואים הבלי פיהן כסוף פסוק. סילמן מטייח ואינו מדבר על חוק זכויות הילד שנועד להבטיח שלומו במסגרות מופרטות של משרד הרווחה ומטייח כביכול שיש פיקוח על מסגרות אלו...

 פנו לרווחה לקבל עזרה זמנית - הרווחה מסרבת להחזיר הילדים  - מרץ 2014 - גיא זוהר - 103 FM - מדוע משרד הרווחה מסרב להחזיר ילדים להוריהם? "פנינו לרווחה בשביל עזרה זמנית" -  עדי (שם בדוי) נפרדה מבעלה ופנתה לרווחה על מנת שיעזרו לה עם ילדיה בתקופה בה היא לא יכלה לטפל בהם בגלל מצבה הנפשי, אולם לאחר שהיא ובעלה חזרו משרד הרווחה החליט לסרב לבקשתה לקבל את הילדים בחזרה: "משפחת האומנה שלהם מדהימה אבל הילדים זקוקים להוריהם"...

חה"כ פנינה תמנו שטה מציגה פשעי משרד הרווחה בהוצאת ילדי עולים מביתם  - דצמבר 2013 - במהלך דיון תיקון סעיף 12 לחוק הנוער האנכרוניסטי חושפת חה"כ פנינה תמנו שטה מקצת פשעי משרד הרווחה בהוצאת ילדים עולים בכפייה מביתם ומשפחתם. הוצאת ילדים מביתם הנו פי 3 בקרב עולי רוסיה ופי 8 בקרב יוצאי אתיופיה. מדובר במדיניות תוקפנית של משרד הרווחה נגד משפחות על רקע אתני...

פרשת הילדים האבודים מאמר מאת יואב יצחק על דו"ח ועדת גילת  - פרשת הילדים האבודים , יואב יצחק , news1 , נובמבר 2002 - כיצד קורה שגם בשנים אלה מועברים מדי שנה אלפי ילדים מבית הוריהם, לפי המלצת "ועדות החלטה" - הפועלות באופן בלתי חוקי, וגורמות נזק בלתי הפיך לילדים ולמשפחות; היכן השופטים והיכן הרשויות; מה יעלה עתה בגורלם של אלפי ילדים, שהוצאו מהוריהם שלא כדין לכאורה...

יום שבת, 22 במרץ 2014

אושרת קוטלר ואריק וייס מציגים דרכי רמיה משרד הרווחה לסחר בילדים

מרץ 2014 - "המגזין" - ערוץ 10 - אושרת קוטלר ואריק וייס מציגים דרכי רמיה משרד הרווחה לסחר בילדים.

משרד הרווחה תולש מידי מידי אלפי ילדים מביתם ומשפחתם אל מסגרות משרד הרווחה ובכך מחריב משפחות ופוגע בילדים. הכוח המניע הוא תאוות הבצע של מסגרות הרווחה המקבלות כ- 10,000 שקלים לחודש על כל ילד בחזקתם. המשפחות המנסות לשווא להשיב את הילדים מול בתי משפט המשמשים חותמת גומי להבלי פיהם של העובדים הסוציאליים מתרוששות ונפגעות נפשית, פיסית וכלכלית.משרד הרווחה למעשה מחריב עשרות אלפי משפחות בשנה.משרד הרווחה ואיגוד העובדים הסוציאלייים בעלי תקציבי עתק ובעלי כוח משפטי ויחצני מסיתים נגד ההוירם ומציגים מקרי קיצון בודדים של התעללות הורים בילדים כדי לסחור באלפי ילדים מידי שנה.
למשרד הרווחה אין מושג מה עולה בגורל הילדים כעבור מספר שנים.

צפו בתכנית "המגזין" של אושרת קוטלר ואריק וייס המציגה דרכי רמיה משרד הרווחה לסחר בילדים.





קישורים:

 יוסי סילמן משקר ומרעיל מפיו נגד משפחות כדי לסחור בילדיהם  - מרץ 2014 - שישי בחמש - ערוץ 1 - יוסי סילמן מנכ"ל משרד הרווחה ממונה על דו"ח ועדת סילמן משקר ומרעיל נגד משפחות וילדים בענייני הוצאת ילדים מביתם ע"י רשויות הרווחה. סילמן מציג מקרי קיצון בודדים של רצח ילדים כעילה לתלוש אלפי ילדים מביתם ומשפחתם מידי שנה בדלתיים סגורות, ללא ראיות באמצעות ועדות החלטה ברשויות מקומיות העובדות ללא סדרי דין, חבריהם מדברים בשפה אחת ובתי המשפט רואים הבלי פיהן כסוף פסוק. סילמן מטייח ואינו מדבר על חוק זכויות הילד שנועד להבטיח שלומו במסגרות מופרטות של משרד הרווחה ומטייח כביכול שיש פיקוח על מסגרות אלו...

 פנו לרווחה לקבל עזרה זמנית - הרווחה מסרבת להחזיר הילדים  - מרץ 2014 - גיא זוהר - 103 FM - מדוע משרד הרווחה מסרב להחזיר ילדים להוריהם? "פנינו לרווחה בשביל עזרה זמנית" -  עדי (שם בדוי) נפרדה מבעלה ופנתה לרווחה על מנת שיעזרו לה עם ילדיה בתקופה בה היא לא יכלה לטפל בהם בגלל מצבה הנפשי, אולם לאחר שהיא ובעלה חזרו משרד הרווחה החליט לסרב לבקשתה לקבל את הילדים בחזרה: "משפחת האומנה שלהם מדהימה אבל הילדים זקוקים להוריהם"...

חה"כ פנינה תמנו שטה מציגה פשעי משרד הרווחה בהוצאת ילדי עולים מביתם  - דצמבר 2013 - במהלך דיון תיקון סעיף 12 לחוק הנוער האנכרוניסטי חושפת חה"כ פנינה תמנו שטה מקצת פשעי משרד הרווחה בהוצאת ילדים עולים בכפייה מביתם ומשפחתם. הוצאת ילדים מביתם הנו פי 3 בקרב עולי רוסיה ופי 8 בקרב יוצאי אתיופיה. מדובר במדיניות תוקפנית של משרד הרווחה נגד משפחות על רקע אתני...

פרשת הילדים האבודים מאמר מאת יואב יצחק על דו"ח ועדת גילת  - פרשת הילדים האבודים , יואב יצחק , news1 , נובמבר 2002 - כיצד קורה שגם בשנים אלה מועברים מדי שנה אלפי ילדים מבית הוריהם, לפי המלצת "ועדות החלטה" - הפועלות באופן בלתי חוקי, וגורמות נזק בלתי הפיך לילדים ולמשפחות; היכן השופטים והיכן הרשויות; מה יעלה עתה בגורלם של אלפי ילדים, שהוצאו מהוריהם שלא כדין לכאורה...

יוסי סילמן משקר ומרעיל מפיו נגד משפחות כדי לסחור בילדיהם

מרץ 2014 - שישי בחמש - ערוץ 1 - יוסי סילמן מנכ"ל משרד הרווחה ממונה על דו"ח ועדת סילמן משקר ומרעיל נגד משפחות וילדים בענייני הוצאת ילדים מביתם ע"י רשויות הרווחה.
סילמן מציג מקרי קיצון בודדים של רצח ילדים כעילה לתלוש אלפי ילדים מביתם ומשפחתם מידי שנה בדלתיים סגורות, ללא ראיות באמצעות ועדות החלטה ברשויות מקומיות העובדות ללא סדרי דין, חבריהם מדברים בשפה אחת ובתי המשפט רואים הבלי פיהן כסוף פסוק.
סילמן מטייח ואינו מדבר על חוק זכויות הילד שנועד להבטיח שלומו במסגרות מופרטות של משרד הרווחה ומטייח כביכול שיש פיקוח על מסגרות אלו.
סילמן מודה כי יש אינטרסים כלכליים מאחורי הוצאת הילדים והרס המשפחות ומתרץ זאת כי הוא עושה זאת לטובת הילד.
צפו בדרכי הרמיה של יוסי סילמן לסחר בילדים.




סילמן מטייח ומציג כביכול שלהורים ינתן סיוע בייצוג משפטי אולם ידוע שעורכי- דין מסיוע משפטי מקבלים שכר זעום כשהם מתמודדים מול הנציגות הממוסדת של משרד הרווחה. במצב זה נדרשת מעורכי-הדין הממונים הקרבה של ממש כדי לנהל מערכה משפטית שנכלל בה ערעור לערכאות גבוהות יותר וכו'. מן הבחינה הזאת מצבם של ההורים על טענת משרד הרווחה נגדם אינו שונה ממצבם של הורים לא מיוצגים, אלא אף להפך, עו"ד מהסיוע המשפטי לוחץ על ההורים להיכנע למשרד הרווחה כדי לסגור התיק.

קישורים:

ועדת סילמן - מעט מידי, מאוחר מידי ומטוייח הרבה - מרץ 2014 - מדובר בוועדה פנימית של משרד הרווחה לבדיקת מדיניותו להוצאת ילדים מביתם והסדרי משמורת בין הורים גרושים. הועדה הוקמה ביוני 2013 והיתה אמורה להגיש מסקנותיה באוגוסט 2013, באיחור של חצי שנה הגישה בימים אלו הועדה מסקנותיה שהוצגו ע"י שר הרווחה מאיר כהן...

יוסי סילמן ועובדים סוציאליים - התקף אמוק במהלך כנס איגוד העו"ס - דצמבר 2013 - צרחות, קול ענות, דברי בלע נגד נבחרי ציבור, נגד העיתונאות החוקרת ונגד ארגונים חברתיים, זה מה שהיה במה שהוגדר "כנס חירום" במאורת השרצים של איגוד העובדים הסוציאליים. נכחו שם יוסי סילמן, צפרא דוויק, ועובדים סוציאליים. יוסי סילמן כולו בהתקף חרדה לרצות את הנוכחים שכח לחלוטין כי הוא עובד ציבור ולא מריונטה של איגוד עובדים הפועל למען האינטרסים של חבריו. ברקע ביקורת נוקבת בכתבה "זהירות פקידי סעד" על פשעי משרד הרווחה התולשים ילדים וקשישים מביתם בדלתיים סגורות ללא ראיות, פועלים באופן מתואם עם בתי משפט לענייני משפחה או נוער, מחריבים משפחות...

יוסי סילמן מנכ"ל משרד הרווחה משקר ומרעיל מפיו בפייסבוק נגד נערה והוריה - דצמבר 2013 - מדובר בסטטוס בפיסבוק של צופית גרנט אודות נערה בת 16 הכלואה מזה כ-3 שנים במוסד פסיכיאטרי שלא לצורך. הנערה מבקשתעזרה בדחיפות. נלקחה מאמה שלי בגיל 13, ובעקבות כך הקשר עמה נותק, וזה גרם לה להיות במצוקה במשך הרבה זמן. הנערה החלה להיות באשפוזים ולעבור מאשפוז לאשפוז ופנימיה לפנימיה משום שרשויות הרווחה כי לא מאפשרת לה לחזור לגור עם אמא שלה. הנערה כותבת: "הרווחה לא שמה עלי, וגם האפטרופסית שלי מתעלמת מהרצון והטובה שלי,כי קל להם להחליט ולתקוע אותי במחלקות סגורות ופנימיות טיפוליות ולא לקחת עלי אחריות"...

מנכ"ל משרד הרווחה - יוסי סילמן מרעיל בפיו נגד אמא על אי דיווח - ספטמבר 2013 - פרשת רצח שני ילדים בידי אביהם אלי גור עקב כשל מערכתי של משרד הרווחה. שר הרווחה מאיר כהן ומנכ"ל משרדו יוסי סילמן (חבר מפלגה שקיבל ג'וב) באכזריות ודמגוגיגה מאשימים את האמא על אי דיווח. מאיר כהן מטייח באופן שוטף דיווחים על התעללויות בחוסים ילדים וקשישים במוסדות ציבור לרבות מוסדות משרד הרווחה הרווחה. מאידך מאיר כהן מיחצן באופן שוטף ומעודד תלישת ילדים מביתם ומשפחתם למוסדות ציבור אלו. הילדים נכלאים במוסדות משרד הרווחה בצו בית משפט המתנהל בדלתיים סגורות ללא ראיות. לילדים אין זכויות מאחר ומאיר כהן ויוסי סילמן משבשים חקיקת חוק זכויות הילד ע"פ אמנת זכויות הילד כמקובל במדינות העולם...

יוסי סילמן - מנכ"ל משרד הרווחה - התנהלות מזוהמת לסחר בילדים - ספטמבר 2013 - יוסי סילמן חבר מפלגת יש עתיד, קיבל ג'וב מצמרת המפלגה לשמש כמנכ"ל משרד הרווחה. התבטאותו בענין עוני, כי ישנם ילדים רעבים, אך לא עם בטן נפוחה… הוכיחה כי סילמן חסר תובנה, בעל בוחן מציאות לקוי ושיפוט לקוי בענייני חברה ורווחה...

יוסי סילמן, מנכ"ל משרד הרווחה, עדיף שתתפטר - המאמר יוסי סילמן, מנכ"ל משרד הרווחה, עדיף שתתפטר , חלי בוזחיש ששון , יולי 2013 - העובדת הסוציאלית חלי בוזחיש ששון קוראת בפייסבוק לחבריה העובדים הסוציאליים לדרוש את פיטורי מנכ"ל משרד הרווחה יוסי סילמן. במשרד שתפקידו לפעול למיגור העוני ולפריסת רשת ביטחון סוציאלי אין מקום לאדם שמפגין חוסר ידע בסיסי בבעיית הרעב, כפי שהפגין בראיון איתו בדה-מרקר ...

יוסי סילמן מנכ"ל משרד הרווחה צריך ללכת הביתה - המאמר יוסי סילמן, מנכ"ל משרד הרווחה, העניים אינם אשמים , עבודה שחורה , יולי 2013 , אבי דבוש - אבי דבוש מבקש להזכיר למנכ"ל החדש של משרד הרווחה יוסי סילמן, שמדינת ישראל היא שיאנית העובדים העניים, ולפי התקציב הממשמש ובא, המגמה הזאת רק תחמיר...

יוסי סילמן - מנותק מהמציאות החברתית בישראל - המאמר "כנראה שלהיות ראש מטה ביש עתיד לא מכשיר לניהול משרד הרווחה" , מאת: ליאור דטל, טלי חרותי-סובר , 28.07.2013 , TheMarker -כך הגיב ח"כ אילן גילאון לראיון שהעניק מנכ"ל משרד הרווחה (יוסי סילמן) ל-TheMarker ובו אמר כי "יש אולי ילדים רעבים, אבל לא מתים מרעב" ■ הפורום למלחמה בעוני: "שיחשוב איך החלטותיו משפיעות על מי שנזקק לשירותי המשרד...

יוסי סילמן - נעדר כל אמפתיה בסיסית לאוכלוסיות היעד שאותן אמור משרדו לשרת - המאמר אין רעבים? "יש עתיד" תדאג שיהיו , מאת: יוסי יונה, מערכת וואלה! חדשות , יום שני, 29 ביולי 2013 - מנכ"ל משרד הרווחה יוסי סילמן מרוצה מכך שבישראל "לא מסתובבים אנשים עם בטן נפוחה מרעב", ורוצה שהעניים יהיו עניים יותר. בסיוע המדיניות הנבזית הזו, תגיע גם הבטן הנפוחה...

עצומה - דורשים/ות את פיטוריו של יוסי סילמן מנכ"ל משרד הרווחה - פורסם בתאריך: 28/07/2013 באתר עצומה - ימים אלה הם ימי אבל במדינת ישראל ימים שבהם הולך לעבור בכנסת ישראל תקציב כלכלי שימוטט את רובנו ויגזור עוני על אלפי משפחות! מנכ"ל משרד הרווחה יוסי סילמן מתבטא באכזריות וללא כל רסן "אתם יכולים לצטט אותי", אומר יוסי סילמן, המנכ"ל החדש של משרד הרווחה. "במדינת ישראל לא מתים מרעב. יש רעבים, יש אולי ילדים רעבים, אבל לא מתים מרעב...

יום שישי, 21 במרץ 2014

פנו לרווחה לקבל עזרה זמנית - הרווחה מסרבת להחזיר הילדים

מרץ 2014 - גיא זוהר - 103 FM - מדוע משרד הרווחה מסרב להחזיר ילדים להוריהם? "פנינו לרווחה בשביל עזרה זמנית"
עדי (שם בדוי) נפרדה מבעלה ופנתה לרווחה על מנת שיעזרו לה עם ילדיה בתקופה בה היא לא יכלה לטפל בהם בגלל מצבה הנפשי, אולם לאחר שהיא ובעלה חזרו משרד הרווחה החליט לסרב לבקשתה לקבל את הילדים בחזרה: "משפחת האומנה שלהם מדהימה אבל הילדים זקוקים להוריהם".




להלן קטע מתוך הסטטוס של עדי בפייסבוק:

אם שכולה לילדים חיים.

כן המשפט מחריד,
זו ההרגשה שלי שאיתה אני מסתובבת יום יום,מהבוקר ובמיוחד בלילות, כי אני יודעת שהילדים שלי (6 וחצי ו5) לא מקבלים חיבוק או נשיקה לפני השינה, שיש להם שיגרת יום של טיפול כמעט לרוב מכני וזה למה? כי רשויות הרווחה קבעו שזוג הורים נשואים,מחזיקים בית,עובדים ומנהלים אורך חיים תקין ואחראי הם "טוטאלוס" ואין כמעט סיכוי להשיב אליהם את ילדיהם הביולוגיים. אז יש עבר כלכלי קשה וכל הורה טועה אבל אלימות,אונס, או סמים חס וחלילה לא היו במקרה שלנו ולילדים האלו לא היה חסר דבר

האבסורד הוא שאנחנו פנינו בבקשת עזרה והילדים הוצאו מהבית בהסכמתינו באופן זמני כדי שנשתקם והם יחזרו, לפחות כך הבטיחו לנו ושנה עברה מאז בה כל ההבטחות התפוצצו לנו בפרצוף.

שנה שבה שני ילדים קטנים חיים מחוץ לבית במשפחה אומנת (מדהימה) אבל לא בבית הטבעי שלהם.

שנה שבה אנחנו נוסעים פעם בשבוע נסיעה של שעתיים כדי לראות אותם 4 שעות מתוכן שעה היא נסיעה.

שנה שאנחנו צריכים לשמוע משפטים כאלה -
"אמא אולי נבוא איתכם הביתה?"

"אני רוצה להיות איתכם"

"אני רוצה למות כי לא אוהבים אותי!" -ילד בן 6!!

"חלמתי שאני איתכם"

יש גבול לכוח הנפש ..ולחיות שנה ואף קצת יותר בידיעה שילדייך צריכים אותך ומתחננים וחולמים לחזור הביתה זה הרבה מעבר לגבול הזה.


סוף ציטוט מהסטטוס ....................

קישורים:

חה"כ פנינה תמנו שטה מציגה פשעי משרד הרווחה בהוצאת ילדי עולים מביתם  - דצמבר 2013 - במהלך דיון תיקון סעיף 12 לחוק הנוער האנכרוניסטי חושפת חה"כ פנינה תמנו שטה מקצת פשעי משרד הרווחה בהוצאת ילדים עולים בכפייה מביתם ומשפחתם. הוצאת ילדים מביתם הנו פי 3 בקרב עולי רוסיה ופי 8 בקרב יוצאי אתיופיה. מדובר במדיניות תוקפנית של משרד הרווחה נגד משפחות על רקע אתני....


רשויות הרווחה חוטפות ילדי עולים מביתם ומשפחתם בדרכי רמיה - מסמך הכנסת נובמבר 2005 - נובמבר 2005 - מתוך מסמך מסמך רקע של הכנסת בנושא: הוצאת ילדי עולים מן הבית בידי שירותי הרווחה (הוגש לוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות) - המחלוקת בדבר הוצאת ילדים מן הבית כאמור, את פקידי הסעד ממנה בית-המשפט, ובסמכותם להמליץ לבית-המשפט על הוצאת ילד מן הבית במקרה שבו השתכנעו כי טובתו מחייבת זאת..

 לשכת הרווחה ירושלים כפו סמים פסיכיאטריים על ילד עד שנהיה שבר כלי  - מרץ 2014 - מתלונה למשרד הבריאות, שהגישה אם תושבת ירושלים כנגד מנהל מחלקה פסיכיאטרית לילדים בעיר ופסיכיאטר נוסף, שהפנה אותו לאשפוז, עולה שורה של כשלים בטיפולן של הרשויות בילדים עם קשיי התנהגות...

יום רביעי, 19 במרץ 2014

חה"כ פנינה תמנו שטה מציגה פשעי משרד הרווחה בהוצאת ילדי עולים מביתם

דצמבר 2013 - במהלך דיון תיקון סעיף 12 לחוק הנוער האנכרוניסטי חושפת חה"כ פנינה תמנו שטה מקצת פשעי משרד הרווחה בהוצאת ילדים עולים בכפייה מביתם ומשפחתם.
הוצאת ילדים מביתם הנו פי 3 בקרב עולי רוסיה ופי 8 בקרב יוצאי אתיופיה. מדובר במדיניות תוקפנית של משרד הרווחה נגד משפחות על רקע אתני.
חוק הנוער סעיף 12 מאפשר לבית משפט לנוער לתלוש ילד מביתו למשך חודש במעמד צד אחד ללא נוכחותו או נוכחות הוריו. פקידי הסעד מנצלים את קשיי השפה של עולים חדשים ואף מבזים את ההורים ומשתמשים בילד לתרגם להורים תלישת אחיו מהבית.






קישורים:

יום שבת, 15 במרץ 2014

רשויות הרווחה חוטפות ילדי עולים מביתם ומשפחתם בדרכי רמיה - מסמך הכנסת נובמבר 2005

נובמבר 2005 - מתוך מסמך מסמך רקע של הכנסת בנושא: הוצאת ילדי עולים מן הבית בידי שירותי הרווחה (הוגש לוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות)

המחלוקת בדבר הוצאת ילדים מן הבית כאמור, את פקידי הסעד ממנה בית-המשפט, ובסמכותם להמליץ לבית-המשפט על הוצאת ילד מן הבית במקרה שבו השתכנעו כי טובתו מחייבת זאת. על תפקודם של פקידי הסעד בכל מקרה של החלטה להוציא ילד מן הבית בלא הסכמת ההורים (לפי חוק הנוער) נמתחת ביקורת קשה. להלן הטענות העיקריות:

פקידות סעד חוטפות ילדים מבתיהם בשרירות לב - סמכויות גדולות מדי מרוכזות בידי פקידי הסעד, וידם "קלה מדי" בהחלטה להוציא ילדים מן הבית ולהכריז על ילדים בני-אימוץ.

פקידות הסעד פוגעות בשכבות החלשות - הנפגעים העיקריים ממצב זה הם מהשכבות החלשות, כמו עולים חדשים, שנוסף על קשיי הקליטה האחרים יש להם בעיות תקשורת עם עובדים סוציאליים שאינם יודעים את שפתם ומייצגים מנטליות ותרבות שונות משלהם.


סעד משפטי המציב את האזרח בנחיתות מול פקידות הסעד - חוסר ייצוג הולם להורים בהליך המשפטי: לשכבות החלשות, כמו משפחות העולים, אין יכולת כלכלית להשיג לעצמם סיוע משפטי הולם. כאמור, מי שידו אינה משגת שכירת שירותי עורך-דין זכאי לסעד משפטי מן המדינה; את המדינה – כלומר את הצד שכנגד – מייצג בא-כוח היועץ המשפטי לממשלה. ההורה, שלא תמיד יודע על זכותו להיות מיוצג, והוא נעדר מיומנות בניהול השיח המשפטי, נמצא בעמדת נחיתות בהליך המשפטי לעומת המדינה, 21 וגם הסעד המשפטי המתקבל מן המדינה אינו שווה ערך לייצוג עמדת המדינה. בישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות ב 13- במרס 2002 אמר השופט אלון גילון: "בהרבה מאוד מהמקרים ההורים לא מיוצגים. הם מגיעים לבית-המשפט אחרי שהוציאו את הקטין. כעבור שבעה ימים חייבים להגיע לבית-המשפט. במקרה שיש ייצוג מתנהל דיון, כמו כל דיון אחר. השופט שומע את שני הצדדים ונותן את ההחלטה שלו, אבל יש הרבה מאוד מקרים שההורים לא מיוצגים, ופה נוצרת בעיה...
בית-המשפט בחלק מהמקרים מפנה אליו [אל עורך-דין] לסיוע משפטי, אבל גם השבעה ימים האלה הם לא מספיק זמן לסיוע המשפטי כדי להתארגן וגם למנות מישהו וגם ללמוד את התסקיר כדי להופיע בדיון הראשון מוכנים... יכול מאוד להיות שצריך להתקין באיזשהו מקום תקנה שתחייב שהורים שלא מיוצגים יקבלו סיוע משפטי... ייתכן שצריך להתקין תקנה שחייבת להיות חובת ייצוג... אין דבר כזה שההורים לא נמצאים. הדיון מתקיים במעמד שני הצדדים.
אמרתי שלא תמיד ההורים מיוצגים, ורצוי בתיקים כאלה שיהיה ייצוג. שומעים את ההורים, אבל אני לא כל כך בטוח שההורים יודעים לקרוא את התסקיר, ולכן אני חושב שחייבת להיות חובת ייצוג... נכון שלשופטים קשה כשההורים לא מיוצגים והם מופיעים בפני נציגי משרד העבודה והרווחה, ואז בית-המשפט מנסה להיות "עורך-הדין" שלהם, אבל זה קשה, ולכן אני חוזר עוד פעם על מה שאמרתי בהתחלה: ייתכן שצריך לשקול שבדיונים האלה שני הצדדים יהיו חייבים להיות מיוצגים
".

למעשה בכל המקרים שבהם המשיב מקבל סעד משפטי בהתדיינות מול המדינה הוא נמצא בעמדת נחיתות. ידוע שעורכי- דין ממונים מקבלים שכר זעום כשהם מתמודדים מול הנציגות הממוסדת של היועץ המשפטי לממשלה. במצב זה נדרשת מעורכי-הדין הממונים הקרבה של ממש כדי לנהל מערכה משפטית שנכלל בה ערעור לערכאות גבוהות יותר וכו'. מן הבחינה הזאת מצבם של הורים המשיבים על טענת העדר מסוגלות הורית אינו שונה ממצבם של משיבים על טענות אחרות של המדינה כלפיהם. המקור: מילי מאסס, "על התערבות המדינה בקשר בין ילדים והוריהם – המקרה של אימוץ כפוי .616– בשל העדר 'מסוגלות הורית'", מאזני משפט ד', 2005 , עמ' 58

פקידות הסעד גורמות נזקים בלתי הפיכים למשפחות - במקרים רבים הוצאת ילדים מן הבית נעשית בשגגה, ואז, גם אם הילד יוחזר למשפחתו אחרי תקופה, הנזק שנגרם לו ולמשפחה כולה הוא בלתי הפיך.

פקידות הסעד מסמנות משפחות ומפרקות אותן - לעתים הוצאת ילד אחד מן הבית מביאה בעקבותיה, אוטומטית, את הוצאת הילדים האחרים, בלא בדיקת כל מקרה לגופו. לעתים המשפחה מבקשת את עזרת שירותי הרווחה בנושא אחר ולפתע מתחילים להוציא את ילדיה מן הבית.

ניתוק הילד בפתאומיות ממשפחתו תוך גרימת נזקים - ילדים משלמים מחיר כבד כשהם ניתקים מהוריהם בפתאומיות, גם במקרים שבהם המדינה קובעת שנשקפת להם סכנה מיידית בשל אחריותם הלקויה של ההורים. הקשר של ילד להוריו מורכב הרבה יותר מההגדרה החד-משמעית שגלומה בניתוק מוחלט ביניהם. ההכרעה בין הכאב שכרוך בניתוק הילד מהוריו ומזהותו המולדת לבין הצורך בהגנה עליו מחייבת שיקול דעת והקפדה רבה.

פקידות הסעד פועלות ללא ראיות בדלתיים סגורות ומסתירות מידע חיוני מההורים - חוסר שקיפות והעדר ביקורת חיצונית על פעולות העובדים הסוציאליים (למשל: ועדות ההחלטה לא נתנו למשפחות לעיין בפרוטוקול שלהן).

השירות למען הילד - קרקע פוריה לשחיתות והרס משפחות חלשות - בעיית ניגוד עניינים: "השירות למען הילד", שהוא השירות היחיד בארץ אשר עוסק באימוץ, הוא בבחינת כתובת יחידה לשתי קבוצות אוכלוסייה שהאינטרסים שלהן מנוגדים. מצד אחד קבוצת ההורים המולידים, אשר נלחמת על זכותה לגדל את ילדיה, ומצד שני קבוצת המועמדים, אשר משתוקקים לאמץ ילד. האפיונים של שתי הקבוצות שונים – ככלל, קבוצת המועמדים לאמץ היא משכבה חברתית מבוססת יותר מקבוצת ההורים המולידים, ועל כן היא חזקה יותר מבחינה חברתית ויש לה לובי חזק.
להלן קטע מפרוטוקול ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות ב 20- במאי 2003 בנושא זה:
"מילי מאסס: בחוק האימוץ 1981 נוסף סעיף 12 ג', שמאפשר לפקיד סעד לחוק האימוץ לקחת ילד מן המשפחה ולקבל על זה אישור בית-משפט רטרואקטיבי לאחר 14 יום. הגישה לילד הזה, להוריו ולמשפחה שבה הוא נמצא היא בלעדית לפקידי האימוץ.
"יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות שאול יהלום: ...בואי נבדיל בין פקיד סעד לצורך חוק האימוץ, שמוסמך להחליט אם הילד צריך לצאת מהמשפחה, לבין השירות לאימוץ [השירות למען הילד], שנמצא בקשר עם הקבוצה רבת ההשפעה והביקוש.
"מילי מאסס: לא לא, אין הבחנה. זה אותם אנשים, זו אותה קבוצה. השירות לאימוץ עונה על הצרכים של שתי הקבוצות האלה, מטפל בשתי הקבוצות האלה, שיש ביניהן ניגוד אינטרסים". 25

פלייליסט - פקידת סעד עובדת סוציאלית


קישורים:

 יצחק הרצוג שר הרווחה משקר באובססיביות בענייני הוצאת ילדים מביתם - שר הרווחה יצחק בוז'י הרצוג ממשיך בהתנהגותו הפרועה מעמותות ברק לתפקידו כשר רווחה. -פברואר 2010 - מבט שני - "מדינה כאבא ואמא" - תחקיר מבט שני על הוצאת ילדים מביתם ומשפחתם ע"י משרד הרווחה. שר הרווחה יצחק בוז'י הרצוג משקר  באובססיביות למראיינת קרן נויבך...

בית המשפט הורה על טיפול בריטלין בכפייה, לילד במשפחת אומנה, בניגוד לחוק הנוער, ובניגוד לרצון אימו - במקרה דנן עולה חשש, כי בתי המשפט לא התבססו על הוראות הסעיף בעת שהכריעו בבקשת פקידי הסעד. בסוגית שליחתו של קטין לטיפול פסיכולוגי בניגוד לרצון הוריו, קבע המחוקק מנגנון, שנועד להבטיח את תקינותה של ההחלטה. מנגנון זה דורש חוות דעת של אנשי מקצוע מסוימים אשר בדקו את הקטין, כתנאי להפעלת שיקול הדעת של בית המשפט, וכן הוא מחייב בדיקה חוזרת שכזו מעת לעת. מנגנון זה הוכנס לחוק בתיקון מס' 11 לחוק הנוער
בית משפחת האומנה התברר כמרתף עינויים - ספטמבר 2009 , בן 15 מהדרום נאשם שהתעלל בילד שהתגורר בבית משפחתו מאז היה בן חמש, וביצע בו שורה ארוכה של מעשי סדום ומעשים מגונים. כן איים עליו שאם יספר על המעשים - יהרוג אותו ...

תביעת ענק נגד משפחה אומנת מתעללת - נובמבר 2009 - אישה בת 34 הגישה לבית המשפט תביעה של יותר מ-2.5 מליון שקל נגד משפחתה האומנת לשעבר, משרד הרווחה ועירית פתח תקוה. האישה טוענת שכשהייתה בת 4 הפנו אותה משרד הרווחה ועירית פתח תקוה למשפחה אומנת שהתעללה בה קשות. ...