יום חמישי, 30 בינואר 2014

שופטת חגית מטלין - בין פרזיטיות לרשלנות פושעת בענייני נפשות


חז"ל ע"ה אמרו במסכת אבות, ד פסוק א - "..  איזה הוא מכובד - המכבד את הבריות, שנאמר "כי מכבדיי אכבד ובוזיי ייקלו" (שמואל א ב,ל)".
ואולם בימינו מוזילים בתי המשפט כבודם וחייהם של אזרחים הנקרים בדרכם ובכך במו ידיהם הורסים השופטים את אמון הציבור במערכת המשפט.

ינואר 2014 -מדובר באב שהגיש בקשה לשופטת חגית מטלין (בית משפט לענייני משפחה ראשון לציון) להרחבת הסדרי הראיה מעבר לפעם אחת בשבוע במרכז קשר בעיר מרוחקת לשני הצדדים. השופטת חגית מטלין במקום לדון בבקשה לגופה העבירה הסמכות לפקידת הסעד.
הענקת סמכויות שיפטיות לפקידת סעד ללא הסמכה משפטית כלשהי, הפועלת ללא סדרי דין, ראיות, או תעוד, בנושא מורכב של ענייני נפשות יש בו מעין קלות דעת וזלזול לא רק באזרח אלא במערכת המשפט.



התנהגותה המזלזלת של השופטת חגית מטלין פוגעת באמון הציבור במערכת המשפט ומיתרת ערכאות שיפוטיות מעל פקידת הסעד. בהתנהגותה מעניקה חגית מטלין סמכויות סטטוטריות לפקידה, עו"סית, ברשות מקומית תחת מעטה של חיסיון, ללא ראיות ובכך פותחת פתח לשיקולים זרים, שחיתות וגזל.

להלן פניית האב לבית המשפט ותגובת השופטת.

בקשת האב לראות את בנו

3. אין עוד הצדק להמשך הסדרי ראיה במרכז קשר לפי הסכמות שניתנו באופן זמני בלבד טרם הגיש המבקש (האב) בקשה דחופה מטעמו בעניין זה.

4. במיוחד אין כל הצדק כי הסדרים אלו יערכו בלשכה בבאר-שבע, מאחר ששני הצדדים מתגוררים באיזור המרכז.

5. המבקש מבקר את בנו פעם אחת בשבוע במרכז קשר ובשל כך הוא חש כי הקשר שלו עם בנו נפגע באופן לא מידתי ללא כל הצדק.

6. על כן מתבקש בית המשפט להורות למשיבה בדחיפות להביא את הקטין לאיזור המרכז פעמיים בשבוע ולמסור לידו את הקטין למשך סופי השבוע כמקובל, כולל שבתות וחגים ולקבוע דיון בבקשתו בדחיפות מאחר והנתק בינו ובין בנו נמשך מראש השנה זו ופגישה אחת לשבוע אינה מרפאה נתק זה."


החלטה לא אפקטיבית, מזלזלת והלא מנומקת של השופטת חגית מטלין, מיום 27/01/2014 :

"1. לפקידת הסעד ניתנו סמכויות לשנות את הסדרי הראיה.

המבקש יפנה אל פקידת הסעד ויביא בפניה טענותיו. הדרך פתוחה בפני פקידת הסעד להכנסת שינויים בכל עת בסדרי הראיה על פי שיקול דעתה המקצועי.

2. פקידת הסעד תגיש לבית המשפט תסקיר משלים תוך 30 יום לעניין התנהלות הסדרי הראיה והמלצותיה להמשכם.

3. המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים ולפקידת הסעד".

שופטת חגית מטלין - החלטה מזלזלת לאב המבקש לראות את בנו
שופטת חגית מטלין - החלטה מזלזלת לאב המבקש לראות את בנו

קישורים:

השופט נפתלי שילה ופקידת סעד ראשית סימונה שטיינמץ - דרכי רמיה לטיוח פשעי משרד הרוחה וסחר בילדים - ספטמבר 2013 - מדובר באמא ל' חד הורית שילדיה נלקחו ממנה למרכז חירום מינואר 2009 למשך כחצי שנה מאחר ופקידת הסעד אתי דור דובריבינסקי היתה סבורה כי האמא מתעללת בילדים. לסברותיה של פקידת הסעד לא היו שום אחיזה במישור הפלילי ראייתי וכל התיקים שנפתחו במשטרה נסגרו מהעדר אשמה. האמא אינה רואה את בנה הבכור בן ה- 11 מזה כ- 5 שנים, ואת בנה בן ה-9 רואה כשעה בשבוע במרכז קשר מזה כשלש שנים...

נפתלי שילה - שופט לענייני משפחה - תלונה חמורה על התנהגות מריונטית של פקידת הסעד - יולי 2013 - תלונה חמורה נגד שופט בית משפט לענייני משפחה נפתלי שילה. מדובר באמא ל' לשני ילדים אשר אינה רואה רואה את בנה הבכור בן ה- 10 כ- 4 וחצי שנים ואם בנה בן ה- 8 רואה במרכז קשר מזה כשנתיים, שעה בשבוע לאחר שלא ראתה אותו כשנתיים. האמא עובדת ללא רבב. הנימוק החוזר ונשנה להחלטותו התמוהה של נפתלי למניעת מפגשים בין האמא לילדיה היא כי כך סבורה פקידת הסעד. להלן תלונה שהוגשה נגד השופט נפתלי שילה בעניין...

שמואל בוקובסקי - מכבסת הבלים ודברי בלע נגד משפחה בהליך אימוץ - ינואר 2012 - בית משפט עליון רע"א 7535/11 - מדובר בזוג הורים בעלי פיגור אשר בית משפט לענייני משפחה (שופט שמואל בוקובסקי) קבע כי יש לשלוח את בתם בת השלש לאימוץ סגור. ההורים מבקשים לצמצם את תוצאות האימוץ, באופן שסבתה של הקטינה, אמה של המבקשת והאפוטרופא שמונתה לה לדין, תישא באחריות לגידולה. מנגד, סומך המשיב (לשכה משפטית משרד הרווחה) ידיו על פסקי הדין של ערכאות קמא. לבת המאומצת אחות קטינה שהוכרזה "נזקקת" - מהחלטת העליון ניתן ללמוד על דרכי הפעולה של שופט בית משפט לענייני משפחה שמואל בוקובסקי, הנשוי לפקידת סעד מחוזית לחוק הנוער מיכל מילשטיין בוקובסקי ואשר שימש שנים רבות בעברו כיועץ משפטי במשרד הרווחה:

דרכי הרמיה השופט שמואל בוקובסקי - רשלנות שיפוטית קיצונית בדלתיים סגורות - בית משפט לענייני משפחה ראשון לציון - נובמבר 2006 - שופטי בתי משפט לענייני משפחה ובתי משפט לנוער, ופקידי סעד מבזים והורסים חיי אזרחים ומשפחות בבתי משפט מאחורי דלתיים סגורות. הם מגלגלים את האחריות אחד על השני אינם מנמקים תחושותיהם והחלטותיהם ההזויות והם מוגנים נגד תביעות ותלונות...

בית משפט לענייני משפחה בדלתיים סגורות - בין חוסר תובנה מקצועית לרשלנות קיצונית - שופט שמואל בוקובסקי - אוגוסט 2010 - בע"מ 5422/10 השופט דנצינגר - מדובר בערעור לבית משפט עליון של אמא המבקשת לשמש אפוטרופא לבתה החסויה במקום עמותת שפר. הבת החסויה שהתה בהוסטל אולם עקב החמרה במצבה הועברה כפי הנראה למוסד פסיכיאטרי... - ניתן להבחין במספר כשלים בתפקודו של שמואל בוקובסקי: - הליך שיפוטי חפוז ושטחי מסב נזקים לחסויים וקרוביהם...


שופטת חגית מטלין - בין פרזיטיות לרשלנות פושעת בענייני נפשות


חז"ל ע"ה אמרו במסכת אבות, ד פסוק א - "..  איזה הוא מכובד - המכבד את הבריות, שנאמר "כי מכבדיי אכבד ובוזיי ייקלו" (שמואל א ב,ל)".
ואולם בימינו מוזילים בתי המשפט כבודם וחייהם של אזרחים הנקרים בדרכם ובכך במו ידיהם הורסים השופטים את אמון הציבור במערכת המשפט.

ינואר 2014 -מדובר באב שהגיש בקשה לשופטת חגית מטלין (בית משפט לענייני משפחה ראשון לציון) להרחבת הסדרי הראיה מעבר לפעם אחת בשבוע במרכז קשר בעיר מרוחקת לשני הצדדים. השופטת חגית מטלין במקום לדון בבקשה לגופה העבירה הסמכות לפקידת הסעד.
הענקת סמכויות שיפטיות לפקידת סעד ללא הסמכה משפטית כלשהי, הפועלת ללא סדרי דין, ראיות, או תעוד, בנושא מורכב של ענייני נפשות יש בו מעין קלות דעת וזלזול לא רק באזרח אלא במערכת המשפט.

התנהגותה המזלזלת של השופטת חגית מטלין פוגעת באמון הציבור במערכת המשפט ומיתרת ערכאות שיפוטיות מעל פקידת הסעד. בהתנהגותה מעניקה חגית מטלין סמכויות סטטוטריות לפקידה, עו"סית, ברשות מקומית תחת מעטה של חיסיון, ללא ראיות ובכך פותחת פתח לשיקולים זרים, שחיתות וגזל.



להלן פניית האב לבית המשפט ותגובת השופטת.

בקשת האב לראות את בנו

3. אין עוד הצדק להמשך הסדרי ראיה במרכז קשר לפי הסכמות שניתנו באופן זמני בלבד טרם הגיש המבקש (האב) בקשה דחופה מטעמו בעניין זה.

4. במיוחד אין כל הצדק כי הסדרים אלו יערכו בלשכה בבאר-שבע, מאחר ששני הצדדים מתגוררים באיזור המרכז.

5. המבקש מבקר את בנו פעם אחת בשבוע במרכז קשר ובשל כך הוא חש כי הקשר שלו עם בנו נפגע באופן לא מידתי ללא כל הצדק.

6. על כן מתבקש בית המשפט להורות למשיבה בדחיפות להביא את הקטין לאיזור המרכז פעמיים בשבוע ולמסור לידו את הקטין למשך סופי השבוע כמקובל, כולל שבתות וחגים ולקבוע דיון בבקשתו בדחיפות מאחר והנתק בינו ובין בנו נמשך מראש השנה זו ופגישה אחת לשבוע אינה מרפאה נתק זה."


החלטה לא אפקטיבית, מזלזלת והלא מנומקת של השופטת חגית מטלין, מיום 27/01/2014 :

"1. לפקידת הסעד ניתנו סמכויות לשנות את הסדרי הראיה.

המבקש יפנה אל פקידת הסעד ויביא בפניה טענותיו. הדרך פתוחה בפני פקידת הסעד להכנסת שינויים בכל עת בסדרי הראיה על פי שיקול דעתה המקצועי.

2. פקידת הסעד תגיש לבית המשפט תסקיר משלים תוך 30 יום לעניין התנהלות הסדרי הראיה והמלצותיה להמשכם.

3. המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים ולפקידת הסעד".

שופטת חגית מטלין - החלטה מזלזלת לאב המבקש לראות את בנו
שופטת חגית מטלין - החלטה מזלזלת לאב המבקש לראות את בנו

קישורים:

השופט נפתלי שילה ופקידת סעד ראשית סימונה שטיינמץ - דרכי רמיה לטיוח פשעי משרד הרוחה וסחר בילדים - ספטמבר 2013 - מדובר באמא ל' חד הורית שילדיה נלקחו ממנה למרכז חירום מינואר 2009 למשך כחצי שנה מאחר ופקידת הסעד אתי דור דובריבינסקי היתה סבורה כי האמא מתעללת בילדים. לסברותיה של פקידת הסעד לא היו שום אחיזה במישור הפלילי ראייתי וכל התיקים שנפתחו במשטרה נסגרו מהעדר אשמה. האמא אינה רואה את בנה הבכור בן ה- 11 מזה כ- 5 שנים, ואת בנה בן ה-9 רואה כשעה בשבוע במרכז קשר מזה כשלש שנים...

נפתלי שילה - שופט לענייני משפחה - תלונה חמורה על התנהגות מריונטית של פקידת הסעד - יולי 2013 - תלונה חמורה נגד שופט בית משפט לענייני משפחה נפתלי שילה. מדובר באמא ל' לשני ילדים אשר אינה רואה רואה את בנה הבכור בן ה- 10 כ- 4 וחצי שנים ואם בנה בן ה- 8 רואה במרכז קשר מזה כשנתיים, שעה בשבוע לאחר שלא ראתה אותו כשנתיים. האמא עובדת ללא רבב. הנימוק החוזר ונשנה להחלטותו התמוהה של נפתלי למניעת מפגשים בין האמא לילדיה היא כי כך סבורה פקידת הסעד. להלן תלונה שהוגשה נגד השופט נפתלי שילה בעניין...

שמואל בוקובסקי - מכבסת הבלים ודברי בלע נגד משפחה בהליך אימוץ - ינואר 2012 - בית משפט עליון רע"א 7535/11 - מדובר בזוג הורים בעלי פיגור אשר בית משפט לענייני משפחה (שופט שמואל בוקובסקי) קבע כי יש לשלוח את בתם בת השלש לאימוץ סגור. ההורים מבקשים לצמצם את תוצאות האימוץ, באופן שסבתה של הקטינה, אמה של המבקשת והאפוטרופא שמונתה לה לדין, תישא באחריות לגידולה. מנגד, סומך המשיב (לשכה משפטית משרד הרווחה) ידיו על פסקי הדין של ערכאות קמא. לבת המאומצת אחות קטינה שהוכרזה "נזקקת" - מהחלטת העליון ניתן ללמוד על דרכי הפעולה של שופט בית משפט לענייני משפחה שמואל בוקובסקי, הנשוי לפקידת סעד מחוזית לחוק הנוער מיכל מילשטיין בוקובסקי ואשר שימש שנים רבות בעברו כיועץ משפטי במשרד הרווחה:

דרכי הרמיה השופט שמואל בוקובסקי - רשלנות שיפוטית קיצונית בדלתיים סגורות - בית משפט לענייני משפחה ראשון לציון - נובמבר 2006 - שופטי בתי משפט לענייני משפחה ובתי משפט לנוער, ופקידי סעד מבזים והורסים חיי אזרחים ומשפחות בבתי משפט מאחורי דלתיים סגורות. הם מגלגלים את האחריות אחד על השני אינם מנמקים תחושותיהם והחלטותיהם ההזויות והם מוגנים נגד תביעות ותלונות...

בית משפט לענייני משפחה בדלתיים סגורות - בין חוסר תובנה מקצועית לרשלנות קיצונית - שופט שמואל בוקובסקי - אוגוסט 2010 - בע"מ 5422/10 השופט דנצינגר - מדובר בערעור לבית משפט עליון של אמא המבקשת לשמש אפוטרופא לבתה החסויה במקום עמותת שפר. הבת החסויה שהתה בהוסטל אולם עקב החמרה במצבה הועברה כפי הנראה למוסד פסיכיאטרי... - ניתן להבחין במספר כשלים בתפקודו של שמואל בוקובסקי: - הליך שיפוטי חפוז ושטחי מסב נזקים לחסויים וקרוביהם...


יום שלישי, 28 בינואר 2014

השופטת בלהה גילאור - תככים, שקרים ומניפולציות להשגת טובות הנאה

ינואר 2010  - התנהלות קלוקלת של השופטת בלהה גילאור נשיאת בית המשפט מחוזי חיפה. בעלה עו"ד אשר ענייניו מנוהלים בבית משפט מחוזי זה ע"י שופטים כפופים לבלהה גילאור.
מה קורה כאשר שופט פוסק שלא לטובת בעלה של בלהה גילאור. צפו בסרטון




שופטת בלהה גילאור - תככים, מניפולציות ושקרים להשגת טובות הנאה

פרשת הנשיאה גילאור (מאמר מאת פרופ. שמעון שטרית, מתוך כתב העת "עורך דין" יולי 2012)

למרבה הצער ולמרות צעדים מתקנים של הכנסת, התרחשה פרשת השופטת בלהה גילאור, נשיאת בית המשפט המחוזי בחיפה. באותה פרשה החליטה הנשיאה גילאור להוציא מידיו של סגן הנשיא גדעון גינת את הטיפול בתיקים של חברות בפירוק שהיו באחריותו על פי תוכניות העבודה, וזאת לאחר שפסק נגד עו"ד משה ליפשיץ, שותף בכיר במשרד עורכי הדין שבעלה יוסי גילאור שותף בכיר בו (ת"א חי'  474/04 ירדן נ' ליפשיץ 4.8.08).

באותו עניין עלה חשש ממשי לניגוד עניינים לטובת קרוב משפחה, בן זוג. סעיף 77 א לחוק בתי ה משפט וכן סעיפים 15 א ו־ 15 ב 2 לכללי האתיקה לשופטים תשס"ז־ו 2007 אוסרים על שופט לדון ב עניין אם "קיימות נסיבות שיש בהן ליצור חשש ממשי למשוא פנים" 15 א, "או שלבן משפחה של השופט יש עניין כספי ממשי או עניין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו".

ברור שהוראות אלה חלות גם על דיון בתיק וגם על ניתוב תיקים. במקום להעביר את השופטת גילאור מכהונתה בגין ניגוד עניינים או לשקול אפשרות להעמידה לדין, הממסד השיפוטי, בתמיכת נשיאת בית המשפט העליון (דורית בייניש) דאז, העביר דווקא את השופט גינת לתל אביב (הארץ, 10.10.10 ). זאת בעקבות הגשת תלונה על ידי השופט גינת. נציב תלונות הציבור על שופטים הסתפק בהליך אחר בהערה לשופטת גילאור על שפעלה בניגוד להתחייבותה שלא לטפל בתיקים שבעלה קשור בהם (הארץ, 10.6.10).

בחינת מקרים אחרים של הליכים נגד שופטים משאירה אותי בתמיהה גדולה לנוכח ההגנה, או אם תרצו החסינות שנתן הממסד לנשיאה גילאור. אותו ממסד שיפוטי פעל במקרה אחר להדחת השופטת הילה כהן שערכה פרוטוקולים על בסיס הודעות כתובות ולא נכחה בדיונים. ההדחה נעשתה אחרי שבית דין משמעתי מכובד בהרכב השופטים חשין, ריבלין וארד החליט )ברוב דעות( להסתפק בהעברו תה לבית משפט אחר (הארץ, 21.8.05).

ההדחה נעשתה על בסיס הוראה פוגענית לאי תלות שיפוטית המסמיכה את הוועדה לבחירת שופטים להדיח שופט ללא עילה. התנגדתי כבר כשהוראה זו נחקקה בחוק יסוד: השפיטה, וגם היום אני סבור שיש להסירה מספר החוקים בהיותה נוגדת את עקרון אי התלות השיפוטית (סעיף 7 (4) לחוק יסוד השפיטה). מכל מקום, לדעתי הנזק הציבורי שגרמה השופטת גילאור חמור הרבה יותר מזה שבעריכה לא ראויה של פרוטוקולים בידי השופטת הילה כהן.

 גם במקרה אחר פעל הממסד השיפוטי בתקיפות כלפי שופטים שמעשיהם פחותים בחומרתם ממעשיה של הנשיאה גילאור. למשל כשהשופטת אסנת אלון־לאופר השיגה פלט שיחות טלפון של בן זוגה, הועמדה לדין פלילי ונאלצה לפרוש מהשפיטה (הארץ, 30.12.07 ). לעניות דעתי, ניגוד העניינים לכאורה של השופטת גילאור היה חמור הרבה יותר מהשגת פלט השיחות. תמוה מדוע ניתנה הגנה לשופטת גילאור שלכאורה פעלה בניגוד עניינים והפרה התחייבות שהיא עצמה נתנה.

 קישורים:

 שופטת בלהה גילאור - תרבות הראש הקטן, התנערות מאחריות ותאוות בצע - פרשת דודו דהאן - בלהה גילאור שופטת בימ"ש מחוזי – פסק דין אנטי חברתי מופרך ונוגד את כבוד האדם וחירותו – דודו דהן נגד משרד הרווחה... 

שופטת בלהה גילאור - התבהמות וקהות חושים בפרשת דודו דהאן - רשת ב- סדר יום עם קרן נויבך - 23 בינואר 2014 - דודו דהאן שנחטף עם היוולדו ע"י רשויות הרווחה תוייג כמפגר ונשלח למוסד למפגרים מעון מקי"ם שם סבל יחד עם חוסים רבים התעללויות קשות למשך עשרות שנים...

השופטת בלהה גילאור - תככים, שקרים ומניפולציות להשגת טובות הנאה

ינואר 2010  - התנהלות קלוקלת של השופטת בלהה גילאור נשיאת בית המשפט מחוזי חיפה. בעלה עו"ד אשר ענייניו מנוהלים בבית משפט מחוזי זה ע"י שופטים כפופים לבלהה גילאור.
מה קורה כאשר שופט פוסק שלא לטובת בעלה של בלהה גילאור. צפו בסרטון





שופטת בלהה גילאור - תככים, מניפולציות ושקרים להשגת טובות הנאה

פרשת הנשיאה גילאור (מאמר מאת פרופ. שמעון שטרית, מתוך כתב העת "עורך דין" יולי 2012)

למרבה הצער ולמרות צעדים מתקנים של הכנסת, התרחשה פרשת השופטת בלהה גילאור, נשיאת בית המשפט המחוזי בחיפה. באותה פרשה החליטה הנשיאה גילאור להוציא מידיו של סגן הנשיא גדעון גינת את הטיפול בתיקים של חברות בפירוק שהיו באחריותו על פי תוכניות העבודה, וזאת לאחר שפסק נגד עו"ד משה ליפשיץ, שותף בכיר במשרד עורכי הדין שבעלה יוסי גילאור שותף בכיר בו (ת"א חי'  474/04 ירדן נ' ליפשיץ 4.8.08).

באותו עניין עלה חשש ממשי לניגוד עניינים לטובת קרוב משפחה, בן זוג. סעיף 77 א לחוק בתי ה משפט וכן סעיפים 15 א ו־ 15 ב 2 לכללי האתיקה לשופטים תשס"ז־ו 2007 אוסרים על שופט לדון ב עניין אם "קיימות נסיבות שיש בהן ליצור חשש ממשי למשוא פנים" 15 א, "או שלבן משפחה של השופט יש עניין כספי ממשי או עניין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו".

ברור שהוראות אלה חלות גם על דיון בתיק וגם על ניתוב תיקים. במקום להעביר את השופטת גילאור מכהונתה בגין ניגוד עניינים או לשקול אפשרות להעמידה לדין, הממסד השיפוטי, בתמיכת נשיאת בית המשפט העליון (דורית בייניש) דאז, העביר דווקא את השופט גינת לתל אביב (הארץ, 10.10.10 ). זאת בעקבות הגשת תלונה על ידי השופט גינת. נציב תלונות הציבור על שופטים הסתפק בהליך אחר בהערה לשופטת גילאור על שפעלה בניגוד להתחייבותה שלא לטפל בתיקים שבעלה קשור בהם (הארץ, 10.6.10 ).

בחינת מקרים אחרים של הליכים נגד שופטים משאירה אותי בתמיהה גדולה לנוכח ההגנה, או אם תרצו החסינות שנתן הממסד לנשיאה גילאור. אותו ממסד שיפוטי פעל במקרה אחר להדחת השופטת הילה כהן שערכה פרוטוקולים על בסיס הודעות כתובות ולא נכחה בדיונים. ההדחה נעשתה אחרי שבית דין משמעתי מכובד בהרכב השופטים חשין, ריבלין וארד החליט )ברוב דעות( להסתפק בהעברו תה לבית משפט אחר (הארץ, 21.8.05 ).

ההדחה נעשתה על בסיס הוראה פוגענית לאי תלות שיפוטית המסמיכה את הוועדה לבחירת שופטים להדיח שופט ללא עילה. התנגדתי כבר כשהוראה זו נחקקה בחוק יסוד: השפיטה, וגם היום אני סבור שיש להסירה מספר החוקים בהיותה נוגדת את עקרון אי התלות השיפוטית (סעיף 7 (4) לחוק יסוד השפיטה). מכל מקום, לדעתי הנזק הציבורי שגרמה השופטת גילאור חמור הרבה יותר מזה שבעריכה לא ראויה של פרוטוקולים בידי השופטת הילה כהן.

 גם במקרה אחר פעל הממסד השיפוטי בתקיפות כלפי שופטים שמעשיהם פחותים בחומרתם ממעשיה של הנשיאה גילאור. למשל כשהשופטת אסנת אלון־לאופר השיגה פלט שיחות טלפון של בן זוגה, הועמדה לדין פלילי ונאלצה לפרוש מהשפיטה (הארץ, 30.12.07 ). לעניות דעתי, ניגוד העניינים לכאורה של השופטת גילאור היה חמור הרבה יותר מהשגת פלט השיחות. תמוה מדוע ניתנה הגנה לשופטת גילאור שלכאורה פעלה בניגוד עניינים והפרה התחייבות שהיא עצמה נתנה.

 קישורים:

 שופטת בלהה גילאור - תרבות הראש הקטן, התנערות מאחריות ותאוות בצע - פרשת דודו דהאן - בלהה גילאור שופטת בימ"ש מחוזי – פסק דין אנטי חברתי מופרך ונוגד את כבוד האדם וחירותו – דודו דהן נגד משרד הרווחה... 

שופטת בלהה גילאור - התבהמות וקהות חושים בפרשת דודו דהאן - רשת ב- סדר יום עם קרן נויבך - 23 בינואר 2014 - דודו דהאן שנחטף עם היוולדו ע"י רשויות הרווחה תוייג כמפגר ונשלח למוסד למפגרים מעון מקי"ם שם סבל יחד עם חוסים רבים התעללויות קשות למשך עשרות שנים...

יום שני, 27 בינואר 2014

לשכת הרווחה עכו - ליקויים מהותיים מדו"ח מבקר המדינה לשלטון המקומי 2013

שמעון לנקרי - ראש העיר עכו: מדיניות תלישת ילדים וקשישים מבתיהם והפקרתם במוסדות
מדיניות עיריית עכו לתלישת ילדים מביתם ומשפחתם, והשלכתם למוסדות משרד הרווחה.

מתוך דוח מבקר המדינה לשלטון המקומי 2013 על לשכת הרווחה עכו:

המחלקה לשירותים חברתיים בעירייה

בשנת 2012 היה תקציבה של המחלקה לשירותים חברתיים בעיריית עכו (להלן - מינהל הרווחה) 44.3 מיליון ש"ח, ובשנת 2013 - 47.6 מיליון ש"ח. התפלגות ההכנסות היא לפי השתתפות משרד הרווחה והשירותים החברתיים בתקציבים (עד 75%), על פי תכניות הפעולה שהוא מאשר.

במשך שנת 2012 חרגה העירייה מהתקציב המאושר של מינהל הרווחה בסכום של כ-1.1 מיליון ש"ח, חריגה שנבעה מיישום מוגבר של תכניות רווחה, כמו החזקת ילדים בפנימיות, החזקת ילדים במעונות יום ועוד.

במינהל הרווחה פועלים שישה צוותים, הכוללים עובדים סוציאליים וראשי צוותים. על פי הנתונים, עומס גדול ביותר מוטל על עובדים סוציאליים המטפלים במשפחות. משרד הרווחה והשירותים החברתיים לא קבע כללים לגבי כמות התיקים המרבית שאמורה להיות בטיפולו של עובד סוציאלי, ובכלל זה לגבי הכמות המרבית שאמורה להיות בטיפולו של עובד סוציאלי המטפל במשפחות. עומס עבודה רב מוטל גם על ארבעת העובדים הסוציאליים שאמונים על הפעלת מערך החוסן הקהילתי בעיר, ונוסף על כך מטפלים ב-800 משפחות.

העירייה ומשרד הרווחה לא בחנו את הצרכים של מינהל הרווחה, לרבות הצורך להקל את עומס העבודה המוטל על העובדים הסוציאליים ועל הצוותים המקצועיים השונים.

איתור נערות במצוקה

מינהל הרווחה אינו מבצע איתור יזום של נערות במצוקה, בניגוד להוראות משרד הרווחה והשירותים החברתיים. איתור נערות בשלבים מוקדמים של מצוקה עשוי להקל את החזרתן לחיים נורמטיביים ולמנוע הידרדרות נוספת במצבן.

הכנת תסקירים לבתי הדין

בגלל העומס המוטל על פקידי הסעד לסדרי דין המטפלים במשפחות, נוצרים עיכובים בהכנות תסקירים לבתי המשפט (לענייני משפחה). העיכובים גורמים להתמשכות ההליכים המשפטיים ועקב כך לעינוי דין, ופוגעים בטובת הילדים ובסיכויי שילובם התקין בחברה.

תקציבאית מינהל הרווחה

התקציבאית המועסקת במינהל הרווחה אינה עובדת העירייה, אלא מועסקת במינהל מטעם רואה החשבון שהעירייה התקשרה עמו. העירייה לא דרשה ממנה לחתום על הצהרת סודיות, אף שהיא נמצאת בקשר שוטף עם משרד הרווחה ונחשפת למידע רגיש, כגון תיקים ורשימות שמיות של נזקקים ואחרים המטופלים במינהל הרווחה. רק במאי 2013 ובעקבות הביקורת חתמה התקציבאית על הצהרת הסודיות כנדרש.

התנאים הפיזיים במינהל הרווחה

החדרים בבניין מינהל הרווחה אינם מאפשרים לעובד הסוציאלי המטפל במשפחה להיפגש עם הפונים אליו בפרטיות ובאווירה מתאימה. החדרים הצפופים גם אינם מאפשרים לעובדים הסוציאליים להימלט במהירות כשיש חשש לפגיעה בהם.

סיכום והמלצות

ממצאי הבדיקה מעלים כשלים, חלקם מהותיים, בפעילותה של עיריית עכו בנושאים שנבדקו.

על העירייה לבחון את עומס העבודה הרב המוטל על העובדים הסוציאליים המטפלים במשפחות ובנזקקים בתחום שיפוטה. העומס הרב גורם לעיכובים בטיפול בנזקקים, לרבות הכנת תסקירים לבתי הדין לענייני משפחה ואיתור יזום של נערות במצוקה.

על העירייה, בשיתוף משרד הרווחה, למפות את החסמים הקיימים במינהל הרווחה ולבחון את הדרכים להסרתם.

קישורים:

עיריית עכו: חסרת דיור ביקשה עזרה, קיבלה תלונה - "על הדשא, עם הילדים והמקרר" - הכתבה: "על הדשא, עם הילדים והמקרר" , יפה ברנס , mynet , 15.07.2009 - אם לחמישה ילדים מעכו פונתה הבוקר מבית שאליו פלשה לאחר שנותרה חסרת קורת גג. "אם לא יסייעו לי אשים קץ לחיי". העירייה: תורם יממן שני חודשי שכירות, נדאג שהיא לא תישאר מחוסרת דיור...

יום שישי, 24 בינואר 2014

שופטת חנה ינון - פסק דין מנותק מהעובדות ומהחוק בפרשת המעצב עודד קאשי

שופטת חנה ינון - דרוש בירור מעמיק על תפקודה הלקוישופטת חנה ינון - דרוש בירור מעמיק על תפקודה הלקוי

ינואר 2014 - כמה טעויות יכולה השופטת חנה ינון לעשות בפסק דין אחד? הרבה מאוד. היא נכשלה בהבנת הנקרא: ההסכם בין עודד קאשי לבין אודמר פיגה ברור וחד-משמעי, ומלמד שקאשי חיקה שעונים והתחייב לשלם פיצוי. היא נכשלה בקריאת חוק לשון הרע ופסקה פיצויים כפולים. היא נכשלה בקריאת דוחות כספיים והעניקה לקאשי אישית פיצוי על נזק שלכאורה נגרם לחברה שבבעלותו. היא נכשלה במשפטים שנה א' וחייבה בפיצוי על-פי עילה בה לא דנה. היא נכשלה בהבנת הראיות והעדויות בנוגע לפנייתו של בר חיון לקבלת תגובתו של קאשי.

שורה כזו של פשלות מחייבת לכל הפחות בירור מעמיק עם ינון. היא מטרידה ביותר, משתי סיבות. האחת: מי לידינו יתקע, שזהו המקרה היחיד בו פסק דין של ינון מנותק מן העובדות ומן החוק? השנייה: האם מדובר רק ברשלנות תהומית, או שמא בפסיקה שמסיבות כלשהן נטתה מן האמת?

הכתבה המעצב עודד קאשי חיקה שעוני יוקרה , איתמר לוין , news1 , ינואר 2014

ביהמ"ש המחוזי ביטל את חיובו של הארץ לפצות את קאשי לאחר שחשף את החיקוי שביצע קובע: הידיעה הייתה אמת - קאשי חיקה את השעונים והתחייב לפצות את היצרנית ב-10,000 דולר

המעצב עודד קאשי ייצר שעונים שחיקו שעוני יוקרה שווייצריים. כך קובע (יום ד', 22.1.14) בית המשפט המחוזי בתל אביב, אשר ביטל את חיובו של העיתון הארץ לפצות את קאשי בגין לשון הרע.

שופטת בית משפט השלום בתל אביב, חנה ינון, חייבה את הארץ לשלם לקאשי 150,000 שקל בעקבות ידיעה בה נאמר, כי יצרנית השעונים אודמר פיגה טענה שקאשי זייף שעונים השייכים לה. הכתב בר חיון הסתמך על מקור חסוי, ומסר גם שקאשי התחייב להעביר לאודמר פיגה את השעונים המחקים ולפצות אותה ב-10,000 דולר. לדעת ינון, הפרסום נעשה בחוסר תום לב משום שהעיתון לא המתין לקבלת תגובתו של קאשי, ומה שנאמר בהסכם אינו תומך בדברים שהובאו בידיעה.

שופט בית המשפט המחוזי, חגי ברנר, קובע, כי הפרסום היה אמת. הוא מצטט באריכות את ההסכם בין אודמר פיגה לבין קאשי, בו נקבע שהאחרון יצר "שעוני חיקוי" הדומים עד כדי הטעיה לשעונים השווייצריים ומסכים לשלם לה 10,000 דולר. קאשי אומנם לא הודה במפורש בחיקוי, מעיר ברנר, אך הוא עשה זאת במשתמע, ולכן האמירה בידיעה לפיה הוא הודה בכך היא פרט לוואי שאין בו פגיעה של ממש. גם העובדה שאודמר פיגה ייחסה לקאשי זיוף בעוד שהוא "רק" (המרכאות במקור) חיקה את השעונים, היא פרט לוואי שכזה.

"בהינתן העובדה שקאשי הינו מעצב ידוע של תכשיטי יוקרה, המסקנה הברורה היא כי היה אינטרס ציבורי בפרסום, שכן ישנו אינטרס חברתי בחשיפת העובדה שמעצב תכשיטי יוקרה נכשל בעניין של שיווק והפצת שעוני חיקוי עליהם הטביע את שמו", מוסיף ברנר.

עוד דן ברנר בשאלת תום הלב של הארץ וחיון, וגם כאן הוא דוחה את מסקנותיה של ינון. ברנר מציין, כי חיון פנה לבאי-כוחו של קאשי, הותיר עבורו הודעות - אך הלה לא הגיב. משחלפו ארבע שעות, רשאי היה חיון להסיק שקאשי אינו מעוניין להגיב ולפרסם את הידיעה, בפרט כאשר היה בידיו ההסכם בינו לבין אודמר פיגה. ברנר מעיר, כי קאשי לא הגיב גם לאחר הפרסום, עובדה המחזקת את המסקנה שלא היה מעוניין להגיב.

ברנר מוסיף וקובע, כי ינון לא הייתה יכולה לפסוק לקאשי גם פיצוי סטטוטורי ללא הוכחת נזק וגם פיצוי על הנזק המוערך שנגרם לו. מדובר במסלולים חילופיים ולא במסלולים מצטברים בחוק איסור לשון הרע, אומר ברנר. הוא גם מעיר, כי חוות הדעת על הנזק שגרם הפרסום נגעה לחברה שבבעלות קאשי ולא לו אישית, ולכן לא ניתן היה לפצות את קאשי עצמו בהקשר זה. בנוסף לכך, ינון לא יכולה הייתה להעניק פיצויים בגין רשלנות כאשר התביעה הייתה בגין לשון הרע.

קאשי חויב להחזיר להארץ את כל הסכומים שקיבל ולשלם הוצאות בסך 50,000 שקל בשתי הערכאות. את הארץ ייצג עו"ד עומר אשכר ממשרד ליבליך-מוזר, ואת קאשי - עו"ד יעקב קלדרון.


קישורים:

שופטת חנה ינון - מעיפה פיצויי נזק וקובעת "עובדות" ללא הוכחה בתביעת דיבה - מרץ 2013 - מדובר בתביעה לפיצוי בגין לשון הרע במכתבים ששלח הנתבע למשרדי ממשלה ולבתי עסק בסמוך לתובעת, ולפיהם התובעת (חברת מקור הפורמאיקה) משתמשת, כביכול, בחומרים המזיקים לציבור...

יצא המרצע מן השק - משוא הפנים השופטת חנה ינון לעו"ד צ'ארלי בוזגלו ופסילתה - נובמבר 2012 - מדובר בתביעת דיבה איגוד העו"ס (איציק פרי), ועובדת סוציאלית לחוק הנוער אתי דור דוברובינסקי נגד שני בלוגרים שנפגעו וממשיכים להיפגע מפשעי משרד הרווחה ואינם רואים את ילדיהם. הבלוגרים חשפו וחושפים פשעי משרד הרווחה. התובעים מיוצגים ע"י עו"ד צ'ארלי בוזגלו. הנתבעים, הבלוגרית ל' היתה מיוצגת ע"י עו"ד, והבלוגר י' לא מיוצג...

השופטת חנה ינון: מידע מודיעיני או מזימה ודברי שטנה מעו"ד צ'ארלי בוזגלו - אפריל 2012 - מדובר בתביעת דיבה איגוד העו"ס, ועובדת סוציאלית לחוק הנוער אתי דור דוברובינסקי נגד שני בלוגרים אשר חשפו וחושפים פשעי משרד הרווחה. התובעים מיוצגים ע"י עו"ד צ'ארלי בוזגלו. הנתבעים, הבלוגרית ל' היתה מיוצגת ע"י עו"ד, והבלוגר י' לא מיוצג.... משוא פנים של השופטת חנה ינון - שופט בבית משפט חייב ביושר לנהוג ללא משוא פנים, או אפלייה. לא כך נהגה השופטת חנה ינון. השופטת קיבלה הודעת שטנה מהועברה מב.כ התובעים צ'ארלי בוזגלו, לא תיעדה בפרוטוקול את תכנה ושולחה, לא יידעה את הנתבעים בהודעת השטנה נגדם, ולכן לא יכלו להתייחס לדברי השטנה נגדם...

תלונה נגד השופטת חנה ינון - בית משפט השלום תל אביב ת"א -10-09 - התנהגות פוגענית, וניהול משפט לקוי - מאי 2012 - בתחילת דיון שיפוטי בענייני לשון הרע הוציאה השופטת חנה ינון מאולם בית המשפט בעל דין, נתבע, לא מיוצג, למהלך הרוב המכריע של הדיון, כך שלא יכל לשמוע טענות התובעים ולהגיב עליהם בזמן אמת. חנה ינון הוציאה גם את הצופים מהאולם ולא נתנה לכך ביטוי בפרוטוקול. השופטת חנה ינון השתמשה במילים פוגעניות נגד הנתבע בתחילת הדיון לעיני הנוכחים באולם. התנהגותה של השופטת חנה ינון גרמה לחוסר אמון הציבור במערכת המשפט והדיפה ריח של משוא פנים, שיקולים זרים...

תלונה נגד השופטת חנה ינון - רמסה ברגל גסה את עיקרון פומביות הדיון, פגעה בכבודם של הצופים - פומביות הדיון הינה כי המשפט מתנהל באולם פתוח בו רשאי הקהל הרחב לצפות ולהיות עד לדיון. פומביות הדיון הינה הערובה העיקרית לתקינות ההליך המשפטי דהיינו בתחום עשיית הצדק ובירור האמת הלכה למעשה ובתחום מראית פני הצדק קבל עם ועדה...

חנה ינון - החלטה מזלזלת ועילגת לבקשה לתיקון פרוטוקול - השופטת חנה ינון דנה בתביעת לשון הרע שהגיש רופא השיניים ד"ר אפרים צור נגד רשת ידיעות תקשורת, בעקבות כתבה שפורסמה עליו. בשלב מסוים במהלך, בדיון שהתקיים באולמה של ינון בינואר 2011, לאחר שנשמעו הוכחות ובטרם סיכומים, ביקשה השופטת מהצדדים לצאת מהאולם, וקיימה שיחה לא פורמלית עם עורכי הדין בלבד...

שופטת חנה ינון - שקרים ומניפולציות בבית המשפט - המאמר השופטת חנה ינון "העלימה" קטע מפרוטוקול דיון , יובל עוז , יוני 2012 - "גלובס" חושף מקרה נוסף שבו שופטת עושה בפרוטוקול דיון כבשלה: חנה ינון מחקה קטע שלם מפרוטוקול, ללא הסכמת הצדדים; היא גם הורתה על השמדת התיעוד הקולי של הדיון ■ הנציב קבע כי ינון לא פעלה כראוי, אך גרוניס נתן לה גיבוי...

חנה ינון, שופטת בית משפט שלום תל אביב - ניהול משפט לקוי ומלוכלך - אפריל 2012 - מדובר בתביעת דיבה איגוד העו"ס, ועובדת סוציאלית לחוק הנוער אתי דור דוברובינסקי נגד שני בלוגרים אשר חשפו וחושפים פשעי משרד הרווחה. הבלוגרית ל' היתה מיוצגת ע"י עו"ד, והבלוגר י' לא מיוצג...

שופטת חנה ינון בית משפט שלום תל אביב - תלונות חמורות מוצדקות ובקשות פסילה - מאי 2012 - מדובר בתלונות חמורות שהוגשו לנציבות תלונות הציבור על שופטים נגד חנה ינון שופטת בית משפט שלום. שתי תלונות התבררו מוצדקות. ..

בקשת פסילה נגד השופטת חנה ינון - אמרה בדיון חוזר בפתח שלב ההוכחות כי התוצאה תהא אותה תוצאה - מאי 2012 - ע"א 3078/12 - מדובר בבקשת פסילת שופטת השלום חנה ינון. מבקשת הפסלות טוענת כי בישיבה מקדמית בדיון חוזר שהתקיים ע"פ החלטת ערכאת הערעור ביום 3.11.2011 בבית משפט קמא (בפני כב' השופטת ינון) ונקבעה ישיבת הוכחות ליום 8.2.2012. לטענת המערערת, בפתח דיון ההוכחות, הביע בית המשפט את דעתו כי הוא יכול לנמק את פסק הדין בתביעה שכנגד פעם נוספת, אך התוצאה תהא אותה תוצאה. בשל דברים אלו הגישה המערערת בקשת פסילה. בית המשפט דחה את הבקשה...

ביקורת על התנהלות חנה ינון שופטת השלום ביצירת סחבת שיפוטית - הכתבה דו קרב השופטות: צ’רניאק נגד ינון , מערכת ספונסר , יולי 2007 - שופטת בית המשפט המחוזי מתחה ביקורת על התנהלות חנה ינון שופטת השלום ביצירת סחבת שיפוטית; תביעה כספית בסך 1.2 מיליון ₪ נגד עו"ד ציון סמוכה, היא הסיבה לביקורת...

שופטת חנה ינון - בקשת פסילה בגין גיבוש עמדה ברורה וחד משמעית בקדם משפט באשר לתוצאה הראויה בתיק - יולי 2000 - בית משפט עליון ע"א 4520/00 - ערעור על בקשת פסילה לשופטת חנה ינון. - קדם משפט - בין המערערים למשיבה מתנהלת תביעה בגין ליקויי בניה שנמצאו בדירה שרכשו המערערים מהמשיבה. ביום 30.4.00 התקיים קדם משפט. בית המשפט (חנה ינון) הציע הצעה לסיומו של התיק בפשרה. הצעת הפשרה הוכתבה לפרוטוקול כפסק דין, תוך שבית המשפט מכתיב גם את הסכמת הצדדים, למרות שבא כח המערערים הביע התנגדותו להסכם...

בקשת פסילה נגד חנה ינון בגין אי רישום בפרוטוקול, קביעת עמדה טרם הוכחות, והתבטאות נטענת - יולי 99 - ע"א 4000/99 ערעור על בקשת פסילה לשופטת חנה ינון - חנה ינון קבעה עמדה באופן נחרץ בתחילת הדיון והתבטאה בצורה נטענת - לטענת המערער, חנה ינון קבעה עמדתה באופן נחרץ בתחילת הדיון לגבי המסכת העובדתית ולגבי המסקנה המשפטית ולפיכך עליה לפסול עצמה מליישב בדין. את טענתו זו סומך המערער על האופן הנחרץ והפסקני בו תיארה חנה ינון נסיבות האירוע ובכללן את אי כריתתו של הסכם בין הצדדים, וכן על התבטאות נטענת של בית המשפט (חנה ינון), שלא נרשמה בפרוטוקול, לפיה אם טרם שילם המערער את האגרה נראה שניתן לחסכה, באם לא יידרש בית המשפט לקיום הדיון.

שופטת חנה ינון - בקשת פסילה עקב אמירות בדיון המלמדות כי עמדתה הוכרעה מראש ללא קשר לתיק ונטישת האולם באמצע השמעת הטיעונים - יולי 2003 - ע"א 5422/03 - מדובר בבקשת פסילה מהשופטת חנה ינון לפסול עצמה מלדון בתיק תובענה בסדר דין מקוצר נגד המערערים ונתבעים נוספים. - בקשת הפסילה - עמדתה של חנה ינון הוכרעה מראש, וזאת ללא קשר לתיק וטרם שמיעתו. - בבקשת הפסילה טענו המערערים, כי בישיבה מיום 1.5.03 אמרה חנה ינון, עוד בטרם שמעה את טענות ההגנה של המערערים, כי אם מסמכי הבנק תקינים ואמינים, סופו של התיק ברור למי שמבין בטענות ותיקים בנקאיים, וכי בסופו של דבר יש לשלם את החוב לבנק...

שופטת בלהה גילאור - התבהמות וקהות חושים בפרשת דודו דהאן

בלהה גילאור - רמיסת הכבוד ההדדי תחת מסע החמדנותרשת ב- סדר יום עם קרן נויבך - 23 בינואר 2014 - דודו דהאן שנחטף עם היוולדו ע"י רשויות הרווחה תוייג כמפגר ונשלח למוסד למפגרים מעון מקי"ם שם סבל יחד עם חוסים רבים התעללויות קשות למשך עשרות שנים.
דודו הצליח להשתחחר מהמעון ולמצוא את אמו ממנה נחטף, ותבע את משרד הרווחה תביעת נזיקין על העוול שנגרם לו. השופטת בלהה גילאור אשר דנה בתיק פעלה מתוך גאוותנות, חוסר דעת ורשעות וקבעה כי משרד הרווחה ומעון מקי"ם עשו את המיטב וכי אין מקום לתביעת הנזיקין. מדובר בנורמות של "ראש קטן" ופשעים נגד האנושיות שמשיתה השופטת בלהה גילאור כלפי המוחלשים בחברה.
האזינו לדיון בנושא בהשתתפות קרן נויבך, כרמלה מנשה ומשה נגבי.



קישורים:

 שופטת בלהה גילאור - תרבות הראש הקטן, התנערות מאחריות ותאוות בצע - פרשת דודו דהאן - בלהה גילאור שופטת בימ"ש מחוזי – פסק דין אנטי חברתי מופרך ונוגד את כבוד האדם וחירותו – דודו דהן נגד משרד הרווחה...

משרד הרווחה -חוטף, מאבחן, מתייג ושולח לגיהנום - מעון מקי"ם למפגרים

"החטוף" - כתבה על שיטות ההונאה של פקידי הרווחה לעשיית כסף על גבם וחייהם של חוסים וחסרי ישע


"תינוק בגולאג ישראלי" - כתבת תחקיר על חטיפת תינוק


משרד הרווחה - כליאת אנשים נורמליים במוסדות למפגרים למשך עשרות שנים - כתבת תחקיר


המורשת הבזויה של משרד הרווחה - סיפורם של שלשה אחים בריאים שנשלחו למוסד מפגרים מקי"ם ועברו התעללות קשה
- הגיהינום של אחים בריאים שנשלחו למעון מקי"ם למפגרים של משרד הרווחה, שם נאנסו על ידי מדריכים וחוסים – משרד הרווחה ידע ולא עצר את הזוועה , "חיינו בגיהינום" ... שלושה אחים נשלחו למעון מקי"ם לילדים מפגרים, למרות שהיו בריאים לחלוטין. שלושתם מספרים שנאנסו שם על ידי מדריכים וחוסים אחרים בעקבות תחקיר שפורסם בידיעות אחרונות על המעון נחשפות עדויות חדשות וגם הוכחות: למשרד הרווחה, שהיה אחראי על מקי"ם, זרמו במשך שנים דיווחים על מה שמתרחש בין קירותיו. זה לא עצר את הזוועה...

יום חמישי, 23 בינואר 2014

שופטת בלהה גילאור - התבהמות וקהות חושים בפרשת דודו דהאן

בלהה גילאור - רמיסת הכבוד ההדדי תחת מסע החמדנותרשת ב- סדר יום עם קרן נויבך - 23 בינואר 2014 - דודו דהאן שנחטף עם היוולדו ע"י רשויות הרווחה תוייג כמפגר ונשלח למוסד למפגרים מעון מקי"ם שם סבל יחד עם חוסים רבים התעללויות קשות למשך עשרות שנים.
דודו הצליח להשתחחר מהמעון ולמצוא את אמו ממנה נחטף, ותבע את משרד הרווחה תביעת נזיקין על העוול שנגרם לו. השופטת בלהה גילאור אשר דנה בתיק פעלה מתוך גאוותנות, חוסר דעת ורשעות וקבעה כי משרד הרווחה ומעון מקי"ם עשו את המיטב וכי אין מקום לתביעת הנזיקין. מדובר בנורמות של "ראש קטן" ופשעים נגד האנושיות שמשיתה השופטת בלהה גילאור כלפי המוחלשים בחברה.
האזינו לדיון בנושא בהשתתפות קרן נויבך, כרמלה מנשה ומשה נגבי.



פרופ' משה נגבי, כרמלה מנשה וקרן נויבך תקפו בחריפות רבה את פסה"ד שלשיטת הנגבי מצביע על קהות חושים מוסרית. פרופ' משה נגבי תקף גם את פרקליטות המדינה ובמקרה זה פרקליטות מחוז חיפה על כך שטענה שלא נעשה עוול כלפי דודו דהן. לשיטתו של פרופ' משה נגבי מדובר בהתבהמות וקהות חושים מוסרית. פרופ' נגבי הביע תקוה כי פסה"ד יבוטל בבית המשפט העליון בעקבות ערעור שהוגש עליו. עוד הוסיף פרופ' נגבי כי פסה"ד הזה ניתן לדעתו כדי לחסוך לאוצר המדינה כספים שיאלצו לשלם בעתיד בעקבות תביעות צפויות של חוסים אחרים שחוו התעללות.

קישורים:

 שופטת בלהה גילאור - תרבות הראש הקטן, התנערות מאחריות ותאוות בצע - פרשת דודו דהאן - בלהה גילאור שופטת בימ"ש מחוזי – פסק דין אנטי חברתי מופרך ונוגד את כבוד האדם וחירותו – דודו דהן נגד משרד הרווחה...

משרד הרווחה -חוטף, מאבחן, מתייג ושולח לגיהנום - מעון מקי"ם למפגרים

"החטוף" - כתבה על שיטות ההונאה של פקידי הרווחה לעשיית כסף על גבם וחייהם של חוסים וחסרי ישע


"תינוק בגולאג ישראלי" - כתבת תחקיר על חטיפת תינוק


משרד הרווחה - כליאת אנשים נורמליים במוסדות למפגרים למשך עשרות שנים - כתבת תחקיר


המורשת הבזויה של משרד הרווחה - סיפורם של שלשה אחים בריאים שנשלחו למוסד מפגרים מקי"ם ועברו התעללות קשה
- הגיהינום של אחים בריאים שנשלחו למעון מקי"ם למפגרים של משרד הרווחה, שם נאנסו על ידי מדריכים וחוסים – משרד הרווחה ידע ולא עצר את הזוועה , "חיינו בגיהינום" ... שלושה אחים נשלחו למעון מקי"ם לילדים מפגרים, למרות שהיו בריאים לחלוטין. שלושתם מספרים שנאנסו שם על ידי מדריכים וחוסים אחרים בעקבות תחקיר שפורסם בידיעות אחרונות על המעון נחשפות עדויות חדשות וגם הוכחות: למשרד הרווחה, שהיה אחראי על מקי"ם, זרמו במשך שנים דיווחים על מה שמתרחש בין קירותיו. זה לא עצר את הזוועה...

יום שני, 20 בינואר 2014

הוצאת ילדים מבתיהם האינטרסים המשותפים לפסיכיאטרים ולרווחה - מאמר מאת יהודה קורן

זהירות פקידי סעד - תחקיר 'ישראל היום' על פשעי משרד הרווחה נגד הורים וילדים - דצמבר 2013
הקדמה

הכתבה "איפה הילד ואיפה הסעד?" (ישראל היום 20/12/2013), חשפה את ממדיה העגומים של תופעת הוצאת ילדים מידי הוריהם ע"י פקידי סעד. על פי תחקיר הכתבה, יותר מ־10,000 ילדים מוצאים מבתיהם ומנותקים מהוריהם בכל שנה לפי החלטת פקידי הסעד.

בעקבות הכתבה, סגני יו"ר הכנסת, חברי הכנסת יוני שטבון (הבית היהודי) ופנינה תמנו־שטה (יש עתיד), הגישו בקשה לדיון דחוף בוועדה לשלום הילד בכנסת בנוגע להתנהלות פקידי הסעד של משרד הרווחה. דיון זה התקיים, וכעת מגובשים נהלים חדשים אשר יפחיתו את כוחם של פקידי הסעד.

אם פקידי הסעד הצליחו לעורר כל כך הרבה מורת רוח ותרעומת, סביר להניח כי קיים גורם נוסף בעל אינטרסים, הגורם לערבול ולעיוותים בתחום הרווחה.

מסתבר כי לפסיכיאטרים, ולבני בריתם מחברות התרופות, קיימים אינטרסים מובהקים בתחום עבודתם של פקידי הסעד. ומאידך, פקידי הסעד מצאו בפסיכיאטרים ובתאוריות הפסיכיאטריות מקור שופע לכוח, סמכותיות ויוקרה. כך נוצרה לה ברית לא כתובה, שדרדרה את הרווחה לתהום בו היא מוצאת את עצמה כיום.

הילד לא לוקח ריטלין? את מזניחה אותו!

פעמים רבות, הדרך להוצאת ילד מהבית מתחילה בבית הספר. מורים ויועצות מתחילים להזרים דיווחים לרווחה על כך שהילד צריך כביכול אבחון להפרעות קשב וריכוז ולא מקבל אותו, או "זקוק" לריטלין ולא נוטל אותו. כאשר דיווחים כגון אלו מצטברים אצל פקיד הסעד, הוא יתחיל לפעול כנגד ההורה על מנת לאכוף את האבחון או השימוש בתרופה הפסיכיאטרית. בעשותו כך, מהווה פקיד הסעד למעשה "זרוע אכיפה" של פסיכיאטרים וחברות התרופות.

במידה והורה יעמוד בהתנגדותו לאבחן או לתת ריטלין לילדו, פקיד הסעד עשוי לגרור אותו לבית משפט באשמה של הזנחה של ילדו. משם הדרך קצרה להוצאת הילד מהבית.

תהליך זה מהווה חוסר צדק משווע – להורה, בתור האפוטרופוס של הילד, ישנה זכות לקבוע את אופן הטיפול הרפואי בילדו. אולם כאן המדינה אומרת, באמצעות פקיד הסעד, שהיא תקבע לגבי הטיפול הרפואי בילד, ואם ההורה לא יתיישר, המדינה תיקח לו את הילד.

כאשר הטיפול הרפואי המדובר הינו למעשה טיפול פסיכיאטרי, העוולה כלפי ההורים גדולה הרבה יותר. זאת מכיוון שהאבחון הפסיכיאטרי הינו סובייקטיבי ולא מדעי (לא מתבסס על בדיקות רפואיות אלא על רשימות בדיקה של סימפטומים התנהגותיים בלבד). בנוסף, הטיפול הפסיכיאטרי התרופתי הינו למעשה דיכוי סימפטומים באמצעות סמים, ולהורה חייבת להיות זכות מלאה לסרב לאופי טיפול שכזה.

יש לך הפרעה נפשית – אינך כשיר לגדל את הילד!

כל גורם המעוניין להפעיל פקיד סעד כנגד אדם מסוים, יכול להעליל על האדם כי הוא סובל מהפרעה נפשית.

דוגמא נפוצה למצב כזה הינו "נקמה" של בן זוג במצב של גירושין: בן זוג אחד מעליל על האחר כי הוא סובל מהפרעה נפשית, ודורש שהילד יישאר בחזקתו עם מינימום גישה לבן הזוג.

פקיד סעד המעוניין מסיבה כלשהי להוציא ילד מחזקת הורה, יכול להדביק הפרעה פסיכיאטרית להורה, וכך להקל על תהליך הוצאת הילד מהבית. כך, האבחנות הפסיכיאטריות מהוות תחמושת עבור פקידי הסעד להשגת מטרותיהם.

העובדה שהאבחון הפסיכיאטרי הינו סובייקטיבי ולא מדעי, מאפשרת לבעל הכוח (במקרה זה – לפקיד הסעד) לקבוע בסופו של דבר את תוצאות האבחון. וכך האזרח עלול למצוא את עצמו חסר אונים, בניסיון להוכיח שאינו סובל מה"הפרעה" המיוחסת לו.

באופן זה, פקידי הסעד מקדמים את השימוש באבחונים פסיכיאטריים ובתוויות פסיכיאטריות. וזה מפרנס פסיכיאטרים, פסיכולוגים, ותעשייה של מכוני אבחון לבדיקת "מסוגלות הורית" ו "הערכת מסוכנות" (מכונים בהם מועסקים פסיכיאטרים ופסיכולוגים).

ילד שהוצא מהבית – טרף קל לפסיכיאטרים וחברות התרופות

כאשר ילד נמצא במרכז חירום או בפנימייה, אין מי שיגן עליו. וכמובן, במקומות כאלו נוכח פסיכיאטר.

פניות רבות של הורים לעמותת מגן לזכויות אנוש, מצביעות על כך שילדים בפנימייה מקבלים טיפול פסיכיאטרי באחוזים הגבוהים בהרבה מילדים שאינם בפנימייה, ומקבלים טיפול תרופתי גם אם הוריהם מתנגדים לכך באופן מפורש.

כמובן, עצם הטראומה של המעבר למקום זר הרחק מהמשפחה, עלולה בהחלט לגרום למצב נפשי ירוד אצל הילד, וזה הופך את הטיפול התרופתי לכמעט וודאי.

במקומות כמו פנימיות או מרכזי חירום, המטרה המידית לגרום לילד להיות שקט וצייתן גוברת בקלות על שיקולים נגדיים כגון תופעות לוואי ונזק ארוך טווח מהתרופות.

ילד שהוצא מביתו, באחוזים גבוהים, משמעו ילד על כדורים - לקוח לכל החיים של פסיכיאטרים וחברות התרופות.

טיפול פסיכיאטרי מעלה את הסיכון להתערבות הרווחה

פסיכיאטרים, מצדם, מספקים "לקוחות" לפקידי הסעד.

כאשר הורה משתמש בתרופה פסיכיאטרית (לדוגמא תרופת הרגעה), הוא מהווה טרף קל יותר עבור פקידי הסעד- ניתן בקלות לטעון שהוא סובל מחרדות או דיכאון, ולכן אינו כשיר לגדל ילד.

אולם, עצם השימוש בתרופות פסיכיאטריות עלול לדרדר אדם למצב שהוא "עולה ברדאר" של פקידי הסעד. תרופות פסיכיאטריות גורמות לתופעות לוואי קשות, ביניהן אלימות, החמרת חרדה ודיכאון, פסיכוזה, ועוד.

גם לריטלין תופעות לוואי דומות, וילד הנוטל ריטלין עלול להפוך לאלים, וכך למשוך את תשומת לבם של עובדי הרווחה.

סיכום

פקידי הסעד מצאו בפסיכיאטריה מקור יציב לכוח, סמכות ויוקרה. בתמורה, הם מקדמים את האינטרסים של פסיכיאטרים וחברות התרופות בעידוד תעשיית האבחונים והטיפולים הפסיכיאטריים.

על פקידי הסעד לנטוש ברית אפלה זו, ולחזור לייעודם המקורי והנכון – לספק עזרה אמתית לאלו הזקוקים לה. מקור ערכם וכבודם של פקידי הסעד צריך לנבוע אך ורק מהעזרה שהם מעניקים.

עד שזה יקרה, יש לפעול להחלשת כוחם השרירותי של פקידי הסעד לחרוץ גורלות של ילדים ומשפחות.

במקביל, יש להמשיך ולחשוף את השרלטנות של האבחונים והטיפולים הפסיכיאטריים, שכן אלו חודרים לכל תחום בחיינו, ולא רק לתחום הרווחה.

--

יהודה קורן
דובר
עמותת מגן לזכויות אנוש
נציגי ועדת האזרחים לזכויות אדם הבינלאומית
cchr
www.cchr.org.il
אתר בינלאומי
www.cchr.org

נייד:3350928 052
טל' 7312875 03

יום ראשון, 19 בינואר 2014

לשכת הרווחה חולון תלשה ילדות מביתן ומשפחתן עקב חשדות שהסב הטריד אותן

מוטי ששון - ראש העיר חולון - תלישת ילדים מביתם ללא רחמים דע כי התיוג "מוכר לשירותי הרווחה" משמעותו בעיני הרשויות נזקק חסר דעה ודעת אשר הרשויות קובעות גורלו וגורל משפחתו, היזהרו מרשויות הרווחה.

הסב הטריד וההורים דורשים: השיבו את בנותינו , חופית כהן , ynet , ינואר 2014

סב לשלוש נכדות מחולון חשוד שביצע מעשים מגונים בשתיים מהן. שירותי הרווחה חולון החליטו להעביר את כל הילדות לפנימייה, בטענה שההורים ידעו על המקרים אך לא דיווחו עליהם. האם: "בחיים לא חשדתי שקורה להן משהו רע". משרד הרווחה: מאז שהועברו לפנימייה מצב הבנות השתפר


"לא רציתי להאמין לשמועות עליו, גם כשהשכנים ובעלי ניסו לשכנע אותי. הוא אבא שלי, הבן אדם שגידל אותי, איך אפשר לחשוב עליו דברים רעים כאלה? למרות כל מה שקרה, הבנות התנהגו רגיל, בחיים לא חשדתי שקורה להן משהו רע. רק כשראיתי את זה במו עיניי הבנתי שהייתי טיפשה. בזמן שהכנתי קפה במטבח הוא ישב עם הבת שלי בסלון, שמעתי קול מוזר, וכשהצצתי לכיוונם ראיתי שהיד שלו בין הרגלים שלה". כך טוענת בתיה (שם בדוי, כמו כל השמות בכתבה), תושבת חולון, אודות אביה ובנותיה, שהיו אז מתחת לגיל עשר.

לפי גרסת המשטרה, שתיים מתוך שלוש ילדותיה הותקפו מינית על ידי סבן. זמן קצר לאחר מכן רשויות הרווחה הרחיקו את שלושת הבנות מביתן ולפני כשנה וחצי הן הועברו למרכז לנפגעות תקיפה מינית. לאחר חצי שנה השלוש נשלחו לפנימייה, בה הן נמצאות עד היום. עכשיו ההורים דורשים לקבל אותן בחזרה וטוענים שהם היו הראשונים להתריע בפני הרשויות על המקרים.

השתלט על הבית

מבחינת בעלה של בתיה, אבי, מדובר בסיפור טראגי עם סוף ידוע מראש. "תמיד חשדתי שמשהו בבן אדם הזה לא בסדר", הוא מספר. "אני חייב להיות כן, הוא תמיד עזר לי ברמה הכלכלית. מהיום הראשון ההורים של אשתי עזרו לנו עם כסף - בחתונה, ברכישת בית ובתחילת הנישואים. בתקופות קשות גם אכלתי על חשבונם. אנחנו נשואים כבר 22 שנה ותמיד משהו נראה לי חשוד עם האבא".

אבי מסביר מדוע לא שיתף את אשתו בחשדותיו. "מעולם לא יכולתי לומר לה מילה רעה על אביה, כי לא הייתה לי שום הוכחה, אבל לפני כשנה וחצי התחילו שמועות בשכונה שלנו. אמרו שראו אותו מדבר עם ילדות קטנות, מציע להן ממתקים וזה נראה לא תמים. במקרה אחר שכנה סיפרה שהוא ניסה לשכנע את הבת שלה לעלות אליו הביתה והבטיח לה 100 שקל בתמורה. הייתי מזועזע, הילדה הזו הייתה חברה של הבנות שלי".

לדבריו, אחרי ששמע על המקרים הללו, הוא התחיל לחשוש שהדבר עלול לקרות גם לבנותיו. "התחננתי בפני האמא שסיפרה לי על בתה, שתגיש תלונה, אבל היא סירבה ואמרה שהיא לא רוצה להסתבך. פניתי בעצמי לצהרון שבו הייתה בתי והזהרתי את ההורים ממנו. למרות הקרבה המשפחתית לא הייתי מוכן לקחת כזו אחריות על המצפון שלי. מיד חשבתי שאם הוא עושה את זה לילדות אחרות, הוא עלול לעשות את זה גם לבנות שלי. אשתי התעקשה שמדובר בשמועות זדוניות וסירבה להרחיק את אבא שלה מביתנו. בדיעבד אני מבין אותה, אי אפשר להפנות עורף לאבא רק כי כמה שכנים אמרו משהו. מאז הייתי ערני ולא נתתי לו להישאר איתן לבד".

בעקבות מחלה נאלץ אבי לשכב במשך מספר חודשים בבית חולים. היום הוא סבור שחמיו ניצל את היעדרו כדי לפגוע בבנותיו. "כשלא הייתי בבית הוא ממש השתלט עליו, כל הזמן הסתובב כאן. פניתי לרווחה וביקשתי שיעזרו לנו וירחיקו אותו מהן, אבל זה לא עזר. כל הזמן טפטפתי לאשתי שתהיה זהירה, אבל היא פשוט לא יכלה להאמין שאבא שלה יפגע בבנות שלה".

טלפון מהמשטרה

האשליה של בתיה התנפצה, כאמור, כאשר ראתה במו עיניה את אביה נוגע בבתה, על הספה בסלון, באיבריה המוצנעים. לטענת בתיה, היא מיהרה לגרש אותו מהבית ומאז לא הרשתה לו לשהות עם בנותיה ללא השגחה. מחשש לעימות בין בעלה לאביה היא לא שיתפה איש במקרה.

"היא חשבה שהיא שולטת במצב ושאם היא תמנע ממנו להתקרב לבנות הכל יהיה בסדר", אומר אבי. "אבל יום אחד התקשרו אליי מהמשטרה וזימנו אותי לחקירה. הייתי בהלם ומיהרתי להתקשר לאשתי לספר לה. אחת הבנות אמרה שהיא יודעת למה הזמינו אותי, אבל לא הייתה מוכנה לומר את זה בטלפון. הגעתי הביתה במהירות והבת שלי הייתה נסערת מאוד. היא אמרה לי שחברה שלה סיפרה שעשו לה משהו רע, וכשהיא שמעה את זה הבת שלי אמרה למורה שגם סבא שלה עשה לה משהו. יותר מזה לא הייתי צריך לשמוע, מיד הבנתי במה מדובר".

אבי הגיע לתחנת המשטרה ושם הבין את היקף המשבר שהכה במשפחתו. "כל התקופה הזו חששתי שהוא פוגע בילדות בשכונה, ופתאום זה הגיע אליי הביתה. במשטרה התברר שגם הבת השנייה שלי סיפרה למורה שסבא שלה נוגע בה. בחקירה השוטר אמר שידעתי ולא דיווחתי, אבל הסברתי שלא היו לי הוכחות. אמרתי שכאשר אמא של אותה ילדה סירבה להתלונן, הלכתי בעצמי לצהרון והזהרתי את ההורים, יותר מזה לא יכולתי לעשות".

גם אחרי שהחלה החקירה והסבא קיבל צו הרחקה, אבי המשיך לחשוש. "אשתי שתקה מתוך תמימות, היא לא רצתה להאמין שמדובר בעבריין סדרתי וחשבה שהיא מסוגלת לפתור את המצב לבד. גם הסבא נחקר במשטרה והוצא נגדו צו הרחקה מהבנות. למרות זאת הוא המשיך להתקשר אליהן לבית, אמר לבנות שייקח אותן לקניות ולבילויים, אבל לא הרשיתי לו להתקרב לכאן. לא רציתי שהן ידברו איתו, הן היו אז בסך הכל בנות עשר, לא הבינו מה קורה והיו עונות לו. אני רק חיכיתי שהוא ייכנס לכלא והסיוט הזה יסתיים".

צריכות אמא

הרחקת הסב מסביבת נכדותיו והחקירה המשטרתית, לא סיימו את המשבר של המשפחה. רשויות הרווחה החליטו להוציא את שלוש הבנות מביתן ולאחר כחצי שנה בה שהו במוסד לקטינות נפגעות תקיפה מינית, הן הועברו לפנימייה סגורה. בתקופה האחרונה הן מבקרות בבית אחת לשבועיים.

"זה עבורי המשבר הכי גדול", אומרת בתיה. "מבית מלא בשמחה ורעש הפכנו לבית ריק, זה ממש מוציא אותי מדעתי. כשהסיפור התפוצץ שמחתי מכך שיפנו את הבנות לטיפול, חשבתי שככה הן תוכלנה להשתקם ולחזור לבית. אחרי המקרה הן הפכו לחרדתיות ורציתי לתת להן טיפול שיעזור להן".



רוצים את הבנות חזרה בבית. ההורים (צילום: קובי קואנקס)
רוצים את הבנות חזרה בבית. ההורים (צילום: קובי קואנקס)

בתיה לא שיערה שתיאלץ להיפרד מבנותיה לתקופה כה ארוכה. "בחלומות הכי גרועים שלי לא דמיינתי שזה מה שיקרה, שהפתרון של הרווחה לבעיה יהיה להרחיק אותן ממני. אני אמא שלהן, אני צריכה לטפל בהן ולשמור עליהן, שלא יקרה להן שום דבר. לא עברנו מספיק? אני מבקשת שייתנו לנו להשתקם ביחד, כמשפחה. צו ההרחקה של אבא שלי מהבנות מסתיים השבוע, אבל הוא כבר בקושי מגיע לחולון, וממילא לא יעז להתקרב לכאן כי כל השכונה יודעת עליו".

בתיה ממשיכה לספר גם על השפעת האירועים הקשים על הבנות. "אחת מהן התחילה לסבול מהרטבות בלילה, היא מתקשרת כל בוקר מהפנימייה בוכה, כי אין שם מי שיקלח אותה באמצע הלילה ויחליף לה מצעים. הבת השנייה שלי סובלת מאפילפסיה ואני כל הזמן פוחדת שהיא תקבל התקף כשהיא לבד. הן כל יום מתקשרות בוכות, רוצות שאבוא לקחת אותן. הן מתלוננות על האוכל והניקיון ואומרות שרע להן.

"אני יודעת שגם אם היו שמים אותן בפנימייה מפוארת הן היו בוכות, כי ילדות בגילן צריכות להיות עם אמא שלהן. אני לא מזלזלת בטיפול שהן מקבלות, ברור לי שאחרי מה שאבא שלי עשה חייבים לתת להן טיפול, אבל למה לא לתת להן לגור עם אבא ואמא שלהן? אני אקח אותן לכל מפגש או ביקורת שידרשו ממני, העיקר שהן יחזרו. כשהן היו צריכות שיעורים פרטיים או חוגים הקפדתי לקחת אותן, אז בוודאי שאקח אותן לטיפול פסיכולוגי. אני רק רוצה שהבנות שלי יחזרו הביתה
".

אבי: "אני מבין למה הרווחה לקחה את הבנות מלכתחילה. כל המשפחה הייתה הרוסה כשהסיפור הזה התפוצץ, גם אני וגם אשתי התקשנו לעזור להן ולתפקד. אבל עבר מספיק זמן, עכשיו הרווחה צריכה לטפל בנו כמשפחה ולא כיחידים. אנחנו צריכים טיפול זוגי ומשפחתי. להוציא את הבנות מהבית לא יכול להיות פתרון קבוע אלא רק זמני".

"קורע את הלב"

המקרה החמור פגע לדברי בתיה בכל המשפחה, לא רק בילדות. "תראי איך החדר שלהן ריק כשהן לא נמצאות, זה קורע לי את הלב. בעלי ואני כל הזמן מסתובבים כמו שני סהרורים. כשאבא שלי פגע בבנות שלי הוא שבר את כל המשפחה, אני רק רוצה לשקם אותה".

אמה של בתיה הצטרפה גם היא למאמצי בתה ושכרה עורך דין. "בעלי מבקר בבית המשותף שלנו בחולון לעיתים רחוקות. כשהוא בא אין לי מה לעשות כי זה גם הבית שלו", אומרת הסבתא. "כרגע המשטרה המליצה להגיש כתב אישום על הטרדה מינית ומעשה מגונה בנכדות. אני בטוחה שהוא יישב בכלא.

"אני מעדיפה שלא להתייחס למה שהוא עשה, אף אחד בעבודה ובמשפחה שלי לא יודע מה קרה. זה מצב איום ונורא אבל אני רוצה להתרכז בלהחזיר את הבנות. אסור לעקור ככה את הילדות מאמא שלהן, אנחנו נטפל בהן אבל קודם כל הן צריכות לחזור הביתה. הבת שלי במצב קשה, כל הזמן בוכה ובקושי מתפקדת. ברווחה צריכים להבין שכאשר הם לוקחים את הילדות, הם קורעים לגזרים את כל המשפחה".

תגובות

מעיריית חולון נמסר: "המשפחה מוכרת לשירותי הרווחה מזה שנים רבות ומטופלת על ידם במספר תחומים. לאורך השנים המשפחה קיבלה מענים רבים כולל שיבוץ במעון רב תכליתי, הדרכות הוריות ועוד. לנוכח העובדה, שהגיעו דיווחים מבית הספר על הזנחה קשה של הבנות וחוסר היכולת של ההורים להגן עליהן, נכנס חוק הנוער לתמונה כבר לפני שלוש שנים. לאחר בדיקה מעמיקה של כל הגורמים, כולל ברמת המחוז ופקידת סעד ראשית לחוק הנוער, לא הייתה ברירה אלא להוציא את הבנות מהבית בצו בית משפט. יצויין, כי האב משתף פעולה עם הרווחה בצורה הדוקה אך האם מחבלת בסידור הבנות בפנימייה, מסרבת לכל קשר עם עובדי הרווחה ולא מגיעה למפגשים.

"בקרוב יתקיים מפגש מסודר של פקידת הסעד עם הפנימייה כדי לבדוק לעומק מספר נושאים שהועלו על ידי האב. יודגש, כי כל הגורמים המקצועיים שטיפלו במשפחה משוכנעים, כי טובת הבנות חייבה את הוצאתן מהבית".

ממשרד הרווחה נמסר: "בעקבות חשד לפגיעה מינית ממושכת על ידי הסב, ובעקבות דיווחים מהקהילה על צורך בהתערבות מיידית הוצאו הבנות, בהחלטת בית משפט, למסגרת חירום. הבנות סבלו מקשיים משמעותיים, רגשיים והתנהגותיים. למרות ההרחקה של המשטרה, עלה חשד שההורים מאפשרים המשך מפגש בין הקטינות והסבא.

"הבנות עברו טיפול אינטנסיבי ושולבו במסגרת פנימייה מתאימה, והיה חשוב לגורמים המטפלים שלא להפריד בין הבנות. במהלך התקופה שהבנות בפנימייה, מצבן הרגשי וההתנהגותי השתפר. שירותי הרווחה בחולון נמצאים בקשר רציף עם ההורים וכל תלונה מצידם נבדקת".

מהמשטרה אישרו כי החשוד נחקר בגין הטרדה מינית ומסרו כי חומר החקירה הועבר לפרקליטות לעיונם והחלטתם.

קישורים:

לשכת הרווחה חולון - הפקרת חולה מחוסר דיור מבית החולים לקבץ נדבות - מדיניות משרד הרווחה לתייג אזרחים כסובלים מבעיות נפשיות או סיעודיים על מנת לנער עצמם מאחריות - הכתבה חולה מחוסר דיור יוצא מבית החולים לקבץ נדבות , mynet , מורן שרף, שי אלבלינג , ספטמבר 2011 - א. (44) מתגורר כבר חמישה חודשים בבית חולים "וולפסון" משום שלא נמצא בעבורו מוסד סיעודי מתאים, והוא מחוסר בית. המצב הזה לא נוח לו, וגם לא לבית החולים: הוא נוהג לקבץ נדבות בצומת כשהוא לבוש בכותונת של המוסד, ומתפרץ על אנשי הצוות הרפואי. משרד הרווחה מטיל את האחריות על משרד הבריאות שמטיל אחריות על קופת החולים...

עיריית חולון - משליכים לרחוב אם וארבעת ילדיה - אם וארבעת ילדיה הלנים במקלט יושלכו לרחוב ע"י עיריית חולון - ידיעות אחרונות , ראובן וייס ומאיר תורג'מן , 28.01.2010 - האמא: "הפקח אמר לי לפנות את המקלט תוך שעה או שיחזור עם שוטרים שיפנו אותנו בכוח. התחננתי ואמרתי שאין לי ולארבעת ילדיי הקטנים לאן ללכת. לאן נלך עכשיו? איפה אמצא קורת גג לילדיי? איך נשרוד בחוץ בלילות הקפואים?"...

מעון גילעם משרד הרווחה – כליאת ילדים בבידוד ימים שלמים ומתן סמים פסיכיאטריים ללא פיקוח - נעולים – תחקיר מעון גילעם – כליאה בבידוד ימים שלמים, מתן סמים פסיכיאטריים ללא פיקוח לקטינים - "תוציאו אותי מפה, אני לא יכול יותר, כואב לי". - זעק נער צעיר מתוך חדר הבידוד של המעון הנעול גילעם. זה לא עזר לו. כמה שבועות אחר כך אושפז הנער במחלקה לבריאות הנפש. עדויות שהגיעו ל"7 ימים" מתארות נערים הנשלחים לתקופות ארוכות בבידוד, היעדר אחות מוסמכת ומעטפה אחת, עם כדורים פסיכיאטריים, שמוכנה בערב למקרה של "מצבי התנהגות מסוכנת"...

"חומות של ייאוש" , מרב בטיטו , 7 ימים , ידיעות אחרונות - אוגוסט 2009 - במעון הסגור גילעם אמורים לשקם נערים בסיכון. במקום זה, טוענים חוסים ומדריכים, שלחו אותם ל"הפרדות" למשך ימים, בהם נאלצו לישון על ספסל, ונמנעה מהם האפשרות ללמוד ...

נערים חוסים מוכים במעונות משרד הרווחה , הארץ , אוקטובר 2006 - בני נוער הנמצאים במעונות מתוקף צו בית משפט, סופגים מכות והתעללויות. יו"ר ועד עובדי משרד הרווחה מונע פיקוח על המוסדות. -בגיל-עם אף פעם לא אומרים בוקר טוב. בשש בבוקר פותחים את הדלת בטריקה וצועקים 'עוף מהמיטה'. אם אתה לא ישר קם, הופכים אותך מהמיטה או שופכים עליך מים. לפעמים ישר על הבוקר הייתי עף לבידוד, בעיקר כשהמדריך היה עצבני", (חוסה ממעון גיל-עם).

יום שישי, 17 בינואר 2014

בני ערובה לתוספת תקנים ותקציבים למשרד הרווחה: הקטין איקס - במוסדות הסגורים לנוער אין יותר מקום

בני ערובה של משרד הרווחה
בני ערובה של משרד הרווחה
הכתבה הקטין איקס || במוסדות הסגורים לנוער אין יותר מקום , אלי אשכנזי , 08.01.2014 , הארץ

כמעט חצי שנה הוחזק נער בן 17 (קטין X) בהפרדה מוחלטת בכלא אופק, כי המעונות הנעולים מלאים. כמוהו יש עוד רבים מדי שנה, שנכלאים כי אין איפה לשקם אותם

ד', נער בן 17 שהורשע בתקיפת שוטרים, שהה חמישה חודשים במעצר בתנאי הפרדה בכלא "אופק" המיועד לקטינים. כמעט חצי שנה היה סגור בתאו 23 שעות ביום, ללא מגע עם אסירים אחרים - רק כי לא נמצא עבורו מקום במעון נעול.

ד' אינו היחיד. בישראל פועלים כיום שלושה מעונות לבנים - בהם 92 מקומות, ושלושה מעונות לבנות - בהם 120 מקומות. 212 מיטות בסך הכל - מול רשימת המתנה של כמעט 400 נערים ונערות.

השבוע שוחרר ד'. עקב התנאים הקשים בהם נכלא, הקלה עמו שופטת בית המשפט לנוער בנצרת, אילנית אימבר, וגזרה עליו מאסר אשר חפף לתקופת המעצר שכבר ריצה. בגזר הדין מתחה השופטת ביקורת על התנהלות הרשויות וקבעה כי ד', שנסיבות חייו קשות ביותר, שהה "במעצר של ממש, בתנאים קשים מנשוא, בבידוד". לדבריה, "אין שום סיבה להטיל על כתפיו את תחלואי המערכת בעניינם של קטינים בכלל ובעניינו בפרט".


מגזר דינו של ד' עולה כי באמצע השנה שעברה הוא שהה חודש במעצר בכלא "צלמון", בגין פריצה וגניבה. כבר אז הומלץ כי ישהה במעון נעול - המשמש למגורים או משמורת של קטינים מחוץ למשפחתם, וחופש המוחזקים בו מוגבל - אך לא נמצא עבורו מקום.

הפעם הואשם ד' בשני מקרים של תקיפת שוטרים, שבאו לעצור אותו לאחר שהפר תנאי מעצר הבית שלו. במקרה הראשון דחף שוטרת ונמלט, ובהמשך אותו היום התיז גז מדמיע בפני שוטר ואיים על שני שוטרים בסכין יפנית. שוב הוא היה אמור לשהות במעון נעול, אך שוב לא נמצאה מיטה פנויה. לפיכך, שהה מאז אוגוסט במעצר בכלא אופק, ובשל ניסיונות אובדניים בעברו הוחזק בתנאי הפרדה.

עורכת הדין לירון מלכה, שיצגה את ד' מטעם הסנגוריה הציבורית, ביקשה מבית המשפט להכיר בנסיבות חייו ובצרכיו המיוחדים: נער שגדל בבית רווי אלימות, ונקלע לסכסוך מכוער בין הוריו שהתגרשו, לפני שנזנח, בין היתר, בשל מאסר אביו. גם שירות המבחן המליץ על טיפול, ולא על ענישה, אך ציין כי לעת עתה אין מקומות פנויים במוסדות המתאימים. השופטת קיבלה את טענות ההגנה, וקבעה כי מהתהליך השיקומי של ד' "עולה תמונה עגומה של מי שנפל כבר מגיל קטן בין הכסאות, מצב שיכול היה להימנע הן על ידי הוריו והן על ידי הרשויות המטפלות בעניינו".

בגזר דינה פרשה השופטת את נסיבות חייו של הנער: "חיים קשים מאוד, רוויי עצב ואלימות, הזנחה והתעללות, נדודים ושוטטות, שגרמו בסופו של דבר לקטין לסחוב על גבו עול כבד בדמות קושי רגשי ונפשי עצום. במלים פשוטות עד כדי כאב הוא טרם זכה להיות אדם שמח ומשמעותי בעיני מבוגר, כפי שמגיע לכל אדם להיות". השופטת כתבה כי "ילדותו אבדה לבלי שוב" והוסיפה כי "הוא מבין שרק על ידי מעשי אלימות קיצוניים ומחוות אובדניות יזכה לתשומת לב, לא משנה מאיזה סוג". השופטת גם לקחה בחשבון את "גילו המנטלי" של הנער. אנשי מקצוע שבחנו אותו מצאו כי הוא רחוק מאוד מגיל הבגרות ומתנהג באופן ילדותי.

מלבד עונש המאסר בפועל, הוטלו על ד' שלושה חודשי מאסר על תנאי במקרה שיעבור בשנתיים הקרובות עבירות רכוש או אלימות. עוד נקבע כי מיום שחרורו יהיה נתון בצו מבחן למשך שישה חודשים. בתקופה זו יסייע שירות המבחן לד' באיתור "ידיד בית המשפט" שיעזור לו להשתקם, לאתר מקום מגורים קבוע, למצוא עבודה ולקבל סיוע רגשי וטיפול רפואי לשיניו. "בעבודה משותפת של כל רשויות הטיפול ניתן יהיה להציל את שארית תקופת קטינותו", ציינה השופטת.

לאחר גזר הדין אמרה עורכת הדין ל"הארץ" כי "הנער זקוק לליווי, לתמיכה ולחיזוק. צריך שתהיה לו קרן אור". לדבריה "היה צורך לגבש לו 'סל שירותים' מקיף כקטין נזקק. הוא לא קיבל טיפול בזמן הנכון. אם היה זוכה לכך הוא לא היה מגיע למקום בו הוא נמצא היום".

האו"ם: הפרדת קטינים משולה לעינוי

לפי דו"ח של הסנגוריה הציבורית, שפורסם בספטמבר 2012, באותה תקופה הוחזקו 12 אסירים קטינים בהפרדה בכלא אופק. שניים מהם הוחזקו כך מעל לחצי שנה. כמו כן, שניים מהם הוחזקו בהפרדה זוגית, כלומר באותו התא, בעוד כל העשרה האחרים הוחזקו לבדם - כמו ד'. חצר הכלא, בה הותר לד' לטייל למשך שעה ביום, תוארה כ"חצר נפרדת וקטנה, המוקפת מכל צדדיה בחומות בטון גבוהות ואפורות". עוד נכתב כי "הקטינים המוחזקים באגף ההפרדה אינם משתתפים כלל בפעילויות החינוך והפנאי בבית הסוהר".

לגבי ההשלכות הנפשיות של החזקת קטינים בהפרדה, נכתב בדו"ח כי "מחקרים רבים בעולם מצביעים על כך ששהייה בתנאי בידוד והפרדה היא הרסנית עבור קטינים. היא מובילה להגברת שיעור המקרים של דיכאון ופגיעה עצמית". המסמך של הסנגוריה הציבורית אף מצטט דו"ח של האו"ם, בו נקבע כי "החזקת אסירים קטינים בתנאי הפרדה משולה לעינויים או ליחס אכזרי ובלתי אנושי".

בעוד קשה שלא להזדעזע מתנאי מעצרו של ד', הרי שהבעיה הרחבה יותר היא זו שבעטיה נשלח לכלא - ולא למסגרת מתאימה יותר. לפי מדיניות משרד הרווחה, קטינים שמתנהלים נגדם הליכים משפטיים ישהו בחלופת מעצר, כגון מעצר בית או מעונות שיקומיים. עם זאת, במקרה שפתרון כזה אינו אפשרי - לדוגמה אצל קטין בעל נטייה לברוח - עולה הפתרון של מעון נעול.

המעונות הם מסגרת שמפעילה רשות חסות הנוער במשרד הרווחה, ונשלחים אליהם בני נוער במצבי סיכון ומצוקה, ובכלל זה נוער עברייני. הם מוגדרים כמסגרת חינוכית־טיפולית, ולא כמסגרת ענישה, ונערים נשלחים אליהם בצו בית משפט. אלא שמספר המיטות, כאמור, קטן בהרבה ממספר הקטינים הממתינים.

שופטים: המצב לא מתקבל על הדעת

לפי דו"ח של מרכז המידע של הכנסת מאפריל האחרון, בישראל יש כיום 212 מקומות בשישה מעונות. ברשימת ההמתנה יש כ־200 נערים, ובין 180 ל–190 נערות. בדיון שנערך עוד ב–2010 בוועדה לזכויות הילד, אמרה נציגת הנהלת בתי המשפט אמרה כי "בשל מצוקת ההשמה, שופטים נוטים שלא להוציא צווי מעון נעול שאי אפשר ליישמם, ונאלצים להשאיר קטינים במעצר עד תום ההליכים או לשחרר אותם ממעצר בלי לתת להם פתרון חלופי". המשמעות: ייתכן שבפועל מספר הנערים והנערות שהיו אמורים להישלח למעונות גדול בהרבה - אולם בשל המחסור במיטות פנויות, השופטים בוחרים מראש בפתרונות חלופיים.

השופטת אימבר, שכתבה את גזר דינו של ד', התייחסה בפסק הדין לבעיה. היא ציינה כי התקציבים והכלים המצויים בידיהם של המטפלים "לוקים בחסר רב". בשנים האחרונות התייחסו בתי המשפט ביותר מ־20 מקרים למחסור החמור. כך, למשל, ב–2011 כתבת שופטת בית המשפט העליון אסתר חיות כי "מצוקת המקום במעונות הנעולים בישראל היא בעיה כאובה ומוכרת, ויש להצטער על כך שפתרונה מתמהמה, אף כי בית משפט זה עמד ושב ועמד בעבר על הפער הקיים בין מספר המקומות הפנויים במעונות אלה לבין צרכי ההשמה בפועל, ועל כך שמצב דברים זה חוטא לעקרונות יסוד שהתווה המחוקק בעניין ענישת קטינים".

במקרה אחר, השופטת עדנה ארבל שחררה למעצר בית נער שנחשד בעבירת שוד חמורה, עד שיימצא לו מקום במעון נעול. "עניין לנו במצב בלתי מתקבל על הדעת, שלא ניתן להשלים איתו", כתבה ארבל בהחלטתה. "מצב בו נער, שסיכוייו להשתקם ולהפוך לאזרח מן השורה עדיין נראים טובים, ומוסכם על הכל כי המקום הראוי לו לעת הזו הוא מעון נעול שיהווה עבורו מסגרת חינוכית ושיקומית מתאימה, אך האפשרות להגיע למסגרת זו נמנעת ממנו בשל מחסור במקומות פנויים במעון. בית משפט זה התריע על המצב שוב ושוב, וקרא פעמים רבות לגורמים המוסמכים לעשות כל שניתן ומבלי להתמהמה, ולהביא לשינויו של מצב מקומם זה".

גם השופט אליקים רובינשטיין, שהורה להחזיר תיק לבחינה מחודשת בהתאם לחלופות המעצר שיוצעו לנער, נקט בביקורת קשה: "עלי לחזור במפגיע על דברים שאמר בית משפט זה לא אחת ולא שתיים, כמעט בתחינה כלפי רשויות המדינה, כי יש צורך בתוספת מקומות במעונות הנעולים, בחינת הצלת נפשות".

440 מיטות בתוך שלוש שנים

מבקר המדינה כבר דן פעמיים במצוקתם של הנערים הממתינים למקום במעון נעול - ב–2000 וב–2008. הוא מצא כי המחסור במיטות "מקשה מאוד על המעונות לעצור את תהליך הידרדרותם של מתבגרים שנתונים במשבר עמוק, ומקטין את הסיכוי לשקמם".

לפני חודשיים דנה בנושא הוועדה לזכויות הילד בכנסת, בראשות ח"כ אורלי לוי־אבקסיס (ישראל ביתנו). בישיבה אמרה טלי יוגב, מנהלת רשות חסות הנוער במשרד הרווחה, כי משרד האוצר כבר היקצה תקציב לתוכנית בינוי שאמורה להביא את מספר המיטות במעונות הנעולים ל–444, לעומת 212 בלבד כיום, בתוך שלוש שנים. לפי משרד הרווחה רק התוספת תהיה של 440 מיטות, כך שמספרן הכולל יגיע לכ–650.

יצחק קדמן, מנכ"ל המועצה לשלום הילד, העיר בדיון כי יש לתת את הדעת גם על "התנאים הבלתי נסבלים במעונות", ועל הצורך בהעסקת כוח אדם איכותי שיתוגמל כראוי. "כל עוד לא נשפר את מערך השכר ואת תנאי העבודה של המדריכים במקומות האלה", אמר קדמן, "דבר שיאפשר לקלוט אנשים ברמה טובה, נצטרך להסתמך רק על זה שחלק ניכר מהאנשים שם הם פשוט מלאכים וחצי מתנדבים".

לדברי עו"ד רחל דניאלי, הממונה על תחום נוער בסנגוריה הציבורית, "הבעיה אף חמורה יותר, משום שגם מעונות נעולים הם לא הפתרון המתבקש בחלק גדול מהמקרים. נערים כמו במקרה שהגיע לפתחו של בית המשפט בנצרת צריכים להיות במוסד שיקומי, אבל אין מוסד כזה בישראל. לכן המעונות הנעולים מתמלאים בקטינים צעירים מאוד עם בעיות נפשיות ופסיכיאטריות, שהמקום המתאים להם הוא בכלל מעון בעל אוריינטציה של שיקום נפשי ופסיכיאטרי. מעון נעול הוא לא הפתרון האידיאלי עבורם".

דניאלי הוסיפה כי "לפני כשנה נפתח מעון כזה, אך הוא נסגר אחרי 8 חודשים בלבד". כפי שעלה בדיון בוועדה לזכויות הילד, המעון נסגר בלחץ השכנים. מאז נעשים מאמצים למצוא לו מקום חדש, אולם ללא הצלחה.

בעוד על הפרק עומדים פתרונות שונים, כגון תוכנית הבינוי שתארך שלוש שנים, נערים כמו ד' ממשיכים להישלח למסגרות לא מתאימות. רק בימים האחרונים, לדברי עו"ד דניאלי, ניתנו בבתי המשפט לנוער עוד שתי החלטות בהן לא שוחררו קטינים לחלופת מעצר, בשל היעדר מקום במעונות. הם לא יוכלו להמתין שלוש שנים.

ממשרד הרווחה נמסר בתגובה כי "אכן יש מחסור במעונות נעולים. לנוכח מצב זה, מיד עם כניסתו לתפקיד החליט שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן, להעמיד את הרחבת המעונות בתנאי נעילה בסדר עדיפות עליון, ואף הגיע להסכמות בעניין עם משרד האוצר. משרדנו נערך בתוכנית תלת־שנתית לתוספת של 440 מקומות בתוך שלוש שנים. אנו תקווה כי בכך יינתן מענה לבני הנוער הממתינים. יש לציין כי חסות הנוער של משרד הרווחה מפעילה גם 3 חלופות מעצר, אליהם מופנים בני נוער שאינם יכולים לשהות בקרב משפחתם או קהילתם".

קישורים:

מעון גילעם משרד הרווחה – כליאת ילדים בבידוד ימים שלמים ומתן סמים פסיכיאטריים ללא פיקוח - נעולים – תחקיר מעון גילעם – כליאה בבידוד ימים שלמים, מתן סמים פסיכיאטריים ללא פיקוח לקטינים - "תוציאו אותי מפה, אני לא יכול יותר, כואב לי". - זעק נער צעיר מתוך חדר הבידוד של המעון הנעול גילעם. זה לא עזר לו. כמה שבועות אחר כך אושפז הנער במחלקה לבריאות הנפש. עדויות שהגיעו ל"7 ימים" מתארות נערים הנשלחים לתקופות ארוכות בבידוד, היעדר אחות מוסמכת ומעטפה אחת, עם כדורים פסיכיאטריים, שמוכנה בערב למקרה של "מצבי התנהגות מסוכנת"...

"חומות של ייאוש" , מרב בטיטו , 7 ימים , ידיעות אחרונות - אוגוסט 2009 - במעון הסגור גילעם אמורים לשקם נערים בסיכון. במקום זה, טוענים חוסים ומדריכים, שלחו אותם ל"הפרדות" למשך ימים, בהם נאלצו לישון על ספסל, ונמנעה מהם האפשרות ללמוד ...

נערים חוסים מוכים במעונות משרד הרווחה , הארץ , אוקטובר 2006 - בני נוער הנמצאים במעונות מתוקף צו בית משפט, סופגים מכות והתעללויות. יו"ר ועד עובדי משרד הרווחה מונע פיקוח על המוסדות. -בגיל-עם אף פעם לא אומרים בוקר טוב. בשש בבוקר פותחים את הדלת בטריקה וצועקים 'עוף מהמיטה'. אם אתה לא ישר קם, הופכים אותך מהמיטה או שופכים עליך מים. לפעמים ישר על הבוקר הייתי עף לבידוד, בעיקר כשהמדריך היה עצבני", (חוסה ממעון גיל-עם).

משרד הרווחה - ועד העובדים - ההנהלה - והשיקולים הזרים על גבם של החסויים והאזרחים- מעון "גיל עם" - בועדה שמינה רה"מ ושר הרווחה דאז אולמרט בשנת 2006 נמצאו כשלים חמורים והיעדר יד מכוונת בניהול משרד הרווחה. מטרת הוועדה היתה לבחון אי סדרים ברשות חסות הנוער שבמשרד, אולם הדו"ח שהגישה מעלה תמונה עגומה על דרך התנהלות המשרד. בין היתר מתוארת שורת מחדלים ברשות, לרבות עבירות על החוק, וכן מחנאות ומעורבות יתר של ועד העובדים. הדו"ח מתאר שורת מחדלים ברשות, לרבות עבירות על החוק וסיכון שלומם של חוסים בעשרות המעונות של הרשות, המטפלת בבני נוער שנפלטו מבתי ספר ו/או הסתבכו בפלילים. הוועדה תולה חלק נכבד מהאשם בהנהלת המשרד. "הוועדה מצאה כי במשרד בכלל, וברשות בפרט, חסרה 'יד מכוונת', דבר המביא לחוסר משמעת ולאי ציות בכל הדרגים בשטח ובמטה", נכתב בדו"ח, "לעומת חוסר הציות להוראות הממונים, קיים ציות יתר לוועד העובדים, גם כאשר הדבר פוגע בחוסים וסותר את החוק". ... על רקע חולשת ההנהלה התעצם ועד העובדים (...) והפך לשחקן מרכזי הקובע את כללי המשחק. ועד העובדים נותן הנחיות לעובדים בתחומים מקצועיים שאינם מעניינו ואף סותרים את הוראות החוק, ומאיים על עובדים", נכתב בדו"ח. 

עדויות ממעון גילעם - "המדריך הפשיט אותי ונתן לי מכות רצח" , הארץ , נובמבר 2006 - המקלחות היו מקום פרוץ ופתוח. אני זוכר שתמיד היה שם קר... היו מקרים במקלחות... הפשיטו ילדים, שפכו עליהם מים קרים. בלילה המדריך היה מעדיף ללכת לישון. היו נועלים אותנו בחדרים. היינו נעולים בביתן כ-12 עד 20 נערים. בלילה אתה לא ישן. הפחד חזק. פחד מנערים שיפגעו בך, היו מקרים של דקירות סכין או חפצים חדים. הרבה פעמים חשבתי לברוח משם, אבל פחדתי להסתבך יותר" (א', נער שחסה בגיל-עם) - "הגעתי לגיל-עם בגיל 14 והייתי שם שנתיים. הייתי בהמון תקריות של אלימות. אלימות בין הנערים וגם אלימות של המדריכים נגד הנערים. אף אחד לא רצה להתלונן במשטרה... המדריכים נהגו לאיים. 'נפתח לך תיק'. מה היה הדבר הכי אלים שחוויתי? אחד המדריכים לקח נונצ'קו, לקח אותי לבידוד, הפשיט אותי והכניס לי מכות רצח. זה היה בחורף, נשארתי שם לבד, כל הלילה, עירום. הייתי ילד בן 14" (חוסה בגיל-עם)

ועדה שמינה אולמרט: כשלים חמורים והיעדר יד מכוונת בניהול משרד הרווחה , הארץ נובמבר 2006 - מטרת הוועדה היתה לבחון אי סדרים ברשות חסות הנוער שבמשרד, אולם הדו"ח שהגישה מעלה תמונה עגומה על דרך התנהלות המשרד; בין היתר מתוארת שורת מחדלים ברשות, לרבות עבירות על החוק, וכן מחנאות ומעורבות יתר של ועד העובדים; המלצות לצעדים נגד חמישה מבכירי המשרד ...

כמו חיות בג'ונגל - הכתבה כמו חיות בג'ונגל , אסתי אהרונוביץ , ניב חכלילי , הארץ , אוקטובר 2006 - בגיל-עם אף פעם לא אומרים בוקר טוב. בשש בבוקר פותחים את הדלת בטריקה וצועקים 'עוף מהמיטה'. אם אתה לא ישר קם, הופכים אותך מהמיטה או שופכים עליך מים. לפעמים ישר על הבוקר הייתי עף לבידוד, בעיקר כשהמדריך היה עצבני" (חוסה מגיל-עם)... הנוף הפסטורלי בדרך אל מעון גיל-עם, הממוקם בקרחת יער בין קרית אתא לשפרעם, מטעה. מאחורי החומות הגבוהות חוסים נערים שנשלחו לכאן בצו בית משפט, לאחר שרובם נפלטו מכל מוסד חינוכי אחר. על פי אתר האינטרנט של משרד הרווחה, המפעיל את המקום, מטרת המעון לתת מענה טיפולי לנערים הללו: לקדמם בתחום המקצועי, הטיפולי והחינוכי ולשלבם בחזרה בקהילה. המציאות שונה במקצת....

יום חמישי, 16 בינואר 2014

קטינים X - בני ערובה כלואים ע"י משרד הרווחה לתוספת תקנים ותקציב

קטינים X - בני ערובה של משרד הרווחה לתוספת תקנים ותקציבים
 משרד הרווחה שולח מידי שנה מאות נערים לבתי כלא (כלא אופק) בהליכים שיפוטיים ללא ראיות ובדלתיים סגורות, ולאשפוזים פסיכיאטריים שלא לצורך כדי שיוכל לדרוש תוספת תקנים ותקציב לפנימיות ומוסדות מופרטים. מנגד ישנם הורים הנלחמים להשבת ילדיהם אליהם ממוסדות הכליאה של משרד הרווחה. באופן זה הרחק מעיני הציבור מחריב משרד הרווחה אלפי משפחות מידי שנה. להלן  מקצת אירועים שנחשפו על קטינים X הכלואים בבתי כלא, מאושפזים שלא לצורך ואין להם מושיע שאף משרד הרווחה טוען שמקומם אינו שם.



בני ערובה לתוספת תקנים ותקציבים למשרד הרווחה: הקטין איקס - במוסדות הסגורים לנוער אין יותר מקום - הכתבה הקטין איקס || במוסדות הסגורים לנוער אין יותר מקום , אלי אשכנזי , 08.01.2014 , הארץ -  כמעט חצי שנה הוחזק נער בן 17 (קטין X) בהפרדה מוחלטת בכלא אופק, כי המעונות הנעולים מלאים. כמוהו יש עוד רבים מדי שנה, שנכלאים כי אין איפה לשקם אות...

קטינים X - בני ערובה של משרד הרווחה לתוספת תקנים ותקציבים - משרד הרווחה אינו מהסס להשתמש בנוער מצוקה ושולח אותם למוסדות פסיכיאטריים שלא לצורך או לבתי כלא כגון כלא אופק. - הכתבה שני נערים נוספים נשלחו למעצר בכלא משום שאין להם מקום במעון נעול , הארץ ,  אלי אשכנזי , 16.01.2014 ...

מדיניות משרד הרווחה - עשרות ילדים מאושפזים בישראל במוסדות פסיכיאטריים שלא לצורך - ספטמבר 2009 - רשת ב - משרד הרווחה משתמש בילדים לקבל תוספת תקציב. - משרד הרווחה מנהל מאבק פוליטי ותקציבי על גבם של ילדים - לא יאמן: עשרות ילדים מאושפזים במוסדות פסיכיאטריים שלא לצורך בגלל סכסוך בין משרד הרווחה למשרד הבריאות, שאינם מצליחים להסכים איזה משרד יממן את הטיפול בפנימיות טיפוליות בגמר האשפוז, ולכן נשארים הילדים בבתי חולים פסיכיאטריים שלא לצורך, ונגרמים להם נזקים של ממש...

 פשעים נגד האנושיות - משרד הרווחה מאשפז ילדים במוסדות פסיכיאטרים שלא לצורך - פברואר 2013 - משרד הרווחה משתמש בילדים במוסדות פסיכיאטריים כבני ערובה לקבל תקציבים. - הכתבה בלי סיבה: אבי מאושפז שנים בבי"ח פסיכיאטרי , עומרי אפרים , פברואר 2013 - זה שנים מבטיחים בממשלה להקים פנימייה לנוער שמשתחרר מאשפוז פסיכיאטרי, אך בהיעדרה נאלצים עשרות ילדים להמשיך לגור בבתי החולים, ללא צורך. "הנזק אדיר", קובעים המעורבים, אך הרשויות לא ממהרות: "כשיאושר התקציב נפרסם מכרז"...

משרד הרווחה ובתי משפט לנוער מפקירים נערים למעשי סדום ואלימות בכלא אופק - הכתבה מעשי סדום ואלימות: כך חיים הנערים בכלא אופק , מיכאל פרוסמושקין , נובמבר 2012 , mynet - ביצוע מעשי סדום ואונס, עבירות אלימות קשות והתעללות מתמשכת. mynet ו"ידיעות השרון" חושף את עדויותיהם הקשות של נערים הכלואים בכלא "אופק" שבשרון, החושפות מציאות בלתי אפשרית. גורם בכיר בכלא: "אין לאסיר הקטין דרך להיות מוגן". שירות בתי הסוהר: "גילויי האלימות חריגים ומטופלים"...

משרד הרווחה לא הפיק לקחים מדו"ח מבקר המדינה על רשות חסות הנוער - נער בן 13 נכלא למרות שלא ביצע כל עבירה

נשיא בתי משפט לנוער הפורש אברהם שיינפלד מודה על פשעי הרווחה - הפקרת והשחתת קטינים בידי מערכת הרווחה ובתי משפט לנוער מתמשכת - הכתבה הפקרת הקטינים נמשכת , הארץ , יולי 2011 - שופט הנוער הפורש, אברהם שיינפלד, מתח בסוף השבוע ביקורת קשה על טיפול המדינה בנוער בסיכון. "נאלצתי לשלוח נערים בסיכון לכלא בגלל חוסר מקום במוסדות סגורים", אמר לתומר זרחין ("הארץ", 1.7), והוסיף כי זמני ההמתנה של נערים ונערות למוסדות אבחון וטיפול הם מתכון לאסון חברתי. "החברה", ציין השופט, "מתעלמת מהמקרים הקשים ביותר של בני נוער בסיכון"...

השופטת הדס עובדיה שלחה ילד בן 13 לכלא אופק למרות שלא ביצע כל עבירה - דמעות התנין של השופטת הדס עובדיה ופקידי הרווחה - הכתבה אפילו השופטת בכתה: נער בכלא במקום במעון , רענן בן צור , יולי 2009 , ynet - הילד הוכנס למעון סגור בגלל בעיות התנהגות, ולפני חצי שנה שוחרר בניסיון לשלבו בקהילה. אך הוא הידרדר במהירות, ולבסוף נעצר ברכב פרוץ. מאז לא נמצא פתרון, והוא עדיין בכלא - למרות שלא ביצע כל עבירה. פרקליטתו: יש עוד מקרים כאלה...

נער בן 16 התאבד בתאו בבית הכלא אופק לנוער - הכתבה נער בן 16 התאבד בתאו בבית הכלא לנוער , רענן בן צור , דצמבר 2006 , ynet - הנער השתמש בגופיה אותה קשר לסורגי התא, ושם קץ לחייו בתליה. משירות בתי הסוהר נמסר כי לא היה בעל נטיות אובדניות, וכי לא נמצא בתאו מכתב התאבדות...

עובדת סוציאלית צפרא דוויק מרעילה מפיה נגד הציבור ונבחריו לקידום הסחר בילדים

קטינים X - בני ערובה של משרד הרווחה לתוספת תקנים ותקציבים


קטינים X - בני ערובה של משרד הרווחה לתוספת תקנים ותקציבים
משרד הרווחה אינו מהסס להשתמש בנוער מצוקה ושולח אותם למוסדות פסיכיאטריים שלא לצורך או לבתי כלא כגון כלא אופק.

הכתבה שני נערים נוספים נשלחו למעצר בכלא משום שאין להם מקום במעון נעול , הארץ ,  אלי אשכנזי , 16.01.2014

כפי שנחשף בשבוע שעבר ב"הארץ", עשרות קטינים נשלחים למעצר בשל מחסור במעונות מתאימים. השופטת: זו תוצאה עגומה, אך לא היתה ברירה

 שבוע אחרי פרסום המקרה ב"הארץ" שבו הוחזק נער בן 17 בודד בתא בכלא לנוער במשך כחצי שנה, מאחר ולא היה עבורו מקום במעון נעול, שוב נשלחו שני נערים למעצר בכלא לנוער, בניגוד להמלצת שירות המבחן, מאותה סיבה - מחסור במקומות במעונות נעולים. שני המקרים התרחשו בשבוע שעבר, וכעת בתי המשפט לנוער שבהם נידונו המקרים התירו את פרסומם.

במקרה הראשון, דן בית המשפט לנוער בירושלים בעניינו של נער בן 16, תלמיד בחינוך מיוחד המאובחן כבעל צרכים מיוחדים. הוריו של הנער אינם מכירים בו, הוא נפלט ממוסדות חינוך שונים ועבר לגור ברחוב, עד שנעצר בשל עבירות רכוש. על פי תסקיר שירות המבחן, "הוא נפל קורבן לדורשי רעתו ברחוב והידרדר לסמים ולעבירות שונות".

על פי חוות הדעת של שירות המבחן הנער צריך להימצא במוסד סגור, אולם בדיון התברר כי מקום כזה יתפנה עבורו רק בעוד שמונה חודשים, פתרון שהגדיר כ"בדיחה" סנגורו של הנער, עו"ד ארז בר־צבי מהסנגוריה הציבורית. לדבריו, "ברור שאם היה ממשפחה נורמלית בית המשפט היה משחרר אותו לביתו". השופטת שרון לבארי־בבלי כתבה בהחלטתה על מעצרו של הנער: "תוצאת החלטתי היא תוצאה עגומה. המשיב יישאר במעצר עד שיימצא לו מקום במוסד סגור. אני כואבת את כאבו של המשיב ושמחה הייתי לתוצאה אחרת".

גם במקרה השני שאירע בשבוע שעבר נאלץ בית המשפט לנוער בחיפה לשלוח נער בן 15.5 למעצר, לאחר שלא נמצא עבורו מקום במעון נעול. הנער פגע במכוניתה של אמו ואיים עליה לאחר שהתדפק על דלתה, ללא הועיל. האם אינה מכירה בו ואינה רוצה שיגור בביתה. "הנער לא זכה מעולם לחום ולאהבה. הוא משווע לקשר עם אמו", אמרה עורכת דינו לימור יצחק מהסנגוריה הציבורית. לדברי יצחק, "בית מעצר הוא ממש לא הפתרון עבורו. גם מעון נעול איננו המקום האידיאלי, אך באופן זמני גם זה יהיה טוב עבורו".

בית המשפט פנה פעמיים לשירות המבחן כדי למצוא עבור הנער אפשרות של חלופת מעצר, אולם על פי התשובה, רשימת ההמתנה ארוכה ואין עבורו מקום. לדברי השופטת מירב קלמפנר־נבון, "האלמנט השיקומי הינו בעל משקל כבד והיה מקום לשלבו במעון נעול, אך מקום במעון שכזה אין לפי שעה".

עוד ציינה השופטת כי היתה בוחנת בכובד ראש פתרון ביניים עד יימצא מקום במעון נעול, אך גם פתרון כזה לא נמצא, והיא הורתה על מעצרו של הנער עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. "ראוי היה שיימצא פתרון לנער", אמרה יצחק. "הוא חי בתחושת חוסר אונים אחרי שנדחה שוב ושוב על ידי הוריו, וציפה שמוסדות הרווחה ייתנו לו תחושה שמישהו רוצה בטובתו. הוא חייב עזרה וטיפול".

מקרים אלו הם חלק מעשרות מקרים שבהם נשלחים קטינים למעצר במקום למעון נעול. בישראל פועלים כיום שלושה מעונות לבנים, שבהם 92 מקומות, ושלושה מעונות לבנות - שבהם 120 מקומות. 212 מיטות בסך הכל - מול רשימת המתנה של כמעט 400 נערים ונערות. תוצאות מחדל זה מגיעות לפתחם של בתי המשפט וזכו לא אחת לביקורת מפי שופטי בית המשפט העליון ובערכאות נמוכות יותר. המחסור במקומות במעונות נעולים גם נידון כמה פעמים בוועדות הכנסת וספג ביקורת בדו"חות מבקר המדינה.

לפי מדיניות משרד הרווחה, קטינים שמתנהלים נגדם הליכים משפטיים ישהו בחלופת מעצר, כגון מעצר בית או מעונות שיקומיים. עם זאת, במקרה שפתרון כזה אינו אפשרי - לדוגמה אצל קטין בעל נטייה לברוח - עולה הפתרון של מעון נעול.

המעונות הם מסגרת שמפעילה רשות חסות הנוער במשרד הרווחה, ונשלחים אליהם בני נוער במצבי סיכון ומצוקה, ובכלל זה נוער עברייני. הם מוגדרים כמסגרת חינוכית־טיפולית, ולא כמסגרת ענישה, ונערים נשלחים אליהם בצו בית משפט. אלא שמספר המיטות, כאמור, קטן בהרבה ממספר הקטינים הממתינים. ממשרד הרווחה נמסר בתגובה: "מיד עם כניסתו לתפקיד החליט שר הרווחה, מאיר כהן, להעמיד את הרחבת המענה בתנאי נעילה בסדר עדיפות עליון, ואף הגיע להסכמות בעניין עם משרד האוצר. משרדנו נערך בתוכנית תלת-שנתית לתוספת של 440 מקומות בתוך שלוש שנים. אנו מקווים כי בכך יינתן מענה לבני הנוער הממתינים. יש לציין כי חסות הנוער של משרד הרווחה מפעילה גם שלוש חלופות מעצר, שאליהן מופנים בני נוער שאינם יכולים לשהות בחלופה בקרב משפחתם או קהילתם".

קישורים:

זהירות פקידי סעד - תחקיר 'ישראל היום' על פשעי משרד הרווחה נגד הורים וילדים - דצמבר 2013 - זהירות פקידי סעד - תחקיר 'ישראל היום' על פשעי משרד הרווחה , נעמה לנסקי ומיכל יעקב  יצחקי , דצמבר 2013 - יותר מעשרת אלפים ילדים בישראל מוצאים מבתיהם ומנותקים מהוריהם בכל שנה על ידי פקידי סעד • בתי המשפט למשפחה ובתי המשפט לנוער, הקורסים מעומס התיקים, נוטים להסתמך על חוות דעתם ללא עוררין • כתוצאה מכך נקרעים ילדים רבים מהוריהם, לעיתים שלא לצורך - וההורים חשים חסרי אונים מול המערכת • השופטת בדימוס חנה בן עמי: "תפקידם של פקידי הסעד הוא לאסוף את הנתונים ולבדוק את העובדות לאשורן, כדי שבית המשפט יקבל תמונה אמיתית ויוכל להגיע להכרעה נכונה. נתקלתי בלא מעט מקרים שלא כך היה...

 השופט נפתלי שילה ופקידת סעד ראשית סימונה שטיינמץ - דרכי רמיה לטיוח פשעי משרד הרוחה וסחר בילדים - ספטמבר 2013 - מדובר באמא ל' חד הורית שילדיה נלקחו ממנה למרכז חירום מינואר 2009 למשך כחצי שנה מאחר ופקידת הסעד אתי דור דובריבינסקי היתה סבורה כי האמא מתעללת בילדים. לסברותיה של פקידת הסעד לא היו שום אחיזה במישור הפלילי ראייתי וכל התיקים שנפתחו במשטרה נסגרו מהעדר אשמה. האמא אינה רואה את בנה הבכור בן ה- 11 מזה כ- 5 שנים, ואת בנה בן ה-9 רואה כשעה בשבוע במרכז קשר מזה כשלש שנים...

מאמר - דוח מבקר המדינה: רשות חסות הנוער - עם הפנים לפנימייה מאי 2009

רשות חסות הנוער לא הפיקה לקחים מדוח מבקר המדינה: בן ה-13 שנכלא כי אין מקום במעון יישלח להוסטל

"חומות של ייאוש" , מרב בטיטו , 7 ימים , ידיעות אחרונות - אוגוסט 2009 - במעון הסגור גילעם אמורים לשקם נערים בסיכון. במקום זה, טוענים חוסים ומדריכים, שלחו אותם ל"הפרדות" למשך ימים, בהם נאלצו לישון על ספסל, ונמנעה מהם האפשרות ללמוד ...


משרד הרווחה - ועד העובדים - ההנהלה - והשיקולים הזרים על גבם של החסויים והאזרחים- מעון "גיל עם" - כשלים חמורים והיעדר יד מכוונת בניהול משרד הרווחה. מטרת הוועדה היתה לבחון אי סדרים ברשות חסות הנוער שבמשרד, אולם הדו"ח שהגישה מעלה תמונה עגומה על דרך התנהלות המשרד. בין היתר מתוארת שורת מחדלים ברשות, לרבות עבירות על החוק, וכן מחנאות ומעורבות יתר של ועד העובדים. הדו"ח מתאר שורת מחדלים ברשות, לרבות עבירות על החוק וסיכון שלומם של חוסים בעשרות המעונות של הרשות, המטפלת בבני נוער שנפלטו מבתי ספר ו/או הסתבכו בפלילים. הוועדה תולה חלק נכבד מהאשם בהנהלת המשרד ...

מבקר המדינה - דוח ביקורת 2008 - משרד הרווחה - רשות חסות הנוער - בביקורת נמצאו ליקויים מהותיים בתחומי פעילות מרכזיים של הרשות, ובהם: מאות בני נוער המתינו חודשים ארוכים להשמה במעונות הרשות, אף שהיה בכך כדי לסכן אותם ואת סביבתם; מחסור קשה במדריכים חינוכיים ובעובדים סוציאליים פגע בטיפול בחוסים ובהשגחה עליהם עד כדי סיכונם; ההכשרה המקצועית שניתנה לחוסים לא היה בה כדי למלא כראוי את צורכיהם; חלו ליקויים במערך הפיקוח המחוזי והארצי על המעונות; לא בוצע מעקב אחר רוב בוגרי המעונות, שלא כנדרש בחוק הנוער; חל משבר עמוק ביחסי העבודה בקרב בכירים ברשות, והוא נמשך שנים ופגע בניהול המעונות ובפיקוח עליהם. ליקויים אלה פגעו ביעילות פעילותה של הרשות ובשירותים שהיא נתנה לאוכלוסיית בני הנוער הנזקקים להם, עד כדי פגיעה ממשית בהשגת יעדיה.