‏הצגת רשומות עם תוויות בית משפט מחוזי. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות בית משפט מחוזי. הצג את כל הרשומות

יום שבת, 27 במאי 2017

כבוד התולעת

כבוד התולעת
כבוד התולעת
מאי 2017
כבוד התולעת הוציא צווי חיפוש בבתי העיתונאים
ואולי סתם חתם עליהם, ללא ציון מהות החשד או העילה
וללא שם השוטר שהביא לפניו את הצו
כבוד התולעת החליט לעצור את העיתונאים
לאחר שעיין בדוחות החסויים שרק הוא והתובע ראו
כבוד התולעת קבע שהעיתונאים מסוכנים,
מבלי שיכלו להגיב על הדוחות החסויים 
כעבור ארבעים יום הוגש כתב האישום
כבוד התולעת מסר את כתב האישום לעצורים
וקיבל החלטה שאולי קרא אותו בפניהם, או אולי מצא פגם בהקראה
כבוד התולעת החליט על עוד שלושים יום למעצר
וזאת מבלי שעיין בחומר ראיות, הרי מותר לו על פי החוק
ביום השלושים ואחד להגשת כתב האישום החליט כבוד התולעת המעצר ימשך
הרי העצורים אשמים בסחבת,  ולכן ישארו במעצר
כעבור עוד עשרה ימים אמר כבוד התולעת כי מצא ניצוץ ראייתי בבקשות
ולכן יוארך מעצר העיתונאים בעוד שבועיים, ולשם מה צריך ראיות הרי יש ניצוץ
כבוד התולעת מקפיד על משמעת כדי שכבודו יראה בעליל
לכן מוציא מהאולם ללא כל התראה כל אזרח או עצור שהפריע או אמר מילה
כבוד התולעת מעורר רחמים, מה יעשה ללא המדים


יום שלישי, 4 בנובמבר 2014

שופטת דנה מרשק מרום - דרכי רמיה לסחר בילדים

שופטת דנה מרשק מרום - התנהגותה מדיפה סחר בילדי משפחות מוחלשות
אוקטובר 2014 - שלמה המלך עליו השלום היה אומר "מַרְפֵּא לָשׁוֹן עֵץ חַיִּים, וְסֶלֶף בָּהּ שֶׁבֶר בְּרוּחַ" (משלי טו, ד) והכוונה: לשון שמרפאת בדבריה את כאבי הנפש של הזולת דומה לעץ חיים, המציל את השומע ממוות נפשי או התאבדות; אולם סילוף ועיוות במילים או בטון הדיבור עלול לשבור את רוחו של השומע ולדכא אותו, כמו עץ הנשבר ברוח חזקה.

ובימינו הפכו בתי משפט לנוער על ערכאותיהן מכבסת הבלים ודברי בלע נגד הורים וילדים אשר רשויות הרווחה נקרו בדרכם. דברי התרעלה של העובדות הסוציאליות מלשכת הרווחה אלעד מצאו את דרכן אל פסק הדין של שופטת המחוזי דנה מרשק מרום. ומה מועילות מילות חיצי הרעל  העובדות סוציאליות למשפחה, או שמא תאוות בצע ושוחד הוא ההסבר לחוסר ההיגיון בהתנהגות בית המשפט ורשויות הרווחה.

ענ"א 57203-09-14 - מדובר בערכאת ערעור בפני השופטת דנה מרשק מרום על בדיקות פסיכולוגיות הנכפים על הורים קשי יום ע"י לשכת הרווחה אלעד ולא ילדיהם יסחרו במוסדות הרווחה המופרטים, משפחות אומנה ועוד. לשכת הרווחה אלעד במקום לתת יד ברוח טובה להורים הם כופים עליהם אבחונים וטיפולים משפילים וחסרי תועלת וזאת כדי לסחור בילדים במוסדות הרווחה, וע"י כך ינותבו המשאבים לכיסם פסיכולוגים, מכוני מסוגלות, מוסדות מופרטים ועוד תוך שהם משאירים משפחה מפורקת.

בפסק הדין נוקטת השופטת מרשק בדמגוגי ודברי תרעלה בעיקר נגד ההורים ואינה מתייחסת לשלמות המשפחה שזהו הדבר הראשון במעלה לטובת הילדים.

להלן דרכי הרמיה של השופטת דנה מרשק מרום לסחר בילדים:

1. טשטוש האבחנה בין עובדות לדעות ודיווחים  - בסעיף 5 כותבת מרשק: "ב.כ המערערים כלל לא פירט או התייחס למסכת העובדות....על כן הרקע העובדתי אשר יפורט להלן...". ובהמשך בסעיף 6 כותבת מרשק: "הדיווחים הראשונים הגיעו מבית הספר.... בדיווחים אלו נמסר... בחודש אפריל 2011 התקבל דווח...". מרשק המשיכה במסכת ה"דיווחים" עד סעיף 11 ועוד. עובדתית הגיעו דיווחים אך לא ציינה מרשק כי הדיווחים אומתו או שהמדווחים עומתו עם ההורים ובא כוחם. יוצא אפוא כי פסק הדין של מרשק אינו מבוסס על תשתית ראייתית או עובדתית כלשהי אלא אוסף גיבובי הבלים ודברי בלע סלקטיבים של פקידת הסעד.

2. טשטוש אהבת ההורים לילדיהם כדי לבזות את ההורים - מרשק כותבת בסעיף 15: "מהחלטת בית משפט קמא... עולה כי ההורים עברו להתגורר בסמוך לקטינים, דבר אשר הקשה על התנהלות המשפחות האומנות אשר ביקשו שלא להמשיך את סידור האומנה" - הרי ברור שההורים החרדים לילדיהם ואוהבים אותם יהיו קרובים אליהם, מדוע אם כן לשונה של מרשק מרעילה נגד ההורים בעוד שהתנהגות משפחות האומנה הנה חוסר סובלנות וסבלנות אשר מטיל ספק ליכולתן לשמש אומנה, ומעלה תהיות לכוונותם. מרשק משרה תפיסה של סחר בילדים באומנה, יוצרת אוירת הפקרות לגורל ילדים שנלקחו מהוריהם בכפייה. התנהגותה של מרשק מהווה קרקע פוריה לעשיית כסף קל והרס משפחות תוך הפקרת ילדים ללא פיקוח.

3. מרשק מטייחת התעללות הרווחה והאומנה בילדים - לאחר שגוננה על רשלנות ועצלות משפחות האומנה ממשיכה מרשק ומטייחת את מצבם הריגשי הקשה של הילדים באומנה וכך כותבת מרשק בסעיף 15: "... המשפחות האומנות אשר ביקשו שלא להמשיך את סידור האומנה. בנוסף האבחונים אשר נערכו לקטינות ר' ונ' העלו מצב רגשי קשה...". וברור ששתי קטינות אשר נתלשו בפתאומיות מביתם ומשפחתם והופרדו מהוריהם וביניהן לא יהיו במצב רגשי קשה?, מדובר בהתנהלות מופקרת של לשכת הרווחה אלעד ושופטת הנוער שרון הלוי שבמקום לסייע למשפחה, תלשו ממנה בברוטליות את ילדיה לסחור בהם במוסדות הרווחה המופרטים. מרשק משיתה מדיניות טיוח הסחר בילדים תוך האשמת ההורים בכל מצב עניין. מדובר בהנהגות מכוערת ושטחית של השופטת דנה מרשק מרום אשר פוגעת באיכות ואמון בבית המשפט.

4. טיוח כשלון אנשי מקצוע מטעם הרווחה -  מרשק מטייחת כשלון אנשי מקצוע בסיוע למשפחה ומפסק הדין ניתן להבין כי מדובר בחבורת פקידים קצרי רוח נכשלים. מרשק מנסה להפיל את אשמת הכשלון על המשפחה האומללה. כן לדוגמא בסעיף 15 כותבת מרשק: "כן צוין כי שילוב הסומכת לא צלח על רקע התנגדות המערערת וכן בשל שינוי מקום המגורים". מרשק בדרך רמיה מאשימה את המשפחה בשינוי מקום מגוריה שגרם לכשלון "עבודת הסומכת". מרשק כרגיל אינה רושמת את תגובת המשפחה.

מרשק ממשיכה ומשחירה את ההורים בכל דבר ועניין מבלי לציין ולו בפעם אחת התייחסותם. ואולם מתוכן הדברים עולה התנהלות רשלנית ופרועה של לשכת הרווחה אלעד ובית משפט לנוער פתח תקווה שופטת שרון הלוי, שתלשו בפתאומיות ילדים מביתם ומשפחתם, הפרידו ביניהם והפקירו אותם במוסדות מופרטים ואין מושיע.

התנהגותה של השופטת דנה מרשק מרום מדיפה ריח סחר בילדים תוך פגיעה באמון מערכת המשפט תוך סילוף עובדות, וטיוח מחדלי משרד הרווחה ובתי משפט לנוער המתנהלים בדלתיים סגורות ללא ראיות. מדנה מרשק מרום משיתה בהתנהגותה נורמות פסולות ולמעשה מייתרת את הערכאות השיפוטיות על החלטות הרווחה, שכן פסק הדין כולו נראה כמו אוסף הבלים בצורת "דיווחים" ו"חוות דעת" שעל פיהם סובלת משפחה מנזקים כלכליים פיסיים ונפשיים.


שופטת דנה מרשק מרום - דרכי רמיה לסחר בילדים


פלייליסט - טיפול והשגחה במשפחות אומנה


יום שלישי, 28 בינואר 2014

השופטת בלהה גילאור - תככים, שקרים ומניפולציות להשגת טובות הנאה

ינואר 2010  - התנהלות קלוקלת של השופטת בלהה גילאור נשיאת בית המשפט מחוזי חיפה. בעלה עו"ד אשר ענייניו מנוהלים בבית משפט מחוזי זה ע"י שופטים כפופים לבלהה גילאור.
מה קורה כאשר שופט פוסק שלא לטובת בעלה של בלהה גילאור. צפו בסרטון




שופטת בלהה גילאור - תככים, מניפולציות ושקרים להשגת טובות הנאה

פרשת הנשיאה גילאור (מאמר מאת פרופ. שמעון שטרית, מתוך כתב העת "עורך דין" יולי 2012)

למרבה הצער ולמרות צעדים מתקנים של הכנסת, התרחשה פרשת השופטת בלהה גילאור, נשיאת בית המשפט המחוזי בחיפה. באותה פרשה החליטה הנשיאה גילאור להוציא מידיו של סגן הנשיא גדעון גינת את הטיפול בתיקים של חברות בפירוק שהיו באחריותו על פי תוכניות העבודה, וזאת לאחר שפסק נגד עו"ד משה ליפשיץ, שותף בכיר במשרד עורכי הדין שבעלה יוסי גילאור שותף בכיר בו (ת"א חי'  474/04 ירדן נ' ליפשיץ 4.8.08).

באותו עניין עלה חשש ממשי לניגוד עניינים לטובת קרוב משפחה, בן זוג. סעיף 77 א לחוק בתי ה משפט וכן סעיפים 15 א ו־ 15 ב 2 לכללי האתיקה לשופטים תשס"ז־ו 2007 אוסרים על שופט לדון ב עניין אם "קיימות נסיבות שיש בהן ליצור חשש ממשי למשוא פנים" 15 א, "או שלבן משפחה של השופט יש עניין כספי ממשי או עניין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו".

ברור שהוראות אלה חלות גם על דיון בתיק וגם על ניתוב תיקים. במקום להעביר את השופטת גילאור מכהונתה בגין ניגוד עניינים או לשקול אפשרות להעמידה לדין, הממסד השיפוטי, בתמיכת נשיאת בית המשפט העליון (דורית בייניש) דאז, העביר דווקא את השופט גינת לתל אביב (הארץ, 10.10.10 ). זאת בעקבות הגשת תלונה על ידי השופט גינת. נציב תלונות הציבור על שופטים הסתפק בהליך אחר בהערה לשופטת גילאור על שפעלה בניגוד להתחייבותה שלא לטפל בתיקים שבעלה קשור בהם (הארץ, 10.6.10).

בחינת מקרים אחרים של הליכים נגד שופטים משאירה אותי בתמיהה גדולה לנוכח ההגנה, או אם תרצו החסינות שנתן הממסד לנשיאה גילאור. אותו ממסד שיפוטי פעל במקרה אחר להדחת השופטת הילה כהן שערכה פרוטוקולים על בסיס הודעות כתובות ולא נכחה בדיונים. ההדחה נעשתה אחרי שבית דין משמעתי מכובד בהרכב השופטים חשין, ריבלין וארד החליט )ברוב דעות( להסתפק בהעברו תה לבית משפט אחר (הארץ, 21.8.05).

ההדחה נעשתה על בסיס הוראה פוגענית לאי תלות שיפוטית המסמיכה את הוועדה לבחירת שופטים להדיח שופט ללא עילה. התנגדתי כבר כשהוראה זו נחקקה בחוק יסוד: השפיטה, וגם היום אני סבור שיש להסירה מספר החוקים בהיותה נוגדת את עקרון אי התלות השיפוטית (סעיף 7 (4) לחוק יסוד השפיטה). מכל מקום, לדעתי הנזק הציבורי שגרמה השופטת גילאור חמור הרבה יותר מזה שבעריכה לא ראויה של פרוטוקולים בידי השופטת הילה כהן.

 גם במקרה אחר פעל הממסד השיפוטי בתקיפות כלפי שופטים שמעשיהם פחותים בחומרתם ממעשיה של הנשיאה גילאור. למשל כשהשופטת אסנת אלון־לאופר השיגה פלט שיחות טלפון של בן זוגה, הועמדה לדין פלילי ונאלצה לפרוש מהשפיטה (הארץ, 30.12.07 ). לעניות דעתי, ניגוד העניינים לכאורה של השופטת גילאור היה חמור הרבה יותר מהשגת פלט השיחות. תמוה מדוע ניתנה הגנה לשופטת גילאור שלכאורה פעלה בניגוד עניינים והפרה התחייבות שהיא עצמה נתנה.

 קישורים:

 שופטת בלהה גילאור - תרבות הראש הקטן, התנערות מאחריות ותאוות בצע - פרשת דודו דהאן - בלהה גילאור שופטת בימ"ש מחוזי – פסק דין אנטי חברתי מופרך ונוגד את כבוד האדם וחירותו – דודו דהן נגד משרד הרווחה... 

שופטת בלהה גילאור - התבהמות וקהות חושים בפרשת דודו דהאן - רשת ב- סדר יום עם קרן נויבך - 23 בינואר 2014 - דודו דהאן שנחטף עם היוולדו ע"י רשויות הרווחה תוייג כמפגר ונשלח למוסד למפגרים מעון מקי"ם שם סבל יחד עם חוסים רבים התעללויות קשות למשך עשרות שנים...

השופטת בלהה גילאור - תככים, שקרים ומניפולציות להשגת טובות הנאה

ינואר 2010  - התנהלות קלוקלת של השופטת בלהה גילאור נשיאת בית המשפט מחוזי חיפה. בעלה עו"ד אשר ענייניו מנוהלים בבית משפט מחוזי זה ע"י שופטים כפופים לבלהה גילאור.
מה קורה כאשר שופט פוסק שלא לטובת בעלה של בלהה גילאור. צפו בסרטון





שופטת בלהה גילאור - תככים, מניפולציות ושקרים להשגת טובות הנאה

פרשת הנשיאה גילאור (מאמר מאת פרופ. שמעון שטרית, מתוך כתב העת "עורך דין" יולי 2012)

למרבה הצער ולמרות צעדים מתקנים של הכנסת, התרחשה פרשת השופטת בלהה גילאור, נשיאת בית המשפט המחוזי בחיפה. באותה פרשה החליטה הנשיאה גילאור להוציא מידיו של סגן הנשיא גדעון גינת את הטיפול בתיקים של חברות בפירוק שהיו באחריותו על פי תוכניות העבודה, וזאת לאחר שפסק נגד עו"ד משה ליפשיץ, שותף בכיר במשרד עורכי הדין שבעלה יוסי גילאור שותף בכיר בו (ת"א חי'  474/04 ירדן נ' ליפשיץ 4.8.08).

באותו עניין עלה חשש ממשי לניגוד עניינים לטובת קרוב משפחה, בן זוג. סעיף 77 א לחוק בתי ה משפט וכן סעיפים 15 א ו־ 15 ב 2 לכללי האתיקה לשופטים תשס"ז־ו 2007 אוסרים על שופט לדון ב עניין אם "קיימות נסיבות שיש בהן ליצור חשש ממשי למשוא פנים" 15 א, "או שלבן משפחה של השופט יש עניין כספי ממשי או עניין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו".

ברור שהוראות אלה חלות גם על דיון בתיק וגם על ניתוב תיקים. במקום להעביר את השופטת גילאור מכהונתה בגין ניגוד עניינים או לשקול אפשרות להעמידה לדין, הממסד השיפוטי, בתמיכת נשיאת בית המשפט העליון (דורית בייניש) דאז, העביר דווקא את השופט גינת לתל אביב (הארץ, 10.10.10 ). זאת בעקבות הגשת תלונה על ידי השופט גינת. נציב תלונות הציבור על שופטים הסתפק בהליך אחר בהערה לשופטת גילאור על שפעלה בניגוד להתחייבותה שלא לטפל בתיקים שבעלה קשור בהם (הארץ, 10.6.10 ).

בחינת מקרים אחרים של הליכים נגד שופטים משאירה אותי בתמיהה גדולה לנוכח ההגנה, או אם תרצו החסינות שנתן הממסד לנשיאה גילאור. אותו ממסד שיפוטי פעל במקרה אחר להדחת השופטת הילה כהן שערכה פרוטוקולים על בסיס הודעות כתובות ולא נכחה בדיונים. ההדחה נעשתה אחרי שבית דין משמעתי מכובד בהרכב השופטים חשין, ריבלין וארד החליט )ברוב דעות( להסתפק בהעברו תה לבית משפט אחר (הארץ, 21.8.05 ).

ההדחה נעשתה על בסיס הוראה פוגענית לאי תלות שיפוטית המסמיכה את הוועדה לבחירת שופטים להדיח שופט ללא עילה. התנגדתי כבר כשהוראה זו נחקקה בחוק יסוד: השפיטה, וגם היום אני סבור שיש להסירה מספר החוקים בהיותה נוגדת את עקרון אי התלות השיפוטית (סעיף 7 (4) לחוק יסוד השפיטה). מכל מקום, לדעתי הנזק הציבורי שגרמה השופטת גילאור חמור הרבה יותר מזה שבעריכה לא ראויה של פרוטוקולים בידי השופטת הילה כהן.

 גם במקרה אחר פעל הממסד השיפוטי בתקיפות כלפי שופטים שמעשיהם פחותים בחומרתם ממעשיה של הנשיאה גילאור. למשל כשהשופטת אסנת אלון־לאופר השיגה פלט שיחות טלפון של בן זוגה, הועמדה לדין פלילי ונאלצה לפרוש מהשפיטה (הארץ, 30.12.07 ). לעניות דעתי, ניגוד העניינים לכאורה של השופטת גילאור היה חמור הרבה יותר מהשגת פלט השיחות. תמוה מדוע ניתנה הגנה לשופטת גילאור שלכאורה פעלה בניגוד עניינים והפרה התחייבות שהיא עצמה נתנה.

 קישורים:

 שופטת בלהה גילאור - תרבות הראש הקטן, התנערות מאחריות ותאוות בצע - פרשת דודו דהאן - בלהה גילאור שופטת בימ"ש מחוזי – פסק דין אנטי חברתי מופרך ונוגד את כבוד האדם וחירותו – דודו דהן נגד משרד הרווחה... 

שופטת בלהה גילאור - התבהמות וקהות חושים בפרשת דודו דהאן - רשת ב- סדר יום עם קרן נויבך - 23 בינואר 2014 - דודו דהאן שנחטף עם היוולדו ע"י רשויות הרווחה תוייג כמפגר ונשלח למוסד למפגרים מעון מקי"ם שם סבל יחד עם חוסים רבים התעללויות קשות למשך עשרות שנים...

יום שישי, 24 בינואר 2014

שופטת בלהה גילאור - התבהמות וקהות חושים בפרשת דודו דהאן

בלהה גילאור - רמיסת הכבוד ההדדי תחת מסע החמדנותרשת ב- סדר יום עם קרן נויבך - 23 בינואר 2014 - דודו דהאן שנחטף עם היוולדו ע"י רשויות הרווחה תוייג כמפגר ונשלח למוסד למפגרים מעון מקי"ם שם סבל יחד עם חוסים רבים התעללויות קשות למשך עשרות שנים.
דודו הצליח להשתחחר מהמעון ולמצוא את אמו ממנה נחטף, ותבע את משרד הרווחה תביעת נזיקין על העוול שנגרם לו. השופטת בלהה גילאור אשר דנה בתיק פעלה מתוך גאוותנות, חוסר דעת ורשעות וקבעה כי משרד הרווחה ומעון מקי"ם עשו את המיטב וכי אין מקום לתביעת הנזיקין. מדובר בנורמות של "ראש קטן" ופשעים נגד האנושיות שמשיתה השופטת בלהה גילאור כלפי המוחלשים בחברה.
האזינו לדיון בנושא בהשתתפות קרן נויבך, כרמלה מנשה ומשה נגבי.



קישורים:

 שופטת בלהה גילאור - תרבות הראש הקטן, התנערות מאחריות ותאוות בצע - פרשת דודו דהאן - בלהה גילאור שופטת בימ"ש מחוזי – פסק דין אנטי חברתי מופרך ונוגד את כבוד האדם וחירותו – דודו דהן נגד משרד הרווחה...

משרד הרווחה -חוטף, מאבחן, מתייג ושולח לגיהנום - מעון מקי"ם למפגרים

"החטוף" - כתבה על שיטות ההונאה של פקידי הרווחה לעשיית כסף על גבם וחייהם של חוסים וחסרי ישע


"תינוק בגולאג ישראלי" - כתבת תחקיר על חטיפת תינוק


משרד הרווחה - כליאת אנשים נורמליים במוסדות למפגרים למשך עשרות שנים - כתבת תחקיר


המורשת הבזויה של משרד הרווחה - סיפורם של שלשה אחים בריאים שנשלחו למוסד מפגרים מקי"ם ועברו התעללות קשה
- הגיהינום של אחים בריאים שנשלחו למעון מקי"ם למפגרים של משרד הרווחה, שם נאנסו על ידי מדריכים וחוסים – משרד הרווחה ידע ולא עצר את הזוועה , "חיינו בגיהינום" ... שלושה אחים נשלחו למעון מקי"ם לילדים מפגרים, למרות שהיו בריאים לחלוטין. שלושתם מספרים שנאנסו שם על ידי מדריכים וחוסים אחרים בעקבות תחקיר שפורסם בידיעות אחרונות על המעון נחשפות עדויות חדשות וגם הוכחות: למשרד הרווחה, שהיה אחראי על מקי"ם, זרמו במשך שנים דיווחים על מה שמתרחש בין קירותיו. זה לא עצר את הזוועה...

יום חמישי, 23 בינואר 2014

שופטת בלהה גילאור - התבהמות וקהות חושים בפרשת דודו דהאן

בלהה גילאור - רמיסת הכבוד ההדדי תחת מסע החמדנותרשת ב- סדר יום עם קרן נויבך - 23 בינואר 2014 - דודו דהאן שנחטף עם היוולדו ע"י רשויות הרווחה תוייג כמפגר ונשלח למוסד למפגרים מעון מקי"ם שם סבל יחד עם חוסים רבים התעללויות קשות למשך עשרות שנים.
דודו הצליח להשתחחר מהמעון ולמצוא את אמו ממנה נחטף, ותבע את משרד הרווחה תביעת נזיקין על העוול שנגרם לו. השופטת בלהה גילאור אשר דנה בתיק פעלה מתוך גאוותנות, חוסר דעת ורשעות וקבעה כי משרד הרווחה ומעון מקי"ם עשו את המיטב וכי אין מקום לתביעת הנזיקין. מדובר בנורמות של "ראש קטן" ופשעים נגד האנושיות שמשיתה השופטת בלהה גילאור כלפי המוחלשים בחברה.
האזינו לדיון בנושא בהשתתפות קרן נויבך, כרמלה מנשה ומשה נגבי.



פרופ' משה נגבי, כרמלה מנשה וקרן נויבך תקפו בחריפות רבה את פסה"ד שלשיטת הנגבי מצביע על קהות חושים מוסרית. פרופ' משה נגבי תקף גם את פרקליטות המדינה ובמקרה זה פרקליטות מחוז חיפה על כך שטענה שלא נעשה עוול כלפי דודו דהן. לשיטתו של פרופ' משה נגבי מדובר בהתבהמות וקהות חושים מוסרית. פרופ' נגבי הביע תקוה כי פסה"ד יבוטל בבית המשפט העליון בעקבות ערעור שהוגש עליו. עוד הוסיף פרופ' נגבי כי פסה"ד הזה ניתן לדעתו כדי לחסוך לאוצר המדינה כספים שיאלצו לשלם בעתיד בעקבות תביעות צפויות של חוסים אחרים שחוו התעללות.

קישורים:

 שופטת בלהה גילאור - תרבות הראש הקטן, התנערות מאחריות ותאוות בצע - פרשת דודו דהאן - בלהה גילאור שופטת בימ"ש מחוזי – פסק דין אנטי חברתי מופרך ונוגד את כבוד האדם וחירותו – דודו דהן נגד משרד הרווחה...

משרד הרווחה -חוטף, מאבחן, מתייג ושולח לגיהנום - מעון מקי"ם למפגרים

"החטוף" - כתבה על שיטות ההונאה של פקידי הרווחה לעשיית כסף על גבם וחייהם של חוסים וחסרי ישע


"תינוק בגולאג ישראלי" - כתבת תחקיר על חטיפת תינוק


משרד הרווחה - כליאת אנשים נורמליים במוסדות למפגרים למשך עשרות שנים - כתבת תחקיר


המורשת הבזויה של משרד הרווחה - סיפורם של שלשה אחים בריאים שנשלחו למוסד מפגרים מקי"ם ועברו התעללות קשה
- הגיהינום של אחים בריאים שנשלחו למעון מקי"ם למפגרים של משרד הרווחה, שם נאנסו על ידי מדריכים וחוסים – משרד הרווחה ידע ולא עצר את הזוועה , "חיינו בגיהינום" ... שלושה אחים נשלחו למעון מקי"ם לילדים מפגרים, למרות שהיו בריאים לחלוטין. שלושתם מספרים שנאנסו שם על ידי מדריכים וחוסים אחרים בעקבות תחקיר שפורסם בידיעות אחרונות על המעון נחשפות עדויות חדשות וגם הוכחות: למשרד הרווחה, שהיה אחראי על מקי"ם, זרמו במשך שנים דיווחים על מה שמתרחש בין קירותיו. זה לא עצר את הזוועה...

יום שלישי, 19 בנובמבר 2013

שופט יהושוע גייפמן - דרכי רמיה לסחר בילדים - הוצאת קטינות מהבית למרכז חירום בכפייה לצורכי אבחון

יהושוע גייפמן - שימוש ציני ומרושע ב"נזקקות בהסכמה" נגד הורים וילדים
יהושוע גייפמן - שימוש ציני ומרושע ב"נזקקות בהסכמה"
תיק ענ"א 19883-06-13 - החלטה של שופט יהושוע גייפמן כערכאת ערעור בית משפט לנוער (שופטת טובה פרי) שעניינה הוצאה בכפייה שתי קטינות מביתן ומשפחתן למתקן כליאה מרכז חירום לצורכי אבחון וקביעת תכנית טיפול.

מהחלטת יהושוע גייפמן שדחה את הערעור ניתן ללמוד את דרכי הרמיה והטיוח בהן משתמשים רשויות הרווחה (לשכת הרווחה תל אביב למקרה זה) ובית משפט לנוער שופטת טובה פרי ויהושוע גייפמן עצמו לתלישת ילדות על לא עוול בכפן או המשפחה, למוסדות הכליאה של הרווחה לסחר בהן ע"י מסגרות מופרטות ומומחים מטעם הרווחה או המתפרנסים מהם.

דרכי הרמיה של לשכת הרווחה תל אביב שופטת נוער טובה פרי ויהושע גייפמן מאופינות בטיוח עובדות תוך הסתמכות על חוות דעת סובייקטיביות, קביעת נורמות פסולות בניגוד לחוק ולכללים שימוש בתעלולי סמנטיקה ליפות את פשעי משרד הרווחה נגד משפחות מוחלשות:

1. כישלון מערכתי של מערכת הרווחה ובתי המשפט - כבר בסעיף 1 ניתן ללמוד על חוסר התושיה, הדורסנות, והעדר יכולת לתת סיוע אפקטיבי למשפחה. גייפמן מצטט את פקידת הסעד: "אבקש להוציא אותן למרכז חירום למטרת הערכה ובניית דרכי טיפול עתידיות" - האומנם מערכת הרווחה על כל משאביה הכבירים אינה מסוגלת לסייע לילדות אלא בכפייה וכליאה במרכז חירום לצורך אבחון?. האם לא ניתן לאבחן בקהילה בהסכמה? מדוע מערכת הרווחה אינה פועלת מול המשפחה תוך הסכמה בסיוע בקהילה בעלות נמוכה בעשרות מונים. התנהגותם התוקפנית של מערכת הרווחה הסוחפת אחריה את בתי המשפט המצייתים מדיפה ריח שיקולים זרים של סחר בילדים לשלם אלפי שקלים מידי יום כליאה במרכז היחרום ועוד הוצאות ומשאבים.


2. שימוש ציני והדגשת הנזקקות בהסכמה בניגוד לחוק ולכללים - קרקע פוריה לשחיתות - יהושוע גייפמן מציין ומדגיש פעמיים כי הנזקקות על הילדות הנה בהסכמת הוריהן (סעיף 3): "ב- 8.11.11 הוכרזו הקטינות בהסכמהכקטינות נזקקות, וניתן צו השגחה לשירותי הרווחה. ב- 10.7.12 הוארכו בהסכמה צווי הנזקקות וההשגחה עד ל-10.7.13" - אין לקבל המינוח הכרזה על נזקקות ב"הסכמה", ראשית חוק הנוער סעיף 2 מגדיר באיזה מצב מוכרזת נזקקות ולא מוזכר כלל "הסכמת ההורים", שנית "הסכמת" ההורה היא רק נייר שלא ברור באילו נסיבות נחתם, שכן ידוע כי לרשויות הרווחה כוח והם מפעילות לחצים קשים על הורים לסחור בהם. השימוש שעושה יהושוע גייפמן במונח "נזקקות בהסכמה" מהווה קרקע פוריה לשחיתות, סחר בילדים שיקולים זרים, ואובדן אמון האזרח במערכת הרווחה והמשפט.


3. טיוח מידע מהותי על פרקליט המשפחה - יהושוע גייפן רושם בסעיף 4 כי האמא הייתה מיוצגת ע"י פרקליט כדי לתרץ את ה"נזקקות בהסכמה" המוזרה שכופה על המשפחה ואלם אינו מציין באיזה פרקליט מדובר, מה שמו ואם הוא מהייצוג המשפטי, הידועים בעבודתם השטחית בד"כ מול אמהות בשל המשאבים הדלים שהם מקבלים מהמדינה, או בפרקליט פרטי ששכרה האמא ממיטב כספה מה שלא היה כפי הנראה מאחר ומדובר במשפחה קשת יום. מן הראוי כי שופט יפעל במקצועיות ויציין פרטים מהותים מעין אלו.

4. יהושוע גייפמן מטייח את פרטי פקידת הסעד - גייפמן מקבל את חוות הדעת של פקידת הסעד כחותמת גומי, "תורה מסיני", אך נמנע מלציין את שמה ופרטיה כך שלא ניתן לברר לעומק את דרכי עבודתה ומהימנותה של פקידת הסעד. התנהגותו של יהושוע גייפמן מעוררת השתהות לאמינות ההליך השיפוטי בניהולו.

5. שימוש בבעלי עניין שלא לצורך כדוגמת האפוטרופוסית לדין (עו"ד סיגלית אשואל) - יהושוע גייפמן כותב בסעיף 2: "האפוטרופוס לדין לקטינות טענה שהחלטת בית משפט קמא תואמת את טובת הקטינות, מתבססת על דו"חות טיפוליים..." - גייפמן מצטט את האפוטרופסית לדין סיגלית אשואל שהיא בעלת עניין להמשך הליך הנזקקות וסרבולו מאחר והיא מקבלת כסף עבור האפוטרופסות ומצטט "עדותה" על דברים שאינה מקור ראשון כגון: מה טובת הקטין, מה אמרה האם וכדו'. הצנהגותו של גייפמן להכנסת "עדויות" של בעלי עניין שאינן עדויות ממקור ראשון מצביעה על חוסר מקצועיות והטיית המשפט נגד המשפחה והקטינות המוחלשות.

6. הצגת עניינים סותרים כדי להשמיץ את אם הילדות - מצד אחד יהושוע גייפמן מציין ומדגיש כי האם הסכימה לנזקקות (סעיף 3) כשהיא מיוצגת ומדגיש זאת פעמיים, כלומר האמא העבירה במודע לרשויות הרווחה את בנותיה. מצד שני גייפמן טוען כי האם אינה משתפת פעולה עם פקידת הסעד, סעיף 8: "מחומר הראיות עולה שהאם התנגדה באופן מתמשך לאבחון מעמיק של הקטינות ולדרכי הטיפול שנקבעו. כאמור אי שיתוף הפעולה התייחס הן להתנגדות האם לביצוע אבחונים מעמיקים לקטינות..."- התנהגותו של יהושוע גייפמן פוגעת באמינות פסק הדין, חוסר מקצועיות והטלת כל האחריות על משפחה קשת יום מצד רשויות משועממות ופרזיטיות.

סוף דבר
יהושוע גייפמן משית תרבות טיוח הליך שיפוטי נגד משפחות קשות יום תוך שימוש ציני במונחים מיותרים כגון "הסכמת הורים לנזקקות" בעוד שאין לזה תוקף חוקי, מוסרי, ובעיקר במשפט דנן. התנהגותו של יהושוע גייפמן מדיפה ריח של הטיית הדין תוך דרישה ממשפחה קשת יום לצייתנות מוחלטת לרשויות הרווחה לסחר בילדיהם ובזבוז כספי ציבור למוסדות רווחה מופרטים.

אל תתנו למשרד הרווחה להכריז על ילדכם "נזקק"


קישורים:

 כפיית סמים פסיכיאטריים אנטי פסיכוטיים על ילד בפנימיה בניגוד לרצון הוריו - המשפט המכור של השופט יהושוע גייפמן - מאי 2013 - שופט יהושוע גייפמן - בית משפט מחוזי ענ"א 3729-05-13 - ערעור על החלטת בית משפט לנוער (שופטת מיכל קפלן רוקמן) לכפות סם פסיכיאטרי אנטי פסיכוטי ריספרדל על קטין כבן 14 בפנימיה טיפולית של משרד הרווחה, בניגוד לרצונו ולרצון הוריו.


גלית מור ויגוצקי - שופטת בית משפט לנוער: תלונות חמורות בגין זיוף פרוטוקול ומניעת דיוני הוכחות - מרץ 2012 - מדובר בדיון בבית משפט לנוער בראשות השופטת גלית מור ויגוצקי. מדובר באמא שהליך שיפוטי בדלתיים סגורות ללא ראיות בבית משפט לנוער מתנהל בעניינה. ידוע כי שופטי הנוער עובדים בשיטת חותמת הגומי מול המלצות פקידות הסעד העובדות ללא ראיות או סדרי דין, ושולחות מידי שנה ילדים למסגרות מופרטות סגורות...

שופטת הנוער גלית מור ויגוצקי מציגה בתי משפט לנוער - מרץ 2012 - גלית מור ויגוצקי מטייחת וזורה חול בעיני משתתפי הכנס שעניינו יישום האמנה לזכויות ילדים. במקום להציג את מחדלי רשויות הרווחה המונעות לאורך עשרות שנים חקיקת חוק זכויות הילד ע"פ אמנת זכויות הילד, שמטרתו הגנה על ילדים במסגרות חוץ ביתיות שהושלכו בכפייה ע"י בתי משפט לנוער, ויגוצקי מורחת את הנוכחים בענייני פשיעת ילדים וכו'. בתי משפט לנוער מוציאים מידי שנה בכפייה אלפי ילדים מבתיהם למסגרות חוץ ביתיות מופרטות או של המדינה...

בין תאוות בצע לחלם - שופטת גלית מור ויגוצקי, פקידות הסעד זויה לרנר ואריאלה קנה - אגף הרווחה חיפה - פברואר 2012 - באגף הרווחה חיפה החליטו פקידות סעד זויה לרנר ואריאלה קנה לאמץ מדיניות רווחה מרושעת להוציא קשישים וילדים בכפייה מבתיהם ולכלוא אותם בצו בית משפט במוסדות בעוד בקהילה ניתן להחזיקם בחצי עלות או הרבה פחות מזה. למימוש מדיניות החלם האכזרית משתמשות פקידות הסעד בשופטת הנוער גלית מור ויגוצקי המקורבת לארגונים חברתיים תאבי בצע (יושבת עימם בפאנלים)...

יום שני, 18 בנובמבר 2013

שופט יהושוע גייפמן ופקידת סעד ויקי היינה - דרכי רמיה לסחר בילדים - הוצאת קטינות מהבית למרכז חירום בכפייה לצורכי אבחון

יהושוע גייפמן - שימוש ציני ומרושע ב"נזקקות בהסכמה" נגד הורים וילדים
יהושוע גייפמן - שימוש ציני ומרושע ב"נזקקות בהסכמה"
תיק ענ"א 19883-06-13 - החלטה של שופט יהושוע גייפמן כערכאת ערעור בית משפט לנוער (שופטת טובה פרי) שעניינה הוצאה בכפייה שתי קטינות מביתן ומשפחתן למתקן כליאה מרכז חירום לצורכי אבחון וקביעת תכנית טיפול.

מהחלטת יהושוע גייפמן שדחה את הערעור ניתן ללמוד את דרכי הרמיה והטיוח בהן משתמשים רשויות הרווחה (לשכת הרווחה תל אביב למקרה זה) ובית משפט לנוער שופטת טובה פרי ויהושוע גייפמן עצמו לתלישת ילדות על לא עוול בכפן או המשפחה, למוסדות הכליאה של הרווחה לסחר בהן ע"י מסגרות מופרטות ומומחים מטעם הרווחה או המתפרנסים מהם.

דרכי הרמיה של לשכת הרווחה תל אביב שופטת נוער טובה פרי ויהושע גייפמן מאופינות בטיוח עובדות תוך הסתמכות על חוות דעת סובייקטיביות, קביעת נורמות פסולות בניגוד לחוק ולכללים שימוש בתעלולי סמנטיקה ליפות את פשעי משרד הרווחה נגד משפחות מוחלשות:

1. כישלון מערכתי של מערכת הרווחה ובתי המשפט - כבר בסעיף 1 ניתן ללמוד על חוסר התושיה, הדורסנות, והעדר יכולת לתת סיוע אפקטיבי למשפחה. גייפמן מצטט את פקידת הסעד: "אבקש להוציא אותן למרכז חירום למטרת הערכה ובניית דרכי טיפול עתידיות" - האומנם מערכת הרווחה על כל משאביה הכבירים אינה מסוגלת לסייע לילדות אלא בכפייה וכליאה במרכז חירום לצורך אבחון?. האם לא ניתן לאבחן בקהילה בהסכמה? מדוע מערכת הרווחה אינה פועלת מול המשפחה תוך הסכמה בסיוע בקהילה בעלות נמוכה בעשרות מונים. התנהגותם התוקפנית של מערכת הרווחה הסוחפת אחריה את בתי המשפט המצייתים מדיפה ריח שיקולים זרים של סחר בילדים לשלם אלפי שקלים מידי יום כליאה במרכז היחרום ועוד הוצאות ומשאבים.


2. שימוש ציני והדגשת הנזקקות בהסכמה בניגוד לחוק ולכללים - קרקע פוריה לשחיתות - יהושוע גייפמן מציין ומדגיש פעמיים כי הנזקקות על הילדות הנה בהסכמת הוריהן (סעיף 3): "ב- 8.11.11 הוכרזו הקטינות בהסכמהכקטינות נזקקות, וניתן צו השגחה לשירותי הרווחה. ב- 10.7.12 הוארכו בהסכמה צווי הנזקקות וההשגחה עד ל-10.7.13" - אין לקבל המינוח הכרזה על נזקקות ב"הסכמה", ראשית חוק הנוער סעיף 2 מגדיר באיזה מצב מוכרזת נזקקות ולא מוזכר כלל "הסכמת ההורים", שנית "הסכמת" ההורה היא רק נייר שלא ברור באילו נסיבות נחתם, שכן ידוע כי לרשויות הרווחה כוח והם מפעילות לחצים קשים על הורים לסחור בהם. השימוש שעושה יהושוע גייפמן במונח "נזקקות בהסכמה" מהווה קרקע פוריה לשחיתות, סחר בילדים שיקולים זרים, ואובדן אמון האזרח במערכת הרווחה והמשפט.


3. טיוח מידע מהותי על פרקליט המשפחה - יהושוע גייפן רושם בסעיף 4 כי האמא הייתה מיוצגת ע"י פרקליט כדי לתרץ את ה"נזקקות בהסכמה" המוזרה שכופה על המשפחה ואלם אינו מציין באיזה פרקליט מדובר, מה שמו ואם הוא מהייצוג המשפטי, הידועים בעבודתם השטחית בד"כ מול אמהות בשל המשאבים הדלים שהם מקבלים מהמדינה, או בפרקליט פרטי ששכרה האמא ממיטב כספה מה שלא היה כפי הנראה מאחר ומדובר במשפחה קשת יום. מן הראוי כי שופט יפעל במקצועיות ויציין פרטים מהותים מעין אלו.

4. יהושוע גייפמן מטייח את פרטי פקידת הסעד (ויקי היינה) - גייפמן מקבל את חוות הדעת של פקידת הסעד ויקי היינה כחותמת גומי, "תורה מסיני", אך נמנע מלציין את שמה ופרטיה כך שלא ניתן לברר לעומק את דרכי עבודתה ומהימנותה של פקידת הסעד. התנהגותו של יהושוע גייפמן מעוררת השתהות לאמינות ההליך השיפוטי בניהולו.

5. שימוש בבעלי עניין שלא לצורך כדוגמת האפוטרופוסית לדין (עו"ד סיגלית אשואל) - יהושוע גייפמן כותב בסעיף 2: "האפוטרופוס לדין לקטינות טענה שהחלטת בית משפט קמא תואמת את טובת הקטינות, מתבססת על דו"חות טיפוליים..." - גייפמן מצטט את האפוטרופסית לדין סיגלית אשואל שהיא בעלת עניין להמשך הליך הנזקקות וסרבולו מאחר והיא מקבלת כסף עבור האפוטרופסות ומצטט "עדותה" על דברים שאינה מקור ראשון כגון: מה טובת הקטין, מה אמרה האם וכדו'. הצנהגותו של גייפמן להכנסת "עדויות" של בעלי עניין שאינן עדויות ממקור ראשון מצביעה על חוסר מקצועיות והטיית המשפט נגד המשפחה והקטינות המוחלשות.

6. הצגת עניינים סותרים כדי להשמיץ את אם הילדות - מצד אחד יהושוע גייפמן מציין ומדגיש כי האם הסכימה לנזקקות (סעיף 3) כשהיא מיוצגת ומדגיש זאת פעמיים, כלומר האמא העבירה במודע לרשויות הרווחה את בנותיה. מצד שני גייפמן טוען כי האם אינה משתפת פעולה עם פקידת הסעד, סעיף 8: "מחומר הראיות עולה שהאם התנגדה באופן מתמשך לאבחון מעמיק של הקטינות ולדרכי הטיפול שנקבעו. כאמור אי שיתוף הפעולה התייחס הן להתנגדות האם לביצוע אבחונים מעמיקים לקטינות..."- התנהגותו של יהושוע גייפמן פוגעת באמינות פסק הדין, חוסר מקצועיות והטלת כל האחריות על משפחה קשת יום מצד רשויות משועממות ופרזיטיות.

סוף דבר
יהושוע גייפמן משית תרבות טיוח הליך שיפוטי נגד משפחות קשות יום תוך שימוש ציני במונחים מיותרים כגון "הסכמת הורים לנזקקות" בעוד שאין לזה תוקף חוקי, מוסרי, ובעיקר במשפט דנן. התנהגותו של יהושוע גייפמן מדיפה ריח של הטיית הדין תוך דרישה ממשפחה קשת יום לצייתנות מוחלטת לרשויות הרווחה לסחר בילדיהם ובזבוז כספי ציבור למוסדות רווחה מופרטים.

אל תתנו למשרד הרווחה להכריז על ילדכם "נזקק"


קישורים:

 כפיית סמים פסיכיאטריים אנטי פסיכוטיים על ילד בפנימיה בניגוד לרצון הוריו - המשפט המכור של השופט יהושוע גייפמן - מאי 2013 - שופט יהושוע גייפמן - בית משפט מחוזי ענ"א 3729-05-13 - ערעור על החלטת בית משפט לנוער (שופטת מיכל קפלן רוקמן) לכפות סם פסיכיאטרי אנטי פסיכוטי ריספרדל על קטין כבן 14 בפנימיה טיפולית של משרד הרווחה, בניגוד לרצונו ולרצון הוריו.


גלית מור ויגוצקי - שופטת בית משפט לנוער: תלונות חמורות בגין זיוף פרוטוקול ומניעת דיוני הוכחות - מרץ 2012 - מדובר בדיון בבית משפט לנוער בראשות השופטת גלית מור ויגוצקי. מדובר באמא שהליך שיפוטי בדלתיים סגורות ללא ראיות בבית משפט לנוער מתנהל בעניינה. ידוע כי שופטי הנוער עובדים בשיטת חותמת הגומי מול המלצות פקידות הסעד העובדות ללא ראיות או סדרי דין, ושולחות מידי שנה ילדים למסגרות מופרטות סגורות...

שופטת הנוער גלית מור ויגוצקי מציגה בתי משפט לנוער - מרץ 2012 - גלית מור ויגוצקי מטייחת וזורה חול בעיני משתתפי הכנס שעניינו יישום האמנה לזכויות ילדים. במקום להציג את מחדלי רשויות הרווחה המונעות לאורך עשרות שנים חקיקת חוק זכויות הילד ע"פ אמנת זכויות הילד, שמטרתו הגנה על ילדים במסגרות חוץ ביתיות שהושלכו בכפייה ע"י בתי משפט לנוער, ויגוצקי מורחת את הנוכחים בענייני פשיעת ילדים וכו'. בתי משפט לנוער מוציאים מידי שנה בכפייה אלפי ילדים מבתיהם למסגרות חוץ ביתיות מופרטות או של המדינה...

בין תאוות בצע לחלם - שופטת גלית מור ויגוצקי, פקידות הסעד זויה לרנר ואריאלה קנה - אגף הרווחה חיפה - פברואר 2012 - באגף הרווחה חיפה החליטו פקידות סעד זויה לרנר ואריאלה קנה לאמץ מדיניות רווחה מרושעת להוציא קשישים וילדים בכפייה מבתיהם ולכלוא אותם בצו בית משפט במוסדות בעוד בקהילה ניתן להחזיקם בחצי עלות או הרבה פחות מזה. למימוש מדיניות החלם האכזרית משתמשות פקידות הסעד בשופטת הנוער גלית מור ויגוצקי המקורבת לארגונים חברתיים תאבי בצע (יושבת עימם בפאנלים)...

יום ראשון, 17 בנובמבר 2013

יהושוע גייפמן - שופט בית משפט מחוזי

 שופט יהושוע גייפמן - דרכי רמיה לסחר בילדים - הוצאת קטינות מהבית למרכז חירום בכפייה לצורכי אבחון - יוני 2013 - תיק ענ"א 19883-06-13 - החלטה של שופט יהושוע גייפמן כערכאת ערעור בית משפט לנוער (שופטת טובה פרי) שעניינה הוצאה בכפייה שתי קטינות מביתן ומשפחתן למתקן כליאה מרכז חירום לצורכי אבחון וקביעת תכנית טיפול...

שופט יהושוע גייפמן - דרכי רמיה לסחר בילדים - הוצאת קטינה מביתה משום שמסייעת לאביה - מאי 2013 - שופט בית משפט מחוזי יהושוע גייפמן בהחלטתו ענ"א 7453-06-13 תל אביב דחה בקשת ערעור של אב להוצאת בתו (גייפמן לא ציין גיל הנערה, ילדה) בכפייה מהבית לפנימייה ע"פ בקשת עו"ד משרד הרווחה רונית וינגרטן ופקידת סעד שלא ציין את שמה.התנהגותו של יהושוע גייפמן והעילות בהן השתמש גייפן חלשות ורדודות, ומעלות חשש, ומהוות קרקע פוריה לאובדן אמון הציבור במערכת המשפט, שחיתות, שיקולים זרים כגון אכלוס פנימיות, טיוח אי סיוע לילדים בקהילה, ועוד...

כפיית סמים פסיכיאטריים אנטי פסיכוטיים על ילד בפנימיה בניגוד לרצון הוריו - המשפט המכור של השופט יהושוע גייפמן - מאי 2013 - שופט יהושוע גייפמן - בית משפט מחוזי ענ"א 3729-05-13 - ערעור על החלטת בית משפט לנוער (שופטת מיכל קפלן רוקמן) לכפות סם פסיכיאטרי אנטי פסיכוטי ריספרדל על קטין כבן 14 בפנימיה טיפולית של משרד הרווחה, בניגוד לרצונו ולרצון הוריו...


יהושוע גייפמן - שופט בית משפט מחוזי

 שופט יהושוע גייפמן - דרכי רמיה לסחר בילדים - הוצאת קטינות מהבית למרכז חירום בכפייה לצורכי אבחון - יוני 2013 - תיק ענ"א 19883-06-13 - החלטה של שופט יהושוע גייפמן כערכאת ערעור בית משפט לנוער (שופטת טובה פרי) שעניינה הוצאה בכפייה שתי קטינות מביתן ומשפחתן למתקן כליאה מרכז חירום לצורכי אבחון וקביעת תכנית טיפול...

שופט יהושוע גייפמן - דרכי רמיה לסחר בילדים - הוצאת קטינה מביתה משום שמסייעת לאביה - מאי 2013 - שופט בית משפט מחוזי יהושוע גייפמן בהחלטתו ענ"א 7453-06-13 תל אביב דחה בקשת ערעור של אב להוצאת בתו (גייפמן לא ציין גיל הנערה, ילדה) בכפייה מהבית לפנימייה ע"פ בקשת עו"ד משרד הרווחה רונית וינגרטן ופקידת סעד שלא ציין את שמה.התנהגותו של יהושוע גייפמן והעילות בהן השתמש גייפן חלשות ורדודות, ומעלות חשש, ומהוות קרקע פוריה לאובדן אמון הציבור במערכת המשפט, שחיתות, שיקולים זרים כגון אכלוס פנימיות, טיוח אי סיוע לילדים בקהילה, ועוד...

כפיית סמים פסיכיאטריים אנטי פסיכוטיים על ילד בפנימיה בניגוד לרצון הוריו - המשפט המכור של השופט יהושוע גייפמן - מאי 2013 - שופט יהושוע גייפמן - בית משפט מחוזי ענ"א 3729-05-13 - ערעור על החלטת בית משפט לנוער (שופטת מיכל קפלן רוקמן) לכפות סם פסיכיאטרי אנטי פסיכוטי ריספרדל על קטין כבן 14 בפנימיה טיפולית של משרד הרווחה, בניגוד לרצונו ולרצון הוריו...


יום ראשון, 17 במרץ 2013

כתב האישום נגד שופט לשעבר עבריין נמלט דן כהן: שוחד ושיבוש

דן כהן - שופט לשעבר, עבריין נמלט
דן כהן - שופט לשעבר, עבריין נמלט
 הכתבה  כתב האישום נגד  דן כהן: שוחד ושיבוש , איתמר לוין, news1 , מרץ 2013

 על-פי כתב האישום נגד השופט לשעבר, הוא קיבל 2.8 מיליון דולר מעזרא הראל שהיה בעלי חברת רוגוזין ועוד מיליון אירו מחברת סימנס - תמורת קידום ענייניהם בדירקטוריון חברת החשמל

▪ ▪ ▪
השופט לשעבר דן כהן, שהוסגר (יום א', 17.3.13) מפרו, מואשם בשורה של עבירות חמורות ובראשן לקיחת שוחד ושיבוש מהלכי משפט.

כתב האישום, שהוגש עוד בשנת 2009 כאשר כהן שהה בפרו, כולל ארבע פרשות. האישומים נגדו הם לקיחת שוחד, מירמה והפרת אמונים, קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, עשר עבירות של סיוע לקבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, שלוש עבירות של רישום כוזב במסמכי תאגיד, עשר עבירות של גרם להכללת פרטים מטעים בדוחות כספיים ושיבוש מהלכי משפט.



רוגוזין: הקרקעות באשדוד

בבעלותה של חברת תעשיות רוגוזין היו 395 דונם קרקע מצפון לתחנת הכוח "אשכול" של חברת החשמל באשדוד. בשנת 1993 החל מו"מ בין תעשיות רוגוזין לחברת החשמל לרכישת קרקעות רוגוזין, אשר הציעה לחברת החשמל לבצע את העסקה תמורת 18 מיליון דולר. דירקטוריון החברה אישר באוגוסט 1993 להיכנס מו"מ על בסיס הצעה זו.

בספטמבר 1993 רכש עזרא הראל המנוח את השליטה בחברת תעשיות רוגוזין. במועד כלשהו, בשנים 1995-1994, הוסכם בין הראל לכהן, כי כהן יקבל שוחד מהראל בעד עזרתו להעברת קרקעות רוגוזין במחיר מירבי. במרס 1995 חודש המו"מ ורוגוזין ביקשה 75 מיליון דולר.

בחודשים הבאים התנהל מו"מ בין חברת החשמל לתעשיות רוגוזין, ודירקטוריון חברת החשמל התכנס מספר פעמים לדון בעסקה. במהלך תקופה זו ניצל כהן את כוח השפעתו כיו"ר ועדת הנכסים וכדירקטור ותיק ובעל השפעה רבה, לשכנוע ולהפעלת לחץ על יתר חברי הדירקטוריון, בישיבות ומחוצה להן, על-מנת שיאשרו את העסקה במחיר גבוה. המו"מ הסתיים בספטמבר 1995 בהסכם על תשלום של 62.5 מיליון דולר.

בפברואר 1996 העביר הראל לכהן שליש ממניות חברת קובלט שהייתה בבעלותו ושוויה היה 2 מיליון דולר. עוד מואשם כהן, כי קיבל במירמה 800,000 דולר מחברת ספאנלס, חברה-נכדה של תעשיות רוגוזין, ובדיווחים כספיים כוזבים על מהותם של תשלומים אלו, כאילו מדובר על שירותי ייעוץ שהעניק לספאנלס.

סימנס: טורבינות גז

תחילתה של פרשת סימנס באפריל 1999, כאשר אישרה ועדת המכרזים להוציא מכרז לרכישת שלוש טורבינות גז במחזור משולב. בשלב ראשון קיבלה החברה הצעות מג'נרל אלקטריק, ABB, מיצובישי, וסימנס. בינואר 2001 החליטה החברה לנהל מו"מ רק עם ג'נרל אלקטריק וסימנס, כאשר הצעתה של האחרונה הייתה זולה ב-27% מן ההצעה המתחרה.

בחודשים ינואר-יולי 2001 שלחה ג'נרל אלקטריק לחברת החשמל מספר הצעות בהן הוזילה את הצעתה. מנהל חטיבת האנרגיה ושותף בסימנס ישראל, אורן אהרונסון, חשש מפני הפסד במכרז וביקש לזרז את ההחלטה של חברת החשמל. בינואר 2001 נפגש אהרונסון בחשאי עם כהן. בפגישה זו הציג כהן את מעמדו כשופט לשעבר ועורך דין וכן את קשריו ועוצמתו כדירקטור בחברת החשמל, מזה כעשר שנים. בתום הפגישה הזמין כהן את אהרונסון להמשך הקשר עימו ואמר, כי אם הוא נזקק לדבר מה או ברצונו להתייעץ עימו - אזי דלתו פתוחה.

החל ממועד הפגישה הראשונית פעלו כהן ואהרונסון על-פי ההבנה, לפיה כהן יקבל שוחד מאהרונסון בעד עזרתו, במאמץ להביא לכך שחברת סימנס תזכה במכרז הטורבינות. באפריל 2001 סיכמו כהן ואהרונסון במפורש את תמורת השוחד שיקבל כהן לפעולותיו עבור סימנס, בגובה שלוש אחוזה משווי העסקה, כמיליון אירו. כן סוכם, על-פי בקשתו של כהן, כי כספי השוחד יתקבלו בחשבון זר שבשליטת כהן.

בחודשים שלאחר מכן נפגש כהן עם אהרונסון ודן עימו על קשיי סימנס במכרז ועל הדרכים לפתרונם. כהן יעץ לאהרונסון כיצד לפעול בהמשך הליכי המכרז ואף הבטיח לאהרונסון, כי הוא פועל לטובת סימנס במכרז הטורבינות, וזאת על-ידי קיום שיחות שכנוע או נזיפה עם אנשים שונים בחברת החשמל.

בישיבות הדירקטוריון של חברת חשמל בחודשים פברואר-מרס 2001 פעל כהן לזירוז קבלת ההחלטה על הזוכה במכרז, בישיבות הדירקטוריון ומחוצה להן. בימים הסמוכים ל-20.3.01 סייע כהן לאהרונסון לנסח מכתב לחברת החשמל, שמטרתו הייתה לגרום לזירוז קבלת ההחלטה על הזוכה במכרז. בימים הסמוכים ל-16.4.01 סייע כהן לאהרונסון להדליף מידע לכתב עיתון הארץ, על כך שחברת החשמל מתעכבת מטעמים זרים בקבלת החלטה במכרז.

ההחלטה על זכייתה של סימנס במכרז התקבלה ביוני 2001, שבועות אחדים לאחר פרישתו של כהן מהדירקטוריון. היקף העסקה, לאספקת הטורבינות ושירותי תחזוקה, היה 320 מיליון אירו. בפברואר ומרס 2002 העביר אהרונסון, דרך חשבון קש של גיסו שהוקם כדי לשמש צינור מעבר לכספי השוחד, 1,049,000 אירו לידי כהן.

לבסוף מואשם כהן בשיבוש מהלכי משפט, בשל בריחתו מהארץ לאחר שנחקר באזהרה בנובמבר 2003 ובאוגוסט 2008 בהן שמר על זכות השתיקה. כתב האישום הוגש בידי ד"ר אילנה מודעי מפרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה).


החגיגה נגמרה , מרדכי גילת , ישראל היום, מרץ 2013

עו"ד דן כהן, שופט מחוזי לשעבר, יקיר המערכת המשפטית בשעתו, התנהג שנים כאחד מאדוני הארץ. פה גדול, חוצפה שלא תיאמן, נהנתנות, רדיפת בצע כסף - והעיקר: קשרים עם שופטים, בהם נשיאים בבית המשפט העליון, שהיו איתו בקשרי חברות הדוקים. הם לא ידעו שהאיש שבביתו הם מתארחים, ושהוא מתארח אצלם, הוא רמאי ונוכל ואוכל שוחד במיליוני שקלים. מה הם כן ידעו עליו? שהוא ידען גדול, מוח משפטי אנליטי, שחצן חד לשון. שבצד ניבולי פה הוא יודע גם לספר בדיחות.
עד שבוקר אחד באוגוסט 2005, כאשר החבורה הזאת שהתה בטורקיה לרגל יום הולדת לנשיא ביהמ"ש העליון לשעבר מאיר שמגר, הגיעה אל עו"ד כהן שיחת טלפון מטרידה: אנשי הרשות לניירות ערך פשטו על המשרד עם צווי חיפוש, סיפרו לו עובדים ממשרדו. הם מחכים שתשוב לארץ.
כהן חזר לישראל, שידר עסקים כרגיל והתייצב לחקירה תחת אזהרה. אתה חשוד בקבלת שוחד במיליוני שקלים מחברת סימנס הגרמנית ומחברת תעשיות רוגוזין, נאמר לו, ותגובתו היתה מפתיעה: "אני שומר על זכות השתיקה". הוא התנהג כאחרון העבריינים.
היתה לו, מתברר, סיבה: הוא היה נעול כבר בראיות של ברזל. סגרו עליו מכל עבר. מנכ"ל סימנס בישראל, אורן אהרונסון, קיבל מעמד של עד מדינה.
ארבעה ימים אחרי אותה חקירה ארז השופט לשעבר ארז כהן את המזוודות, מיהר לשדה התעופה ועלה על מטוס בדרכו ללימה בירת פרו. למה דווקא פרו? כי עם פרו אין למדינת ישראל הסכם הסגרה. כי היא גן עדן לעבריינים.
ואכן, עו"ד כהן התגורר בעיר ללא פחד, אירח חברים ובני משפחה מישראל, ולא נשבר גם אחרי שנעצר בלימה בידי המשטרה ב־2009 ובית המשפט העליון הורה על הסגרתו לישראל. למה מצב רוחו נשאר מרומם? כי הנשיא המושחת של פרו, אלן גרסייה, סירב לאשר את ההסגרה.
כהן נשם לרווחה, וכאשר ראיין אותו לפני כמה חודשים גידי וייץ מ"הארץ", אמר לו בין השאר: "אני חי כאן כמו מלך... אין סיכוי שיסגירו אותי". עם זאת, כבר באותה פגישה דיבר על געגועיו לישראל, ועל כך שהוא עשוי להסכים לעיסקה שתוביל אותו לכלא לארבע שנים. ארבע שנים בלבד למי שקיבל שוחד במיליונים, ברח מהארץ וגרם נזקים אדירים לחברת חשמל ולמדינה? כן, מתנה יקרה.
הבוקר הוא כבר בישראל בלי עיסקת הטיעון ובלי המתנה החלומית. הבוקר הוא ייעצר כנראה עד גמר ההליכים המשפטיים בידיעה שיישב בכלא שנים רבות. החגיגה נגמרה.

השופט דן כהן, עבריין נמלט הוסגר לישראל
השופט דן כהן, עבריין נמלט הוסגר לישראל

יום שישי, 29 ביוני 2012

ביקורת על התנהלות חנה ינון שופטת השלום ביצירת סחבת שיפוטית

הכתבה דו קרב השופטות: צ’רניאק נגד ינון , מערכת ספונסר , יולי 2007

שופטת בית המשפט המחוזי מתחה ביקורת על התנהלות חנה ינון שופטת השלום ביצירת סחבת שיפוטית; תביעה כספית בסך 1.2 מיליון ₪ נגד עו"ד ציון סמוכה, היא הסיבה לביקורת
ביקורת על התנהלות חנה ינון שופטת השלום ביצירת סחבת שיפוטית

 בית המשפט המחוזי בתל אביב מותח ביקורת על התנהלות שופטת בית משפט השלום בתל אביב, חנה ינון, בשל יצירת סחבת שיפוטית בתביעה כספית שהוגשה נגד עו"ד ציון סמוכה. השופטת עפרה צ’רניאק, דנה בתיק רשות ערעור אזרחי והחלטתה ניתנה לפני כשבועיים.

תחילת הפרשה בתביעה כספית והצהרתית על סך 1,188,863 ₪ שהוגשה ביום 11.05.09 נגד עו"ד ציון סמוכה על ידי דן ודורה ברנע, בגין התרמית שבהתחייבותו לפינוי נכס כנגד סכום כספי. למרות שהסכום שולם - הנכס לא פונה. כמו כן הוגשו תצהירי עדות ראשית ונקבע דיון הוכחות בבית משפט שלום בת"א, (השופטת חנה ינון), ליום 28.06.10.

ב"כ התובעים עו"ד ישי בית-און, ביקש לתקן את תצהיר העדות הראשית באופן שיותאם לכתב התביעה, תיקון טכני שהושמט מתצהיר העדות הראשית בדבר הפנייה לסכום הנזקים המפורט בכתב התביעה כנגד עו"ד ציון סמוכה המיוצג על ידי עו"ד אהוד שטיין. בית משפט השלום סרב ועל כך הגיש עו"ד בית-און, בא כוח התובעים בקשת רשות ערעור שנדונה ביום 20.06.11 בבית המשפט המחוזי בפני השופטת צ’רניאק.

השופטת צ’רניאק הורתה לשופטת ינון, לבחון מחדש תיקון תצהיר העדות הראשית תוך מתיחת ביקורת על שבית משפט השלום, גלגל לפתחו של בית משפט מחוזי עניין שהוא מלאכתו שלו, תוך יצירת סחבת שיפוטית מיותרת-מהלך שעיכב את ניהול תיק ההוכחות למשך שנים.

השופטת צ’רניאק קבעה בפסק הדין שלעיתים מוטב להורות על תיקון תצהיר עדות ראשית במקום שהעניין יוחזר לאחר שנים מבית המשפט של ערעור והצדדים ימצאו עצמם באותה נקודה דיונית כאשר המשפט כולו יכול היה כבר להסתיים.

קישורים:

יום שני, 28 במרץ 2011

היועמ"ש בודק תלונה נגד השופטת עפרה סלומון צ'רניאק בחשד לסחיטה ואיומים


הכתבה היועמ"ש בודק תלונה נגד השופטת צ'רניאק בחשד לסחיטה ואיומים , יואב יצחק , news1, מרץ 2011

על-פי החשד, איימה השופט צ'רניאק על חתנה לבל יגיש הליך משפטי נגד בתה; וכשהגיש - דרשה ממנו לבטלו כמו-כן לחצה על המשטרה להעמידו לדין היועמ"ש בודק חשד לפיו פעלה השופטת בדרך של שיבוש הליכי משפט, סחיטה באיומים ותקיפה

.

.
היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, בודק תלונה שהוגשה נגד שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, עפרה סלומון-צ'רניאק, בחשד שביצעה שורה של עבירות פליליות בעניין הנוגע לבתה ולחתנה.

על-אף שהראיות החמורות הוגשו ליועמ"ש לפני חודשים רבים, ולמרות שמדובר בשופטת בכירה שבידה הכוח להכריע מדי יום גורלות של נתבעים/נאשמים, נמנע היועמ"ש ממיצוי הדין עם צ'רניאק באופן מהיר.

על-פי החשד, איימה השופטת צ'רניאק על חתנה לבל יגיש הליך משפטי נגד בתה. על-פי התלונה, לאחר שפתח בהליך משפטי בביתה דין הרבני, פעלה השופטת בדרך של שיבוש הליכי משפט, סחיטה באיומים ותקיפה. השופטת צ'רניאק מכחישה את כל החשדות נגדה. המידע בפרשה (למעט שמה של השופטת) נחשף בערוץ 1 על-ידי העיתונאי דודי ניסים.

הפרשה החלה לפני כשנתיים. חתנה החל בהליכים אך נתקל בהתנגדות קשה מצד השופטת. זו זעמה על עצם הגשת ההליכים נגד בתה ודרשה מחתנה למחוק את התביעה. לדברי החתן-התובע, השופטת איימה עליו שאם לא יעלים את התביעה מהעולם, היא תראה את התביעה לכל בני משפחתו. השופטת ניצלה את מעמדה כדי להלך אימים על חתנה.

לדברי התובע, מאוחר יותר הוא מצא עצמו מוזמן לחקירה במשטרת ישראל, ושם הוטחו בו האשמות שלא היו ולא נבראו. בסופה של החקירה שאל החוקר את החתן: "כיצד הסתבכת עם בת של שופטת בית משפט מחוזי".

המהלך הזה של התלונה למשטרה, אומר החתן, פתח לדבריו את הפתח לרעייתו לשעבר לגשת לבית המשפט לענייני משפחה ולקבל סעד משפטי במסגרת זו. בהמשך, אמר, הוגש נגדי כתב אישום בגין עבירות של אלימות במשפחה, לכאורה. מאוחר יותר, אומר החתן, ולאחר שהושג הסדר פירוד בין בני הזוג, שקלה התביעה לחזור בה מכתב האישום, אך השופטת צ'רניאק פנתה בשיחת טלפון את ראש מדור התביעות, עו"ד מירית בן מיור, נזפה בה במשך כעשרים דקות ובסופה של אותה שיחה נאלצה בן מיור להודיע לבית המשפט שאין למחוק את כתב האישום אלא לקבוע מועד להוכחות.

יום שלישי, 2 בפברואר 2010

"כתב האישום שלי" - השופט בדימוס שלי טימן מדבר על מערכת בתי המשפט, פרקליטות, משטרה

כתב האישום שלי - השופט בדימוס שלי טימןהכתבה - כתב האישום שלי , רונן ברגמן , 15.01.2010 , 7 ימים , ידיעות אחרונות.

מערכת המשפט מפקירה שופטים, החלטות מתקבלות על רקע נקמות קטנות ואינטריגות.
הפרקליטות ניהלה נגדי מסע של הכפשות.
משטרת ישראל מטייחת חקירות ובלתי מקצועית
.
"מערכת המשפט מפקירה את שופטיה, אינה מתייצבת לצדם בשעת מצוקה ומותירה אותם חשופים וחסרי יכולת התגוננות מול שיניהן הטורפות של התקשורת ודעת הקהל. לשופט אסור להגיב במהלך משפט או לאחריו, אך הדוברות איננה מקצועית ואינה מגנה על שופטי הערכאות הנמוכות, עובדה הגורמת לתסכול ולתחושת מצוקה של השופטים במערכת. ומן הצד השני – מערכת בתי המשפט נוהגת להסתיר ולסגור בשקט הליכים או תלונות נגד שופטים שסרחו או שהתנהגותם בלתי נסבלת או בלתי אתית. קשה להאמין כיצד מערכת – המתיימרת לעשות צדק ולשפוט את הציבור – מזלזלת בשופטיה ברמה הבסיסית ביותר וכיצד מתקבלות החלטות על רקע אישי, אינטריגות, נקמות קטנות ושימוש באמצעים אדמיניסטרטיביים כדי למרר את חייו של השופט".
אכן, קשה להאמין, בעיקר כי הדברים החמורים הללו אינם יוצאים מפיו של פרשן, עיתונאי או חוקר עצמאי מהאקדמיה, אלא דווקא מפי אדם ששימש במשך שנים רבות שופט בכיר מאוד וראש הרכב פשעים חמורים בבית המשפט המחוזי בתל-אביב ומי ששפט במאות משפטים שזכו לתהודה רבה מאוד. השופט שלי טימן – שעורר מהומה כשפרש מרצונו ממשרתו הרמה (למרות שבחים ומועמדות לקידום), שהגדיר אז "מסע הכפשה את הביקורת שהטיחה בו פרקליטות המדינה – לא נרגע. רחוק מכך. הוא עדיין חושב שטיפולן של הפרקליטות והמשטרה בתיקים שעמדו לפניו הוא רשלני, ועכשיו לראשונה הוא גם חושף ומאוורר את הפרטים לגבי שורה של תיקים רגישים במיוחד שבהם טיפל.
.

.
"הבאתי סגנון משלי"

טימן בן 66, נשוי ואב לשלוש בנות. בילדותו ובבחרותו היה שחקן תאטרון ובן למשפחת שחקנים. גם בעת שישב על כס המשפט היה תאטרלי וציורי במידה חריגה. טימן סיים לימודי משפטים באוניברסיטה העברית בשנת 1970, התמחה במשרד ש. הורוביץ והיה עוזרו האישי של ד"ר אמנון גולדנברג.
במשך שנים ארוכות שימש עורך דין אזרחי ואחר כך שופט במשך 27 שנים, בתחילה בבית משפט השלום ובהמשך בבית המשפט המחוזי בתל-אביב. טימן הוא גם שופט בבית הדין הצבאי לערעורים, בדרגת אלוף משנה, בורר בתיקים אזרחיים, מרצה מבוקש, טייס פרטי, יו"ר ועדת הבחירה של פרס התאטרון ועוד. הוא מעיד על עצמו שהוא עסוק עד למעל לראש ונהנה מהסטטוס החדש.
בין התיקים שבהם שפט היו המשפט השני של יגאל עמיר, חגי עמיר וחברם דרור עדני, רצח יחזקאל אסלן, האונס ברמת-השרון, האונס של לינור אברג'יל, סוחר הנשק נחום מנבר, מנסור עוויס (שהיה סגנו של מרוואן ברגותי ונאשם כמוהו במעורבות בפעולות טרור), טלי פחימה (מי שהואשמה בסיוע לאויב), איש חיזבאללה שנתפס בישראל סטיבן סמירק, רצח ימית רגב בקיבוץ נען, עופר מקסימוב (שהורשע בגניבת רבע מיליארד שקל מהבנק למסחר ולקוחותיו), משפטו של "אנס האיידס", ההחלטה בענין חבורתו של גלעד שרון למסור מסמכים בפרשת "האי היווני" ועוד מאות משפטים אחרים.
"27 שנים במערכת המשפט שאליה הגעתי מהשוק הפרטי תוך ירידה משמעותית מאוד בהכנסות – נראו לי רק כפרק אחד בשליחות שהרגשתי צורך למלא", אומר טימן. "מצאתי בשיפוט את האפשרות "לעשות צדק בד' אמות האולם שלי. העקרונות שהנחו אותי על כס השיפוט: לכל אדם עומדת הזכות ליומו בבית המשפט והזכות למשפט הוגן, גם אם הוא עבריין או אדם מן השורה ואפילו אם הוא ידוען."
"ניסיתי להביא סגנון משלי לאולם המשפטים, שיכלול אווירה נינוחה, מכובדת ומקצועית, למרות הבלחות של הומור, קריאה לעורכי הדין בשמם הפרטי וקריאה לנאשמים בשמותיהם", הוא אומר על סגנונו התאטרלי והמוחצן יחסית לשופטים אחרים.
"הגישה שלי להליך המשפטי אפשרה קיום דיונים מתוך כבוד והערכה ללא התפרצויות אלימות ובשקט מופתי ללא צורך בשומרים, אולם גררה ביקורת מצד המערכת השמרנית, שראתה בי "עוף מוזר" וחריג בנוף השיפוטי".
חריג זה אנדרסטייטמנט, אם כי בפרקליטות הרבה פחות כעסו על סגנונו הייחודי של טימן והרבה יותר בגלל הקשיים שהערכים בדרכה ובדרך המשטרה להרשעות, ובגלל הביקורת החריפה שמתח עליהן והעובדה כי זיכה נאשמים באופן תדיר יותר מאחרים, מכיוון שלדעתו נפלו הרבה פגמים בהליך, עד שלא יכול היה להיות בטוח כי הנאשם אכן ביצע את העבירה מעבר לכל ספק סביר.
"גופי האכיפה שוכחים כי מספר ההרשעות והעונשים החמורים שהטלתי – גדול פי כמה מהזיכויים וההערות", מגיב טימן. העובדה שפרשתי בטרם עת מכס השיפוט מעידה על המצוקה שאליה נקלעתי ועל חוסר האפשרות שלי למלא את תפקידי באופן הולם.
עד היום אני מתקשה להאמין כי פרישתי נבעה מסיבות שנכפו מנימוקים אישיים, קטנוניים וחסרי רלוונטיות לאולם בית המשפט.
החיים כשופט היו חלק ממני ברמה הרגשית, האינטלקטואלית והחברתית, אולם הגעתי למצב שנאלצתי לבחור בין המשך השירות הציבורי לבין פגיעה חמורה בבריאותי, וזאת למרות הפצרות כנות ואמתיות של העומדים בראש המערכת לחזור בי מכוונתי לפרוש.
אם היית צריך להצביע על סיבה אחת כוללת לזיכויים, מה היא היתה?
"קביעתו של השופט מתבססת על יכולת הצדדים להביא ראיות מבוססות ולשכנעו בצדקת טענותיהם. לכן מקובל לומר אצלנו ש"בתי המשפט משתדלים לעשות צדק, אך עושים משפט". הציבור מונע מתחושות בטן, מאמוציות ומפרסומים בכלי התקשורת, ואילו השופט מחויב להתעלם מכל אלה ולבחון את הראיות לגופן בלבד.
כך ניתן להסביר את הפער שנוצר בין קביעות השופטים לבין ציפיות הציבור.
רק לאחרונה זוכו נאשמים בשל חוסר יכולת או תקלות של התביעה והמשטרה לנהל תיקי חקירה בצורה מקצועית אשר תספק את הראיות הנדרשות להרשעה.
כך, למשל, תשלום של עשרות אלפי שקלים לנאשם בשם תומר דמליך, שזוכה משום שהמדינה הסתמכה על עדותו של נרקומן שקרן: תשלום של מאות אלפי שקלים לצעירים בני העדה האתיופית, שזוכו בבית המשפט העליון לאחר ארבע שנים של מעצר ומאסר בשל מחדל בזיהויים מצד המשטרה; שחרורם של האדונים רוזנשטיין ומולנר ממעצר לאחר שהוחשדו, ברעש גדול, בעבירות שונות; תביעת ענק של יוסי זוהר, בנו של יהלומן שהמשטרה ניסתה להוכיח את רציחתו בידי מטפלו האישי (ולנטין טוקילה) ובנו, אשר זוכו על ידי שני הרכבים שונים, אחד בראשותי ואחד בראשות השופט ג'ורג' קרא ועוד".
"האם אין מדינות מערביות אחרות שסובלות מאותה בעיה – קושי עצום להרשיע ראשי פשע מאורגן?"
"יש הבדל אדיר בין הרשעת ראשי פשע מאורגן – אם כי אוסיף במאמר מוסגר שגם לכך יש פתרון שנהוג בארה"ב: לבדוק באמצעות מס הכנסה מנין נובע עושרם – לבין הרשעת נאשם מן השורה תוך שימוש בכל האמצעים המדעיים והתחכום. אצלנו קיים לעתים ניסיון לחלץ הודאה מנאשם באמצעים בעיתיים; אם לא מצליחים לבסס תיק, צריך שיהיה אומץ לסגור אותו ולא לגלגלו לבית המשפט ללא ראיות מספיקות".
האם דבריך לא עלולים לרפות את ידי רשויות התביעה?
"לא. בכל תיק ציינתי מה רצוי היה לעשות. בסיכומו של דבר פחות שחצנות, יוהרה ורדיפה אחרי סטטיסטיקות יעמידו את רשויות האכיפה על מקומן".
"האם המשטרה לומדת מביקורת השופטים? – הרי המשנה לנשיא בית העליון, חיים כהן, מגדולי השופטים, כתב כבר כ- 1978: "יש בשפעי החקירה כדי להטיל צל כבד על הליכי המשפט הבאים בעקבותיה".
"לצערי הרב, ואני אומר זאת בכנות המשטרה איננה לומדת לקח וגם הפרקליטות כך. שופטים מתחו ביקורת חריפה על המשטרה לאורך שנים – ודבר לא השתנה".
קיימת גם טענה נגדכם, השופטים שאתם מקלים מאוד בעונשים, גם במקרה של פשעים חמורים.
"הטענות, ברובן, פופוליסטיות, כיוון שהן ניזונות מהעיתונות, המפרסמת רק את העונשים הקלים. אבל אני, מששוכנעתי באמת נאשם, החמרתי מאוד בעונשים, ובכלא אף כינו אותי "התליין החייכן". רק לפני שבוע קיצץ בית המשפט העליון בחצי עונש של 18 שנות מאסר שהטלתי על בעל ואב מתעלל, שברח מן הארץ לאחר הכרעת הדין והוחזר, משום שחרגתי מהמקובל בפסיקה. אגב, במקרה זה אני מודה שכך הדבר ומכבד את קביעת בית המשפט העליון".
כתב האישום שלי - השופט בדימוס שלי טימן

כתב האישום שלי - השופט בדימוס שלי טימן
כתב האישום שלי - השופט בדימוס שלי טימן
כתב האישום שלי - השופט בדימוס שלי טימן
קישורים:

הכנת תסקיר לשופט שמואל בוקובסקי: ביקור בית “מקצועי” ואלים לחסויה חסרת ישע - פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועובדת סוציאלית נעמי הלימי
משרד הרווחה מודה: בתי משפט לענייני משפחה ונוער הם חותמת גומי של פקידות הסעד

בתי משפט לענייני משפחה ונוער - אי צדק בדלתיים סגורות

פקידי הרווחה - מלכודות, מחטפים, והתנהלות לקויה מול הורים בקבלת החלטות על גורל ילדיהם

פקידי סעד לחוק הנוער על בתי משפט לנוער: "למרות שהשופט רוטן הוא משתף פעולה"

דו"ח ורד סלונים-נבו – מינוי אומבודסמן חיצוני לטיפול בתלונות הציבור על פקידות הסעד
השופט טימן מפליל את עמיתיו , NEWS1, יואב יצחק
"יש שופטים שלא יודעים מה זה זיכוי" , הארץ , תומר זרחין
השופט טימן פורש - סרטון כ-4 דקות

    "כתב האישום שלי" - השופט בדימוס שלי טימן מדבר על מערכת בתי המשפט, פרקליטות, משטרה

    כתב האישום שלי - השופט בדימוס שלי טימןהכתבה - כתב האישום שלי , רונן ברגמן , 15.01.2010 , 7 ימים , ידיעות אחרונות.

    מערכת המשפט מפקירה שופטים, החלטות מתקבלות על רקע נקמות קטנות ואינטריגות.
    הפרקליטות ניהלה נגדי מסע של הכפשות.
    משטרת ישראל מטייחת חקירות ובלתי מקצועית
    .
    "מערכת המשפט מפקירה את שופטיה, אינה מתייצבת לצדם בשעת מצוקה ומותירה אותם חשופים וחסרי יכולת התגוננות מול שיניהן הטורפות של התקשורת ודעת הקהל. לשופט אסור להגיב במהלך משפט או לאחריו, אך הדוברות איננה מקצועית ואינה מגנה על שופטי הערכאות הנמוכות, עובדה הגורמת לתסכול ולתחושת מצוקה של השופטים במערכת. ומן הצד השני – מערכת בתי המשפט נוהגת להסתיר ולסגור בשקט הליכים או תלונות נגד שופטים שסרחו או שהתנהגותם בלתי נסבלת או בלתי אתית. קשה להאמין כיצד מערכת – המתיימרת לעשות צדק ולשפוט את הציבור – מזלזלת בשופטיה ברמה הבסיסית ביותר וכיצד מתקבלות החלטות על רקע אישי, אינטריגות, נקמות קטנות ושימוש באמצעים אדמיניסטרטיביים כדי למרר את חייו של השופט".
    אכן, קשה להאמין, בעיקר כי הדברים החמורים הללו אינם יוצאים מפיו של פרשן, עיתונאי או חוקר עצמאי מהאקדמיה, אלא דווקא מפי אדם ששימש במשך שנים רבות שופט בכיר מאוד וראש הרכב פשעים חמורים בבית המשפט המחוזי בתל-אביב ומי ששפט במאות משפטים שזכו לתהודה רבה מאוד. השופט שלי טימן – שעורר מהומה כשפרש מרצונו ממשרתו הרמה (למרות שבחים ומועמדות לקידום), שהגדיר אז "מסע הכפשה את הביקורת שהטיחה בו פרקליטות המדינה – לא נרגע. רחוק מכך. הוא עדיין חושב שטיפולן של הפרקליטות והמשטרה בתיקים שעמדו לפניו הוא רשלני, ועכשיו לראשונה הוא גם חושף ומאוורר את הפרטים לגבי שורה של תיקים רגישים במיוחד שבהם טיפל.
    .

    .
    "הבאתי סגנון משלי"

    טימן בן 66, נשוי ואב לשלוש בנות. בילדותו ובבחרותו היה שחקן תאטרון ובן למשפחת שחקנים. גם בעת שישב על כס המשפט היה תאטרלי וציורי במידה חריגה. טימן סיים לימודי משפטים באוניברסיטה העברית בשנת 1970, התמחה במשרד ש. הורוביץ והיה עוזרו האישי של ד"ר אמנון גולדנברג.
    במשך שנים ארוכות שימש עורך דין אזרחי ואחר כך שופט במשך 27 שנים, בתחילה בבית משפט השלום ובהמשך בבית המשפט המחוזי בתל-אביב. טימן הוא גם שופט בבית הדין הצבאי לערעורים, בדרגת אלוף משנה, בורר בתיקים אזרחיים, מרצה מבוקש, טייס פרטי, יו"ר ועדת הבחירה של פרס התאטרון ועוד. הוא מעיד על עצמו שהוא עסוק עד למעל לראש ונהנה מהסטטוס החדש.
    בין התיקים שבהם שפט היו המשפט השני של יגאל עמיר, חגי עמיר וחברם דרור עדני, רצח יחזקאל אסלן, האונס ברמת-השרון, האונס של לינור אברג'יל, סוחר הנשק נחום מנבר, מנסור עוויס (שהיה סגנו של מרוואן ברגותי ונאשם כמוהו במעורבות בפעולות טרור), טלי פחימה (מי שהואשמה בסיוע לאויב), איש חיזבאללה שנתפס בישראל סטיבן סמירק, רצח ימית רגב בקיבוץ נען, עופר מקסימוב (שהורשע בגניבת רבע מיליארד שקל מהבנק למסחר ולקוחותיו), משפטו של "אנס האיידס", ההחלטה בענין חבורתו של גלעד שרון למסור מסמכים בפרשת "האי היווני" ועוד מאות משפטים אחרים.
    "27 שנים במערכת המשפט שאליה הגעתי מהשוק הפרטי תוך ירידה משמעותית מאוד בהכנסות – נראו לי רק כפרק אחד בשליחות שהרגשתי צורך למלא", אומר טימן. "מצאתי בשיפוט את האפשרות "לעשות צדק בד' אמות האולם שלי. העקרונות שהנחו אותי על כס השיפוט: לכל אדם עומדת הזכות ליומו בבית המשפט והזכות למשפט הוגן, גם אם הוא עבריין או אדם מן השורה ואפילו אם הוא ידוען."
    "ניסיתי להביא סגנון משלי לאולם המשפטים, שיכלול אווירה נינוחה, מכובדת ומקצועית, למרות הבלחות של הומור, קריאה לעורכי הדין בשמם הפרטי וקריאה לנאשמים בשמותיהם", הוא אומר על סגנונו התאטרלי והמוחצן יחסית לשופטים אחרים.
    "הגישה שלי להליך המשפטי אפשרה קיום דיונים מתוך כבוד והערכה ללא התפרצויות אלימות ובשקט מופתי ללא צורך בשומרים, אולם גררה ביקורת מצד המערכת השמרנית, שראתה בי "עוף מוזר" וחריג בנוף השיפוטי".
    חריג זה אנדרסטייטמנט, אם כי בפרקליטות הרבה פחות כעסו על סגנונו הייחודי של טימן והרבה יותר בגלל הקשיים שהערכים בדרכה ובדרך המשטרה להרשעות, ובגלל הביקורת החריפה שמתח עליהן והעובדה כי זיכה נאשמים באופן תדיר יותר מאחרים, מכיוון שלדעתו נפלו הרבה פגמים בהליך, עד שלא יכול היה להיות בטוח כי הנאשם אכן ביצע את העבירה מעבר לכל ספק סביר.
    "גופי האכיפה שוכחים כי מספר ההרשעות והעונשים החמורים שהטלתי – גדול פי כמה מהזיכויים וההערות", מגיב טימן. העובדה שפרשתי בטרם עת מכס השיפוט מעידה על המצוקה שאליה נקלעתי ועל חוסר האפשרות שלי למלא את תפקידי באופן הולם.
    עד היום אני מתקשה להאמין כי פרישתי נבעה מסיבות שנכפו מנימוקים אישיים, קטנוניים וחסרי רלוונטיות לאולם בית המשפט.
    החיים כשופט היו חלק ממני ברמה הרגשית, האינטלקטואלית והחברתית, אולם הגעתי למצב שנאלצתי לבחור בין המשך השירות הציבורי לבין פגיעה חמורה בבריאותי, וזאת למרות הפצרות כנות ואמתיות של העומדים בראש המערכת לחזור בי מכוונתי לפרוש.
    אם היית צריך להצביע על סיבה אחת כוללת לזיכויים, מה היא היתה?
    "קביעתו של השופט מתבססת על יכולת הצדדים להביא ראיות מבוססות ולשכנעו בצדקת טענותיהם. לכן מקובל לומר אצלנו ש"בתי המשפט משתדלים לעשות צדק, אך עושים משפט". הציבור מונע מתחושות בטן, מאמוציות ומפרסומים בכלי התקשורת, ואילו השופט מחויב להתעלם מכל אלה ולבחון את הראיות לגופן בלבד.
    כך ניתן להסביר את הפער שנוצר בין קביעות השופטים לבין ציפיות הציבור.
    רק לאחרונה זוכו נאשמים בשל חוסר יכולת או תקלות של התביעה והמשטרה לנהל תיקי חקירה בצורה מקצועית אשר תספק את הראיות הנדרשות להרשעה.
    כך, למשל, תשלום של עשרות אלפי שקלים לנאשם בשם תומר דמליך, שזוכה משום שהמדינה הסתמכה על עדותו של נרקומן שקרן: תשלום של מאות אלפי שקלים לצעירים בני העדה האתיופית, שזוכו בבית המשפט העליון לאחר ארבע שנים של מעצר ומאסר בשל מחדל בזיהויים מצד המשטרה; שחרורם של האדונים רוזנשטיין ומולנר ממעצר לאחר שהוחשדו, ברעש גדול, בעבירות שונות; תביעת ענק של יוסי זוהר, בנו של יהלומן שהמשטרה ניסתה להוכיח את רציחתו בידי מטפלו האישי (ולנטין טוקילה) ובנו, אשר זוכו על ידי שני הרכבים שונים, אחד בראשותי ואחד בראשות השופט ג'ורג' קרא ועוד".
    "האם אין מדינות מערביות אחרות שסובלות מאותה בעיה – קושי עצום להרשיע ראשי פשע מאורגן?"
    "יש הבדל אדיר בין הרשעת ראשי פשע מאורגן – אם כי אוסיף במאמר מוסגר שגם לכך יש פתרון שנהוג בארה"ב: לבדוק באמצעות מס הכנסה מנין נובע עושרם – לבין הרשעת נאשם מן השורה תוך שימוש בכל האמצעים המדעיים והתחכום. אצלנו קיים לעתים ניסיון לחלץ הודאה מנאשם באמצעים בעיתיים; אם לא מצליחים לבסס תיק, צריך שיהיה אומץ לסגור אותו ולא לגלגלו לבית המשפט ללא ראיות מספיקות".
    האם דבריך לא עלולים לרפות את ידי רשויות התביעה?
    "לא. בכל תיק ציינתי מה רצוי היה לעשות. בסיכומו של דבר פחות שחצנות, יוהרה ורדיפה אחרי סטטיסטיקות יעמידו את רשויות האכיפה על מקומן".
    "האם המשטרה לומדת מביקורת השופטים? – הרי המשנה לנשיא בית העליון, חיים כהן, מגדולי השופטים, כתב כבר כ- 1978: "יש בשפעי החקירה כדי להטיל צל כבד על הליכי המשפט הבאים בעקבותיה".
    "לצערי הרב, ואני אומר זאת בכנות המשטרה איננה לומדת לקח וגם הפרקליטות כך. שופטים מתחו ביקורת חריפה על המשטרה לאורך שנים – ודבר לא השתנה".
    קיימת גם טענה נגדכם, השופטים שאתם מקלים מאוד בעונשים, גם במקרה של פשעים חמורים.
    "הטענות, ברובן, פופוליסטיות, כיוון שהן ניזונות מהעיתונות, המפרסמת רק את העונשים הקלים. אבל אני, מששוכנעתי באמת נאשם, החמרתי מאוד בעונשים, ובכלא אף כינו אותי "התליין החייכן". רק לפני שבוע קיצץ בית המשפט העליון בחצי עונש של 18 שנות מאסר שהטלתי על בעל ואב מתעלל, שברח מן הארץ לאחר הכרעת הדין והוחזר, משום שחרגתי מהמקובל בפסיקה. אגב, במקרה זה אני מודה שכך הדבר ומכבד את קביעת בית המשפט העליון".
    כתב האישום שלי - השופט בדימוס שלי טימן

    כתב האישום שלי - השופט בדימוס שלי טימן
    כתב האישום שלי - השופט בדימוס שלי טימן
    כתב האישום שלי - השופט בדימוס שלי טימן
    קישורים: