‏הצגת רשומות עם תוויות שוחד. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות שוחד. הצג את כל הרשומות

יום ראשון, 24 בנובמבר 2019

הקומבינות של הפרקליטות בתוך הפרקליטות

24.11.2019 - יש פרקליטים העושים מלאכתם במסירות ובנאמנות, אולם בפרקליטות ובעיקר בצמרת הפרקליטות יש פרקליטים המבצעים צייד אדם שאינו לטעמם או שאינו לפי האינטרסים שלהם ושל שולחיהם. בין הפרקטיקה שלהם ניתן למנות:
- הדחת עדים.
- אכיפה בררנית.
- יחצנות תמורת שוחד.

שר המשפטים אמיר אוחנה תקף בחריפות את פרקליט המדינה שי ניצן בראיון חדשות 12 והאשים אותו בביצוע עסקת שוחד, על רקע חשיפת המכתב ששיגר לבכירי הפרקליטות בעבר.
"כשפרקליט המדינה שולח מכתבים לא רק לשופטים מכהנים בעליון ובמחוזי ירושלים, אלא גם לדבורה חן, עורכת דין פרטית שמייצגת נאשמים ובאה לפרקליטות לחתום על עסקאות טיעון, והוא אומר לה במכתב 'אנא צאי להגן עליי' – זו עסקת שוחד.
"כשאתה אומר 'את צאי להגן עליי בתקשורת' ואתה שולח את זה במכתב סמוי, ואח"כ כשהיא באה לבקש הסדרי טיעון ללקוחותיה, היא מקבלת עדיפות או לא? אם זה לא שוחד אז 4000 זה ודאי לא שוחד".


יום חמישי, 28 במאי 2015

האם שר הרווחה מאיר כהן שיחד קצין בכיר מלהב 433 ואילץ עד למסור עדות שקר

מאי 2015 – "עובדה" עם אילנה דיין על פרשת שר הרווחה מאיר כהן, עו"ד רונאל פישר ועדות השר של שלום בראבי– עדותו של שלום בראבי על דרכי פעולתו של שר הרווחה מאיר כהן לטייח פשעים שביצע לכאורה במהלך היותו ראש העיר דימונה



— ברדה: עשית קנונייה?
— אבי בר שלום: לא. אם אני אומר לך לא, זה לא.
— ברדה: רונאל פישר טען שהוא מחזיק ביד תצהיר שלך.
— אבי בר שלום: נכון.
— ברדה: אומר שאתה היית בלבה של קנונייה.
— אבי בר שלום: התצהיר שאני חתום עליו הוא תצהיר שנכפה עליי. אתם לא מכירים את מאיר כהן. כשפרנסתי תלויה בו וכשביתי תלוי בו והייתי כחומר ביד היוצר. ונקודת המוצא הייתה שהוא ינסה לסייע לי בצורה כזאת או אחרת. וזהו. ועשיתי את זה. אם אני מצליח לפרנס את משפחתי בכבוד, זה מה שרציתי.

— שלום בר אבי: רונאל פישר דיבר עם אישיות מאוד בכירה במשטרה, מאוד בכירה. והוחלט שאני ממלא את התצהיר, נחקר עליו, ולא יוגש נגדי שום דבר, כתב אישום. קצין בכיר חתם על זה לידי בלהב 433.
— ברדה: והם לא שאלו שאלות קשות שאמורות לברר אם זאת אמת? מי אנשי העסקים? מי הביאו כסף? מי זה הבנות?
— שלום בר אבי: כלום. עשו הצגה יפה והלכו.
— ברדה: ואז אפשר יהיה, באמצעות סיפור הקנונייה, להעלים סיפורים אמיתיים?
— שלום בר אבי: יש הרבה אמת במשפט שאמרת. אז מאיר השיג את מטרתו. הכל נקנה בשקט, הכל בסדר, אף אחד לא מדבר על זה יותר, אף אחד לא ידבר על זה יותר. לאף אחד אין עניין לדבר על זה יותר.

יום שבת, 15 בנובמבר 2014

הפסיכיאטר לאוניד אומנסקי מואשם במירמה נגד הביטוח הלאומי


נובמבר 2014 - news1 , איתמר לוין - המדינה: לאוניד אומנסקי, שהיה סגן הפסיכיאטר המחוזי בירושלים, סיפק לשישה תובעים חוות דעת כוזבות שסייעו להם לקבל מהביטוח הלאומי 333,000 שקל

לצפיה בכתב האישום הקלק כאן

לאוניד אומנסקי, לשעבר סגן הפסיכיאטר המחוזי בירושלים, מואשם במתן חוות דעת כוזבות על-מנת לאפשר קבלה במירמה של קצבאות נכות מהביטוח הלאומי. כתב האישום נגדו הוגש (יום א', 9.11.14) לבית המשפט המחוזי בירושלים

המדינה טוענת, כי אומנסקי שיתף פעולה עם שלום פילוס, שניהל "תעשיה" של הגשת תביעות כוזבות תוך שימוש בחוות דעת פסיכיאטריות שקריות. התביעות הוגשו בטענה לסכיזופרניה פרנואידית, ופילוס דאג לפזר אותן בין משרדים שונים של הביטוח הלאומי כדי שאיש לא ישים לב לדמיון ביניהן.

על-פי כתב האישום, אומנסקי סיפק חוות דעת כוזבות בשישה מקרים, "לאחר שפגש אותם למשך מספר דקות בלבד, כשהוא יודע כי חוות דעתו אינה מתארת את מצבם הרפואי האמיתי של התובעים". חוות הדעת כללו פרטים כוזבים רבים: אומנסקי מטפל בתובע מספר שנים, כעת חלה החמרה במצבו הנפשי, הוא מנסה להתאבד ואינו מסוגל לעבוד.

פילוס קיבל תמורת שירותיו 250,000 שקל, והעביר לאומנסקי סכום שאינו ידוע למדינה. התובעים, נטען, קיבלו בסך-הכל 333,000 שקל במירמה מהביטוח הלאומי. עו"ד נורית לנגנטל-שוורץ מייחסת לאומנסקי שש עבירות של קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות.
הפסיכיאטר לאוניד אומנסקי בבית המשפט צילום: דודו אזולאי
הפסיכיאטר לאוניד אומנסקי בבית המשפט צילום: דודו אזולאי

הפסיכיאטר לאוניד אומנסקי מואשם במירמה נגד הביטוח הלאומי
הפסיכיאטר לאוניד אומנסקי מואשם במירמה נגד הביטוח הלאומי

יום חמישי, 8 במאי 2014

שלומי לחיאני הורשע בשלוש עבירות הפרת אמונים - הפרקליטות תדרוש מאסר וקלון

מאי 2014 - בית המשפט אישר את ההסדר שנחתם בין הפרקליטות לראש עיריית בת ים לשעבר ובמסגרתו הודה בהפרת אמונים וסעיף השוחד נמחק

ראש עיריית בת ים לשעבר שלומי לחיאני הורשע היום (חמישי) בשלוש עבירות של הפרת אמונים(ת"פ2906-10-13) , במסגרת הסדר טיעון שחתם עם הפרקליטות. בית משפט השלום בתל אביב אישר את הסדר הטיעון, שבמסגרתו הודה לחיאני בהפרת האמונים ונמחק סעיף השוחד שהואשם בו.

כתב האישום החמור שהוגש נגד שלמה לחיאני כלל 4 אישומים שונים: שניים על קבלת שוחד מבעלי עסקים בבת ים לכיסוי חובותיו; אישום אחד של מרמה והפרת אמונים, לאחר שלחיאני פנה לתשעה עובדים בעירייה בבקשה לכאורה שיטלו הלוואות מהבנק ויעבירו לו את הכספים; ואישום נוסף של מרמה, הפרת אמונים ועדות שקר על כך שפעל בניגוד העניינים כאשר העירייה התקשרה עם מקומון בשם "גל גפן צהוב", שבו היה בעל מניות, לרכישת שטחי פרסום.

שר הרווחה מאיר כהן ושלומי לחיאני (הורשע בשלוש עבירות של מרמה והפרת אמונים)
שלומי לחיאני ושר הרווחה מאיר כהן
   קישורים

לשכת הרווחה בת ים - דיווחי השקר של פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועובדת סוציאלית נעמי הלימי - דע, כי כל הדיווחים וההערכות של פקידות הסעד והעובדות הסוציאליות מלשכת הרווחה, הבלים ודברי בלע הם ברוב המוחלט של המקרים, ויש לבדוק אותם ע"פ העובדות, ראיות, והיגיון, ומי שמקבל את מוצא פיהן כסוף פסוק הריהו פתי, ואם הוא שופט הריהו פועל ברשעות. .... בעוד האישה בסכנת חיים בירידה במשקל של 10 ק"ג בחודש, העובדות הסוציאליות מלשכת הרווחה בבת ים כותבות באופן מרושע, דברי בלע, כאילו היא מחויכת ומצבה טוב...

פקידת הסעד שירה שביט אורגד מלשכת הרווחה בת ים: "אני בכלל לא בעסק" - דברי בלע והבלים מפיהן של פקידת הסעד שירה שביט אורגד ונעמי הלימי הדנות בענייני נפשות ... כאשר מתגלה מחדל מסכן ביותר בהליך מינוי האפוטרופוס לאישה, ממהרת פקידת הסעד שירה שביט אורגד לומר "אני בכלל לא בעסק", כדי להגן על עצמה מהאשמה על מחדל חמור שבוצע...

עובדים בלשכת הרווחה של עיריית בת ים זוממים לחטוף תינוק מאימו טרם היוולדו - דצמבר 2009 - באגף הרווחה של עיריית בת ים לא הפיקו לקחים מהעוולות שהם גורמים לעצמם ולתושבי העיר. אירועים קשים שארעו במחלקה כמו עובד סוציאלי שאנס עובדת שלו , ניסיון נפל לפטר עובד נכה בניגוד לחוק שיוויון זכויות אנשים עם מוגבלויות , זריקת חסרי בית מכל מדרגות הלשכה , אי מתן מענה לתושב חסר ישע , ביקור בית "מקצועי" ואלים של פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועו"סית נעמי הלימי בבית אישה חסרת ישע , ועוד , ועוד .. לא מונעים מעובדי הרווחה של העירייה לגרום עוול נוסף: לחטוף תינוק מאימו טרם נולד...

יום שני, 30 בדצמבר 2013

כתב אישום חמור נגד שלומי לחיאני ראש העיר בת ים בעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים

כתב אישום חמור נגד שלומי לחיאני בעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים , כלכליסט , אוקטובר 2013 , תומר גנון

עפ"י כתב האישום ראש עיריית בת ים פעל יחד עם אחיו אבי, לקבלת מאות אלפי שקלים מגורמים שלהם עסקים בבת ים, ביודעו כי כספים אלה נמסרים לו, במישרין או בעקיפין, בעד פעולה הקשורה בתפקידו.


ערב הבחירות לרשויות המקומיות: הפרקליטות הגישה היום (ג') כתב אישום חמור נגד ראש עיריית בת ים שלומי לחיאני.

כתב האישום כולל 4 אישומים שונים: שניים על קבלת שוחד מבעלי עסקים בבת ים לכיסוי חובותיו; אישום אחד של מרמה והפרת אמונים, לאחר שלחיאני פנה לתשעה עובדים בעירייה בבקשה לכאורה שיטלו הלוואות מהבנק ויעבירו לו את הכספים; ואישום נוסף של מרמה, הפרת אמונים ועדות שקר על כך שפעל בניגוד העניינים כאשר העירייה התקשרה עם מקומון בשם "גל גפן צהוב", שבו היה בעל מניות, לרכישת שטחי פרסום.

כתבי אישום בפרשה הוגשו גם נגד אחיו של לחיאני אבי, ואנשי העסקים אבנר קראיף ועובד דודטחי.

על פי כתב האישום, בטרם בחירתו של לחיאני לראשות העיר (2003), נקלעו לקשיים כלכליים משמעותיים שתי חברות לבנייה והשקעות שהיו בבעלותו – אלשב וא.י.ש.מ. הן צברו חובות לבנקים בגובה עשרות מיליוני שקלים. לחיאני ואשתו דורית היו ערבים אישית כלפי החובות.

לאחר בחירתו לראשות העיר, כך נאמר בכתב האישום, פעל לחיאני יחד עם אחיו אבי, לקבלת מאות אלפי שקלים מגורמים שלהם עסקים בעיר בת ים, ביודעו כי כספים אלה נמסרים לו, במישרין או בעקיפין, בעד פעולה הקשורה בתפקידו. הכספים האמורים הוגדרו על ידי המעורבים והועמדו לרשותו כהלוואות. הכספים ניתנו לו מבלי לערוך הסכם הלוואה, ללא ריבית וללא הצמדה. הן לא נפרעו במלואן ונותני ההלוואות לא עמדו על פירעונן המלא.

 שלומי לחיאני, ראש עיריית בת ים (ארכיון) צילום: עמית מגל
שלומי לחיאני, ראש עיריית בת ים (ארכיון) צילום: עמית מגל

בנוסף, כך כתב האישום, פנה לחיאני לשורת עובדים בכירים בעיריית בת ים, על מנת שייטלו הלוואות מן הבנק ויעבירו אליו את הכספים שיקבלו. זאת, בלא שנערך הסכם בכתב בינו לבין העובדים, ומבלי ששילם לעובדים ריבית על העמדת הכספים לרשותו. בכך העמיד לחיאני את עצמו ואת העובדים הללו, נאמר בכתב האישום, בניגוד עניינים לאורך תקופה ממושכת.

כמו כן, כך נכתב בכתב האישום, לחיאני ואשתו דורית היו בעלי זכויות ב-45% מהון המניות של גל חברת גפן צהוב שהוחזקו בנאמנות. החברה הוציאה לאור מקומון בבת ים. במועדים שונים רכשו העירייה ותאגידים שבשליטתה שטחי פרסום במקומון, והתקשרו עימו בעסקאות שונות. לחיאני, על פי כתב האישום, לא דיווח כי הוא ואשתו הם בעלי זכויות במקומון.

מבאי כוחו של לחיאני, פרופ' דוד ליבאי ופרופסור קנת מן, לא נמסרה תגובה.

כתב האישום הוגש על ידי עוה"ד שרון כהנא, אלעד פנחס, ורד שפילמן ועדי אפלבוים - גוזמן מפרקליטות מחוז תל אביב מיסוי וכלכלה.

יום רביעי, 6 בנובמבר 2013

משרד הרווחה - דרכי רמיה לסחר בילדים לאימוץ - פרשת הנסיך החטוף

פקידת אימוץ אורנה הירשפלד - מדיניות רמיה לסחר בילדים לאימוץ
נובמבר 2013 - פרשת הנסיך החטוף מדיפה ריח שחיתות, שוחד לפקידי אימוץ בשירות למען הילד בראשות פקידת אימוץ ראשית אורנה הירשפלד - ילד ממוצא אתיופי נחטף מיד לאחר לידתו לבית יתומים, בתואנה כי אמו אינה מסוגלת לטפל בו, כעבור שנה הועבר לאומנה שרוצה לאמץ אותו בהיותו בן 3. מיום לידתו המשפחה המורחבת נלחמת להשיבו אולם משרד הרווחה דוחה את המשפחה המורחבת בטענות שונות. כיום כשהילד בן 3 טוענים משרד הרווחה כי מאוחר מידי והילד התרגל למאמצים.
אין זאת הפעם הראשונה בה משתמש משרד הרווחה לתלוש ילדים ממשפחות מוחלשות מביתם תוך גרימת נזקים כלכליים פיסיים ונפשיים למשפחה המורחבת.
שופט שמואל בוקובסקי - תרגיל מסריח לאימוץ סגורהשופט שמואל בוקובסקי ביצע תרגיל מסריח דומה. שמואל בוקובסקי תלש תינוקת ממשפחתה לבית ילדים, לאחר מכן קבע כי המשפחה שיש לה כבר ילדים אינה מסוגל לגדלה בשל החסכים הריגשיים שיש לילדה שגדלה בשנותיה הראשונות בבית ילדים. מדובר בנבזות ורמאות בה השתמש בוקובסקי, והתנהגותו מדיפה ריח שוחד ושחיתות.
הסרטון מפרט מקצת מדרכי רמיה של משרד הרווחה לסחר בילדים לאימוץ. שר הרווחה מאיר כהן מודע לפשעי משרדו ולא נמנע להגיש ערעור על החלטת העליון להשיב הילד למשפחתו מידי המאמצים. אורנה הילשפלד היא פקידת אימוף ראשית ותיקה בתחום סחר ילדים מאומצים בארץ ובחו"ל.



קישורים:

 מי יגדל ילד בן 3 - האמא והמשפחה או מאמצים - נובמבר 2013 - פשעי משרד הרווחה - השירות למען הילד של משרד הרווחה תלש ילד תינוק (הנסיך החטוף) ממשפחתו מיוצאי אתיופיה, מוחלשת, כלא אותו מיום לידתו כשנה בבית יתומים בתנאים קשים בעוד משפחתו נלחמת עליו, ושלח אותו למאמצים לבנים. משפחתו כל העת נלחמה להשיבו, אולם משרד הרווחה ובית משפט לענייני משפחה משכו את האימוץ מספר שנים כדי למנוע מצב של החזרת הילד למשפחתו עקב כך שהוא גדל ומתרגל למאמצים.

 השופטת חנה בן עמי: "לפקידות הסעד יש ענין בתוצאה אליה חותרים, ולשם כך כל דרך כשרה בעיניהן"  - ארגון פשע ממסדי רב מערכתי משתמע מנאומה של השופטת חנה בן עמי בכנס ארגונים חברתיים נגד פשעי משרד הרווחה לסחר בילדים, חוסים וקשישים . מדובר במערכת בראשות איגוד העובדים הסוציאליים ומשרד הרווחה התוקפת משפחות מוחלשות ומנצלת כל המשאב המשפחתי נכסים, ילדים, חוסים וקשישים בהליכים שיפוטיים מכורים מראש. גורמים במערכות ממסד נוספות כגון משטרה, פרקליטות, בתי משפט משתפים פעולה עם מערכת הפשע מי בשתיקה ומי בפעולה...

שופטת חנה בן עמי על פקידות אימוץ ובתי משפט לענייני משפחה  - 14 ביוני 2013 - כנס לזכרה של חה"כ לשעבר, ד"ר מרינה סולודקין ז"ל בשיתוף משפחת סולודקין ועמותת ע.ל.י.ה - לזכויות ילדים והורים - כבוד השופטת בדימוס חנה בן עמי שהקימה את בית משפט לעניני משפחה ירושלים - נותנת מבט מבפנים כיצד מתיחסים שופטים להורים שרשויות הרווחה, השירות למען הילד,  מבקשות להוציא את ילדיהם ממשמורתם...

יום ראשון, 17 במרץ 2013

כתב האישום נגד שופט לשעבר עבריין נמלט דן כהן: שוחד ושיבוש

דן כהן - שופט לשעבר, עבריין נמלט
דן כהן - שופט לשעבר, עבריין נמלט
 הכתבה  כתב האישום נגד  דן כהן: שוחד ושיבוש , איתמר לוין, news1 , מרץ 2013

 על-פי כתב האישום נגד השופט לשעבר, הוא קיבל 2.8 מיליון דולר מעזרא הראל שהיה בעלי חברת רוגוזין ועוד מיליון אירו מחברת סימנס - תמורת קידום ענייניהם בדירקטוריון חברת החשמל

▪ ▪ ▪
השופט לשעבר דן כהן, שהוסגר (יום א', 17.3.13) מפרו, מואשם בשורה של עבירות חמורות ובראשן לקיחת שוחד ושיבוש מהלכי משפט.

כתב האישום, שהוגש עוד בשנת 2009 כאשר כהן שהה בפרו, כולל ארבע פרשות. האישומים נגדו הם לקיחת שוחד, מירמה והפרת אמונים, קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, עשר עבירות של סיוע לקבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, שלוש עבירות של רישום כוזב במסמכי תאגיד, עשר עבירות של גרם להכללת פרטים מטעים בדוחות כספיים ושיבוש מהלכי משפט.



רוגוזין: הקרקעות באשדוד

בבעלותה של חברת תעשיות רוגוזין היו 395 דונם קרקע מצפון לתחנת הכוח "אשכול" של חברת החשמל באשדוד. בשנת 1993 החל מו"מ בין תעשיות רוגוזין לחברת החשמל לרכישת קרקעות רוגוזין, אשר הציעה לחברת החשמל לבצע את העסקה תמורת 18 מיליון דולר. דירקטוריון החברה אישר באוגוסט 1993 להיכנס מו"מ על בסיס הצעה זו.

בספטמבר 1993 רכש עזרא הראל המנוח את השליטה בחברת תעשיות רוגוזין. במועד כלשהו, בשנים 1995-1994, הוסכם בין הראל לכהן, כי כהן יקבל שוחד מהראל בעד עזרתו להעברת קרקעות רוגוזין במחיר מירבי. במרס 1995 חודש המו"מ ורוגוזין ביקשה 75 מיליון דולר.

בחודשים הבאים התנהל מו"מ בין חברת החשמל לתעשיות רוגוזין, ודירקטוריון חברת החשמל התכנס מספר פעמים לדון בעסקה. במהלך תקופה זו ניצל כהן את כוח השפעתו כיו"ר ועדת הנכסים וכדירקטור ותיק ובעל השפעה רבה, לשכנוע ולהפעלת לחץ על יתר חברי הדירקטוריון, בישיבות ומחוצה להן, על-מנת שיאשרו את העסקה במחיר גבוה. המו"מ הסתיים בספטמבר 1995 בהסכם על תשלום של 62.5 מיליון דולר.

בפברואר 1996 העביר הראל לכהן שליש ממניות חברת קובלט שהייתה בבעלותו ושוויה היה 2 מיליון דולר. עוד מואשם כהן, כי קיבל במירמה 800,000 דולר מחברת ספאנלס, חברה-נכדה של תעשיות רוגוזין, ובדיווחים כספיים כוזבים על מהותם של תשלומים אלו, כאילו מדובר על שירותי ייעוץ שהעניק לספאנלס.

סימנס: טורבינות גז

תחילתה של פרשת סימנס באפריל 1999, כאשר אישרה ועדת המכרזים להוציא מכרז לרכישת שלוש טורבינות גז במחזור משולב. בשלב ראשון קיבלה החברה הצעות מג'נרל אלקטריק, ABB, מיצובישי, וסימנס. בינואר 2001 החליטה החברה לנהל מו"מ רק עם ג'נרל אלקטריק וסימנס, כאשר הצעתה של האחרונה הייתה זולה ב-27% מן ההצעה המתחרה.

בחודשים ינואר-יולי 2001 שלחה ג'נרל אלקטריק לחברת החשמל מספר הצעות בהן הוזילה את הצעתה. מנהל חטיבת האנרגיה ושותף בסימנס ישראל, אורן אהרונסון, חשש מפני הפסד במכרז וביקש לזרז את ההחלטה של חברת החשמל. בינואר 2001 נפגש אהרונסון בחשאי עם כהן. בפגישה זו הציג כהן את מעמדו כשופט לשעבר ועורך דין וכן את קשריו ועוצמתו כדירקטור בחברת החשמל, מזה כעשר שנים. בתום הפגישה הזמין כהן את אהרונסון להמשך הקשר עימו ואמר, כי אם הוא נזקק לדבר מה או ברצונו להתייעץ עימו - אזי דלתו פתוחה.

החל ממועד הפגישה הראשונית פעלו כהן ואהרונסון על-פי ההבנה, לפיה כהן יקבל שוחד מאהרונסון בעד עזרתו, במאמץ להביא לכך שחברת סימנס תזכה במכרז הטורבינות. באפריל 2001 סיכמו כהן ואהרונסון במפורש את תמורת השוחד שיקבל כהן לפעולותיו עבור סימנס, בגובה שלוש אחוזה משווי העסקה, כמיליון אירו. כן סוכם, על-פי בקשתו של כהן, כי כספי השוחד יתקבלו בחשבון זר שבשליטת כהן.

בחודשים שלאחר מכן נפגש כהן עם אהרונסון ודן עימו על קשיי סימנס במכרז ועל הדרכים לפתרונם. כהן יעץ לאהרונסון כיצד לפעול בהמשך הליכי המכרז ואף הבטיח לאהרונסון, כי הוא פועל לטובת סימנס במכרז הטורבינות, וזאת על-ידי קיום שיחות שכנוע או נזיפה עם אנשים שונים בחברת החשמל.

בישיבות הדירקטוריון של חברת חשמל בחודשים פברואר-מרס 2001 פעל כהן לזירוז קבלת ההחלטה על הזוכה במכרז, בישיבות הדירקטוריון ומחוצה להן. בימים הסמוכים ל-20.3.01 סייע כהן לאהרונסון לנסח מכתב לחברת החשמל, שמטרתו הייתה לגרום לזירוז קבלת ההחלטה על הזוכה במכרז. בימים הסמוכים ל-16.4.01 סייע כהן לאהרונסון להדליף מידע לכתב עיתון הארץ, על כך שחברת החשמל מתעכבת מטעמים זרים בקבלת החלטה במכרז.

ההחלטה על זכייתה של סימנס במכרז התקבלה ביוני 2001, שבועות אחדים לאחר פרישתו של כהן מהדירקטוריון. היקף העסקה, לאספקת הטורבינות ושירותי תחזוקה, היה 320 מיליון אירו. בפברואר ומרס 2002 העביר אהרונסון, דרך חשבון קש של גיסו שהוקם כדי לשמש צינור מעבר לכספי השוחד, 1,049,000 אירו לידי כהן.

לבסוף מואשם כהן בשיבוש מהלכי משפט, בשל בריחתו מהארץ לאחר שנחקר באזהרה בנובמבר 2003 ובאוגוסט 2008 בהן שמר על זכות השתיקה. כתב האישום הוגש בידי ד"ר אילנה מודעי מפרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה).


החגיגה נגמרה , מרדכי גילת , ישראל היום, מרץ 2013

עו"ד דן כהן, שופט מחוזי לשעבר, יקיר המערכת המשפטית בשעתו, התנהג שנים כאחד מאדוני הארץ. פה גדול, חוצפה שלא תיאמן, נהנתנות, רדיפת בצע כסף - והעיקר: קשרים עם שופטים, בהם נשיאים בבית המשפט העליון, שהיו איתו בקשרי חברות הדוקים. הם לא ידעו שהאיש שבביתו הם מתארחים, ושהוא מתארח אצלם, הוא רמאי ונוכל ואוכל שוחד במיליוני שקלים. מה הם כן ידעו עליו? שהוא ידען גדול, מוח משפטי אנליטי, שחצן חד לשון. שבצד ניבולי פה הוא יודע גם לספר בדיחות.
עד שבוקר אחד באוגוסט 2005, כאשר החבורה הזאת שהתה בטורקיה לרגל יום הולדת לנשיא ביהמ"ש העליון לשעבר מאיר שמגר, הגיעה אל עו"ד כהן שיחת טלפון מטרידה: אנשי הרשות לניירות ערך פשטו על המשרד עם צווי חיפוש, סיפרו לו עובדים ממשרדו. הם מחכים שתשוב לארץ.
כהן חזר לישראל, שידר עסקים כרגיל והתייצב לחקירה תחת אזהרה. אתה חשוד בקבלת שוחד במיליוני שקלים מחברת סימנס הגרמנית ומחברת תעשיות רוגוזין, נאמר לו, ותגובתו היתה מפתיעה: "אני שומר על זכות השתיקה". הוא התנהג כאחרון העבריינים.
היתה לו, מתברר, סיבה: הוא היה נעול כבר בראיות של ברזל. סגרו עליו מכל עבר. מנכ"ל סימנס בישראל, אורן אהרונסון, קיבל מעמד של עד מדינה.
ארבעה ימים אחרי אותה חקירה ארז השופט לשעבר ארז כהן את המזוודות, מיהר לשדה התעופה ועלה על מטוס בדרכו ללימה בירת פרו. למה דווקא פרו? כי עם פרו אין למדינת ישראל הסכם הסגרה. כי היא גן עדן לעבריינים.
ואכן, עו"ד כהן התגורר בעיר ללא פחד, אירח חברים ובני משפחה מישראל, ולא נשבר גם אחרי שנעצר בלימה בידי המשטרה ב־2009 ובית המשפט העליון הורה על הסגרתו לישראל. למה מצב רוחו נשאר מרומם? כי הנשיא המושחת של פרו, אלן גרסייה, סירב לאשר את ההסגרה.
כהן נשם לרווחה, וכאשר ראיין אותו לפני כמה חודשים גידי וייץ מ"הארץ", אמר לו בין השאר: "אני חי כאן כמו מלך... אין סיכוי שיסגירו אותי". עם זאת, כבר באותה פגישה דיבר על געגועיו לישראל, ועל כך שהוא עשוי להסכים לעיסקה שתוביל אותו לכלא לארבע שנים. ארבע שנים בלבד למי שקיבל שוחד במיליונים, ברח מהארץ וגרם נזקים אדירים לחברת חשמל ולמדינה? כן, מתנה יקרה.
הבוקר הוא כבר בישראל בלי עיסקת הטיעון ובלי המתנה החלומית. הבוקר הוא ייעצר כנראה עד גמר ההליכים המשפטיים בידיעה שיישב בכלא שנים רבות. החגיגה נגמרה.

השופט דן כהן, עבריין נמלט הוסגר לישראל
השופט דן כהן, עבריין נמלט הוסגר לישראל

יום חמישי, 3 בינואר 2013

הרב אמנון יצחק חושף פשעי משרד הרווחה לסחר בילדים

ינואר 2013 - תעשיית השוחד והפשע של משרד הרווחה לסחר בילדים. מדובר בתעשיה המגלגלת מילארדי שקלים בשנה אשר אינה בוחלת בתשלום שוחד לעובדות סוציאליות כדי שיוציאו ילדים מביתם למוסדות כפיה של משרד הרווחה כגון פנימיות, מרכזי חירום, אומנה, אימוץ ועוד. הרב אמנון יצחק טוען כי יש עובדות סוציאליות אשר מקבלות כסף עבור כל ילד שהן מוציאות בכפייה מביתו, למוסד שגם הוא מקבל כסף. מדובר בקומבינה ורמאות של רשויות הרווחה לסחר בילדים של משפחות עניות.



הרב אמנון יצחק טוען כי ישנם כ- 530 מוסדות של רשויות הרווחה שאליהם נשלחים הילדים בכפייה. המוסדות מקבלות כ- 15,000 שקל עבור כל ילד חרף העובדה שלסייע לו בקהילה אפשר במחצית הסכום. מה שמניע את התעשייה זה תאוות הבצע של משרד הרווחה ועמותות הרווחה, ותעשיית השוחד שהתפתחה סביב הוצאת בכפייה ילדים מביתם ומשפחתם.

הרב אמנון יצחק טוען כי כ- 80% מהילדים שיוצאים ממוסדות הרווחה מתדרדרים לעולם הפשע.

קישורים:
  • פנימייה טיפולית רננים בזכרון יעקב של משרד הרווחה - חשש להתעללות בילדים - פברואר 2010 - כסף תמורת ילד - תחקיר מבט שני על רשויות הרווחה הקורעות ילדים מבתיהם ושמים אותם בפנימיות מופרטות. בפנימיות אלו הקטינים חסרי אונים, מוכים, עוברים טיפולים פסיכיאטריים, ואחרים מזיקים שלא לצורך. בעוד שניתן בעלות נמוכה בהרבה לסייע למשפחות במסגרת קהילתית. ישנן פנימיות של משרד הרווחה אשר אינן מספקות לילדים הגנה מאלימות, וגורמות לנזק ולא לתועלת...

יום ראשון, 30 בדצמבר 2012

הפסיכיאטריה - טפח מפרצופם המזוהם של רשויות הרווחה

המאמר עלובי החיים || ההתעללות בחוסים היתה כאן מאז ומתמיד , רוחמה מרטון , דצמבר 2012 , הארץ

החשד להתעללות במוסד נווה יעקב מעורר זיכרונות לזוועות שהתחוללו בבתי החולים הפסיכיאטריים בישראל

בריאות הנפש היא החצר האחורית של משרד הבריאות ומשרד הרווחה וגם של הביטוח הלאומי. אך גם בחצר האחורית יש אזור דחוי ומוזנח עוד יותר: חולי נפש כרוניים, אנשים הסובלים מפיגור שכלי, ומי שלא מצאו את מקומם בחברה מסיבות אחרות. באחרונה קראתי בכאב חלק מהדיווחים על בית החולים הפסיכיאטרי נווה יעקב, והתחשק לי להגיד: "בוקר טוב. סליחה, איפה הייתם כל השנים?".

בסוף שנות ה-70 עבדתי כפסיכיאטרית בכירה במרפאה של בית החולים שלוותה, בית חולים אוניברסיטאי רחב אופקים. מנהלו, פרופ' שמאי דוידסון ז"ל, התחנך בבריטניה שלפני עידן תאצ'ר, והיה מאמין גדול בתפקידה של הקהילה בשיקום ובבריאות הנפש. למדתי ממנו רבות. בשיחות שניהלנו העליתי את הנושא של חולי הנפש הכרוניים המופנים ממרפאתנו המתקדמת לבתי החולים הפסיכיאטריים הפרטיים באזור. תמהתי מדוע מעולם לא קיבלתי מהם משוב על החולים שנשלחו אליהם. למעשה מהרגע שחולה הופנה לבית חולים פרטי הוא נעלם לתמיד. במהלך השיחות נבנתה הבנה שעלינו, כבית חולים ציבורי, לדעת מה קורה באותם בתי חולים פרטיים. הקמנו מעט צוותים שתפקידם לראיין מאושפזים בבתי החולים הפרטיים ולדון בממצאי הראיונות.

בית החולים הפסיכיאטרי הפרטי שביקרתי בו, במרכז הארץ, היה קטן ומאוכלס בצפיפות. בחצר הפנימית הסתובבו מאושפזים שנראו רע בלבושם ובעיקר בתנועות גופם – תנועות מכאניות, כתפיים כפופות והבעת פנים קפואה. לפסיכיאטר מספיק מבט אחד כדי לדעת שהם מקבלים מינון גבוה של תרופות אנטי פסיכוטיות (מהסוג הישן) הגורמות לתמונה גופנית כמו-פרקינסונית ודיכוי גורף של האנרגיה הנפשית, אנשים "כבויים" שאינם תוקפנים ואינם דברנים. בית החולים נוהל ביומיום על ידי אחות ראשית ו"כוחות עזר". פסיכיאטר ביקר בו פעם בשבוע (או בשבועיים), עבר על רשימת התרופות ואישרה בחתימתו.

אביא לפניכם סיפורו של אחד החולים שראיינתי. מר ב', שהיה אז בשנות ה-50 לחייו, רזה מאוד, דובר עברית שבורה, הגיע כעולה חדש בודד בשנות ה-50 ולא ידע מלה בעברית. יום אחד עמד שעות ארוכות בתחנת אוטובוס ולא הצליח לתקשר עם אנשים ולהבין לאיזה אוטובוס לעלות. הערב ירד, ולאחר שנמלא פחד וזעם, החל ב' לצעוק ולהכות את עצמו בתחנה. השוטרים שהוזעקו למקום הביאו אותו לחדר מיון בבית חולים כללי וכיוון שגם שם צעק, נשלח לאחר זריקת הרגעה לבית החולים הפסיכיאטרי שבו הוא נמצא מאז. בחלוף השנים למד קצת עברית, וכיוון שנוכחו שאין הוא חולה או אלים, החל בהדרגה למלא שליחויות עבור בית החולים. בהיותו בודד וללא אמצעי מחיה, לא ניסה אפילו לברוח. הוא הסכין למגוריו בבית החולים והמשיך בחייו הבודדים אך המוגנים, ומשרד הבריאות משלם את דמי אשפוזו.

אתה רוצה לצאת מכאן? שאלתי אותו. "אני מפחד מהעולם בחוץ. כבר 25 שנים אני כאן. לא מכיר אף אחד. מה אעשה שם?". "שם" היה כל העולם שמחוץ לבית החולים. למעט מאושפז זה ומאושפז נוסף, מצבם של שאר המאושפזים היה כה רע עד שלא היה ניתן לראיינם.

חנה סלוצקי: "משרד הרווחה רודף אחר פסיכיאטרים מחוזיים לקבל חוות דעת לאשפוז"
שימוש בפסיכיאטריה ככלי להשתקה והעלמה
קשורים לקיר

לא אדבר כאן על התנאים הפיזיים הגרועים, טיב האוכל, המינון הגבוה להחריד של תרופות. ברצוני להתעכב על האלימות הקשה במיוחד שבה נתקלתי בעיקר במחלקות של צעירים/ נערים. בביקור באחד מ"בתי החולים" האלה, שבו היו מאושפזים נערים וצעירים, ראיתי את המזעזע מכל: שורה של נערים יושבים על רצפת בטון חשופה, קשורים אל טבעות ברזל בקיר, כל היום. המאושפזים היו מפגרים קשים, מפגרים קלים, פסיכוטיים, וצעירים עם הפרעות התנהגות קשות, כולם ביחד, ללא טיפול פרט למינון גבוה של תרופות אנטי פסיכוטיות. כך יום אחרי יום. חלקם קשורים למיטותיהם גם בלילה. הריח היה נורא כתוצאה מהפרשות גוף, לכלוך, קיא, ורחצה מעטה מדי. הם הוכו בצינור גומי ששימש גם להתזת מים עליהם במקום רחצה. על כל זאת אפשר היה לקרוא בדו"חות שהכנו בזמנו.

 פסיכיאטריה - עסק מכניס

 מניסיוני למדתי כמה קל הוא השימוש לרעה בסמכותו של הפסיכיאטר בבתי החולים הפרטיים. הפסיכיאטר מקבל גמול כספי גבוה במיוחד מהנהלת בית החולים כדי לאשר פעם אחר פעם מינון גבוה של תרופות פסיכיאטריות בלי לבדוק את המאושפזים, מינון שעוזר לצוות לנהל את שגרת המוסד ללא הפרעות מצד המאושפזים. פסיכיאטרים אלה לא היו, למיטב ידיעתי, נתונים לשום פיקוח או בקרה מצד משרד הבריאות, הנהלת קופת החולים או ההסתדרות הרפואית בישראל. זה למעשה סוג של עסק מכניס לכל הנוגעים בדבר על חשבון חייהם של המאושפזים ועל חשבון משלם המסים הישראלי.

אילו ב' היה נבדק בדיקה פסיכיאטרית ראויה במהלך שנות אשפוזו הארוכות, היה מתברר שהוא אולי תימהוני ומסוגר אך אינו חולה נפש, וזקוק רק למסגרת תומכת שתאפשר לו ללמוד את השפה ולעסוק בעבודה המתאימה לכישוריו.

 השתקה אלימה

 מניסיוני ניתן היה ללמוד גם על כוחה של השתקה. מה קרה לסקר שהכנו אז בשנות ה-70? כלום. העניין הושתק מלמעלה ומגישי הדו"ח נענשו: מי בבריאותו ומי בקידומה המקצועי. לא הממשלה שהיתה אחראית על בתי החולים הפסיכיאטריים הממשלתיים ולא קופת חולים כללית, היחידה שנתנה אז שירותי בריאות הנפש, התעניינו באותם ימים באלפי המאושפזים הכרוניים, ולכן גם לא רצו להתעמת עם הלחצים של בעלי עניין.

עברו 35 שנים מאז. כל מי שקצת קרוב לבריאות הנפש בישראל יודע עד כמה המצב נורא בבתי החולים הפרטיים. מה חמור הוא שמציירים את חשיפת הזוועה בנווה יעקב כמקרה חריג הדורש טיפול ושפוליטיקאים מייחסים את הזוועות לתוצאה עכשווית של מדיניות ההפרטה. מציאות זו התקיימה בישראל לפני שהמציאו את המילה "הפרטה".
והרפורמה בבריאות הנפש? לא, זו אינה פנויה לעסוק בגיהינום למאושפזים, שבשוגג מכונה בתי חולים פסיכיאטריים.

ובכן, מה לעשות? אתחיל במה שלא צריך לעשות: אסור להתחיל רק בביקורת על הנעשה במוסדות הפרטיים. מוסדות אלה חייבים להיסגר באופן מוחלט. האחריות על חייהם ובריאותם של המאושפזים בהם נתונה בידי המדינה בלבד.

יש לתקצב ולערוך סקר מקצועי רציני של כל המאושפזים כדי לעמוד על צרכיהם ולתת להם מענה: אשפוז פסיכיאטרי, שיקום, אשפוז סיעודי, מגורים מוגנים בקהילה וכיוצא באלה, וזאת לאחר הפחתה הדרגתית ומבוקרת במינון התרופות הגובל בהרעלה של רבים מהמאושפזים כיום.

אין ללכת בדרך הקלה של הכשר למוסדות פרטיים ועידודם. יש לדעת שרעה חולה זו נמשכת במדינת ישראל משנות ה-50 של המאה הקודמת. עכשיו חייבים וצריכים לתקן את המעוות באופן יסודי ולהניח את היסודות להמשך טיפול נכון והוגן לחסרי הישע בחברה.

ד"ר רוחמה מרטון היא פסיכיאטרית, מייסדת ונשיאה של עמותת רופאים לזכויות אדם

התעללות בבית חולים ממשלתי לחולי נפש טירת כרמל- קשר השתיקה במלוא כיעורו

קישורים:

הפסיכיאטריה - טפח מפרצופם המזוהם של רשויות הרווחה

המאמר עלובי החיים || ההתעללות בחוסים היתה כאן מאז ומתמיד , רוחמה מרטון , דצמבר 2012 , הארץ

החשד להתעללות במוסד נווה יעקב מעורר זיכרונות לזוועות שהתחוללו בבתי החולים הפסיכיאטריים בישראל

בריאות הנפש היא החצר האחורית של משרד הבריאות ומשרד הרווחה וגם של הביטוח הלאומי. אך גם בחצר האחורית יש אזור דחוי ומוזנח עוד יותר: חולי נפש כרוניים, אנשים הסובלים מפיגור שכלי, ומי שלא מצאו את מקומם בחברה מסיבות אחרות. באחרונה קראתי בכאב חלק מהדיווחים על בית החולים הפסיכיאטרי נווה יעקב, והתחשק לי להגיד: "בוקר טוב. סליחה, איפה הייתם כל השנים?".

בסוף שנות ה-70 עבדתי כפסיכיאטרית בכירה במרפאה של בית החולים שלוותה, בית חולים אוניברסיטאי רחב אופקים. מנהלו, פרופ' שמאי דוידסון ז"ל, התחנך בבריטניה שלפני עידן תאצ'ר, והיה מאמין גדול בתפקידה של הקהילה בשיקום ובבריאות הנפש. למדתי ממנו רבות. בשיחות שניהלנו העליתי את הנושא של חולי הנפש הכרוניים המופנים ממרפאתנו המתקדמת לבתי החולים הפסיכיאטריים הפרטיים באזור. תמהתי מדוע מעולם לא קיבלתי מהם משוב על החולים שנשלחו אליהם. למעשה מהרגע שחולה הופנה לבית חולים פרטי הוא נעלם לתמיד. במהלך השיחות נבנתה הבנה שעלינו, כבית חולים ציבורי, לדעת מה קורה באותם בתי חולים פרטיים. הקמנו מעט צוותים שתפקידם לראיין מאושפזים בבתי החולים הפרטיים ולדון בממצאי הראיונות.

בית החולים הפסיכיאטרי הפרטי שביקרתי בו, במרכז הארץ, היה קטן ומאוכלס בצפיפות. בחצר הפנימית הסתובבו מאושפזים שנראו רע בלבושם ובעיקר בתנועות גופם – תנועות מכאניות, כתפיים כפופות והבעת פנים קפואה. לפסיכיאטר מספיק מבט אחד כדי לדעת שהם מקבלים מינון גבוה של תרופות אנטי פסיכוטיות (מהסוג הישן) הגורמות לתמונה גופנית כמו-פרקינסונית ודיכוי גורף של האנרגיה הנפשית, אנשים "כבויים" שאינם תוקפנים ואינם דברנים. בית החולים נוהל ביומיום על ידי אחות ראשית ו"כוחות עזר". פסיכיאטר ביקר בו פעם בשבוע (או בשבועיים), עבר על רשימת התרופות ואישרה בחתימתו.

אביא לפניכם סיפורו של אחד החולים שראיינתי. מר ב', שהיה אז בשנות ה-50 לחייו, רזה מאוד, דובר עברית שבורה, הגיע כעולה חדש בודד בשנות ה-50 ולא ידע מלה בעברית. יום אחד עמד שעות ארוכות בתחנת אוטובוס ולא הצליח לתקשר עם אנשים ולהבין לאיזה אוטובוס לעלות. הערב ירד, ולאחר שנמלא פחד וזעם, החל ב' לצעוק ולהכות את עצמו בתחנה. השוטרים שהוזעקו למקום הביאו אותו לחדר מיון בבית חולים כללי וכיוון שגם שם צעק, נשלח לאחר זריקת הרגעה לבית החולים הפסיכיאטרי שבו הוא נמצא מאז. בחלוף השנים למד קצת עברית, וכיוון שנוכחו שאין הוא חולה או אלים, החל בהדרגה למלא שליחויות עבור בית החולים. בהיותו בודד וללא אמצעי מחיה, לא ניסה אפילו לברוח. הוא הסכין למגוריו בבית החולים והמשיך בחייו הבודדים אך המוגנים, ומשרד הבריאות משלם את דמי אשפוזו.

אתה רוצה לצאת מכאן? שאלתי אותו. "אני מפחד מהעולם בחוץ. כבר 25 שנים אני כאן. לא מכיר אף אחד. מה אעשה שם?". "שם" היה כל העולם שמחוץ לבית החולים. למעט מאושפז זה ומאושפז נוסף, מצבם של שאר המאושפזים היה כה רע עד שלא היה ניתן לראיינם.

חנה סלוצקי: "משרד הרווחה רודף אחר פסיכיאטרים מחוזיים לקבל חוות דעת לאשפוז"
שימוש בפסיכיאטריה ככלי להשתקה והעלמה
קשורים לקיר

לא אדבר כאן על התנאים הפיזיים הגרועים, טיב האוכל, המינון הגבוה להחריד של תרופות. ברצוני להתעכב על האלימות הקשה במיוחד שבה נתקלתי בעיקר במחלקות של צעירים/ נערים. בביקור באחד מ"בתי החולים" האלה, שבו היו מאושפזים נערים וצעירים, ראיתי את המזעזע מכל: שורה של נערים יושבים על רצפת בטון חשופה, קשורים אל טבעות ברזל בקיר, כל היום. המאושפזים היו מפגרים קשים, מפגרים קלים, פסיכוטיים, וצעירים עם הפרעות התנהגות קשות, כולם ביחד, ללא טיפול פרט למינון גבוה של תרופות אנטי פסיכוטיות. כך יום אחרי יום. חלקם קשורים למיטותיהם גם בלילה. הריח היה נורא כתוצאה מהפרשות גוף, לכלוך, קיא, ורחצה מעטה מדי. הם הוכו בצינור גומי ששימש גם להתזת מים עליהם במקום רחצה. על כל זאת אפשר היה לקרוא בדו"חות שהכנו בזמנו.

 פסיכיאטריה - עסק מכניס

 מניסיוני למדתי כמה קל הוא השימוש לרעה בסמכותו של הפסיכיאטר בבתי החולים הפרטיים. הפסיכיאטר מקבל גמול כספי גבוה במיוחד מהנהלת בית החולים כדי לאשר פעם אחר פעם מינון גבוה של תרופות פסיכיאטריות בלי לבדוק את המאושפזים, מינון שעוזר לצוות לנהל את שגרת המוסד ללא הפרעות מצד המאושפזים. פסיכיאטרים אלה לא היו, למיטב ידיעתי, נתונים לשום פיקוח או בקרה מצד משרד הבריאות, הנהלת קופת החולים או ההסתדרות הרפואית בישראל. זה למעשה סוג של עסק מכניס לכל הנוגעים בדבר על חשבון חייהם של המאושפזים ועל חשבון משלם המסים הישראלי.

אילו ב' היה נבדק בדיקה פסיכיאטרית ראויה במהלך שנות אשפוזו הארוכות, היה מתברר שהוא אולי תימהוני ומסוגר אך אינו חולה נפש, וזקוק רק למסגרת תומכת שתאפשר לו ללמוד את השפה ולעסוק בעבודה המתאימה לכישוריו.

 השתקה אלימה

 מניסיוני ניתן היה ללמוד גם על כוחה של השתקה. מה קרה לסקר שהכנו אז בשנות ה-70? כלום. העניין הושתק מלמעלה ומגישי הדו"ח נענשו: מי בבריאותו ומי בקידומה המקצועי. לא הממשלה שהיתה אחראית על בתי החולים הפסיכיאטריים הממשלתיים ולא קופת חולים כללית, היחידה שנתנה אז שירותי בריאות הנפש, התעניינו באותם ימים באלפי המאושפזים הכרוניים, ולכן גם לא רצו להתעמת עם הלחצים של בעלי עניין.

עברו 35 שנים מאז. כל מי שקצת קרוב לבריאות הנפש בישראל יודע עד כמה המצב נורא בבתי החולים הפרטיים. מה חמור הוא שמציירים את חשיפת הזוועה בנווה יעקב כמקרה חריג הדורש טיפול ושפוליטיקאים מייחסים את הזוועות לתוצאה עכשווית של מדיניות ההפרטה. מציאות זו התקיימה בישראל לפני שהמציאו את המילה "הפרטה".
והרפורמה בבריאות הנפש? לא, זו אינה פנויה לעסוק בגיהינום למאושפזים, שבשוגג מכונה בתי חולים פסיכיאטריים.

ובכן, מה לעשות? אתחיל במה שלא צריך לעשות: אסור להתחיל רק בביקורת על הנעשה במוסדות הפרטיים. מוסדות אלה חייבים להיסגר באופן מוחלט. האחריות על חייהם ובריאותם של המאושפזים בהם נתונה בידי המדינה בלבד.

יש לתקצב ולערוך סקר מקצועי רציני של כל המאושפזים כדי לעמוד על צרכיהם ולתת להם מענה: אשפוז פסיכיאטרי, שיקום, אשפוז סיעודי, מגורים מוגנים בקהילה וכיוצא באלה, וזאת לאחר הפחתה הדרגתית ומבוקרת במינון התרופות הגובל בהרעלה של רבים מהמאושפזים כיום.

אין ללכת בדרך הקלה של הכשר למוסדות פרטיים ועידודם. יש לדעת שרעה חולה זו נמשכת במדינת ישראל משנות ה-50 של המאה הקודמת. עכשיו חייבים וצריכים לתקן את המעוות באופן יסודי ולהניח את היסודות להמשך טיפול נכון והוגן לחסרי הישע בחברה.

ד"ר רוחמה מרטון היא פסיכיאטרית, מייסדת ונשיאה של עמותת רופאים לזכויות אדם

התעללות בבית חולים ממשלתי לחולי נפש טירת כרמל- קשר השתיקה במלוא כיעורו

קישורים:

יום חמישי, 9 בפברואר 2012

לוביזם בכנסת - חקיקה למען בעלי הון

עובדה עם אילנה דיין על הלוביזם בכנסת: המושכים בחוטים: מי באמת מעביר חוקים בכנסת?

במרוצת השנים צמחה כאן תעשייה של מקצוענים שגילו שלח"כים יש כמה חולשות ששוות מיליונים - קוראים להם הלוביסטים. בד"כ הם עושים את עבודתם הרחק מאור הזרקורים, אבל תחקרינית עובדה הצליחה להשתחל לקורס פרחי לוביסטים והסודות החלו לזלוג החוצה. הכתבה המלאה
עמרי אסנהיים | אפרת לכטר | עובדה | פורסם 07/02/12
.

.
בסתיו האחרון שלחנו את אפרת, תחקירנית עובדה לנסות להתקבל לקורס מיוחד. קורס לוביסטים בכנסת. אחרי תהליך קבלה ותשלום של 4500 ש"ח היא הופכת לסטונדטית בקורס. מעכשיו היא תצלם במצלמה נסתרת את כל המפגשים.

מה שאפרת תלמד בקורס הזה, מה שנקלט במצלמה הנסתרת שלה מספק הצצה נדירה אל מאחורי הקלעים של מערכות השלטון. ככה מופעלים חברי כנסת שאנחנו בחרנו. הלוביסטים הם האנשים שבעלי ההון שוכרים כדי לקדם אינטרסים מסחריים בכנסת. חברי הכנסת שעסוקים במלחמת הישרדות תמידית הופכים לכלי בידיהם.

יותר מ-200 לוביסטים מחברות שונות רשומים כיום. כ-2 לוביסטים על כל ח"כ. חברת "גלעד לובינג" שמפעילה את הקורס היא אחת המובילות בתחום. אנשיה לא המציאו את השיטה אבל למדו לנצל אותה עד הסוף.

האמת? לא תאמינו כמה התופעה מפושטת ומושרשת. כמה היא חדרה לכל פינה בכנסת, אבל לא רק לשם. גם לממשלה, ולחלק מעובדי המדינה, בעצם בקרב כל מי שיכול להשפיע לטובת הלקוחות של הלוביסטים. הכל תוך ניצול, לפחות על פי דברי המרצים עצמם, של מערכת אינטרסים לכל הפחות מטרידה. איך אמר לוביסט בכיר ומרצה בקורס? "בתור אזרחים זה צריך להדאיג, אבל אנחנו לא אזרחים, אנחנו לוביסטים."

לאחר 13 מפגשים ועשרות שעות של לימוד, אפרת היא כעת בוגרת רשמית של קורס הלוביסטים. בבית הספר האמיתי ביותר באזרחות היא למדה לשכוח מכל מה שלמדה: שהכנסת היא הריבון של מדינת ישראל, שחברי הכנסת הם משרתי הציבור.

תגובת גלעד יחסי ממשל ולובינג
החברה רואה בלובינג כלי המשמש להגברת דמוקרטיה וגאה להיות שותפה לחקיקה משמעותית כמו אישור החיסון לסרטן צוואר הרחם והאפוד הזוהר. אם נאמרה התבטאות של מי מעובדי החברה היא אינה משקפת את המציאות היומיומית שחווים כל הלוביסטים בחברת גלעד.

תגובת 3M
חוק האפודים הוא מהחשובים שנחקקו בשנים האחרונות. החוק מציל מדי יום חייהם של נהגים ואם חברת 3m תרמה מהידע שלה בנושא אנו גאים בכך.

תגובת MSD
החברה פעלה על פי נוהל רישום מזורז שקיים במשרד הבריאות. בעת הגשת החיסון לאישור, החיסון המתחרה כלל לא היה רשום בעולם, וממילא לא ניתן היה לאשרו על פי הנוהל בישראל.

תגובת מרכז המחקר והמידע של הכנסת:
המ.מ.מ מודע היטב לאינטרסים השונים ולכן קיימת רגישות מיוחדת לשמירה על אובייקטיביות ועל כתיבת מסמכים באופן מקצועי ובלתי מוטה. כל מחקר נכתב בתהליך מוקפד הכולל הצלבה ואימות. השקיפות במחקרים מלאה ונערכת בדיקה כפולה של כל מסמך לפני פרסומו. הכנסת תעשה כל שביכולתה כדי שהמוניטין המקצועי שצבר לעצמו המ.מ.מ יישמר."

קישורים:

יום חמישי, 8 בספטמבר 2011

משרד הרווחה והעמותות העוסקים בשוחד ובסחר בילדים לאימוץ מחו"ל מבקשים מרשות המיסים פטור ממס על השוחד כדי לא לפגוע בתעשיית האימוץ המושחתת

ספטמבר 2011 - עמותות הרווחה משלמות שוחד לבתי יתומים בחו"ל כדי לקבל ילדים לאימוץ, בחסות משרד הרווחה. השוחד הסחר בילדים המתנהל ע"י משרד הרווחה מנוגד לחוק ולאמנת האג הבינלאומית לילדים. משרד הרווחה והעמותות העוסקים בשוחד ובסחר בילדים לאימוץ מבקשים מרשות המיסים פטור ממס על השוחד כדי לא לפגוע בתעשיית הסחד באימוץ ילדים, השוחד, והשחיתות.

לכתבה המלאה הקלק על התמונה
משרד הרווחה מתווך עיסקאות שוחד לסחר ילדים לאימוץ מחו'ל






















קישורים
:

יום שני, 15 באוגוסט 2011

תחלואי הפרטת פנימיות הרווחה - ארה"ב: שופט קיבל שוחד ושלח נערים למתקני כליאה

רווחה והפרטה שווה שחיתותאוגוסט 2011 - מתברר כי למערכת הרווחה המופרטת תחלואים קשים. שופטים ועובדי רווחה עלולים בנקל לקבל שוחד ממוסדות רווחה מופרטים: משפחות אומנה, פנימיות, מרכזי חירום ועוד, תמורת העברת ילדים בכפייה למוסדות אלו (כסף תמורת ילד). בישראל הקרקע פוריה לשחיתות במערכות הרווחה בשל החיסיון, העדר פיקוח, ואי כפיפות לדיני ראיות. מדובר באלפי ילדים המוצאים בכפייה מביתם ברשעות (85% בתואנת "הזנחה") ע"י מערכת הרווחה הישראלית המופקרת ע"פ "סברות" של פקידי סעד, ו"חותמות הגומי" בבתי משפט לענייני משפחה ובתי משפט לנוער.

הכתבה ארה"ב: שופט קיבל שוחד ושלח נערים לבתי סוהר , ynet , AP , אוגוסט 2011

מארק סיאוורלה ג'וניור הורשע כי קיבל מיליון דולר מאדם שהקים שני מתקני כליאה לנוער בתמורה "למילוי" התאים בפרשה שנודעה בשם "ילדים תמורת מזומנים". בעקבות השערוריה ביטל בית המשפט העליון בפנסילבניה 4,000 הרשעות

בית משפט בפנסילבניה, ארה"ב, גזר הלילה (יום ו') 28 שנות מאסר על שופט שהורשע במעורבות בפרשת שחיתות גדולה, שהובילה להרשעתם של אלפי בני נוער. השופט מארק סיאוורלה ג'וניור הורשע כי קיבל מיליון דולר מאדם שהקים שני מתקני כליאה לנוער בתמורה "למילוי" התאים במורשעים, בהם ילדים בני 10.

פרשת "ילדים תמורת מזומנים" (kids for cash) ב-2008 ומאז עברה תהפוכות משפטיות רבות. בתחילה הודו סיאוורלה ושופט נוסף, מייקל קונהאן, במרמה ועבירות מס והשיגו הסדר טיעון שבמסגרתו היו אמורים להישלח לשבע שנות מאסר. ואולם, הסדרי הטיעון נדחו לאחר שהשניים סירבו לקחת אחריות גם לחשדות לשוחד בתמורה לכליאה.

בעקבות כך, חודש ההליך המשפטי עד שבסופו של דבר הורשעו השניים בקבלת שוחד ממקים המתקנים, רוברט מריקל, ובסחיטה של מאות אלפי דולרים נוספים משותפו של מריקל, רוברט פאוול. בעקבות ההרשעה, ביטל בית המשפט העליון של פנסילבניה 4,000 הרשעות שהתקבלו על-ידי סיאוורלה בשנים 2003-2008 בטענה כי הפר זכויות חוקתיות של בני נוער העומדים לדין, ובהן הזכות לייעוץ משפטי והזכות לערעור.

סיאוורלה, בן 61, התנצל בטרם הקראת גזר הדין בפני משפחתו, קהילתו ובני הנוער שנידונו על ידו. הוא כינה את עצמו "צבוע" וכמי שנכשל בביצוע מה שהוא מאמין בו.

"אינני מאשים איש מלבדי על מה שקרה", אמר. עם זאת, מיד לאחר מכן תקף בית המשפט העליון בפנסילבניה ואת ועדת החקירה שהוקמה בעקבות חשיפת השערוריה וטען כי עשה כל מה שהיה יכול כדי לשמור על זכויות הילדים. פרקליטיו ביקשו מהשופטים להסתפק בעונש "הגיוני" בטענה כי מרשם כבר נשפט בתקשורת.

לאורך שנותיו במערכת המשפט היה סיאוורלה ידוע כשופט קשוח ביותר, בעל סגנון אוטוקרטי. הוא שלח למתקני כליאה ילדים ונערים רבים כבר אחרי העבירות הראשונות שלהם וגם במקרים של עבירות קלות יחסית. הוא גם הורה לאזוק ילדים ובני נוער ולהוציאם מאולם בית המשפט מיד אחרי גזר הדין מבלי שיזכו להיפרד ממשפחותיהם. דינו של השופט השני שהורשע בפרשה טרם נגזר.
.
פשעי הרווחה - ה"טיפולים הסוציאליים" המעוותים של רשויות הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה ונוער
.
.
קישורים

יום ראשון, 14 באוגוסט 2011

תחלואי הפרטת פנימיות הרווחה - ארה"ב: שופט קיבל שוחד ושלח נערים למתקני כליאה

רווחה והפרטה שווה שחיתותאוגוסט 2011 - מתברר כי למערכת הרווחה המופרטת תחלואים קשים. שופטים ועובדי רווחה עלולים בנקל לקבל שוחד ממוסדות רווחה מופרטים: משפחות אומנה, פנימיות, מרכזי חירום ועוד, תמורת העברת ילדים בכפייה למוסדות אלו (כסף תמורת ילד). בישראל הקרקע פוריה לשחיתות במערכות הרווחה בשל החיסיון, העדר פיקוח, ואי כפיפות לדיני ראיות. מדובר באלפי ילדים המוצאים בכפייה מביתם ברשעות (85% בתואנת "הזנחה") ע"י מערכת הרווחה הישראלית המופקרת ע"פ "סברות" של פקידי סעד, ו"חותמות הגומי" בבתי משפט לענייני משפחה ובתי משפט לנוער.



הכתבה ארה"ב: שופט קיבל שוחד ושלח נערים לבתי סוהר , ynet , AP , אוגוסט 2011



מארק סיאוורלה ג'וניור הורשע כי קיבל מיליון דולר מאדם שהקים שני מתקני כליאה לנוער בתמורה "למילוי" התאים בפרשה שנודעה בשם "ילדים תמורת מזומנים". בעקבות השערוריה ביטל בית המשפט העליון בפנסילבניה 4,000 הרשעות



בית משפט בפנסילבניה, ארה"ב, גזר הלילה (יום ו') 28 שנות מאסר על שופט שהורשע במעורבות בפרשת שחיתות גדולה, שהובילה להרשעתם של אלפי בני נוער. השופט מארק סיאוורלה ג'וניור הורשע כי קיבל מיליון דולר מאדם שהקים שני מתקני כליאה לנוער בתמורה "למילוי" התאים במורשעים, בהם ילדים בני 10.



פרשת "ילדים תמורת מזומנים" (kids for cash) ב-2008 ומאז עברה תהפוכות משפטיות רבות. בתחילה הודו סיאוורלה ושופט נוסף, מייקל קונהאן, במרמה ועבירות מס והשיגו הסדר טיעון שבמסגרתו היו אמורים להישלח לשבע שנות מאסר. ואולם, הסדרי הטיעון נדחו לאחר שהשניים סירבו לקחת אחריות גם לחשדות לשוחד בתמורה לכליאה.



בעקבות כך, חודש ההליך המשפטי עד שבסופו של דבר הורשעו השניים בקבלת שוחד ממקים המתקנים, רוברט מריקל, ובסחיטה של מאות אלפי דולרים נוספים משותפו של מריקל, רוברט פאוול. בעקבות ההרשעה, ביטל בית המשפט העליון של פנסילבניה 4,000 הרשעות שהתקבלו על-ידי סיאוורלה בשנים 2003-2008 בטענה כי הפר זכויות חוקתיות של בני נוער העומדים לדין, ובהן הזכות לייעוץ משפטי והזכות לערעור.



סיאוורלה, בן 61, התנצל בטרם הקראת גזר הדין בפני משפחתו, קהילתו ובני הנוער שנידונו על ידו. הוא כינה את עצמו "צבוע" וכמי שנכשל בביצוע מה שהוא מאמין בו.



"אינני מאשים איש מלבדי על מה שקרה", אמר. עם זאת, מיד לאחר מכן תקף בית המשפט העליון בפנסילבניה ואת ועדת החקירה שהוקמה בעקבות חשיפת השערוריה וטען כי עשה כל מה שהיה יכול כדי לשמור על זכויות הילדים. פרקליטיו ביקשו מהשופטים להסתפק בעונש "הגיוני" בטענה כי מרשם כבר נשפט בתקשורת.



לאורך שנותיו במערכת המשפט היה סיאוורלה ידוע כשופט קשוח ביותר, בעל סגנון אוטוקרטי. הוא שלח למתקני כליאה ילדים ונערים רבים כבר אחרי העבירות הראשונות שלהם וגם במקרים של עבירות קלות יחסית. הוא גם הורה לאזוק ילדים ובני נוער ולהוציאם מאולם בית המשפט מיד אחרי גזר הדין מבלי שיזכו להיפרד ממשפחותיהם. דינו של השופט השני שהורשע בפרשה טרם נגזר.

.

פשעי הרווחה - ה"טיפולים הסוציאליים" המעוותים של רשויות הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה ונוער

.



.

קישורים