יום שלישי, 30 ביוני 2009

נרדפת - הקשישה שרה כהן בורחת מפקידי רווחה מושחתים ממינהל השירותים החברתיים עיריית תל אביב

פקידות סעד מושחתות מעיריית תל אביב רודפות אחרי הקשישה שרה כהן לגזול רכושה לתאגידי אפוטרופסות מלוכלכים כגון של העובדת הסוציאלית ירדנה נילמן

המאמר "סיפורי סבתא" ידיעות אחרונות - 24 שעות , משה רונן , יחזקאל אדירם , 17.06.2009.
שרה כהן בת ה-95, דודתם של חמוטל ודורי בן זאב, מתגוררת כבר חודשיים בדירת מסתור, נמלטת משירותי הרווחה (ת"א). כל מי שפוגש בה כולל ארבעה פסיכיאטרים, שאבחנו אותו לאחרונה, קובע כי מדובר באישה צלולה ומתפקדת. אז למה במחלקת הרווחה של עיריית תל אביב מתעקשים לאשפז אותה במוסד גריאטרי?

מהומה גדולה, שלשה שוטרים, עובדת סוציאלית, שני עורכי דין, שתי פקידות, בן נרעש, שני עיתונאים וצלם אחד, עומדים סביב דלת פתוחה של חדר שירותים קטן. בפנים על האסלה יושבת שרה כהן, אישה קטנה וכחושה בת 95. השוטרים דורשים ממנה לבוא איתם. "את עצורה", צועק עליה אחד מהם,. בנה שמואל בן ה-64, מתערב: "אמא, אל תלכי איתם, הם רוצים לקחת אותך למוסד סגור". מאחוריהם מנופפת העובדת הסוציאלית במסמך נייר: "את חייבת לבוא, יש צו בית משפט".

"מה אתם רוצים ממני?" מתגוננת האשה בקול נמוך, אך יציב, "לא עשיתי שום דבר רע, איני רוצה לבוא איתכם". אבל העובדת הסוציאלית לא משתכנעת. היא תובעת מהשוטרים להרים את האשה מהאסלה בכוח, ולקחת אותה משם. עורכי הדין של האישה מתנגדים. גם השוטרים מהססים. "מה יקרה אם היא תתנגד ותשבור יד או רגל, אני אהיה אחראי לכך? היא בת 95" אומר אחד מהם. כשאחד מהנוכחים מזדעזע מהעובדה שכולם מציצים לתוך חדר השירותים ומציע לסגור את הדלת ולאפשר לאישה לעשות את צרכיה לבדה, העובדת הסוציאלית מתנגדת: "מה יהיה אם היא תזיק לעצמה?"

הסצינה הסוריאליסטית הזאת שנערכה ביום רביעי שעבר במשרדו של עורך דינה של כהן, מרדכי לנצ'נר, ארכה כשעה וחצי. איש אינו טוען כי כהן עברה על חוק כלשהו, אבל שלושת השוטרים שהגיעו לקחת אותה עימם, החזיקו צו מפורש של שופטת, המורה להם להעביר את הישישה למרכז גריאטרי בנתניה, ולהחזיק בה שם בכוח, גם נגד רצונה, למשך שלשה חודשים.

אינני יודעת למה הם רודפים אחרי" אומרת כהן. "זה נמשך כבר כמה שנים. אני אישה בריאה, למרות גילי. יש רק בעיות קלות בשמיעה. אני בסך הכל רוצה לחיות בשקט ובשלווה בבית שלי ברחוב העבודה במרכז תל אביב. אני גרה שם כבר עשרות שנים וטוב לי שם".

שופטת ריבה ניב - חתמה על צו אפוטרופסות בגוף וברכוש לאישה מבלי שראתה אותה כללהצו שהחזיקו השוטרים מסתמך על חוק נשכח שרק מעטים שמעו עליו: חוק ההגנה על חוסים. לפי החוק הזה, במידה ופקיד הסעד סבור ששלומו הגופני או הנפשי של קשיש נפגע, או עלול להיפגע, הוא רשאי לפנות לבית המשפט בעניינו. במידה ובית המשפט התרשם כי הקשיש אינו מסוגל "להבין עניין", יכול השופט להכריע בגורל הקשיש. השופטת ריבה ניב שחתמה על הצו כלל לא פגשה את כהן. רשויות הרווחה הסבירו לה כי הקשישה בת ה-95 "אינה מסוגלת להבין עניין", והיא סמכה על חוות הדעת שהוגשה בפניה.

מדובר באבסורד, קצין משטרה רשאי לעצור חשוד בביצוע עבירה ל-24 שעות בלבד. שופט רשאי להאריך את המעצר רק אחרי דיון פומבי בבית המשפט, וגם זאת לתקופה מוגבלת של 15 יום בלבד. על החלטת שופט ניתן לערער כמובן. גם חולי נפש אי אפשר לאשפז בכפייה בלי סמכות ערעור. רק כאן, במקרה של כהן, לפי חוק נחבא בספר החוקים, אפשר לשלוח אדם מתפקד למוסד לתשושי נפש לשלושה חודשים, בלי שתינתן זכות למחות.

לבסוף, לאחר שעתיים וחצי של מצור על חדר השירותים, ולאחר שעו"ד לנצ'נר פנה בבקשה דחופה בעניין לבית המשפט, החליט קצין החקירות והמודיעין של תחנת לב תל אביב, רפ"ק בועז בלס, להורות לשוטריו להתפנות - ללא כהן - ממשרד עורכי הדין.

מי האפוטרופוס שלי


שרה כהן נולדה ב- 1914. אחיה הצעיר הוא בן 93, הוא זקן שחקני, מרדכי בן זאב. האחיינים שלה הם הפזמונאית והמחזאית חמוטל בן זאב, איש הרדיו והזמר דורי בן זאב, והשחקן ערן בן זאב. בעלה חיים כהן שימש כסגן מפקד ארגון ההגנה בתל אביב, והיה ממקימי השב"כ. כהן, עסקן של מפא"י היה חבר בוועד הפועל של ההסתדרות, וכיהן כיו"ר ארגון יוצאי לטביה ואסטוניה בישראל. כשנפטר לפני 27 שנה, ספד לו על קברו ח"כ יצחק רבין, אחד מראשי מפלגת העבודה באותם ימים. במשך עשרות שנים התגוררה כהן עם בנה היחיד, שמואל כהן-שחק. אל האחיינית שלה חמוטל התייחסה כאל בת.

מעורבות שירותי הרווחה בחייה של כהן החלה לפני כשלש שנים בעקבות פנייה של האחיינית חמוטל, שדאגה כי מצבה של דודתה מתדרדר.

הבן שמואל מספר: "יום אחד, לפני שלש שנים הופיעה עובדת סוציאלית מעיריית תל אביב ביחד עם חמוטל. העובדת הסוציאלית ראתה את אמא - והחליטה מיד שהיא פסיכית וצריך ואשפז אותה".

מאז, למרות שבידי כהן ארבע חוות דעת של פסיכיאטרים מומחים לגיל השלישי הקובעים כי היא מתפקדת וצלולה, שירותי הרווחה של עיריית ת"א לא מניחים לה ומנהלים נגדה קרב התשה שמטרה להעביר אותה למוסד גריאטרי. שלשום בדקה ד"ר חיה מרגלית בן אור את כהן וקבעה: "מדובר באשה צלולה לחלוטין, מתמצאת בכל המובנים, ואינה זקוקה לאפוטרופוס לכל עניין שהוא".
חוות דעת דומה כתב גם הפסיכו-גריאטר ד"ר איתן חבר: "אין סימנים לדמנטיה או להפרעה נפשית אחרת שמצריכה מיסוד במסגרת מחלקה לתשושי נפש. אין סיכון מידי בהמשך מגוריה בדירתה". נחרץ מכולם נשמע הפסיכיאטר ד"ר שאול סטיר, שבדק את כהן בשבוע שעבר ואבחן: "היא צלולה בדעתה באופן מוחלט, בעלת תובנה מלאה למצבה, עם שיפוט ובוחן מציאות תקינים לחלוטין, ואינה חסרת ישע".

בשיחה איתנו הוסיף ד"ר סטיר: "האישה צלולה לחלוטין, היא אישה מדהימה, המסוגלת להחליט באופן חופשי מה שהיא רוצה. הלוואי שאתם ואני נגיע לגיל כזה וניהנה מצלילות דעת כזאת". אגב גם בריאיון שקיימנו איתה הצליחה כהן להרשים אותנו בחיוניות שלה, בחוש ההומור ובמחשבתה הבהירה. היא ענתה בסבלנות לכל השאלות וניכר שגם זיכרונה אינו נפגע.

למרות חוות הדעת הללו החליט בית המשפט למנות אפוטרופוס לכהן. תחילה ניתן התפקיד לבנה שמואל. שופטת שניה, שמשום מה לא ידעה על מינוי הבן כאפוטרופוס, מינתה במקביל את עורכת הדין ירדנה נילמן כאפוטרופוסית. כשהתברר כי יש לכהן שני אפוטרופוסים, החליט בית המשפט למנות במקום שניהם אפוטרופוסית שלישית - עורכת הדין מרגלית נח -כהן -צידון. כהן מצידה דורשת שיבטלו את מינוי האפוטרופוסית: "היא השתלטה על חשבון הבנק שלי. היו לי שתי עוזרות בית. בבוקר באה מטפלת מטעם הביטוח הלאומי שעזרה לי אחרי ששברתי את הירך, ואחרי הצהריים היתה לי עוזרת פרטית ששכרתי מכספי. ברגע שלא יכולתי יותר למשוך כספים מהבנק, לא יכולתי להעסיק אותה יותר. אני רוצה לשלוט בכספים שלי בעצמי. למה לקחו ממני את הזכות למשוך כסף מהחשבונות שלי בבנק?".

אמא, איפה את?

במשך מספר חודשים סירבה כהן לאפשר לשירותי הרווחה להיכנס לביתה כדי לבצע ביקורת תקופתית על מצבה הבריאותי. בערב חג הפסח האחרון החליטו שירותי הרווחה לשים סוף לפרשה. מספר עובדים סוציאליים מלווים בשוטרים הגיעו לדירתה של כהן במרכז תל אביב. "אמי עסקה בעריכת שולחן הסדר". אומר כהן שחק. "לא פתחנו את הדלת, הם אמרו לנו שהם עומדים לפרוץ את הדלת, משום שיש להם צו של שופט לאשפז את אימי בכפייה".

כהן נלקחה הניגוד לרצונה לבית אבות בתל אביב. "זה מקום לא רע" היא אומרת, " אבל לא רציתי להיות שם, אני אישה בריאה ואיני נוטלת תרופות. כשהגעתי לשם נתנו לי בניגוד לרצוני שמונה כדורים כל יום. שאלתי בשביל מה הכדורים, והמטפלות אמרו לי שזה נגד כאב ראש, אבל הכריחו אותי לקחת את הכדורים. אחרי שבלעתי אותם הרגשתי צורך חזק לישון, וישנתי שם כל היום. הכדורים האלה גרמו לי גירוי בעור".

מיקומה של האם הוסתר מבנה. רק לאחר ששכר את שירותי של עורך הדין איתן לצקי אותרה כהן. לצקי הסביר לה שהיא רשאית לעזוב מרצונה וכי אין לאף גורם זכות להחזיק אותה בכפייה בבית אבות. כהן שמעה, קמה, יצאה מהבניין ולקחה מונית הביתה. אבל הבית היה סגור. המשטרה התקינה מנעול חדש על הדלת, המפתח נשמר בתחנת המשטרה.

כהן ובנה חוששים מאימת האשפוז הכפוי, החליטו לברוח לדירת מסתור. במשך שמונה שבועות הוגדרו במשטרה כ"נעדרים". כהן, צריך לזכור, בת 95 ואף אחד אינו מאשימה שעברה על חוק כלשהו. השאלה מדוע אישה בגילה שכולם מסכימים כי היא צלולה ומתפקדת מטרידה ומקוממת. "אני מסתתרת בבני ברק אצל החרדים", אומרת כהן. "רק שם ידעתי שלא יסגירו אותי למשטרה. הבן שלי הסתתר במקום אחר אצל חברים".

הם יצאו מהמחתרת ביום רביעי שעבר לכמה שעות לפגישה שהתקיימה במשרדו של עו"ד לנצ'נר. בסיכום מוקדם עם המשטרה הוחלט כי חוקר של מטעמה ישוחח עם כהן קצרות ואם יתרשם שהיא צלולה ומתפקדת יורה להפסיק את המצוד אחריה. אבל בניגוד לכל ההסכמים מיד כשהגיעה שרה למשרד ניסו השוטרים לעצור אותה.

עו"ד לנצ'נר זועם: "37 שנים אני עורך דין, ומעולם לא נתקלתי בהתנהגות כזאת של עובדות הרווחה. הן נכנסו לאמביציה אישית. יש פה התנהגות כוחנית, אינטרסנטית, שלא ברור מה מסתתר מאחוריה. כמות הכוח והמשאבים שמשקיעים באישה זקנה אחת שלא נמצאת בשום סכנה, רק כדי לנצח במאבק אינה הגיונית. הן התרגלו שהן מחליטות על גורלם של בני אדם ואין עורר על החלטותיהן. כשהן נתקלות במקרה אחד בהתנגדות של האישה או של בנה, הן מנסות להוכיח להם מי יותר חזק".
בעקבות פנייתו של עו"ד לנצ'נר, החליטה השופטת ריבה ניב לעכב את ביצוע ההחלטה להעביר את כהן למוסד גריאטרי, עד לדיון נוסף בנוכחותה.

האחיינית חמוטל בן זאב, שעירבה לראשונה את שירותי הרווחה בפרשה, מביעה צער על השתלשלות העניינים: "שום דבר לא נעשה כאן בזדון. אני אוהבת את דודה שלי, דואגת לה ומתגעגעת אליה. אני בדאגה מטורפת אליה. רק רציתי להיטיב, לא רציתי שזה יתדרדר ככה. פעלתי בצורה לגיטימית, פניתי למחלקת הרווחה לטובתה. כשהיא ירדה למחתרת, הייתי בדאגה מטורפת אליה. אני אוהבת אותה בטירוף".
"אני מיידעת את האחים שלי במה שקורה איתה. פעם אחת הלכתי עם דורי אליה, כשפחדנו שקרה לה משהו. כשחשבון הבנק שלה הוחרם, היא פנתה אליי ואמרה שאין לה כסף לשלם את חשבון החשמל. נתתי לה אלף שקל. אחר כך, כשהבאתי לה עוד חמש מאות שקל, היא זרקה את הכסף ואמרה: 'תלכי מפה, אני לא רוצה את הטובות שלך'. חבל לי שזה מה שהיא חושבת עליי".

במחלקת הרווחה של עיריית תל אביב נמסר בתגובה: "העירייה מנועה מלחשוף פרטים אודות המטופלת מטעמים של צנעת הפרט ובהתאם להוראות הדין. עם זאת נבהיר, כי לאחר שדנו בנושא, החליטו בתי המשפט להכריז עליה כחסויה ולמנות לה אפוטרופוס חיצוני, לרבות הוצאתה מביתה. בכל מקרה, ההליכים המשפטיים בנושא החסויה תלויים ועומדים בפני בתי המשפט".

ואחרי הכל, שרה עדיין אופטימית: "אני חושבת שהמוצא האחרון שלי הוא לפנות לנשיא המדינה, שמעון פרס. הוא הכיר היטב את בעלי מהפעילות במפא"י ומהפעילות הביטחונית בימיה הראשונים של המדינה. אולי, כידיד לשעבר הוא יוכל לעזור לי".

שרה כהן - נרדפת על ידי פקידי הרווחה מושחתים עיריית תל אביב
שרה כהן - נרדפת על ידי פקידי הרווחה מושחתים עיריית תל אביב


פלייליסט - התעמרות והתעללות בקשישים ע"פ מדיניות משרד הרווחה



תויות: מינהל הרווחה תל אביב, ראש מינהל הרווחה תל אביב דורית אלטשולר, עובדת סוציאלית, טיפול סוציאלי לקשיש

קישורים:

יום ראשון, 28 ביוני 2009

פקידי הסעד עוקרים אלפי ילדים מבתיהם - ועדת גילת

להלן חלק מהמאמר "פקידי הסעד עוקרים אלפי ילדים מבתיהם" יואב יצחק , מעריב , 24/11/02.

מדובר אמנם בילדים בעלי סיכון, אבל עתה מתבררת הקלות הבלתי נסבלת של התהליך שהשתרש משך שנים מדובר בכ-2000 ילדים בשנה, ובסך הכל יותר מ-10,000 העקורים עתה ממשפחותיהם

פקידי הסעד בישראל מוציאים מדי שנה אלפי ילדים מחזקת הוריהם באופן בלתי תקין, תוך שלילת זכויות הילדים וההורים וגם תוך הטעיית בתי המשפט בישראל.

הדברים הקשים הנ"ל אינם פרי תחקיר עיתונאי, שיכול להיות שנוי במחלוקת. גם לא חוות דעת של מומחה יחיד, אותה אפשר אולי לטשטש או להקהות עם חוות דעת נגדית. אלה הן קביעות העולות מטיוטת דוח הוועדה הציבורית שהוקמה, בעקבות זעקתן של עשרות ואף מאות משפחות בישראל, מבתיהן הוצאו ילדים, "ילדים בסיכון", כביכול - לאימוץ, למשפחות אומנה או לפנימיות.

טיוטה זו, שכינויה: "דין-וחשבון של ועדת ייעוץ לקביעת סמכות 'ועדות החלטה' ודרך התנהלותן מול פקידי הסעד למיניהן", נשענת על עדויות של עשרות מהמומחים בישראל בתחום זה, לרבות שופטים שהופיעו בפני הוועדה. הדעה שהועלתה שוב ושוב: ילדים מוצאים מהוריהם בקלות רבה ומקוממת.
..., מטיוטת דוח הוועדה ניתן ללמוד, כי הם רבים מהם פועלים לעתים קרובות מדי, באופן לקוי. כך קורה שילדים בסיכון נקלעים לסיכון כפול, שבו מלבד היותם נתונים במצב של סיכון אישי - בגלל בני המשפחה, עתידם עלול להיפגע בגלל החלטות בלתי תקינות מצד פקידי סעד ועובדים סוציאליים.

המסמך שהוצא על-ידי הוועדה חושף מערכת דורסנית, המשחקת בגורלם של ילדים ובני משפחותיהם. אין מדובר במקרים בודדים, לגביהם ניתן להגיד כי המקרה אינו מעיד על הכלל. כאן מדובר בכ-2000 ילדים בשנה, ובסך הכל יותר מ-10,000 העקורים עתה ממשפחותיהם. רבים-רבים מהם הוצאו מהבתים באופן לקוי. כדי להבין את מימדי התופעה המדאיגה יש לבחון היטב את הנתונים: בישראל חיים כ-140 אלף ילדים, המוגדרים - ברמה זו או אחרת, כילדים בסיכון ישיר. הטיפול בהם מופקד בידי פקידי סעד.

אין תוקף חוקי

הוועדה הציבורית מונתה ביום 27.1.02. בימים אלה היא סיימה את עבודתה, וכל שנותר הוא לערוך שיפוצים אחרונים במסקנותיה - לפי הערות החברים. טיוטת הדוח כבר הוגשה לשר העבודה שלמה בניזרי (ביום ה', 21.11.02), על-אף שחלק ניכר מחברי הוועדה טרם חתמו על הדוח. בראש הוועדה עומד ד"ר ישראל צבי-גילת. מרצה בכיר ומומחה במשפט ובתחום הסוציאלי (הרשימה המלאה של חברי הוועדה, ראו בהמשך). שר העבודה והרווחה, שלמה בניזרי, הוא שמינה את הוועדה, לאחר ששמע על עשרות מקרים מזעזעים, בהם הוצאו ילדים, בכוח, מבית הוריהם בליווי שוטרים.

השר בניזרי אמר, כי הוא קיבל מידע רב בנושא מעמותה הנקראת "עוללים בשבי", ובבדיקות שנערכו במשרדו מצא שיש ממש בתלונות הקשות. השר השתמש בסמכותו לפי סעיף 15 לחוק הנוער, לראשונה מזה עשרות שנים, והחליט להתערב בתחום רגיש זה.
לבקשת השר קיימה הוועדה דיונים מרתוניים. השר ראה בתופעה זו - ובצדק, כמובן - עניין מהותי שיש לטפל בו בדחיפות. על חשיבות הוועדה, ניתן ללמוד גם מזהות האישים שהופיעו בפניה, בהם: נשיא בתי המשפט השלום לנוער, השופט אברהם שיינפלד; פרופ' עמנואל מארקס, השופט (בדימ.) אלי שרון, ומרים פבר, פקידת סעד ארצית.טיוטת דו"ח הוועדה, שהועברה בין חבריה להערות סופיות (14 חברים), הובאה לידיעתי. מדובר במסמך מקיף, המחזיק יותר מ-60 עמודים ובנוסף נספחים רבים. אביא בהמשך את עיקרי הממצאים, המדברים בעד עצמם.

בטרם נצלול לפרטים, נציין, כי הוועדה עשתה עבודה מקיפה. היא פנתה, בין היתר, אל הנהלת בתי המשפט, וביקשה וקיבלה היתר לעיין בתיקים מסוימים, וזאת כדי לבדוק תלונות שהגיעו לידיעת הוועדה - וכדי שניתן יהיה ללמוד מהם על דרך הטיפול מצד פקידי סעד. ההיתר ניתן על-ידי מנהל הנהלת בתי המשפט, השופט דן ארבל, ועל-ידי שופטים נוספים, וזאת למורת רוחם של פקידי הסעד.

איגוד העובדים סוציאליים: פעלנו באישור

איגוד העובדים הסוציאליים אינו מקבל, מטבע הדברים, את מסקנות הוועדה. לכן התפטרה אתי פרץ, יו"ר האיגוד, מחברות הוועדה. עתה היא דורשת לגנוז את ממצאי הוועדה הציבורית.לאיגוד העובדים הסוציאליים עמדה ברורה בנושא זה, וכך היא הוצגה גם בפני חברי הוועדה. לגישת האיגוד, העובדים הסוציאליים מטפלים מדי שנה ביותר מ-100 אלף ילדים ובני משפחותיהם. הם כורעים תחת נטל העומס, וכל זאת תמורת שכר זעום.

לגישתם, הם פועלים במסגרת ועדות החלטה מימים ימימה - באישור בתי המשפט, ולכן אין לבוא אליהם בטרוניה בנושא זה. ובכלל, הם רוטנים על התגייסות משרד העבודה והרווחה, בראשות השר שלמה בניזרי, שהורה לבדוק את תפקודן של ועדות החלטה, המופעלות על-ידי עובדים סוציאליים ופקידי סעד.

קישורים:

יום חמישי, 25 ביוני 2009

התעללות ופגיעה בזכויות האדם במעון "צופיה" לנערות

אוקטובר 2003 - מתוך ישיבת הוועדה לזכויות הילד בעניין חשש לפגיעה בזכויות האדם במעון "צופיה" לנערות.

הוועדה לזכויות הילד דנה באוקטובר 2003 בנושא החשש מפגיעה בזכויות אזרח במעון ”צופיה ביבנה לנערות. הדיון נערך בעקבות תלונות שהגיעו לאגודה לזכויות האזרח על התעללות, והפרות של זכויות אדם של הנערות השוהות במעון זה הכוללות שימוש בכוח, כליאה של נערות בחדריהן למספר ימים ואף כליאת נערות בכלוב המכונה ”פסק זמן”.
בתלונה נטען כי מהשיטות הטיפוליות בנערות, השוהות לתקופה של שלושה חודשים ולחלקן מוארכת השהייה עד לחצי שנה, עולה חשש כבד של אי-חוקיות. עוד נטען בתלונה כי במוסד אין לנערות מספיק פרטיות: נערות התלוננו על חשיפת יתר שקיימת במסגרת משוב קבוצתי המנוהל במעון כשיטת טיפול.
התלונה גם מתייחסת לריבוי מקרים של פתיחת תיקים פליליים על שימוש בסמים או שימוש בכוח. הנערות המתלוננות ציינו שאין להן כתובת חיצונית לפנייה לתלונתן ואין להן ייצוג בהליך משפטי כאשר נפתח נגדן הליך פלילי. עו”ד סנדרה בולוס, נציגת האגודה לזכויות האזרח, הציגה את התלונה בשם נערות ועובדים במעון שביקשו לשמור על אנונימיות.

נערות מופנות למעון צופיה בעוד אפשר לטפל בהן בקהילה

עו"ד סוניה בולוס - האגודה לזכויות האזרח: הדבר הראשון שהוא מאוד חשוב הוא שצריך להגדיר מראש את אוכלוסיית היעד ואת מטרת המעון. אנחנו רוצים לבדוק היטב את השאלה מי צריך להיות מופנה לשם, כי חלק מהבעיות נובעות מכך שמופנות לשם נערות שהן אינן מתאימות למסגרת זו.

היו"ר מיכאל מלכיאור: זה כמובן לא טעות של המעון אלא של החברה הישראלית, משרד הרווחה. מה שקורה הוא שלא מוצאים לנערות האלה פתרון בקהילה ולכן מפנים את הנערות לשם. את זה כבר ראינו במספר ישיבות אצלנו. זה גם עולה הרבה יותר כסף למדינה, אבל ככה המדינה שלנו פועלת.

כליאת נערות חוסות בחדרים לימים שלמים

עו"ד סוניה בולוס: לגבי התלונות עצמן, הדבר הכי חמור הוא כליאת הנערות בתוך החדרים. אני רוצה להביא דוגמא אחת שאנחנו יודעים שהיא התרחשה. יש במעון מדיניות לפיה אסור לעשן סיגריות שהן אינן מסוג ‎TIME ומותר לעשן רק סיגריות מסוג ‎TIME.
היה מקרה שבו נערה שיצאה מהמעון הביאה איתה סיגריות מסוג אחר והיא החביאה אותן בתוך המעון. כשהדבר התגלה היא אוטומטית נכלאה בחדרה לשלושה ימים כעונש. לדעתנו זהו דבר מאוד מאוד מקומם וזוועתי. זה חלק מסוג הטענות שעלו שם.

טירטורים
עו"ד סוניה בולוס: הדוגמא השנייה היא בנושא הניקיון היסודי. אחד המדריכים ביקש מהנערות לקרצף את הקירות. לאחר מכן נעשתה בדיקה ונמצאה שריטה בקיר ולכן הנערות התבקשו שוב לקרצף את הקירות. אלו דברים מאוד מקוממים. אני מעדיפה שאנחנו נתמקד בדיון הזה בנושא הכליאה שלדעתנו הוא הנושא הכי חמור. צריכים להיות נהלים ברורים בנושא הזה כדי שאנחנו נדע מתי משתמשים בעונש הזה.

כליאה בחדר פסק זמן, כליאה בכלוב
עו"ד סוניה בולוס: ישנו חדר שנקרא "פסק-זמן" אליו מפנים נערות שנכלאות. אנחנו שמענו משני גורמים טענה לפיה יש כלוב שבו נעשה שימוש כשהנערות היו מתפרעות. אבל נושא הכליאה בתוך החדר של הנערה הוא דבר שבשגרה כשכל פעם מישהי עושה משהו שהוא לא בסדר.
אנחנו הבנו שיש חדר "פסק זמן" וישנו החדר של הנערה בו נועלים את הנערה עצמה. כליאה של נערה בחדר שלה לשלושה ימים רק בגלל שהיא עישנה סיגריה שהיא לא מסוג ‎TIME, הוא דבר מאוד חמור שפוגע בכבודן של הנערות.


אין לנערות ייצוג משפטי, מונעים מהנערות לעיין בתיקים המשפטיים שלהן
עו"ד סוניה בולוס:
רוב הדברים שנוסחו בגוף המכתב הם דברים חשובים. למשל, נושא ייצוג המשפטי של הנערות. הנערות נקלטות במעון ולאחר מכן יש דיונים שונים. אנחנו חושבים שמאוד חשוב שהנערה תהיה מיוצגת על ידי עו"ד כדי שהיא תוכל לנסח את הצרכים שלה בצורה הכי יעילה.
ישנו גם נושא הפרטיות. אין לנערות שם פרטיות, הן לא יכולות לעיין בתיק שלהן. אין נהלים ברורים מתי כן אפשר לעיין ובאיזה סוג של חומר כן אפשר לעיין.

העדר דווח ופיקוח
עו"ד סוניה בולוס: אנחנו שמענו עוד טענה לפיה לפעמים האנשים שמחליטים לכלוא את הנערה בתוך החדר שלה, לא מדווחים לממונים עליהם. אין דיווח ואין מנגנון של פיקוח ובדיקה. אף אחד לא בודק איך הדברים מתנהלים שם.

פגיעה בפרטיות
עו"ד סוניה בולוס: נושא הפרטיות הוא מאוד חשוב. יש משוב קבוצתי בו המדריך או העובדת הסוציאלית מספרים לכולם איך הנערה התנהגה ושההתנהגות שלה לא הייתה נאותה. זה דבר שפוגע בפרטיות של כל נערה ששוהה שם. אין משוב אישי, מדובר במשוב קבוצתי.

ענישה על דיבור בשפת האם
עו"ד סוניה בולוס: לא רק זה, אנחנו שמענו שנערה שמדברת בשפת האם שלה מקבלת עונש. נערה ערביה המדברת עם חברתה בערבית מקבלת עונש. יש הוראה ברורה לפיה צריך לדבר אך רק בעברית. יש צורך להעסיק עובדת סוציאלית ערבייה במעון שיכולה לתקשר בצורה יותר יעילה עם הנערה הערבייה שנמצאת שם.

קישורים:
התקבלו רוב הטענות של האגודה לזכויות האזרח בעניין "צופיה" לנערות במצוקה
  • התקבלו רוב הטענות של האגודה לזכויות האזרח בעניין "צופיה" לנערות במצוקה

    יום רביעי, 24 ביוני 2009

    עצומה - הקמת ועדת חקירה ממלכתית לפיצוי נפגעי משרד הרווחה

    בדו"ח שפרסם בית המשפט העליון באירלנד במאי 2009 עולה כי במוסדות הכנסייה התבצעו הכאות מתמשכות, אונס והשפלות של התלמידים. ההטרדה מינית והאונס התרחשו בייחוד במוסדות שיועדו לבנים בלבד. בקרב הבנות, במוסדות שיועדו לבנות, ובהן הפיקוח נעשה בידי נזירות, התרחשו פחות מעשי הטרדה מינית, ואולם, הבנות סבלו מהשפלות ומתקיפות לעתים קרובות.
    ממצאי החקירה הובילו לדרישה ציבורית להעניק פיצויים נרחבים לכ- 30,000 קורבנות. מעריכים במדינה שהכנסייה תעניק מעל מיליארד אירו פיצויים, שיועברו לקרן שייזום ראש הממשלה.
    .
    בישראל המצב קשה יותר. העוול שנגרם לאלפי משפחות המטופלות ע"י משרד הרווחה. מתחיל מהפגישה הראשונה עם פקיד הסעד בלשכת הרווחה, דרך ועדות רווחה שונות, בתי משפט לענייני משפחה ונוער, פנימיות מעונות, ועוד מסגרות השמה חוץ ביתית, והפליטה מהטיפול וההשגחה של משרד הרווחה.
    בנוסף שיעור הילדים שמשרד הרווחה בישראל מוציא מביתם להשמה חוץ ביתית, גבוה בהרבה מאשר המקובל במדינות העולם המערבי.
    .
    ממצאי ועדת סלונים נבו שפורסמו במאי 2009, הצביעו על ליקויים מהותיים בעבודתם של פקידי הסעד העוסקים בענייני נפשות וחריצת גורלות של משפחות.בעלי הדין שעניינם נבדק על ידי פקידי הסעד, אינם מקבלים את התסקיר שנכתב בעניינם, ואינם יכולים לערער עליו, אלא לאחר שהוגש לבית המשפט המקבל את המלצות התסקיר בד"כ במלואן; הכרות מוקדמת עם אחד מבעלי הדין במסגרת תפקידן כעובדת סוציאלית; פקידת הסעד משמשת כחוקרת אך גם מתערבת טיפולית במשפחה; כתיבת תסקירים ללא מעקב, פיקוח, בקרה, תיעוד, ללא קיום הוראות התע"ס, ללא אבחנה ברורה בין עובדות לדעות, לא ברור תמיד מה המקור לקביעות עובדתיות חשובות, ובמקרה הצורך - אלו בדיקות נעשו כדי לאושש או להפריך אותן; פקידי הסעד חוקרים את בעלי הדין מבלי ליידע אותם כי חובת הסודיות והנאמנות של היותן עובדות סוציאליות אינה תקפה יותר.
    דו"ח סלונים ציין, ומשרד הרווחה אישר בהודעתו, כי בתי המשפט מייחסים לתסקירים חשיבות גבוהה, ורואים בהם "סוף פסוק".
    גורלם של ילדים ומשפחות נקבע על סמך התסקיר אשר נעשה באופן לקוי, ומאושר כמעט תמיד ע"י בתי המשפט באמצעות צווים. התמונה המצטיירת היא עוול לאזרח לאורך שנים, וחוסר צדק..
    דו"ח מבקר המדינה על רשות חסות הנוער של משרד הרווחה מצא ליקויים מהותיים בהתנהלות הרשות.
    מאות בני נוער המתינו חודשים ארוכים להשמה במעונות הרשות, אף שהיה בכך כדי לסכן אותם ואת סביבתם; מחסור קשה במדריכים חינוכיים ובעובדים סוציאליים פגע בטיפול בחוסים ובהשגחה עליהם עד כדי סיכונם; ההכשרה המקצועית שניתנה לחוסים לא היה בה כדי למלא כראוי את צורכיהם; חלו ליקויים במערך הפיקוח המחוזי והארצי על המעונות; לא בוצע מעקב אחר רוב בוגרי המעונות, כנדרש בחוק הנוער; חל משבר עמוק ביחסי העבודה בקרב בכירים ברשות, והוא נמשך שנים ופגע בניהול המעונות ובפיקוח עליהם.
    הרשות היא מסגרת ההשמה החוץ ביתית המושקעת ביותר, הקרובה והכפופה למשרד הרווחה, ואם בארזים נפלה שלהבת, מה יגידו אזובי הקיר.
    .
    בנוסף מתפרסמים מעת לעת כתבות על אזרחים בודדים או קבוצות שנפגעו ע"י מוסדות הרווחה. ידועה כתבת התחקיר "תינוק בגולאג ישראלי" שבו מסופר על תינוק נורמלי שנחטף מיד עם היוולדו, ונשלח כעבור מספר שנים, לעשרות שנים למוסד מפגרים.
    .
    מן הראוי כי בישראל נאמץ את מה שעשו אזרחי אירלנד לטובת ילדיהם, ולמען עתידם. יש להקים ועדת חקירה ממלכתית על נפגעי משרד הרווחה ופיצויים. התועלת מוועדת חקירה ממלכתית כזאת תהיה בעיקרה לכלל אזרחי ישראל, איכות החיים, והכלכלה.
    .
    חתמו על העצומה - הקמת ועדת חקירה ממלכתית לפיצוי נפגעי משרד הרווחה

    קישורים:

    יום ראשון, 21 ביוני 2009

    ועדת חקירה ממלכתית לפיצוי נפגעי משרד הרווחה

    במאי 2009 פורסם בהארץ על כמרים ונזירות קתולים שהתעללו באלפי ילדים במוסדות חינוכיים של הכנסייה באירלנד.
    התעללות במוסדות של ילדים בסיכון באירלנד
    בדו"ח שפרסם בית המשפט העליון באירלנד עולה כי במוסדות הכנסייה התבצעו הכאות מתמשכות, אונס והשפלות של התלמידים. ההטרדה מינית והאונס התרחשו בייחוד במוסדות שיועדו לבנים בלבד. בקרב הבנות, במוסדות שיועדו לבנות, ובהן הפיקוח נעשה בידי נזירות, התרחשו פחות מעשי הטרדה מינית, ואולם, הבנות סבלו מהשפלות ומתקיפות לעתים קרובות.
    מדובר ביותר מ-30 אלף ילדים בסיכון שהוערכו כמועדים להידרדר לפשיעה או כאלה ממשפחות שאינם מתפקדות - הגדרה אשר כללה לעתים קרובות גם אמהות חד-הוריות - נשלחו לרשת של מוסדות חינוכיים שנוהלו בידי הכנסייה מתחילת שנות ה-30 ועד לשנות ה-90, אז נסגרו המוסדות האחרונים.
    ממצאי החקירה הובילו לדרישה ציבורית להעניק פיצויים נרחבים לקרבנות. מעריכים במדינה שהכנסייה תעניק מעל מיליארד אירו פיצויים, שיועברו לקרן שייזום ראש הממשלה, בראיין קאוון.
    אזרחי אירלנד הקימו ועדת חקירה ממלכתית על מנת לחקור ההתעללות בילדים בסיכון במוסדות המדינה, על מנת להפיק לקחים, ולפצות את הילדים בסיכון שנפגעו.
    .
    מה קורה בישראל
    דו"ח מבקר המדינה על רשות חסות הנוער מצא ליקויים מהותיים בתפקוד הרשות.
    .
    מן הראוי כי בישראל נאמץ את מה שעשו האירים לטובת ילדיהם, ולמען עתידם. יש להקים ועדת חקירה ממלכתית על נפגעי משרד הרווחה ופיצויים.

    קישורים:

    ראשון לציון - המוסר הכפול של מערכות החינוך והרווחה

    יוני 2009 - המאמר "עכשיו הגזמת, עכשיו לא" רותם גביש, רונן דמארי , MYNET, על המוסר הכפול של פקידי האגף לשירותים חברתיים, ומערכת החינוך בעיריית ראשון לציון.

    לפני שנה התלוננו הורים על אלימות מורה כלפי בנם והמנהלת לא בדקה את התלונה בנימוק שהילד מגזים בתיאוריו. לעומת זאת, כאשר סיפר הילד שבמשפחתו מתנהגים כלפיו באלימות, הגיש בית הספר תלונה במשטרה נגד אביו. מחזיקת תיק החינוך בעיריית ראשל"צ: "כל פנייה נבדקת באופן יסודי"

    תלונות כפולות: תלמיד בבית ספר בראשל"צ התלונן בפני הוריו על אלימות לכאורה כלפיו מצד מורתו. בית הספר לא בדק את תלונתו בטענה שייתכן והילד הגזים בתיאוריו. אבל כאשר סיפר הילד על אלימות לכאורה של הוריו כלפיו, לא חשבו בבית הספר שאולי הוא מגזים והגישו תלונה במשטרה על כך שאביו של התלמיד מכה אותו לכאורה.

    התלמיד סובל לטענת ההורים מבעיות קשב וריכוז. בתחילת כיתה א' החליטה המורה, בניגוד לבקשת ההורים, להושיב אותו רחוק מהלוח. במהלך השנה, כאשר התקשה בקריאה והמורה ציינה זאת, התרגז התלמיד והטיח את קלמרו בשולחן. לטענת הוריו תגובת המורה הייתה אלימה והיא משכה לכאורה בשיער של בנם. מנהלת בית הספר אמרה להורים שפנו אליה בעקבות המקרה כי ייתכן שהילד מגזים. ההורים החליטו למנוע מהילד עוגמת נפש ולא התלוננו במשטרה על אלימות המורה.

    הוריו טוענים, שהילד הוא הנפגע העיקרי מהגשת התלונה במשטרה ושכבר אין לו מוטיבציה ללמוד. "אני אפס, המורה לא אוהבת אותי", הוא אומר. לדברי הוריו, חברים הפסיקו לבלות איתו אחר הצהריים והוא נושא בתחושת אשמה גדולה על פגיעתו כביכול במשפחתו. אם לא די בכך, הוא עדיין יושב רחוק מהלוח ובקביעות לא מספיק להעתיק את כל מה שנכתב עליו.

    מהמשטרה נמסר בתגובה: "הדיווח הגיע בעקבות תלונת הילד לגורם חינוכי. באמצעות פקידת סעד בוצעה חקירת ילדים מיוחדת, שבעקבותיה נחקר האב באזהרה, בחשד להכאת בנו. התיק עדיין בחקירה".
    ממשרד החינוך נמסר: "מבדיקת הנושא עולה, כי מדובר במורה מקצועית ומוערכת בבית הספר. לא הייתה כל פנייה מצד ההורים וכן לא הועלתה כל בעיה בפני ההנהלה".

    מחזיקת תיק החינוך בעיריית ראשל"צ, עו"ד ליאל אבן זוהר, מסרה: "אנחנו לא מטייחים דבר. כל פנייה נבדקת באופן יסודי מול משרד החינוך. קיבלתי פנייה מההורים והנושא טופל באופן מיידי מול משרד חינוך".
    המורות סרבו להגיב לנושא. מקורב למורה שדיווחה על המקרה מסר: "הייתה חובת דיווח. המורה נאמנה לבית הספר ולתלמידים"

    נקודות:
    • עיריית ראשון לציון מטילה אימה על הורים באמצעות שירותי הרווחה.
    • כאשר מורה בבית ספר של עיריית ראשון לציון מתנהג באלימות לילד, נקלה הדבר בעיני העירייה. אולם על כל דווח של אלימות לכאורה של הורים על ילדים, העירייה נוקטת מיד בהליכים פליליים תוך גרימת נזק לתלמיד ומשפחתו.
    • פקידת הסעד בחקירה כיוונה נגד ההורים, אך התעלמה מאלימות המורה.
    קישורים:

    יום שישי, 19 ביוני 2009

    נתניה - המוסר הכפול של הפקידים בלשכת הרווחה

    ידוע ספורה של בנצ'י, אם חד הורית, שהרווחה לקחו את שלשת ילדיה עקב תאונה של פציעה קלה שארעה לאחד הילדים. שירותי הרווחה מיהרו והוציאו מרשותה את שלשת ילדיה הקטנים בני ארבע, שש, ותשע, בטענה כי היא מזניחה אותם. בנצ'י שהיתה אז רק ארבע שנים בארץ טוענת שלא הוסבר לה דבר.
    אירוע נוסף הוא סיפורה של אם שתינוקה אושפז ל-4 ימים. לא כדי לבדוק אותו - כדי לבדוק אותה. בלי משפט, בלי עדויות, בלי החלטה של שופט – שפכו את דמם והפכו אותם להורים מתעללים. "אולי הרבצנו ולא התכוונו, אולי בלהט העניינים? ".
    .
    מה קורה כאשר מתרחשת תאונה הרבה יותר חמורה לפעוט במעון יום של העירייה, מה עושים אז שירותי הרווחה?
    מתברר שלא הרבה.
    .
    להלן המאמר ''התינוק נכווה, עיריית נתניה לא חקרה'' , אלכסנדר כץ , קקטוס , יוני 2009
    פעוט שנכווה במעון יום בדרום העיר לאחר שנשפך מים רותחים מקומקום חשמלי, תובע 2.5 מיליון ש' מהעירייה וממשרד התמ"ת. הוריו: עדיין לא נערכה חקירה מקיפה בנושא ולא הופקו לקחים
    .
    שנתיים חלפו מאז פעוט בן שנה נכווה באורח קשה במעון יום בדרום העיר, אולם עד כה לא נערכה חקירה מקיפה של העירייה, המשטרה או משרד התמ"ת (התעשייה, המסחר והתעסוקה). כך עולה מתביעה שהגישו לבית משפט השלום בנתניה, הורים לפעוט נגד המעון בו שהה הפעוט, נגד חברת הביטוח של המעון, ונגד עיריית נתניה והאגף לתעסוקה ומעמד האישה במשרד התמ"ת. ההורים, באמצעות עורכת הדין מיטל פורמן, טוענים כי עד כה לא הופקו לקחים מהאירוע הקשה, וגם משמיעים טענות קשות על אפליה - המקרה אירע בשכונת מצוקה ובתביעה נטען לזלזול על רקע זה.

    מהתביעה עולה כי בית החולים שניידר, שם אושפז הקטין שסבל מכוויות קשות בפלג גופו העליון, פנה למשרד הרווחה "בבקשה לחקור את האירוע האמור, בחשד לרשלנות והזנחה של הילדים השוהים במעון היום". עובדת סוציאלית מבית החולים אף הבהירה לאמו של הקטין כי משרד הרווחה יפנה למשטרה במטרה שגם שם יחקרו את האירוע.

    חקירת משטרה כזו אכן נערכה, אולם נמצא בה כי הגננת אינה אשמה במקרה. הסייעות שעבדו באותה תקופה במעון כלל לא נחקרו. בתביעה שהוגשה נטען כי עד יום הגשתה לא נערכה חקירה כיאות של עובדי המעון על ידי עיריית נתניה או משרד התמ"ת. "הכיצד תינוק הצליח להגיע לכבל של הקומקום החשמלי, ומדוע הונח מלכתחילה קומקום חשמלי במקום בו ישנה גישה חופשית לילדים ולתינוקות השוהים במעון, על אף כי הסכנה הינה ידועה וצפויה מראש, וחמור מכך, כבר אירעו אירועים דומים בעבר, במעונות שונים ברחבי הארץ ואולם הלקח לא נלמד והסכנה הממשית לא הופנמה על ידי מי מעובדי המעון".

    שנה אחרי הגשת התביעה – והתאונה לא נחקרה
    עד היום, כשנה לאחר הגשת התביעה, טרם נערכה חקירה של העירייה ומשרד התמ"ת. מכתבי ההגנה שהוגשו על ידי העירייה ומשרד התמ"ת עולה כי כל אחד מהגופים מגלגל את האחריות לפתח האחר, בעוד שהמעון וחברת הביטוח כלל לא הגישו כתב הגנה. זאת ועוד, לפי התביעה בחלוף הזמן התברר לאמו של הפעוט כי משרד הרווחה כלל לא פנה למשטרה, מה שאילץ אותה לגשת לתחנה ולהגיש תלונה בעצמה. גם לאחר מכן, לפי המשטרה, "תשאול בסיסי שערכה המשטרה גילה כי עובדי המעון לא ידעו להסביר האם הכוויות נגרמו כתוצאה משפיכת תכולתו של הקומקום החשמלי או שמא אחד מעובדי המעון עבר עם כוס מים חמים שהתהפכה ותכולתה נשפכה על התובע". עורכת הדין פורמן טוענת כי הצילומים של הפעוט עם הכוויות מיד לאחר האירוע המזעזע שוללות את ההנחה כי מדובר בכוס אלא במיכל כלשהו בעל קיבולת גדולה יותר של נוזלים.

    בתביעה נטען עוד כי "השארתו של קומקום מים רותחים בקרבת ילדים קטנים, גם באם מי מעובדי המעון נמצא בסמוך לילדי המעון, הינו מעשה רשלני... צוות המעון היה יכול לצפות מבעוד מועד ולנקוט אמצעי זהירות סבירים למנוע את הנזק הצפוי ללא כל מאמץ חריג. ואולם, צוות המעון לא נקט באמצעי הזהירות הדרושים לקידום הסכנה הצפויה מקומקום חשמלי, בשים לב לגילם הרך של השוהים במעון".

    בנוסף נטען כי הפעוט פונה מהמעון מאוחר מדי לקופת חולים סמוכה לשם קבלת טיפול רפואי, מאחר שעובדי המעון, ובכלל זה הגננת והסייעות, המתינו לאימו ולא העניקו לו כל עזרה ראשונה או הזעיקו עזרה רפואית מקצועית. "מדובר בתינוק שבאותה העת היה בן פחות משנה", טוענת עו"ד פורמן, "כך שמטבע הבריאה הינו בעל עור רגיש יותר לשינויים קיצוניים של טמפרטורות".

    הנזק לפעוט היה קשה. לפי התביעה שעדיין מונחת בבית משפט השלום בנתניה, לפעוט נגרמו כוויות מדרגה ראשונה ושנייה בפניו ובבטנו, וגם לאחר שחרורו מבית החולים הוא עודנו מטופל כירורגית במטרה לטשטש את סימני הכוויות שנותרו בבטנו "וייוותרו לו למשך שארית חייו", לשום כתב התביעה. עורכת הדין פורמן אמרה השבוע כי הפעוט, היום בן שנתיים, עודנו סובל מהטראומה בגין המקרה, "טראומה המתבטאת במצוקה נפשית של ממש כל אימת שהוא נתקל במים", עד כדי כך שהוריו נאלצים "להמחיז מיני מחזות, על מנת שיואיל להיכנס לאמבט לשם רחצה... כל אימת שמנסים לרחצו הוא נכנס להיסטריה של ממש, לרבות בכי תמרורים עד שחום גופו עולה מן הלחץ הנפשי בו הוא שרוי".

    טענה נוספת: אפליה
    בתביעה נטען גם לאפליה על רקע סוציו אקונומי, מאחר שהאירוע התרחש במעון בשכונת מצוקה בדרום העיר. "במצב דברים, בו מיקומו של מעון היום, מעיד על רמת האמפתיה וההתייחסות הניתנת לאירוע רשלני כה חמור וכה מצער בתוצאותיו, לא נותר אלא לשאת תפילה כי אירוע חמור שכזה לא יחזור על עצמו. לא יהיה זה מיותר לצפות כי אילו אירוע כזה היה מתרחש באחת משכונות היוקרה בעיר ואו בארץ, הרי שהחקירה בנושא הייתה לכל הפחות בעיצומה. מעשיהם של העירייה ומשרד התמ"ת מותירים טעם מר של אפליה על רקע סוציו אקונומי נמוך, והתנהגותם זו משיבה את מערכת האכיפה אל ימים אפלים בהיסטוריה התרבותית". בתביעה נטען גם הפרט החמור ולפיו בתחילה ניסו הנתבעים להפיל את האשם על ההורים, בטענה שהיו צריכים לבדוק נוכחות של הפיקוח במקום.

    עורכת הדין פורמן אמרה השבוע לפורטל "קקטוס" כי "האמת היא שכתב התביעה מדבר בעד עצמו גם היום. אני יכולה רק לומר שעברה שנה וכלום לא השתנה. הפעוט עדיין סובל, טרם נערכה חקירה, והעירייה ומשרד התמ"ת מגלגלים את האחריות זה לפתחו של האחר, וחבל שכך".

    מהעירייה טרם נמסרה תגובה. ממשרד התמ"ת נמסר: "הנושא נמצא בערכאות משפטיות. ככל הידוע המעון אינו בפיקוח משרד התמ"ת נכון להיום אולם אנו עורכים בירור מקיף בדבר זהות מפעיל המעון".
    .
    נקודות:
    • למרות האירוע החמור של סיכון חיי הפעוט, עובדי המעון לא העניקו לפעוט עזרה ראשונה והמתינו לאימו.
    • עיריית נתניה מסכנת את הילדים במעונות היום בכך שאינה מפיקה לקחים מתאונות חמורות.
    • עיריית נתניה אינה מטפלת באופן ראוי במקרה בשל אפליה.
    • עיריית נתניה לא דווחה על התאונה הקשה של הפעוט למשטרה.

    קישורים:

    יום חמישי, 18 ביוני 2009

    צרור עצות לפקיד הסעד המתחיל, ותיק - מסמך לא רשמי

    הלקוח נגדך ומהווה גורם סיכון למערכת
    זכור כי הלקוח נגדך. אתם הולכים לבית משפט, ושם יאשר השופט את המלצותיך: פגיעה בזכויותיו, בחירותו, בבריאות הפיסית והנפשית שלו, ושל יקיריו, משפחתו.
    הוא יעשה הכל כדי להתגונן, כלומר הוא מהווה סיכון להמלצותיך, ליוקרתך, למה שמצפים ממך, לאינטרסים של עמיתיך.
    .
    לשונך היא הנשק הטוב ביותר
    דבר אל הלקוח בלשון קשה, אמור לו, ועליו דברים בוטים בנוכחותו, או שאינו נוכח. כתוב דוחות ותסקירים חריפים וקשים. בשום אופן אל תעודד אותו כדי לסייע לו. זכור, דברי עידוד שיצאו מפיך, יהיו רק כדי להכשיל את הלקוח בשלב מאוחר יותר.
    הכבד את הדברים הנקלים אם הם נגדו, והזנח או הסתר את הדברים והמעשים שהם לטובתו.
    זכור ככל שיגיע יותר מרוסק למשפט ולוועדות , עבודתך, עבודת הצוות, ועבודת השופט תהיה קלה יותר.
    .
    אבחונים
    האבחונים השונים לרבות הפסיכיאטריים והפסיכולוגים הם ידידייך הטובים. דרוש מהלקוח ובני משפחתו לעבור אבחונים אלו, בטוח ימצאו משהו, זה יעסיק את הלקוח, יגרום לו הוצאות כספיות, ויחליש את כושר ההתנגדות שלו. אבחונים רעים על הלקוח יחזקו את עמדותיך בבית המשפט, ויחלישו את הלקוח ועמדותיו.
    האבחונים גם יסייעו לעמיתייך במסגרות ההשמה החוץ ביתית, אשר יקבלו את הלקוח. הוא יהיה יותר נוח לשליטה.
    .
    החיסיון
    נצל את החיסיון. אתה פועל הרחק מהביקורת הציבורית. אתה יכול לעשות, ולכתוב מה שתרצה בלי לתת דין וחשבון לאף אחד.
    .
    פלוט את ה"בעיה" אל מחוץ לקהילה
    אל תשכח את עמיתיך בלשכת הרווחה. הם עובדים קשה מאוד ואין להם זמן לעוד מטופל. וודא שהמלצתך תהיה תמיד לפלוט את הלקוח להשמה חוץ ביתית, מחוץ לקהילה, לפנימייה, משפחת אומנה, מרכזי חירום, מרכזי אשפוז פסיכיאטריים ועוד, בשביל זה אתה מטפל בתיק.
    גם בעירייה לא יראו בעין יפה אם תעמיס את אחד מאגפי העירייה במטופל עם בעיות.
    אל תשכח: אתה עובד עירייה. אל תירק לבאר ממנה אתה שותה.
    .
    אתר לקוחות חדשים כל הזמן
    זכור מה עמיתיך ממשרד הרווחה, מהפנימיות, מרכזי חירום, ושאר המוסדות, מצפים ממך: עוד ועוד לקוחות. כל יום מתפנות שם מיטות. על כל מטופל הם מקבלים כסף. הם ממתינים.
    אם לא תמצא מספיק לקוחות, מה תציג בדוח מנהלים בסוף שנה.
    יום אחד תרצה להחליף מקום עבודה, להתקדם, ואז תצטרך אותם. אל תשכח כי עמיתיך ממשרד הרווחה הם המנחים המקצועיים שלך, ומטפלים בתלונות עליך. באפשרותם לגרום לפיטוריך.
    .
    בחר לקוחותיך בחכמה, ועבודתך נוחה
    אל תבחר לקוח שהוא בן של עורך דין "כריש", או בן של שופט, או כל אחד שיכול להתמודד מולך. בחר ילד, תינוק טוב ורך, בנים של עולים חדשים, עם קשיי שפה, בעלי מצב כלכלי קשה, חד הוריות. אלו יותר נוחים ל"טיפול". השתדל לבחור ילדים טובים וממושמעים. אל תשכח שעמיתיך בפנימיות, משפחות אומנה, וכו', מעדיפים כאלו משום שהם צריכים להתמודד איתם יום יום.
    .
    המקרים הקשים באמת מעטים מאוד
    אם נהיה כנים, יש מקרים קשים באמת שבהם ההשמה חוץ ביתית עדיפה, אך אלו מעטים מאוד, ולא יספיקו למלא את מכסות ההשמה החוץ ביתית הנדרשת לפרנסת עמיתייך.
    .
    השופט בצד שלך
    זכור, עליך למסור לשופט בדו"ח/תסקיר, המלצות חד משמעיות וברורות, והוא יאשר אותן. השופט אינו מתעניין בעובדות ובמסקנות, אין לו זמן לזה, הוא עמוס מידי. לעולם אל תכתוב לו דו"ח עם הדילמות וללא המלצות חד משמעיות, זה ידרוש ממנו לשפוט, לעבוד קשה. המלצותיך הם צווים שיפוטיים של הוצאת הקטין מהבית, או טיפול כפייתי כלשהו, אחרת בשביל מה אתה קיים.
    .
    רשום בדוחות כל מה שעולה על רוחך
    אינך נדרש לאמת או לנסות להפריך את מה שאתה שומע, כתוב בדוח/ תסקיר כל מה שמקדם את המטרה, דאג לכתוב כמה שיותר דברי ביקורת ועלילות על הלקוח. אף אחד לא ישאל אותך, או יחקור אותך על מה שכתבת, כי לאף אחד אין זמן ו"ראש" לעניינים אלו. ככל שתכתוב יותר השמצות והכפשות על הלקוח זה יסייע לשופט לאשר את המלצותיך.
    .
    בהילות
    פעל בבהילות. צור את הרושם שאתה מציל חיי חסרי ישע מידי איזה אדם מסוכן. הפתעת הלקוח עשויה לגרום לו להיכשל בתגובתו, יהיה לך עוד דבר לרשום בתיק.
    הבהילות תיצור בלבול אצל הלקוח, עד שהוא יבין מה קורה תוכל להגיש בקשה לצו, ואז ילדיו/ יקיריו יהיו רחוקים ממנו.
    הבהילות גם תגרום ללקוח הוצאות כספיות גבוהות.
    .
    חלוקת אחריות
    שתף את הממונים והעמיתים בהחלטותיך, ועדת החלטה, פקידת סעד מחוזית, ראשית. ככל שיותר שיותר "מומחים" מעורבים בתהליך כך הוא בלתי הפיך. אף אחד לא יוכל לבוא אליך בטענות כי כולם היו מעורבים.

    תלונות נגדך
    אם הלקוח ירצה להתלונן נגדך, שתף עימו פעולה, ממילא לא יצא מזה מאומה. הסר דאגה מליבך, המערכת מגבה אותך לחלוטין. אתה יכול לעשות מה שאתה רוצה. אתה חיוני למערכת, אתה מספק, ילדים, קשישים, ואנשים עם מוגבלויות, לפרנסת מוסדות, פנימיות, מעונות, ועוד.

    זכור: מי שלא דואג לעצמו, אף אחד לא דואג לו

    יום רביעי, 17 ביוני 2009

    נהריה - אנשי מבקר המדינה בודקים את אגף הרווחה

    מאי 2009 - הידיעה: אנשי מבקר המדינה בודקים את אגף הרווחה , MYNET , אדי גל
    .
    אנשי המשרד, בודקים גם את הקשר בין עמותת "הקרן לפיתוח נהריה", בראשה עומד ראש העיר, ובין אגף הרווחה. העירייה: זו ביקורת שגרתית.
    .
    אנשי משרד מבקר המדינה עורכים בדיקת עומק לגבי תפקוד אגף הרווחה בעיריית נהריה. ביום רביעי הגיעו אנשי המשרד לעירייה והחלו לשוחח עם עובדי האגף במגוון נושאים.

    ל-mynet נודע כי הנושא המרכזי שנבדק בידי אנשי משרד מבקר המדינה הוא הקשר בין עמותת "הקרן לפיתוח נהריה", בראשה עומד ראש העיר, ז'קי סבג, ובין אגף הרווחה של העירייה.

    בחודש ספטמבר 2007 פנה סגן ראש העיר דאז של עיריית נהריה, עו"ד אושרי שלוש, בתלונה חמורה לגבי תפקוד מחלקת הרווחה והקשר בינה לבין הקרן לפיתוח נהריה.

    במכתב שהופנה לשר הרווחה, יצחק הרצוג, והעתקים ממנו נשלחו למבקר המדינה, השופט בדימוס מיכה לינדנשראוס ולמנהל המחוז של משרד הרווחה, יהודה פוקס כתב שלוש: "מחלקת הרווחה בנהריה פועלת בשירות הקרן לפיתוח נהריה.

    בפועל ישנו טשטוש בין פעולות העמותה הנ"ל ופעולות מחלקת הרווחה, כך שעובדי עירייה (מחלקת רווחה, רכש, מחסן ועוד) נאלצים, במודע או שלא במודע, ברצונם ובניגוד לרצונם, להפוך לפעילי בחירות של ראש העיר
    ".

    במכתב נטען עוד כי "ראש עיריית נהריה נוקט 'שיטת סלאח שבתי' ועושה שימוש בוטה ופוליטי במנוגד למנהל תקין באמצעי העירייה ועובדי העירייה בשנת בחירות, תוך ניצול ציני של מצוקת תושבי נהריה הנזקקים לשירותי מחלקת הרווחה".

    ל-mynet נודע כי אנשי משרד מבקר המדינה ביקשו להגיע עוד קודם לעירייה על מנת לערוך את הבדיקה, אבל בעקבות בקשה של המנהלת החדשה של האגף, אירית בוסידן, נדחתה הביקורת ליום רביעי בשבוע שעבר.

    מעיריית נהריה נמסר בתגובה: "מדובר בביקורת שגרתית שמנהל מבקר המדינה גם בערים אחרות. אין בזה שום דבר מיוחד".

    מרכז לבריאות הנפש טירת הכרמל - פיטורי עובדת שדיווחה על פגיעה במטופל

    מתוך דו"ח נציבות תלונות הציבור לשנת 2008, משרד הבריאות - פיטורי עובדת שדיווחה על פגיעה במטופל.

    העובדת מדווחת על התעללות, וסובלת ממסכת התנכלויות מהממונים
    המתלוננת עבדה ככוח עזר במרכז לבריאות הנפש טירת הכרמל מדצמבר 2003. באוקטובר 2006 דיווחה לממונים עליה כי אח שעובד בבית החולים התעלל באחד המטופלים (להלן - האירוע). לטענת המתלוננת, לאחר שדיווחה על האירוע היא החלה לסבול ממסכת התנכלויות, וזו הסתיימה בפיטוריה באפריל 2008.
    המתלוננת טענה כי לפני הדיווח על האירוע היא קיבלה מהממונים עליה הערכות וחוות דעת חיוביות, ואילו לאחר האירוע החלה לקבל חוות דעת שליליות, ובתיקה האישי החלו להצטבר מכתבים המעידים לכאורה על ליקויים בעבודתה.
    .
    תגובת בית החולים - בתחילה היתה עובדת טובה, אחר כך לא טובה
    בית החולים טען כי אמנם המתלוננת קיבלה בשנים הראשונות לעבודתה הערכות עובד טובות, אך כבר באותה עת האחות הראשית וסגניתה העירו על שבמהלך העבודה היא עוסקת בעניינים שאינם נוגעים לעבודה. לדברי בית החולים, מינואר 2007 התקבלו במשרד האחות הראשית תלונות על ליקויים בתפקודה של המתלוננת, ובהן טענות ולפיהן היא חורגת מתחומי סמכותה ומקבלת החלטות הנוגעות למטופלים בלי לשתף בעניין את הממונים עליה, שלא כנדרש. כמו כן עמיתה לעבודה טענה כי המתלוננת פגעה בשמה הטוב. בעקבות כך קיבלה המתלוננת הערכות עובד "בינוניות מאוד", וביולי 2007 אף נכתבה עליה הערכת ממונה "לא טובה" במסגרת הליך לקידום בדרגה.
    .
    בירור הנציבות - חוות הדעת החיוביות בעיקרן שקיבלה המתלוננת לפני האירוע ובין חוות הדעת הבינוניות ואף הגרועות שקיבלה לאחר האירוע
    הבירור שעשתה הנציבות העלה כי עד האירוע היו הממונים על המתלוננת מרוצים מתפקודה; עובדים שונים בבית החולים תיארו את המתלוננת כאישה חמה המכבדת את המטופלים ומבצעת את המוטל עליה ואף יותר מכך, לעתים על חשבון זמנה הפנוי. כמו כן היא נתפסה כעובדת האומרת את כל אשר על לבה ומתריעה על ליקויים שהבחינה בהם.
    בית החולים התבקש להסביר את פשר ההבדל שבין חוות הדעת החיוביות בעיקרן שקיבלה המתלוננת לפני האירוע (ובכלל זה ההמלצה לקידום בדרגה) ובין חוות הדעת הבינוניות ואף הגרועות שקיבלה לאחר האירוע (ובכלל זה אי-מתן המלצה לקידום בדרגה), אך לא התקבל הסבר מניח את הדעת לכך: אמנם בתיקה אישי של המתלוננת תועדו מאז האירוע שלושה אירועים שהצדיקו לדעתה של אחראית המחלקה הוספת הערה לתיקה האישי, אך הנציבות לא השתכנעה שאירועים אלה הצדיקו את פיטוריה.
    בירור הנציבות העלה כי הכוונה לפטר את המתלוננת התגבשה כחודשיים-שלושה לאחר האירוע, ואולם מאחר שבאותה העת הודיעה המתלוננת לבית החולים שהיא הרה, והיא שבה לעבודה מחופשת הלידה רק בפברואר 2008, התעכבה הודעת הפיטורים ונמסרה למתלוננת רק באפריל 2008.
    .
    בדיקת האירוע היתה לקויה
    אשר לאירוע, לדברי בית החולים לאחר בדיקה ראשונית בעניינו נמסר למתלוננת כי לא נמצאו הוכחות חד-משמעיות להתעללות הנטענת, וכי היא רשאית להגיש תלונה במשטרה אם היא מוצאת לנכון לעשות זאת. ואולם בירור הנציבות העלה כי בדיקת האירוע הייתה לקויה אף שהאח שעליו הלינה המתלוננת נחשד בעבר בביצוע מעשים פליליים במטופלים.
    .
    המתלוננת פעלה בתום לב ודווחה על המעשים הפסולים והלא מוסריים
    בירור התלונה העלה שהמתלוננת הודיעה בתום לב, ועל פי נהלים תקינים על מעשים שהם לכאורה בגדר פגיעה חמורה בכבודו של אדם וביחסים שבין חולה למטפל. מעשים אלה, שהם לכאורה עברות פליליות (התעללות בקטין או בחסר ישע) הם כה פסולים ובלתי מוסריים שיש לראות בהם מעשי שחיתות.
    .
    לא היתה הצדקה לפיטורי העובדת
    נציב תלונות הציבור לא שוכנע כי כל השיקולים שעליהם התבססו חוות הדעת השליליות שנכתבו על המתלוננת לאחר האירוע היו ענייניים, וכי חוות הדעת האמורות לא הושפעו, בין היתר, מהרצון "להיפטר" מעובדת שאומרת את כל אשר על לבה ומתריעה בריש גלי על ליקויים שהבחינה בהם ובכך גורמת אי-נוחות לבית החולים. לא נמצא אפוא כי בעת שהוחלט לפטר את המתלוננת הייתה לבית החולים הצדקה סבירה ומספקת לעשות כן.
    .
    מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור הוציא צו להגנת המתלוננת ובו ציווה כי פיטוריה יבוטלו
    נוכח מסקנות הבירור, כאמור לעיל, הוציא מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור צו להגנת המתלוננת ובו ציווה כי פיטוריה יבוטלו, וכי היא תועבר לתפקיד אחר במשרד הבריאות, באופן שלא ייפגעו שכרה ותנאי עבודתה ותוך שמירה על זכויותיה כעובדת המשרד ממועד פיטוריה ועד מועד החזרתה לעבודה.
    .
    בית החולים בדק את האירוע באופן לא ראוי
    נוסף על כך העיר הנציב לבית החולים על שהבדיקה הלא ראויה של האירוע מעידה על היעדר עידוד של עובדים לחשוף מעשים בלתי תקינים ובלתי מוסריים במקום עבודתם, ועל היעדר תמיכה בעובדים המבקשים לעשות כן, וכן על נטייה של בית החולים שלא לטפל באופן ממצה במידע על מעשים כאלה הנעשים לכאורה בבית החולים.
    משרד הבריאות קיים במלואו את הצו שהוציא הנציב.

    קישורים:

    יום שלישי, 16 ביוני 2009

    מינוי אפוטרופוסים לחסרי ישע ע"י רשויות הרווחה - תאגיד אפוטרופוסות "קרן דורי דורות" חשוד שהוציא כספי חסויים שלא כדין

    יוני 2009 - חוקרים משטרתיים ומפקחי האפוטרופוס הכללי פשטו הבוקר על משרדי תאגיד האפוטרופסות "קרן דורי דורות" וחברה נוספת אשר פעלו, על פי החשד, להוציא כספים שלא כדין מחשבונות החסויים עליהן היתה הקרן אחראית. מדובר באפוטרופוסים הממונים בהמלצת פקידי הסעד של לשכות הרווחה העירוניות. פקידי הרווחה אינם בודקים מאומה אודות האפוטרופוסים בידיהם הם מפקירים את החסויים, וכן אינם מבצעים פיקוח ומעקב לאחר המינוי.
    חשדות להתנהלות בלתי תקינה של קרן דורי דורות
    חוקרי יחידת ההונאה של מחוז מרכז במשטרה, ביחד עם מפקחי האפוטרופוס הכללי, פשטו הבוקר על משרדי תאגיד האפוטרופסות "קרן דורי דורות" וחברה נוספת אשר סיפקה, על פי החשד, שירותים שונים לאפוטרופא (חברה מנהלת של נכסי חסויים) כנגד תשלום מופקע מחשבונות החסויים.
    הפשיטה נעשתה בעקבות חשדות להתנהלות בלתי תקינה בכספי החסויים. במסגרת הפשיטה נתפסו מסמכים שונים המתייחסים לניהול ענייניהם הכספיים של החסויים שהקרן מונתה כאפוטרופא עליהם. ניהול כספי החסויים הופרט והוא מנוהל בידי חברות פרטיות.
    נכון להיום מפקח האפוטרופוס הכללי על עניינם של כארבעים אלף חסויים, מרביתם נמצאים בטיפולם של אפוטרופוסים פרטיים ואולם כששת אלפים חסויים נמצאים בטיפולם של עשרה תאגידי אפוטרופסות. הפיקוח על גופים אלו נעשה באמצעות ביקורת הפרטה המוגשת בתחילת הניהול והדו"חות הכספיים השנתיים המוגשים על ידי האפוטרופוסים לאפוטרופוס הכללי. על פי האפוטרופוס הכללי, החשד הוא שקרן דורי דורות, ביחד עם חברת עטיף (ששינתה לאחרונה את שמה ל'עתיר ארי') פעלה להוציא כספים שלא כדין מחשבונות החסויים. עמותת "קרן דורי דורות" אחראית על למעלה ממאתיים חסויים ברחבי הארץ.
    .
    המנהלת הקודמת ברחה בעקבות חשדות למעילה, עתה חשודה גם המנהלת החדשהמחלק ההונאה של משטרת מחוז מרכז פתח בחקירה, לאחר שהאפוטרופוס הראשי הגיש תלונה. בתלונה מתברר, התנהלה חקירה לפני כשנה נגד מנהלת עמותות "דורי דורות", שתפקידה לשמש אפוטרופוס לחוסים. אז עלה החשד כי המנהלת גנבה כספים. בעקבות החשדות, נמלטה המנהלת הקודמת מהארץ ועד כה היא לא נעצרה.

    בעקבות החשדות וכיוון שבידי העמותה 300 תיקי אפוטרופסות, נערכה בדיקה ואז התברר כי לאחר בריחת המנהלת מינתה עצמה יו"ר העמותה למנהלת - ושוב עלה החשד למעילה בכספי החוסים.

    בעקבות התלונה הוקם צוות חקירה, בפיקודו של אורי דרשן. במהלך החקירה הצליחו החוקרים לגלות לפחות 10 תיקי חוסים שמחשבונותיהם נגנבו כספים. על-פי החשד, חברה החשודה לקבלן בניין מאורנית ולבנו ויחד הם הוציאו חשבוניות פיקטיביות על שיפוצים שנעשו בבתי החוסים בסכומים גבוהים יותר ממה שנעשו בפועל.
    .
    החשד: חשבוניות פיקטיביות על שיפוצים, שיפוצים מיותרים, תשלום חשבונות פיקטיביים באמצעות פנקסי המחאות.
    מפקד השלוחה, פקד טל בן-אבן: "בתיק אחד בוצעו שיפוצים בסך של חצי מליון שקל בדירת עמידר של חוסה, שכל הערך שלה הוא חצי מסכום השיפוץ".
    עוד התברר במהלך החקירה כי נעשו שיפוצים מיותרים בבתי חוסים, והוצאו חשבוניות פיקטיביות רבות. פקד בן-אבן: "על-פי החשד, הוציאו החשודים מיליוני שקלים מחשבונות של החסויים. בתוקף תפקידה של החשודה ומינויה על-ידי בית המשפט כאפוטרופוס של החוסים היא היתה אמורה לדאוג לכל צורכיהם ולצורך כך היא החזיקה פנקסי המחאות שלהם ושילמה מכספם את החשבונות הפיקטיביים".
    .
    מעצרים ,החקירה בתחילתהבעקבות החקירה נעצרה החשודה לחקירה ויחד איתה נעצרו הקבלן ובנו. בחקירה טענה החשודה כי היא אינה מבינה מה החוקרים רוצים ממנה ומהן בדיוק החשדות נגדה.

    פקד בן אבן: "החקירה בתחילתה ויש לנו מאות תיקים לבדוק. מדובר במעשים חמורים, כיוון שמדובר בחסויים שהם בעיקר קשישים חסרי ישע שהחשודה הייתה אמורה לדאוג להם".
    .
    מקרה נוסף בסוף 2008
    בסוף שנת 2008 דווח על מקרה נוסף של ניצול חסויים בידי האפוטרופסים. מפקחי האפוטרופוס הכללי במחוז תל אביב פשטו על משרדיה של חברת ירדנה נילמן שירותי אפוטרופסות, לצורך תפיסת מסמכים, לאחר שעלו חשדות להתנהלות בלתי תקינה לכאורה בכספי החסויים. הפשיטה התבצעה במספר אתרים בו זמנית, לרבות במשרדיה של חברה קשורה אשר סיפקה, על פי החשד, שירותים שונים לאפוטרופוס כנגד תשלום מופקע מחשבונות החסויים. בנוסף התייצבו מפקחי האפוטרופוס הכללי במשרדיהן של חברות פרטיות שונות אשר, על פי החשד, פעולות אישיות של האפוטרופוס בהן מומנו מכספי חסויים.
    במקרה זה נמלטה מהארץ עו"ד ירדנה נילמן, החשודה בגנבת מיליוני שקלים, אף שיש נגדה צו עיכוב יציאה מהארץ.
    .

    .
    בפברואר 2010
    נילמן נעצרה בנמל התעופה בן גוריון עם הגיעה ארצה, לאחר שיצאה מהארץ בנובמבר 2008 . הפרשה החלה בעקבות תלונה שהגיש האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים נגד נילמן. בשלב מסוים, משפקע תוקפו של צו עיכוב היציאה מהארץ שהוצא נגדה, יצאה נילמן מגבולות הארץ.

    בדצמבר 2009 היא הופיעה בשגרירות הישראלית בגואטמלה לצורך קבלת שירות קונסולרי, ולאחר עריכת שימוע ועל בסיס החלטת שר הפנים, דרכונה בוטל והונפקה לה תעודת מעבר לצורך שיבה לישראל בלבד
    .

    נילמן תושבת ת"א כבת 61 מונתה על ידי משרד הרווחה כאפוטרופוסית של עשרות קשישים שאינם מסוגלים לטפל בנכסיהם, ובמסגרת תפקידה התאפשרה לה גישה חופשית לרכושם הרב, שכולל נכסי נדל"ן, כלי רכב וכספים המופקדים בחשבונות הבנק שלהם.

    על פי החשד, בין השנים 2006-2008 היא גנבה מהם כספים ופעלה ביחד עם חשודים נוספים, שאף מכרו נכסים בבעלותם בשווי מיליוני שקלים. ההערכה היא כי בסך הכול היא גנבה מהקשישים כ-10 מיליון שקלים. כתוצאה מהמעשים, הקשישים נותרו חסרי כל וכמה מהם נאלצו להתפנות מבתי אבות בהם שהו
    .
    .

    .
    קישורים:

    יום שני, 15 ביוני 2009

    אימוץ תינוקות בני יומם ללא מתן הזדמנות להוריהם לגדל אותם, וללא הסכמתם: חטיפה, או הגנה על הילד

    רעיון אימוץ הילדים צמח עקב משפחות אשר בהם גדלו ילדים שהוזנחו באופן חמור, עברו התעללות, או התעללו באחרים. אותם ילדים ניזוקו . מצד שני היו משפחות בעלות יכולת המוכנות לקבל את אותם ילדים, לשקם אותם. הגיוני היה לחבר בין שני הקצוות.
    .
    כיום המציאות שונה לגמרי. הילדים הנלקחים הם תינוקות רכים. במציאות המשפחות המאמצות רוצות תינוקות רכים, יפים, נחמדים, ללא פגמים, ולא ילדים "בעייתיים" בני 10 או יותר. נוצר מצב אבסורדי שבו אלפי ילדים שוהים בפנימיות בתנאים קשים, וכן בני זוג רבים שרוצים לאמץ, אך לא מוצאים ילד מתאים.
    התאוריה של "טובת הילד" כשלה. על מנת לעמוד במכסות האימוץ שהוגדרו על-ידי שירותי הרווחה, כדי ששירותי הרווחה יקבלו תקציב על כל אימוץ, נלקחים ילדים טובים מהורים טובים ומסורים.
    .
    ארה"ב טקסס - תינוק בן יומיים נלקח מהוריו בבית החולים, ע"י שירותי הרווחה בצו חירום, ללא צו שופט. מדובר בהוצאת תינוק מחזקת הוריו, מבלי שהוכחה הזנחה, אלימות, התעללות, או מסוגלות הורית כלפי התינוק - צפו בסרטון.
    .

    .
    יוצאי אתיופיה וחבר העמים - מתוך ישיבה משותפת של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות והוועדה לזכויות הילד, ‎30 בנובמבר 2005 - פרוטוקול מספר 285
    מחטף תינוק מיד לאחר היוולדו
    עו"ד יסמין קשת: "מקרה בבאר-שבע של זוג מאוד צעיר ממוצא אתיופי שטרם נישא ונולד להם ילד. בבית החולים החליטו שהם צעירים, הם לא יכולים לטפל בילד, ואפילו בלי הסכמה הוציאו את הילד מרשות ההורים.
    נכון להיום ההורים כבר נשואים, יש להם היום ‎3 ילדים נוספים, ואת אותו ילד שהוציאו אין אפשרות לגלות בכלל לאן הוא יצא.
    זאת ממש טרגדיה, הם עד היום מחפשים אחר הילד שלקחו להם. נכון, הם היו צעירים, והם טרם נישאו. אבל זה הילד שלהם. זאת דוגמה לילד שהוצא מהבית. אני לא יודעת איזה סוג של הסכמה הייתה שם, לדעתי, לא הייתה בכלל, ואם הייתה זאת הסכמה שלא מדעת.
    עד היום זאת טרגדיה. עברו כבר כמה שנים, מה שמוכיח שהזוג הזה עדיין זוג, ויש להם ‎3 ילדים משותפים. ... במקרה הזה זה קרה כבר ממש אחרי הלידה בבית החולים. בית החולים היה כנראה בקשר עם רשויות הרווחה ונראה להם חשוד שיש זוג מאוד צעיר ולא נשוי שנולד לו ילד. הם החליטו לעשות את המוטל עליהם כדי שרשויות הרווחה יבחנו מה קורה פה. רשויות הרווחה הפעילו שיקול דעת, והוציאו את הילד מרשות ההורים. במקרה הזה בית החולים, כנראה, יזם את זה, אבל לא בטוח שמתוך כוונה להוציא את הילד, אלא לסמוך על שיקול הדעת של רשויות הרווחה, שבמקרה הזה נראה שהפעילו שיקול דעת לא נכון".
    .
    סיפורו של איציק מליק שפקידי הרווחה לקחו את נכדיו
    פרופ. אסתר הרצוג על הוצאת הילדים מביתם וממשפחתם ע"י שירותי הרווחה: "יש פה מדיניות מכוונת, זו מדיניות שמשתמשת בתינוקות וילדים כסחורה שבאמצעותה מממשים כל מיני אינטרסים של המערכת הבירוקרטית. יש לחץ מאוד גדול על מערכת הרווחה לספק תינוקות לאימוץ, אז את התינוקות האלה לוקחים בד"כ ממשפחות חלשות יותר, חד הוריות, עניות.
    המקרה של איציק מליק יוצא דופן, הזדמן לי לפגוש אותו ... התרשמתי מאדם מדהים, נחוש, שקול, מסודר עם משפחה חמה ותומכת, הרקע שלו עומד בסתירה מוחלטת לכל מה שמערכת הרווחה מציגה שמאלץ אותה להוציא ילדים מתוכה. .. הרווחה לא יכולים להודות שטעו כי המשמעות של טעות כזאת היא מאוד דרמטית וחמורה"
    .

    קישורים: