‏הצגת רשומות עם תוויות הפרעת קשב ריכוז. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות הפרעת קשב ריכוז. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 12 במרץ 2015

בר הקטנה התגברה על הפרעות הקשב והריכוז ללא ריטלין

מרץ 2015 - וואלה רפואה - בר הקטנה התגברה על הפרעות הקשב והריכוז ללא ריטלין
כבר בגיל הגן אובחנו אצל בר בעיות קשב וריכוז ובהמשך גם אפליפסיה. השימוש בריטלין עורר מחדש את התופעות האפילפטיות. אבל שנה לאחר הטיפול בשיטת הנוירופידבק, בר היא ילדה רגילה

 בר היא בת תשע. ילדה יפהפיה, ביישנית, בעלת חיוך מקסים. מי שהכיר אותה עד לפני שנתיים לא יאמין שזו אותה ילדה. "פעם היו לי פרכוסים, עכשיו כבר אין לי", היא מספרת וחושפת את חיוכה השובה. היא יושבת לצד אמא, ושתיהן נראות מאושרות. "עד לפני שנתיים לא האמנו שנגיע למצב הזה", מספרת האם, "בר לא יכלה לשבת רגועה אפילו דקה אחת. היא היתה מתפרעת, צועקת והיתה חסרת מנוחה. מי שיראה אותה היום לא יזהה שזו אותה ילדה".

כבר כשהיתה בגיל הגן אובחנה בר כלוקה בהפרעות קשב וריכוז. התנהגותה בגן היתה פרועה ואימפולסיבית. היא סבלה מהתקפי זעם והיתה מציקה ללא הרף לאחיה. בגיל שש דיווחו הוריה על התקפים חוזרים ונשנים של התנתקות מהסביבה, כאשר המבט מופנה בהחלטיות שמאלה. בבדיקות שנעשו בבית חולים אובחנה בר כחולת אפילפסיה. היא החלה להיות מטופלת בתרופות אנטי אפילפטיות. למשך זמן מה נדמה היה שהטיפול עוזר והתקפי האפילפסיה היו בשליטה, אך הפרעת הקשב והריכוז לא איפשרה לבר לתפקד ככל הילדים ובית הספר כבר היה באופק.

בר שובצה לכיתה א' עם מעט תלמידים, אך למרות זאת לא היתה מסוגלת להתרכז כלל והתקשתה ללמוד את החומר. בשלב זה החליטו הרופאים לנסות טיפול בתרופת ריטלין, על מנת לאפשר לה ללמוד לפחות את הבסיס לקריאה, לכתיבה ולפעולות חשבון אלמנטריות. מיד לאחר תחילת הטיפול חזרו ההתקפים האפילפטיים במלוא העוצמה. נסיון נוסף להיעזר בריטלין לא עלה יפה וגם הוא היה ברור שלא תהיה אפשרות לטפל בהפרעות הקשב באמצעות תרופות.

בשלב זה המליצה יועצת בית הספר להורים על טיפול בשיטת הנוירופידבק, במרפאת brain-games שבהנהלת ריבי סלע, באייר-פורט סיטי שליד נתב"ג. ההורים, שניהם עובדים כשכירים, ומתקשים לממן טיפולים פרטיים, עשו עד כה הכל על מנת לעזור לבתם והחליטו לנסות גם את הטיפול הזה, שאינו כרוך במתן תרופות. במהלך הטיפול מתבקש המטופל לצפות בסרטי וידאו, כאשר אלקטרודות המוצמדות לראשו מודדות את דפוס הפעילות החשמלית של גלי המוח. כל עוד המוח עובד על פי דפוס הפעילות הרצוי, הסרט על המסך ברור ונקי. כאשר דפוס הפעילות אינו תקין, תמונת הסרט הופכת קטנה ומטושטשת, וקשה יותר לצפות בו. תיקון בריכוז זוכה מיד לתגובה של המערכת והצפיה בסרט חוזרת לתקנה. במהלך התרגולים המוח לומד את דפוס ההתנהגות המרוכז ולאחר מספר טיפולים המוח מאמץ את ההתנהגות הזו. מרגע שהשיג מוחו של המטופל את המיומנות הזו, ניתן לוותר על השימוש בתרופות.

מקורה של שיטת הנוירופידבק היא במחקרים של נאס"א והיא שימשה במקור כדי לאמן את האסטרונאוטים להתרכז בשפע הפעילויות המוטלות עליהם ולהגביר את רמת הריכוז הנדרשת מהם. התברר שהשיטה טובה גם עבור מי שסובלים מהפרעות קשב וריכוז והיא אומצה על ידי מטפלים בארצות הברית ובאירופה, עם רמות הצלחה גבוהות, אפילו יותר מאשר תרופות כמו ריטלין. את השיטה ייבאה ארצה ריבי סלע, דוקטורנטית במדעי ההתנהגות, לאחר שמצאה אותה מתאימה לבנה, שסבל מאותן בעיות והצליח להתגבר עליהן בעזרת שיטת הנוירופידבק.

בפגישה הראשונה לקחה סלע דגימה מהפעילות החשמלית במוחה של בר (eeg) וניתחה אותה מבחינה כמותית. לאחר שזוהה דפוס הפעילות הלא תקין, ניתן היה לבנות את הבסיס לסוג הטיפול הרצוי. סלע הסבירה להורים שהטיפול בבעיות הקשב והריכוז ישפר לא רק את ההתנהגות ואת יכולות הלמידה, אלא יעזור גם לטיפול בתופעות האפילפסיה. ההורים החליטו ללכת על הטיפול ובר החלה להגיע בקביעות למרפאת brain-games.כחודש לאחר תחילת הטיפולים פסקו ההתקפים האפילפטיים ונצפו גם שינויים לטובה בהתנהגות. לאחר מספר חודשים כבר דיווחו המורים בבית הספר על התקדמות מרשימה בלימודים. היום, כמעט שנה מתום הטיפול, בר היא ילדה ככל הילדים בכיתה. התקפי הזעם וההתפרצויות אינם עוד. גם התופעות האפילפטיות שייכות לעבר. לא מזמן סיפרה האם כי בדיקת eeg שנערכה לאחרונה בבית חולים לא התגלו כל סימנים לפעילות אפילפטית

יום שלישי, 24 בפברואר 2015

בת 14: "אני נוטלת ריטלין אבל זה הופך אותי ל-'זומבי' ומדכא לי את התיאבון"

פברואר 2015 - 103 FM - פרופ. רפי קרסו - רדיו ללא הפסקה השינויים הקיצוניים במינוני הריטלין, מ- 40 מ"ג ממליץ פרופ. קרסו לבחון אפשרות של חצי כדור 10 מ"ג , כלומר 5 מ"ג.
המאזינה הצעירה מספרת על האבחון להפרעת קשב וריכוז שבו נקבע כי היא צריכה ליטול ריטלין - "עם הכדור הזה אני לא מצליחה לתקשר בכלל עם הסביבה"

יום שני, 2 בפברואר 2015

הפרעת קשב וריכוז ADHD - מחלה מומצאת

אוקטובר 2014 - ליאון אייזנברג האב המדעי של הפרעת קשב וריכוז (ADHD) נפטר בשנת 2009 , אך לפני מותו נתן וידוי כי "הפרעת קשב וריכוז היא דוגמא מובהקת למחלה מומצאת"
חברות התרופות לוחצות ומשחדות מדענים, מממנות מחקרים, משלמים כספים לחברי ועדות שונות כדי לקבוע קריטריונים להלעיט צרכנים בכמה שיותר תרופות.
הפסיכיאטריה היא אחד התחומים הנתון לרמאויות בשל האבחון הסובייקטיבי של ה"מחלה" שמבוצע ע"י פסיכיאטר ללא כלים אובייקטיביים כגון בדיקת דם, בדיקת MRI ועוד. לפיכך חברות התרופות והפסיכיאטרים ממציאים מחלות ומקבעים אותם ב- DSM.

יום שלישי, 2 בדצמבר 2014

על ריטלין, הפרעת קשב, ואבחון תינוקות

דצמבר 2014 - על ריטלין, הפרעת קשב, ואבחון תינוקות
מהי באמת "הפרעת קשב וריכוז"? מה למעשה עושים לילד כשנותנים לו ריטלין? האם קיים מדריך איבחוני מיוחד לתינוקות? צפה בפרק 9 מתוך הסרט התיעודי "ה-DSM: ההונאה הקטלנית ביותר של הפסיכיאטריה"

יום רביעי, 22 באוקטובר 2014

נוירולוג מומחה: "ADHD היא בעיה מומצאת"

נוירולוג מומחה: "ADHD היא בעיה מומצאת" , ynet , ד"ר יפה שיר-רז, כתבת ראשית מגזין "מנטה" ,  17.10.14

ADHD? אין דבר כזה. כך קובע ד"ר ריצ'ארד סול, נוירולוג אמריקאי. אז מה בכל זאת יש, לדעתו? שורה של מצבים כמו לקויות ראייה ושמיעה, בעיות שינה חסר בברזל ועוד, שאינם מאובחנים ומטופלים - וגורמים לתסמינים שזכו בשוגג לתואר "הפרעת קשב וריכוז". המחלוקת החדשה

"אין דבר כזה ADHD ". ההצהרה הפרובוקטיבית הזו נשמעת כמו סיסמה של מתנגדי הריטלין או חובבי תיאוריות קונספירציות רפואיות, אבל מי שמשמיע אותה הוא נוירולוג ילדים אמריקאי בשם ד"ר ריצ'ארד סול.

עשרות שנים של מחקר וטיפול בילדים ומבוגרים שאובחנו כבעלי הפרעות קשב וריכוז הביאו את ד"ר סול למסקנה חד משמעית: ADHD היא למעשה בעיה מומצאת, ולפיכך הגדרתה צריכה להימחק כליל מה-DSM, ספר האבחנות הפסיכיאטריות. לטענתו, הפרעות קשב וריכוז והיפראקטיביות אינן בעיה בפני עצמה אלא אוסף של תסמינים הנובעים ממצבים ובעיות רפואיות אחרות, שמאובחנים בשוגג כ-ADHD.

לאבחון שגוי זה, הוא מסביר, יש שתי השלכות בעייתיות מרכזיות: האחת - מתן טיפול תרופתי מיותר, על כל הסיכונים הנובעים מתופעות הלוואי של התרופות המעוררות; השנייה, וחמורה לא פחות – הזנחת הבעיה האמיתית הגורמת לתסמיני הפרעות הקשב.

בספרו ADHD Does not exist (הוצאת הארפר-קולינס), שראה אור בארצות הברית במאי האחרון, מסביר ד"ר סול את הגורמים שהובילו להגדרה של ADHD ולאבחונים השגויים, ומקדיש פרק קצר לכל אחד מהמצבים והבעיות המאובחנים בטעות לטענתו כ-ADHD - החל בקוצר ראייה ובעיות שמיעה, דרך הפרעות שינה וכלה במחוננות.

"אתם עשויים לומר שישנו מן הסתם אבחון יתר של ADHD, ושכן, כמה אנשים שמקבלים תרופות ממריצות כנראה לא צריכים לקבל אותן, כמו למשל, סטודנטים שנאבקים כדי להתמקד בהרצאה משעממת, או ילדים שמפריעים קצת יותר מדי למורה", הוא כותב בספרו. "אבל איך יכול להיות שמבין מיליוני אנשים מאובחנים, אפילו לאחד מהם אין ADHD?

"והלא כולנו נתקלנו במישהו עם הפרעת קשב ו/או היפראקטיביות חמורה. הילד שתמיד חולם בהקיץ, הילדה שקמה ממקומה ורצה ברחבי החדר בעוד שחבריה לכיתה יושבים בשקט, האישה ששואלת בעקביות שאלות שזה אך נענו, הגבר שמדבר בקצב של קילומטר לדקה. בוודאי לפחות לחלקם יש ADHD, אתם חושבים. למעשה, לאיש מהם אין. הרשו לי להיות ברור: אפילו אדם אחד אינו סובל מהבעיה שנקראת ADHD".

התגלית: תסמיני הקשב וההיפראקטיביות נעלמו

ד"ר סול, ששימש מאז שנות ה-70 כמרצה לרפואה קלינית באוניברסיטה למדעי הבריאות בשיקגו, היה אחראי לפיתוח תוכניות עבור סטודנטים לרפואה ואנשי צוות, המתמקדות במצבים רפואיים שעלולים להפריע ללמידה. במסגרת זו הוא השיק באותה תקופה תוכנית לזיהוי גורמים המתערבים בלמידה של ילדי גן ובתי ספר במערכת החינוך של מחוז לייק.

"השאלה שהנחתה אותנו הייתה: מה מונע מהם ללמוד? כבר ביום הראשון שלנו בבתי הספר בלטה אבחנה אחת: שיעור גבוה מאוד מהילדים - יותר מאחד לחמישה - ניצב בפני אתגרי קשב בדמות בעיות למידה, הפרעות התנהגות ואפילו עצבות ודכדוך. במשך הזמן פיתחתי פרוטוקול להערכת ילדים עם בעיות קשב ומצבים אחרים שמפריעים ללמידה. ערימת המחקרים שקראתי כדי לפתח את הפרוטוקול הייתה גבוהה ממני ביותר משני מטרים".

בקליניקה הפרטית שלו ד"ר סול מצא את עצמו תוהה כיצד זה שרבים כל כך ממטופליו, שאובחנו על ידי רופאים אחרים כסובלים מהפרעות קשב וריכוז אינם מגיבים לטיפול התרופתי. העבודה עמם במהלך העשור הבא אישרה את מה שהוא חשד בו במשך שנים - התסמינים של ADHD מוסברים טוב יותר על ידי מצבים אחרים.

"רוב המטופלים שבאו למשרדי עם אבחנה ראשונית של ADHD התאימו למעשה לאבחנות אחרות שהסבירו את התסמינים שלהם. מטופלים רבים אחרים לא סבלו משום בעיה כלל", הוא כותב.

חלק גדול מהמטופלים שהגיעו אליו אמנם אובחנו על ידי הרופאים הקודמים שאצלם ביקרו כסובלים מבעיות אחרות פרט ל-ADHD. לדוגמה: ילדה בת שמונה שסבלה מקוצר ראייה ולא הצליחה לראות מה כתוב על הלוח; אדם בן 36 ששתה כמויות גדולות של קפה וישן רק ארבע-חמש שעות בלילה; מטופלים שסבלו משמיעה לקויה; ואחרים שאובחנו כבעלי תסמונות כמו טורט לדוגמה.

משום מה החליטו אותם רופאים שהבעיות האלה אינן האבחנה העיקרית, ואבחנו אותם כסובלים מהפרעות קשב וריכוז. ד"ר סול החליט להתמקד דווקא בטיפול באותן בעיות אחרות שאובחנו, וראו זה פלא - אצל רוב מטופליו תסמיני הקשב וההיפראקטיביות נעלמו לחלוטין. התוצאות האלה הובילו אותו למסקנה ש-ADHD היא תוצר של מצבים ראשוניים אחרים, ולא מצב בפני עצמו.

מדוע רבים מהמאובחנים לא מגיבים לטיפול תרופתי? (צילום: shutterstock)
מדוע רבים מהמאובחנים לא מגיבים לטיפול תרופתי? (צילום: shutterstock)


הבעיה: היסטוריה מפוקפקת של ההגדרה

ההיסטוריה הארוכה של הבעיה המכונה ADHD והמחלוקת המתמשכת סביב התסמינים ומקורם מדגימים עד כמה כבד הערפל האופף את המושג. הסיפור מתחיל בצ'ארלס ברדלי, פסיכיאטר אמריקאי שב-1937 נתן תרופה ממריצה בשם בנזדרין סולפט (סוג של אמפתמין), כטיפול נגד כאבי ראש ל-30 ילדים שלמדו בבית ספר מיוחד לילדים עם הפרעות התנהגות ברוד איילנד.

במאמר שכתב בהמשך הוא תיאר כיצד כעבור שבוע ימים הבחין בתופעת לוואי לא צפויה: אצל 15 מבין ה-30 חל שיפור בהתנהגות, בביצועים בבית הספר, בתגובות הרגשיות ובאינטראקציה החברתית. מחקרו הניח את התשתית הראשונה להגדרה העכשווית של ADHD, שלמרות היעדר הצלחה במציאת עדויות מוצקות לבסיס הביולוגי של הפרעות קשב, הלכה והתבססה ההגדרה בשדה הפסיכיאטריה. ב-1968 הוגדר לראשונה במהדורה השנייה של ה-DSM מערך תסמינים של הפרעות קשב וריכוז כ"תגובה היפרקינטית (תנועתיות יתר) בילדות".

עשור מאוחר יותר הגדיר פסיכולוג בשם רוברט שפיצר הפרעה בשם attention-deficit disorder (הפרעת חסר בקשב), ובנה רשימת תסמינים ייחודיים לצורך אבחונה בילדים. המהדורה השלישית של ה-DSM, שפורסמה ב-1980, כבר הציגה את ההגדרות "הפרעת קשב וריכוז ללא היפראקטיביות" (ADD) ו"הפרעת קשב וריכוז עם היפראקטיביות" (ADHD), שנותרו על כנן עד היום.

הבעיה עם ההגדרות האלה, טוען ד"ר סול, היא שבניגוד מוחלט לכל מחלה אחרת הן לא מתייחסות למחלה עצמה או לגורמיה אלא לתסמינים שלה. "אילו היינו מגדירים התקף לב על ידי כאבים בחזה שאדם חש בעודו עובר התקף כזה, אזי התרופה המתאימה תהיה משככי כאב, ולא טיפולים שבאמת משקמים ומתקנים את הבעיה בלב", הוא מסביר. "אפשר למצוא בקלות דוגמאות נוספות: גודש באף יכול להיות תסמין של הצטננות, אלרגיה או מצבים רבים נוספים, אך אף נוזל איננו אבחנה; כאב בטן יכול להיות קשור לאפנדיציט, בעיות במערכת העיכול, סרטן או מחלות אחרות, אך כאב הבטן כשלעצמו איננו אבחנה.

"באותה מידה מערך התסמינים הקשור לאבחנת ADHD קשור גם ליותר מ-20 אבחנות רפואיות אחרות, וכשאבחנות אלה מטופלות באופן יעיל ניתן להביא להיעלמותם של תסמיני ה-ADHD".

אחד הגורמים העיקריים לאבחונים השגויים הרבים, טוען ד"ר סול, הוא הבדיקה השטחית הנדרשת לצורך האבחנה - בדיקה שמבוססת ברוב המקרים על כמה שאלות כלליות שהרופא שואל את המטופל. במקרה הטוב, כשמדובר ברופא יסודי יותר, הוא עשוי לבקש ממנו למלא טופס עם סולם הערכה ספציפי ל-ADHD, אך אפילו הערכות כאלה הופכות נדירות יותר ויותר בפרקטיקה.

את תשובות המטופל משווה לאחר מכן הרופא לרשימת תסמינים שהוצגו במהדורה החמישית של ה-DSM. הרשימה כוללת 18 תסמינים שונים, אך כדי לענות על הקריטריון של אבחנת ADHD המטופל צריך להפגין רק חמישה. "זה כל כך קל עד כי תוך דקות אדם יכול להפוך מסתם מוסח או אימפולסיבי לכזה המסווג כבעל 'הפרעה', מסביר ד"ר סול.

בנוסף, הוא טוען, רשימת התסמינים סובייקטיבית מדי. כך לדוגמה, אחד התסמינים להפרעת קשב היא "סובל מקשיים בארגון מטלות/ פעילויות". אך איזו רמה של אי ארגון נחשבת ל"יותר מדי לא מאורגן"? בדומה לכך, אחד התסמינים להיפראקטיביות היא "מדבר הרבה". "אבל כמה זה 'הרבה'?", שואל ד"ר סול.


התסמינים של ADHD מוסברים טוב יותר על ידי מצבים אחרים (צילום: shuttestock)
התסמינים של ADHD מוסברים טוב יותר על ידי מצבים אחרים (צילום: shuttestock)


 הפתרון: אבחון הגורם הראשוני לתסמיני ה-ADHD

מהם, אם כן, הגורמים הראשוניים לתסמיני ה-ADHD שאותם מפספסים הרופאים בתהליך האבחון השטחי?

ליקויי ראייה

הוריה של אביבה, ילדה בת שבע שהגיעה לקליניקה של ד"ר סול, סיפרו שהיא תלמידה טובה, אך אף שמוריה מרוצים מהישגיה בלימודים הם מתלוננים שהיא מפריעה לחבריה בכיתה, וכבר שלחו מספר פתקים הביתה עם הערות על "בעיות התנהגות". בפגישה עם המורה היא סיפרה להם שהילדה מתנהגת באימפולסיביות ומפריעה בכיתה, ושבעוד שילדים אחרים מעתיקים מלים ומשפטים מהלוח היא מתנועעת ללא הרף ומדברת בקול רם עם חבריה לשולחן.

רופא הילדים שאליו הגיעו אביבה והוריה אבחן שהיא סובלת מ-ADHD ורשם לה תרופה ממריצה. אלא שבעקבות נטילת התרופה פיתחה הילדה תופעות לוואי הקשורות לגירוי יתר, בהן אובדן תיאבון, קשיי שינה ורגזנות. יתרה מכך, התנהגותה הבעייתית בכיתה אף החמירה והקושי שלה להתמקד בשיעורים גבר.

שורת בדיקות ראשוניות שערך ד"ר סול לאביבה העלו שהיא סובלת מקוצר ראייה משמעותי, שלא אובחן קודם לכן מאחר שהיא לא עברה עד אז בדיקת ראייה. "הבעיה סיפקה הסבר פשוט להתנהגות המוסחת והאימפולסיבית שלה בכיתה", כותב ד"ר סול. הטיפול ב"הפרעת הקשב" היה פשוט - התאמת משקפי ראייה. ימים ספורים לאחר מכן התקשרה המורה להוריה וסיפרה שהתנהגותה "השתפרה ב-100%".

"בעיית ראייה היא אחד ההסברים הפשוטים, השכיחים והזנוחים ביותר לתסמיני ADHD ולאבחון שגוי ב-ADHD", מסביר ד"ר סול. "כ-40% מהאנשים הם קצרי ראייה, כשהבעיה מופיעה לראשונה בילדות ושכיחותה עולה במהלך ההתבגרות המוקדמת. ילדים ומבוגרים המתמודדים עם קשיי ראייה הם בעלי סיכוי גבוה להדגים טווח קשב קצר והסחת דעת, שאותם אפשר לבלבל בקלות עם תסמיני ADHD.

כשמדובר בילדים, באופן טבעי הם מנסים להקל על הקושי שלהם לראות מהלוח ולבצע את המטלות הלימודיות על ידי הימנעות מהן באמצעות מגוון התנהגויות, כמו התנועעות עצבנית, יציאה תכופה לשירותים או לשתות מים, התבוננות מבעד לחלון במקום בלוח או הפרעה".

אך בעיות ראייה הן רק אחד מלמעלה מ-20 מצבים ובעיות שיכולים לדברי ד"ר סול לגרום לתסמינים של הפרעות קשב וריכוז ולהיפראקטיביות. בין הגורמים הנוספים הוא מונה בעיות בלתי מאובחנות בשמיעה, הפרעות שינה, מוגבלויות למידה כמו דיסלקציה, מחוננות, מצבים רפואיים מגוונים (החל מחסר בברזל, דרך אלרגיות שונות וכלה בפעילות יתר של בלוטת התריס או בגידול בבלוטת יותרת המוח) וכן הפרעות נפשיות שונות, בהן הפרעה דו קוטבית, דיכאון, הפרעת טורדנית כפייתית ותסמונות כמו אספרגר וטורט.

ליקויי שמיעה

כאמור גם ליקויי שמיעה עלולים לדברי ד"ר סול "להתחפש" להפרעות קשב וריכוז. על פי נתוני המוסד הלאומי לחירשות ובעיות תקשורת נוספות, מכל אלף ילדים נולדים עם חירשות או אובדן שמיעה חלקי, 60%-70% מהילדים סובלים לפחות פעם אחת מדלקת אוזניים, וכשליש מהם סובלים מדלקות אוזניים חוזרות. דלקות כאלה והצטברות נוזלים באוזניים עלולות בחלק מהמקרים לגרום להפרעות שמיעה.

"ליקויי שמיעה הם מקור מפתיע בשכיחותו לתסמיני ADHD, בעיקר בילדים", הוא אומר. "אנשים הסובלים מליקויי שמיעה מפגינים לעתים קרובות טווחי קשב קצרים והתנהגות אימפולסיבית שאותם ניתן לבלבל עם תסמיני ADHD".

הפרעות שינה

הסבר שכיח נוסף ל-ADHD מדומה הוא הפרעת שינה. ילדים זקוקים ל-10-11 שעות שינה בממוצע לצורך תפקוד קוגניטיבי תקין, בני נוער לפחות לשמונה שעות וחצי ומבוגרים לפחות לשבע. ואולם מחקרים שנערכו בשנים האחרונות, כולל מחקר גדול שערך ה-CDC, מצביעים על כך שממוצע שעות השינה של מבוגרים בארצות הברית עומד על כשש שעות ואף פחות מכך, ושכמעט 50% מהילדים אינם מקבלים את מנת שעות השינה הדרושה להם.

ואכן, הורים לילדים עם הפרעות קשב וריכוז מדווחים לעתים קרובות על הפרעות שינה אצל ילדיהם. במקביל, בקרב ילדים הסובלים מהפרעות שינה נמצאה שכיחות גבוהה יחסית של הפרעות קשב וריכוז. בעבר נטו החוקרים להאמין שהפרעת השינה היא תופעת לוואי של הפרעת הקשב והריכוז, אך בשנים האחרונות מסתמן שההפך הוא הנכון. כך לדוגמה, מחקר שנערך בפקולטה לרפואה בטכניון לפני כמה שנים הוכיח ש-55% מהילדים הסובלים מליקויי קשב, סובלים למעשה מהפרעות שינה הנגרמות כתוצאה מבעיות נשימה או מתנועתיות מרובה במהלך השינה.

"הגורמים לבעיות שינה רבים", אומר ד"ר סול, "והתסמינים של הפרעות שינה, כמו ריכוז ירוד והסחת דעת, יכולים בקלות להיות מבולבלים עם ADHD, במיוחד כשמדובר בבעיה ממושכת".

אצל ילדים אחד הגורמים השכיחים לבעיות שינה הן הפרעות נשימה שנובעות מבעיות כמו אסתמה, סינוסיטיס או שקדים מוגדלים החוסמים את מעבר האוויר במהלך השינה. במחקר שפורסם בכתב העת היוקרתי Pediatrics נמצא שילדים בני חמש שנוחרים או סובלים מדום נשימה חסימתי בשינה משיגים ציונים נמוכים יותר במבחני זיכרון, אינטליגנציה וביצוע בהשוואה לילדים שאינם סובלים מבעיות שינה. במקרים אלה, כפי שהראו מחקרים נוספים, טיפול בבעיית הנשימה עשויה לפתור את בעיית הקשב.

לדברי ד"ר סול, גם אצל מבוגרים, הפרעות שינה עלולות להוביל לבעיות בתפקוד הקוגניטיבי ולהפרעות קשב וריכוז.

קשיי שינה מובילים להפרעות קשב - ולא להפך (צילום: shutterstock)
קשיי שינה מובילים להפרעות קשב - ולא להפך (צילום: shutterstock)

חסר בברזל

חוסר בברזל הוא החסר השכיח ביותר בעולם המערבי, ובעיקר בקרב תינוקות, ילדים ומתבגרים. מחקרים רבים הראו שילדים הסובלים מחסר ברזל נוטים יותר לסבול מהפרעות קשב וריכוז, ובמקביל, שתוספת ברזל לילדים הזקוקים לכך מביאה לשיפור במבחני קשב וריכוז. תפקיד הברזל בתפקוד הקוגניטיבי נובע בין היתר מתפקידו ביצירת מוליכים עצביים, ובמיוחד ביצירת הדופמין.

"יש קשר ברור בין חסר בברזל לבין בעיות בקשב", אומר ד"ר סול. "אצל ילדים התסמינים הקשורים לחסר ברזל בולטים במיוחד, אך קשיי קשב ובעיות קוגניטיביות אחרות הנגרמות על ידי חסר בברזל נפוצים גם בקרב מבוגרים. שיפור רמות הברזל באמצעות נטילת תוסף ושינוי התזונה (הקפדה על תזונה עשירה בפירות וירקות העשירים בוויטמין C שעוזר לספיגת הברזל, דגנים מלאים ואגוזים) מובילים לשיפור משמעותי בקשב, בריכוז ובביצועים בבית הספר ובעבודה.

אלרגיות ורגישויות שונות

בעיות שכיחות נוספות העלולות לגרום לתסמיני ADHD הן אלרגיות ורגישויות שונות לכימיקלים, לאבק, למזונות שונים (כמו בוטנים, חלב חיטה), לתרופות (כמו אנטיביוטיקה למשל), לבשמים, לצמחים ולאבקות צמחים. בעיה נוספת יכולה להיות חשיפה לרמה גבוהה של מתכות שונות, כמו ארסן, קדמיום, כספית ועופרת, באמצעות זיהום אוויר, מכלי מזון, חשיפה לכימיקלים תעשייתיים שונים ועוד.

כך, למשל, מחקרים אחרונים מצאו שרמות העופרת בדמם של ילדים המאובחנים עם ADHD גבוהות בעד 30% יותר בהשוואה לילדים שלא אובחנו כלוקים בבעיה.

ליקויי למידה ומחוננות

"אף שרוב האנשים חושבים על דיסלקציה כשהם מדברים על ליקויי למידה, ליקויים אלה כוללים מגוון בעיות ותסמינים", מסביר ד"ר סול. על פי ה-DSM, ליקויי למידה מאובחנים "כאשר יש חסרים מסוימים ביכולת הפרט לתפוס או לעבד מידע באופן יעיל ומדויק".

קריטריונים ספציפיים לאבחנה של הפרעת למידה כוללים הימצאות לפחות אחד מהתסמינים במשך שישה חודשים או יותר: קריאה לא מדויקת או איטית ומאומצת, קושי להבין את המשמעות של טקסט כתוב, קשיי איות, קושי בהבעה בכתב,; בעיות בשליטה במושגי מספר ובעיות בהסקה מתמטית.

על פי המרכז הלאומי ללקויות למידה בארצות הברית, עד 30% מהילדים שאובחנו עם הפרעת קשב וריכוז מאובחנים במקביל גם כסובלים מליקויי למידה.

"את הקשר הזה אני רואה לעתים קרובות בקליניקה שלי, והוא אינו מפתיע", אומר ד"ר סול. "בעיות למידה נוטות להיות קשורות לביצועים לימודיים נמוכים יותר, והתסכול הכרוך באתגרי למידה מתבטא בשעמום והסחה ובתסמינים התנהגותיים שונים. לכן ליקויי למידה מובילים לעתים לתסמינים שעלולים להיחשב בטעות להפרעות קשב וריכוז".

מהצד השני של הקשת מתברר שגם מחוננות יכולה לגרום לתסמינים המפורשים בטעות על ידי מורים ואנשי מקצוע כ-ADHD. "ילדים מחוננים הם בעלי כישרון יוצא דופן בתחום אחד או יותר", מסביר ד"ר סול. "רמת הכישרון שלהם גורמת לכך שלעתים קרובות קל להם יותר להשתעמם ולהפוך לבלתי קשובים, עובדה שבתורה עלולה להוביל להתנהגות מפריעה, במיוחד בילדים.

תסמיני הפרעת קשב/ היפראקטיביות אלה עלולים להיות מאובחנים בטעות כ-ADHD, ובכך למנוע מהם לקבל את מה שהם באמת זקוקים לו: פעילויות מאתגרות ומעניינות יותר עבורם".

יום שלישי, 21 באוקטובר 2014

"אבחונים בהפרעה" - תחקיר על תיוג ילדים בהפרעת קשב ריכוז

אוקטובר 2014 - התנהלות הממסד בתיוג ילדים בהפרעות נפש לרבות הפרעת קשב ריכוז והלעטתם בסמים פסיכיאטריים עתירי תופעות לוואי בלתי הפיכות מדיף ריח הונאה תאוות בצע ושחיתות.

שרון כידון יוצאת לבדוק איך קורה שכמעט כל ילד ישראלי נשלח לאבחון הפרעת קשב וריכוז או ליקויי למידה איך זה שמעל 50 אחוזים מהתלמידים הניגשים לבגרות בישראל זכאים להקלות ושהאבחונים הדידקטיים משולמים מכיסם הפרטי של ההורים.




יום ראשון, 28 בספטמבר 2014

הזמנה לארוע עמותת מגן לזכויות אנוש- "הפרעת קשב וריכוז" - אין דבר כזה שיערך ב- 13.10.14

הזמנה לארוע עמותת מגן לזכויות אנוש- "הפרעת קשב וריכוז- אין דבר כזה" שיערך ב- 13.10.14

הזמנה לארוע של עמותת מגן לזכויות אנוש- הפרעת קשב וריכוז- אין דבר כזה שיערך ב- 13.10.14

יהודה קורן
דובר
 עמותת מגן לזכויות אנוש
נציגי ועדת האזרחים לזכויות אדם הבינלאומית
cchr
www.cchr.org.il
אתר בינלאומי
www.cchr.org

נייד:3350928 052
טל' 7312875 03
טלפון עמותה: 5660699 03

יום שני, 1 בספטמבר 2014

האם להשקיע בילד לנהוג נכון או לפעול בדרך של סמים פסיכיאטריים

חדשות 2 - אוגוסט 2014 - האם להשקיע בלימוד הילד מה נכון לעשות ומה לא או לפעול בדרך של סמים פסיכיאטריים כגון ריטלין , סטרטרה , קונצרטה , אדרל ועוד.

להלן כתבה של חדשות 2 בנושא.

יום רביעי, 6 באוגוסט 2014

שימוש בתרופות להפרעות קשב וריכוז בילדים עלול להכפיל אירועי לב בילדים

4.8.2014 - שימוש בתרופות להפרעות קשב וריכוז בילדים עלול להכפיל אירועי לב בילדים

מחקר חדש, שנערך בדנמרק, והתפרסם ב- 23 ביוני, 2014 בכתב העת לפסיכו פרמקולוגיה של הילד והמתבגר, סקר נתונים של כ- 714,000 ילדים על פני 9.5 שנים בממוצע. המחקר השווה את שיעור אירועי הלב אצל ילדים בכלל האוכלוסייה לעומת ילדים שאובחנו בהפרעת קשב, ונטלו תרופות ממריצות כדוגמת ריטלין וסטרטרה.

מסקנת המחקר היא כי הסיכון לאירועי לב שונים, לרבות עליה בדופק או בלחץ הדם, כפול אצל ילדים שנוטלים את התרופות הללו. המלצות רשות התרופות האמריקניות היא להימנע מלתת את התרופות לילדים בסיכון לבעיות של לב וכלי דם, וכן לעקוב אחר מדדים של דופק ולחץ דם אצל ילדים שנוטלים את התרופות הללו.

מנכ"לית עמותת 'מגן לזכויות אנוש', גת מגידו, מתריעה כי אחוז הילדים באוכלוסיה שנוטל תרופות להפרעת קשב גבוה בהרבה מההיקף המשוער של הפרעת הקשב באוכלוסיה.

לטענת גת, מתקיים שיווק יתר אקטיבי של השימוש בריטלין ודומיו על ידי מערכת החינוך עצמה, אשר מפנה ילדים עוד מגיל הגן לעבור אבחונים מתייגים, גם במקרים הדורשים סבלנות חינוכית גרידא. עוד טוענת גת, כי מערכת החינוך אינה עושה די כדי לנסות ולהפחית את היקף האבחונים, וכי אבחונים אלה הינם "מלכודת", כיון שהם מבוססים על קריטריונים שרירותיים ולכן גורמים לסימום נרחב ומיותר של דור העתיד.

בהתבסס על נתוני משרד הבריאות משקל החומר הפעיל של הסם המסוכן ריטלין (מתיל פנידאט) המשווק בישראל בשנה הינו טון אחד. לפיכך משקל כדורי הריטלין המשווקים בשנה בישראל הינו כשישה טון בממוצע.

העמותה דורשת ממשרד הבריאות להגביל את ההיתרים על פרסומת של הריטלין והקונצרטה. וקוראת למשרד החינוך להפסיק את ההפניה של תלמידים לאבחונים המתייגים בקשב וריכוז, ולהשתמש אך ורק באמצעים חינוכיים בילדים מתחת לגיל 18.

לפרטים נוספים

יהודה קורן
דובר
עמותת מגן לזכויות אנוש
נציגי ועדת האזרחים לזכויות אדם הבינלאומית
cchr
www.cchr.org.il
אתר בינלאומי
www.cchr.org

נייד:3350928 052
טל' 7312875 03 טלפון עמותה:  5660699 03

יום שישי, 25 באפריל 2014

שר החינוך שי פירון - חוסר תובנה בשימוש בריטלין וזכר השואה

האם שר החינוך שי פירון מסוכן לילדיו? ומדוע אינו מקבל "טיפול" מרשויות הרווחהכפי שניתן בכפייה למשפחות מוחלשות. ראינו כי שי פירון מכה את ילדיו ומכנה את עבירת הכאת הילדים החמורה כסוגיה "פילוסופית". עתה מתברר כי הוא נותן לילדיו וגם לעצמו סם פסיכיאטרי ריטלין כשצריך לדעתו.

אפריל 2014 - שר החינוך, שי פירון, אמר בתוכנית הילדים "תראו אותי", ששודרה לראשונה לפני כחודש בערוץ חינוכית 23, כי הוא נוהג ליטול ריטלין כאשר הוא חש שהוא זקוק לכך. פירון תיאר בתוכנית כיצד נטל ריטלין כדי להתמודד עם טקס זיכרון במחנה ההשמדה סוביבור שלדבריו היה ארוך ומשעמם מאוד. הסוגייה עלתה סביב שאלות המנחה על התמודדותו של פירון עם שנותיו בבית הספר בהן תואר כ"אנרגטי", אך לא אובחן כסובל מהפרעות קשב וריכוז, משום שהנושא היה פחות מוכר ומטופל באותן שנים.




פירון סיפר כי "לא מזמן נסעתי עם אברי (גלעד, מנחה התוכנית) לפולין והגענו לטקס נורא נורא חשוב במחנה סוביבור". בשלב זה התערב גלעד והוסיף: "ונורא נורא משעמם". פירון חזר על מילותיו של גלעד והוסיף: "נורא משעמם". לדבריו, "אני לא ידעתי איך אשב שלוש שעות בקור אימים בשפה שאתה לא מבין, בפולנית, ואני צריך לשבת כמו השר בשורה הראשונה"

 הוא המשיך ואמר כי "אני אגיד לכם שדרך הילדים שלי ודרך המשפחה שלי... אני לא מתבייש אם צריך לקחת ריטלין או כדור כזה או אחר בימים מאוד מיוחדים. אני לא מתבייש באופן אישי להשתמש בזה".

פירון הוסיף כי הוא אינו נוטל באופן קבוע את התרופה המחייבת מרשם ומסייעת לסובלים מהפרעות קשב וריכוז, "אני לא משתמש בזה ביום-יום. אני מתפקד בצורה מאוד אנרגטית ומספיקה, עייף פחות מרוב בני האדם שאני מכיר וער הרבה יותר שעות, אבל יש ימים שאני מודע לקושי". מדבריו של פירון לא ברור אם אכן יש לו מרשם לתרופה או שהוא מקבל אותה "דרך הילדים שלי ודרך המשפחה שלי", כפי שאמר.

יום שישי, 14 במרץ 2014

לשכת הרווחה ירושלים כפו סמים פסיכיאטריים על ילד עד שנהיה שבר כלי

מרץ 2014 - מתלונה למשרד הבריאות, שהגישה אם תושבת ירושלים כנגד מנהל מחלקה פסיכיאטרית לילדים בעיר ופסיכיאטר נוסף, שהפנה אותו לאשפוז, עולה שורה של כשלים בטיפולן של הרשויות בילדים עם קשיי התנהגות. לטענת האם כשלים אלה חרצו את גורלו של בנה עוד מהיותו פעוט, והפכוהו לצרכן של תרופות פסיכיאטריות לכל החיים. על פי תלונתה תייגו את בנה ב "הפרעת קשב וריכוז" עוד בהיותו בן 4, ובמקום להסתפק במסגרת חינוכית מתאימה הפעילו על האם לחץ מערכתי לתת לו ריטלין גם לאחר שהיה ברור שהתרופה משפיעה עליו לרעה ומחמירה את מצבו.
כשהיה בן 9 הוצא הילד מן הבית בהתערבות שירותי הרווחה ירושלים אל פנימייה טיפולית שבה איימו על האם כי אם לא תסכים לתת לו ריטלין יאושפז בכפייה.
לאחר שהריטלין דרדר עוד את מצבו של הילד, הוא נשלח לפסיכיאטר, שלטענת האם שימש כחותמת גומי לבקשותיה של מנהלת הפנימייה, ובניגוד לרצון האם, החליט להוסיף עוד תרופות ולאשפז את הילד אם יראו לנכון לעשות כך.

כל ניסיונותיה של האם במשך שנה תמימה לשחרר את בנה מכליאתו במחלקה הסגורה ולהעבירו הביתה או למסגרת חינוכית מתאימה עלו בתוהו. הבידוד, המראות הקשים, הריחוק מאמו והסימום המסיבי שקיבל פגעו בו באופן קשה והפכו אותו לשבר כלי. לדברי האם היה כאן שילוב של  התנהלות רשלנית, אטימות וחוסר אנושיות של אנשי מקצוע שעוסקים בדיני נפשות.
התלונה הוגשה בסיוע מתנדבים של עמותת "מגן לזכויות אנוש".

מנכ"לית העמותה, הגב' גת מגידו, מדגישה שכפיית טיפול פסיכיאטרי על אזרחים או אפוטרופוסים של ילדיהם הינה הפרה של חוק זכויות החולה, של חוק הכשרות והאפוטרופסות ושל חוק כבוד האדם וחירותו. בנוסף מדובר בהפרה של האמנה לזכויות אנשים עם מוגבלויות שישראל חתומה עליה. בנוסף לכך, דוח האו"ם מפברואר 2013 בנושא עינויים בתחום שירותי הבריאות פסק לראשונה כי טיפול כפוי, מבחינה משפטית, הינו התאכזרות. הדוח מסביר כי הזכות לבריאות שהינה זכות יסוד על פי אמנת האו"ם אינה יכולה להצדיק כפייתם של טיפולים רפואיים לרבות ריסון וטיפול
בתרופות פסיכיאטריות.

חודשיים לאחר פרסום הדו"ח, הורה בג"ץ בגרמניה על ביטול כל הטיפולים בכפייה בכל רחבי המדינה. מנכ"לית העמותה קוראת ליישם את דו"ח האו"ם בישראל, ולעצור את ההתאכזרות, את הטיפולים הכפויים ואת שלילת זכויות האזרח וזכויות ההורים במוסדות הפסיכיאטריים בארץ.


למידע נוסף,
יהודה קורן
דובר העמותה
3350928 052

יום חמישי, 13 במרץ 2014

רשלנות שני פסיכיאטרים ירושלמיים גרמה לכליאת בן 9 במחלקה סגורה למשך שנה תמימה

מרץ 2014 - מתלונה למשרד הבריאות, שהגישה אם תושבת ירושלים כנגד מנהל מחלקה פסיכיאטרית לילדים בעיר ופסיכיאטר נוסף, שהפנה אותו לאשפוז, עולה שורה של כשלים בטיפולן של הרשויות בילדים עם קשיי התנהגות. לטענת האם כשלים אלה חרצו את גורלו של בנה עוד מהיותו פעוט, והפכוהו לצרכן של תרופות פסיכיאטריות לכל החיים. על פי תלונתה תייגו את בנה ב "הפרעת קשב וריכוז" עוד בהיותו בן 4, ובמקום להסתפק במסגרת חינוכית מתאימה הפעילו על האם לחץ מערכתי לתת לו ריטלין גם לאחר שהיה ברור שהתרופה משפיעה עליו לרעה ומחמירה את מצבו.
כשהיה בן 9 הוצא הילד מן הבית בהתערבות שירותי הרווחה ירושלים אל פנימייה טיפולית שבה איימו על האם כי אם לא תסכים לתת לו ריטלין יאושפז בכפייה.
לאחר שהריטלין דרדר עוד את מצבו של הילד, הוא נשלח לפסיכיאטר, שלטענת האם שימש כחותמת גומי לבקשותיה של מנהלת הפנימייה, ובניגוד לרצון האם, החליט להוסיף עוד תרופות ולאשפז את הילד אם יראו לנכון לעשות כך.


כל ניסיונותיה של האם במשך שנה תמימה לשחרר את בנה מכליאתו במחלקה הסגורה ולהעבירו הביתה או למסגרת חינוכית מתאימה עלו בתוהו. הבידוד, המראות הקשים, הריחוק מאמו והסימום המסיבי שקיבל פגעו בו באופן קשה והפכו אותו לשבר כלי. לדברי האם היה כאן שילוב של  התנהלות רשלנית, אטימות וחוסר אנושיות של אנשי מקצוע שעוסקים בדיני נפשות.
התלונה הוגשה בסיוע מתנדבים של עמותת "מגן לזכויות אנוש".

מנכ"לית העמותה, הגב' גת מגידו, מדגישה שכפיית טיפול פסיכיאטרי על אזרחים או אפוטרופוסים של ילדיהם הינה הפרה של חוק זכויות החולה, של חוק הכשרות והאפוטרופסות ושל חוק כבוד האדם וחירותו. בנוסף מדובר בהפרה של האמנה לזכויות אנשים עם מוגבלויות שישראל חתומה עליה. בנוסף לכך, דוח האו"ם מפברואר 2013 בנושא עינויים בתחום שירותי הבריאות פסק לראשונה כי טיפול כפוי, מבחינה משפטית, הינו התאכזרות. הדוח מסביר כי הזכות לבריאות שהינה זכות יסוד על פי אמנת האו"ם אינה יכולה להצדיק כפייתם של טיפולים רפואיים לרבות ריסון וטיפול
בתרופות פסיכיאטריות.

חודשיים לאחר פרסום הדו"ח, הורה בג"ץ בגרמניה על ביטול כל הטיפולים בכפייה בכל רחבי המדינה. מנכ"לית העמותה קוראת ליישם את דו"ח האו"ם בישראל, ולעצור את ההתאכזרות, את הטיפולים הכפויים ואת שלילת זכויות האזרח וזכויות ההורים במוסדות הפסיכיאטריים בארץ.


למידע נוסף,
יהודה קורן
דובר העמותה
3350928 052

יום חמישי, 11 באפריל 2013

עובדת סוציאלית, פסיכיאטרית ובית משפט לנוער הוציאו בכפייה ילד בן 6 מחזקת אימו בגלל שסברה שלא יקבל ריטלין

אילוסטרציה - עובדת סוציאלית לחוק הנוער בפעולה
מאיר כהן - חוסר דעת ותוקפנות נגד אמהות וילדים
אם חד הורית הבחינה שהתרופות הפסיכיאטריות מזיקות לבנה בן השש - פקידת הסעד והפסיכיאטרית פנו לבית המשפט והוציאו אותו מחזקתה
אפריל 2013 - למרות שלאם חד הורית, תושבת המרכז, היה אבחון נוירולוגי ששולל הפרעת קשב, בלחץ מתמשך של בית הספר ושל עובדת הרווחה נאלצה לפנות לפסיכיאטרית אחרת שהתעקשה לתת לו ריטלין עוד בטרם מלאו לו שש שנים.

לא רק שאותה פסיכיאטרית התעלמה מתופעות הלוואי הקשות שהאם התלוננה עליהן, אלא אף הוסיפה לו תרופה אנטי פסיכוטית שרק דרדרה את מצבו עוד בהרבה. כשראתה האם כי אין אוזן קשבת מצד הרופאה, פנתה לנוירולוג נוסף, שהתרשם אף הוא וגם כתב כי אין לילד צורך בתרופות. בהתבסס על כך, הפסיקה האם במשך שנתיים את הטיפול בריטלין. כאשר הדבר נתגלה לפסיכיאטרית ולעובדת הרווחה, עשו יד אחת, פנו לבית המשפט ודאגו להוציא את הילד מחזקת אמו ולהעבירו לפנימיית רווחה, שבה קיבל טיפול פסיכיאטרי בניגוד לדעת האם, ועבר מסכת התעללויות והזנחה.

הסיפור כולו נפרש בארבע תלונות שונות שהגישה האם לרשויות בסיועה של עמותת "מגן לזכויות אנוש" כנגד כל אחד מהגורמים המקצועיים שאמורים לשרת את האזרח אולם בפועל בוגדים בו, כיון שבמקום לספק לו את שירותי בריאות הנפש, החינוך והרווחה שהוא מבקש, מתערבים בהחלטותיו באופן כוחני ומתנשא, ואף משתמשים ביתרון כוחם ומעמדם כדי לכפות את השקפתם הטיפולית ולגרור אותו לזירה משפטית שבה ההפסד שלו ודאי וצפוי מראש.

מתלונות חוזרות המגיעות לעמותה נראה כי טרגדיות שכאלה מכילות כל כך הרבה כאב וסבל, שלרוב אין הקרבנות מעיזים להיחשף בכלי התקשורת, וכך עוד ועוד הורים נאלצים להכיר את מסלול הבלהות הזה על בשרם ולשלם מחיר כבד. במקרה לעיל האם עברה התקף לב בסמוך לדיונים המשפטיים ובימים אלה מתכוונת לרדת מן הארץ ביחד עם בנה שבינתיים הצליחה להשיב אליה.

הסיבה למקרים אלה הינה העדר הגנה חוקית על זכות ההורים לבחור את אופי הטיפול הרפואי בילדיהם גם כאשר הם מצויים בתוך מערכת החינוך ולבחור את אנשי המקצוע המקובלים עליהם, וכן העדר מנגנוני בקרה בחוק הנוער, שימנעו מעובדי הרווחה לגרור את ההורים על חשבון משלם המיסים לבית המשפט במקום להשתמש בהליכי גישור סבירים והוגנים.


האם מוכנה להתראיין לכלי התקשורת
לפרטים נוספים על המקרה:
יהודה קורן,
דובר עמותת "מגן לזכויות אנוש"
מייל: yodak8@gmail.com  אתר: www.cchr.org.il



קישורים 

יום רביעי, 13 במרץ 2013

אלפי עוברים ושבים הביעו הזדהות בהפגנה מול הכנס הפסיכיאטרי הבינלאומי ל"קשב וריכוז"

אלפי עוברים ושבים הביעו הזדהות בהפגנה מול הכנס הפסיכיאטרי הבינלאומי ל"קשב וריכוז"

ביום ד' 27.2.13 בבוקר מול מלון דוד אינטרקונטיננטל, תל-אביב

ההפגנה בשיתוף עם "ביונד"- אמנים מאוחדים נגד סימום ילדים וקבוצת "אמהות נגד ריטלין"

במשך כ- 4 שעות הפגינו עשרות מתנדבים לצלילי להקת "ביונד"מול מלון דייויד אינטרקונטיננטל ביניהם ילדים שנפגעו ישירות מריטלין, רופא ילדים ששמו שמור אצלנו, עבר ליד המפגינים והחל לצלם ואמר: יד הריטלין קלה על ההדק, והכנס הזה יהפוך לאולי ריטלין! ולא כן גורף לריטלין !. אחד הצופים בנעשה היה אמן שבעברו נטל ריטלין וחווה חוויות קשות מעצם השימוש, הקים להקה בשם הפרעת קשב וריכוז. הצטרף ללהקת "ביונד" עם מספר שירים, שהמסר היה הפסיקו לתייג ולסמם ילדים, במקום לשתול ילד בתבנית תתאימו את המערכת לילד. בדיוק כמו מיתת סדום אם הילד לא שקט כמו דג נסמם אותו בריטלין נתאים את הילד למיטת סדום!. אם מארגון אימהות נגד ריטלין הגיע מאילת להיות מספר שעות עם המפגינים וספרה את תלאותיה עם אבחון ביתה והנזקים שגרם לה הריטלין. עוד אימהות הגיעו עם ילדיהן כדי למחות מול הכנס הפסיכיאטרי.

הנה עדות של ביתה של אם שהפגינה: אומרת הילדה אני בעצמי לקחתי רטלין במשך כ-4 שנים, ואני חושבת שחשוב שמי מכם שהורה לילד שלקח\ לוקח רטלין יקדיש מזמנו לקרוא את זה.
נתחיל מזה שהמחקרים נכונים, רטלין הוא סם- והוא ממכר. אין וויכוח. לא מזמן גיליתי שכל אחד מחבריי שנוטל רטלין או נטל בעבר ושאלתי אותו על כך, ניסה יותר מפעם אחת להסניף את הכדור, דבר שאני בעצמי הייתי עושה באופן קבוע. ולא כי ''ראיתי את זה בסרט'', אלא כי הרגשתי שאני צריכה, באופן הכי טבעי. ואני מדברת על כשהייתי בת 14. את הדבר הזה גיליתי ממש לא מזמן ועד אז הייתי בטוחה באמת ובתמים במשך כמה שנים שמשהו איתי לא בסדר. אז רטלין כן ממכר ואת כולם- ואין יוצאים מן הכלל. כמו קוק, יש השפעה פיזית ומנטלית קשה, שכוללת מצבי רוח קיצוניים, מאופוריה עד הרגשת חוסר ערך, ריקנות... , רדיפה וחוסר שקט , אפאטיות , חוסר תאבון עייפות וקשיים בשינה. כשהפעילות המוטורית משתבשת מעלים את המינון וחוזר חלילה. בתקופה שכבר נטלתי קונצרטה של 50 ומשהו מ''ג, למשקל הגוף שלי שמעולם לא עלה על 42 ק''ג (מינון גבוה מידי לכל הדעות) יום אחד הרגשתי שאולי בכל זאת אני צריכה יותר. 4 וחצי ימים רצופים בלי לאכול, לישון או לתקשר עם הסביבה מחשש שמישהו ישים לב, ולבסוף הגיעו גם הזיות והגעתי לחדר מיון. זה היה היום האחרון שלקחתי רטלין.

היום אני בת 17 וחצי, כבר קרוב לשנתיים בלי רטלין ועדיין סובלת מתופעות לוואי גופניות ונזק בלתי הפיך שקשור לבעיות גדילה, הורמונים ובינהם בלוטת התריס שנגרמו כתוצאה מנטילת התרופה. לאחר הפסקת הרטלין קימיים בבירור תסמיני גמילה, הקושי בריכוז עולה במידה משמעותית ונכון להיום אני מסיימת בית ספר בלי שום תעודת בגרות.

יהודה קורן - דובר

עמותת מגן לזכויות אנוש
נציגי ועדת האזרחים לזכויות אדם הבינלאומית
cchr
www.cchr.org.il
אתר בינלאומי
www.cchr.org

יום שישי, 8 במרץ 2013

המדינה מארגנת חגיגות סמים לילדים - ריטלין

ריטלין Ritalin - תופעות לוואי
פתאום לכולם יש לקות למידה. כדורי ריטלין
המאמר המדינה מארגנת חגיגות סמים לילדים , אלי ישראלוב | mako | 26/02/13

עשרות אלפי ילדים בישראל מתגלים כלקויי למידה ומקבלים את סם הפלא "ריטלין". גם מבוגרים לוקחים אותם כדי להתרכז טוב יותר בעבודה. אלי ישראלוב עשה ניסוי על עצמו, וחזר עם תוצאות ברורות. מבחינתו, זה כמו לתת לילד שלו להסניף שורה של קוקאין

צילום׃ רויטרס לפעמים אני קורא עיתונים ומופתע כיצד זרם מחשבה מסויים מכה גלים כמו וירוס, מתפשט כמגפה. אתה מתבונן על הטירוף שמתהלך סביבך ונדהם לראות כיצד אנשים בעלי חשיבה עצמאית לא פוקחים עיניים ומבחינים כי משהו אינו כשורה, משהו לא מסתדר פה.

עשרות אלפי ילדים בשנה מתגלים כלקויי למידה ומועמסים בסמים בכדי להסדיר את התופעה. גידול של 76% במספר צרכני הסמים בקרב הילדים והיד עוד נטויה. רופאים, פסיכולוגים ואנשי חינוך נלהבים מיחצנים את הקמפיין ומחלקים מרשמים כמו פושרים בפינות הדרכים. הורים מאושרים גילו את הנוסחה לאי התמודדות מול פיזור הנפש של ילדיהם ומשמשים כמשגיחים נאמנים, מוודאים שהילדים היקרים בולעים את הסמים... שבשמם המכובס נקראים ריטלין.

גם חברים קרובים גילו את הנוסחה ומצטרפים לחגיגה. "יותר אפקטיבי להם בעבודה", כך הם אומרים. אפילו הבן שלי בא הבוקר ואמר שגם הוא רוצה סמים."אבא, בחבר'ה אומרים שככה יותר קל במבחנים", אז למה לא בעצם? אז ככה לא. כי לא ייתכן שפתאום כולם ליקויי למידה - יש בעיה בהגדרה. נכון שיש יותר מודעות לתופעה ולכן צצים יותר ילדים, אבל מודעות למה? לכך שילדים החלו לאבד את כושר הריכוז שלהם ויכולת השליטה העצמית לחתור למטרה אחת?

ריטלין כן ואקסטזי לא?

יכול להיות שילדים עושים דברים סימולטנית: משחקים במחשב, מדברים בפייסבוק עם שלושה חברים במקביל, מציצים בטלוויזיה ובהזדמנות גם לומדים למבחן. הכל עובר אצלם במסרים תמציתיים ועניינים - אז אולי שיטת החינוך צריכה להשתנות ואסור לה להחזיק במשך שעה ילדים בכיתה ולדבר על נושא אחד?

פיזור נפש זו לא לקות למידה, זו סוג של חולשה שאפשר לחזק.

ברור שכתוצאה מהפגזת המסרים מסביבנו מתמעטים האנשים שיכולים להתרכז לאורך זמן, לקרוא ספר, לכתוב מכתב, לסיים עבודה. אז אולי צריך לאמן את כוח הרצון של הילדים, יכולת הריכוז, יכולת השליטה העצמית – במקום סתם לחלק סמים.

שלא יעבדו עליכם, גם לריטלין יש תופעות לוואי. השאלה היא האם בכלל ניתן לאבחן בצורה מדוייקת תופעות לוואי אצל ילדים? עד כמה בכלל הם מודעים לעצמם? האם הניסוי ההמוני הזה, שנקרא ריטלין, בכלל צבר מספיק זמן על מנת להבין את ההשלכות שלו?? סביר שנתעורר עוד כמה שנים ונעמוד המומים ביחס לטיפשות שלנו, לעיוורון שלקינו בו.

מאחר והאמון שלי במחקרים מזמן נעלם ורובם מוטים, החלטתי לערוך מחקר קטן בקרב 4 חברים שרשמו להם ריטלין ודיברתי עם אמא אחת (שגם הבן שלה לקוי למידה ולוקח ריטלין). מאחר שאני מאמין כי מעבדת המחקר הטובה ביותר היא הניסיון האישי, כללתי את עצמי והתנסיתי למשך מספר שבועות.

אז הממצאים כדלהלן (אצל כאלו שקיבלו מרשם ואצלי גם):

1) משפר בצורה משמעותית את כושר הריכוז.

2) משפר את היכולת שלך להתמיד כמכונה בעשייה מסויימת.

3) מוריד את החוויה הרגשית והופך אותך עמום ופחות יצירתי.

4) כשההשפעה מתחילה להתפוגג- תחושה של חוסר שקט.

5) גירוי עצבי מתחת לפני השטח שלפעמים גורם לכאבי ראש.

6) תלות ורצון לקחת שוב על מנת לעמוד במשימות הנדרשות.

7) שני חברים שהפסיקו לקחת בשל תחושת חוסר השקט המצטברת, מצבם חזר למקורי ואף יתרה מכך, איבדו יכולת שליטה בתחומים נוספים והחלו להשמין. נשמע טוב לא?

אז נכון שזה סם מהול וניתן בבקרה- אך הגישה מקוממת, היא לא תוביל אותנו לשום מקום. לאורך זמן היא רק תנוון אותנו. זוהי גישה שמעבירה את האחריות בכל הנוגע לשליטה עצמית, לפיתוח כוח הרצון וכושר הריכוז לסמים ומורידה את האחריות מן הילדים, מאיתנו.

ואם כבר מוהלים סמים אז למה לא לתת תוך בקרה גם את הסמים הבאים:

אקסטזי - לשיפור חיי המין בזוגיות ויציאה מהדיכאון. חוויות מין עלובות בין זוגות היא גם מגפה שזקוקה לסם, שלא נדבר על הדיכאון הקולקטיבי.

LSD - לפריצת דרך ויציאה מהקופסה - כל כך הרבה אנשים תקועים במקום, אז למה לא להרחיב את התודעה ולהפוך ליצירתיים יותר?

קוקאין - לשיפור תחושת הביטחון העצמי, שכל כך הרבה ילדים ומבוגרים לוקים בה.

למה לא בעצם?

פסיכיאטר ריקרדו שטיינבאום מדבר על ריטלין

יום שלישי, 19 בפברואר 2013

הפגנת ענק ומצעד מחאה - די לתיוג ולסימום הפסיכיאטרי של ילדי ישראל

די לתיוג ולסימום הפסיכיאטרי של ילדי ישראל

הם גורמים למאות אלפי ילדים להסתובב עם טלאי של הפרעת קשב,
והפכו את בתי הספר שלנו לחצרות שמתרחש בהם סחר בריטלין..
כעת הם מגיעים לישראל כדי למיין, לתייג ולסמם את ילדי הגנים.

הפגנת ענק ומצעד מחאה
מול הכנס הבינלאומי להפרעת קשב שבהנחיית פסיכיאטרים משלוש יבשות המשתפים פעולה עם חברות התרופות
ביום ד', 27.2.13 ב-8:00 מול מלון דוד אינטרקונטיננטל, תל אביב

בואו לחשוף את תעשיית השקרים
לדרוש חינוך ללא אבחונים ותיוגים מכפישים
לאסור את השימוש בתרופות ממריצות וממכרות בבתי הספר

למידע ולהרשמה היכנסו לאתר של עמותת "מגן לזכויות אנוש": www.CCHR.org.il
בהשתתפות: "ביונד"-אמנים נגד סימום ילדים. "אמהות נגד ריטלין"

--
יהודה קורן
דובר
 עמותת מגן לזכויות אנוש
נציגי ועדת האזרחים לזכויות אדם הבינלאומית
cchr
www.cchr.org.il
אתר בינלאומי

יום שישי, 1 ביוני 2012

אדרל - Adderall - תופעות לוואי


אדרל - Adderall - תופעות לוואיAdderall היא תרופה המשמשת לטיפול בהפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD) ונרקולפסיה (narcolepsy). זהו סם ממריץ, אבל כאשר נעשה שימוש במינון ל-ADHD, יש לו השפעה מרגיעה. כאשר נעשה שימוש עבור נרקולפסיה, משתמשים במינונים גבוהים יותר ומגרים יותר. הסם מגיע בטבליות ונלקח בדרך כלל פעמיים ביום. כמו בכל תרופה, יש תופעות לוואי, כוללות אובדן תיאבון, יובש בפה, נדודי שינה.

תופעות לוואי נפוצות של אדרל Adderall
Adderall נחקרה ביסודיות במחקרים קליניים, עם נבדקים רבים.
במחקרים אלה, נחקרו תופעות לוואי המתרחשות בקבוצה של אנשים שנטלו את התרופה לעומת אלו שלא נטלו. בהתבסס על מחקרים של Adderall , תופעות הלוואי הנפוצות ביותר כללו:

חוסר תיאבון (אנורקסיה)
יובש בפה
קשיי שינה (אינסומניה)
כאבי ראש
כאבי בטן (או כאב בטן)
עלייה זמנית בלחץ הדם
ירידה במשקל
שינויים רגשיים
בחילות, כאבי בטן, הקאות או סחרחורת
שלשול
תחושה של חולשה (asthenia)
קצב לב מוגבר (טכיקרדיה)
זיהום, כולל זיהום בדרכי השתן (UTI)
חום
צרבת.


תופעות לוואי של אדרל Adderall שיש לדווח עליהן
ישנם מספר תופעות לוואי של אדראל, שיש לדווח עליהן לרופא המטפל. תופעות אלו כוללות, אך לא רק:
 

     מחשבות אובדניות
     בלבול
     לחץ בחזה
     כאב בחזה או דפיקות לב
     קוצר נשימה
     דיכאון
     התנהגות שונה או אגרסיבית מהרגיל
     הזיות (ראייה, שמיעה, או להרגיש דברים שהם לא באמת שם)
     אי שקט
     התעלפות
     התקפים
     פריחה לא מוסברת
     כוורות
     תנועות בלתי מבוקרת של הראש, הצוואר, הפה, הידיים או הרגליים (המכונה טיקים).

יום רביעי, 9 במאי 2012

מגיפת הריטלין: במקום להילחם על הילדים – מסממים אותם

המאמר מגיפת הריטלין: במקום להילחם על הילדים – מסממים אותם , אסף אוזן , נענע , נובמבר 2011

כשמרגילים ילד קטן לבלוע כדור בכל פעם שקשה, מעבירים אותו שיעור מסוכן בהתמודדות עם בעיות. ריטלין הוא אולי הפתרון הקל לבעיות קשב וריכוז, אבל הדרך הנכונה היא עבודה צמודה, אינטנסיבית וממושכת. ואולי חלק מהבעיה נעוץ בכלל בשיטות הלימוד?

אפשר להכריז בגאווה: הריטלין הוא גז המזגנים של שנת תשע"ב במערכת החינוך. אפשר להסניף אותו, לבלוע בקפסולות, או להדביק על הכתף. אמנם תלמיד בן שש עדיין לא יכול לרכוש אותו לבד בפיצוצייה הקרובה, אבל ההורים יכולים לספק אותו לילדיהם בקלות, אולי בקלות רבה מדי.

הריטלין נכנס לקונצנזוס חזק כל כך, עד כדי כך שלעתים המתנגדים קולם נאלם, ואיתם גם השיטות האחרות לטיפול בהפרעות קשב וריכוז.כמאה אלף תלמידים מאובחנים מדי שנה כבעלי הפרעות קשב וריכוז. שליש מהם מטופלים בריטלין, תרופת הפלא שבעיקר מסייעת למורה להחזיר את השקט לכיתה.

האופנה הנרקוטית בקרב ילדים במערכת החינוך מדאיגה ובעיקר מקוממת. לא בגלל העובדה שהתלמיד צורך ריטלין, אלא מפני שלא מספיק נלחמים עליו, בקלות רבה מדי מאבחנים הפרעת קשב וריכוז.במקום שהתלמיד יעבור תהליך, אולי מעט איטי וארוך, אבל מתבקש, שאותו אמורים ללוות ההורים, אנשי מקצוע וצוות בית הספר, שוב ושוב הכול מסתכם בגלולה, שהיא הפתרון הקל והמידי.

הורים המסכימים לתת לילדיהם בני הארבע והשש ריטלין, בעצם נותנים להם תרופה הרשומה בישראל תחת פקודת הסמים המסוכנים. נכון, יש מחקרים ויש המלצות של איגודי הרופאים, אבל לא ברור איך נולדה המאסה הקריטית הזאת. בוועדת חינוך שנערכה בנושא עלה ש-30 אלף תלמידים בישראל זקוקים לסמים - אהה סליחה, לריטלין - כדי ללמוד, מה גם שהשפעת הריטלין נמשכת ארבע שעות, למרות שיום לימודים בכיתה א' למשל נע בין שש לשמונה שעות.

מורים מתפקדים על תקן נוירולוגים

הנושא נדון שוב ושוב, ואנשים, בעיקר מבוגרים, מעידים על הסגולות ועל האפשרויות שמעניק הריטלין, אבל כשמדובר בתלמידים צעירים יש הרגשה שפשוט לא עושים מספיק כדי להילחם על השפיות שלהם. למורה אין כוח להתווכח עם ילד בעל הפרעות קשב וריכוז, למערכת אין מספיק כסף כדי לתגבר את אותם הילדים, ולהעביר אותם לחינוך המיוחד יכול לעלות אפילו יותר, עם או בלי קשר למצבו האמיתי של הילד. בקיצור, ריטלין.

לעתים קורה שקשיי ראיה ושמיעה בקרב תלמידים מתבטאים בחוסר ריכוז. מורה שצריך להשתלט על כיתה של 35 תלמידים לא בהכרח יכול להבחין בכך או להעניק את תשומת הלב לעניין. ההורים מוזמנים שוב ושוב לשיחות כי הילד מפריע, בשלב מסוים יוצע להם טיפול בריטלין, ואם יסרבו יובהר להם שוועדת השמה תדון בהעברת הילד למסגרת אחרת. הורים שיש להם כסף יילחמו ויממנו ועדה מקצועית חיצונית שעולה לרוב אלפי שקלים. אלה שאין להם יוותרו ויקבלו את הדין.

לא פעם קיבלתי פניות מהורים מודאגים שהמורים עמדו על כך שהילד ייקח ריטלין. לא ברור איך מורה, טוב ככל שיהיה, יכול לתפקד גם כנוירולוג מומחה. באותה ועדת חינוך נאמר כי קיים מחסור גדול בפסיכולוגים וביועצים, ולכן אין מי שידריך הורים ותלמידים ויספק כלים גם למורים להתמודדות עם תלמידים בעלי הפרעות קשב וריכוז.

מכורים לסמים - מכיתה א'

אלה שכבר בוחרים בריטלין מספרים כמה הילד רגוע וכמה הכתב שלו השתפר, והוא אפילו יכול לקרוא חמישה עמודים ברצף. ילד כזה אולי ייכנס לתלם, אבל כמכור. הוא לא יכיר משהו אחר, וכשזה החינוך כבר מכיתה א' או אפילו מהגן, לבלוע כדור בכל פעם שקשה, מכאן השמים הם הגבול.

אם באמת תלמידים רבים כל כך בישראל סובלים מהפרעות קשב וריכוז, אולי צריך לשנות את התפיסה. נראה שהחינוך באמצעות ספרים כבר לא מתאים לרמת הקלט והפלט של חלק מתלמידי ישראל, ובעידן שבו גירויים ויזואליים וקוליים הם מנת חלקנו, החל באייפונים ואייפדים וכלה בשעות ארוכות מקוונות, נדמה שזו רק ההתחלה. אבל עם כל הכבוד, לסמם את התלמידים זו בטח לא הדרך.

קישורים:
  • הדרך לגיהנום רצופה כוונות טובות - שיטת האבחון - ד"ר בועז רפפורט - יוני 2010 - בכתבה "השלב הבא הוא לחנוק את הילד" - עיתון "פוסט"- ד"ר בועז רפפורט, מומחה להתפתחות הילד הילד, הגיש תלונה נגד "סופר נני", שלטענתו לא עושה אבחון מקצועי של רופא ומשדרת להורים מסרים אלימים. תגובת קשת: "מיכל דליות היא אשת מקצוע מהשורה הראשונה"...
  • גננות רוצות שקט בגן והן להוטות מידי לשלוח ילדים לפסיכיאטרים - הכתבה "ברוב קשב" מירב שלמה מלמד , ידיעות תל אביב , חינוך , 26.03.2010 -ב- 2009 נרשמה עלייה של כשבעה אחוזים בהפניית ילדים עד גיל שש למכוני אבחון של הפרעות קשב וריכוז. ד"ר אורלי נקר: מדובר ב"הפניית יתר" מצד גננות למכונים...
  • מורים ויועצות בתי הספר תחת השפעת ריטלין - מאי 2010 - "יועצות מתקשרות אלי בבקשה שאשכנע אמהות לתת לילד כדור", מספרת שפר. "יועצות הן אומרות 'הגיע אליך ילד כזה וכזה. אני מבינה שהוא מטופל אצלך, אני יודעת שאת יכולה לעזור לו, אבל לי אין זמן ולמערכת אין זמן ולכן אני מבקשת שתשכנעי את האמא שהילד ייקח כדור כדי לפתור את הבעיה'. הייתה לי יותר משיחה אחת כזאת...

יום רביעי, 28 בדצמבר 2011

"לקחתי ריטלין כדי ללמוד ונכנסתי לדיכאון קשה"

הכתבה "לקחתי ריטלין כדי ללמוד ונכנסתי לדיכאון קשה" , נדב שפירא ynet בריאות , דצמבר 2011

הורים ומורים רבים דוחפים למתן ריטלין לילדים בעלי הפרעות קשב, אך יש גם מי שנפגע מהתרופה הפופולרית ותופעות הלוואי שלה. סטודנט מספר על הדיכאון שאליו נקלע אחרי שבסך הכל ביקש להתרכז טוב יותר בלימודים ובמבחנים

אני יושב במבחן מועד א' בקורס חוזר "חדו"א 2 להנדסת חשמל" ומחשבות רעות רצות בראשי בקצב מסחרר. אני מנסה להדוף אותן ולהתרכז במבחן, אך ככל שאני מנסה להתרכז יותר כך קצב הופעתן של המחשבות הולך וגובר.

ארבע שעות אני "מבלה" ככה, יד שמאל מסתירה את העיניים כדי שאנשים לא יראו שאני בוכה, ויד ימין עדיין מנסה לסיים את הבחינה. אף אחד בכיתה לא שם לב, לא הסטודנטים ולא הדודות החביבות שהשנים נתנו את אותותיהן בטווח הראייה שלהן.

עם תום הבחינה יצאתי החוצה. לפתע הרגשתי כאילו גרזן ננעץ בראשי וחצה אותו לשניים, מלווה בכאב שלא חשתי מעולם. אם ברק היה פוגע בי, זו בטח הייתה התחושה של מכת החשמל העצומה. זה היה השלב שבו הגוף והנפש לא יכולים לשאת את הכאב יותר.

חיפשתי מקלט לברוח אליו. ידעתי שיש לי תור שקבעתי לפסיכולוגית באוניברסיטה מבעוד מועד, וחיכיתי לראות אותה כבר, הפעם יותר מתמיד. זהו, אני לא יכול להמשיך להסתיר את הכאב שמלווה אותי בעוצמה חזקה בארבעת החודשים האחרונים, והיה ברקע כל חיי.

הגעתי לפגישה בחדר שאותו אני פוקד בתדירות בשלושת החודשים האחרונים, אך הפעם המצב שלי היה הרבה יותר קשה. לקח לפסיכולוגית כמה דקות לעכל את ההתדרדרות המהירה במצבי, וכנראה שזה היה קשה גם לה, כי ראיתי דמעות זולגות על לחייה. אני רגיל שאנשים בוכים לידי, אבל בדרך כלל בגלל שאני מצחיק אותם, ולא כי הם רואים שאני מרוסק.

הבנתי את חומרת מצבי: גרמתי לפסיכולוגית שלי לבכות, ואני חייב לבצע שינוי של 180 מעלות. הייתי רוצה להגיד שכך גם עשיתי, אבל כנראה שהסיבוב שלי היה של 360 מעלות, כי חזרתי לאותה נקודה. לקח לי כמעט שנתיים להשתחרר מכבלי הסבל, ולצערי זה קצת מאוחר מדי. כנראה שאצטרך לסחוב את הצלקות עוד כמה שנים טובות.

שמחת החיים דעכה

אז איפה הכול התחיל ואיך זה קשור לריטלין? "למדתי" למבחן עם חבר מהלימודים, הנוירולוג רשם לי כדור ריטלין של 20 מיליגרם, שהיווה עליית מדרגה משמעותית מה-10 מיליגרם שניסיתי לפניו. כדור העשרה מיליגרמים עשה לי רע: לא הצלחתי לישון במשך שלושה לילות, סבלתי מכאבי ראש ומעוד הרבה אזהרות שמצוינות כתופעות הלוואי שלו.

ריטלין - לקח לי כמעט שנתיים להשתחרר מכבלי הסבל
"ריטלין - לקח לי כמעט שנתיים להשתחרר מכבלי הסבל" (צילום: shutterstock)

כשלקחתי את כדור ה-20 מיליגרם הרגשתי לראשונה שאני מצליח ללמוד. אני, שאף פעם לא קראתי חצי ספר, ואפילו לא עמוד אחד שלם, שסוחב חיים בהם אני לא מבין איך אני שורד את המסגרות השונות: תיכון, מכינה, שני קולג'ים בניו יורק והדובדבן שבקצפת, הפקולטה להנדסה באחת האוניברסיטאות בארץ. אחרי כל המקומות שעברתי והייאוש שקשור בהם שקשה להסביר במילים, פתאום מצאתי את עצמי יושב ולומד ארבע-חמש שעות ברציפות, ההרגשה היתה מוזרה מדי עבורי.

הרגשתי שאני עושה משהו שאני לא אמור לעשות, כאילו שאני משתמש באיבר בגוף שאני לא אמור להשתמש בו. הריטלין אפשר לי גישה לאותו חלק במוח שבו אני לא אמור להשתמש. הרגשתי שמשהו "נפרץ" אצלי בראש, כאילו היתה לי פגיעה שכל החיים שכבה בשקט, עד שהריטלין ניער את העניינים. מאותו רגע יצאתי מהמסלול. שמחת החיים דעכה, נכנסתי לדיכאון והחיים שלי התחילו לקרוס.

בהתחלה הייתי די משועשע מהמחשבה שאני בדיכאון, כי זה נראה לי לא הגיוני לחלוטין. עברתי המון מקומות בחיים, ותמיד אמרו לי שמאז שהגעתי שמחת החיים עלתה בצורה גורפת. הייתי בטוח ביכולת שלי לעשות לאנשים שמח.

ארבעה חודשים עברו בהם לא הבנתי למה אני לא מצליח לחזור לעצמי. ככל שניסיתי לשמור על שגרת חיים בריאה, כך גבר קצב ההתרסקות, ולא הבנתי למה זה מגיע לי, ולמה אני לא מסוגל לצאת מזה.

כתוצאה מכך התרחקתי מהלימודים, וזה עזר לי לצאת קצת מהדיכאון. חשדתי שהלימודים עשו לי רע, אז לקחתי הפסקה גדולה וטסתי לחו"ל לכמה חודשים, וכשהרגשתי שאני חזק מספיק חזרתי לארץ. עם שובי חזרתי גם ללימודים, בתקווה שדברים יתנהלו טוב יותר. חשבתי שרק נסיבות חיי היו הגורם לסבל שלי.

"אנשי המקצוע לא ידעו מה עובר עליי"

כמה ימים אחרי שחזרתי לקחתי ריטלין שוב, בהמלצת נוירולוג. מרגע שעשיתי את זה ההחלמה שלי התפוגגה תוך שניות. מאז אני חי עם כאבים ולחצים שקשה לי להסביר. הקוגניציה, הזיכרון וגם הריכוז שלי נפגעו, ואני תקוע בשלב בו אני מנסה לגשר על הלחצים. אני פוקד מדי שבוע בשנתיים האחרונות המון אנשי מקצוע שונים, מוציא על כך עשרות אלפי שקלים ובינתיים ללא הועיל.

אחריי שנתיים בהן אני מנסה בעצמי להרכיב את הפאזל של חיי, לפני חודשיים שלפתי זיכרון מתהום הנשייה שעשוי להיות קשור למה שעובר עליי. כשהייתי בן שלוש שיחקתי בחוטי חשמל, התחשמלתי ואיבדתי את ההכרה. מאז העולם נראה לי שונה במקצת. אני רגיש יותר לסביבה, לאור, לקול, לריח וגם לאנשים.


אני רוצה לסיים את הטור במסר אליכם, הקוראים. לאורך הטיפול נחשפתי לאטימות גדולה והכנסתי לגוף שלי המון דברים שעשו לי רק רע, ללא סיבה. לא נתקלתי באיש מקצוע אחד שיכול היה בבירור להגיד מה עובר עליי.

לקיחת הריטלין אפשרה לי לשבת ללמוד, אבל אם הגוף שלי תמיד הגן עליי כשלא אפשר לי לעשות זאת לפרק זמן ארוך, כנראה שהיתה סיבה טובה לכך. מה שקרה לי יכול לקרות גם לילד שלכם. אם הוא מתלונן שמשהו מציק לו, או שאתם רואים שיש לו בעיה להשתלב בחברה, תקשיבו לו, לפני שאתם פונים אל מערכת החינוך או הרפואה הציבורית שיעשו זאת עבורכם. הוא קודם כל הילד שלכם.
.

.
קישורים:

יום שבת, 15 באוקטובר 2011

אל תתנו לפסיכיאטרים לתייג אתכם

הפסיכיאטריה וחברות התרופות מחפשים פרנסה קלה על גביהם של ילדים, קשישים ומוחלשים אחרים,

אל תתנו להם לתייג אתכם
.

.
קישורים: