"אבחונים בהפרעה" - תחקיר על תיוג ילדים בהפרעת קשב ריכוז

אוקטובר 2014 - התנהלות הממסד בתיוג ילדים בהפרעות נפש לרבות הפרעת קשב ריכוז והלעטתם בסמים פסיכיאטריים עתירי תופעות לוואי בלתי הפיכות מדיף ריח הונאה תאוות בצע ושחיתות.

שרון כידון יוצאת לבדוק איך קורה שכמעט כל ילד ישראלי נשלח לאבחון הפרעת קשב וריכוז או ליקויי למידה איך זה שמעל 50 אחוזים מהתלמידים הניגשים לבגרות בישראל זכאים להקלות ושהאבחונים הדידקטיים משולמים מכיסם הפרטי של ההורים.

שר החינוך שי פירון מכה ילדיו ומזלזל בחוק

מאי 2013 - שי פירון שר החינוך בראיון עם גיל ריבה אומר כי הוא מכה את ילדיו מידי פעם במכות כאלו ואחרות. שי פירון מתייחס בבוז לחוק העונשין באיסור הכאת ילדים ומכנה את העבירה החמורה "שאלות פילוסופיות של הכאת ילדים"
משרד הרווחה כמדיניות מטייח התעללות בילדים באוכלוסיות חזקות משום שמסגרות הרווחה עצמן (פנימיות, אומנה, מרכזי חירום, ועוד..) מתעללות בילדים, ומשרד הרווחה רוצה לסחור בילדי משפחות מוחלשות. מה גם שתכלית משרד הרווחה הנה הסחר בילדים, וסבלם של הילדים ומשפחותיהם המוחלשות אינו מעניין את  המשרד. אילו היה הורה ממשפחה מוחלשת מתבטא כמו שי פירון ברור שרשויות הרווחה היו תולשות ילדיו מהבית ומפרקות את המשפחה, פיסית, נפשית וכלכלית.




קישורים:

 העובדות הסוציאליות תלשו הרך הנולד מאמו והביאו למעצרה - דרכי רמיה משרד הרווחה לחטיפת תינוקות ממשפחות קשות יום. העובדות הסוציאליות לאחר שהרעילו באוזני השופט וקיבלו צו שיפוטי לתלישת תינוק מאמו מיד בלידתו, התגרו באמא והסבתא,  תלשו התינוק והביאו למעצרן והרחקתן של האמא והסבתא מהרך הנולד.

הוגשה תביעה אזרחית נגד המעון נווה יעקב של משרד הרווחה - הוגשה תביעה אזרחית נגד המעון נווה יעקב של משרד הרווחה - גלי צה"ל - שרון פולבר - יולי 2013 - ההתעללות בחוסים בבית החולים הפסיכיאטרי נווה יעקב: הבוקר תוגש תביעה אזרחית לבית המשפט בדרישה לפצות את החוסים על ההתעללות וההזנחה. בנוסף, אחרי ארבעה חודשים שהושהה דו"ח וועדת החקירה במשרד הבריאות, אתמול הוא פורסם...

 פרופ. אסתר הרצוג מציגה דרכי רמיה משרד הרווחה בענייני הוצאת ילדים מביתם -  אפריל 2014 - יותר מעשרת אלפים ילדים מוצאים מבתיהם ומנותקים מהוריהם בכל שנה על ידי רשויות הרווחה לעיתים שלא לצורך. משפחות רבות  חסרות אונים מול החלטות העובדים הסוציאליים...

תלונה חמורה נגד המורה מירב אלגרט מבית ספר הלל רמת גן

אוקטובר 2013 - המורה מירב אלגרט בית ספר הלל רמת גן - בין שטיפת מוח קיצונית להתקף פסיכוטי. המורה מירב אלגרט החלה להשתולל כאשר ראתה את האמא ל' של אחד מתלמידיה. מדובר באמא שלא ראתה את בנה כ- 5 שנים עקב מחדלי רשויות הרווחה. האמא ל' אשה נורמטיבית, עיתונאית, עובדת, ללא רבב. במקום לברר את רצונה של האמא פעלה המורה מירב אלגרט בתוקפנות נגד האמא. להלן קטע תלונה של האמא ל' על התנהגותה הפרועה של המורה מירב אלגרט:

תחילת ציטוט

1.      התנהגות המורהמירב אלגרט, 'המחנכת' של בני א' מכיתה ו' – הדהימה וזעזעה אותי עד עמקי נשמתי. כפי שאפרט מיד - אין זה מן הראוי שתמשיך בתפקידה.

2.      לגוף העניין: המורה סירבה למסור לי מידע לגבי בני א' "והחליטה" כי יש נגדי צו הרחקה מביה"ס. כשביקשתי לראות את צו ההרחקה, החלה לצרוח באמוק "היא מקליטה אותי". לא היה ולא נברא. כאמור, לא קיים נגדי שום צו.

3.      אותה מורה, ניסתה להכניס את בני א', בכוח! לתוך רכבה הפרטי, וצעקה לבני "תרוץ, תברח, תברח". אותה מורה, שלא פגשה אותי עד היום, איננה מכירה אותי, התנהגה בצורה מכפירה ומזעזעת ממש, כאילו שקיבלה סמכויות ממשטרת ישראל או מגוף אכיפתי כלשהו, בעוד שאסור היה לה כלל להתערב. לו סברה אותה מורה, כי נעברה עבירה פלילית, שומה עליה לפנות למשטרה לקבל סעד, ובוודאי שלא לעשות דין לעצמה, ולהפריד ביני לבני. מה גם שניסיון הכנסת בני לרכבה הפרטי – פלילי ואסור.

4.      אני אימם אפוטרופוסתם הטבעית של ילדיי. אותה מורה, שהחליטה בצורה נפשעת ובניגוד לדין למנוע ממני לחבק את בני – היא בלתי ראויה.

5.      סבורני שלטובת מערכת החינוך, יהיה זה ראוי להעביר את המורה מתפקידה לאלתר. מדובר במורה שלכאורה אינה ראויה להיות מחנכת וסבורני שהמערכת תטיב לעשות אם תפעל לשם הגנה על תלמיד חסר ישע וככל שתעשה כן במהירות רבה כך יקטן הנזק.

6.      אני אימא מודאגת וכמובן שאעשה הכל, כדי שבני לא יסבול כתוצאה מהתנהגות של מורה שאינה ראויה לתפקידה.

7.      לאור כל האמור, נוכח חומרת הטענות, אני מבקשת כי תורה על מינוי מפקח חוקר שיחקור את המורה, ויבחן האם המורה ראויה להמשיך בתפקידה.

בכבוד רב,

ל'

לוטה:

החלטת השופט נפתלי שילה מאתמול 23/10/13

סוף ציטוט

חוסר אנושיות וביזוי כבוד האדם בהליך פיטורי מורה במשרד החינוך - התנהגותה המלוכלכת מפקחת עירית מלמד כמשל

אייל לוי - מורה ותיק שמכין לבגרויות

המאמר המשימה החינוכית: להדיח את המורה , אפריל 2013 , הארץ , טלילה נשר

אייל לוי, מורה ותיק שמכין לוחמים לבגרויות, פוטר לפני שנתיים ורשיונו להוראה נשלל. השבוע נחשפה בבית הדין לעבודה, שביטל את הפיטורים, השיטה של מפקחי משרד החינוך להיפטר ממורים: דו"חות שקריים והעלמת עין כדי לקדם את האינטרסים של המערכת

סיפור פיטוריו של המורה אייל לוי, וביטוליהם השבוע על ידי בית הדין לעבודה, מציג את משרד החינוך כמעסיק שמפקחיו רואים עצמם רשאים לשקר ולרמוס עובד כדי לקדם את האינטרסים של המשרד ולהשיג מטרה מסוימת. זכויותיו של מורה ועתידו המקצועי לא נחשבים בעיניהם.

לפני כשנה עמד אייל לוי נבוך לנוכח מחיאות הכפיים שליוו את ההקרנה החגיגית לסרט התיעודי “בגרות לוחמים”, של הבמאית סילבינה לנדסמן. בסרט, שהוא עומד במרכזו, הוא נראה עומד מול כיתת חיילים קרביים, שקיבלו אפשרות להשלים את בחינת הבגרות באזרחות לפני סיום שירותם. הסרט, שהשתתף בפסטיבלים בינלאומיים וזכה בפרסים, ובהם ציון לשבח של שופטי פרס קליגארי בפסטיבל ברלין, מעניק הצצה נדירה לכיתתו של אייל לוי.

“משרד החינוך שלל לי את רישיון ההוראה”, אמר בתום ההקרנה. “אסור לי להיות מורה בישראל”. לפני כשנתיים שיגר מנכ”ל משרד החינוך הקודם, הד”ר שמשון שושני, מכתב ללוי: “הנני להודיעך כי בתוקף הסמכות שהואצלה לי כחוק, החלטתי לפטר אותך מטעמים פדגוגיים מעבודתך במוסדות חינוך רשמיים”. אייל, מורה זה 16 שנים, פוטר “פיטורים פדגוגיים”. מכל סוגי הפיטורים, זה ההליך הקיצוני ביותר מבחינת השלכותיו על מורה המפוטר. משמעותו אי-התאמה למערכת החינוך ושלילת רישיון הוראה.

השבוע פסק בית הדין לעבודה בנצרת כי משרד החינוך פגע פגיעה קשה בכללי הצדק הטבעי. השופט חיים ארמון הורה, בצעד חריג, על בטלות הפיטורים ועל השבתו של אייל, “שכל חייו המקצועיים הם בהוראה”, לעבודתו כמורה במשרד החינוך. הוא אף קרא למשרד החינוך לשלם ללוי בעד שנות העבודה שגזל ממנו.

סיפורו האישי של לוי חושף רצף כשלים ומחדלים במשרד החינוך. בית הדין קבע כי פיטוריו נגועים בפגמים בעלי חומרה מיוחדת וכי משרד החינוך היה מודע היטב לחלק מהפגמים ובחר להתעלם מהם לאורך כל הדרך. השופט קבע כי “יש לראות את התנהגות הנתבעת בעניין זה בחומרה מיוחדת...משרד החינוך היה מודע...בחרו להתעלם מכך, ואף שהיו מודעים היטב לפגם שנפל...המשיכו בהליך הפיטורים כאילו מדובר ב’גולם’ שאין לו ברירה אלא להמשיך לבצע את משימתו”.

בית הדין קבע כי עדויות של בעלי עמדות מפתח במשרד החינוך נמצאו בלתי אמינות, ובקרב אנשי משרד החינוך יש הסבורים כי ניתן לשקר כדי למקסם אינטרסים.
אסנת רון-רסקי, מנהלת בית הספר שבו לימד לוי, העידה בבית הדין כי “כשמפקח רוצה להעביר מורה כושל מהמחוז שלו למחוז אחר, ייתכן שהוא לא יכתוב דברים נכונים”. בדיון התברר כי המנהלת אינה היחידה המחזיקה בעמדה זו.

אף שפיטורים צריכים להיות יוזמת מנהלי בתי הספר, מפקחת משרד החינוך, עירית מלמד, הציעה לפטר את אייל עוד לפני שביקרה בשיעוריו, בטענה שהוא מורה כושל. בניגוד לעמדתה הראשונית של המנהלת, שביקשה להעביר את לוי לבית ספר אחר, מלמד יזמה פגישה עם לוי ובישרה לו כי בעקבות “תלונות” היא פתחה בהליך לפיטוריו. העילה לפיטורים לא נמסרה לו מעולם.

בית הדין קבע כי זכותו של אייל נפגעה “באופן אנוש”. גם מנהלת מחוז צפון, הד”ר אורנה שמחון, לא קיימה ללוי שימוע, ולא השיבה למכתב שנשלח מטעמו. לצד הכשל המתמשך בהליך הפיטורים, נחשפו עובדות שקריות של אנשי המשרד. בין היתר, נטען כי לכיתתו של אייל הוצמדה מורה מלווה, אך לא צוין שכך נעשה בכל שיעורי המתמטיקה והשפה בבית הספר. עוד נטען כי לא עבר השתלמויות שהוכח שהוא בהחלט עבר, וחוות הדעת האחרונה והחיובית שניתנה בעניינו נשכחה.

רכזת בכירה באגף כוח אדם במשרד החינוך התריעה כי הליך הפיטורים נעשה שלא לפי ההנחיות הפורמליות, אך ההליך לא הופסק, זכה לחתימת המנכ”ל. לבסוף גם נדחה ערעורו של לוי לפני שר החינוך הקודם, גדעון סער.

בעדויות שנשמעו בבית הדין טענה מפקחת משרד החינוך במחוז הצפון כי במחוז מפברקים הערכות פדגוגיות למורים לפי האינטרסים, ושההערכות אינן משקפות את עמדת המעריכים. מלמד ביקשה להסביר כיצד ייתכן שכאשר בחר אייל להעתיק את מגוריו לצפון ועזב הוראה בבית הספר בתל-אביב, הוא קיבל ארבע מחמש נקודות בדירוג הערכת המחוז לעבודתו המעשית. “כשמעבירים מורה, אז ארבע מעיד על רצון בהעברה שלו ולא על איכותו כמורה”, הסבירה מלמד בעדותה. “ארבע זה סוג של המלצה להעביר למחוז אחר, וזה לא אומר שנבדקה יכולתו הפדגוגית. זה סוג המלצה להעברה ממחוז למחוז. נכון שכתוב ‘הערכת עבודה מעשית’, אבל זה לא שסתם כתוב 4, אלא הכוונה היא עד כמה ממליצים להעביר אותו ממחוז למחוז אחר...אני יודעת שככל שרוצים יותר להעביר, נותנים דירוג יותר גבוה ולהיפך”.

השופט מתח ביקורת קשה על הדברים ששמע בעדויות: “מה שניתן ללמוד מעדויותיהן של גב’ רון-רסקי ושל גב’ מלמד, הוא שלפחות על פי האופן שבו הן מבינות את הציונים שניתנים על ידי מפקחים במשרד החינוך – אין מדובר בהכרח בציונים אמיתיים, אלא בציונים שנועדו לסייע להגשים מטרה כלשהי, גם אם אין הם משקפים את הציון האמיתי”.
לדברי השופט, מלמד “היא מפקחת בעצמה, כך שגם היא נותנת ציונים למורים. מהאופן שבו היא העידה על הנוהג במשרד החינוך בעניין מתן הציונים למורים, מסתבר לכאורה שאינה רואה בעיה כלשהי בכך שהציון לא ישקף את ההערכה האמיתית של העבודה הפדגוגית של המורה, אלא הוא יינתן ככלי להגשמת המטרה המיועדת”.

“למסקנה זו”, קבע השופט ארמון, “יש משקל באופן שבו יש להעריך את הציונים שניתנו על ידי גב’ מלמד לתובע (אייל לוי)”. בין הדין קבע שלא ניתן לאמץ את גרסת אנשי משרד החינוך שהביאו לפיטוריו של אייל. הוא הצביע על היעדר עקביות וחוסר יכולת לאמץ גרסאות למול גרסת המורה.

המפקחת מלמד, קבע השופט, סירבה להכיר בשיפור בעבודתו של אייל, “אף שתשומת לבה הופנתה לדו”חות פיקוח אשר בעיני הדיוט בענייני חינוך עשויים להצביע על שיפור”.
המפקחת העידה: “נכון שידעתי שעמדת המנהלת היא שיש לתובע ידע מתמטי בשפע. לא אמרתי את זה בוועדה כי לא מצאתי לנכון לשתף את זה בוועדה”. השופט קבע בהקשר זה כי “בכך היתה מלמד נאמנה לשיטתה שלפיה היא אינה טורחת לתקן טעויות אנשים שהיא אינה אחראית עליהם. היא גם היתה נאמנה לשיטת המפקחים, כפי שהיא ראתה אותה, שכדי להגשים מטרה מסוימת, ראוי לפעמים להתעלם מהאמת”.

את לוי ייצגו עו”ד סיגל פעיל ועו”ד זהר גיפס ממשרד חלד. לדברי עו”ד פעיל, “משרד החינוך פעל בחוסר אנושיות ממש, בקשר לגורלו של מורה טוב, שהביא לשיפור בציוני תלמידים, ובכוונת מכוון גרם לפיטוריו הפדגוגים, בעורמה. בשנת 2012 משרד החינוך לא תיקן את דרכיו ופעל בחוסר אנושיות כלפי עובדי הוראה, כאילו היו הפקר. המשרד צריך לקחת ברצינות את פסק הדין ואני מקווה שהשר החדש ירים את הכפפה ויעשה מה שלא נעשה עד כה”. ממשרד החינוך נמסר כי “הערכתם של מורים מתבצעת היום לפי כלי להערכת מורים שהינו אמין ומקצועי. הכלי גובש על ידי הרשות להערכה ולמדידה בחינוך, יחד עם אנשי אקדמיה, לאחר שבחנו גם כלי הערכה למורים ברחבי העולם”.

מגיפת הריטלין: במקום להילחם על הילדים – מסממים אותם

המאמר מגיפת הריטלין: במקום להילחם על הילדים – מסממים אותם , אסף אוזן , נענע , נובמבר 2011

כשמרגילים ילד קטן לבלוע כדור בכל פעם שקשה, מעבירים אותו שיעור מסוכן בהתמודדות עם בעיות. ריטלין הוא אולי הפתרון הקל לבעיות קשב וריכוז, אבל הדרך הנכונה היא עבודה צמודה, אינטנסיבית וממושכת. ואולי חלק מהבעיה נעוץ בכלל בשיטות הלימוד?

אפשר להכריז בגאווה: הריטלין הוא גז המזגנים של שנת תשע"ב במערכת החינוך. אפשר להסניף אותו, לבלוע בקפסולות, או להדביק על הכתף. אמנם תלמיד בן שש עדיין לא יכול לרכוש אותו לבד בפיצוצייה הקרובה, אבל ההורים יכולים לספק אותו לילדיהם בקלות, אולי בקלות רבה מדי.

הריטלין נכנס לקונצנזוס חזק כל כך, עד כדי כך שלעתים המתנגדים קולם נאלם, ואיתם גם השיטות האחרות לטיפול בהפרעות קשב וריכוז.כמאה אלף תלמידים מאובחנים מדי שנה כבעלי הפרעות קשב וריכוז. שליש מהם מטופלים בריטלין, תרופת הפלא שבעיקר מסייעת למורה להחזיר את השקט לכיתה.

האופנה הנרקוטית בקרב ילדים במערכת החינוך מדאיגה ובעיקר מקוממת. לא בגלל העובדה שהתלמיד צורך ריטלין, אלא מפני שלא מספיק נלחמים עליו, בקלות רבה מדי מאבחנים הפרעת קשב וריכוז.במקום שהתלמיד יעבור תהליך, אולי מעט איטי וארוך, אבל מתבקש, שאותו אמורים ללוות ההורים, אנשי מקצוע וצוות בית הספר, שוב ושוב הכול מסתכם בגלולה, שהיא הפתרון הקל והמידי.

הורים המסכימים לתת לילדיהם בני הארבע והשש ריטלין, בעצם נותנים להם תרופה הרשומה בישראל תחת פקודת הסמים המסוכנים. נכון, יש מחקרים ויש המלצות של איגודי הרופאים, אבל לא ברור איך נולדה המאסה הקריטית הזאת. בוועדת חינוך שנערכה בנושא עלה ש-30 אלף תלמידים בישראל זקוקים לסמים - אהה סליחה, לריטלין - כדי ללמוד, מה גם שהשפעת הריטלין נמשכת ארבע שעות, למרות שיום לימודים בכיתה א' למשל נע בין שש לשמונה שעות.

מורים מתפקדים על תקן נוירולוגים

הנושא נדון שוב ושוב, ואנשים, בעיקר מבוגרים, מעידים על הסגולות ועל האפשרויות שמעניק הריטלין, אבל כשמדובר בתלמידים צעירים יש הרגשה שפשוט לא עושים מספיק כדי להילחם על השפיות שלהם. למורה אין כוח להתווכח עם ילד בעל הפרעות קשב וריכוז, למערכת אין מספיק כסף כדי לתגבר את אותם הילדים, ולהעביר אותם לחינוך המיוחד יכול לעלות אפילו יותר, עם או בלי קשר למצבו האמיתי של הילד. בקיצור, ריטלין.

לעתים קורה שקשיי ראיה ושמיעה בקרב תלמידים מתבטאים בחוסר ריכוז. מורה שצריך להשתלט על כיתה של 35 תלמידים לא בהכרח יכול להבחין בכך או להעניק את תשומת הלב לעניין. ההורים מוזמנים שוב ושוב לשיחות כי הילד מפריע, בשלב מסוים יוצע להם טיפול בריטלין, ואם יסרבו יובהר להם שוועדת השמה תדון בהעברת הילד למסגרת אחרת. הורים שיש להם כסף יילחמו ויממנו ועדה מקצועית חיצונית שעולה לרוב אלפי שקלים. אלה שאין להם יוותרו ויקבלו את הדין.

לא פעם קיבלתי פניות מהורים מודאגים שהמורים עמדו על כך שהילד ייקח ריטלין. לא ברור איך מורה, טוב ככל שיהיה, יכול לתפקד גם כנוירולוג מומחה. באותה ועדת חינוך נאמר כי קיים מחסור גדול בפסיכולוגים וביועצים, ולכן אין מי שידריך הורים ותלמידים ויספק כלים גם למורים להתמודדות עם תלמידים בעלי הפרעות קשב וריכוז.

מכורים לסמים - מכיתה א'

אלה שכבר בוחרים בריטלין מספרים כמה הילד רגוע וכמה הכתב שלו השתפר, והוא אפילו יכול לקרוא חמישה עמודים ברצף. ילד כזה אולי ייכנס לתלם, אבל כמכור. הוא לא יכיר משהו אחר, וכשזה החינוך כבר מכיתה א' או אפילו מהגן, לבלוע כדור בכל פעם שקשה, מכאן השמים הם הגבול.

אם באמת תלמידים רבים כל כך בישראל סובלים מהפרעות קשב וריכוז, אולי צריך לשנות את התפיסה. נראה שהחינוך באמצעות ספרים כבר לא מתאים לרמת הקלט והפלט של חלק מתלמידי ישראל, ובעידן שבו גירויים ויזואליים וקוליים הם מנת חלקנו, החל באייפונים ואייפדים וכלה בשעות ארוכות מקוונות, נדמה שזו רק ההתחלה. אבל עם כל הכבוד, לסמם את התלמידים זו בטח לא הדרך.

קישורים:

• הדרך לגיהנום רצופה כוונות טובות - שיטת האבחון - ד"ר בועז רפפורט - יוני 2010 - בכתבה "השלב הבא הוא לחנוק את הילד" - עיתון "פוסט"- ד"ר בועז רפפורט, מומחה להתפתחות הילד הילד, הגיש תלונה נגד "סופר נני", שלטענתו לא עושה אבחון מקצועי של רופא ומשדרת להורים מסרים אלימים. תגובת קשת: "מיכל דליות היא אשת מקצוע מהשורה הראשונה"...
• גננות רוצות שקט בגן והן להוטות מידי לשלוח ילדים לפסיכיאטרים - הכתבה "ברוב קשב" מירב שלמה מלמד , ידיעות תל אביב , חינוך , 26.03.2010 -ב- 2009 נרשמה עלייה של כשבעה אחוזים בהפניית ילדים עד גיל שש למכוני אבחון של הפרעות קשב וריכוז. ד"ר אורלי נקר: מדובר ב"הפניית יתר" מצד גננות למכונים...
• מורים ויועצות בתי הספר תחת השפעת ריטלין - מאי 2010 - "יועצות מתקשרות אלי בבקשה שאשכנע אמהות לתת לילד כדור", מספרת שפר. "יועצות הן אומרות 'הגיע אליך ילד כזה וכזה. אני מבינה שהוא מטופל אצלך, אני יודעת שאת יכולה לעזור לו, אבל לי אין זמן ולמערכת אין זמן ולכן אני מבקשת שתשכנעי את האמא שהילד ייקח כדור כדי לפתור את הבעיה'. הייתה לי יותר משיחה אחת כזאת...

רפיסות ועדת החינוך של הכנסת - תלמידים בשירות חברות התרופות

המאמר תלמידים בשירות חברות התרופות , משה שלם , news1 , דצמבר 2010
הריטלין הינו סם פסיכיאטרי הנמצא בשימוש גדל והולך במערכת החינוך לפחות כ-11 שנה. הסם מסב נזקים בריאותיים ונפשיים לתלמידים ואינו מביא לשום שיפור בהישגים. מדוע אם כן הסתפקה ועדת החינוך בנקיטת פעולה חלבית של רענון הנהלים? התשובה - תעשיית ענק של חברות תרופות

ועדת החינוך של הכנסת התכנסה השבוע בעניין צריכת ריטלין בקרב תלמידים ופרסמה הודעה לעיתונות שכותרתה כי יש לרענן את הנהלים האוסרים על עובדי הוראה להמליץ על מתן תרופות לתלמידים. משרד הבריאות הוסיף שהריטלין המסובסד על-ידי קופות החולים אינו מומלץ ועלול לגרום נזק.

לכאורה מדובר בעוד הודעה לקונית שתיגנז אי שם בתוך ארכיוני הכנסת, ואולם התבוננות בתוכן ההודעה מראה כי מדובר בסם פסיכיאטרי, ריטלין הנצרך על-ידי תלמידים לפחות כ-11 שנה, וכיום משתמשים בסם כ-30,000 תלמידים.

"רבים מהתלמידים צורכים את הריטלין שמסובסד על-ידי קופות חולים ושאיני ממליץ על צריכתו", אמר בנחרצות פרופ' אשר אורנוי, מנהל המחלקה להתפתחות הילד ולשיקומו במשרד הבריאות, בדיון שהתקיים בוועדה. "הריטלין המסובסד שהשפעתו תקפה ל-4 שעות, יכול לגרום יותר נזק מאשר תועלת", הוסיף פרופ' אור-נוי.

אמירות קשות אלו של פרופ' אורנוי די בהן לבלום מיידית הכנסת תלמידים נוספים למעגל צריכת הסם, ולגמול את אלו ה"מכורים", כפי שמקובל בכל מדינה מתוקנת שילדיה יקרים לה. אך אין כך הדבר, בפועל ישנה עלייה מתמדת של עשרות אחוזים מדי שנה של מכירת ריטלין בארץ.

בחמש השנים האחרונות הצריכה גדלה כמעט פי שלושה, בנוסף, חל גידול של עשרות אחוזים מדי שנה במסלול הטיפול לבריאות הנפש האמבולטורי, 9,163 ילדים ובני נוער בשנת 2006 שטופלו במרפאות אלו, לעומת 10,955 בשנת 2007.

נשאלת השאלה האם הריטלין "מספק את הסחורה", או במילים אחרות האם הישגי התלמידים בעליה? - התשובה לא רק שההישגים לא עולים אלא נמצאים בירידה, שיעור התלמידים הזכאים לתעודת בגרות ירד מ-46.3% בשנת 2007 ל-44.4% בשנת 2008. מדובר בירידה מתמשכת, בתוך ארבע שנים ירד שיעור התלמידים הזכאים לתעודת בגרות מ-49.2% ל-44.4%.

תוצאות מבחני מיצ"ב השנתיים, שפרסם משרד החינוך בדצמבר 2008, הציגו גם הן תמונה לא מעודדת באשר לרמת התלמיד הישראלי: הישגיהם של תלמידי חטיבות הביניים באנגלית, בעברית ובמדעים נמוכים, ובמתמטיקה - נמוכים במיוחד, כאשר הציון הממוצע עמד על 44.1 בלבד.

בדצמבר 2008 המשיכו תלמידי ישראל להפגין הישגים נמוכים במבחנים הבינלאומיים במתמטיקה ובמדעים ולהשתרך אחרי מדינות אחרות. נתונים של דירוג "טימס", המבחן הבינלאומי לבדיקת הישגי התלמידים במתמטיקה ובמדעים, גילה כי תלמידי ישראל הידרדרו בדירוג.

מבחן פיז"ה שנערך על-ידי ארגון ה- OECD במרץ 2009 הצביע כי תלמידי ישראל מדשדשים במקום 41 באוריינות (בקיאות ויכולת יישום) מדעים ואוריינות מתמטיקה ובמקום 36 באוריינות קריאה מתוך 64 מדינות בעולם.

מדובר בסם פסיכיאטרי בשימוש גדל והולך במערכת החינוך לפחות כ-11 שנה, מסב נזקים בריאותיים נפשיים וגופניים לתלמידים ואינו מביא לשום שיפור בהישגים.

מדוע אם כן הסתפקה ועדת החינוך של הכנסת בנקיטת פעולה חלבית של רענון הנהלים האוסרים על עובדי הוראה להמליץ על מתן תרופות לתלמידים?

התשובה ברורה, מאחורי סם הריטלין ואחרים ישנה תעשיית ענק של חברות תרופות עם הרים של כסף וכוח שקשה לעמוד מולה.
.

.
קישורים:

• הבלי הריטלין והפסיכיאטריה - פרופ' אשר אור-נוי: "הריטלין יכול לגרום יותר נזק מאשר תועלת, כאבי ראש ובטן, חוסר תיאבון ודיכאון" - דצמבר 2010 - לאחר שנים רבות בהם מיליוני ילדים סוממו בריטלין וחלה ירידה משמעותית ברמת הלימודים, ובתי משפט מחייבים לסמם בריטלין ילדים באומנה, מודים במשרד הבריאות כי "הריטלין ... שהשפעתו תקפה לארבע שעות, יכול לגרום יותר נזק מאשר תועלת ... עלייה וירידה מהירה בריכוז עלולות להוביל לכאבי ראש ובטן, חוסר תיאבון ודיכאון"...

• מורים ויועצות בתי הספר תחת השפעת ריטלין - מאי 2010 - "יועצות מתקשרות אלי בבקשה שאשכנע אמהות לתת לילד כדור", מספרת שפר. "יועצות הן אומרות 'הגיע אליך ילד כזה וכזה. אני מבינה שהוא מטופל אצלך, אני יודעת שאת יכולה לעזור לו, אבל לי אין זמן ולמערכת אין זמן ולכן אני מבקשת שתשכנעי את האמא שהילד ייקח כדור כדי לפתור את הבעיה'. הייתה לי יותר משיחה אחת כזאת...
• גננות רוצות שקט בגן והן להוטות מידי לשלוח ילדים לפסיכיאטרים - הכתבה "ברוב קשב" מירב שלמה מלמד , ידיעות תל אביב , חינוך , 26.03.2010 - ב- 2009 נרשמה עלייה של כשבעה אחוזים בהפניית ילדים עד גיל שש למכוני אבחון של הפרעות קשב וריכוז. ד"ר אורלי נקר: מדובר ב"הפניית יתר" מצד גננות למכונים...

הבלי הריטלין והפסיכיאטריה - פרופ' אשר אור-נוי: "הריטלין יכול לגרום יותר נזק מאשר תועלת, כאבי ראש ובטן, חוסר תיאבון ודיכאון"

דצמבר 2010 - לאחר שנים רבות בהם מיליוני ילדים סוממו בריטלין וחלה ירידה משמעותית ברמת הלימודים, ובתי משפט מחייבים לסמם בריטלין ילדים באומנה, מודים במשרד הבריאות כי "הריטלין ... שהשפעתו תקפה לארבע שעות, יכול לגרום יותר נזק מאשר תועלת ... עלייה וירידה מהירה בריכוז עלולות להוביל לכאבי ראש ובטן, חוסר תיאבון ודיכאון".
כך אמר פרופ. אשר אור-נוי, מנהל המחלקה להתפתחות הילד במשרד הבריאות בוועדת החינוך. אור-נוי מכר לחברי הוועדה הבלים חדשים: "ריטלין SR (ריטלין בשחרור איטי), שהשפעתו נמשכת שש שעות. ישנה התרופה קונצרטה שמיועדת למתבגרים והשפעתה נמשכת עשר עד 12 שעות. לכל תכשירי הריטלין ארוך הטווח יש פחות תופעות לוואי מהריטלין קצר הטווח"

שימוש מופקר בריטלין לאורך 11 שנים, מבוסס על סימום בלבד ללא מענה לטווח הארוך
"כ- 100,000 תלמידים מאובחנים כבעלי הפרעות קשב וריכוז. מתוכם כ- 30,000 תלמידים מטופלים בתרופה ריטלין. כ- 3,000 תלמידים מתוכם, מוגדרים כמקרים קשים. רבים מהתלמידים צורכים את הריטלין שמסובסד ע"י קופות חולים ושאיני ממליץ על צריכתו", הוסיף בנחרצות פרופ' אשר אורנוי, מנהל המחלקה להתפתחות הילד ולשיקומו במשרד הבריאות, בנושא צריכת ריטלין בקרב תלמידים. "הריטלין המסובסד שהשפעתו תקפה ל-4 שעות, יכול לגרום יותר נזק מאשר תועלת", הוסיף פרופ' אור-נוי.
פרופ' אור-נוי ציין כי כבר לפני 11 שנים הוקמה ועדה בינמשרדית לטיפול בתלמידים בעלי הפרעות קשב וריכוז שהמלצותיה היו לספק הדרכה למורים ולהורים, בנוסף לטיפול תרופתי. "העלות נאמדה בכ-20,000 ₪ לכל בית ספר ובסה"כ-300 מליון ₪ ולכן ההמלצות נגנזו, לצערי".

בתי הספר מפעילים לחץ לסימום בריטלין להתנער מאחריות תוך איומים

"היום, בבתי הספר יש מחסור חמור בפסיכולוגים ויועצים ולכן אין מי שידריך הורים ולתלמידים ויספק, בנוסף, למורים כלים להתמודד עם תלמידים בעלי הפרעות קשב וריכוז", אמרה אתי בינימין יו"ר הנהגת ההורים הארצית. עוד הוסיפה, כי מורים ממליצים להורים לשלוח את ילדיהם לאבחונים חיצוניים שעלותם אלפי שקלים, במקום לשלוח אותם לבדיקות פשוטות כגון ראייה ושמיעה. "ישנם תלמידים שאינם שומעים או רואים היטב והדבר מתבטא ביכולת הריכוז הנמוכה שלהם. לעיתים ההורים מסרבים לתת ליליד ריטלין והוא מועבר לועדת השמה החורצת את גורלו", תיארה בנימין בפני הוועדה. עוד הוסיפה, כי ישנה עלייה חדה בשנים האחרונות במספר התלמידים שמועברים לוועדות השמה כי הוריהם סירבו לתת להם ריטלין. "יש יד קלה על הדק הריטלין ואם הורים לא נותנים לילד את התרופה הם מסתכנים בהעברה של הילד למסגרת אחרת".

הכתבה מומחה: 'הריטלין בסל תרופות - יותר נזק מתועלת' , מיטל יסעור בית-אור , ynet , 07.12.2010

דיון בכנסת העלה שאלות קשות על הריטלין המסובסד, שהשפעתו נמשכת 4 שעות, לבין נגזרותיו ארוכות הטווח שאינן מסופקות על-ידי קופ"ח. מנהל המחלקה להתפתחות הילד: "עלייה וירידה מהירה בריכוז עלולות להוביל לכאבי ראש ובטן, חוסר תיאבון ודיכאון"

"הריטלין המסובסד שהשפעתו תקפה לארבע שעות, יכול לגרום יותר נזק מאשר תועלת": כך אומר היום (ג') פרופ' אשר אור-נוי, מנהל המחלקה להתפתחות הילד במשרד הבריאות. פרופ' אור-נוי אמר את הדברים בדיון בכנסת שעסק בנושא מתן ריטלין. עוד אמר כי "מבחינת משרד הבריאות גם ריטלין ארוך טווח נמצא בסל הבריאות, אך קופות החולים מתנגדות לכך ונמנע טיפול אופטימלי מילדים להורים שלא יכולים לרכוש את התרופות הללו באופן פרטי". יש לציין כי לטענת משרד הבריאות, הריטלין על כל נגזרותיו כלול בסל - אך קופות החולים מספקות למבוטחיהן רק את הריטלין קצר הטווח כחלק מהסל.

יוזם הדיון, ח"כ עמיר פרץ, אמר כי יפעל מול סגן שר הבריאות ויו"ר ועדת הבריאות על מנת להכניס לסל התרופות את הריטלין ארוך הטווח שאינו מסכן את התלמידים ושעלותו כיום בין 100 ל-400 שקל. לדבריו, יפעל למען סבסוד תרופה זו למשפחות המקבלות הבטחת הכנסה.

"ההשפעה פגה באמצע יום הלימודים"

בדיון שנערך היום בוועדת החינוך של הכנסת הוצגה הערכת משרד הבריאות לפיה 80 עד 100 אלף ילדים מאובחנים כבעלי הפרעות קשב וריכוז, כ-30 אלף מהם מטופלים בריטלין.

פרופ' אור-נוי הסביר בדיון כי "הריטלין הרגיל, שנמכר במסגרת סל התרופות, פועל כארבע שעות. ילד שנוטל את התרופה ומגיע לבית ספר ירגיש שההשפעה פגה כבר בסביבות השעה 11:00. ישנו תחליף שאנחנו מעדיפים שנקרא ריטלין SR (ריטלין בשחרור איטי), שהשפעתו נמשכת שש שעות. ישנה התרופה קונצרטה שמיועדת למתבגרים והשפעתה נמשכת עשר עד 12 שעות. לכל תכשירי הריטלין ארוך הטווח יש פחות תופעות לוואי מהריטלין קצר הטווח".

בשיחה עם ynet, פירט אור-נוי את השגותיו מהטיפול קצר הטווח: "תופעה של עלייה מהירה בריכוז וירידה מהירה בריכוז לא קיימות בריטלין ארוך הטווח. עלייה מהירה ובעיקר ירידה מהירה בריכוז עלולות לגרום לתופעות לוואי רבות בהן כאבי בטן, כאבי ראש, חוסר תיאבון ודיכאון".

בנוגע לשאלה מדוע ילד לא יכול לקחת עוד כדור כשהוא נמצא בבית הספר, מסביר אור-נוי כי את הכדור הנוסף צריך לקחת לפחות חצי שעה לפני שפגה ההשפעה של הכדור הראשון: "איך ילד בכיתה ב' או ג' או ד' יחשב לבד ויזכור לקחת את הכדור בזמן?", תהה אור-נוי, "לפעמים הורים מבקשים מהמורים לתת אך גם זה לא פתרון. בנוסף, לפעמים יש מצב שבו ילדים צוחקים על ילד שלוקח כדור בכיתה. מכל הסיבות הללו עדיף שלא יקרה מצב שבו ילד צריך לקחת בעצמו את הכדור הנוסף במהלך הלימודים".

מנכ"ל המועצה לשלום הילד, ד"ר יצחק קדמן, טיפל לאחרונה במקרה של אב לשני ילדים שזקוקים לקונצרטה ומתקשים לעמוד בעלות רכישת התרופה, כ-400 שקל לכל ילד בחודש. בתשובה לפנייתו ענה לו ד"ר רוני גמזו, מנכ"ל משרד הבריאות, כי "התרופה קונצרטה לא הוגשה לסל התרופות בשל פרשנות משפטית שזה בסל, אבל בפועל קופות החולים עושות שיקול כלכלי".

"אין מי שידריך הורים ותלמידים"

בדיון עלתה תמונה מדאיגה של מחסור באנשי מקצוע - יועצים ופסיכולוגיים במערכת החינוך, הגורם לכך שהמערכת אינה מסוגלת לתת מענה לתלמידים המתקשים בלימודיהם באופן כללי, ולתלמידים בעלי הפרעות קשב וריכוז בפרט.

"בבתי הספר יש מחסור חמור בפסיכולוגים ויועצים ולכן אין מי שידריך הורים ותלמידים ויספק גם למורים כלים להתמודד עם תלמידים בעלי הפרעות קשב וריכוז", אמרה אתי בינימין, יו"ר הנהגת ההורים הארצית. עוד הוסיפה כי מורים ממליצים להורים לשלוח את ילדיהם לאבחונים חיצוניים שעלותם אלפי שקלים, במקום לשלוח אותם לבדיקות פשוטות כגון ראייה ושמיעה. "ישנם תלמידים שאינם שומעים או רואים היטב והדבר מתבטא ביכולת הריכוז הנמוכה שלהם. לעיתים ההורים מסרבים לתת ליליד ריטלין והוא מועבר לוועדת השמה החורצת את גורלו", תיארה בנימין בפני הוועדה.

חוה פרידמן, מנהלת אגף פסיכולוגיה במשרד החינוך, התייחסה לדברים ואמרה כי קיימת במערכת החינוך הנחיה גורפת למורים שלא להמליץ להורים על מתן ריטלין לתלמידים.

יו"ר הוועדה, ח"כ אלכס מילר (ישראל ביתנו), קבע כי על משרד החינוך לרענן את הנהלים בקרב המורים האוסרים על המלצה של תרופות בכלל וריטלין בפרט. כמו כן, ביקשה ועדת החינוך כי יוגשו לה דו"חות מסודרים לגבי שעות ההדרכה הניתנות על ידי אנשי מקצוע לתלמידים המתקשים בלימודים ולהוריהם.
.

.
קישורים:

• תחלואי הפסיכיאטריה - פסיכיאטרים לא מזהירים על סכנות בתרופות - הכתבה "פסיכיאטרים לא מזהירים על סכנות בתרופות" , רן רזניק , ynet , מנטה , 25.08.2010 - סקר שנערך במשרד הבריאות גילה: 20% מהדיירים בהוסטלים הפסיכיאטריים סובלים מסוכרת. בכיר במשרד במסמך פנימי: פסיכיאטרים רבים לא משתפים את החולים במידע על תופעות הלוואי המסוכנות של חלק מהתרופות האנטי פסיכוטיות...
  

• פסיכיאטרית יקרה: "אנו רואים בך כאחראית להידרדרותו של בננו" - ינואר 2010
• הונאות הענק של חברות התרופות - ד"ר ג'ון רנגן וירפו
• הונאות חברות התרופות והפסיכיאטריה - שיין אליסון - כימאי מומחה
• מחקר בדנמרק - סמים פסיכיאטריים, נוגדי דיכאון, חרדה, אנטי פסיכוטיים והפרעות קשב גורמים למומים מולדים - סמים פסיכיאטריים גורמים למומים מולדים. מדובר בסמים מכל הסוגים: נוגדי דיכאון כגון פרוזאק, ציפרלקס ועוד, נוגדי חרדה, אנטי פסיכוטיים כגון הלידול, ריספרדל, וסמים להפרעות קשב, ריטלין, קונצרטה...
• מורים ויועצות בתי הספר תחת השפעת ריטלין - מאי 2010 - "יועצות מתקשרות אלי בבקשה שאשכנע אמהות לתת לילד כדור", מספרת שפר. "יועצות הן אומרות 'הגיע אליך ילד כזה וכזה. אני מבינה שהוא מטופל אצלך, אני יודעת שאת יכולה לעזור לו, אבל לי אין זמן ולמערכת אין זמן ולכן אני מבקשת שתשכנעי את האמא שהילד ייקח כדור כדי לפתור את הבעיה'. הייתה לי יותר משיחה אחת כזאת...
• נלחמים על שפיותם - מערכת בריאות הנפש במדינת ישראל חולה - מבט שני , מרץ 2010 , "נלחמים על שפיותם" - מערכת בריאות הנפש בישראל חולה. החולים המאובחנים אצלה נתונים לעתים בידיים לא מקצועיות, עד שאבחון אחד שגוי יכול להרוס חיים שלמים של אדם בריא בנפשו...
• גננות רוצות שקט בגן והן להוטות מידי לשלוח ילדים לפסיכיאטרים - הכתבה "ברוב קשב" מירב שלמה מלמד , ידיעות תל אביב , חינוך , 26.03.2010 - ב- 2009 נרשמה עלייה של כשבעה אחוזים בהפניית ילדים עד גיל שש למכוני אבחון של הפרעות קשב וריכוז. ד"ר אורלי נקר: מדובר ב"הפניית יתר" מצד גננות למכונים...

כישלון מדיניות הרווחה בקהילה - מבקר המדינה: כשלים בהתמודדות עיריית נתניה במלחמה בנגע הסמים והאלכוהול בקרב בני הנוער

הכתבה דו"ח מבקר המדינה על הרשויות המקומיות לשנת 2009 - כשלים בהתמודדות עיריית נתניה במלחמה בנגע הסמים והאלכוהול בקרב בני הנוער , כתבי קול השרון 13.10.2010

מנתוני דו"ח המבקר עולה, כי עיריית נתניה לא הפעילה בתקופה בה בוצעה הבדיקה את התוכנית בבתי הספר הממלכתיים-דתיים ולא יזמה פעילות מניעה בקרב הורים. עוד עולה מדו"ח המבקר, כי בשנת הלימודים התשס"ט, בערים נתניה ואשדוד, טיפלו הגורמים השונים בתחום בני נוער בסיכון ב-5000 בני נוער המשתמשים בחומרים פסיכואקטיבים- ואולם רק 25 מהם הופנו ליחידת טיפול המתמחה בנוער המשתמש בחומרים פסיכואטקיביים (גז מזגנים ועוד)

השימוש לרעה בסמים ובאלכוהול (להלן גם - חומרים פסיכואקטיביים) הוא נגע מתפשט הפוגע בחברה הישראלית על כל רבדיה. יש המשתמשים בחומרים פסיכואקטיביים באקראי, ויש המשתמשים בחומרים פסיכואקטיביים דרך קבע, מתמכרים להם ומפתחים תלות גופנית או נפשית בהם (להלן - מכורים).

בשנת 2005 היה מספר המשתמשים בסמים והמכורים להם כ-333,000. כמחצית מבני הנוער וכשני שלישים מהמבוגרים שתו משקאות אלכוהוליים שלא לקיום דינים דתיים, ושיעור המשתמשים בסמים בקרב בני נוער היה גדול משיעורם בקרב מבוגרים. שימוש בחומרים פסיכואקטיביים בקרב בני נוער הוא אחת הסיבות לנשירה ממסגרות חינוכיות, למעורבות בפעילות עבריינית, לפגיעה בקשרים חברתיים וליצירת משברים חברתיים.

בשנת 2009 בדק משרד מבקר המדינה את נושא מאבק הרשויות בנגעי הסמים והאלכוהול. הביקורת נעשתה בעיריות אשדוד, באקה-ג'ת, נתניה וקריית אונו. בדיקות השלמה נעשו ברשות הלאומית למלחמה בסמים (להלן - הרשות למלחמה בסמים), במשרד הרווחה והשרותים החברתיים (להלן - משרד הרווחה), במשרד החינוך, במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה (להלן - משרד התמ"ת), במשרד לביטחון הפנים, במשטרת ישראל, במשרד לקליטת עלייה, במשרד הבריאות, במשרד הפנים ובמרכז השלטון המקומי בישראל. חלק מהנתונים עודכנו לראשית שנת 2010.

בשל השיעור הגבוה של משתמשים בחומרים פסיכואקטיביים החליטה הממשלה, באוגוסט 2005, להקים צוות בין-משרדי שיגבש תכניות אופרטיביות בתחום המניעה והטיפול בנגעי הסמים והאלכוהול והשלכותיו כמרכיב במאבק באלימות בחברה הישראלית. בספטמבר 2005 הציג הצוות הבין-משרדי את המלצותיו בפני ועדת השרים למאבק באלימות. נמצא כי הממשלה לא קיימה דיון ממשי לצורך קבלת

החלטה בדבר הקצאת המשאבים ויישום ההמלצות, וההמלצות לא יושמו עד למועד הביקורת (בתחילת 2009).

הרשות למלחמה בסמים קבעה כי לצורך גיבוש תכנית עבודה למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול יש לאסוף נתונים על אוכלוסיות המשתמשים בהם בתחום הרשות המקומית. נמצא כי עיריות נתניה ובאקה-ג'ת לא פעלו לאיסוף נתונים על מגמות שימוש בחומרים פסיכואקטיביים ביישוביהן.

באשדוד ובקריית אונו הופץ שאלון לתלמידי בתי ספר על-יסודיים, ובו מידע מפורט על השימוש בחומרים פסיכואקטיביים, וממצאיו אמורים להיות "בסיס לקבלת החלטות עירוניות".

נמצא כי בכל אחת משתי העיריות לא הוצגו ממצאי השאלון בפני הוועדה למאבק בסמים שמועצת העירייה בחרה ולא דנו בהם כדי לגבש מדיניות עירונית שעניינה המאבק בנגעי הסמים והאלכוהול. בעיריית אשדוד לא הוצגו ממצאי השאלון גם בפני כל פורום אחר ואף לא הובאו לידיעתם של גורמי הרווחה והחינוך בעיר.

למעלה ממחצית האוכלוסייה במדינת ישראל - בני נוער ומבוגרים כאחד - שותה משקאות אלכוהוליים, בהם כ-50,000 המכורים לאלכוהול. גם בקרב תלמידים, בגילים 11-12, יש השותים משקאות אלכוהוליים בכמות גדולה ובתדירות גבוהה.

בהחלטת הממשלה מיוני 2006, בנושא תופעת האלימות בחברה הישראלית, הנחה ראש הממשלה דאז מר אריאל שרון "להעביר מיד את הטיפול במשקאות חריפים משכרים לרשות למלחמה בסמים". נמצא כי עד מועד סיום הביקורת (בסוף 2009) לא נעשתה כל פעולה חקיקתית, ארגונית או תקציבית ליישום ההנחיה. בקשות הרשות למלחמה בסמים מאז ספטמבר 2005 להקצות תקציב מיוחד למאבק בנגע האלכוהול לא נענו, ועד מועד סיום הביקורת היא לא קיבלה כל הקצאה כספית לתחום זה.

עוד נמצא כי עד מועד הביקורת (בתחילת 2009) לא גיבשה הרשות למלחמה בסמים תכנית מניעה לשימוש באלכוהול. רק בתכנית העבודה של הרשות למלחמה בסמים לשנת 2009 בתחום ההסברה הוגדר היעד - "בניית אסטרטגיה ותוכנית הסברה בתחום האלכוהול והפעלתה".

הנתונים על השימוש הרחב שבני נוער עושים בחומרים נדיפים (חומרים בשימוש ביתי ששאיפת אדיהם גורמת לשיכרון חושים ולהזיות) והמידע על הסכנות הנובעות משימוש זה העלו ברשות למלחמה בסמים ובמשרד החינוך את הצורך המיידי להפעיל תכניות מניעה. נמצא כי רק בשנת 2008, כשבע שנים לאחר שפורסמו הנתונים המחקריים בדבר השימוש הנרחב בחומרים נדיפים וכשלוש שנים לאחר שנתוני מחקר הרשות למלחמה בסמים משנת 2005 העלו כי מספר בני הנוער המשתמשים בחומרים הללו הוכפל, גיבשו משרד החינוך והרשות למלחמה בסמים תכנית למניעת שימוש בחומרים נדיפים. נכון למועד סיום הביקורת לא היה במשרד החינוך מידע כלשהו על יישום התכנית בבתי הספר.

בחינת מידת יישום התכנית, בשנת הלימודים התשס"ט (ספטמבר 2008 - אוגוסט 2009) בארבע העיריות שנבדקו, העלתה כי בשלוש מהן תכנית המניעה לא הופעלה - באשדוד, למעט בשתי כיתות בשניים מבתי הספר העל-יסודיים, בבאקה-ג'ת ובקריית אונו. בעיריית נתניה התכנית לא הופעלה בבתי הספר העל-יסודיים השייכים למגזר הממלכתי-דתי.

ברשויות המקומיות, שהצטרפו לפרויקט הקהילתי למניעת השימוש בחומרים פסיכואקטיביים שמנהלת הרשות למלחמה בסמים, פועל מתאם יישובי (להלן - המתאם) שתפקידו ליזום ולרכז את פעולות הפרויקט ביישוב. נמצא כי בכ-200 רשויות מקומיות, מבין כ-250 הרשויות הקיימות, לא מונה מתאם.

משרד החינוך החליט לתקצב ממונה על תחום מניעת השימוש בסמים, בטבק ובאלכוהול (להלן - מב"ס) בבתי הספר העל-יסודיים שמספר תלמידיהם עולה על 100. בבתי ספר קטנים כלל לא מונה אחראי לפעילות המניעה. נמצא כי בכ-570 מבין 1,460 בתי הספר העל-יסודיים לא מונה מב"ס, ומציאות כזאת יש בה כדי לפגוע בפעילות המניעה בכשליש מבתי הספר העל-יסודיים.

משנת הלימודים התשס"ח (ספטמבר 2007 - אוגוסט 2008) נערך משרד החינוך להפעלת "כישורי חיים" - תכנית כוללנית למניעת השימוש בחומרים פסיכואקטיביים - במערכת החינוך כולה. נמצא כי ברוב בתי הספר לא יושמה ההחלטה להפעיל את התכנית. עד לתחילת שנת הלימודים התש"ע (ספטמבר 2009 - אוגוסט 2010), שנתיים לאחר שהוחל ביישומה, היא הופעלה בכמחצית מבתי הספר היסודיים ורק בכשליש מחטיבות הביניים. בבתי הספר הממלכתיים-דתיים והממלכתיים-ערביים היא כלל לא הופעלה.

משרד החינוך לא השכיל ללמוד את הצורך ברגישות התרבותית הראויה בעת גיבוש התכנית, ומפקחי בתי הספר הממלכתיים-דתיים סירבו להפעילה, כמו גם מנהלי בתי הספר הממלכתיים-הערביים, מפני שכמה מתכניה לא תאמו את תפיסות העולם של מערכות חינוך אלה. רק בשנת הלימודים התש"ע הוכנה תכנית מתאימה למגזרים אלה.

מוסדות החינוך במגזר החרדי סירבו כל השנים לשתף פעולה בתחום פעילות המניעה בקרב תלמידיהם ולא מתקיימת בהם פעילות כזאת. באשדוד ובנתניה למדו במוסדות החינוך של המגזר החרדי בשנת הלימודים התשס"ט כ-14,600 וכ-4,200 תלמידים, בהתאמה, והם היוו כ-35% וכ-13%, בהתאמה, מכלל התלמידים בערים הללו. נמצא כי במוסדות חינוך אלה לא נעשתה כל פעילות למניעת השימוש בחומרים פסיכואקטיביים.

משרד החינוך מייחס חשיבות רבה ביותר למעורבות הורים ולשיתופם בפעילות החינוכית במאבק בנגעי הסמים והאלכוהול ורואה בכך יסוד הכרחי ומשמעותי בתהליך המניעה. נמצא כי משרד החינוך לא פרסם הנחיות בכתב בנוגע להיקף הרצוי של פעילות מניעה בשיתוף הורים ולתכניה, לא הפנה לחומרי רקע וגם לא קיים הדרכות בנושא.

שתיים מהעיריות שנבדקו, באקה-ג'ת ונתניה, לא יזמו כל פעילות מניעה בקרב הורים. פעילות מניעה בשיתוף הורים בהיקף שעות מוגבל, שלא עלה על שעתיים בשנה, התקיימה בתשס"ט ב-5 מ-11 בתי הספר העירוניים העל-יסודיים שבאשדוד. פעילות דומה התקיימה בבתי הספר בקריית אונו.

בשנת הלימודים התשס"ח פעלו בפיקוח משרד התמ"ת כ-70 בתי ספר תעשייתיים ובפיקוח משרד החינוך 10 מרכזי חינוך טכנולוגי (להלן - מח"טים). בשנת הלימודים התשס"ט למדו בבתי הספר התעשייתיים ובמח"טים, השייכים לכמה רשתות חינוך, כ-15,500 תלמידים שלרובם קשיים התנהגותיים ותפקודיים.

תכניות מניעה בבתי הספר התעשייתיים הופעלו בידי גופים פרטיים למיניהם העוסקים בטיפול או במניעה. נמצא כי משרד התמ"ת לא קבע קריטריונים לבחירתם של גופים אלה ולהכשרה הנדרשת מעובדיהם. הוא גם לא קיבל כל מידע על אופן הכשרתם של העובדים בתחום המניעה ועל התפיסה המקצועית שהנחתה כל אחד ואחד מהם בעבודתו.
עוד נמצא כי בכל אחד מבתי הספר האלה פעלו בעת ובעונה אחת כמה גופים כאלה, וכל אחד מהם הפעיל תכנית במשך שעה או שעתיים בשנה, בלי שיהיה אפשר להקפיד על רצף לימודי וחינוכי הנדרש בכל תכנית.

פעילות מניעה בשמונה מהמח"טים נעשתה בהיקפים שונים, לרוב באמצעות צוות בית הספר. נמצא כי משרד החינוך לא בחן את פעילויות המניעה שנעשו במח"טים ולא פיקח על תכניהן ועל כישורי מבצעיהן. שניים מהמח"טים כלל לא ביצעו פעילות מניעה.


יחידות קידום נוער שבמשרד החינוך מטפלות בבני נוער המנותקים ממסגרות חינוך. נמצא כי ברוב יחידות קידום נוער לא נעשית פעילות ממוקדת ורציפה בתחום מניעת השימוש בסמים, והשירות לקידום נוער כלל לא עוסק בפעילות הסברה ובייעוץ בתחום השימוש באלכוהול.

משנת 2006 הופעלה בהיקף קטן "תכנית התערבות רגישת תרבות למניעת השימוש לרעה באלכוהול ובסמים לבני נוער יוצאי אתיופיה ולהוריהם". בשנת 2008 הופעלה התכנית בקרב כ-450 בני נוער יוצאי אתיופיה בלבד. תכנית דומה לבני נוער יוצאי ארצות חבר העמים הופעלה לראשונה בשנת 2008 ב-7 יישובים והשתתפו בה כ-120 בני נוער והוריהם. בשנת 2009 צומצם היקף התכניות בשתי האוכלוסיות.

נמצא כי הפער בין היקף המשתתפים בתכניות המניעה לבני נוער עולים להיקף אוכלוסיית בני נוער עולים הנזקקים למענה במסגרת תכניות מניעה הוא חסר כל פרופורציה.

במרס 2007 המליץ צוות בין-משרדי לתכנן ערכת הדרכה למורים המפעילים תכניות מניעה בכיתות שלומדים בהן תלמידים עולים ולהכשיר מנחים שינחו וילוו מורים, קבוצות הורים ועובדי נוער בקהילה. נמצא כי רק בדצמבר 2009, כשנתיים וחצי לאחר שההמלצה ניתנה, הוכנה הערכה, ובפברואר 2010 החלו בהפצתה. עד מועד סיום הביקורת לא הוכשרו מנחים להורים ולעובדי נוער.

משרד הרווחה לא פעל לאיסוף הנתונים על נפגעי הסמים - בני נוער ומבוגרים כאחד - המטופלים בידי הרשויות המקומיות ולא דאג ליצירת מאגר מידע על המטופלים. לכן, גם משרד הרווחה וגם הרשות למלחמה בסמים חסרו מקור מידע חיוני לקביעת מדיניותם. למשרד הרווחה אף חסרו נתונים סטטיסטיים מרוכזים על מטופליו בתחום החומרים הפסיכואקטיביים.

עובדים סוציאליים טיפלו בבני נוער נפגעי סמים ואלכוהול תקופות ארוכות בלי שהוכשרו לכך, בניגוד לדין ולהוראות משרד הרווחה, ובלי ליווי צמוד של מדריך מוסמך בתחום.

בכ-200 מכ-250 הרשויות המקומיות לא פעלו יחידות לטיפול בבני נוער המשתמשים בחומרים פסיכואקטיביים, ומשרד הרווחה לא הנחה את לשכות הרווחה ברשויות הללו כיצד עליהן להגיש שירותי טיפול פסיכו-סוציאלי לבני נוער נפגעי סמים ואלכוהול שבתחומן. בעיריית באקה-ג'ת לא היה כל שירות לטיפול בבני נוער המשתמשים בחומרים פסיכואקטיביים.

כשליש מהיחידות לטיפול במשתמשים בחומרים פסיכואקטיביים - בני נוער ומבוגרים - רובן בלשכות הרווחה, פעלו בלי רישיון בניגוד להוראות החוק.

מנהלי מחלקות הרווחה בארבע הערים שנבדקו לא גיבשו דרכי פעולה לאיתור בני נוער המשתמשים בחומרים פסיכואקטיביים ולא הסתייעו במאגרי המידע על בני נוער בסיכון שעמדו לרשותם בעיריותיהם. יוצא אפוא שלא הם ולא המחלקות שבראשן עמדו פעלו לאיתור בני נוער המשתמשים בחומרים פסיכואקטיביים וזקוקים לטיפול.

הרשויות המקומיות מפעילות כל מיני גורמים לטיפול בבני נוער בסיכון. בשנת הלימודים התשס"ט טיפלו גורמים אלה, רק באשדוד ובנתניה, בכ-5,000 בני נוער. נמצא כי רק 25 מבני הנוער הללו הופנו בידי הגורמים שטיפלו בהם ליחידת טיפול בבני נוער המשתמשים בחומרים פסיכואקטיביים.

ב-3 מ-4 העיריות שנבדקו (אשדוד, נתניה וקריית אונו) והופעל בהן שירות לטיפול בבני נוער המשתמשים בחומרים פסיכואקטיביים למדו בשנת הלימודים התשס"ט בבתי הספר העל-יסודיים כ-30,000 תלמידים. ממצאי מחקר 2005 מלמדים על אלפי תלמידים באותן ערים, שהשתמשו בחומרים פסיכואקטיביים בתדירות גבוהה, וזאת בנוסף לתלמידים המנותקים ממסגרות חינוך, שהשתמשו בחומרים אלה. באותה שנה טופלו בשלוש הערים רק כ-330 בני נוער משתמשים, כשני שליש מהם באשדוד.

בתחומי שלוש מהעיריות שנבדקו (אשדוד, נתניה וקריית אונו) פעלו כ-800 בתי עסק (לא כולל מרכולים) שמכרו משקאות אלכוהוליים וכ-390 מהם פעלו ללא רישיון עסק.

סיכום והמלצות
נתוני מחקרים ונתוני המשטרה מלמדים על שימוש נרחב בחומרים פסיכואקטיביים בקרב בני נוער ומבוגרים. הנתונים והמידע על הנזקים החמורים שעלולים להיגרם משימוש בחומרים אלה מחייבים את הרשות למלחמה בסמים ואת משרד החינוך להיערך במהירות להרחבת פעילות המניעה בתחום זה.

על משרד הרווחה לפעול ללא דיחוי להקמת מאגר נתונים על מטופלים בתחומי נזקקות שונים, לרבות תחום הטיפול בנפגעי סמים ואלכוהול. על הרשות למלחמה בסמים לקבל ממשרד הבריאות וממשרד הרווחה את כל הנתונים המצויים בידם

ולהקים ללא דיחוי נוסף מאגר נתונים ארצי על מטופלים במסגרות הטיפול למיניהן ולבסס עליו את מדיניות הטיפול בתחום זה.

ליישום יעיל של הפעילות למניעת השימוש בחומרים פסיכואקטיביים בקרב בני נוער ראוי לפעול בכמה מישורים כדלהלן: על הרשות למלחמה בסמים לשקול את האפשרות למנות מתאם יישובי למניעה קהילתית ברשויות מקומיות שזוהו כ"נזקקות" בלי לבקש את השתתפותן במימון העסקתו ופעילותו; עליה לבחון דרכים להרחבת תכניות המניעה באוכלוסיות העולים משום שהפער בין היקף האוכלוסייה הנזקקת לה ובין המענה הניתן כיום במסגרת תכנית המניעה הוא חסר כל פרופורציה. על משרד החינוך לדאוג לקביעת אחראי לפעילות המניעה בתחום החומרים הפסיכואקטיביים באותם בתי ספר החסרים בעל תפקיד שכזה, ובד בבד לפעול לאלתר להפעלת התכנית "כישורי חיים" בכל בתי הספר, כפי שתכנן לעשות; עליו גם להיערך ללא דיחוי לפעילות מניעה בהיקף רחב בקרב מטופלי "קידום נוער"; על הרשות למלחמה בסמים ומשרד החינוך לפעול ליצירת דרכי הידברות עם מוסדות החינוך החרדי כדי לשלב אותם בפעילות המניעה.

לנוכח החשיבות הרבה שיש למעורבות הורים בפעילות המניעה, על הרשות למלחמה בסמים ומשרד החינוך לפתח מודל להדרכת הורים בסדנאות בית-ספריות ולהנחות את מנהלי בתי הספר לקיים פעילות מניעה כדי שההורים יהיו שותפים לה.

על הרשות למלחמה בסמים, משרד התמ"ת ומשרד החינוך לתת דעתם על אופן ביצוע פעילות המניעה בבתי הספר התעשייתיים ובמח"טים ולקבוע אילו גופים יוכשרו ויוסמכו לביצוע עבודה חינוכית זו.

על משרד הרווחה לבחון דרכים שיאפשרו לכל הרשויות המקומיות לאתר בני נוער נפגעי סמים ואלכוהול בתחומן ולהעניק להם את הטיפול הנדרש. בד בבד על העיריות להגביר את פעולות האיתור ולהרחיב את מעגל המטופלים מקרב בני הנוער ולהיעזר לשם כך גם במאגרי המידע שבעיריות.

משרד מבקר המדינה מעיר לעיריות כי מעבר לחובתן לאכוף על בעל עסק לפעול על פי דין, עליהן לאחוז בכל כלי המצוי בידיהן כדי להילחם בנגע האלכוהול ולפעול לסגירת בתי עסק המוכרים משקאות אלכוהוליים לקטינים.

קישורים:

• שכונת דורה בנתניה - עוני מחפיר, צפיפות מזעזעת, הזנחה נפשעת, אין עבודה, אין תקווה - יוני 2010 - עוני מחפיר, צפיפות מזעזעת, הזנחה נפשעת, אין עבודה, אין תקווה: כך נראים החיים בשכונת דורה בנתניה, שיותר משליש מתושביה מטופלים בקביעות ע"י רשויות הרווחה...
• מערך הרווחה המופקר בעיריית בת ים - קטינים בעיר מעשנים וסוחרים ונערה - בזנות - יוני 2010 - ילדים בבת ים שלא מזמן רק דיקלמו בבית הספר "שלום כיתה א'", מוצאים עצמם מחוברים לעישון סיגריות וסמים קלים בשעות אחר הצהריים. נערים מתבגרים כבר עמוק בעולם הסחר בסמים ואפילו ילדה אחת, בת 15, מוכרת את גופה תמורת עשרות שקלים. אם לא היינו מצלמים ומקליטים, גם אנחנו לא היינו מאמינים. שר החינוך שמע והורה לפעול למיגור מימדי התופעה

• אימת עיריית נתניה - צו הריסה מיידי למשפחות מעוטות יכולת - ערוץ 1 - אוגוסט 2010 - סיפור קפקאי, סיפורן האישי של עשרות משפחות בנתניה בראשותה של העובדת הסוציאלית מרים פיירברג איכר. עשרות משפחות מעוטות יכולת מבניין אחד בנתניה צריכות למצוא לעצמן בית אחר תוך שבוע. עיריית נתניה קבעה כי אין מנוס מלהרוס את הבניין. בבניין גרים משפחות ברוכות ילדים, קשישים, ואדם חולה המחובר למכונת חמצן. "או שאני אשאר, או שמישהו יקח אותי", אמר החולה המחובר למכונת החמצן...

• שר הרווחה יצחק בוז'י הרצוג ושר החינוך גדעון סער מפקירים ילדים מאוכלוסיות מוחלשות בקהילה - פרשיות ההתעללות האחרונות בנוער, כת המורים איתקה, סחר נערות חוסות בתעשיית המין בדרום ת"א, ועוד, הצביעו על החשיבות הרבה בהקמת מרכזים קהילתיים לבני נוער. הנוער הנפלט מהקהילה עולה למדינה הרבה יותר כסף ומעלה את הסיכוי להדרדרות באחוזים אסטרונומיים.

• לא בלי בני - בניגוד לעקשנותם של פקידי אגף הרווחה בעיריית נתניה, סרב ביהמ"ש לאשר הוצאת קטין מחזקת אימו - הכתבה "לא בלי בני" - בניגוד להמלצות אגף הרווחה סרב ביהמ"ש לאשר הוצאת קטין מחזקת אימו , local , נתניה , אופירה חסיד - קול השרון , נובמבר 2009 - בצעד נדיר הורה בית משפט השלום לנוער - נתניה, כי אין להוציא ילד קטין מרשות אמו – למרות דרישות והמלצות אגף הרווחה...
  
• משרד הרווחה שולח ילדים במצוקה לכלא "אופק" שבשרון, כתחליף לסידור מגורים - קלונה של לשכת הרווחה נתניה - המאמר "הילדים החורגים של משרד הרווחה" , מיכל תוסייה כהן , ידיעות השרון , 27.07.2009 - לא ייאמן: משרד הרווחה שולח ילדים במצוקה לכלא "אופק" שבשרון, כתחליף לסידור מגורים. הילדים מוקפים בעבריינים מסוכנים וההשלכות עליהם ברורות. המועצה לשלום הילד: "המצב קטסטרופלי. מדינת ישראל ומשרד הרווחה מפקירים את שלומם של הילדים"...
• ילדים בגטאות בקהילה - האם המדינה אשמה במותו הטרגי של הנער ששאף את גז המזגנים? - מרץ 2010 - בני הנוער יוצאי אתיופיה מתוסכלים ומרגישים מוזנחים. את רוב זמנם הם מבלים על הברזלים בשכונה – מנותקים מהמורים, בזים להורים, ובעיקר מרגישים שדחינו אותם. השבוע יצאנו למסע בעקבות סיפורו של אשטו סיסאי ז"ל בן ה-16 מנתניה, שהעביר את הזמן יחד עם חבריו המתוסכלים על-ידי טיפוס על גג ביה"ס - שם נפל אל מותו...

עיריית ראש העין - חינוך עצמאי בית יעקב - אתיופים? לא בבית ספרנו

הכתבה אתיופים? לא בבית ספרנו , ישראל היום , ליאת עזר , מאי 2010

תלמידת כיתה ב' מראש העין יושבת בבית 8 חודשים • הסיבה: ביה"ס החרדי "בית יעקב" מסרב לקבלה • האם: "אם צבע העור שלנו היה שונה היא היתה מתקבלת"
.

.

ש' ואמה. "אני כבר רוצה ללמוד ולהיות עם ילדות בגיל שלי" | צילום: יהושע יוסף

בזמן שחברותיה של ש', תלמידת כיתה ב' מראש העין, הולכות מדי בוקר לבית הספר, היא יושבת בבית יחד עם אמה ואחיה הקטנים כבר שמונה חודשים. הסיבה: בית הספר החרדי "בית יעקב" לבנות בעיר מסרב, ככל הנראה, לקבל אותה לשורותיו. להוציא תלמידה אחת בת העדה שמשמשת "עלה התאנה" בתוך יותר מ־250 הבנות הלומדות בבית הספר, מסרבת המנהלת גיטה וייס בכל תוקף לקבל תלמידה נוספת לספסל הלימודים.

ש' התחילה אשתקד את כיתה א' בבית הספר הממלכתי-דתי "אוהל שרה" שבראש העין, אך אמה רצתה שתעבור לבית הספר החרדי בעיר. העירייה, כך טוענת אמה של הילדה, הבטיחה שאם היא תמשיך ללמוד כרגיל ותסיים את השנה, תשובץ בבית הספר החרדי "בית יעקב", לבקשתה. אולם, השנה עוד מעט מסתיימת וש' עדיין יושבת בבית ולא לומדת בשל התעקשות בית הספר והאם, שמסרבת לשלוח אותה לבית ספר אחר.

לאחרונה זומנה האם אל משטרת ראש העין, לאחר שהרשות המקומית החליטה להפעיל את סמכותה באמצעות קצין ביקור סדיר כדי לאלץ את הילדה לשוב ללימודים.

אמה של ש' עלתה לפני כשבע שנים לישראל היא מגדלת שמונה ילדים בכוחות עצמה לאחר שהתגרשה לפני כשנתיים מבעלה. "אין לי ספק שאם לא היינו אתיופים, וצבע העור של הילדה שלי לא היה שחור – בית הספר היה מקבל אותנו. העירייה הבטיחה לנו בשנה שעברה שהיא תתחיל ללמוד השנה ב"בית יעקב", אבל אנחנו מרגישים שעבדו עלינו. למה? כי אנחנו אתיופים? כי אנחנו לא מבינים? מה אנחנו מבקשים כבר? ללמוד בחינוך חרדי? במקום להעריך את זה - מענישים את הילדה".

האם קבלה גם על מצבה הכלכלי הקשה בבית, "העירייה לא מוכנה לעזור לנו, לא עם הילדה, ולא עם המצב הכלכלי הקשה בבית. בא לי פשוט למות. אני בסוף אתאבד. אני לא רואה פתרון אחר לסיים את הסבל הזה. אני לא רואה שום תקווה. לאף אחד לא אכפת ממני. אני קמה בבוקר, חושבת מאיפה לחסוך ואיפה להילחם כדי שהילדים שלי יהיו מאושרים. לפעמים אני הולכת לישון רעבה, כי הבחירה היא או לחם לילדים או לי. בעיריה רק מבטיחים ומדברים ולא עוזרים".

ש' שלא מבינה עדיין על מה כל המהומה אמרה: "אני כבר רוצה ללמוד. להיות עם ילדות בגיל שלי. נמאס לי לשבת בבית. אמא קונה לי חוברות ואנחנו עושות אותן כל יום אבל אני רוצה כבר שהמנהלת תקבל אותי לכיתה ב' בבית הספר החרדי. למה מכריחים אותי ללכת לבית ספר שאני לא רוצה?".

יוסי דמארי, שנרתם לעזרת המשפחה בהליכים הפרוצדורליים, הוסיף: "זה אבסורד שילדה יושבת בבית ללא שום הסדר ובלי שום פתרון. בית הספר פשוט לא רוצה אותה, וכולנו יודעים שזה ממניעים גזעניים. איפה מערכת החינוך? איפה משרד החינוך? מה שהולך פה, זו אפלייה נוראית, התעלמות מהילדה קטנה. כאילו הם אזרחים סוג ד'".

הניסיונות להשיג את תגובתה של מנהלת בית הספר "בית יעקב" לא צלחו וטענת המנהלת היתה: "אני עסוקה בישיבות".

לי ליבר, דוברת עיריית ראש העין, מסרה בתגובה כי העירייה התערבה אולם נסיונות אלה לא צלחו. בעירייה העבירו ביקורת על האם וטענו: "העובדה שהילדה אינה מגיעה באופן סדיר לבית ספר, מהווה עבירה על החוק, לכן, המקרה הועבר לטיפול התביעה העירונית כמתחייב על פי חוק".

ממשרד החינוך נמסר כי העירייה אחראית לשיבוץ תלמידים. "בית הספר אינו ציבורי אלא שייך לרשת 'החינוך העצמאי' - בבעלות פרטית. יודגש כי נמצאה לתלמידה מסגרת חרדית מתאימה, אך האם עומדת בסירובה ומבקשת שבתה תתקבל אך ורק לבית יעקב".

עבדים ברהט: 'טרנזיטים מלאי ילדים בגובה מטר' - מערכות החינוך והרווחה ידעו אך לא נעשה דבר

הכתבה עבדים ברהט: 'טרנזיטים מלאי ילדים בגובה מטר' , אילנה קוריאל ויעל ברנובסקי , 03.06.10 , ynet

ברהט לא הופתעו לשמוע על הילדים הקטנים שהועסקו במושבי האזור - מערכות הרווחה והחינוך היו מודעות, ומועצת העיר דנה בתופעה. גם במושבים התופעה היומיומית מוכרת: "כואב הלב לראות אותם בחממות". אחד החקלאים סיפר על אב מרהט שניסה "לשווק" לו את ילדיו: "הם לא רוצים ללמוד אז הם עובדים"

כולם ידעו על הילדים העבדים, אבל זמן רב חלף בטרם מישהו פעל. בדרום סוערות הרוחות בעקבות חשיפת ynet אתמול (יום ד'), לפיה ההמשטרה בודקת חשד כי ילדים קטנים תושבי העיר רהט, הנמצאים במסגרת חינוך חובה, מועסקים בתנאי עבדות במקום ללמוד, ואף סופגים מכות, צעקות ויחס פוגעני ממעסיקיהם היהודים ביישובים באזור.

יחד עם זאת, למרות הזעזוע, קשה לומר שמישהו הופתע. דן (שם בדוי) אחד מחקלאי האזור, סיפר בשיחה עם ynet כי הוא מכיר את התופעה של ילדים קטנים העובדים בחקלאות שנים רבות, ולדבריו אף פנה לרשויות ונענה שהעניין יטופל, אך הדבר לא קרה.

"ראיתי את התופעה הזו יום יום במושבים לידי", סיפר. "הם באים עם טרנזיטים מלאים בילדים בגובה של מטר, וממש כואב לראות אותם עובדים בחממות, מרימים ארגזים, גם אליי הם הגיעו והציעו שאעסיק אותם, אך סירבתי. לפעמים זה אפילו אבות של כמה מהילדים. כמה פעמים ניסיתי לפנות אליהם ולומר שעדיף שישלחו אותם לבית הספר, אך הם ענו שהילדים לא רוצים ללמוד, ולכן הם עובדים".

"זו תופעה שנמשכת שנים", הוסיף. "זו פשוט זוועה שיש חקלאים שמוכנים להעסיק אותם. מדובר בילדים קטנים, זו ממש זוועה. פניתי לרשויות והבטיחו לי לטפל בתופעה, אבל דבר לא קרה. שמחתי היום לראות את הפרסום, ואני מקווה שאולי עכשיו זה יעזור והתופעה הנוראית הזו תיפסק". אותו חקלאי יצר אתמול קשר עם המועצה לשלום הילד, ומסר דיווח על כל הידוע לו בפרשה.

"מדובר ב-30 ילדים. נשלבם חזרה במערכת החינוך"

גם ברהט עצמה לא נדהמו מהפרסום. "התופעה ידועה", אמר בשיחה עם ynet ראש העיר, פאיז אבו סהיבן. לדבריו, מדובר בסדר גודל של כ-30 ילדים, בני שמונה עד 15. "כששמעתי על המקרה התקוממתי כאיש חינוך (אבו סהיבן היה היה מנהל בית ספר - א.ק). מדובר בכמה משפחות בודדות שעושות זאת בגלל מצוקה כלכלית. יחד עם זאת, המצוקה שלהן לא פוטרת אותן ממתן חינוך לילדים שלהם". עוד סיפר כי העירייה הצליחה להחזיר כמה ילדים לבתי הספר, ופועלים כדי להשיב את כולם. "חובתנו לתת לילדים האלה חינוך".

ראש אגף הרווחה ברהט, סעיד אל עוברה, סיפר כי הפרשה התגלתה בעקבות תלונה אנונימית שהופנתה למועצה לשלום הילד. הוא לשמור על עמימות בנושא, והסכים רק לומר כי "המשטרה כעת עושה את עבודתה וחוקרת את המקרה. אנחנו מתייחסים לסיפור בחומרה. כשיהיו לנו פרטים אודות הילדים שנשרו ממסגרת הלימודים אנחנו נבנה תוכנית התערבות מקיפה כדי לשלבם חזרה במערכת החינוך". רצונו של ראש אגף הרווחה לשמור על הפרשה בשקט מתיישבת עם החקירה הסמויה שעדיין מנהלת המשטרה, מתוך חשש שהעיסוק התקשורתי בנושא יפגע בחקירה.

"זה יכול לפגוע בעתיד הילדים", התריע יו"ר ועד הורים של אחד מבתי הספר היסודיים ברהט. "הזמן רץ, ואם הילדים לא ילמדו - מה יהיה? אני תומך ורוצה שכל הילדים שלנו ילמדו ויהיו להם ציונים טובים ויהיו להם חיים טובים יותר, שיהיו עורכי דין ורופאים. חבל על הילדים. אנחנו צריכים שהם ילמדו ותהיה להם מסגרת".

חבר מועצת רהט, אחמד אבו מדיעם, המתגורר באחת השכונות שמהן נשלחו ילדים לעבודה, סיפר כי לפני כחודשיים נערך דיון במועצת העיר דיון בנושא נשירת צעירים ממערכת החינוך, בו השתתפו גם גורם ממשרד החינוך ונציגי בית הספר והשכונות. אז התגלתה התופעה. "גינינו את התופעה", אמר אתמול. "מדובר בתופעה שלילית וצריך להיאבק ולטפל בה. זו עבודה קשה ויש לערב גם את המשפחות".

"קשר שתיקה": טענות נגד שירותי הרווחה ומשרד החינוך

במועצה לשלום הילד התקבלו אתמול עוד שיחות טלפון רבות מהחקלאים באזור. "כל הטלפונם שקיבלנו הבהירו, כי מימדי התופעה גדולים מהמשוער", אמר מנכ"ל המועצה, יצחק קדמן. "מצערת העובדה שקיים קשר שתיקה. יותר מדי אנשים, גם אזרחים וגם בעלי תפקידים ברשויות - ידעו וראו וכולם העדיפו להתעלם. זה לא פחות חמור מעצם קיום התופעה המחרידה".

ל-ynet נודע, כי כבר לפני שלושה חודשים פנתה יועצת חינוכית של בית הספר לעובדת סוציאלית במועצה, וסיפרה לה על היעדרות הילדים מבית הספר. העובדת הסוציאלית הבהירה כי העניין אמור להיות מטופל על ידי קצין ביקור סדיר של משרד החינוך, ולא על ידי שירותי הרווחה. כלומר, במידה ושירותי הרווחה של המועצה היו מטפלים כראוי, כבר לפני יותר משלושה חודשים היה ניתן למנוע את התופעה.

מנהל אגף הרווחה מסר בתגובה לטענות כי "זה אינו תפקיד שירותי הרווחה. היועצת החינוכית הייתה צריכה לפנות למחלקת החינוך של העירייה. אנחנו לא הכתובת הנכונה".

ממשרד החינוך מחוז דרום נמסר בתגובה, כי מיד עם קבלת הדיווח על היעדרות של קבוצת תלמידים מבית הספר, החל קצין ביקור סדיר לטפל בעניין, בהתאם לנהלים: "קצין ביקור סדיר, מחנכי התלמידים ומנהל בית הספר קיימו שיחות עם הורי התלמידים וביקורים בביתם, אך לא זכו לכל שיתוף פעולה מצד ההורים. יצוין, כי הקצין פנה ליועץ המשפטי ולמנהל מחלקת החינוך של הרשות המקומית, התריע בפניהם על סירובם של ההורים וביקש התערבותם בנושא".

עוד מוסיפים במשרד החינוך, כי "גורמי מקצוע מטעם משרד החינוך והרשות המקומית פעלו במטרה להשיב את התלמידים לבית הספר. בין השאר, קיימו דיון בהשתתפות הגורמים המעורבים ונציגי המשפחות. משלא צלחו גם ניסיונות אלה, ביקש משרד החינוך מהרשות המקומית, האמונה על אכיפת חוק חינוך חובה, לפעול באופן מיידי, במסגרת הכלים המשפטיים העומדים לרשותה, על מנת להבטיח את ביקורם הסדיר של התלמידים בבית הספר. במקביל הוגשה תלונה במשטרה".

קישורים:

• לשכות רווחה ברשויות מקומיות בישראל: בת ים, רמלה, נתניה, תל אביב, ראשון לציון, אשדוד , אשקלון , גבעתיים , רעננה , נס ציונה , הרצליה , יקנעם , רחובות , נהריה , ירושלים , פתח תקווה , עכו , עפולה , רהט , מודיעין , ערד , כרמיאל , טבריה , חדרה , חולון , אלעד , גבעת שמואל , באר שבע , טירת הכרמל , חיפה , אשכול , מעלות
• עיריית רהט: "ילדי חינוך מיוחד ברהט - על הרצפה עם זבובים" - המאמר "ילדי חינוך מיוחד ברהט - על הרצפה עם זבובים" , YNET , אוגוסט 2009 , אילנה קוריאל - לאחר בדיקת ynet אודות מצוקת הילדים הנכים שלא מקבלים סיוע - נראה ששורת המחדלים הולכת ומתארכת. הורים ואנשי מקצוע מצביעים על ליקויים חמורים ברהט: ילדים מוזנחים, שוכבים בתוך הפרשות, בעוד האחראים שותים קפה או מפצחים גרעינים. העירייה: ירשנו מציאות קשה, נטפל..

שר הרווחה יצחק בוז'י הרצוג ושר החינוך גדעון סער מפקירים ילדים מאוכלוסיות מוחלשות בקהילה

פרשיות ההתעללות האחרונות בנוער, כת המורים איתקה, סחר נערות חוסות בתעשיית המין בדרום ת"א, ועוד, הצביעו על החשיבות הרבה בהקמת מרכזים קהילתיים לבני נוער. הנוער הנפלט מהקהילה עולה למדינה הרבה יותר כסף ומעלה את הסיכוי להדרדרות באחוזים אסטרונומיים.

הכתבה בשל היעדר תקציב: 45 אלף ילדים בסיכון אינם מטופלים במועדונית , אור קשתי , הארץ , מאי 2010
בעשור האחרון זינק מספר הילדים הנזקקים, אולם רק 5,600 תלמידים זכאים למסגרת משלימה אחרי הלימודים

מערך מועדוניות היום של משרד החינוך, במסגרתו מקבלים תלמידים בסיכון סיוע לימודי ורגשי, עומד בפני קריסה. לדברי בכירים במשרד, רק אחד מכל 9-10 ילדים בסיכון מתקבל כיום לאחת מ-550 המועדוניות הפרוסות ברחבי הארץ, וגם זאת לאחר סינון ראשוני מחמיר. לשם השוואה, לפני כשנתיים עמד שיעור הקבלה על אחד מתוך 6-7 תלמידים.

מנהלי מועדוניות וגורמים ברשויות המקומיות מספרים על דילמות קשות הנובעות מן ההכרח לבחור רק חלק קטן מהילדים הזקוקים לסיוע. "הביקוש גדול בהרבה ממספר המקומות שאני יכולה להציע. בתי הספר והעובדים הסוציאליים יודעים על המצוקה ומראש עושים סלקציה קשה - בוחרים כל ילד בידיים רועדות, מפחד שאולי מישהו אחר נמצא בסיכון גדול יותר", מספרת מנהלת מועדונית באזור המרכז.

לדברי מנכ"ל האגודה הישראלית למען ילדים עולים, אלי זרחין, בשנים האחרונות "יש עלייה גדולה מאוד בצרכים, שמתבטאת בעיקר ברשימת המתנה ארוכה. לילדים האלה אין פתרון אחר מלבד המועדוניות, ואם הם לא נכנסים אליהן, המשמעות היא בדרך כלל הסתובבות ברחובות. המענה שהמדינה נותנת היום רחוק מלהספיק". במשרד החינוך מסכימים עם הדברים: "הציבור צריך לדעת שהפתרון המוצע לילדים בסיכון בגיל בית הספר היסודי הוא אפסי. במו ידינו אנחנו מייצרים שואה חברתית", אמר בכיר במשרד.

מועדוניות-היום מספקות כיום סיוע לכ-5,600 תלמידים מכיתות א' עד ו', המוגדרים כילדים "בסיכון גבוה". מדובר בילדים המגיעים ממשפחות מרקע חברתי-כלכלי נמוך, שאינן יכולות להעניק להם ארוחות סדירות או תנאים הולמים להתפתחות. המועדוניות פועלות מסיום יום הלימודים ועד לשעות הערב המוקדמות, בסביבות 18:30-19:00. בכל מועדונית נמצאים 10-15 ילדים, המקבלים ארוחת צהריים, עזרה בשיעורי בית, שיחות טיפוליות ופעילות חינוכית נוספת. תקצוב המועדוניות מגיע ברובו ממשרד החינוך, בהשתתפות מסוימת של משרד הרווחה והרשות המקומית. לדברי גורם שמכיר מקרוב את עבודת המועדוניות, מדובר ב"סיוע בסיסי ביותר, שמטרתו למנוע מהילדים האלה לנשור מלימודים סדירים. המועדוניות מחליפות את משפחות הילדים, שברוב המקרים לא מתפקדות".

מנתוני משרד החינוך עולה כי בעשור האחרון נותר מספר התלמידים שנמצאים במועדוניות כמעט ללא שינוי: 5,220 ילדים בשנת 2000, לעומת 5,625 כיום. לעומת זאת, היקף הילדים הנזקקים עלה באופן דרסטי ונאמד, בהערכה מינימלית, ביותר מ-50 אלף ילדים. לפני כשנתיים נערכת במשרד עבודת מטה, שהצביעה על צורך להקים 29 אלף מועדוניות חדשות. החישוב אז התבסס על כלל הילדים הנמצאים בסכנת נשירה מהלימודים. במשרד החינוך היו שחלקו על אופן החישוב, אך איש לא ערער על הצורך בתוספת משמעותית. "היינו מסתפקים גם בפתיחה של עוד 500 מועדוניות, אבל זה לא קרה וככל הנראה גם לא יקרה", אומר אחד הגורמים. התקציב שמפנה משרד החינוך למועדוניות נע סביב כ-35 מיליון שקלים, ובשנתיים האחרונות עלה ל-37.5 מיליון שקלים. עלות הפעלת מועדונית אחת היא כ-200 אלף שקלים בשנה.

תהליך הקבלה למועדונית מתבסס על דיווחים של עובדים סוציאליים הנוגעים למשפחת התלמיד, ועל דו"חות של בתי הספר לגבי מצבו הלימודי, החברתי והרגשי. על רקע מצוקת המשאבים, התהליך כרוך בקביעה איזה תלמיד נמצא בסיכון גדול יותר. "האם למשל הוגן לקבל שני ילדים מאותה משפחה, ובכך למנוע ממשפחה אחרת את העזרה?", מספר בכיר במשרד, "ואם מחליטים להכניס למועדונית רק ילד אחד מכל משפחה, את מי להעדיף - את הגדול או את הקטן יותר, שבעבודה נכונה אפשר אולי להציל? האם להכניס ילד שאמו חולת נפש או אחד שאביו נרקומן? או אולי כזה ש'סתם' אין לו אוכל בבית. אלה לא שאלות תיאורטיות, אלא דיונים יום-יומיים".

בשנים האחרונות, מוצאות עצמן המועדוניות קולטות בעיקר תלמידים בכיתות הנמוכות, בעיקר כיתות ב' עד ד', שבהן המצוקה היא גדולה במיוחד. "הקושי העיקרי שלנו הוא להגיד לילד שהוא לא ממשיך בשנה הבאה, כיוון שהוא צריך לפנות את המקום שלו לטובת מישהו צעיר יותר. הילד רוצה להישאר במועדונית, מבחינה אובייקטיבית צריך שהוא יישאר, אבל אנחנו אומרים לו ללכת הביתה כי הוא כבר שנתיים אצלנו", אומרת האחראית על המועדוניות באחד היישובים במרכז הארץ.

קושי נוסף קשור בעובדה שהמועדוניות אינן מספקות סיוע לתלמידי חטיבות הביניים והתיכונים. לדברי דלית, מנהלת מועדונית באזור המרכז, "דווקא כאשר הילדים מגיעים לחטיבת הביניים, עם כל הקשיים של מסגרת חדשה וגיל ההתבגרות, אנחנו מפסיקים לתמוך בהם. רובם לא יקבלו סיוע בבית הספר. הם נזנחים לגורלם".

במשרד החינוך סבורים כי היקף הצרכים, שהולך וגדל עם השנים, מחייב סדר עדיפויות חדש מצד ראשי המשרד. לדבריהם, מדיניות המשרד בעשור האחרון שמה דגש על שיפור הישגי התלמידים, ובראשם בחינות הבגרות, "אבל ספק אם הילדים שלנו יגיעו בכלל לבחינות האלה. הם באים מאוכלוסייה חלשה ביותר, שלא תסייע להציג עלייה של חצי אחוז בשיעור הזכאות לבגרות. ראשי משרד החינוך יודעים כבר הרבה שנים את היקף הבעיה, אך יש להם אג'נדה אחרת. למעשה, לא אכפת להם", אומר גורם במשרד.

גם גורמים אחרים במשרד שותפים לביקורת: "אם מספר המועדוניות נשאר כמעט קבוע במשך יותר מעשר שנים, אי אפשר לקבל שום תירוץ. מבחן התוצאה הוא שקובע. שרי חינוך אוהבים להתקשט בהישגים שאפשר לראות בעין, והעבודה של המועדוניות היא לא אחד מהם. בוודאי כשאי אפשר להצביע על תוצאות מיידיות. ראשי משרד החינוך לדורותיהם מתעלמים מהאוכלוסייה החלשה ביותר. מעולם לא היתה התגייסות אמיתית למלחמה בפערים החינוכיים והחברתיים".

ממשרד החינוך נמסר בתגובה כי מתחילת השנה תוקצב אגף שח"ר, במסגרתו פועלות המועדוניות, בתוספת של שמונה מיליון שקלים. בימים אלה נדונה עם משרד האוצר בקשה לכ-20 מיליון שקלים נוספים. עוד נמסר כי "מאז כניסתו לתפקיד של גדעון סער, עלה תקציב המועדוניות בלמעלה ממיליון שקלים, דבר המעיד על החשיבות שמייחס המשרד לנושא".

קישורים:

• שכונת דורה בנתניה - עוני מחפיר, צפיפות מזעזעת, הזנחה נפשעת, אין עבודה, אין תקווה - החצר האחורית של ראש העיר נתניה, העובדת הסוציאלית לשעבר מלשכת הרווחה נתניה מרים פיירברג איכר... - הכתבה "דורה מדבר" צדוק יחזקאלי, מרב בטיטו, // צילומים טל שחר, עמית מגל, ידיעות אחרונות, 7 ימים, יוני 2010...