סינדול לורי שם טוב להגיש בקשות לבית המשפט

27.12.2018 -22 חודשים עצורה העיתונאית לורי שם טוב על פרסומים מעליבים במרשתת שלכאורה ביצעה.
הסנגוריה הציבורית חדלה מזה מספר חודשים לייצג את שם טוב ואינה נענת להוראת השופט הימן להתייחס לבקשות ששם טוב מגישה לבית המשפט.
השופט אברהם הימן אף מודיע שלא יתייחס לבקשות ששם טוב מגישה לבית המשפט ללא התייחסות הסנגוריה.


מצורפת החלטת השופט אברהם הימן על מניעת לורי שם טוב להגיש בקשות לבית המשפט.

החלטת השופט אברהם הימן על מניעת לורי שם טוב להגיש בקשות לבית המשפט

החלטת השופט אברהם הימן על מניעת לורי שם טוב להגיש בקשות לבית המשפט

כתב אישום הוגש נגד אפי נוה בגין המרמה במעבר בנתב"ג

אפי נוה (צילום: הלל מאיר/TPS)

הפרקליטות מייחסת ליו"ר לשכת עורכי הדין ולבת זוגו התנהלות פלילית בכניסה וביציאה מן הארץ תוך עקיפת ביקורת הגבולות. המטרה: הסתרת שהייתם המשותפת בחו"ל. "פעלו יחד במרמה ובתיאום מראש", נטען. הסנגור של נוה: ההליך התנהל באופן עקום להפליא
גלעד מורג וטובה צימוקי , ynet, 25.12.2018

פרקליטות מחוז מרכז (פלילי) הגישה היום (ג') כתב אישום נגד יו"ר לשכת עורכי הדין אפי נוה, בגין פרשת ההברחה של בת הזוג בנתב"ג. כתב אישום הוגש גם נגדה. השניים נאשמים ביציאה מישראל שלא כחוק בצוותא, כניסה לישראל שלא כחוק בצוותא וקבלת דבר במרמה בצוותא. החלטה להגיש אישום התקבלה על ידי פרקליט המדינה שי ניצן, שאימץ את המלצת פרקליטות מחוז מרכז.

לפי כתב האישום, שהוגש בידי עו"ד רועי רייס לבית משפט השלום בראשון לציון, ביקשו שני הנאשמים לפעול להסתרת שהותם המשותפת המתוכננת בחוץ לארץ, וזאת כדי להשיג לעצמם תועלת בקשר לסכסוך גירושים בו מצוי נוה עם אשתו. לשם כך, בתיאום מראש, החליטו השניים לפעול יחד במרמה לצורך יציאת וכניסת הנאשמת את גבולות ישראל, מבלי שמעבריה יתועדו באופן רשמי - באופן שתשוקף רק שהיית הנאשם, כביכול ללא הנאשמת, מחוץ לארץ.

נוה הוא עדיין חבר בוועדה לבחירת שופטים אף שהשעה את עצמו במהלך החקירה. כך או אחרת, בשלב זה הוועדה לא תתכנס בקרוב בגלל הבחירות שהוקדמו ל-9 באפריל. עדיין לא ברור אם לשכת עורכי הדין תחל בהליכי הדחה שלו.

נוה נחקר בעבירות של קשירת קשר לעוון, יציאה מישראל וכניסה לישראל שלא כחוק בצוותא, וקבלת דבר במרמה בצוותא. על פי חומר החקירה, נוה ואישה שהייתה עמו החליטו לצאת יחד לחו"ל. השניים קשרו קשר להסתיר ולהעלים במרמה ושלא כחוק את יציאת האישה מגבולות ישראל, ואת כניסתה חזרה, ולמנוע במרמה ושלא כחוק את תיעוד הכניסה והיציאה הרשמיים ברישומי המעברים.

על פי כתב האישום, נוה והאישה הגיעו לנתב"ג בשתי הזדמנויות שונות - בעת יציאתם מישראל בסוף ספטמבר ובעת חזרתם לישראל בתחילת אוקטובר. בתכנון מראש הם ניגשו לעמדות הממוכנות באולם ביקורת הגבולות, שם הזדהה נוה בעמדה והונפק עבורו פתק "גייט פאס". האישה, נטען, שלא הזדהתה בשום שלב, עברה את השערים באמצעות הגייט פאס שהונפק לנוה, והוא נצמד לגבם של אחרים על מנת לעבור את השער ללא הפתק.


עוד צוין בכתב האישום כי בעת חזרתם לישראל ניגשה אליהם בקרית גבול ששהתה בסמוך והבחינה בהתנהלותם. במהלך התשאול, נטען, היתמם נוה והציג בפניה מצג כוזב שלפיו אינו יודעים במה מדובר. תחילה אף טען בכזב שכלל אינו מכיר את הנאשמת. השניים עוכבו לבירור מעמיק יותר שהוביל בהמשך לחקירת המשטרה.

במסגרת הליך שימוע, שנוהל בפני פרקליטת המחוז, טענו הנאשמים בין השאר שהעמדתם לדין תהווה אכיפה בררנית פסולה. אולם על פי הפרקליטות, בדיקה העלתה שבשנים האחרונות הוגשו עשרות כתבי אישום ביחס להתנהלות דומה בנתב"ג. במהלך 2018 אף חלה החמרה במדיניות האכיפה בנושא, לאחר שזוהתה עלייה והתרחבות משמעותיות בהיקף התופעה. בין היתר, צוין, הוגשו כתבי אישום גם נגד אזרחים ישראלים שלא היתה מניעה חוקית לצאתם או כניסתם לישראל, בדומה לנאשמים. משכך נמצא שאין מקום לקבל את הטענה.

משרד בעז בן צור ושות', המייצג את נוה, נמסר בתגובה: "קיבלנו בפליאה את ההודעה על ההחלטה להגיש כתב אישום, לבטח בעיתוי הנוכחי – ביום לוויית אמו של בא כוחם של מר נוה והנאשמת, וערב פרסום בתוכנית 'עובדה' אשר צפוי לכלול התייחסות לאופן העקום להפליא שבו התנהל ההליך עד כה בפרקליטות. עיון בטיוטת כתב האישום מגלה פער בינה לבין כתב האישום שהוגש בפועל, שממנו הושמטה אחת מהעבירות המרכזיות. מן הדין היה שכך יהיה גם ביחס ליתר העבירות המיוחסות. מכל מקום, בשלב זה עובר ההליך להתנהל בזירה האובייקטיבית של בית המשפט. שם יתברר אם הפרקליטות תצליח לפרוע את השטרות שהיא מציגה היום - ואנו משוכנעים שלא יעלה בידה לעשות כן".

כתב האישום נגד אפי נוה

כתב האישום נגד אפי נוה

פרשת הבלוגרים: פטרנליזם בייצוג הנאשם על ידי הסנגוריה הציבורית

25.12.2018 - לורי שם טוב עצורה מזה כ- 22 חודשים על אישומים של פרסומים מעליבים נגד עובדי ציבור שלכאורה ביצעה. הסנגוריה הציבורית לא נפגשה עימה עד היום לפגישת עבודה אחת בבית הסוהר עקב תנאי הכליאה הקשים ולא גובש קו הגנה. הסנגוריה הודיעה נחרצות לבית המשפט כי אינה רוצה לייצג את שם טוב. הסנגוריה אף לא הופיעה לבית המשפט ב- 23.12.2018 כדי להבהיר עמדתה באשר לייצוג.

בשל כך החליטה שם טוב להגיש בקשות בעצמה לבית המשפט על מנת להגן על עצמה.
בשום אופן לא, קבע השופט המעצרים אברהם הימן. "אני קובע שככל שהמבקשת (שם טוב) מיוצגת על ידי הסנגוריה הציבורית ובכפוף לעמדת הסנגוריה הציבורית לא יישמעו דיונים אלא בייצוג הסנגוריה הציבורית".

מצורפת החלטת השופט אברהם הימן מ"ת 14280-04-17 מה- 24.12.2018

פרשת הבלוגרים: הפרוטוקול "המחורר" בדיון בקשת פסילת השופט אברהם הימן ובירור הנציב

23.12.2018 - רבות דובר על חשיבות ניהול פרוטוקול תקין של דיון בבית משפט לשמור על זכויותיהם וכבודם של בעלי הדין. חוק בתי המשפט סעיף 68.א קובע: "בדיון בבית משפט ינוהל פרוטוקול שישקף את כל הנאמר והמתרחש בדיון והנוגע למשפט".
בדיון בקשת פסילת השופט אברהם הימן על פי בקשת לורי שם טוב התברר כי חלק מדבריה של שם טוב הושמטו מהפרוטוקול הואיל והקלדנית לא שמעה אותה. בשל כך הוגשה תלונה נגד שופט המחוזי תל אביב אברהם הימן.
בתלונה נטען כי שם טוב בהיותה עצירה ומייצגת עצמה עמדה במהלך הדיון בין שני מאבטחי שב"ס בתוך תא שדפנותיו מזכוכית בגובה כ- 1.8 מטר. קולה של שם טוב צלול חד וברור. בתחילת הדיון התברר כי הקלדנית אינה שומעת את דבריה של שם טוב ולכן הוחסרו בפרוטוקול מילים וקטעים מדבריה. ניתן לראות מילים חסרות בפסקה ראשונה בעמ' 1 (מצורף הצילום לעיל). המילים החסרות סומנו בנקודות. דבריה של שם טוב נרשמו בפרוטוקול בצורה לקויה. עוד נטען בתלונה כי שם טוב לא קיבלה יומה בבית המשפט.
הנציב דחה התלונה וקבע כי השופט פעל כשורה.


מצורפים:
- קטע הפרוטוקול המחורר מ"ת 14280-04-17 שופט אברהם הימן מיום 26.10.2018 - קטע מילים חסרות סומן במרקר צהוב.
- החלטת נציבות תלונות הציבור על שופטים על הפרוטוקול ה"מחורר" של השופט אברהם הימן מיום 26.11.2018 בדיון בקשת פסילתו

קטע הפרוטוקול המחורר מ"ת 14280-04-17 שופט אברהם הימן מיום 26.10.2018 - קטע מילים חסרות סומן במרקר צהוב

פרשת הבלוגרים: לורי שם טוב הגישה בקשה לשחרור ממעצר עקב העדר ייצוג

24.12.2018 - שם טוב עצורה מזה כ- 22 חודשים עקב פרסומים במרשתת שבבסיסם העלבת עובדי ציבור שונים. בבקשה לשחררה מהמעצר טענה שם טוב כי מעולם לא קוימה בינה פגישת עבודה אחת עם מי מסנגוריה שמונו על ידי המדינה ולא גובש קו הגנה. הסנגוריה אינה בקשר כלשהו איתה ואינה מעדכנת אותה על החלטותיה באשר לייצוג או החלטות בית המשפט. הסנגוריה לא העבירה אליה חומר ראיות מודפס בקלסרים וקרגלים.
לאחרונה חדלה הסנגוריה לייצג אף למראית עין ולא הופיעה לדיון ב- 23.12.2018 שהשופט אברהם הימן זימנה על מנת שתבהיר עניין הייצוג.

הבקשה הוגשה לשופט המעצרים אברהם הימן.
מצורף צילום הבקשה

בקשת שחרור לורי תיק 14280-04-17 מה- 24.12.2018

פרשת הבלוגרים: שופט מרדכי פלד - צו המצאת מסמכים לקוני ולקוי

21.12.2018 - מדובר בצו המצאת מסמכים מספר תיק 42704-07-15 שהוצא ע"י השופט מרדכי פלד מתאריך 21.07.2015 . בצו לא מופיע שם השוטר ומספרו האישי שהופיע בפני כב' השופט פלד לקבלת הצו והוזהר כחוק (ראה סעיף 1), ולא מופיעים מהות החשד והעילה להוצאת הצו (ראה סעיף 3). בנוסף על האותיות המודפסות בצו ישנם קשקשים בכתב יד , מה שמראה על זלזול בנשואי הצו.
בתלונה נטען כי השופט מרדכי פלד פגע בהתנהגותו בעקרונות היסוד של הדמוקרטיה במדינת ישראל, ובאמון הציבור בבתי המשפט.


מצורפים צילום הצו המצאת המסמכים הלקוני והלקוי,  וצילום בירור נציבות תלונות הציבור על שופטים

צו המצאת המסמכים הלקוני והלקוי - שופט מרדכי פלד

בירור נציבות תלונות הציבור על שופטים

פרשת הבלוגרים: הקלות הבלתי נסבלת של פגיעה בזכויות חוקתיות של חשודים - צו המצאת מסמכים שופט ירון גת

צו המצאת מסמכים מדצמבר 2015 (מצורף צילום הצו) אשר נחתם ואושר ע"י השופט גת. בצו לא רשום שם השוטר ופרטיו שהופיע בפני השופט גת והוזהר כדין. הצו חסר מהות החשד והעילה והוצאתו. בשורת ההנמקה רשום נימוק לקוני וסתמי שהראיות נמצאות בתיק משטרה מספר 449496/15.
בתלונה נגד השופט גת נטען כי בסעיף 2 בצו רשום כי הוא מופנה לחברת גוגל לספק המסמכים אולם בסעיף 3 בצו מוסבר כי החשד שהפרטים נמצאים בחברת פייסבוק. אילו השופט גת היה קורא על מה הוא חותם בוודאי היה שואל את עצמו, אם הראיות נמצאות בחברת פייסבוק מדוע הוא מוציא צו לחברת גוגל?. התנהלות זאת ומה שצוין לעיל מראים שהשופט גת חתם על הצו כלאחר יד ללא ביקורת שיפוטית. בנוסף ניתן בקושי לקרוא את שם השופט שחתם על הצו ואת התאריך שבו נחתם.

להורדה / צפיה בבירור התלונה על השופט ירון גת מיום 25.11.2018 הקלק כאן

צו שיפוטי לקוי - משמעויות

בתלונה נטען כי הצווים הנוגעים לתיק החקירה שהוציא השופט גת בעניינה של המתלוננת פגעו כולם בזכויות יסוד האדם. כך, למשל, צווי המצאת מסמכים אודות העיתונאית הגב' שם טוב. השופט גת לא נתן דעתו על כך שהמצאת מסמכים אישיים של הגב' שם טוב פוגע בזכותה כאדם לפרטיות ולצנעה, זכות שנקבעה כזכות יסוד בסעיף 2 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. כך גם באשר לצווים שהוציא השופט גת שפגעו בזכויות יסוד של הגב' שם טוב שחלקן בעלות מעמד חוקתי, כגון חירותה או זכותה לכבוד ולקניין. זאת ועוד. מילוי הצווים בצורה לקויה פגעה בזכותה של הגב' שם טוב לקבל את יומה בבית המשפט.
עו נטען בתלונה כי החלטות השופט ירון גת ניתנו כלאחר יד, ללא שיקול דעת וללא ביקורת שיפוטית של היושב על כס המשפט. שיקול הדעת השיפוטי שהוא יסוד מוסד במלאכת השפיטה לא נעשה, ולכן התפקיד השיפוטי לא יצא לפועל. בנוסף, המילוי הלקוי של הצווים פגע בכבודה של המערכת השיפוטית ובמעמדה בעיני הציבור, ויש בו כדי להפר את חובת ההנמקה המוטלת על השופט גת.

לורי שם טוב עצורה מזה כ- 22 חודשים וללא ייצוג משפטי מזה כארבעה חודשים.

מצורף צו המצאת מסמכים לקוי שהוציא השופט ירון גת ובירור התלונה על ידי נציבות תלונות הציבור על שופטים

צו המצאת מסמכים לקוי שופט ירון גת - בית משפט השלום תל אביב

בירור תלונה על השופט ירון גת - צו המצאת מסמכים לקוי - נציבות תלונות הצובור על שופטים 815-18

פרשת הבלוגרים: הלכת גרוסקופף על יחסי הסנגוריה הציבורית והמיוצג

19.12.2018 - הסנגוריה הציבורית הנה גוף במשרד המשפטים המייצג נאשמים המימון המדינה. בשל כך נוצרות מספר נקודות העלולות להוות בעיה בייצוג נאות:
1. המימון שהמדינה מקצה לייצוג הנו נמוך בהרבה מהמקובל בשוק ולכן קיים חשש כי ייפגע הייצוג.
2. הסנגור הציבורי כפוף לנהלי הסנגוריה הציבורית ולהנחיות ה"צוות הפנימי" בסנגוריה המחליטה גם בענייני ההליך השיפוטי הנוגעים למיוצג כגון קו ההגנה.

 לצפייה / הורדה החלטת כב' השופט גרוסקופף ע"פ 7211/18 מה- 29.11.2018 הקלק כאן

ב- 29.11.2018 פסק שופט העליון גרוסקופף פסק דין שאפשר לראות בו הלכה על יחסי המיוצג והסנגוריה.

מדובר בערעור של הסנגוריה הציבורית להתפטר מייצוג נאשם מספר 2 בפרשת הבלוגרים (צבי זר). לטענת הסנגוריה הציבורית מר זר פועל באופן עקבי במקביל לסנגוריו תוך שהוא מנהל למעשה באופן עצמאי לחלוטין קו הגנה שונה, בניגוד להמלצותיהם. הדבר בא לידי ביטוי, כך נטען, בכך שהוא מגיש באופן עצמאי בקשות לבית המשפט, מחזיק בדעה שאם לא יידונו כל טענותיו כפי שהן, לא תהיה הגנתו ראויה, ולמעשה מבקש להחזיק בהגה המשפטי כשתפקיד הסנגורים הוא להיענות לכל דרישותיו או גחמותיו. בעקבות כל אלה הגישה הסנגוריה הציבורית בקשה להשתחרר מייצוגו של מר זר. כב' השופט גרוסקופף דחה הערעור.

חשיבות ייצוג נאשם

על חשיבותו של הייצוג המשפטי להבטחת זכויות הנאשם להליך פלילי הוגן ציטט כב' השופט גרוסקופף את דבריו של השופט חיים כהן ז"ל, אשר ציין כך באחד ממאמריו:
"שורש הרע הוא שהנאשם אינו מיוצג: הבה נאחוז את השור בקרנו ונעמוד על ייצוגו. בעולם משפטי כשלנו, שכל ההליכים בו מתנהלים לפי סדרי דין נוקשים ובשפת המסתורין של החוק והפרוצדורה, זכותו היסודית והראשונית של כל נאשם היא, או צריכה להיות, שיהא מיוצג ע"י מי שיודע רזי התורה ומדבר לשון הסתר"
49 , (חיים כהן "על זכויות הנאשם" הפרקליט כו 42 .((1970)
בנוסף הוסיף גרוסקופף:
 "גם אם הייתה לנאשם התמחות מקצועית מתאימה, אין זה תרחיש רצוי שאדם ייצג את עצמו בהליך פלילי, בוודאי כשמדובר בכתב אישום מורכב, הנושא אפשרות לעונש מאסר לריצוי בפועל. זאת ועוד, לנאשם בהליך פלילי ישנה מעורבות אישית רגשית גדולה בהליכים בעניינו, ולכן נוכחות סנגור, ה"מנותק רגשית" ומסוגל להביט על הדברים באופן מקצועי ואובייקטיבי, היא משמעותית ביותר".


מתי יכולה הסנגוריה להתפטר מייצוג נאשם?

כב' השופט גרוסקופף כתב ארבעה סיבות מהסנגוריה יכולה להתפטר מייצוג נאשם ופרט דוגמאות. גרוסקופף ציטט סעיף 16 לחוק הסנגוריה הציבורית הקובע כי הפסקת ייצוג תבוצע ברשות בית המשפט.

להלן ארבעת הסיבות היכולות לאפשר הפסקת ייצוג הסנגוריה:
1. חדלה להתקיים הזכאות לייצוג.
2. המינוי הושג שלא כדין.
3. סירוב לשתף פעולה עם הסנגור הציבורי - חלופה זו הנזכרת גם בסעיף 17 (ב) לחוק סדר הדין הפלילי, ובית המשפט העליון מפרש אותה בצורה צרה, כמתייחסת למקרים חריגים בלבד. כך למשל, כאשר הנאשם הבהיר באופן חד משמעי כי איננו מעוניין בייצוג, על אף שהוסברה לו מלוא משמעות הדבר על ידי בית המשפט. שיתוף פעולה של נאשם עם סנגורו אין משמעו כי על הנאשם לקבל כל עצה של הסנגור, ולומר אמן אחר כל המלצותיו. עמדת הסנגור כבודה במקומה מונח, ולרוב טוב יעשה נאשם אם ישמע לה. ואולם, בסופו של דבר, הסנגור מנהל את הגנת הנאשם, ולא את הגנתו שלו. מכאן שלנאשם הזכות לומר את דברו, ובעניינים מסוימים אף מסורה לו זכות המילה האחרונה. כך, למשל, גם אם הסנגור סבור כי על הנאשם להודות בעניין זה או אחר, לא ניתן לכפות על הנאשם לקבל את עצת הסנגור, ואם הוא מסרב לעשות כן, אין לראות בכך משום סירוב לשתף פעולה עם הסנגוריה הציבורית.
4. חילוקי דעות הפוגעים באפשרות לתת ייצוג נאות - שימוש בחלופה זו עלול ליצור התנגשות בין שתי זכויות העומדות לנאשם, ולהטיל עליו חובה לבחור ביניהן: מחד גיסא, זכות הנאשם לייצוג, ומאידך גיסא, זכותו לבחור את קו הגנתו. בשל הקשיים הללו ניתן לטעון שאין להכיר בכלל בקיומה של חלופה זו (אלא כשהיא עולה לכדי סירוב מוחלט לשתף פעולה עם הסנגוריה הציבורית, אז למעשה יכנס המקרה בגדר החלופה של הפסקת ייצוג מחמת סירוב לשתף פעולה), ומכל מקום אף אם נראה אותה כעומדת בפני עצמה, יש לפרשה בצמצום רב.

סוף דבר
השופט גרוסקופף דחה בקשת הסנגוריה לאי ייצוג של נאשם 3  הואיל והנאשם לא ביקש הפסקת ייצוגה של הסנגוריה  וזכותו של נאשם 3 לבחור את קו הגנתו גם אם אינה עולה בקנה אחד עם קו ההגנה של הסנגוריה.

פרשת הבלוגרים: 22 חודשים במעצר ו- 4 חודשים ללא ייצוג משפטי

16.12.2018 - העיתונאית העצורה לורי שם טוב מבהירה לשופט המעצרים הימן התנהלות משפט המעצרים. שם טוב מוחזקת 22 חודשים במעצר ומזה כ- 4 חודשים אינה מיוצגת.

להן ציטוט מההבהרה לשופט המעצרים אברהם הימן:
"לעניין ייצוג הסנגוריה קבע כב' השופט שגיא בהחלטתו בתיק ת"פ 14615-04-17 מיום ה- 05.11.2018 (עמוד 5 שורה 15): "מדובר במשפט מורכב, שלא נאמר אחד המורכבים המתנהל כיום, אשר לא ניתן הלכה למעשה, ואף לא בתאוריה, לחשוב על אפשרות ניהולו בלא ייצוג... מערכת היחסים בין הסנגוריה הציבורית על שתי הסנגוריות שמונו לנאשמת לבין הנאשמת, נמצאת בנקודת רתיחה, ודומה כי קיים קושי של ממש בהמשך הייצוג בפורמט הנוכחי". משמעות "נקודת הרתיחה" הנה בין השאר שהסנגוריה אינה עונה למבקשת בכל דבר ועניין, כל שכן יוזמת שחרור המבקשת או מצטרפת לבקשות שמגישה המבקשת לבית המשפט. המבקשת לא תרחיב הדיבור על התבטאות הסנגוריה נגדה בבית המשפט ומחוצה לו.
בפועל המבקשת אינה בייצוג הסנגוריה מיום 09.08.2018 , כפי שהודיע הסנגור המחוזי לראשונה לבית המשפט הנכבד מיום 28.08.2018 על הפסקת הייצוג.
מדובר במצב בלתי מתקבל על הדעת שבו המבקשת כלואה במעצר ממושך מאוד, ומזה כארבעה חודשים ויותר אין לה ייצוג במשפט מורכב המחייב ייצוג."

מצורפת הבהרת לורי שם טוב בעניין ייצוגה במשפט המעצרים שנשלחה לשופט הימן.

פרשת הבלוגרים: הסנגוריה הציבורית ב"נקודת רתיחה" תמשיך לייצג את לורי שם טוב

16.12.2018 - השופט בני שגיא דחה בקשת הסנגוריה להתפטר מייצוגה של לורי שם טוב ובכך נשללה אפשרות מימון המדינה להגנה על שם טוב.
שגיא החזיר למעשה את הסנגוריה לייצג את שם טוב למרות שכתב בהחלטתו מה- 05.11.2018: "מדובר במשפט מורכב, שלא נאמר אחד המורכבים המתנהל כיום, אשר לא ניתן הלכה למעשה, ואף לא בתאוריה, לחשוב על אפשרות ניהולו בלא ייצוג... מערכת היחסים בין הסנגוריה הציבורית על שתי הסנגוריות שמונו לנאשמת לבין הנאשמת, נמצאת בנקודת רתיחה, ודומה כי קיים קושי של ממש בהמשך הייצוג בפורמט הנוכחי". בכך למעשה תמשיך הסנגוריה ב"נקודת רתיחה" לייצג את שם טוב.
שם טוב במעצר נזה כ- 22 חודשים ועד היום לא היתה פגישת עבודה אחת בינה לבין מי מסנגוריה בענייני המשפט המורכב שבו היא מואשמת.

מצורפים:
החלטת השופט שגיא מיום ה- 16.12.2018שבה קובע כי הסנגוריה ב"נקודת רתיחה" תמשיך לייצג את לורי שם טוב
קטע מהחלטת שגיא מיום 05.11.2018 שבו הוא קובע כי הסנגוריה ב"נקודת רתיחה" ויש לממן עו"ד פרטי במימון המדינה.

החלטת השופט שגיא מיום ה- 16.12.2018שבה קובע כי הסנגוריה ב"נקודת רתיחה" תמשיך לייצג את לורי שם טוב

קטע מהחלטת שגיא מיום 05.11.2018 שבו הוא קובע כי הסנגוריה ב"נקודת רתיחה" ויש לממן עו"ד פרטי במימון המדינה.

פרשת הבלוגרים: שופט ירון גת - הקלות הבלתי נסבלת של פגיעה בזכויות חוקתיות של אזרחים והבירור הלקוני של הנציבות

צו קבלת נתוני תקשורת לקוני ולקוי שהוציא שופט בית משפט השלום תל אביב ירון גת ב- 15.11.2015.
חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) סעיף 3.א קובע עילות המתירות להוצאת צו קבלת נתוני תקשורת: הצלת חיי אדם או הגנה עליהם, גילוי עבירות, חקירתן או מניעתן, גילוי עבריינים והעמדתם לדין, חילוט רכוש על פי דין.
בנוסף קובע החוק בסעיף 3.ב: "היה המנוי שלגביו הוגשה הבקשה בעל מקצוע, לא יתיר בית המשפט קבלת נתוני תקשורת ... אלא אם כן שוכנע בהסתמך על פירוט ברור לכך במסגרת הבקשה, שיש יסוד לחשד שבעל המקצוע מעורב בעבירה שבקשר אליה הוגשה הבקשה".
בצו שהוציא השופט ירון גת לא צוינה אף אחת מהעילות על פי חוק המתירות קיומו, וכן הן בצו והן בבקשה אין התייחסות להיותה של נשואת החיפוש עיתונאית. בנוסף על הצו עצמו לא רשום שם השופט ולא ניתן לדעת בבירור מי השופט שחתם על הצו אלא לנחש על פי צורת החותמת.


נציבות תלונות הציבור על שופטים כפי הנראה בדיכאון מערמות הצווים השיפוטיים הלקויים שהצטברו בפרשת הבלוגרים ולכן לא בדקה התלונה לגופה, והסתפקה בתשובה הלקונית כי הלקויים תוקנו באופן כללי על פי תלונות שהוגשו בעבר. (,בדק בית")

להורדה / צפיה בירור נציבות התלונות על שופטים - תלונה נגד ירון גת - הקלק כאן

מצורף צו החיפוש הלקוני והלקוי של השופט ירון גת ובירור הנציבות.

צו קבלת נתוני תקשורת לקוני ולקוי שופט ירון גת

פרשת הבלוגרים: עתירת אסיר לורי שם טוב על פגיעה בחופש הדת נמחקה לאחר השבת ספרי הקודש

מדובר בהחרמה בתאריך 06.11.2018 סידור תפילה וספר תהילים מידי שם טוב העצורה בבית סוהר נווה תרצה. שם טוב הגישה עתירת אסיר על פגיעה בחופש הדת.
כשבוע לפני הדיון בעתירה החזיר שב"ס לשם טוב את ספרי הקודש בתאריך 11.12.2018.
שם טוב ביקשה למחוק העתירה והשופטת ברנט נעתרה לבקשה.

מצורפת החלטת השופטת ברנט על מחיקת העתירה.

השופט ברנט מאשרת מחיקת עתירת אסיר על פגיעה בחופש הדת לאחר החזרת ספרי הקודש

כתבתם פוסט נגד שופט? פרטיכם האישיים נכנסו למאגר

כתבתם פוסט נגד שופט? פרטיכם האישיים נכנסו למאגר , אבישי גרינצייג ,  10/12/2018 , מעריב

הנהלת ביהמ"ש מסרבת למחוק נתונים על אזרחים הכותבים פוסטים ברשתות החברתיות נגד שופטים, ובתנועה למשילות ודמוקרטיה הודיעו כי יעתרו לבג"ץ נגד ההחלטה
הנהלת בתי המשפט מסרבת למחוק מאגר המכיל נתונים אישיים על אזרחים הכותבים פוסטים ברשתות החברתיות נגד שופטים, ובתנועה למשילות ודמוקרטיה הודיעו כי הם יעתרו בקרוב לבג"ץ נגד ההחלטה. לאחרונה נחשף כי הנהלת בתי המשפט אוספת למאגר את נתוניהם האישיים של אזרחים הכותבים פוסטים נגד שופטים ועובדי מערכת המשפט, שלדעת אנשי הנהלת בתי המשפט חורגים מביקורת לגיטימית וחופש הביטוי.

רישום ופתיחת תיק מתוך נוהל עבודה ובקרה לטיפול בפרסומים פוגעניים ברשת

הנהלת בתי המשפט טוענת כי המטרה היא הסרת התכנים הפוגעניים החורגים מגדר ביקורת לגיטימית, אולם לטענת התנועה למשילות ודמוקרטיה, מדובר במאגר אישי שאחזקתו מנוגדת לחוק הגנת הפרטיות, הדורש רישום על פי חוק.

מהנוהל הרשמי שקיבלה התנועה במענה לבקשת חופש המידע שהגישה, עולה כי אנשי הנהלת בית המשפט מנטרים באופן שיטתי מידע ברשת ועורכים רישום מפורט של כותבי הפוסטים, כולל פרטיהם האישיים. אם פוסט מסויים מכוון נגד שופט, הוא אף יקבל לידיו עותק שלו. בתגובה להתראה ששלחה התנועה בנושא, השיבה הנהלת בתי המשפט כי היא אוספת פרטים הגלויים לעין כל ברשת האינטרנט - ולכן לשיטתה הדבר מותר על פי חוק.

אולם בתנועה עומדים על כך שהדבר מנוגד במפורש לחוק הגנת הפרטיות, ואין לשופטת ולהנהלת בתי המשפט כל סמכות לקיים מאגר רגיש כזה. על כן בתנועה למשילות מאיימים לפנות בעתירה לבג"ץ אם בימים הקרובים לא יענה היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לדרישת התנועה, שמפצירה בו להורות על מחיקת המאגר.

עו"ד זאב לב, האחראי על תחום חופש המידע בתנועה למשילות ודמוקרטיה, אמר בתגובה: "לצערנו, הנהלת בתי המשפט אוספת מידע רגיש על אזרחים נורמטיביים ומפרה את החוק ברגל גסה, ואין מי שיפקח על המתרחש ברשות השופטת".

קישורים:

האח הגדול עינו פקוחה: כך מרגלת מערכת המשפט אחר אזרחים בניגוד לחוק

נוהל עבודה ובקרה לטיפול בפרסומים פוגעניים ברשת, מאת מנהל בתי המשפט מיכאל שפיצר

פרשת הבלוגרים: מדוע מופיע הכיתוב "דלתיים סגורות" על פרוטוקולים של דיוני מעצר למרות שהדיונים מתקיימים בנוכחות קהל?

 דצמבר 2018 - תלונה על כך הוגשה לשופט הימן. בתלונה נטען כי הכיתוב "דלתיים סגורות" למרות שהדלתיים פתוחות פוגע בפומביות הדיון וגם יוצר בעיה כאשר מוגש ערר משום שאז מוגדר תיק הערר בדלתיים סגורות אסור לכניסת קהל.

הימן טען כי הורה למזכירות להסיר הכיתוב "דלתיים סגורות" על פי החלטה שהחליט אך המזכירות שבה ומעלה הכיתוב.

מצורפים צילומי בירור התלונה

להורדת הבירור בקובץ pdf הקלק על הקישור:

https://drive.google.com/file/d/10AadSGXgK9ePryXGG7eZGZh7q85-3Bbd/view?usp=sharing

בירור תלונה 768-18 - נציבות תלונות הציבור על שופטים

פרשת הבלוגרים: הערמת קשיים בירוקרטים מפרקליטות המדינה נגד הנאשמים

26.11.2018 - בקשה פעוטה לקבלת מסמכי חומר חקירה מתורגמים לשפה העברית הואיל והנאשמת 1 אינה בקיאה בשפה האנגלית נענת בתשובה מתחמקת:
"החומרים שתרגומם נדרש, תורגמו על ידי חברת תרגום וזה הועבר לידי ההגנה באמצעות הדוא"ל בתאריך 06.12.2017 בין היתר לעו"ד רבינוביץ' אשר ייצג את המבקשת באותה עת".

במקום לשלוח ישירות המסמכים המתורגמים לידי המבקשת העצורה מזה כ- 22 חודשים ללא אמצעי תקשורת דיגיטלים עם העולם החיצון, החליטו בפרקליטות המדינה להפנות את המבקשת לעו"ד רבינוביץ' שאינו ייצג אותה מזה כ- 4 חודשים.

מצורף צילום הבקשה ותשובת הפרקליטות

נשות אמבש על פרקליט המדינה שי ניצן והשופט אורי שהם

נשות אמבש מגיבות על התבטאותו של פרקליט המדינה שי ניצן ב- 03.08.2018 בטקס פרידה משופט העליון אורי שהם. שי ניצו שיבח את אורי שהם שקבע כי נשות אמבש חיו בתנאי עבדות מול הבעל שלהן.

פרשת הבלוגרים: עתירת אסיר על פגיעה בחופש הדת

28.11.2018 - חופש הדת מעוגן בזכויות יסוד אוניברסליות כולל במדינת ישראל ותקף גם לאסירים ועצירים בבתי הכלא. בתאריך 06.11.2018 הוחרמו מלורי שם טוב העצורה בבית סוהר נווה תרצה סידור תפילה וספר תהילים ולא הוסבר לה מדוע.
שם טוב הגישה עתירת אסיר - מצורפים צילומי העתירה.

עיקרי העתירה: בעתירה נכתב כי לורי שם טוב הנה יהודיה עצירה בבית סוהר נווה תרצה מתפללת וקוראת תהילים מידי יום. נעצרה ב 27.02.2017 בגין עבירות פרסום, חופש ביטוי וחופש ביקורת על עובדי ציבור ושופטים.
חופש הדת נמנה בין זכויות האדם האוניברסליות המוכרות בהגות הליברלית וההומניסטית ובידי האו"ם וכולל בין השאר זכות כל אדם להאמין בדתו, ולנקוט את כל הפעולות שאמונתו מחייבת.
חופש הדת של שם טוב אינו מתנגש עם נהלי שב"ס.
לחופש הדת בישראל ניתן למצוא ביסוס בשלושה מקורות תת-חוקתיים:
א. הכרזת העצמאות - בהכרזת העצמאות נאמר ש"מדינת ישראל... תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות". למגילת העצמאות אמנם אין מעמד חוקתי, אך שופטים מסתמכים עליה בפירוש החקיקה הקיימת. (השופט ברק בבג"ץ 953/87 פורז נ' ראש עיריית תל אביב-יפו אף תיאר אותה כ"מגילת ערכיה של האומה")
ב. דבר המלך במועצתו, 1922 – בחוקי המנדט הבריטי ששררו בארץ לפני קום המדינה נקבע כי "כל האנשים בארץ ישראל ייהנו מחופש מצפון מוחלט, ויוכלו לקיים את צורות פולחנם באין מפריע ובלבד שהסדר הציבורי והמוסר יהיו נשמרים". הוראה זו עמדה בתוקפה עם הקמת המדינה (כפי שנקבע בפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1949), ולא שונתה על ידי הכנסת עד היום.
ג. המשפט המקובל – הפסיקה בישראל פיתחה, בפסקי דין רבים של בית המשפט העליון, את חופש הדת כזכות אדם הלכתית. כך נקבע כי "במדינת ישראל, כל אדם רשאי לחיות בה באמונתו ולעבוד את אלוהיו על פי דרכו ועל פי הכרתו, ורשויות המדינה שבה שוקדות על כך כי איש לא ירדף בשל אמונתו הדתית או בשל היעדרה" (בג"ץ 563/77 דורפלינגר נ' שר הפנים); "עקרון חופש הדת והמצפון כלל יסוד הוא במערכת משפטנו"[בג"ץ 47/82 קרן התנועה ליהדות מתקדמת בישראל נ' השר לענייני דתות].
ד. מעוגן בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו - בית המשפט העליון קבע כי כבוד האדם, המעוגן בחוק היסוד, כולל בתוכו גם את חופש הדת, ולפיכך מעמד חופש הדת הוא כזכות חוקתית: "עם חקיקתו של חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, הפך חופש הדת והפולחן לזכות יסוד, חקוקה עלי ספר, כחלק מכבוד האדם... כבוד האדם כערך חוקתי טומן בחובו את תפיסת היסוד בדבר זכותו של האדם לחופש, הן בגופו והן ברוחו, לעצב את אישיותו ולחיות על פי תפיסת עולמו באין מפריע" (בג"ץ 10907/04 סולדוך נ' עיריית רחובות).

החרמת סידור התפילה וספר התהילים מידי העותרת מהווה פגיעה בחופש הדת ופגיעה בערכיה הדמוקרטים של מדינת ישראל.

מצורפים צילומי העתירה עת"א 55940-11-18

עתירת אסיר על פגיעה בחופש הדת -  עת"א 55940-11-18

פרשת הבלוגרים: השופט אברהם הימן דחה בקשת פסילתו

בתאריך 26.11.2018 התקיים דיון בעניין בקשת נאשמת 1 לורי שם טוב לפסילת השופט אברהם הימן.

לצפייה בפרוטוקול והחלטה מ"ת 14280-04-17 מה- 26.11.2018 הקלק כאן
שם טוב טענה כי השופט הימן התבטא באופן חריג כנגדה והשווה אותה לזונה ואפיקורסית והתעלם בפגיעות חוקתיות בה ובילדיה על ידי הפרקליטות בדרך של פגיעה חמורה בפרטיות וצווים שיפוטיים פסולים טכנית ומהותית.
השופט הימן דחה בקשת הפסילה. בתואנות שונות ולא משכנעות. לדוגמא הימן טען כי עניין הפגיעה בפרטיות שם טוב וילדיה ואי חוקיות הצווים השיפוטיים מקומם להתברר במשפט העיקרי.
השופט הימן שגה בטענת אי חוקיות הצווים. בבקשת הפסילה נטען כי: "השופט אברהם הימן לא נתן דעתו על כך שהפצת מסמכים אישיים של המבקשת ומשפחתה, וצווים שיפוטיים פסולים בחומר הראיות פוגע בזכותה וזכות ילדיה כאדם לכבוד, חירות, פרטיות, צנעה וקניין, זכויות שנקבעו כזכויות יסוד בסעיף 2 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו".
כלומר מדובר בפגיעות חוקתיות חמורות בשם טוב וילדיה שכל שופט בחברה דמוקרטית חייב לתת דעתו ברגע שהוא נחשף להם או דן בהם ולא רק השופט במשפט העיקרי.

מצורפים צילומי פרוטוקול והחלטת השופט הימן.

פרשת הבלוגרים: בירור תלונה על שופט המעצרים עלאא מסארווה מראה על כשל מערכתי של בתי המשפט במילוי צווים שיפוטיים

23.11.2018 - אין חולק כי צו שיפוטי לקוי מהווה פגיעה חוקתית חמורה בכבוד האדם, חירותו, פרטיותו, צנעתו, וקניינו. מתברר כי בתי המשפט אימצו פרקטיקה של הוצאת צווים שיפוטיים לקויים.

תלונה על צו חיפוש במחשב לקוי הוגשה נגד שופט השלום עלאא מסארווה. בצו שהוציא מסארווה לא רשום מספר תיק בית משפט ולא רשום שם השוטר ופרטיו שהופיע בפני השופט והוזהר כדין. הצו חסר הנמקה מדוע החיפוש בדברי מחשב יבוצע ללא עדים. בשורת ההנמקה רשום נימוק לקוני וסתמי "חיפוש בחומר מחשב ובמחשב". בצו לא רשום שמו הפרטי של המחזיק, ומספר תעודת הזהות שלו. כתובת החשוד אינה רשומה במלואה, יש שם רחוב ומספר וחסר רישום העיר. בצו חסר רישום מהות החשד והעילה ובסעיף רשומים מילים סתמיות: "עיינתי בחומרי חקירה שונים... קיים חשד הקושר החשוד למיוחס לו... צורכי חקירה מצדיקים החיפוש". (מצורף צילום הצו שהוציא השופט עלאא מסארווה).
בבירור כתב הנציב כי נעשה "בדק בית" בבית משפט השלום תל אביב ופעולות רבות נעשו בבית המשפט הן במישור המזכירותי והן במישור הדרכות והנחיות לכלל השופטים, וותיקים כחדשים. להקפיד הקפדה מלאה על מתן צווים מוקפדים ומלאים כדרישת הדין.


להורדה / צפייה בירור נציב תלונות הציבור על שופטים על צו חיפוש לקוי של השופט עלאא מסארווה הקלק כאן

מצורפים צילומי הצו החיפוש הלקוי שהוציא השופט עלאא מסארווה ובירור תלונה ע"י נציב תלונות הציבור על שופטים.

צו חיפוש לקוי שופט המעצרים עלאא מסארווה

בירור תלונה על צו חיפוש לקוי השופט עלאא מסארווה