20.01.2019 - עו"ד טלי גוטליב ובן דרור ימיני על הפרקטיקה של פרקליטות המדינה לפגיעות בזכויות חוקתיות של אזרחים , ערוץ 20.
הצגת רשומות עם תוויות פגיעה בפרטיות. הצג את כל הרשומות
הצגת רשומות עם תוויות פגיעה בפרטיות. הצג את כל הרשומות
יום ראשון, 17 בנובמבר 2019
יום חמישי, 28 במרץ 2019
"פרשת הבלוגרים": מוטי לייבל זוכה ממרבית העבירות שיוחסו לו
"פרשת הבלוגרים": מוטי לייבל זוכה ממרבית העבירות שיוחסו לו , עו"ד לילך דניאל, תקדין, 28.03.2019
בית משפט השלום זיכה השבוע את מרדכי (מוטי) לייבל ממרבית העבירות בהן הואשם במסגרת "פרשת הבלוגרים", שנגעה לפרסומים בוטים וקשים נגד פקידות סעד. השופט אף מתח ביקורת על הפרקליטות: "הדברים מעוררים חשש מפני ניצול ההליך הפלילי למטרות שלא לשמן הוא נועד, לא ניתן לשלול את הטענה שכתב האישום הוגש כנגד לייבל בשל כך שהוא נוטל חלק נכבד במחאה האמורה"
מכה קשה לפרקליטות – בית המשפט זיכה השבוע (א') את מוטי לייבל מכל העבירות שיוחסו לו, למעט עבירה אחת של הפרת הוראה חוקית. נגד לייבל נטען כי פרסם שורת פרסומים חמורים וחריפים נגד פקידות סעד, בהקשר למחאה שבה נטל חלק יחד עם אחרים. בית המשפט קבע כי מעשיו של לייבל אינם מהווים עבירה של העלבת עובד ציבור או פגיעה בפרטיות ואף מתח ביקורת על הפרקליטות וקבע כי לא ניתן לשלול את הטענה שכתב האישום הוגש כנגד לייבל בשל כך שהוא נוטל חלק נכבד במחאה האמורה.
הנאשם, מרדכי (מוטי) לייבל, הועמד לדין במה שזכה לכינוי "פרשת הבלוגרים". אין מחלוקת, כי לייבל הוא פעיל מרכזי במחאה נגד פעולותיהם של גופי הרווחה העוסקים לא אחת בשאלת הוצאת ילדים ממשמורת הוריהם. דרכי מחאתו הם אלו העומדות בבסיס העבירות המיוחסות לו, והשאלה הבסיסית נוגעת בקו הגבול שבין מעשיו במסגרת מחאה זו לעבירה של העלבת עובד ציבור. מלבד עבירה זו, יוחסו ללייבל עבירות של פגיעה בפרטיות והפרת הוראה חוקית.
כתב האישום נגד לייבל כלל 6 אישומים: לפי המתואר באישום הראשון, סייע לייבל לאישה מסוימת לנסח מספר רב של כרזות שבמרכזן הודבקה תמונתה של מי ששימשה כעובדת סוציאלית ראשית לחוק אימוץ במשרד הרווחה בתוך סמל של גולגולת ועצמות, ובסמוך לתמונה נכתב, בין היתר, כי המתלוננת היא "בעלת התמחות בניתוק ילדים מהוריהם". בהמשך פירטה הכותבת כי ילדתה נותקה ממנה בשל "פשעיה" של המתלוננת וכי היא לא בזרועותיה בגלל "סחר בילדים", רשעות, אטימות, ורוע לב של משרד הרווחה בכלל ושל המתלוננת בפרט.
בהמשך הציעה הכותבת לקוראים "לברוח מהמתלוננת כמו מאש" והוסיפה כי כשהמתלוננת תחטוף להם את הילדים - "אתם לא תקבלו אותם לעולם מכיוון שבתי משפט לנוער ומשפחה מכסים על פשעיהם של פקידי אימוץ ופקידי סעד". עוד נטען בגדר אישום זה כי לייבל תלה את הכרזות בסמוך לביתה של המתלוננת במקומות גלויים ובולטים, כגון שמשות מכוניות, קירות, גדרות ועמודים.
על פי האישום השני, בעקבות עניין הכרזות מהאישום הקודם נחקר לייבל באזהרה במשטרה והוצא צו זמני שאסר עליו, בין היתר, להתקרב או להימצא במרחק של 500 מטר מבית מגוריה של המתלוננת. למרות הצו האמור, לפי הנטען, הגיע לייבל ליישוב בו התגוררה המתלוננת ברכב שעליו תלה כרזות רבות עם תמונתה ועליהן נכתב כי המתלוננת היא "פקידת אימוץ ראשית", "די לאימוץ כפוי", "די לאימוץ סגור" ו"אני רוצה לאמא, אני רוצה לאבא, אני רוצה למשפחה, אני רוצה הביתה". לייבל, כך נטען, נסע ברחובות היישוב תוך שהוא כורז במגפון, בין היתר, כי יש להיזהר מן המתלוננת מכיוון שהיא גונבת ילדים. כל זאת, תוך הפרת הצו האמור.
באישום השלישי נטען כי לייבל פרסם בפייסבוק פוסטים רבים בגנותה של המתלוננת, בהם כינה אותה בין היתר חברה ב"כת חוטפות הילדים" ו"טיפשה שחוטפת ילדים". האישום הרביעי ייחס ללייבל פרסומים בפייסבוק בגנותה של עובדת סוציאלית לפי חוק הנוער, בעקבות צו שיפוטי שניתן בהמלצתה להוצאת תינוקת מחזקת אמה. בין היתר, כתב לייבל בפרסומים אלו כי המתלוננת חטפה את התינוקת מאמה רק מאחר שלא היה לאם כסף לשלם חשמל, וכי היא "חוטפת תינוקות". עוד נטען כי לייבל הגיע אל מול הבניין בו מתגוררת המתלוננת כשהוא מצוין במגפון וקרא "תושבי השכונה, לתשומת לבכם, השכנה שלכם (בציון שמה) פקידת סעד חטפה ילדה תינוקת בגלל חשבון חשמל".
על פי האישום החמישי, בעקבות המתואר באישום הקודם הוצא צו הגנה שאסר על לייבל להתקרב למרחק 100 מטרים מהמתלוננת ונאסר עליו להטרידה במישרין או בעקיפין. חרף זאת, פרסם לייבל בדף הפייסבוק שלו פוסטים נוספים בגנותה, בהם שב וכינה אותה "חוטפת תינוקות" וקרא לשלול לה את רישיון העבודה וגם "את החמצן שהיא נושמת".
לפי הנטען באישום האחרון, שיתף לייבל בדף הנקרא "עושים שכונה לפקידות הסעד", פוסט שפורסם בדף הפייסבוק של האם שבתה הוצאה מחזקתה, שם נכתב בין היתר כי העו"ס היא "השטן בהתגלמותו", "בת השטן", כי היא חטפה לה את הילדה בגלל חוב חשמל של 500 שקל, "חוטפת תינוקות למטרות רווח" ועוד. כן צוינו בפרסום גם מספרי הטלפון של העו"ס בבית ובמשרד.
השאלה אינה טיבם של הדברים אלא האם נחצו גבולות חופש הביטוי
השופט אילן סלע מבית משפט השלום בירושלים זיכה את לייבל מכל העבירות שיוחסו לו למעט עבירה אחת של הפרת הוראה חוקית. תחילה עסק השופט באישומים השלישי, הרביעי, החמישי והשישי שעסקו בעבירה של העלבת עובד ציבור וציין כי מדובר בביטויים קשים, מכוערים, בלתי ראויים, פוגעניים, בתוכנם ובסגנונם, וחלקם הוא למעשה גידופים מבזים ומשפילים שברי כי לא היו ראויים להיאמר. עוד הוסיף השופט כי ההסתייגות מהדברים וסגנונם מתעצמת בפרט נוכח עבודת הקודש המבוצעת על ידי פקידות הסעד שצריכות לקבל החלטות קשות ביותר הנוגעות לפיקוח נפש של ילדים קטנים ותינוקות.
בעניין זה, ציין השופט כי התרשם מאד מעדויותיהן של המתלוננות כי הדבר פגע בהן וניכר היה כי הדבר גרם להן ולבני משפחותיהן תחושות פחד ועלבון, פגע באופן משמעותי בשגרת יומן, ואין ולא הייתה כל הצדקה שמאן דהוא יעשה מעשה שיגרום לתחושות קשות אלו.
יחד עם זאת, הבהיר השופט, השאלה אינה טיבם של הדברים אלא האם סגנון ביטוי זה ותוכן הדברים בנסיבות המקרה באים בגדרי העבירה הפלילית של העלבת עובד ציבור. צוין, כי אל מול חומרת הביטויים עומדת הזכות, ויש שיאמרו החובה, לבקר את מעשיה של הרשות, ולמחות כנגד מה שנראה בעיני המוחה כמעשה בלתי צודק, בלתי מוסרי ובלתי נכון. זכות זו, לדברי השופט, מחייבת לכבד את חופש הביטוי ולאפשר ביקורת, גם ביקורת בוטה, ולעיתים אף מקוממת כלפי עובדי ציבור. לפיכך, יש לבחון האם במקרה זה נחצה הקו התוחם את גבולות חופש הביטוי הלגיטימי כאשר יש לזכור שלצדו שוכנים ערכים חשובים נוספים ככבוד האדם, חייו, שמו הטוב, פרטיותו והאינטרס הציבורי שעובדי הציבור ימלאו את תפקידם באופן תקין.
בפן המשפטי ציין השופט כי לפי ההלכה שנקבעה בבית המשפט העליון, על מנת שתקום אחריות פלילית בגין העלבת עובד ציבור צריכים להתקיים שני מבחנים מחמירים מצטברים: האחד, הוא מבחן תוכני, במסגרתו נדרש ביטוי שלילי הפוגע בליבת כבוד האדם וכרוך בפגיעה מהותית וקשה בגרעין המוסרי-ערכי שממנו שואב עובד ציבור את מקור כוחו וסמכותו. השני, הוא מבחן הסתברותי לפיו העבירה תחול רק מקום בו קיימת ודאות קרובה שדברי העלבון יביאו לפגיעה קשה בעובד הציבור במילוי תפקידו ובהתאם, גם בשירות הציבורי. בהמשך הצר העליון עוד יותר את גבולות העבירה וקבע כי ביקורת ציבורית על 'נושאי משרה ציבוריים' מקיימת בבירור את הרציונאלים שבבסיס חופש הביטוי וראויה להגנה רחבה, ועל כן ככל שמדובר ב"ביטוי פוליטי" הרף הפלילי ילך ויגבה ותצומצם תחולת העבירה.
הודגש, כי לא כל עובד ציבור הוא "דמות ציבורית" בעלת השפעה על ענייני הציבור, אולם במקרה זה מדובר בעובדי ציבור בעלי תפקיד רב השפעה, וודאי של המתלוננת הראשונה המשמשת כעובדת סוציאלית ראשית לחוק אימוץ ילדים, אך גם של המתלוננת השנייה אשר משמשת כעובדת סוציאלית ופקידת סעד במשך שנים רבות, ופעולותיה בעלות השפעה מכרעת על משפחות רבות. לדברי השופט, החלטותיהן וסמכויותיהן של השתיים אולי אינן נוגעות למספר רב של אנשים, אך הן דרמטיות ומשמעותיות מאין כמותן. בהקשר זה, סבר השופט, לא ניתן לקבל את הטענה כי ניתן למחות רק כנגד היועץ המשפטי לממשלה, וודאי לא את הטענה כי ניתן למחות רק כנגד שר הרווחה ומשרד הרווחה באופן כללי, ולא כנגד אנשי המקצוע, כשברי כי החלטותיהם של פקידי הסעד מתקבלות על בסיס מקצועי והן אינן מושפעות, מטבעם של דברים, מהחלטת הגורמים הפוליטיים הממונים עליהם.
"ככלל, מצופה מעובדי ציבור, בוודאי כאלו שהחלטותיהם הרות גורל עבור אזרחים רבים, כאלו שאין קשות מהם, לגלות איפוק ולספוג ביקורת, גם נוקבת ובוטה מצד הציבור", ציטט השופט מפסיקתו של בית המשפט העליון, "ההנחה היא כי עם כניסתו לתפקיד נטל על עצמו עובד הציבור הבכיר את הסיכון כי יהפוך מטרה לביקורת, ואף ביקורת נוקבת, בין אם הדבר מוצדק ובין אם לאו. בנסיבות אלה, ניתן לצפות ממנו לסיבולת גבוהה במיוחד כלפי עלבונות".
חשש מניצול ההליך הפלילי שלא למטרות לשמן הוא נועד
על יסוד האמור, סבר השופט כי למעט הביטויים שבאישום השישי מדובר בביטויים שיש לסווגם כ"ביטויים פוליטיים" ומכאן המסקנה כי אין מקום להרשיע את לייבל בעבירה של העלבת עובד ציבור בשל אמירתם. באשר לביטויים שבאישום השישי, סבר השופט כי דובר בביטויים שכשלעצמם מהווים "העלבת עובד ציבור", אך לא הוכח היסוד הנפשי הנדרש לשם הרשעה בעבירה, נוכח העובדה שהדברים לא נכתבו ע"י לייבל אלא ע"י אם שלטענתה בתה הוצאה מחזקתה, והוא רק שיתף פרסום זה. לדעת השופט, יהיה זה מרחיק לכת לקבוע כי שיתוף רשומה מבלי לקרוא את תוכנה, כשאין בכותרתה או בנסיבה אחרת כדי להצביע על כך שתוכנה מהווה עבירה פלילית, באה בגדרי "עצימת עיניים" לצורך היסוד הנפשי. זאת ועוד, קשה לקבל מצב בו המפרסם עצמו, שידוע מי הוא, אינו עומד לדין על הפרסום, והמשתף עומד לדין בגין השיתוף. אשר על כן, זיכה בית המשפט את לייבל מארבע העבירות של העלבת עובד ציבור שיוחסו לו בכתב האישום.
לצד האמור, סבר השופט כי יש להתייחס גם לדרך שהובילה להגשת כתב האישום נגד לייבל, וקבע כי הדברים אכן מעוררים חשש מפני ניצול ההליך הפלילי למטרות שלא לשמן הוא נועד. לדעת השופט, הפגם במקרה זה אינו מתמצה בכך שהחלטה בערר ניתנה על ידי קצין אח"מ (אגף חקירות ומודיעין) בניגוד להוראות החוק, אלא בעיקר בכך שהמציאות לפיה עובדת ציבור בכירה משוחחת טלפונית עם קצין אח"מ נוכח החלטה על סגירת תיק ומסבירה לו את הצורך בהמשך החקירה ומשכנעת אותו "לקחת את המקרה ולבחון אותו כמקרה מבחן", מעוררת, למצער, חוסר נוחות של ממש, שכן היא מלמדת שהייתה מעורבות של הרשות בהנעת ההליך הפלילי, בדרך שאזרח מן השורה אינו יכול ללכת בה. זאת, שהרי אזרח מן השורה שתלונתו נדחתה אינו יכול להתקשר לקצין אח"מ ולנסות להסביר לו מדוע חשוב לקחת את המקרה שלו כמקרה מבחן, והוא בוודאי אינו יכול לשכנע אותו בעל פה מבלי שהדבר יקבל תיעוד בכתב.
לכך הוסיף השופט את הטענות הנוגעות להעמדתו לדין של לייבל בלבד, והתעלמות מכך שלא הועמדו לדין גם אחרים המצוינים בכתב האישום ושמעשיהם חמורים יותר משלו, כגון האישה שיזמה וכתבה את המודעות באישום הראשון ואחרים שפרסמו פוסטים נוספים וחמורים יותר, על אף שזהויותיהם של אלו ידועות למאשימה. לדעת השופט, לא ניתן לשלול את הטענה של לייבל כי כתב האישום הוגש כנגדו בשל כך שהוא נוטל חלק נכבד במחאה.
בהמשך, זיכה השופט את לייבל גם מעבירת הפגיעה בפרטיות שיוחסה לו בשל הדבקת המודעות באישום הראשון. לדעת השופט, הגעה חד-פעמית סמוך לביתו של אדם על מנת למחות כלפיו אינה מעקב הבאה בגדרי "בילוש או התחקות" לפי חוק הגנת הפרטיות, וכי גם אם נכון לאמץ גישה כי אין להתיר חדירה לרשות היחיד של איש הממלא תפקיד ציבורי ולהטריד אותו ואת בני ביתו בחייהם הפרטיים כדי להשפיע על פעילותו הציבורית, עדיין אין מדובר באיסור גורף, ויש לתת את הדעת על כמות המשתתפים, תדירות המחאה והאפשרויות לביטוי המחאה במקום אחר.
לפיכך, קבע השופט כי כאשר מדובר באירוע חד פעמי של הדבקת מודעות מחאה מחוץ לביתו של עובד הציבור, הגם שברחוב מגוריו, הרי שמאחר שמדובר ב"ביטוי פוליטי" קיים קושי בהעמדה לדין פלילי בהעדר גבולות ברורים ומפורשים לתחולת העבירה במקרה שכזה. לדעת השופט, כל עוד שקיים שיקול דעת למשטרה להתיר במקרים מסוימים ביטוי מחאה ליד ביתו הפרטי של עובד ציבור, קיים קושי – נוכח עקרון החוקיות – להעמיד לדין מי שביצע מחאה זו, למעט מקרים קיצוניים וחריגים שמקרה זה אינו נמנה עמם.
עוד הוסיף השופט כי הפרסום לא נעשה בנסיבות של פגיעה חמורה בפרטיות, כחדירה לתוך ביתו של הנפגע, אלא מדובר במודעות שנתלו בסמיכות לביתה של המתלוננת בשעות הערב והן הוסרו בחלוף זמן לא רב. גם הדברים שצוינו במודעה, אף שסגנונם בוטה ואינו ראוי, נעשה לדברי השופט כחלק מהבעת דעה על פעולותיה של המתלוננת במסגרת תפקידה הציבורי. לפיכך, באיזון בין חירות המחאה וחופש הביטוי לבין מניעת הפגיעה בפרטיות, נקבע כי הפגיעה לא חרגה מתחום הסביר באותן נסיבות.
לבסוף, קבע השופט כי יש לזכות את לייבל מהעבירות של הפרת הוראה חוקית שיוחסו לו, למעט בכל הנוגע לאישום השני בגדרו הפר את הצו למניעת הטרדה מאיימת שניתן כנגדו על ידי בית המשפט, נוכח התקרבותו למרחק של 256 מטרים מביתה של המתלוננת. ביחס ליתר האישומים, קבע השופט כי ככל שמדובר בטענה לפרסום בפייסבוק, הרי שקביעת בית המשפט שהוציא את הצו לפיה לא שוכנע שהפרסומים מהווים הטרדה מאיימת, יש בה למצער כדי להוות הגנה לנאשם כי הסתמך על קביעה זו או למצער כדי ללמד על העדר יסוד נפשי לביצוע העבירה.
סיכומם של דברים – לייבל זוכה מכל העבירות שיוחסו לו למעט עבירה של הפרת הוראה חוקית שיוחסה לו באישום השני. לייבל יוצג בהליך ע"י עו"ד עדן פוליטקין. המדינה יוצגה ע"י עו"ד תמר איבלמן.
ת"פ 49243-11-16
לצפיה / הורדת הכרעת הדין ת"פ 49243-11-16 מה- 24.03.2019 , מדינת ישראל נגד לייבל מה- 24.03.2019 בפני כב' השופט אילן סלע הקלק על הקישור:
https://drive.google.com/…/15IP1WdD4mvbsXzN-HEPs4BQAF…/view…
בית משפט השלום זיכה השבוע את מרדכי (מוטי) לייבל ממרבית העבירות בהן הואשם במסגרת "פרשת הבלוגרים", שנגעה לפרסומים בוטים וקשים נגד פקידות סעד. השופט אף מתח ביקורת על הפרקליטות: "הדברים מעוררים חשש מפני ניצול ההליך הפלילי למטרות שלא לשמן הוא נועד, לא ניתן לשלול את הטענה שכתב האישום הוגש כנגד לייבל בשל כך שהוא נוטל חלק נכבד במחאה האמורה"
מכה קשה לפרקליטות – בית המשפט זיכה השבוע (א') את מוטי לייבל מכל העבירות שיוחסו לו, למעט עבירה אחת של הפרת הוראה חוקית. נגד לייבל נטען כי פרסם שורת פרסומים חמורים וחריפים נגד פקידות סעד, בהקשר למחאה שבה נטל חלק יחד עם אחרים. בית המשפט קבע כי מעשיו של לייבל אינם מהווים עבירה של העלבת עובד ציבור או פגיעה בפרטיות ואף מתח ביקורת על הפרקליטות וקבע כי לא ניתן לשלול את הטענה שכתב האישום הוגש כנגד לייבל בשל כך שהוא נוטל חלק נכבד במחאה האמורה.
הנאשם, מרדכי (מוטי) לייבל, הועמד לדין במה שזכה לכינוי "פרשת הבלוגרים". אין מחלוקת, כי לייבל הוא פעיל מרכזי במחאה נגד פעולותיהם של גופי הרווחה העוסקים לא אחת בשאלת הוצאת ילדים ממשמורת הוריהם. דרכי מחאתו הם אלו העומדות בבסיס העבירות המיוחסות לו, והשאלה הבסיסית נוגעת בקו הגבול שבין מעשיו במסגרת מחאה זו לעבירה של העלבת עובד ציבור. מלבד עבירה זו, יוחסו ללייבל עבירות של פגיעה בפרטיות והפרת הוראה חוקית.
כתב האישום נגד לייבל כלל 6 אישומים: לפי המתואר באישום הראשון, סייע לייבל לאישה מסוימת לנסח מספר רב של כרזות שבמרכזן הודבקה תמונתה של מי ששימשה כעובדת סוציאלית ראשית לחוק אימוץ במשרד הרווחה בתוך סמל של גולגולת ועצמות, ובסמוך לתמונה נכתב, בין היתר, כי המתלוננת היא "בעלת התמחות בניתוק ילדים מהוריהם". בהמשך פירטה הכותבת כי ילדתה נותקה ממנה בשל "פשעיה" של המתלוננת וכי היא לא בזרועותיה בגלל "סחר בילדים", רשעות, אטימות, ורוע לב של משרד הרווחה בכלל ושל המתלוננת בפרט.
בהמשך הציעה הכותבת לקוראים "לברוח מהמתלוננת כמו מאש" והוסיפה כי כשהמתלוננת תחטוף להם את הילדים - "אתם לא תקבלו אותם לעולם מכיוון שבתי משפט לנוער ומשפחה מכסים על פשעיהם של פקידי אימוץ ופקידי סעד". עוד נטען בגדר אישום זה כי לייבל תלה את הכרזות בסמוך לביתה של המתלוננת במקומות גלויים ובולטים, כגון שמשות מכוניות, קירות, גדרות ועמודים.
על פי האישום השני, בעקבות עניין הכרזות מהאישום הקודם נחקר לייבל באזהרה במשטרה והוצא צו זמני שאסר עליו, בין היתר, להתקרב או להימצא במרחק של 500 מטר מבית מגוריה של המתלוננת. למרות הצו האמור, לפי הנטען, הגיע לייבל ליישוב בו התגוררה המתלוננת ברכב שעליו תלה כרזות רבות עם תמונתה ועליהן נכתב כי המתלוננת היא "פקידת אימוץ ראשית", "די לאימוץ כפוי", "די לאימוץ סגור" ו"אני רוצה לאמא, אני רוצה לאבא, אני רוצה למשפחה, אני רוצה הביתה". לייבל, כך נטען, נסע ברחובות היישוב תוך שהוא כורז במגפון, בין היתר, כי יש להיזהר מן המתלוננת מכיוון שהיא גונבת ילדים. כל זאת, תוך הפרת הצו האמור.
באישום השלישי נטען כי לייבל פרסם בפייסבוק פוסטים רבים בגנותה של המתלוננת, בהם כינה אותה בין היתר חברה ב"כת חוטפות הילדים" ו"טיפשה שחוטפת ילדים". האישום הרביעי ייחס ללייבל פרסומים בפייסבוק בגנותה של עובדת סוציאלית לפי חוק הנוער, בעקבות צו שיפוטי שניתן בהמלצתה להוצאת תינוקת מחזקת אמה. בין היתר, כתב לייבל בפרסומים אלו כי המתלוננת חטפה את התינוקת מאמה רק מאחר שלא היה לאם כסף לשלם חשמל, וכי היא "חוטפת תינוקות". עוד נטען כי לייבל הגיע אל מול הבניין בו מתגוררת המתלוננת כשהוא מצוין במגפון וקרא "תושבי השכונה, לתשומת לבכם, השכנה שלכם (בציון שמה) פקידת סעד חטפה ילדה תינוקת בגלל חשבון חשמל".
על פי האישום החמישי, בעקבות המתואר באישום הקודם הוצא צו הגנה שאסר על לייבל להתקרב למרחק 100 מטרים מהמתלוננת ונאסר עליו להטרידה במישרין או בעקיפין. חרף זאת, פרסם לייבל בדף הפייסבוק שלו פוסטים נוספים בגנותה, בהם שב וכינה אותה "חוטפת תינוקות" וקרא לשלול לה את רישיון העבודה וגם "את החמצן שהיא נושמת".
לפי הנטען באישום האחרון, שיתף לייבל בדף הנקרא "עושים שכונה לפקידות הסעד", פוסט שפורסם בדף הפייסבוק של האם שבתה הוצאה מחזקתה, שם נכתב בין היתר כי העו"ס היא "השטן בהתגלמותו", "בת השטן", כי היא חטפה לה את הילדה בגלל חוב חשמל של 500 שקל, "חוטפת תינוקות למטרות רווח" ועוד. כן צוינו בפרסום גם מספרי הטלפון של העו"ס בבית ובמשרד.
השאלה אינה טיבם של הדברים אלא האם נחצו גבולות חופש הביטוי
השופט אילן סלע מבית משפט השלום בירושלים זיכה את לייבל מכל העבירות שיוחסו לו למעט עבירה אחת של הפרת הוראה חוקית. תחילה עסק השופט באישומים השלישי, הרביעי, החמישי והשישי שעסקו בעבירה של העלבת עובד ציבור וציין כי מדובר בביטויים קשים, מכוערים, בלתי ראויים, פוגעניים, בתוכנם ובסגנונם, וחלקם הוא למעשה גידופים מבזים ומשפילים שברי כי לא היו ראויים להיאמר. עוד הוסיף השופט כי ההסתייגות מהדברים וסגנונם מתעצמת בפרט נוכח עבודת הקודש המבוצעת על ידי פקידות הסעד שצריכות לקבל החלטות קשות ביותר הנוגעות לפיקוח נפש של ילדים קטנים ותינוקות.
בעניין זה, ציין השופט כי התרשם מאד מעדויותיהן של המתלוננות כי הדבר פגע בהן וניכר היה כי הדבר גרם להן ולבני משפחותיהן תחושות פחד ועלבון, פגע באופן משמעותי בשגרת יומן, ואין ולא הייתה כל הצדקה שמאן דהוא יעשה מעשה שיגרום לתחושות קשות אלו.
יחד עם זאת, הבהיר השופט, השאלה אינה טיבם של הדברים אלא האם סגנון ביטוי זה ותוכן הדברים בנסיבות המקרה באים בגדרי העבירה הפלילית של העלבת עובד ציבור. צוין, כי אל מול חומרת הביטויים עומדת הזכות, ויש שיאמרו החובה, לבקר את מעשיה של הרשות, ולמחות כנגד מה שנראה בעיני המוחה כמעשה בלתי צודק, בלתי מוסרי ובלתי נכון. זכות זו, לדברי השופט, מחייבת לכבד את חופש הביטוי ולאפשר ביקורת, גם ביקורת בוטה, ולעיתים אף מקוממת כלפי עובדי ציבור. לפיכך, יש לבחון האם במקרה זה נחצה הקו התוחם את גבולות חופש הביטוי הלגיטימי כאשר יש לזכור שלצדו שוכנים ערכים חשובים נוספים ככבוד האדם, חייו, שמו הטוב, פרטיותו והאינטרס הציבורי שעובדי הציבור ימלאו את תפקידם באופן תקין.
בפן המשפטי ציין השופט כי לפי ההלכה שנקבעה בבית המשפט העליון, על מנת שתקום אחריות פלילית בגין העלבת עובד ציבור צריכים להתקיים שני מבחנים מחמירים מצטברים: האחד, הוא מבחן תוכני, במסגרתו נדרש ביטוי שלילי הפוגע בליבת כבוד האדם וכרוך בפגיעה מהותית וקשה בגרעין המוסרי-ערכי שממנו שואב עובד ציבור את מקור כוחו וסמכותו. השני, הוא מבחן הסתברותי לפיו העבירה תחול רק מקום בו קיימת ודאות קרובה שדברי העלבון יביאו לפגיעה קשה בעובד הציבור במילוי תפקידו ובהתאם, גם בשירות הציבורי. בהמשך הצר העליון עוד יותר את גבולות העבירה וקבע כי ביקורת ציבורית על 'נושאי משרה ציבוריים' מקיימת בבירור את הרציונאלים שבבסיס חופש הביטוי וראויה להגנה רחבה, ועל כן ככל שמדובר ב"ביטוי פוליטי" הרף הפלילי ילך ויגבה ותצומצם תחולת העבירה.
הודגש, כי לא כל עובד ציבור הוא "דמות ציבורית" בעלת השפעה על ענייני הציבור, אולם במקרה זה מדובר בעובדי ציבור בעלי תפקיד רב השפעה, וודאי של המתלוננת הראשונה המשמשת כעובדת סוציאלית ראשית לחוק אימוץ ילדים, אך גם של המתלוננת השנייה אשר משמשת כעובדת סוציאלית ופקידת סעד במשך שנים רבות, ופעולותיה בעלות השפעה מכרעת על משפחות רבות. לדברי השופט, החלטותיהן וסמכויותיהן של השתיים אולי אינן נוגעות למספר רב של אנשים, אך הן דרמטיות ומשמעותיות מאין כמותן. בהקשר זה, סבר השופט, לא ניתן לקבל את הטענה כי ניתן למחות רק כנגד היועץ המשפטי לממשלה, וודאי לא את הטענה כי ניתן למחות רק כנגד שר הרווחה ומשרד הרווחה באופן כללי, ולא כנגד אנשי המקצוע, כשברי כי החלטותיהם של פקידי הסעד מתקבלות על בסיס מקצועי והן אינן מושפעות, מטבעם של דברים, מהחלטת הגורמים הפוליטיים הממונים עליהם.
"ככלל, מצופה מעובדי ציבור, בוודאי כאלו שהחלטותיהם הרות גורל עבור אזרחים רבים, כאלו שאין קשות מהם, לגלות איפוק ולספוג ביקורת, גם נוקבת ובוטה מצד הציבור", ציטט השופט מפסיקתו של בית המשפט העליון, "ההנחה היא כי עם כניסתו לתפקיד נטל על עצמו עובד הציבור הבכיר את הסיכון כי יהפוך מטרה לביקורת, ואף ביקורת נוקבת, בין אם הדבר מוצדק ובין אם לאו. בנסיבות אלה, ניתן לצפות ממנו לסיבולת גבוהה במיוחד כלפי עלבונות".
חשש מניצול ההליך הפלילי שלא למטרות לשמן הוא נועד
על יסוד האמור, סבר השופט כי למעט הביטויים שבאישום השישי מדובר בביטויים שיש לסווגם כ"ביטויים פוליטיים" ומכאן המסקנה כי אין מקום להרשיע את לייבל בעבירה של העלבת עובד ציבור בשל אמירתם. באשר לביטויים שבאישום השישי, סבר השופט כי דובר בביטויים שכשלעצמם מהווים "העלבת עובד ציבור", אך לא הוכח היסוד הנפשי הנדרש לשם הרשעה בעבירה, נוכח העובדה שהדברים לא נכתבו ע"י לייבל אלא ע"י אם שלטענתה בתה הוצאה מחזקתה, והוא רק שיתף פרסום זה. לדעת השופט, יהיה זה מרחיק לכת לקבוע כי שיתוף רשומה מבלי לקרוא את תוכנה, כשאין בכותרתה או בנסיבה אחרת כדי להצביע על כך שתוכנה מהווה עבירה פלילית, באה בגדרי "עצימת עיניים" לצורך היסוד הנפשי. זאת ועוד, קשה לקבל מצב בו המפרסם עצמו, שידוע מי הוא, אינו עומד לדין על הפרסום, והמשתף עומד לדין בגין השיתוף. אשר על כן, זיכה בית המשפט את לייבל מארבע העבירות של העלבת עובד ציבור שיוחסו לו בכתב האישום.
לצד האמור, סבר השופט כי יש להתייחס גם לדרך שהובילה להגשת כתב האישום נגד לייבל, וקבע כי הדברים אכן מעוררים חשש מפני ניצול ההליך הפלילי למטרות שלא לשמן הוא נועד. לדעת השופט, הפגם במקרה זה אינו מתמצה בכך שהחלטה בערר ניתנה על ידי קצין אח"מ (אגף חקירות ומודיעין) בניגוד להוראות החוק, אלא בעיקר בכך שהמציאות לפיה עובדת ציבור בכירה משוחחת טלפונית עם קצין אח"מ נוכח החלטה על סגירת תיק ומסבירה לו את הצורך בהמשך החקירה ומשכנעת אותו "לקחת את המקרה ולבחון אותו כמקרה מבחן", מעוררת, למצער, חוסר נוחות של ממש, שכן היא מלמדת שהייתה מעורבות של הרשות בהנעת ההליך הפלילי, בדרך שאזרח מן השורה אינו יכול ללכת בה. זאת, שהרי אזרח מן השורה שתלונתו נדחתה אינו יכול להתקשר לקצין אח"מ ולנסות להסביר לו מדוע חשוב לקחת את המקרה שלו כמקרה מבחן, והוא בוודאי אינו יכול לשכנע אותו בעל פה מבלי שהדבר יקבל תיעוד בכתב.
לכך הוסיף השופט את הטענות הנוגעות להעמדתו לדין של לייבל בלבד, והתעלמות מכך שלא הועמדו לדין גם אחרים המצוינים בכתב האישום ושמעשיהם חמורים יותר משלו, כגון האישה שיזמה וכתבה את המודעות באישום הראשון ואחרים שפרסמו פוסטים נוספים וחמורים יותר, על אף שזהויותיהם של אלו ידועות למאשימה. לדעת השופט, לא ניתן לשלול את הטענה של לייבל כי כתב האישום הוגש כנגדו בשל כך שהוא נוטל חלק נכבד במחאה.
בהמשך, זיכה השופט את לייבל גם מעבירת הפגיעה בפרטיות שיוחסה לו בשל הדבקת המודעות באישום הראשון. לדעת השופט, הגעה חד-פעמית סמוך לביתו של אדם על מנת למחות כלפיו אינה מעקב הבאה בגדרי "בילוש או התחקות" לפי חוק הגנת הפרטיות, וכי גם אם נכון לאמץ גישה כי אין להתיר חדירה לרשות היחיד של איש הממלא תפקיד ציבורי ולהטריד אותו ואת בני ביתו בחייהם הפרטיים כדי להשפיע על פעילותו הציבורית, עדיין אין מדובר באיסור גורף, ויש לתת את הדעת על כמות המשתתפים, תדירות המחאה והאפשרויות לביטוי המחאה במקום אחר.
לפיכך, קבע השופט כי כאשר מדובר באירוע חד פעמי של הדבקת מודעות מחאה מחוץ לביתו של עובד הציבור, הגם שברחוב מגוריו, הרי שמאחר שמדובר ב"ביטוי פוליטי" קיים קושי בהעמדה לדין פלילי בהעדר גבולות ברורים ומפורשים לתחולת העבירה במקרה שכזה. לדעת השופט, כל עוד שקיים שיקול דעת למשטרה להתיר במקרים מסוימים ביטוי מחאה ליד ביתו הפרטי של עובד ציבור, קיים קושי – נוכח עקרון החוקיות – להעמיד לדין מי שביצע מחאה זו, למעט מקרים קיצוניים וחריגים שמקרה זה אינו נמנה עמם.
עוד הוסיף השופט כי הפרסום לא נעשה בנסיבות של פגיעה חמורה בפרטיות, כחדירה לתוך ביתו של הנפגע, אלא מדובר במודעות שנתלו בסמיכות לביתה של המתלוננת בשעות הערב והן הוסרו בחלוף זמן לא רב. גם הדברים שצוינו במודעה, אף שסגנונם בוטה ואינו ראוי, נעשה לדברי השופט כחלק מהבעת דעה על פעולותיה של המתלוננת במסגרת תפקידה הציבורי. לפיכך, באיזון בין חירות המחאה וחופש הביטוי לבין מניעת הפגיעה בפרטיות, נקבע כי הפגיעה לא חרגה מתחום הסביר באותן נסיבות.
לבסוף, קבע השופט כי יש לזכות את לייבל מהעבירות של הפרת הוראה חוקית שיוחסו לו, למעט בכל הנוגע לאישום השני בגדרו הפר את הצו למניעת הטרדה מאיימת שניתן כנגדו על ידי בית המשפט, נוכח התקרבותו למרחק של 256 מטרים מביתה של המתלוננת. ביחס ליתר האישומים, קבע השופט כי ככל שמדובר בטענה לפרסום בפייסבוק, הרי שקביעת בית המשפט שהוציא את הצו לפיה לא שוכנע שהפרסומים מהווים הטרדה מאיימת, יש בה למצער כדי להוות הגנה לנאשם כי הסתמך על קביעה זו או למצער כדי ללמד על העדר יסוד נפשי לביצוע העבירה.
סיכומם של דברים – לייבל זוכה מכל העבירות שיוחסו לו למעט עבירה של הפרת הוראה חוקית שיוחסה לו באישום השני. לייבל יוצג בהליך ע"י עו"ד עדן פוליטקין. המדינה יוצגה ע"י עו"ד תמר איבלמן.
ת"פ 49243-11-16
לצפיה / הורדת הכרעת הדין ת"פ 49243-11-16 מה- 24.03.2019 , מדינת ישראל נגד לייבל מה- 24.03.2019 בפני כב' השופט אילן סלע הקלק על הקישור:
https://drive.google.com/…/15IP1WdD4mvbsXzN-HEPs4BQAF…/view…
יום שלישי, 11 בדצמבר 2018
כתבתם פוסט נגד שופט? פרטיכם האישיים נכנסו למאגר
כתבתם פוסט נגד שופט? פרטיכם האישיים נכנסו למאגר , אבישי גרינצייג , 10/12/2018 , מעריב
הנהלת ביהמ"ש מסרבת למחוק נתונים על אזרחים הכותבים פוסטים ברשתות החברתיות נגד שופטים, ובתנועה למשילות ודמוקרטיה הודיעו כי יעתרו לבג"ץ נגד ההחלטה
הנהלת בתי המשפט מסרבת למחוק מאגר המכיל נתונים אישיים על אזרחים הכותבים פוסטים ברשתות החברתיות נגד שופטים, ובתנועה למשילות ודמוקרטיה הודיעו כי הם יעתרו בקרוב לבג"ץ נגד ההחלטה. לאחרונה נחשף כי הנהלת בתי המשפט אוספת למאגר את נתוניהם האישיים של אזרחים הכותבים פוסטים נגד שופטים ועובדי מערכת המשפט, שלדעת אנשי הנהלת בתי המשפט חורגים מביקורת לגיטימית וחופש הביטוי.
הנהלת בתי המשפט טוענת כי המטרה היא הסרת התכנים הפוגעניים החורגים מגדר ביקורת לגיטימית, אולם לטענת התנועה למשילות ודמוקרטיה, מדובר במאגר אישי שאחזקתו מנוגדת לחוק הגנת הפרטיות, הדורש רישום על פי חוק.
מהנוהל הרשמי שקיבלה התנועה במענה לבקשת חופש המידע שהגישה, עולה כי אנשי הנהלת בית המשפט מנטרים באופן שיטתי מידע ברשת ועורכים רישום מפורט של כותבי הפוסטים, כולל פרטיהם האישיים. אם פוסט מסויים מכוון נגד שופט, הוא אף יקבל לידיו עותק שלו. בתגובה להתראה ששלחה התנועה בנושא, השיבה הנהלת בתי המשפט כי היא אוספת פרטים הגלויים לעין כל ברשת האינטרנט - ולכן לשיטתה הדבר מותר על פי חוק.
אולם בתנועה עומדים על כך שהדבר מנוגד במפורש לחוק הגנת הפרטיות, ואין לשופטת ולהנהלת בתי המשפט כל סמכות לקיים מאגר רגיש כזה. על כן בתנועה למשילות מאיימים לפנות בעתירה לבג"ץ אם בימים הקרובים לא יענה היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לדרישת התנועה, שמפצירה בו להורות על מחיקת המאגר.
עו"ד זאב לב, האחראי על תחום חופש המידע בתנועה למשילות ודמוקרטיה, אמר בתגובה: "לצערנו, הנהלת בתי המשפט אוספת מידע רגיש על אזרחים נורמטיביים ומפרה את החוק ברגל גסה, ואין מי שיפקח על המתרחש ברשות השופטת".
קישורים:
האח הגדול עינו פקוחה: כך מרגלת מערכת המשפט אחר אזרחים בניגוד לחוק
הנהלת ביהמ"ש מסרבת למחוק נתונים על אזרחים הכותבים פוסטים ברשתות החברתיות נגד שופטים, ובתנועה למשילות ודמוקרטיה הודיעו כי יעתרו לבג"ץ נגד ההחלטה
הנהלת בתי המשפט מסרבת למחוק מאגר המכיל נתונים אישיים על אזרחים הכותבים פוסטים ברשתות החברתיות נגד שופטים, ובתנועה למשילות ודמוקרטיה הודיעו כי הם יעתרו בקרוב לבג"ץ נגד ההחלטה. לאחרונה נחשף כי הנהלת בתי המשפט אוספת למאגר את נתוניהם האישיים של אזרחים הכותבים פוסטים נגד שופטים ועובדי מערכת המשפט, שלדעת אנשי הנהלת בתי המשפט חורגים מביקורת לגיטימית וחופש הביטוי.
 |
| רישום ופתיחת תיק מתוך נוהל עבודה ובקרה לטיפול בפרסומים פוגעניים ברשת |
הנהלת בתי המשפט טוענת כי המטרה היא הסרת התכנים הפוגעניים החורגים מגדר ביקורת לגיטימית, אולם לטענת התנועה למשילות ודמוקרטיה, מדובר במאגר אישי שאחזקתו מנוגדת לחוק הגנת הפרטיות, הדורש רישום על פי חוק.
מהנוהל הרשמי שקיבלה התנועה במענה לבקשת חופש המידע שהגישה, עולה כי אנשי הנהלת בית המשפט מנטרים באופן שיטתי מידע ברשת ועורכים רישום מפורט של כותבי הפוסטים, כולל פרטיהם האישיים. אם פוסט מסויים מכוון נגד שופט, הוא אף יקבל לידיו עותק שלו. בתגובה להתראה ששלחה התנועה בנושא, השיבה הנהלת בתי המשפט כי היא אוספת פרטים הגלויים לעין כל ברשת האינטרנט - ולכן לשיטתה הדבר מותר על פי חוק.
אולם בתנועה עומדים על כך שהדבר מנוגד במפורש לחוק הגנת הפרטיות, ואין לשופטת ולהנהלת בתי המשפט כל סמכות לקיים מאגר רגיש כזה. על כן בתנועה למשילות מאיימים לפנות בעתירה לבג"ץ אם בימים הקרובים לא יענה היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לדרישת התנועה, שמפצירה בו להורות על מחיקת המאגר.
עו"ד זאב לב, האחראי על תחום חופש המידע בתנועה למשילות ודמוקרטיה, אמר בתגובה: "לצערנו, הנהלת בתי המשפט אוספת מידע רגיש על אזרחים נורמטיביים ומפרה את החוק ברגל גסה, ואין מי שיפקח על המתרחש ברשות השופטת".
קישורים:
האח הגדול עינו פקוחה: כך מרגלת מערכת המשפט אחר אזרחים בניגוד לחוק
יום שבת, 21 ביולי 2018
פרשת הבלוגרים: תלונה נגד שופט - צו המצאת מסמכים לקוי
תלונה הוגשה נגד שופט בית משפט השלום תל אביב על צו המצאת מסמכים לקוי הוצא על ידו בתאריך 16.11.2015 . בצו לא מופיע מספר תיק בית משפט או מספר תיק כלשהו, לא מופיע שם השוטר ומספרו האישי שהופיע בפני כב' השופט לקבלת הצו והוזהר כחוק (סעיף 1 בצו), ולא מופיעים מהות החשד והעילה להוצאת הצו (סעיף 3 בצו).
בתלונה נכתב כי מדובר בפגיעה בזכויות חוקתיות של האזרח כגון כבוד האדם, זכות הקניין, פרטיות מבלי שנומקה הסיבה לכך. ובמקרה דנן אף פגיעה בחופש העיסוק וחופש העיתונות הואיל ונשואת הצו הנה עיתונאית מבלי שנומקה הסיבה לכך.
התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על שופטים בידיעת שרת המשפטים.
מצורף צילום צו המצאת המסמכים הלקוי לפי מספר טלפון לפייסבוק שהוצא על ידי השופט
בתלונה נכתב כי מדובר בפגיעה בזכויות חוקתיות של האזרח כגון כבוד האדם, זכות הקניין, פרטיות מבלי שנומקה הסיבה לכך. ובמקרה דנן אף פגיעה בחופש העיסוק וחופש העיתונות הואיל ונשואת הצו הנה עיתונאית מבלי שנומקה הסיבה לכך.
התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על שופטים בידיעת שרת המשפטים.
מצורף צילום צו המצאת המסמכים הלקוי לפי מספר טלפון לפייסבוק שהוצא על ידי השופט
 |
| צו המצאת המסמכים הלקוי לפי מספר טלפון לפייסבוק שהוצא על ידי השופט |
יום ראשון, 22 באפריל 2018
פרשת הבלוגרים: פרקליטות המדינה מחוז תל אביב הפיצה מסמכים אישיים שלא קשורים לתיק הפלילי בין הנאשמים, וסנגוריהם.
אפריל 2018 - להלן מסמך לדוגמא: תעודת גירושין של אחד המעורבים בפרשה הופצה בחומר הראיות גלויה לעיניהם של הנאשמים, וסנגוריהם. המסמך אינו קשור כלל לפרשה. מדובר בדפוס ושיטת עבודה של פרקליטות המדינה מחוז תל אביב הפוגעת קשות באדם ובני משפחתו, ומשבשת את ההליך השיפוטי.
המסמך טושטש לשמור על כבודם ופרטיותם של הנפגעים.
המסמך טושטש לשמור על כבודם ופרטיותם של הנפגעים.
יום שני, 16 באפריל 2018
דיון הארכת מעצר לורי שם טוב - שנה מיום הגשת כתב אישום - בית משפט עליון 15.04.2018
15.04.2018 - היום התקיים דיון בבית המשפט העליון בפני השופט אורי שהם על המשך מעצרה של לורי שם טוב מעל שנה מיום הגשת כתב האישום.
לורי שם טוב נעצרה ב- 27.02.2017 והיא עצורה מאז בבית סוהר נווה תרצה כ 13 חודשים וחצי ומשפטה טרם החל.
בתחילת הדיון הודיע השופט אורי שהם כי הוא לא מתכוון לדון בחלופת מעצר לשם טוב וזהו נושא לערר על החלטת השופט הימן. בכך למעשה הדיון התייתר כבר בתחילתו.
בימים אלו הוגשה תלונה נגד פרקליטות המדינה על ריבוי פגיעות בפרטיותם של חשודים ונאשמים בפרשת הבלוגרים.
לצפיה / הורדת פרוטוקול אורי שהם - הקלק כאן
לורי שם טוב נעצרה ב- 27.02.2017 והיא עצורה מאז בבית סוהר נווה תרצה כ 13 חודשים וחצי ומשפטה טרם החל.
בתחילת הדיון הודיע השופט אורי שהם כי הוא לא מתכוון לדון בחלופת מעצר לשם טוב וזהו נושא לערר על החלטת השופט הימן. בכך למעשה הדיון התייתר כבר בתחילתו.
בימים אלו הוגשה תלונה נגד פרקליטות המדינה על ריבוי פגיעות בפרטיותם של חשודים ונאשמים בפרשת הבלוגרים.
לצפיה / הורדת פרוטוקול אורי שהם - הקלק כאן
יום ראשון, 15 באפריל 2018
תלונה נגד פרקליטות המדינה מחוז תל אביב על ריבוי פגיעה בפרטיות
15.04.2018 - בימים אלו נודע לנאשם בפרשת הבלוגרים כי בחומרי החקירה שנמסרו לשני נאשמים נוספים וסנגוריהם ישנם מסמכים אישיים בעניינו שאינם קשורים לתיק הפלילי, ואשר הוצאו ממחשבו האישי ללא נוכחותו או נוכחות עדים מטעמו מבלי שנומקה הסיבה לכך בניגוד לפקודת החיפוש במחשב.
מדובר בתסקירי רווחה בעניינו של הנאשם ומשפחתו, מסמכי בית משפט לענייני משפחה, תצהירי עדות בית משפט לענייני משפחה ובית משפט לנוער ועוד מסמכים רבים.
פגיעת פרקליטות המדינה מחוז תל אביב בנאשם מתוארת באופן די נכון ע"י דבריו של כב' השופט סולברג בפרשה בש"פ 1999/17 פסקה 9 (03.03.2017): "פגיעה בשמו הטוב של אדם ובפרטיותו הריהי כואבת עד מאוד – מרה כלענה, חדה כחרב – לא אחת יותר מאשר פגיעה פיזית, והיא מסוגלת לזעזע את עולמו של כל אדם".
התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות
מדובר בתסקירי רווחה בעניינו של הנאשם ומשפחתו, מסמכי בית משפט לענייני משפחה, תצהירי עדות בית משפט לענייני משפחה ובית משפט לנוער ועוד מסמכים רבים.
פגיעת פרקליטות המדינה מחוז תל אביב בנאשם מתוארת באופן די נכון ע"י דבריו של כב' השופט סולברג בפרשה בש"פ 1999/17 פסקה 9 (03.03.2017): "פגיעה בשמו הטוב של אדם ובפרטיותו הריהי כואבת עד מאוד – מרה כלענה, חדה כחרב – לא אחת יותר מאשר פגיעה פיזית, והיא מסוגלת לזעזע את עולמו של כל אדם".
התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות
 |
| מסמך אישי רגיש של אחד הנאשמים שהופצו ע"י פרקליטות מחוז תל אביב בחומרי החקירה - תצהיר משפחתי של פקידת סעד. למסמך אין קשר לתיק הפלילי |
יום רביעי, 4 באפריל 2018
תלונה נגד פרקליטות מחוז תל אביב - ריבוי עבירות פגיעה בפרטיות
התנהגות הפרקליטות פוגעת בכבוד האדם, וסיכון בטחונו וקניינו.
אפריל 2018 - בחומרי החקירה שנמסרו להגנה בתיק פרשת הבלוגרים ישנם מסמכים ותמונות אישיות של אחד החשודים בפרשה שאינם קשורים כלל לחקירה. למשל בשני תקליטורים מחומרי החקירה, יש מסמכים רפואיים אישיים, תלושי משכורת, תמונות אינטימיות מבית חולים, צוואה ועוד.. של אחד החשודים ששוחררו בפרשה.
התנהגות פרקליטות מחוז תל אביב חמורה נוכח הכשלים לאורך כל הליך תפיסת המסמכים החל מצווי חיפוש לקויים, הארכת החזקת תפוס במעמד צד אחד, חיפוש במחשבים ללא נוכחות עדים כחוק ועוד.
התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות של משרד המשפטים.
התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות של משרד המשפטים.
יום שני, 15 בינואר 2018
ערעור העיתונאית לורי שם טוב בבית משפט המחוזי תל אביב - הזכות לפירסומים בעלי עניין ציבורי על פרטיות אישי ציבור
15.01.2018 - ערעור העיתונאית לורי שם טוב בבית משפט המחוזי תל אביב - הזכות לפירסומים בעלי עניין ציבורי על פרטיות אישי ציבור.
מדובר בערעור במחוזי שהגישה העיתונאית לורי שם טוב על הזכות לפרסם פירסומים על התחמקות סדרתית מתשלום חובות לרשויות של בכיר במשרד הרווחה. עיקר הטיעון של עו"ד יהונתן רבינוביץ' ב.כ של שם טוב היה כי מדובר בבכיר במשרד הרווחה המנהל תקציבים של מיליארדי שקלים כספי ציבור ומתווה מדיניות הוצאת ילדים מהבית, וזכות הציבור לדעת על אי תשלום חובות לרשויות מצד בכיר זה.
הפרקליטות טענה מנגד כי מבחינת החוק כי שם טוב ביצעה הפירסום עקב עניין אישי עם אותו בכיר ולא מתוך תום לב. טענה זאת אינה רלוונטית משום שהמבחן להגנה לפירסום על איש ציבור בכיר הוא העניין הציבורי ולא תום הלב.
מדובר בערעור במחוזי שהגישה העיתונאית לורי שם טוב על הזכות לפרסם פירסומים על התחמקות סדרתית מתשלום חובות לרשויות של בכיר במשרד הרווחה. עיקר הטיעון של עו"ד יהונתן רבינוביץ' ב.כ של שם טוב היה כי מדובר בבכיר במשרד הרווחה המנהל תקציבים של מיליארדי שקלים כספי ציבור ומתווה מדיניות הוצאת ילדים מהבית, וזכות הציבור לדעת על אי תשלום חובות לרשויות מצד בכיר זה.
הפרקליטות טענה מנגד כי מבחינת החוק כי שם טוב ביצעה הפירסום עקב עניין אישי עם אותו בכיר ולא מתוך תום לב. טענה זאת אינה רלוונטית משום שהמבחן להגנה לפירסום על איש ציבור בכיר הוא העניין הציבורי ולא תום הלב.
יום שלישי, 7 ביוני 2016
תלונה נגד שוטרי ימ"ר ירושלים/ מרחב מוריה בגין גזל רכוש ופגיעה בפרטיות
 |
| שוטר שי קוצר: לא רשם שמו המלא ומספר אישי בדוח החיפוש |
להלן תלונה שהוגשה למח"ש על התנהגותם של שוטרי ימ"ר ירושלים מרחב מוריה:ת.ד
תל אביב
ט.ל 050
לכבוד משרד במשפטים - מחלקת חקירות שוטרים
מכובדייהנדון:ימ"ר ירושלים/ מרחב מוריה - גזל רכושי ופגיעה בפרטיותי
2. בימים אלו הגיעה לידי תגובתו לבית משפט של עו"ד חי רחמני ימ"ר י-ם שבו הוא מודיע לבית משפט כי בכוונתו לבדוק רכוש שלי שנתפס בביתי ע"י בלשי מרחב מוריה.
4. מדובר בגזל ופגיעה בפרטיות שמבצעים שוטרי מרחב מוריה באין מפריע ובניגוד לחוק. גזל רכושי שביצעו בלשי מרחב מוריה פוגע בפרנסתי.
5. אבקשכם לחקור התנהלותם הפושעת של שוטרי מרחב מוריה בענייני.
6. מצורפים תגובת עו"ד חי רחמני לבית משפט לבקשה להחזקת תפוסים בבעלותי ובדיקתם, וצוי חיפוש לקויים ודוחות משטרה ששימשו המשטרה לגזל רכושי ופגיעה בפרטיותי.
נא טיפולכם ובדיקתכם
בתודה מ
 |
| שוטרי מרחב מוריה תפסו מכשיר הסלולר של שותפה לדירה של העיתונאית ובכך פגעו בפרטיותו ופרנסתו |
 |
| צו חיפוש לקוי השופטת ג'ויה סקפה שפירא ללא מספר תיק בית משפט וכתובת מדויקת מקום החיפוש |
 |
| צו חיפוש לקוי השופטת אפרת אייכנשטיין שמלה ללא מספר תיק בית משפט, כתובת לביצוע חיפוש, והאם החיפוש יעשה בנוכחות עדים והנמקה |
יום רביעי, 10 בפברואר 2016
השופט שמאי בקר הרשיע עיתונאית בפגיעה בפרטיות
פברואר 2016 - ת"פ 54376-12-14 - מדובר בעיתונאית שפרסמה ברשתות החברתיות אודות עובד ציבור ששימש כמנכ"ל משרד הרווחה. הפרסום כלל בעיקר התנהגות לא נאותה כלפי הרשויות כגון מכתבי התראה על עיקולים בגין אי תשלום חובות עירייה, ועד בית, ועוד. העיתונאית מעצם היותה עיתונאית המעבירה מידע לציבור העבירה את המידע שקיבלה על התנהגות יוסי סילמן כלפי הרשויות משום שסברה שיש בכך עניין ציבורי.
כדי להרשיע את העיתונאית השתמש שמאי בקר בדמגוגיה משפטית ועוות המשפט ורוח הדמוקרטיה הישראלית. שמאי בקר ניצל בציניות וברמיה היות העיתונאית נפגעת משרד הרווחה שנפגשה עם יוסי סילמן בהיותו מנכ"ל משרד הרווחה.
סרוס העיתונאות
בשלב הראשון קבע שמאי בקר כי העיתונאית ביצעה את המעשה שלא מתום לב מסיבות אלו:
- שבועות קודם לכן לא צלחו פגישותיה עם יוסי סילמן לקבוע הסדרי ראיה עם ילדיה אותם אינה רואה במשך שנים.
- תגובית שפרסמה העיתונאית בפייסבוק בעניין סילמן.
- העיתונאית לא ביקשה תגובת סילמן. (הערת כותב הפוסט יש מקום בבלוג של העיתונאית מקום לאינספור תגובות)
- העיתונאית לא פרסמה בכתבתה גילוי נאות שנפגשה עם סילמן
"סיבות" אלו הנן אבני נגף שמנסה שמאי בקר להציב לעיתונאי הרוצה לפרסם מאמר. שמאי בקר מתרה בעיתונאים ומזהיר אותם כי לפני פרסום יוודאו כי הם, העורכים שלהם, המו"ל, בעל העיתון ועוד בעלי תפקידים בעיתון כי אין להם עניין אישי עם נשוא הכתבה, ואם יש לציין, ולהיזהר בתגוביות בפייסבוק באשר לנשואי הכתבה ועוד אבני נגף, שאם לא יזהרו יהיו חשופים לפגיעה בפרטיות ולשון הרע.
זאת ועוד העיתונאית פירסמה ומפרסמת כל העת פרסומים נוספים על נשואי כתבה נוספים, מדוע תימנע מפרסום על יוסי סילמן.
לאחר שסרס את העיתונאות בשלב הראשון טוען שמאי בקר בשלב השני כי גם אם פעלה העיתונאית בתום לב הרי שמדובר בפרסומים שאין להם עניין ציבורי. נשאלת השאלה האם יש עניין ציבורי לכך שעובד ציבור המנהל תקציבים של מליארדים אינו משלם כהלכה חובותיו לרשויות ומקבל בשל כך מכתבי עיקול? ובכן העיתונאית ורבים אחרים סבורים שכן וזה אכן פורסם בתקשורת.
משוא פנים לעובדי ציבור
שמאי בקר כותב בסעיף 39 להכרעת הדין "שמם הטוב ופרטיותם של עובדי ציבור – לא יכולים להיות למרמס" - טענה זאת נכונה בעיקר לאזרחים מו השורה ופחות לעובדי ציבור בשל הגנות לשון הרע לפרסומים נגד עובדי ציבור. שמאי בקר מטעה ומסלף בפרשנות חוק לשון הרע כביכול עובדי ציבור מוגנים יותר משאר האזרחים בלשון הרע ופגיעה בפרטיות בעוד ההיפך הוא הנכון.
הכרעת הדין של שמאי בקר רוויה בהערות מטופשות רבות נציג שלש מהן: "ספק רב בליבי אם היו הפרסומים רואים אור על ידה או באתרה – לו היה סילמן נענה לכל בקשותיה." (סעיף 27 להכרעת הדין) - ועל זה נאמר "אם לסבתא היו גלגלים היתה אוטובוס" או "ב'אם' אפשר להכניס את כל פריס לבקבוק". בנוסף יש בהערה זאת משום הצביעות, הרי ישנם עיתונים רבים אינם מפרסמים נגד תאגידים עקב תשלומי פרסומות שהם מקבלים מהם, אלו הם כללי העיתונות החופשית.
סעיף 33 להכרעת הדין כותב שמאי בקר: "אם פלוני חנה מספר פעמים ב"אדום – לבן", למשל 2, משך השנים, ולא שילם הדוחות – הפסול הוא למשרה ציבורית?" - על זה נאמר "מה עניין שמיטה להר סיני" הרי העיתונאית פרסמה הודעות עיקול חשבון למנכ"ל משרד הרווחה על חובות שאינו משלם לרשויות ולא על דוחות חניה.
אמירה מטופשת נוספת של שמאי בקר ניתן לראות בסעיף 39: "פגיעה בעובדי ציבור העושים מלאכתם הקשה – לא תסכון" - ומה על פגיעה בנכים וחסרי ישע, או האם עובדי ניקיון ועובדי קבלן עובדים פחות קשה ומרוויחים יותר כסף מעובדי ציבור. האם דמם מותר יותר מדמם של עובדי הציבור.
סוף דבר
התנהגותו של שמאי בקר בהכרעת הדין מעלה צחנה של רוח פאשיסטית ורמיה כדי להרשיע עיתונאית העובדת קשה להביא לידיעת הציבור עוולות נוראות של רשויות הרווחה לאזרחים טובים. שמאי בקר שימש עלה תאנה לפשעי משרד הרווחה בדרך של ניסיון כושל להשתיק עיתונאים בעידן הסייבר.
יום חמישי, 17 בדצמבר 2015
שי ניצן - התנהלות חרדתית ואלימה נגד מוחה פוליטי
דצמבר 2015 - בושה לפרקליטות: זוכה 'תוקף' שי ניצן - התיק שהחל בקול רעש גדול ועם בקשה למעצר עד תום ההליכים - הסתיים בזיכוי כמעט מוחלט
אלי שלזינגר יום רביעי ד' טבת תשע"ו 16/12/2015
להורדת הכרעת הדין הקלק כאן
ביהמ"ש זיכה ממרבית העבירות שיוחסו לו, את תושב יצהר שמחה בפני פרקליט המדינה בביתו על הוצאת צווים מנהליים.
תיק הדגל של הפרקליטות מסתיים בקול ענות חלושה: שופטת בית משפט השלום בתל אביב הדסה נאור, זיכתה הבוקר (ד') את אלחנן גרונר, תושב יצהר, מרוב העבירות שיוחסו לו בעקבות הגעתו לביתו של פרקליט המדינה שי ניצן, והרשיעה אותו בעבירה של השגת גבול בלבד.
האירוע בגינו הוגש כתב האישום התרחש לפני למעלה משש שנים. גרונר הגיע לביתו של ניצן, אז המשנה לפרקליט המדינה וראש צוות אכיפת החוק באיו"ש, ומחה בפניו על הוצאת צווי הרחקה מנהליים ללא משפט וללא ראיות, כנגד אחיו ושני חברים נוספים.
לפי כתב האישום גרונר אמר לניצן כי עליו להתבייש בכך שהוא מרחיק יהודים מארץ ישראל, וכשהתבקש לעזוב את המקום אמר "אין שלום לרשעים" והלך.
יממה לאחר מכן נעצר גרונר בביתו בידי עשרות שוטרים והוגש נגדו כתב אישום חמור בגין עבירות איומים והסגת גבול. בצעד נדיר התביעה ביקשה לעצור אותו עד לתום ההליכים נגדו על אף שמדובר במקרה שאינו חמור.
ביהמ"ש שחרר אותו ומאז מתנהל המשפט, במהלכו העיד שי ניצן אשר נחקר ממושכות בידי עו"ד איתמר בן גביר - סנגורו של גרונר.
התביעה תיקנה את כתב האישום מספר פעמים והוסיפה עבירה של העלבת עובד ציבור. לאחר עדותו של ניצן וכחמש שנים לאחר האירוע, ביקשה התביעה להרשיע את גרונר גם בעבירה של פגיעה בפרטיות.
כאמור, היום ניתנה הכרעת הדין בתיק והשופטת זיכתה את גרונר ממרבית העבירות.
לעניין עבירת איומים קבעה השופטת כי האמירות שיוחסו לגרונר בכתב האישום אינן מהוות איום, גם אם היה בהן בכדי להפריע את שלוות נפשו של ניצן.
לעניין עבירת העלבת עובד ציבור קיבלה השופטת את עמדתו של בן גביר וקבעה כי האמירות לא היו עשויות לפגוע בעבודתו של ניצן ובתפקודו כעובד ציבור ולפיכך אין בהן כדי להגיע לכדי עבירה פלילית.
בנוגע לעבירת הפגיעה בפרטיות שביקשה התביעה להוסיף לכתב האישום עם סיום ניהול ההוכחות, קבעה השופטת כי היא מסרבת לקבל את הבקשה אשר צורת הגשתה "מעוררת שאלות מטרידות", כלשון הכרעת הדין.
השופטת ציינה כי בעובדות כתב האישום לא חל יסוד נפשי לעבירה של פגיעה בפרטיות וכי מדובר בתיקון מפתיע שמעורר "שתי שאלות מטרידות". האחת האם ידעה באת כח המאשימה מראש את תוכן תשובתו של ניצן לשאלתה במשפט אך למרות זאת נמנעה מלהעביר את תוכן הדברים להגנה על מנת שתיערך, ושנית, אם שמעה באת כח המאשימה לראשונה את התחושות הרי שמדוע חיכתה שמונה חודשים עד להודעה על בקשתה להרשיע גם בפגיעה בפרטיות.
אלי שלזינגר יום רביעי ד' טבת תשע"ו 16/12/2015
להורדת הכרעת הדין הקלק כאן
ביהמ"ש זיכה ממרבית העבירות שיוחסו לו, את תושב יצהר שמחה בפני פרקליט המדינה בביתו על הוצאת צווים מנהליים.
תיק הדגל של הפרקליטות מסתיים בקול ענות חלושה: שופטת בית משפט השלום בתל אביב הדסה נאור, זיכתה הבוקר (ד') את אלחנן גרונר, תושב יצהר, מרוב העבירות שיוחסו לו בעקבות הגעתו לביתו של פרקליט המדינה שי ניצן, והרשיעה אותו בעבירה של השגת גבול בלבד.
האירוע בגינו הוגש כתב האישום התרחש לפני למעלה משש שנים. גרונר הגיע לביתו של ניצן, אז המשנה לפרקליט המדינה וראש צוות אכיפת החוק באיו"ש, ומחה בפניו על הוצאת צווי הרחקה מנהליים ללא משפט וללא ראיות, כנגד אחיו ושני חברים נוספים.
לפי כתב האישום גרונר אמר לניצן כי עליו להתבייש בכך שהוא מרחיק יהודים מארץ ישראל, וכשהתבקש לעזוב את המקום אמר "אין שלום לרשעים" והלך.
יממה לאחר מכן נעצר גרונר בביתו בידי עשרות שוטרים והוגש נגדו כתב אישום חמור בגין עבירות איומים והסגת גבול. בצעד נדיר התביעה ביקשה לעצור אותו עד לתום ההליכים נגדו על אף שמדובר במקרה שאינו חמור.
ביהמ"ש שחרר אותו ומאז מתנהל המשפט, במהלכו העיד שי ניצן אשר נחקר ממושכות בידי עו"ד איתמר בן גביר - סנגורו של גרונר.
התביעה תיקנה את כתב האישום מספר פעמים והוסיפה עבירה של העלבת עובד ציבור. לאחר עדותו של ניצן וכחמש שנים לאחר האירוע, ביקשה התביעה להרשיע את גרונר גם בעבירה של פגיעה בפרטיות.
כאמור, היום ניתנה הכרעת הדין בתיק והשופטת זיכתה את גרונר ממרבית העבירות.
לעניין עבירת איומים קבעה השופטת כי האמירות שיוחסו לגרונר בכתב האישום אינן מהוות איום, גם אם היה בהן בכדי להפריע את שלוות נפשו של ניצן.
לעניין עבירת העלבת עובד ציבור קיבלה השופטת את עמדתו של בן גביר וקבעה כי האמירות לא היו עשויות לפגוע בעבודתו של ניצן ובתפקודו כעובד ציבור ולפיכך אין בהן כדי להגיע לכדי עבירה פלילית.
בנוגע לעבירת הפגיעה בפרטיות שביקשה התביעה להוסיף לכתב האישום עם סיום ניהול ההוכחות, קבעה השופטת כי היא מסרבת לקבל את הבקשה אשר צורת הגשתה "מעוררת שאלות מטרידות", כלשון הכרעת הדין.
השופטת ציינה כי בעובדות כתב האישום לא חל יסוד נפשי לעבירה של פגיעה בפרטיות וכי מדובר בתיקון מפתיע שמעורר "שתי שאלות מטרידות". האחת האם ידעה באת כח המאשימה מראש את תוכן תשובתו של ניצן לשאלתה במשפט אך למרות זאת נמנעה מלהעביר את תוכן הדברים להגנה על מנת שתיערך, ושנית, אם שמעה באת כח המאשימה לראשונה את התחושות הרי שמדוע חיכתה שמונה חודשים עד להודעה על בקשתה להרשיע גם בפגיעה בפרטיות.
 |
| מתנחל זוכה מאימים על שי ניצן , איתמר לוין , news1 , 17.12.2015 |
שי ניצן - התנהלות חרדתית ואלימה נגד מוחה פוליטי
דצמבר 2015 - בושה לפרקליטות: זוכה 'תוקף' שי ניצן - התיק שהחל בקול רעש גדול ועם בקשה למעצר עד תום ההליכים - הסתיים בזיכוי כמעט מוחלט
אלי שלזינגר יום רביעי ד' טבת תשע"ו 16/12/2015
להורדת הכרעת הדין הקלק כאן
ביהמ"ש זיכה ממרבית העבירות שיוחסו לו, את תושב יצהר שמחה בפני פרקליט המדינה בביתו על הוצאת צווים מנהליים.
תיק הדגל של הפרקליטות מסתיים בקול ענות חלושה: שופטת בית משפט השלום בתל אביב הדסה נאור, זיכתה הבוקר (ד') את אלחנן גרונר, תושב יצהר, מרוב העבירות שיוחסו לו בעקבות הגעתו לביתו של פרקליט המדינה שי ניצן, והרשיעה אותו בעבירה של השגת גבול בלבד.
האירוע בגינו הוגש כתב האישום התרחש לפני למעלה משש שנים. גרונר הגיע לביתו של ניצן, אז המשנה לפרקליט המדינה וראש צוות אכיפת החוק באיו"ש, ומחה בפניו על הוצאת צווי הרחקה מנהליים ללא משפט וללא ראיות, כנגד אחיו ושני חברים נוספים.
לפי כתב האישום גרונר אמר לניצן כי עליו להתבייש בכך שהוא מרחיק יהודים מארץ ישראל, וכשהתבקש לעזוב את המקום אמר "אין שלום לרשעים" והלך.
יממה לאחר מכן נעצר גרונר בביתו בידי עשרות שוטרים והוגש נגדו כתב אישום חמור בגין עבירות איומים והסגת גבול. בצעד נדיר התביעה ביקשה לעצור אותו עד לתום ההליכים נגדו על אף שמדובר במקרה שאינו חמור.
ביהמ"ש שחרר אותו ומאז מתנהל המשפט, במהלכו העיד שי ניצן אשר נחקר ממושכות בידי עו"ד איתמר בן גביר - סנגורו של גרונר.
התביעה תיקנה את כתב האישום מספר פעמים והוסיפה עבירה של העלבת עובד ציבור. לאחר עדותו של ניצן וכחמש שנים לאחר האירוע, ביקשה התביעה להרשיע את גרונר גם בעבירה של פגיעה בפרטיות.
כאמור, היום ניתנה הכרעת הדין בתיק והשופטת זיכתה את גרונר ממרבית העבירות.
לעניין עבירת איומים קבעה השופטת כי האמירות שיוחסו לגרונר בכתב האישום אינן מהוות איום, גם אם היה בהן בכדי להפריע את שלוות נפשו של ניצן.
לעניין עבירת העלבת עובד ציבור קיבלה השופטת את עמדתו של בן גביר וקבעה כי האמירות לא היו עשויות לפגוע בעבודתו של ניצן ובתפקודו כעובד ציבור ולפיכך אין בהן כדי להגיע לכדי עבירה פלילית.
בנוגע לעבירת הפגיעה בפרטיות שביקשה התביעה להוסיף לכתב האישום עם סיום ניהול ההוכחות, קבעה השופטת כי היא מסרבת לקבל את הבקשה אשר צורת הגשתה "מעוררת שאלות מטרידות", כלשון הכרעת הדין.
השופטת ציינה כי בעובדות כתב האישום לא חל יסוד נפשי לעבירה של פגיעה בפרטיות וכי מדובר בתיקון מפתיע שמעורר "שתי שאלות מטרידות". האחת האם ידעה באת כח המאשימה מראש את תוכן תשובתו של ניצן לשאלתה במשפט אך למרות זאת נמנעה מלהעביר את תוכן הדברים להגנה על מנת שתיערך, ושנית, אם שמעה באת כח המאשימה לראשונה את התחושות הרי שמדוע חיכתה שמונה חודשים עד להודעה על בקשתה להרשיע גם בפגיעה בפרטיות.
אלי שלזינגר יום רביעי ד' טבת תשע"ו 16/12/2015
להורדת הכרעת הדין הקלק כאן
ביהמ"ש זיכה ממרבית העבירות שיוחסו לו, את תושב יצהר שמחה בפני פרקליט המדינה בביתו על הוצאת צווים מנהליים.
תיק הדגל של הפרקליטות מסתיים בקול ענות חלושה: שופטת בית משפט השלום בתל אביב הדסה נאור, זיכתה הבוקר (ד') את אלחנן גרונר, תושב יצהר, מרוב העבירות שיוחסו לו בעקבות הגעתו לביתו של פרקליט המדינה שי ניצן, והרשיעה אותו בעבירה של השגת גבול בלבד.
האירוע בגינו הוגש כתב האישום התרחש לפני למעלה משש שנים. גרונר הגיע לביתו של ניצן, אז המשנה לפרקליט המדינה וראש צוות אכיפת החוק באיו"ש, ומחה בפניו על הוצאת צווי הרחקה מנהליים ללא משפט וללא ראיות, כנגד אחיו ושני חברים נוספים.
לפי כתב האישום גרונר אמר לניצן כי עליו להתבייש בכך שהוא מרחיק יהודים מארץ ישראל, וכשהתבקש לעזוב את המקום אמר "אין שלום לרשעים" והלך.
יממה לאחר מכן נעצר גרונר בביתו בידי עשרות שוטרים והוגש נגדו כתב אישום חמור בגין עבירות איומים והסגת גבול. בצעד נדיר התביעה ביקשה לעצור אותו עד לתום ההליכים נגדו על אף שמדובר במקרה שאינו חמור.
ביהמ"ש שחרר אותו ומאז מתנהל המשפט, במהלכו העיד שי ניצן אשר נחקר ממושכות בידי עו"ד איתמר בן גביר - סנגורו של גרונר.
התביעה תיקנה את כתב האישום מספר פעמים והוסיפה עבירה של העלבת עובד ציבור. לאחר עדותו של ניצן וכחמש שנים לאחר האירוע, ביקשה התביעה להרשיע את גרונר גם בעבירה של פגיעה בפרטיות.
כאמור, היום ניתנה הכרעת הדין בתיק והשופטת זיכתה את גרונר ממרבית העבירות.
לעניין עבירת איומים קבעה השופטת כי האמירות שיוחסו לגרונר בכתב האישום אינן מהוות איום, גם אם היה בהן בכדי להפריע את שלוות נפשו של ניצן.
לעניין עבירת העלבת עובד ציבור קיבלה השופטת את עמדתו של בן גביר וקבעה כי האמירות לא היו עשויות לפגוע בעבודתו של ניצן ובתפקודו כעובד ציבור ולפיכך אין בהן כדי להגיע לכדי עבירה פלילית.
בנוגע לעבירת הפגיעה בפרטיות שביקשה התביעה להוסיף לכתב האישום עם סיום ניהול ההוכחות, קבעה השופטת כי היא מסרבת לקבל את הבקשה אשר צורת הגשתה "מעוררת שאלות מטרידות", כלשון הכרעת הדין.
השופטת ציינה כי בעובדות כתב האישום לא חל יסוד נפשי לעבירה של פגיעה בפרטיות וכי מדובר בתיקון מפתיע שמעורר "שתי שאלות מטרידות". האחת האם ידעה באת כח המאשימה מראש את תוכן תשובתו של ניצן לשאלתה במשפט אך למרות זאת נמנעה מלהעביר את תוכן הדברים להגנה על מנת שתיערך, ושנית, אם שמעה באת כח המאשימה לראשונה את התחושות הרי שמדוע חיכתה שמונה חודשים עד להודעה על בקשתה להרשיע גם בפגיעה בפרטיות.
|
| מתנחל זוכה מאימים על שי ניצן , איתמר לוין , news1 , 17.12.2015 |
יום שבת, 10 באוקטובר 2015
בית שבתאי לוי - פגיעה בפרטיותם וכבודם של משפחות
אוקטובר 2015 - בית שבתאי לוי בחיפה - משרד הרווחה ומוסדותיו מפקירים פרטיותם וכבודם של משפחות: בית שבתי לוי חיפה - שומר מחזיק בקלסר המכיל את כל פסקי הדין וההחלטות שניתנו בדלתיים סגורות בבתי משפט לענייני משפחה ונוער בניגוד לחוק
הטיפול הסוציאלי החולני של משרד הרווחה: בשלב הראשון הוא תולש ילדים מביתם ומשפחתם בדלתיים סגורות, ללא ראיות ובקלות יתרה שומר על החיסיון מול ההורים בתואנה כי זה חשוב לטובת הילד. מאידך, התיקים החסויים של המשפחות והילדים מוצגים לעיני כל, לעובדי חברת אבטחה של מוסדות הרווחה, לרבות בית שבתי לוי, והמאבטח מעיין בתיקים אלו, כאילו הוא השופט או ב"כ אחד מבעלי הדין, על מנת לקבל החלטה האם למסור את הילד לאימו, או להשאירו נעול במוסד.
הטיפול הסוציאלי החולני של משרד הרווחה: בשלב הראשון הוא תולש ילדים מביתם ומשפחתם בדלתיים סגורות, ללא ראיות ובקלות יתרה שומר על החיסיון מול ההורים בתואנה כי זה חשוב לטובת הילד. מאידך, התיקים החסויים של המשפחות והילדים מוצגים לעיני כל, לעובדי חברת אבטחה של מוסדות הרווחה, לרבות בית שבתי לוי, והמאבטח מעיין בתיקים אלו, כאילו הוא השופט או ב"כ אחד מבעלי הדין, על מנת לקבל החלטה האם למסור את הילד לאימו, או להשאירו נעול במוסד.
זהו ביזיון שאין כמותו! שלא קיים אפילו במדינות אפילות. זוהי הפרה חוקתית בוטה של חוק כבוד יסוד אדם וחירותו, חוק הגנת הפרטיות, חוק הנוער וחוק בתי משפט לענייני משפחה.
המוסד מהלך אימים על המשפחות, לבל יפצו פיהם, מאחר והם יכולים להשיג כל חוות דעת מומחה נגד המשפחות והילדים, ולקבל אישור של פקידת סעד ובתי משפט, עבור כל חוות דעת, להחריב חיי המשפחה והילדים.
המשפחות הם בני ערובה של הרווחה ומוסדותיה. צפו בסרטון זה כיצד יאן, שומר חברת אבטחה פרטית מעיין בפרוטוקולים חסויים שניתנו בדלתיים סגורות.
המוסד מהלך אימים על המשפחות, לבל יפצו פיהם, מאחר והם יכולים להשיג כל חוות דעת מומחה נגד המשפחות והילדים, ולקבל אישור של פקידת סעד ובתי משפט, עבור כל חוות דעת, להחריב חיי המשפחה והילדים.
המשפחות הם בני ערובה של הרווחה ומוסדותיה. צפו בסרטון זה כיצד יאן, שומר חברת אבטחה פרטית מעיין בפרוטוקולים חסויים שניתנו בדלתיים סגורות.
יום שלישי, 3 בפברואר 2015
תלונה נגד שוטר רס"מ ארתור וסרשטיין בגין חדירה למחשב בניגוד לחוק
 |
| ארתור וסרשטיין |
הצו והמחשב הועברו לרס"מ וסרשטיין ע"י רס"מ ארז אקנין מ.א: 954255 מרחב דן
רס"מ ארתור וסרשטיין פתח את המחשב הוציא את ההארד דיסק מתוך המחשב העתיק אותו העתקת ראי והפיק דו"ח.
חדירה למחשב ע"פ צו חיפוש לא תקין וחיפוש מעבר למה שהתיר הצו, מהווה לא רק פגיעה בכבוד בעל המחשב אלא גם הפרה בוטה של פרטיותו, פגיעה בשמו הטוב, ביזוי צו בית משפט וביזוי חוק סדר דין פלילי (מעצר וחיפוש), ומנוגד לחוק.
להלן תלונה למח"ש שהוגשה נגד רס"מ ארתור וסרשטיין
ינואר 2015
לכבוד:
משרד המשפטים – מח"ש - שלוחת מרכז – תל אביב
טלפון: 03-6899854, 03-6899851
פקס: 03-6899869
טלפון: 03-6899854, 03-6899851
פקס: 03-6899869
בנין מוסקוביץ, רח' השלושה 2, תל אביב
מכובדי,
הנדון: תלונה נגד רס"מ ארתור וסרשטיין מ"א 1028158 בגין חדירה למחשבי בניגוד לחוק
1. שמי ד'...
2. בתאריך 18.06.2014 מסר רס"מ ארז אקנין לרס"מ וסרשטיין את מחשבי לצורך חיפוש (ראה נספח דו"ח חדירה למחשב).
3. בצו החיפוש (ראה נספח) לא צוינו מספר תיק בית משפט ומהות החשד והעילה למתן הצו. צו החיפוש התיר למשטרת ישראל חדירה למחשב והפקת פלטים הקשורים לחקירה.
4. בימים אלו הגיע לידי דו"ח החדירה למחשבי שביצע רס"מ וסרשטיין. נתברר כי רס"מ וסרשטיין הוציא מתוך המחשב את ההארד דיסק כולו הכולל גם קבצים שאינם קשורים לחקירה, והעתיק אותו בשיטת העתקת מראה, וביצע סריקה ועיבוד נתונים כלשהם במידע במחשב.
5. חדירה למחשב ע"פ צו חיפוש לא תקין וחיפוש מעבר למה שהתיר הצו, מהווה לא רק פגיעה בכבודי אלא גם הפרה בוטה של פרטיותי, פגיעה בשמי הטוב, ביזוי צו בית משפט וביזוי חוק סדר דין פלילי (מעצר וחיפוש), ומנוגד לחוק.
6. אבקש לבדוק בדקדקנות האם פעל רס"מ וסרשטיין ע"פ צו החיפוש, כחוק, ללא חריגה מסמכויותיו לרבות החדירה למחשב, הוצאת ההארד מתוכו והעתקתו בשיטת העתקת מראה, סריקת ההארד דיסק, ועיבוד נתונים.
7. נא טיפולכם ועדכונכם.
מצורפים: צו החיפוש, דוחות החדירה למחשב
ד'
צו החיפוש הלקוי - השופט שמואל מלמד
 |
| צו החיפוש הלקוי של השופט שמואל מלמד שעל פיו פעל רס"מ ארתור וסרשטיין |
רס"מ ארז אקנין מעביר לרס"מ וסרשטיין המחשב עם צו החיפוש הלקוי
 |
| רס"מ ארז אקנין מעביר לרס"מ וסרשטיין המחשב עם צו החיפוש הלקוי |
רס"מ ארתור וסרשטיין מדווח כי העתיק דיסק שלם ע"פ צו חיפוש לקוי המסמיך להוציא פלטי חקירה בלבד
 |
| רס"מ ארתור וסרשטיין מדווח כי העתיק דיסק שלם ע"פ צו חיפוש לקוי המסמיך להוציא פלטי חקירה בלבד |
תלונה נגד שוטר רס"מ ארתור וסרשטיין בגין חדירה למחשב בניגוד לחוק
|
| ארתור וסרשטיין |
הצו והמחשב הועברו לרס"מ וסרשטיין ע"י רס"מ ארז אקנין מ.א: 954255 מרחב דן
רס"מ ארתור וסרשטיין פתח את המחשב הוציא את ההארד דיסק מתוך המחשב העתיק אותו העתקת ראי והפיק דו"ח.
חדירה למחשב ע"פ צו חיפוש לא תקין וחיפוש מעבר למה שהתיר הצו, מהווה לא רק פגיעה בכבוד בעל המחשב אלא גם הפרה בוטה של פרטיותו, פגיעה בשמו הטוב, ביזוי צו בית משפט וביזוי חוק סדר דין פלילי (מעצר וחיפוש), ומנוגד לחוק.
להלן תלונה למח"ש שהוגשה נגד רס"מ ארתור וסרשטיין
ינואר 2015
לכבוד:
משרד המשפטים – מח"ש - שלוחת מרכז – תל אביב
טלפון: 03-6899854, 03-6899851
פקס: 03-6899869
טלפון: 03-6899854, 03-6899851
פקס: 03-6899869
בנין מוסקוביץ, רח' השלושה 2, תל אביב
מכובדי,
הנדון: תלונה נגד רס"מ ארתור וסרשטיין מ"א 1028158 בגין חדירה למחשבי בניגוד לחוק
1. שמי ד'...
2. בתאריך 18.06.2014 מסר רס"מ ארז אקנין לרס"מ וסרשטיין את מחשבי לצורך חיפוש (ראה נספח דו"ח חדירה למחשב).
3. בצו החיפוש (ראה נספח) לא צוינו מספר תיק בית משפט ומהות החשד והעילה למתן הצו. צו החיפוש התיר למשטרת ישראל חדירה למחשב והפקת פלטים הקשורים לחקירה.
4. בימים אלו הגיע לידי דו"ח החדירה למחשבי שביצע רס"מ וסרשטיין. נתברר כי רס"מ וסרשטיין הוציא מתוך המחשב את ההארד דיסק כולו הכולל גם קבצים שאינם קשורים לחקירה, והעתיק אותו בשיטת העתקת מראה, וביצע סריקה ועיבוד נתונים כלשהם במידע במחשב.
5. חדירה למחשב ע"פ צו חיפוש לא תקין וחיפוש מעבר למה שהתיר הצו, מהווה לא רק פגיעה בכבודי אלא גם הפרה בוטה של פרטיותי, פגיעה בשמי הטוב, ביזוי צו בית משפט וביזוי חוק סדר דין פלילי (מעצר וחיפוש), ומנוגד לחוק.
6. אבקש לבדוק בדקדקנות האם פעל רס"מ וסרשטיין ע"פ צו החיפוש, כחוק, ללא חריגה מסמכויותיו לרבות החדירה למחשב, הוצאת ההארד מתוכו והעתקתו בשיטת העתקת מראה, סריקת ההארד דיסק, ועיבוד נתונים.
7. נא טיפולכם ועדכונכם.
מצורפים: צו החיפוש, דוחות החדירה למחשב
ד'
צו החיפוש הלקוי - השופט שמואל מלמד
|
| צו החיפוש הלקוי של השופט שמואל מלמד שעל פיו פעל רס"מ ארתור וסרשטיין |
רס"מ ארז אקנין מעביר לרס"מ וסרשטיין המחשב עם צו החיפוש הלקוי
|
| רס"מ ארז אקנין מעביר לרס"מ וסרשטיין המחשב עם צו החיפוש הלקוי |
רס"מ ארתור וסרשטיין מדווח כי העתיק דיסק שלם ע"פ צו חיפוש לקוי המסמיך להוציא פלטי חקירה בלבד
|
| רס"מ ארתור וסרשטיין מדווח כי העתיק דיסק שלם ע"פ צו חיפוש לקוי המסמיך להוציא פלטי חקירה בלבד |
יום שלישי, 20 באוגוסט 2013
עובד סוציאלי יזהר דמארי - חזירות בוטה, שקרים ומניפולציות בענייני אפוטרופסות
תמ"ש (ת"א) - 4940/00 - אפריל 2002 - מדובר בבקשה של ז' אחות החסוי א' לעיין בפרטה ובדוחות החשבונאיים שמגיש אק"ים אפוטרופסות בהנהלת עובד סוציאלי יזהר דמארי לאפוטרופוס הכללי. בקשתה של האחות ז' נבעה מן הצורך לשמור על האינטרסים של אחיה החסוי, לרבות רכושו ואי ניצולו.
יזהר דמארי וחבריו (עמיקם רז - יו"ר אק"ים) מאק"ים אפוטרופסות טענו כי יש להגן על פרטיות החסוי ולא לחשוף את רכושו והדוחות החשבונאיים לידי אחותו.
השופטת חנה רוטשילד פסקה לטובת אחותו של החסוי וחייבה את אק"ים אפוטרופסות להציג את הדוחות החשבונאיים גם לאחות ז'. השופטת חנה רוטשילד מתחה ביקורת נוקבת על התנהגותו הבוטה והתאוותנית של העובד הסוציאלי יזהר דמארי.
יזהר דמארי העמיד את החסוי בלחץ מצד גורמים מהחסוי תלוי בהם - סעיף 28 - השופטת חנה רוטשילד כותבת: "הנני סבורה כי יש לראות בחומרה את התנהגותו של מנהל המשיבה (יזהר דמארי) ... לאחר הדיוחים והגשת סיכומי הצדדים פנו שוב מר יזהר דמארי ומר עמיקם רז לחסוי על מנת לשמוע עמדתו לבקשה. והחסוי סרב. עמדה זאת עומדת בניגוד לעמדת החסוי במסמך שהוגד על ידו לבית המשפט... סבורני כי העמדת החסוי בלחץ ותשאול מצד גורמים אשר החסוי תלוי בהם לאחר שהחסוי כבר הביע את דעתו ולאחר תום ההליך בבית משפט, הנה בניגוד לטובתו ותוך התעלמות בוטה ממנה".
יזהר דמארי הגיש טענות שקריות וסותרות לבית המשפט - סעיף 29 - השופטת חנה רוטשילד כותבת: "... טענות המשיבה (יזהר דמארי ועמיקם רז) כי אבי החסוי ביקש ביקש לשמור על פרטיותו של החסוי גם בפני אחותו, המבקשת, וכי חשיפת הדוחו"ת בפני המבקשת תהא פגיעה ברצונו, עומדת בסתירה לטענות המשיבה (יזהר דמארי ועמיקם רז בעצמם) עצמה, לפיהן האב ביקש מהמבקשת להתמנות כאפוטרופוסית לחסוי והיא סרבה".
יזהר דמארי מוציא דברי תרעלה מפיו ומעליל נגד אחותו של החסוי - סעיף 30 - השופטת כותבת: "הניסיון של מר יזהר דמארי מנכ"ל המשיבה להציג את המבקשת כ"רודפת בצע" וכי שכל תלונותיה על הטיפול באח נובעים מסוג של "אנטגוניזם" או קנאה במצבו הכלכלי של האח נראים מופרכים ובלתי נכונים".
סוף דבר
העובד הסוציאלי יזהר דמארי מנהל אק"ים פעל בדרך של רמיה בהליך השיפוטי כדי למנוע פיקוח על פעולותיו בכספי החסוי, תוך שהוא מוציא מפיו דברי תרעלה נגד אחותו של החסוי. התנהגותו הבוטה של יזהר דמארי מדיפה ריח של שיקולים זרים, עושק וגזל של חסויים תוך שאינו בוחל בשום אמצעי להשגת מטרותיו כגון: העמדת חסוי בלחץ מצד גורמים מהחסוי תלוי בהם, הגשת טענות שקריות וסותרות לבית המשפט ועוד.
קישורים:
יזהר דמארי - עובד הסוציאלי, אפוטרופוס מבזה החלטת בית משפט בענייני כליאת חסוי - תאוות הבצע של אק"ים אפוטרופסות והעובד הסוציאלי האפוטרופוס יזהר דמארי על גבם של מוחלשים. - אוגוסט 2013 - יזהר דמארי שימש כאפוטרופוס של דודו דהאן ולא טרח לדפדף בתיק ולראות שפרטי האם נמצאים בו, הוא לא ביקר אותו ולא עניין אותו שבמשך כל השנים הוא כלוא שם סתם. דודו דהאן תויג כמפגר על אף היותו נורמלי, ועבר התעללות במשך עשרות שנים במכלאות משרד הרווחה ואקי"ם, לאחר שהופקר ע"י יזהר דמארי...
משרד הרווחה - כליאת אנשים נורמליים במוסדות למפגרים למשך עשרות שנים - כתבת תחקי
"החטוף" - כתבה על פשעי פקידי הרווחה לעשיית כסף על גבם וחייהם של חוסים וחסרי ישע - לאמא שלו אמרו שהתינוק שלה מת, ואותו ניסו ככל הנראה למכור לאימוץ. אחר כך הוא נשלח למוסד סגור למפגרים, שם נכלא וספג התעללות מחרידה במשך 23 שנה, לפני ששוחרר בחוסר כל. עכשיו, כשאיתר את משפחתו המקורית בכוחות עצמו, תובע דודו דהן 40 מיליון שקל פיצויים. כשתקראו את הסיפור שלו, הסכום הזה לא ייראה לכם מופרך...
משרד הרווחה - חוטף, מאבחן, מתייג ושולח לגיהנום - מעון מקי"ם למפגרים - קשר השתיקה, התעללות, שיקולים זרים, עושק, ניצול, רמייה, הפקרות - במוסדות בפיקוח משרד הרווחה לאורך עשרות שנים. תחקיר: "הכי משתלם להגיד מפגרים, ואז לסגור להשפיל להכות" , ידיעות אחרונות , יאנה פבזנר , צילומים: ערן יופי כהן , גדי קבלו, אוקטובר 2009...
"תינוק בגולאג ישראלי" - כתבת תחקיר על חטיפת תינוק
יזהר דמארי וחבריו (עמיקם רז - יו"ר אק"ים) מאק"ים אפוטרופסות טענו כי יש להגן על פרטיות החסוי ולא לחשוף את רכושו והדוחות החשבונאיים לידי אחותו.
השופטת חנה רוטשילד פסקה לטובת אחותו של החסוי וחייבה את אק"ים אפוטרופסות להציג את הדוחות החשבונאיים גם לאחות ז'. השופטת חנה רוטשילד מתחה ביקורת נוקבת על התנהגותו הבוטה והתאוותנית של העובד הסוציאלי יזהר דמארי.
יזהר דמארי העמיד את החסוי בלחץ מצד גורמים מהחסוי תלוי בהם - סעיף 28 - השופטת חנה רוטשילד כותבת: "הנני סבורה כי יש לראות בחומרה את התנהגותו של מנהל המשיבה (יזהר דמארי) ... לאחר הדיוחים והגשת סיכומי הצדדים פנו שוב מר יזהר דמארי ומר עמיקם רז לחסוי על מנת לשמוע עמדתו לבקשה. והחסוי סרב. עמדה זאת עומדת בניגוד לעמדת החסוי במסמך שהוגד על ידו לבית המשפט... סבורני כי העמדת החסוי בלחץ ותשאול מצד גורמים אשר החסוי תלוי בהם לאחר שהחסוי כבר הביע את דעתו ולאחר תום ההליך בבית משפט, הנה בניגוד לטובתו ותוך התעלמות בוטה ממנה".
יזהר דמארי הגיש טענות שקריות וסותרות לבית המשפט - סעיף 29 - השופטת חנה רוטשילד כותבת: "... טענות המשיבה (יזהר דמארי ועמיקם רז) כי אבי החסוי ביקש ביקש לשמור על פרטיותו של החסוי גם בפני אחותו, המבקשת, וכי חשיפת הדוחו"ת בפני המבקשת תהא פגיעה ברצונו, עומדת בסתירה לטענות המשיבה (יזהר דמארי ועמיקם רז בעצמם) עצמה, לפיהן האב ביקש מהמבקשת להתמנות כאפוטרופוסית לחסוי והיא סרבה".
יזהר דמארי מוציא דברי תרעלה מפיו ומעליל נגד אחותו של החסוי - סעיף 30 - השופטת כותבת: "הניסיון של מר יזהר דמארי מנכ"ל המשיבה להציג את המבקשת כ"רודפת בצע" וכי שכל תלונותיה על הטיפול באח נובעים מסוג של "אנטגוניזם" או קנאה במצבו הכלכלי של האח נראים מופרכים ובלתי נכונים".
סוף דבר
העובד הסוציאלי יזהר דמארי מנהל אק"ים פעל בדרך של רמיה בהליך השיפוטי כדי למנוע פיקוח על פעולותיו בכספי החסוי, תוך שהוא מוציא מפיו דברי תרעלה נגד אחותו של החסוי. התנהגותו הבוטה של יזהר דמארי מדיפה ריח של שיקולים זרים, עושק וגזל של חסויים תוך שאינו בוחל בשום אמצעי להשגת מטרותיו כגון: העמדת חסוי בלחץ מצד גורמים מהחסוי תלוי בהם, הגשת טענות שקריות וסותרות לבית המשפט ועוד.
קישורים:
יזהר דמארי - עובד הסוציאלי, אפוטרופוס מבזה החלטת בית משפט בענייני כליאת חסוי - תאוות הבצע של אק"ים אפוטרופסות והעובד הסוציאלי האפוטרופוס יזהר דמארי על גבם של מוחלשים. - אוגוסט 2013 - יזהר דמארי שימש כאפוטרופוס של דודו דהאן ולא טרח לדפדף בתיק ולראות שפרטי האם נמצאים בו, הוא לא ביקר אותו ולא עניין אותו שבמשך כל השנים הוא כלוא שם סתם. דודו דהאן תויג כמפגר על אף היותו נורמלי, ועבר התעללות במשך עשרות שנים במכלאות משרד הרווחה ואקי"ם, לאחר שהופקר ע"י יזהר דמארי...
משרד הרווחה - כליאת אנשים נורמליים במוסדות למפגרים למשך עשרות שנים - כתבת תחקי
"החטוף" - כתבה על פשעי פקידי הרווחה לעשיית כסף על גבם וחייהם של חוסים וחסרי ישע - לאמא שלו אמרו שהתינוק שלה מת, ואותו ניסו ככל הנראה למכור לאימוץ. אחר כך הוא נשלח למוסד סגור למפגרים, שם נכלא וספג התעללות מחרידה במשך 23 שנה, לפני ששוחרר בחוסר כל. עכשיו, כשאיתר את משפחתו המקורית בכוחות עצמו, תובע דודו דהן 40 מיליון שקל פיצויים. כשתקראו את הסיפור שלו, הסכום הזה לא ייראה לכם מופרך...
משרד הרווחה - חוטף, מאבחן, מתייג ושולח לגיהנום - מעון מקי"ם למפגרים - קשר השתיקה, התעללות, שיקולים זרים, עושק, ניצול, רמייה, הפקרות - במוסדות בפיקוח משרד הרווחה לאורך עשרות שנים. תחקיר: "הכי משתלם להגיד מפגרים, ואז לסגור להשפיל להכות" , ידיעות אחרונות , יאנה פבזנר , צילומים: ערן יופי כהן , גדי קבלו, אוקטובר 2009...
"תינוק בגולאג ישראלי" - כתבת תחקיר על חטיפת תינוק
יום שני, 29 באפריל 2013
תלונה נגד השופט יצחק יצחק בגין פגיעה בפומביות ההליך השיפוטי, ושיבושו תוך משוא פנים להפללת פעיל חברתי
אפריל 2013 - מדובר בפעיל חברתי י' אשר רשויות הרווחה ושופט לענייני משפחה נתן נחמני מנעו ממנו להיפגש עם בתו ללא ראיות ובדלתיים סגורות. הפעיל ועוד קבוצת נפגעים קיימו משמרת מחאה מול בית השופט נחמני, ומשום כך מואשם בהעלבת עובד ציבור ופגיעה בפרטיות בהליך המנוהל ע"י השופט יצחק יצחק.
מזה 8 שנים השופט יצחק יצחק פעל בדרכים שונות להפללת הפעיל ללא עדי תביעה, תוך שהוא כופה על הפעיל סנגור ציבורי, שולח אותו לבדיקת פסיכיאטר מחוזי חרף העובדה שהפעיל צלול לחלוטין, עובד, וגם הגיש בקשת פסילה לעליון לפסול את יצחק יצחק.
בדיון האחרון התנכל יצחק יצחק לפעיל תוך פגיעה בפומביות הדיון, פגיעה בכבוד הפעיל ועדים מטעמו, תוך שיבוש ההליך השיפוטי ומשוא פנים להפללת הפעיל. הפעיל הגיש תלונה נגד יצחק יצחק (להלן) המזכירה תביעת רשלנות קיצונית נגד יצחק יצחק אשר נידונה בעבר בבית משפט.
להלן התלונה שהגיש הפעיל י' נגד השופט יצחק יצחק בגין פגיעה בפומביות ההליך השיפוטי, ושיבושו תוך משוא פנים להפללת פעיל חברתי ועוד...
קישורים:
פצצות מתקתקות עם גלימות - שופטים שסובלים מ"תחושת שחיקה קשה והתמרמרות" - הכתבה הנשיא גרוניס: "פצצה מתקתקת במערכת המשפט" , פברואר 2013 , הפורום המשפטי למען ארץ ישראל - בפרוטוקול מדיון הוועדה לבחירת שופטים שהועלה היום באתר הפורום המשפטי למען ארץ ישראל, מובא דיון בסוגיית השופטים שסובלים מ - "תחושת שחיקה קשה והתמרמרות"...
תלונה נגד נשיא בימ"ש עליון אשר גרוניס בגין מניעת הפגנות חוקיות ולגיטימיות מול בתי שופטים לענייני משפחה - תלונה נגד נשיא בימ"ש עליון אשר גרוניס בגין מניעת הפגנות חוקיות ולגיטימיות מול בתי שופטים - ביום רביעי 03.10.12 הגישה אמא ל' תלונה נגד נשיא אשר דן גרוניס בגין מניעת הפגנות חוקיות ולגיטימיות מול בתי שופטים לעניני משפחה - להלן התלונה...
פגישת נשיא בית משפט העליון אשר גרוניס עם צמרת הפרקליטות והמשטרה - אוקטובר 2012 - השבוע פורסם כי לאחרונה נפגשו צמרת מערכת המשפט, הנשיא אשר גרוניס, מנהל בתי המשפט מיכאל שפיצר עם צמרת הפרקליטות והמשטרה, היועץ המשפטי יהודה וינשטיין, הפרקליט הראשי משה לדור, המפכ"ל יוחנן דנינו וראש אגף החקירות במשטרה יואב סגלוביץ'...
מזה 8 שנים השופט יצחק יצחק פעל בדרכים שונות להפללת הפעיל ללא עדי תביעה, תוך שהוא כופה על הפעיל סנגור ציבורי, שולח אותו לבדיקת פסיכיאטר מחוזי חרף העובדה שהפעיל צלול לחלוטין, עובד, וגם הגיש בקשת פסילה לעליון לפסול את יצחק יצחק.
בדיון האחרון התנכל יצחק יצחק לפעיל תוך פגיעה בפומביות הדיון, פגיעה בכבוד הפעיל ועדים מטעמו, תוך שיבוש ההליך השיפוטי ומשוא פנים להפללת הפעיל. הפעיל הגיש תלונה נגד יצחק יצחק (להלן) המזכירה תביעת רשלנות קיצונית נגד יצחק יצחק אשר נידונה בעבר בבית משפט.
להלן התלונה שהגיש הפעיל י' נגד השופט יצחק יצחק בגין פגיעה בפומביות ההליך השיפוטי, ושיבושו תוך משוא פנים להפללת פעיל חברתי ועוד...
תאריך: 22/04/2013
לכבוד
נציבת תלונות הציבור על שופטים
בפקס - 02-6595516
מ.ל.ב.
מאת
xxxxxx
ת.ז xxxxxxx/x
xxx xxxxxxx xxxxxxxx
נייד – xxx-xxxxxxx
א,ג,נ.
הנדון:תלונה כנגד השופט יצחק יצחק
הנני פונה בתלונה כנגד השופט יצחק יצחק מביהמ''ש השלום בת''א.
תלונתי עוסקת במספר נושאים המעלים חשש לרשלנות רבתי, משוא פנים, שיבוש הליכי משפט, וכן פעולות העולות כדי קשירת קשר ע''י השופט הנילון, והכול כפי שיתואר להלן.
הרקע והתלונות:
הח''מ זומן באמצעות מזכירות ביהמ''ש ליתן עדות ביום 18/04/13 בשעה 10:00 ב- ת.פ -06, מ.י. מדור תביעות פלילי ת''א נ' י'.
מצ''ב הזמנת עד/ צו להבאת מסמכים הכולל גם את דף מס' 2 ודף מס' 3 האמורים לשמש את ביהמ''ש לצורך קביעת ההוצאות. מצורף ומסומן נספח א'.
הח''מ פעל כפי שהורה ביהמ''ש והקפיד להגיע מבעוד מועד לדיון עוד לפני השעה היעודה, וזאת מתוך הקפדה בכבודו של ביהמ''ש ושלא לאחר לדיון.
ואולם, למרות שהח''מ זומן לשעה 10:00 וכך גם עדים נוספים, השופט יצחק יצחק לא התחיל בדיון שנקבע ואף ניהל דיונים שנקבעו לשעה מאוחרת יותר קודם לדיון שנקבע. (על הסיבות שהביאו את השופט לנהל את הדיונים המאוחרים יותר קודם לדיון שנקבע לשעה 10:00 אפרט בהמשך תלונתי זו).
עד לשעה 11:00 לא עודכנו העדים ו/או הנאשם מתי יתחיל הדיון, ובשעה 11:00 יצא השופט להפסקה. לדברי הקלדנית ההפסקה אמורה הייתה להיות בת 1/4 שעה אך בפועל לקחה למעלה מ- 3/4 שעה, וכל זאת מבלי שהעדים ו/או הנאשם עודכנו על דחייה נוספת בתחילת הדיון, יציאת השופט להפסקה, ו/או על התארכות ההפסקה.
ואולם, גם לאחר ששב מהפסקתו הארוכה שלאחריה היה אמור להתחיל בדיון שנקבע לשעה 10:00 לו זומן הח''מ, השופט בחר לשוב ולהתחיל בדיונים אחרים ולא ניגש להתחיל בדיון האמור. גם לא הועילו תחנוני הנאשם להתחיל בדיון מכיוון שבאותו השלב העדים כבר נואשו מהשופט וביקשו לעזוב את המקום אך נשארו רק בשל תחנוניו של הנאשם.
בסופו של תהליך ורק לאחר שחלפה עברה לה גם השעה 12:00 החל הדיון שהיה קבוע לשעה 10:00. ואולם, גם אז, משנכנס הח''מ לאולם וכך גם העדים הנוספים הקהל שהמתין לנאשם, כמו גם הנאשם, זימן השופט מאבטחים (בלשון רבים) לאולם מבלי שהייתה כל סיבה נראית לעיין לזימון מאבטחים.
בדיעבד וכפי שאפרט בהמשך, הייתה זו חלק ממזימה בזויה ומתוכננת היטב אשר רקם השופט מבעוד מועד!
משנכנסו המאבטחים בזה אחר זה לעולם (4 במספר, ועוד 4 מאבטחים מחוץ לאולם וסה''כ 8) ניגש אחד המאבטחים לשופט והאחרון ניהל איתו שיחה קצרה תוך שהינו נועץ מבטים בנאשם.
מיד לאחר התדרוך הקצר שערכו המאבטח והשופט ולאחר שהמאבטח שוחח עם יתר המאבטחים, החלו המאבטחים להטריד את העדים וכן את הנאשם, תוך כדי שהמאבטחים מורים לעדים ולנאשם תשב פה ועל תשב שם ושוב שם ולא פה, וכן הלאה אמירות שפר של המאבטחים לעדים ולנאשם.
כבר בשלב הזה היה האולם מלא בלפחות 4 מאבטחים ועוד 2 אנשי מג''ב/שב''ס שזומנו גם הם מבעוד מועד + מאבטח בלבוש אזרחי. כמו''כ ובנוסף, מחוץ לאולם המתינו עוד מאבטחים רבים נוספים. מיותר לציין כי את כל הקרקס האמור שנועד למטרות זרות מממן האזרח הקטן, שזו ממש בושה וחרפה משל עצמה.
גם כאשר התפנה השופט מהתיקים האחרים ופינה לעצמו את הזירה ללא אזרחים אחרים ששהו באולם ויהיו עדים להתנהלותו, הורה השופט לכולם האזרחים לצאת מהעולם בכדי שלא יהיו עדים להתנהלותו הקלוקלת, וזאת בניגוד חמור לעיקרון פומביות הדיון לו מחויב השופט !
כלל לא היה ברור מדוע מתעקש השופט לגרש את כל הקהל (כולל אלו שאינם עדים) מהאולם, מה גם שבאותו השלב גם לא היה ברור מדוע גורשו באותו השלב גם העדים מהאולם, עוד בטרם החל שלב חקירת העדים, ובמיוחד נוכח העובדה כי באותו השלב ביקש הנאשם לטעון טענות מקדמיות ולכן לא היה טעם להוציא באותו השלב את העדים מהעולם.
ניכר היה לכל דרדק וזב חוטם כי השופט נחוש בדעתו להשאיר את הנאשם לבדו באולם רק עם התביעה ועם המאבטחים, ומבלי שבאולם יהיה קהל אשר יהיה עד להתנהלותו השערורייתית של השופט אשר ככול הנראה רקם מזימה להתנכל לנאשם והתנכל לעדים מטעמו של הנאשם.
ניכר כי השופט שם עצמו כחייל בשורות התביעה אשר מתקשה לנהל את התיק ההזוי אשר התביעה מנסה במשך שנים לתפור לנאשם. עוד עולה מהפרוטוקול בדיעבד כי השופט יצחק יצחק מסרב לקבל החלטות בבקשות אשר הוגשו ע''י הנאשם, כמו גם מתעלם מכך שהתביעה אינה טורחת להשיב לבקשות לגיטימיות שבהם כבר ניתנו החלטות לתגובתם, וגם בכך מאשים השופט את הנאשם. הייתכן ?.
והנה, מתברר לכאורה כי בהמשך למזימה שנרקמה בין השופט לבין המאבטחים והתביעה, נודע לפתע לעדים כי הנאשם נעצר בגין ''בזיון ביהמ''ש'' וכי הדיון לא יתקיים כמתוכנן. מיותר לציין כי השופט לא הודיע לעדים הממתינים על החלטתו שלא לקיים את דיון ההוכחות, וזאת למרות שהעדים ממתינים שעות בחוץ וזאת לא אחרת אלה בגלל רשלנותו של השופט בעצמו.
עיון בפרוטוקול דיון הערכת המעצר שנערך לנאשם ביום 19/4/13 בפני השופט יובל גזית מגלה כי התביעה מודה כי תיאמה את המהלך מראש עם השופט, מודה כי התביעה מבצעת לנאשם ''סיכול ממוקד'', וכי סיבת מעצרו האמיתית של הנאשם בפני השופט יצחק יצחק היא כלל לא בגין טענה של ''ביזיון ביהמ''ש'' כפי שנטען למראית עיין ע''י השופט יצחק יצחק בפרוטוקול.
מהמקובץ עולה כי השופט יצחק יצחק שיבש את הליכי המשפט שנערכו בפניו, והכול מתוך בחירתו לשמש כמשת''פ מטעם התביעה במסע ההתנכלות וההתעמרות שלהם כנגד הנאשם !
נקודה נוספת הראויה לציון היא העובדה כי עדי ההגנה אשר זימן הנאשם מטעם המשטרה, כלל לא זומנו ע''י ביהמ''ש וזאת מכיוון שהשופט ידע מראש שכלל אין הוא מתכוון לערוך דיון, כי הדיון הלכאורי הוא קרקס והצגה, וכי השופט הוא פיתיון במלכודת בו משמש ביהמ''ש מטעם המשטרה ! עדים אחרים מטעם הנאשם כן זומנו בצו ע''י ביהמ''ש וכול זאת כאמור שהיה ידוע מראש שלא ייערך דיון, שהעדים מטורטרים וממתינים לחינם, וזאת שהזימון לדיון הוא לא יותר משימוש פסול ונלוז שאפשר השופט למשטרה לעשות בהליכי המשפט.
למותר לציין כי על אף שהשופט פעל כמו בבית דין שדה במדינת עולם שלישי בכך שטרח ''לנקות'' את כל האזרחים מהעולם ולהותיר את הנאשם לבדו בזירה עוינת מאחורי דלתות נעולות במחשכי ביהמ''ש עם מאבטחים מתודרכים, תביעה הרוצה ברעתו, ושופט אשר לקח לעצמו צד לצידה של התביעה, הריי שמהפרוטוקול שכבר נרשם, לא עולה כל עילה למעצר הנאשם בגין ביזיון ביהמ''ש, ורק בגלל שטען טענות לגיטימיות ובשפה נקייה תוך שהינה מעלה טענות צודקות כלפי המותב היושב בדין אשר לטעמו קשר כנגדו קשר יחד עם התביעה. (ראה בפרוטוקול הדיון).
לציין כי יחד עם קביעתו למעצר הנאשם, השופט ברח מהאולם תוך שהוא נמנע להגיב לעדים בבקשתם שלפחות יחתום על האישור למזכירות בכדי שיקבלו את שכרם כפי שהתחייב ביהמ''ש בזימון שנשלח מטעמו לעדים. לציין כי לזימון צורף אישור המעיד כי ביהמ''ש יקבע שכרם בגין ההוצאות אשר נגרמו לעדים בשל כך שביהמ''ש זימן אותם ליתן את עדותם.
הח''מ נחסם מלהיכנס לאולם ולכן פנה לשופט באמצעות מזכירתו ולאחר שזו ניגשה ללשכתו היא חזרה לכשאומת שבאה, החזירה לח''מ את הזימון לחקירה וסגרה את הדלת על עצמה מבלי להוציא מילה. נראה כי התנהלותו הקלוקלת של השופט פועלת לאורך ולרוחב והוא מרשה לעצמו לנפנף את האזרח הקטן ולא לשלם לו את זמנו אשר בוזבז, רק בגלל רשלנותו של המותב בעצמו ונוכח התנהלותו.
לא זאת בלבד, המותב פותר עצמו מלתת הסברים על התנהלותו ואף נמנע להסביר לעדים ו/או לקבוע בהחלטה, האם ומדוע לא ישולם לעדים שכרם למרות שזומנו כדין בצו ע''י ביהמ''ש בעצמו.
לא יעלה על הדעת כי השופט ישלח מעליו את העדים שזימן להתמודדות עם הנאשם, לגבות ממנו את שכרם !
כפי העולה מהזמנת העד (המצורפת ומסומנת נספח א'), הזימון בוצע ע''י ביהמ''ש בעצמו ולא ע''י הנאשם !! משכך ביהמ''ש הוא האחראי הבלעדי לקביעת שכרם של העדים ולא ייתכן כי המותב יישלח את העדים למרדף אחרי הרוח, לגבות כספים מהנאשם אשר כלל אינו מחויב לעדים, בעוד הוא השופט הוא זה שזימן את העדים הללו ולא הנאשם.
יתרה מזאת, אין צורך להרבות במילים מה היה קורה אילו היה הח''מ מוזמן לעדות ע''י ביהמ''ש ולא היה מגיע כפי שנקבע ע''י ביהמ''ש. מיותר לציין כי לא מן הנמנע כי ביהמ''ש היה מוציא צו הבאה כנגד העד. אם כך, העד מחויב כלפי ביהמ''ש להגיע לעדות ומאידך ביהמ''ש אינו רואה עצמו מחויב לעד ואף דורס ברגל גסה זכויות עדים, ובין היתר זכויות עדים לקבל את שכרם.
גם בקשה שהוגשה לביהמ''ש בעניין ההוצאות נותרה ללא מענה לגופו של וללא התייחסות לטענות אשר פורטו כדבעי בבקשה.
לאור האמור אבקשכם לבדוק ולפעול כנגד השופט הנילון בגין הטענות הקשות והרבות במגוון הנושאים אשר שפורטו כדבעי בתלונתי זו.
בכבוד רב,
xxxxxxxxx
העתקים:
סמוי
'' ידע כל מנהיג, שופט ושוטר שהשררה היא פיקדון בלבד, בבת עין למשמרת, לא מתנת אל ולאנצח !''
פצצות מתקתקות עם גלימות - שופטים שסובלים מ"תחושת שחיקה קשה והתמרמרות" - הכתבה הנשיא גרוניס: "פצצה מתקתקת במערכת המשפט" , פברואר 2013 , הפורום המשפטי למען ארץ ישראל - בפרוטוקול מדיון הוועדה לבחירת שופטים שהועלה היום באתר הפורום המשפטי למען ארץ ישראל, מובא דיון בסוגיית השופטים שסובלים מ - "תחושת שחיקה קשה והתמרמרות"...
תלונה נגד נשיא בימ"ש עליון אשר גרוניס בגין מניעת הפגנות חוקיות ולגיטימיות מול בתי שופטים לענייני משפחה - תלונה נגד נשיא בימ"ש עליון אשר גרוניס בגין מניעת הפגנות חוקיות ולגיטימיות מול בתי שופטים - ביום רביעי 03.10.12 הגישה אמא ל' תלונה נגד נשיא אשר דן גרוניס בגין מניעת הפגנות חוקיות ולגיטימיות מול בתי שופטים לעניני משפחה - להלן התלונה...
פגישת נשיא בית משפט העליון אשר גרוניס עם צמרת הפרקליטות והמשטרה - אוקטובר 2012 - השבוע פורסם כי לאחרונה נפגשו צמרת מערכת המשפט, הנשיא אשר גרוניס, מנהל בתי המשפט מיכאל שפיצר עם צמרת הפרקליטות והמשטרה, היועץ המשפטי יהודה וינשטיין, הפרקליט הראשי משה לדור, המפכ"ל יוחנן דנינו וראש אגף החקירות במשטרה יואב סגלוביץ'...
הירשם ל-
רשומות (Atom)