השופט שמאי בקר הרשיע עיתונאית בפגיעה בפרטיות

"אם מותר לשלטון, מבחינה עקרונית, למנוע הבעת דעה, אין לדבר הזה גבול" (ישעיהו ליבוביץ')

פברואר 2016 - ת"פ 54376-12-14 - מדובר בעיתונאית שפרסמה ברשתות החברתיות אודות עובד ציבור ששימש כמנכ"ל משרד הרווחה. הפרסום כלל בעיקר התנהגות לא נאותה כלפי הרשויות כגון מכתבי התראה על עיקולים בגין אי תשלום חובות עירייה, ועד בית, ועוד. העיתונאית מעצם היותה עיתונאית המעבירה מידע לציבור העבירה את המידע שקיבלה על התנהגות יוסי סילמן כלפי הרשויות משום שסברה שיש בכך עניין ציבורי.

כדי להרשיע את העיתונאית השתמש שמאי בקר בדמגוגיה משפטית ועוות המשפט ורוח הדמוקרטיה הישראלית. שמאי בקר ניצל בציניות וברמיה היות העיתונאית נפגעת משרד הרווחה שנפגשה עם יוסי סילמן בהיותו מנכ"ל משרד הרווחה.

סרוס העיתונאות

בשלב הראשון קבע שמאי בקר כי העיתונאית ביצעה את המעשה שלא מתום לב מסיבות אלו:
- שבועות קודם לכן לא צלחו פגישותיה עם יוסי סילמן לקבוע הסדרי ראיה עם ילדיה אותם אינה רואה במשך שנים.
- תגובית שפרסמה העיתונאית בפייסבוק בעניין סילמן.
- העיתונאית לא ביקשה תגובת סילמן. (הערת כותב הפוסט יש מקום בבלוג של העיתונאית מקום לאינספור תגובות)
- העיתונאית לא פרסמה בכתבתה גילוי נאות שנפגשה עם סילמן
"סיבות" אלו הנן אבני נגף שמנסה שמאי בקר להציב לעיתונאי הרוצה לפרסם מאמר. שמאי בקר מתרה בעיתונאים ומזהיר אותם כי לפני פרסום יוודאו כי הם, העורכים שלהם, המו"ל, בעל העיתון ועוד בעלי תפקידים בעיתון כי אין להם עניין אישי עם נשוא הכתבה, ואם יש לציין, ולהיזהר בתגוביות בפייסבוק באשר לנשואי הכתבה ועוד אבני נגף, שאם לא יזהרו יהיו חשופים לפגיעה בפרטיות ולשון הרע.
זאת ועוד העיתונאית פירסמה ומפרסמת כל העת פרסומים נוספים על נשואי כתבה נוספים, מדוע תימנע מפרסום על יוסי סילמן.

לאחר שסרס את העיתונאות בשלב הראשון טוען שמאי בקר בשלב השני כי גם אם פעלה העיתונאית בתום לב הרי שמדובר בפרסומים שאין להם עניין ציבורי. נשאלת השאלה האם יש עניין ציבורי לכך שעובד ציבור המנהל תקציבים של מליארדים אינו משלם כהלכה חובותיו לרשויות ומקבל בשל כך מכתבי עיקול? ובכן העיתונאית ורבים אחרים סבורים שכן וזה אכן פורסם בתקשורת.

 משוא פנים לעובדי ציבור

שמאי בקר כותב בסעיף 39 להכרעת הדין "שמם הטוב ופרטיותם של עובדי ציבור – לא יכולים להיות למרמס" - טענה זאת נכונה בעיקר לאזרחים מו השורה ופחות לעובדי ציבור בשל הגנות לשון הרע לפרסומים נגד עובדי ציבור. שמאי בקר מטעה ומסלף בפרשנות חוק לשון הרע כביכול עובדי ציבור מוגנים יותר משאר האזרחים בלשון הרע ופגיעה בפרטיות בעוד ההיפך הוא הנכון.

הכרעת הדין של שמאי בקר רוויה בהערות מטופשות רבות נציג שלש מהן: "ספק רב בליבי אם היו הפרסומים רואים אור על ידה או באתרה – לו היה סילמן נענה לכל בקשותיה." (סעיף 27 להכרעת הדין) - ועל זה נאמר "אם לסבתא היו גלגלים היתה אוטובוס" או "ב'אם' אפשר להכניס את כל פריס לבקבוק". בנוסף יש בהערה זאת משום הצביעות, הרי ישנם עיתונים רבים אינם מפרסמים נגד תאגידים עקב תשלומי פרסומות שהם מקבלים מהם, אלו הם כללי העיתונות החופשית.

סעיף 33 להכרעת הדין כותב שמאי בקר: "אם פלוני חנה מספר פעמים ב"אדום – לבן", למשל 2, משך השנים, ולא שילם הדוחות – הפסול הוא  למשרה ציבורית?" - על זה נאמר "מה עניין שמיטה להר סיני" הרי העיתונאית פרסמה הודעות עיקול חשבון למנכ"ל משרד הרווחה על חובות שאינו משלם לרשויות ולא על דוחות חניה.

אמירה מטופשת נוספת של שמאי בקר ניתן לראות בסעיף 39: "פגיעה בעובדי ציבור העושים מלאכתם הקשה – לא תסכון" - ומה על פגיעה בנכים וחסרי ישע, או האם עובדי ניקיון ועובדי קבלן עובדים פחות קשה ומרוויחים יותר כסף מעובדי ציבור. האם דמם מותר יותר מדמם של עובדי הציבור.

סוף דבר

התנהגותו של שמאי בקר בהכרעת הדין מעלה צחנה של רוח פאשיסטית ורמיה כדי להרשיע עיתונאית העובדת קשה להביא לידיעת הציבור עוולות נוראות של רשויות הרווחה לאזרחים טובים. שמאי בקר שימש עלה תאנה לפשעי משרד הרווחה בדרך של ניסיון כושל להשתיק עיתונאים בעידן הסייבר.

התבטאויות גזעניות של ארגון הפשיעה הסוציאלי - פקידת סעד: "הסבתא אתיופית פרימיטיבית"

המדיניות הפאשיסטית גזענית של משרד הרווחה נגד אזרחים הנקרים בדרכם מתבטאת האלימות בירוקרטית, מוסר כפול, אלימות מילולית  ועוד.
ראינו התנהגותה המזוהמת של בתיה זכי עובדת סוציאלית לסדרי דין מלשכת הרווחה חיפה. שהישוותה בין אזרחית לבין בהמה כאשר קבעה בתסקיר שנישאה לבעל כאשר היא מוכנה מראש "להרבעה" על ידו.
גם עובדת סוציאלית שירה שביט אורגד הרעילה מפיה וצעקה באמוק "אני בכלל לא בעסק" תוך שהיא מסרבת למסור פרטיה, נוכח מינוי אפוטרופוס לאישה בהליך מופקר ואלים ללא תסקיר ע"י השופט שמואל בוקוסקי מבלי שראה אותה והחריב את חייה.

הכתבה  - פקידת סעד: "הסבתא אתיופית פרימיטיבית" , עומרי אפרים , ינואר 2013 , ynet
בני משפחתה של תינוקת ממוצא אתיופי נדהמו מחוות דעתה החשוכה של פקידת סעד, שטענה שהם "חמולה". שר הרווחה הורה על בירור המקרה

בלי בושה: משרד הרווחה פתח בבדיקה בעקבות אמירות קשות וגזעניות של פקידת סעד, שנדרשה באחרונה לתת את חוות דעתה על משפחה ממוצא אתיופי שאחת מבנותיה, תינוקת בת שבועות ספורים, הוצאה מחזקת אמה בגלל מצבה הנפשי של האם לאחר הלידה. התינוקת הועברה למרכז חירום של משרד הרווחה, אך במקביל במשרד לא עברו בשתיקה על אמירותיה של פקידת הסעד, שכינתה את המשפחה "חמולה".

בני משפחתה של התינוקת ביקשו להעבירה להשגחתם, אך פקידת הסעד יצאה נגד הבקשה, בטענה שהסבתא היא "פרימיטיבית". בני המשפחה ועורך הדין מעמותת טבקה שמלווה אותם נדהמו מדבריה של הפקידה, שהצדיקה את הכינוי המביש בכך שהסבתא לכאורה נוהגת לרחוץ את התינוקת במים קרים.

אמירותיה של פקידת הסעד הובאו לידיעתם של שר הרווחה מאיר כהן ומנכ"ל המשרד, יוסי סילמן, על ידי חברת הכנסת פנינה תמנו שטה (יש עתיד), והשניים החליטו לפתוח בבירור התנהלותה של הפקידה. "אני נותרתי מזועזע", אמר ל-ynet מנכ"ל המשרד יוסי סילמן. "אלו התבטאויות שמזכירות תקופות חשוכות ואנחנו רואים אותן בצורה חמורה ביותר", ציין.

ביום רביעי תתכנס ועדה שתחליט על גורלה של התינוקת, וביום חמישי יגישו הגורמים המקצועיים במשרד למנכ"ל סילמן ולשר כהן את המלצותיהם באשר לצעדים האישיים נגד פקידת הסעד. בנוסף, בעקבות התבטאויותיה הקשות יופץ בקרב העובדים הסוציאליים במשרד הרווחה חוזר מיוחד שיבהיר כי יש לנהוג במשנה רגישות בסוגיות של פערים תרבותיים.

באחרונה נחשפו ב-ynet שני מקרים הקשורים לעדה האתיופית ושעוררו מחדש את הדיון הציבורי בגזענות שחווים בני העדה בישראל. התחושה שהגזענות עוד קיימת ומכתיבה התנהלויות רבות במדינה, גם ובעיקר במוסדותיה, עלתה ביתר שאת לאחר שבית המשפט העליון החליט להשאיר את "ילד המריבה" בחזקת משפחת האומנה שאימצה אותו. ההחלטה התקבלה זמן קצר לאחר שנאסר על חברת הכנסת תמנו שטה לתרום דם בכנסת.

בני משפחתו של "ילד המריבה" הבהירו שבכוונתם לעתור לבית המשפט העליון ולדרוש דיון בהרכב מורחב יותר. עורכי הדין עמיקם הדר וחדווה שפירא, שמייצגים את משפחתו הביולוגית של הפעוט, אמרו: "אנחנו מכבדים את פסק הדין בהרכב המורחב. מאוד הופתענו שבית המשפט העליון הפך את פסק הדין של בית המשפט העליון עצמו. אנחנו נמשיך במאבק המשפטי בעניין עד תום".

פקידת הסעד שירה שביט אורגד מלשכת הרווחה בת ים צורחת באמוק: "אני בכלל לא בעסק"


קישורים:

• דו"ח סלונים נבו: ליקויים מהותיים בהתנהלות פקידי סעד לסדרי דין
• פסק דין של האירוע לעיל א 019513/3 בית משפט השלום בחיפה מה- 19/03/2008
• תסקיר סעד - חוות דעת אובייקטיבית או מסמך שיווקי תעמולתי
• פקידת סעד סדרי דין - עבודה סוציאלית או פקידת בית משפט
• לשכת הרווחה בת ים: פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועובדת סוציאלית נעמי הלימי – טיפול “מקצועי” ואלים לחסויה חסרת ישע – ביקור הבית
• הפסיכיאטר מומחה לפסיכוגריאטריה - ד"ר איתן חבר - חוות דעת פסיכיאטרית "מקצועית" ואלימה - ע"פ המשתמע מתעודת הרופא הפסיכיאטר איתן חבר כיוון לתייג את הנבדקת כבע"ח ללא הבנה שיפוט או רגשות, שאינו מבין מה נעשה סביבו ויש להרעיל אותו בריספרדל וסמים פסיכיאטרים אחרים עד סוף ימיו, ולכלוא אותו באחד המוסדות הפסיכיאטריים לתשושי נפש. בעוד הנבדקת באה אליו בהנחיית לשכת הרווחה בת ים לחוות דעת למינוי אפוטרופוס בלבד. חוות הדעת של הפסיכיאטר איתן חבר הייתה מנותקת מהמציאות...

המוסר הכפול של הפרקליטות נגד מוחלשים - מטייחים אחריות מוסדות רווחה על חסרי ישע

המדיניות הסטאליניסטית המסוכנת של הפרקליטות ביד אחת עם משרד הרווחה. מצד אחד תולשים ילדים מבתיהם ללא משפט באמצעות צווי חירום (חוק הנוער סעיף 11) למוסדות משרד הרווחה, ובמוסדות משרד הרווחה הילדים וההורים חסרי זכויות, לעומת הגנה לעובדי המוסדות ומנהליו מכל עבירה פלילית.
מצב זה מאפשר לפרקליטות ולמשרד הרווחה להתעלל בכל משפחה במדינה כרצונה מבלי שבני המשפחה נשפטו או ביצעו עבירה כלשהי
התנהגותם של הפרקליטות ומשרד הרווחה מהווה קרקע פוריה לביצוע פשעים נגד משפחות ומגזרים כרצונם.

להלן כתבה על לוקה בשכלה שהותקפה קשות במוסד משרד הרווחה והפרקליטות מגנה על רשלנות מנהלי המוסד.

הכתבה לוקה בשכלה הותקפה - ותובעת את המעון: "הפקרות" , גלעד גרוסמן, מערכת וואלה! חדשות -  6 במאי 2013, 

מ' הותקפה מינית על ידי חוסה אחר במעון של משרד הרווחה שבו אושפזה. בפרקליטות החליטו שלא להעמיד לדין את מנהלי המעון, שלדבריה התרשלו בפיקוח. אמה: "אמרו שזה באשמתה"


(צילום אילוסטרציה: ShutterStock)

הפקרות במעון חוסים בשרון? מ' בת ה-35 סובלת מפיגור שכלי ומשורה של הפרעות נפשיות והפרעות התנהגות. כתוצאה מכך, היא אושפזה במשך 13 שנים במעון של משרד הרווחה בשרון. לפני כשלוש שנים, לטענתה, היא הותקפה פעמיים על ידי חוסה אחר, ותקיפה אחת כללה גם לכאורה תקיפה מינית. הפרקליטות החליטה שלא להעמיד לדין את מנהלי המעון, לאחר שנקבע כי פעלו כשורה. אולם, מ' אינה מוכנה לוותר, וכעת היא ואמה תובעות 2.5 מיליון שקל מהמעון, שלטענתן התרשל בפיקוח על הצעירה. אמה של מ': "אמא לא יכולה לשתוק על דבר כזה".

על פי התביעה, שתוגש בימים הקרובים באמצעות עורכי הדין אביתר קציר וגיורא אבן צור, במאי 2010 הותקפה מ' על ידי חוסה אחר הסובל מפיגור שכלי, אדם רחב-ממדים, אלים, המבוגר ממנה בשנים רבות. כתוצאה מהתקיפה, נשבר אפה והיא נאלצה לעבור שני ניתוחים. לאחר התקיפה נקבע כי יש צורך בפיקוח והפרדה של מ', אולם הדבר לא קרה, וכחודשיים לאחר מכן היא הותקפה באכזריות פעם נוספת על ידי אותו חוסה. הפעם, התקיפה לוותה גם בתקיפה מינית קשה. בעקבות התקיפות הוציאה האם את בתה מהמעון.

עוד נטען בתביעה, כי במהלך החקירה המשטרתית נטען כי התנהגותה של החוסה תרמה לאירועים. לטענת התובעות, הדבר אינו נכון, אבל גם אם היה נכון, המעון היה צריך להביא זאת בחשבון, להשגיח על מ' ולדאוג שלא תיווצר סיטואציה שעלולה להוביל לפגיעה בה. יצוין כי בעקבות חקירת המקרה הוחלט שלא להגיש כתב אישום נגד החוסה, כיוון שאינו כשיר לעמוד לדין. עוד נקבע כי אין מקום להעמיד לדין מי מעובדי המוסד. בסופו של יום, צעירה הוכתה באכזריות פעמיים, ואיש לא עמד לדין.
"לא שמרו עליה, היא נכנסה לחרדות"



"פגיעה בוטה באוטונומיה שלה על גופה". עו"ד אביתר קציר


"הצוות אמור להיות מצויד בידע ובאמצעים המתאימים כדי למנוע פגיעות כה חמורות". עו"ד גיורא אבן צור

"לא ניתן לקבל את זה שדווקא במקום שאמור היה להיות מעוז ההגנה והשמירה על זכויות אדם כה מוחלש וכה פגיע - דווקא שם תהפוך חובת השמירה החוקית להפקרות שהובילה לפגיעה גופנית באישה חסרת הגנה וייגרמו לה נזקי גוף ופגיעה כה בוטה באוטונומיה שלה על גופה", נכתב בתביעה. "ההליך המשפטי חושף תמונה מדאיגה מאוד על הנעשה בין כותליו של מוסד המפוקח על ידי הרשויות, ושאמור לספק הגנה לאוכלוסיות כה מוחלשות וכה פגיעות", הוסיפו עורכי הדין. "הציפייה היא שדווקא במקום כזה אמור הצוות להיות מצויד בידע ובאמצעים המתאימים כדי למנוע מהחוסים, שגורלם כבר התאכזר אליהם, פגיעות כה חמורות".

אמה של מ' סיפרה על הסבל שחוותה בתה. "עברנו תקופה קשה מאוד. היא הותקפה ועברה ניתוחים, זה היה נורא ואיום. נגרם לה נזק גדול. לא שמרו עליה פשוט. ואם זה לא מספיק, אמרו שזה באשמתה. היא נכנסה לחרדות ואני הייתי צריכה לטפל בה ולהפסיק לעבוד. חבל שהכנסתי אותה לשם", אמרה אמה של מ' לוואלה! חדשות. "היום, ברוך השם, מצבה טוב, אבל לקח זמן רב עד שהיא התאוששה. אימא לא יכולה לשתוק על דבר כזה".

מהמוסד נמסר בתגובה כי "מדובר במקרה מצער שקרה בין שני חוסים מוגבלים שכלית והתפתחותית שכושר השיפוט שלהם מוגבל. מספר גורמים חיצוניים חקרו את המקרה ומצאו שקשה להאשים מי מהם. מסיבות אתיות, לא נוכל לפרט יותר בשלב זה. כשתתקבל התביעה, נגיב עליה בהתאם ובצינורות המקובלים".

פלייליסט - הוצאת ילדים מביתם


קישורים:

• המורשת הבזויה של משרד הרווחה - סיפורם של שלשה אחים בריאים שנשלחו למוסד מפגרים מקי"ם ועברו התעללות קשה - הפוסט נערך באדיבות בסיוע לשכת הרווחה גבעתיים - הוצאת ילדים בכפייה - הגיהינום של אחים בריאים שנשלחו למעון מקי"ם למפגרים של משרד הרווחה, שם נאנסו על ידי מדריכים וחוסים – משרד הרווחה ידע ולא עצר את הזוועה , "חיינו בגיהינום" .
• משרד הרווחה -חוטף, מאבחן, מתייג ושולח לגיהנום - מעון מקי"ם למפגרים
• "החטוף" - כתבה על שיטות ההונאה של פקידי הרווחה לעשיית כסף על גבם וחייהם של חוסים וחסרי ישע
• "תינוק בגולאג ישראלי" - כתבת תחקיר על חטיפת תינוק
• משרד הרווחה - כליאת אנשים נורמליים במוסדות למפגרים למשך עשרות שנים - כתבת תחקיר
• התעללות בילדים חוסים במוסד "אתגר" של משרד הרווחה
• אלימות מדריך על חוסה במעון למפגרים בקיבוץ עין השלושה
• החיים בהוסטל למפגרים "בית אנדרו" בראשון לציון : רעב ומקלחת במים קרים

תיוג ילדים בתקופת השואה

אפריל 2013 - התיוג נועד להבדיל מיעוט מסוים של אוכלוסיה מוחלשת מן הכלל. האוכלוסיה המתוייגת נחותה אינה זוכה למשפט הוגן. לאוכלוסיה המתויגת יש פחות זכויות עד כדי ללא זכויות. חיי אוכלוסיה מתויגת נקלות בעיני הממסד. ה"טיפול" באוכלוסיה מתויגת מתבצע הרחק מעיני הציבור תוך שימוש בתירוצים שונים כגון" "להגן עליה", "עבודת קודש" וכדו'.

תיוג ילדים בתקופת השואה

השופטות דבורה ברלינר וזיוה הדסי-הרמן קבעו נוהל שיפוטי פאשיסטי לא חוקי

הכתבה "נוהל שקבעו השופטות ברלינר והדסי-הרמן - לא חוקי" , יובל יועז , 3/4/13 , גלובס

‎נציב התלונות על שופטים יוצא ‎נגד נוהל המיושם בבתי משפט השלום והמחוזי בת"א, המחייב הגשת בקשות בתחום הפלילי בענייני מעצר וחקירה בצירוף תגובת המשטרה ■ הבעיה: המשטרה מסרבת למסור תגובה כשהעצור לא מיוצג בידי עו"ד

לצפיה בנוהל והתייחסות הנציב הקלק כאן

נוהל שקבעו נשיאת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, דבורה ברלינר, ונשיאת בתי משפט השלום בתל-אביב, זיוה הדסי-הרמן, המחייב הגשת בקשות בתחום הפלילי בצירוף תגובת הצד שכנגד, ניתן ללא עיגון חוקי - כך קובע נציב תלונות הציבור על שופטים, אליעזר גולדברג.

מהחלטתו של גולדברג עולה כי ההחלטה על הנוהל, המיושם במחוזי ובשלום בתל-אביב קרוב ל-3 שנים, מהווה קביעת סדרי דין ללא סמכות חוקית, ועלולה אף לפגוע בזכות הגישה לערכאות של חשודים, עצורים ונאשמים שאינם מיוצגים על-ידי סנגור.

מדובר בנוהל פנימי שפירסמה ברלינר במאי 2010, על דעתה של הדסי-הרמן, והקובע כיצד יטפלו המזכירויות הפליליות של בתי המשפט בבקשות דחיית דיונים, בקשות דיוניות אחרות וכן בקשות מהותיות בתיקים המתנהלים.

"יש להגיש בקשות דחייה עם תגובת הצד או הצדדים שכנגד", נכתב בנוהל. "המזכירות תונחה שלא לטפל בבקשות המוגשות ללא תגובה שכזו. בגדר תגובה, תתקבל במקרים דחופים וחריגים גם הודעה כי נעשה ניסיון שיפורט להשיג את תגובת הצד שכנגד, והדבר לא התאפשר".

באשר לבקשות מהותיות, נקבע כי במקרים שבהם מוגשת בקשה ללא תגובת הצד שכנגד, "יציין המבקש במפורש ובמודגש כי הבקשה מוגשת ללא תגובה, וינמק".

אלא שמשטרת ישראל, המהווה צד בהליכים פליליים בענייני מעצר וחקירה, מסרבת למסור את תגובתה לצד שכנגד, כאשר הצד שכנגד הוא חשוד, עצור או נאשם שאינו מיוצג על-ידי עורך דין.

כתוצאה מכך, אירעו מקרים שבהם סירבה מזכירות בית המשפט לקבל בקשות מטעם בעלי דין, מהסיבה שאלה הוגשו ללא תגובת הצד שכנגד - הוא המשטרה.

בתלונה שהוגשה לנציב התלונות על שופטים, ציין המתלונן כי במשטרה הגיבו לבקשתו בכך ש"המשטרה לא מקבלת הוראות מחשודים, ולא מוסרת תגובות לחשודים אלא לבית המשפט בלבד".

במקרה אחר, קיבלה המזכירות את הבקשה והעלתה אותה לשופטת לימור מרגולין, ואולם גם היא פעלה בנוקשות בהתאם להוראות הנוהל, קבעה כי "יש לצרף את תגובת המשטרה" וסירבה לטפל בבקשה או להעבירה לתגובת המשטרה.

העתק ללבני

בעקבות הגשת התלונה, פנה הנציב גולדברג לנשיאה הדסי-הרמן, ובתגובתה היא ציינה כי "הנוהל מיושם זה שנים רבות בבתי משפט השלום בתל-אביב, ומטרתו לייעל את הדיון המשפטי, להביא בפני השופט את עמדות הצדדים במרוכז ולאפשר לו לתת החלטה לגופו של עניין. הנוהל מנוסח בצורה בהירה, חל על כל הליך פלילי ובמקרים חריגים מאפשר הגשת בקשות ללא תגובה".

הדסי-הרמן הוסיפה כי "אמנם הנוהל מאזכר גופי תביעה וסנגורים, אך הלכה למעשה מיושם על כל מגיש בקשה. הנוהל והפעלתו על-ידי המזכירות נותנים ראויים ונותנים מענה הולם לכל הצדדים, בין אם הם מיוצגים ובין אם לאו".

הנציב קבע כי מבחינה פורמלית, אין בסמכותו לברר את התלונה, ואולם העביר העתק מהחלטתו לשרת המשפטים, ציפי לבני, ולמנהל בתי המשפט, מיכאל שפיצר.

"סבורני כי על שרת המשפטים ומנהל בתי המשפט לתת את הדעת לטענותיו של המתלונן", כתב הנציב. "לא זו בלבד שהנוהל מיושם גם כשמגיש הבקשה אינו מיוצג, בעוד שנאמר בו כי הוראותיו חלות על גופי התביעה ועל סנגורים, אלא שהוא גם אינו מציין את מקור הסמכות להוצאתו. זאת, למרות שהוא אינו נותן רק הוראות מינהליות למזכירות, אלא קובע ראשית לכל סדרי דין, ובגדרם מטיל חובות שאינן מנויות בדין, על מי שמבקש להגיש בקשה בעניינים פליליים לבית המשפט, בכללם חשודים, עצורים ונאשמים".

"נוהל בסמכות"

דוברת בתי המשפט מסרה בשמן של הנשיאות ברלינר והדסי-הרמן כי "הנוהל התקבל לאחר דיון משותף עם הגורמים הרלוונטיים ובהסכמתם. הנוהל כשמו כן הוא - הוראות מעשיות המצויות בתחום סמכותו הטבועה של בית המשפט, שנועדו להסדיר את עבודת המזכירות בנושא זה. הנוהל מותיר פתח נרחב למקרים חריגים. פנייה של אדם שאינו מיוצג יכולה להיחשב כנופלת בקטגוריה זו. בפועל מזכירות בית המשפט נוהגת אכן לפנות בעצמה לקבל תגובה במקרים הולמים".

עו"ד אפרים נוה, יו"ר ועד מחוז תל-אביב של לשכת עורכי הדין, שהייתה שותפה לגיבוש הנוהל המקורי, אומר כי "מטרתו המקורית של הנוהל הייתה ראויה, והיא ייעול וקיצור ההליכים בתחום הפלילי, ואולם תוצאתו היא פגיעה בזכות הגישה לערכאות של חשודים ונאשמים בלתי מיוצגים. לכך אין בידינו להסכים, ויש לשנות את הנוהל בהתאם".

ח"כ לשעבר מרינה סולודקין נפטרה בלטביה - יהי זכרה ברוך

17.03.2013 - ד"ר מרינה סולודקין, שכיהנה יותר מ-16 שנה בכנסת, נמצאה ללא רוח חיים במלון בריגה בלטביה. היא הגיעה לשם לכנס נגד פאשיזם.

מרינה סולודקין לחמה במהלך כהונתה כחברת כנסת נגד האלימות הפאשיסטית של רשויות הרווחה התולשות באכזריות ילדים וקשישים מביתם וסוחרת בהם במוסדות כליאה מופרטים, ציבוריים.

מרינה הקימה שדולה בכנסת נגד הוצאת ילדים מביתם אליה באו הורים והביעו עמדתם להוצאת ילדים בכפייה מביתם.

ראש הממשלה בנימין נתניהו הביע צער עמוק על פטירתה: "מרינה סולודקין היתה נציגת ציבור ערכית שאוזנה היתה תמיד קשבת לבעיות של אזרחי ישראל. בדרכה הצנועה והישרה היא דאגה לרווחת האזרחים ובמיוחד לטפל בבעיותיהם של העולים החדשים. הייתה בה אכפתיות, יסודיות ואנושיות. חיבבתי והערכתי אותה עד מאוד והיא תחסר לכולנו". 


יו"ר קדימה שאול מופז כתב: "הייתה לי הזכות להכיר ולעבוד לצד מרינה סולודקין. הכרתי אישה ישרת דרך, שהקדישה את חייה לעשייה למען הכלל, למען שוויון הזדמנויות וצדק חברתי. מרינה אהבה את מדינת ישראל ופעלה ככל יכולתה להפוך את הארץ הנפלאה הזו למקום טוב יותר, הוגן יותר וצודק יותר. יהי זכרה ברוך".

 יו"ר מפלגת העבודה שלי יחימוביץ' הביעה צער עמוק: "מרינה הייתה אדם מבריק, עם השכלה כלכלית נרחבת, דעתנית, אמיצה וחרוצה. היינו חברות, ולא פעם התייעצתי אתה בעניינים פוליטיים וכלכליים. העצות שלה היו החלטיות ומדויקות. היה לה בראש מחשבון שידע לעבד את כל הפרמטרים להחלטה נכונה: מוסרי, פוליטי, פרגמטי. הובלנו יחד את המאבק בתוכנית ויסקונסין, וחוקקנו יחד חוקים. טיפוס יוצא דופן עם לשון חריפה. היא תיעבה פוליטיקאים מושחתים ומניפולטורים וכינתה אותם בבוז 'שולרים' ע"ש שושלת רוסית של אנשי עסקים מפוקפקים. היא עזרה באופן אישי לאלפי אנשים והייתה פרטנרית נפלאה. קבענו להיפגש בשבוע הבא, ועכשיו בא המוות הלא-צפוי שלה, ואני מאוד עצובה. הציבור בישראל הפסיד פרלמנטרית נהדרת שדלתה פתוחה ואזנה קשובה לכל מצוקה וסבל. יהי זכרה ברוך".

מרינה סולודקין לחמה בגבורה נגד פשעי משרד הרווחה - יהי זכרה ברוך.

להלן מקצת פעילותה הציבורית של מרינה סולודקין:

חה"כ מרינה סולודקין: רשויות הרווחה חוטפות ילדים ממשפחות קשות יום - דצמבר 2012 - ח"כ מרינה סולודקין: רשויות הרווחה חוטפות ילדים ממשפחות נורמטיביות שיחה עם ד"ר מרינה סולודקין שמסכמת את הקדנציה שלה בכנסת ומספרת על משפחות נורמטיביות שפנו ללשכת הרווחה על מנת לקבל סיוע כלכלי ומצאו את עצמם במלחמה מול רשויות הרווחה שחטפו מהן את ילדיהן. לדעתה, זו תופעה המקיפה מאות משפחות נורמטיביות, בעוד משפחות שבהן יש אלימות לא מצליחות לשלוח את הילדים למוסדות סיוע - כי אין מקום. סיפור מזעזע!...

הצעת החוק לפיה עובד סוציאלי שהעיד עדות שקר במהלך עבודתו יימחק מפנקס העובדים הסוציאליים ודינו יהיה עד תשע שנות מאסר - הצעת חוק לבלימת פשעי פקידי הסעד, בתי משפט לנוער, בתי משפט לענייני משפחה, המתדיינים מאחורי דלתיים סגורות מדברים בשפה אחת ודברים אחדים ומרעילים נגד הפרט המשפחה והחברה...

פשעי משרד הרווחה - נאומה של ח"כ מרינה סולודקין בעניין חוק הנוער - נאומה של ח"כ סולודקין בעניין חוק הנוער - - 19/05/2011 לשכת ח"כ: ד"ר מרינה סולודקין - אדוני היושב ראש, - כנסת נכבדה, - הצעת חוק שלי קובעת שאם קיים צורך להוציא ילד מהבית, המקום המועדף ביותר עבורו יהיו קרובי משפחה מדרגה ראשונה, כגון, סבא, סבתא, דוד, דודה ובני זוגם של כל אלה, וכן אח או אחות בגירים ובני זוגם, ובלבד שהם בגירים...

חה"כ מרינה סולודקין כותבת למבקר המדינה על המורשת הבזויה שהותיר אחריו שר הרווחה יצחק בוז'י הרצוג - חה"כ מרינה סולודקין כותבת למבקר המדינה על המורשת הבזויה שהותיר אחריו שר הרווחה יצחק בוז'י הרצוג בעניין תרבות השקר וחוסר המקצועיות של פקידי הסעד והעובדים הסוציאליים. ח"כ סולודקין למבקר המדינה : "שירותי הרווחה מוציאים ילדים ממשפחות נורמטיביות ללא הצדקה"...
חה"כ מרינה סולודקין כותבת לשר הרווחה יצחק בוז'י הרצוג על פשעי משרדו - שר הרווחה יצחק בוז'י הרצוג אינו מגיב נוכח מחדלי משרדו המשחיתים נפשות: אונס ילדה חוסה במעון של אקי"ם בשרון , אינספור פרשיות התעללויות אלימות ואנס קשים בילדים במסגרות הרווחה פנימיות, אומנה: בית טף , בני ארזים , גיל עם , השלושה , כפר נחמן , מסילה , מצפה ים , מקי"ם , צופיה , רננים , שדה בר , שקמה ... ועוד. משרד הרווחה קורע ילדים מביתם ומשפחתם ומפקיר אותם לתעשיית המין , ועוד דוגמאות רבות אחרות...

השדולה של מרינה סולודקין נגד פשעי הרווחה - עבודה חקיקתית; פניות לערכאות הגבוהות ביותר, כגון מבקר המדינה, נשיאת בית המשפט העליון ויועץ משפטי לממשלה - ב-15 ליוני 2010 התקיימה בכנסת הישיבה הרביעית של הלובי הפרלמנטרי "המאבק כנגד הוצאת ילדים ממשפחות ומהורים נורמטיביים". הועלו שאלות קשות באשר למדיניות הוצאת ילדים מביתם ע"י רשויות הרווחה בצווי בית משפט לנוער, וצווי חירום של פקידי סעד - נציג משרד הרווחה מוטי וינטר לא ענה לשאלות לגופן וטען כי "כל המקרים אנחנו לא מכירים אותם, לא מכירים את הנתונים...".

חה"כ מרינה סולודקין - משרד הרווחה פוגע בזכויות הורים וילדים - נובמבר 2009 - חברת הכנסת מרינה סולודקין טוענת כי משרד הרווחה מוציא ילדים מביתם על סמך חוות דעת של עובדים סוציאליים, וועדות שונות. בתי המשפט מקבלים כמעט תמיד את המלצות העובדים הסוציאליים ולמעשה הם חותמת גומי. תהליך זה פוגע בדמוקרטיה וברווחה. משרד הרווחה פוגע בעיקר במשפחות עולים, ישראלים עניים, וחרדים. מדובר במשפחות ללא אלימות. משרד הרווחה מעדיף להשקיע את הכסף בהוצאת הילד מהבית ולא במשפחה ובקהילה. המשפחות העניות אינן מיוצגות כהלכה ע"י עורכי דין שיגנו עליהם מרשויות הרווחה...

משרד הרווחה חוטף ילדים בשם ה"חוק" וה"מקצועיות" - ח"כ מרינה סולודקין - ילדים ממשפחות עולים חדשים מחבר העמים ומאתיופיה מהווים "טרף קל" לאימוץ סגור של רשויות הרווחה. מדובר בילדה בת 6 שסבתה ואמה גידלו אותה. הסבתא פנתה לרשויות הרווחה לקבלת סיוע סוציאלי. רשויות הרווחה שלחו את הילדה לאימוץ סגור, מאז חלפו כ- 4 שנים, סבתה ואמה של הילדה לא ראו או שמעו מהילדה...

אריה אהרון - עובד סוציאלי מנהל מחוז באיגוד העו"ס - סמנכ"ל בלמ"ס מפטר עובדת

נובמבר 2012 - השיטות המזוהמות של אריה אהרון העובד הסוציאלי, מנהל תפעול סוקרים בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפטר עובדת.
אריה אהרון משמש גם באיגוד העובדים הסוציאליים כמנהל מחוז, עוסק בהוצאת ילדים בכפייה מביתם ומשפחתם בדיונים בדלתיים סגורות בבתי משפט לנוער ללא ראיות.
אריה אהרון נוהג בלמ"ס כבשלו ומפטר עובדת בשיחת טלפון לא מזוהה, מבלי לתת הסבר או סיבה, באמצעות מנהלת משאבי אנוש אליסה. אריה אהרון מבזה בהתנהגותו את חוק יסוד חופש העיסוק, חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, נהלי הל"ס התקשי"ר ועוד.
אריה אהרון באמצעות ה"כישורים" הסוציאליים המלוכלכים שרכש כעובד סוציאלי מפטר את העובדת בדרך הפוגענית שיותר שהוא מסוגל.



קישורים:

אריה אהרון - מנהל תפעול יחידת סוקרים בלמ"ס עוסק בהוצאת ילדים בכפייה מביתם למרכזי כליאה של רשויות הרווחה

אוקטובר 2012 - אריה אהרון מנהל אגף תפעול - יחידת הסוקרים בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שולח סוקרים לבתים בישראל לצפות במתרחש בתוך המשפחה לשאול שאלות ולדווח למשרדי הממשלה ולרשויות לרבות רשויות הרווחה.
אריה אהרון משמש גם בתפקיד יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים במחוז ת"א והמרכז ומנהל קמפיינים להוצאת ילדים מביתם למסגרות מופרטות בתואנה כי הילדים בסכון.


למ"ס או חמאס - השאלונים החודרניים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שולחת סוקרים לבתי האזרחים והמחייבים אותם למלא שאלונים עבי כרס על חייהם, ופרטיותם, ולא יעצרו. השאלונים משמשים במלואם את כל משרדי הממשלה: רווחה, פנים, אוצר, רשות המיסים, מוסד לביטוח לאומי, ועוד. לעתים משרד מסוים יכול להזמין שאלון על אדם מסוים...

בתי משפט לענייני משפחה - שופטים מאחורי מסכה שחורה

המאמר  שופטים מאחורי מסכה שחורה , אריאל לוין , news1 , ספטמבר 2012

כל הסקרים מורים כי בשנים האחרונות, מידת האמון לה זוכה מערכת המשפט, ובפרט בית המשפט לענייני משפחה, הולכת ויורדת אצל ציבור הולך וגדל. אולם במקום שבית המשפט יבחן את מעשיו לאור הביקורת המושמעת כלפיו, נראה שדווקא שופטי בית המשפט למשפחה בוחרים להשתמש במשטרה ובעיתונות על-מנת לרדוף את משמיעי הביקורת
  
שעת בוקר מוקדמת. שני אנשים לבושים אזרחית, הולמים באגרופים על דלתה של דירה בבניין ישן. בדירה מתגורר האזרח י.ק., משפטן בהשכלתו, רווק בשנות הארבעים, ללא ילדים ופובליציסט לעת מצוא. י.ק. מבקש מהאנשים להציג צו חיפוש, אבל האנשים בעלי התספורת הצבאית מאיימים לפרוץ את הדלת אם לא יפתח את הדלת. י.ק. פותח בפחד בפניהם את הדלת והאנשים מסתערים פנימה.

הם מחרימים את המחשב שלו, ודורשים ממנו להתלוות אליהם. "יש לכם צו מעצר?", שואל י.ק. בתמימות, תוך שהוא נזכר במה שלמד לפני שנים בפקולטה למשפטים. אבל האנשים, שטוענים שהם שוטרים, מתקשים לכבוש את צחוקם.

י.ק. מנסה להתקשר לעורך הדין שלו. האנשים מנתקים את השיחה בברוטליות ומבטיחים לו שהוא רק צריך לענות על כמה שאלות בתחנת המשטרה הקרובה, מרחק כמה דקות נסיעה, ותוך שעה הוא יהיה חזרה בביתו. "קח איתך כסף למונית", הם מורים לו.

רק אחרי שי.ק. נכנס למכונית נעדרת סימני זיהוי עם האנשים, הוא מגלה שהם לוקחים אותו למתקן חקירה המצוי במרחק של יותר ממאה קילומטרים. בדרך מתחיל להבין י.ק. את פשעו. מספר הטלפון שלו הופיע באתר אינטרנט שפרסם קריקטורה הלועגת לדמות בכירה באחת מרשויות השלטון.

כאן, אצלנו!

הסיפור הזה לא התרחש בדיקטטורה דרום-אמריקנית והאנשים שהתייצבו בביתו של י.ק. לא היו בריוני הסקוריטטה מרומניה של צ'אוצ'סקו. המקום הוא לב ליבה של תל אביב, והאירוע היה לפני פחות משבוע. והפשע של י.ק.? באתר אינטרנט הפתוח לכתיבה על-ידי כל דיכפין, התפרסמה קריקטורה של ביקורת על שופטת חיפאית, אספרנצה אלון שמה, ובאתר הזה, הופיע גם מספר הטלפון של י.ק. מיודענו.

לא הרבה ידוע על השופטת אלון. אתר בתי המשפט מוסר כמה פרטים יבשים: ילידת 1963, בוגרת תיכון ליאו באק בחיפה, שירות צבאי כמ"כ ומ"מית, עורכת דין מאז 1989, מינוי כשופטת ב-2005. קל לבדוק שהיא צפויה להיות שופטת עד שנת 2033. אבל, השופטת אלון אינה מענייננו כאן וגם הקריקטורה, שבינתיים הוסרה מהאתר של י.ק. (המציצנים יוכלו לאתרה עדיין דרך שירות חיפוש התמונות של גוגל), אינה מעניינת.

מה שחשוב הוא הקלות הבלתי נסבלת שבה שופטים עושים שימוש במעמדם כדי לפגוע באזרחים. מעצרו של י.ק. הוא רק אחד מבין גל של מעצרים, הזמנות לחקירות, והטלת אימה על אזרחים שהביקורת שהם מתחו על שופטים לא נשאה חן בעיניהם. מה שכנראה הבעיר את הפתיל של קצין המשטרה שהורה על הההסתערות על י.ק. הייתה ידיעה שהופיעה בעיתון הארץ שבה שופטים התלוננו בעילום שם על "הכפשות", "השמצות" ו"איומים" באינטרנט מצד קהל המתדיינים.

"הכפשות, השמצות ואיומים"

הידיעה אומנם מזכירה את השופטים טובה סיוון, שפרה גליק ואריאל בן-ארי, אבל היא אינה מספרת מי השופט שפנה לעיתונות ותידרך את הכתבים, והיא אינה מספרת מי מביניהם הוא זה שיזם את פתיחת עונת הציד נגד מותחי ביקורת על שופטים.

מאחורי מעטה הפנייה האנונימית לעיתונות, עבירה אתית חמורה בפני עצמה, מרשים לעצמם השופטים האלמוניים לעשות דברים שהם לא היו מעזים לעשות לו היו נדרשים להזדהות בשמם. למשל, השימוש בצירוף המילים "הכפשות, השמצות ואיומים". שהרי דווקא שופטים, יותר מכל אחד אחר, צריכים לדעת את ההבדלים התהומיים שבין "איומים" מצד אחד, ובין "השמצות" ו"הכפשות" מצד שני.

ככה זה בחברה דמוקרטית - מותר למתוח ביקורת על רשויות השלטון, ובכלל זה גם על שופטים. ושופטים יודעים היטב שזה טיבה של ביקורת שמי שסופג אותה, יבחר תמיד להכתיר אותה בכותרת "השמצות והכפשות", בין אם היא מוצדקת, ובין אם היא לא מוצדקת. יש להניח, למשל, שכבוד השופטת אלון אינה שבעת נחת מכך שהחיפוש בגוגל אחרי שמה מניב בראש הרשימה דווקא מאמר ביקורת עליה.

הביקורת מותרת!

השופטים האלמונים יודעים היטב שחופש הדיבור פירושו החופש להשמיע ביקורת, ואפילו ביקורת לא מוצדקת. יש כאלו הקוראים לראש הממשלה שלנו בלשון חברית "ביבי", ויש הקוראים לו "שקרניהו", ויש שסתם קוראים לראש הממשלה ולשר הביטחון "צמד חמד", ולשמעון פרס "חתרן בלתי נלאה"... זה לא מנומס, זה אולי וולגרי, אבל זה לא פשע. לא בישראל, ולא בשום חברה דמוקרטית. ועם כל הכבוד לשופטים האלמוניים, אם מותר לבקר את ראש הממשלה ואת הנשיא, אז מותר לבקר גם שופטים: חיפאים, תל אביביים או מכל מקום אחר.

יש בספר החוקים אומנם עוולות של לשון הרע. אבל המשמעות של לשון הרע בחברה דמוקרטית ידועה היטב לשופטים מחרחרי הציד כנגד המבקרים. כל פסקי הדין של בית המשפט העליון ומערכת המשפט כולה מלמדים שיש לצמצם את תוקפה של "לשון הרע", ולהרחיב את תוקפן של ההגנות שבחוק. וזאת, לא בכדי. שהרי חופש הדיבור הוא נשמת אפה של הדמוקרטיה.

והדמוקרטיה אינה עוצרת מלנשום בכניסה לאולם המשפט, או כששופט מתעטש או מתרגז, או מגלה את שמו בגוגל בנסיבות לא מחמיאות... נכון, זה לא הכי נעים לשופט שיש מי שמנסה להעמיד את פסק דינו לביקורת הציבור. אבל, כפי שכתב נשיא העליון (בדימוס) אהרן ברק, מקור הכוח של בית המשפט הוא האמון שלו הוא זוכה מהציבור, וכאשר האמון הזה נפגע, פירוש הדבר שמערכת המשפט צריכה לבחון את עצמה.

רדיפה משפטית

כל הסקרים מורים כי בשנים האחרונות, מידת האמון לה זוכה מערכת המשפט, ובפרט בית המשפט לענייני משפחה, ממנו יצאו השופטים האלמונים, הולכת ויורדת אצל ציבור הולך וגדל. אולם במקום שבית המשפט יבחן את מעשיו לאור הביקורת המושמעת כלפיו, נראה שדווקא שופטי בית המשפט למשפחה בוחרים להשתמש במשטרה ובעיתונות על-מנת לרדוף את משמיעי הביקורת.

השופטים יודעים היטב שאין כל בסיס חוקי להטרדות ולטרור שמנסה המשטרה להטיל בחסותם. הנחיות היועץ המשפטי קובעות שרק במקרים נדירים שבנדירים, ורק באישור מיוחד, יוגש כתב אישום בעוון ביקורת לא מנומסת על שופט. אבל אין דבר קל מלתפעל את המשטרה, לכרוך יחד איומים ו"השמצות וביקורת" ואף לתפעל את העיתונות כדי להסית נגד מותחי הביקורת!

זוהי התנהגות כוחנית, טוטליטרית ורודנית, אשר באה לנסות לסתום את פיות המבקרים, ובאופן אירוני, התנהגות זאת רק מאמתת את טענות המקטרגים, ומוכיחה כי יש דברים בגו.

אמנם, האזרח י.ק. חזר בסופו של יום מתיש ונורא לביתו. אומנם שופט המעצרים התקשה להסתיר את לעגו למשטרה שביקשה להאריך את מעצרו של י.ק. אבל, מאורעות יום ד', ה-28 באוגוסט שנת 2012, ופועלם של כמה שופטים אלמונים ועברייני אתיקה, הכתימו בכתם של קלון את מערכת המשפט בישראל.

קישורים:

מכתבה של ח"כ יוליה שמאלוב ליועץ משפטי בעקבות אלימות שופטי המשפחה: "האם אדוני, מסוגל לתאר עצמו בוקר אחד מאבד קשר עם ילדיו או נכדיו" - אוגוסט 2012 - מדובר באבא גיא שמיר, אשר ענין ילדיו נדון מאחורי דלתיים סגורות בבית משפט לעניני משפחה בפני השופטת אספרנצה אלון, ללא סדרי דין וללא דיני ראיות. בתאריך 09.8.12 הורתה השופטת אספרנצה אלון לפקידתה קרן פלס, להתקשר מספר פעמים לאבא גיא שמיר, חרף העובדה שבא כוחו מנהל את העניינים מול בית המשפט, ולדבר עימו בענין עתיד ילדיו הנדונים בבית המשפט....

דרכי הרמיה השופט שמואל בוקובסקי - רשלנות שיפוטית קיצונית בדלתיים סגורות - בית משפט לענייני משפחה ראשון לציון - נובמבר 2006 - שופטי בתי משפט לענייני משפחה ובתי משפט לנוער, ופקידי סעד מבזים והורסים חיי אזרחים ומשפחות בבתי משפט מאחורי דלתיים סגורות. הם מגלגלים את האחריות אחד על השני אינם מנמקים תחושותיהם והחלטותיהם ההזויות והם מוגנים נגד תביעות ותלונות...

בית משפט לענייני משפחה בדלתיים סגורות - בין חוסר תובנה מקצועית לרשלנות קיצונית - שופט שמואל בוקובסקי - אוגוסט 2010 - בע"מ 5422/10 השופט דנצינגר - מדובר בערעור לבית משפט עליון של אמא המבקשת לשמש אפוטרופא לבתה החסויה במקום עמותת שפר. הבת החסויה שהתה בהוסטל אולם עקב החמרה במצבה הועברה כפי הנראה למוסד פסיכיאטרי... - ניתן להבחין במספר כשלים בתפקודו של שמואל בוקובסקי: - הליך שיפוטי חפוז ושטחי מסב נזקים לחסויים וקרוביהם...

הקונספירציה של השופטת אספרנצה אלון נגד האבא גיא שמיר - אוגוסט 2012 - מדובר באבא גיא שמיר, אשר ענין ילדיו נדון מאחורי דלתיים סגורות בבית משפט לעניני משפחה בפני השופטת אספרנצה אלון, ללא סדרי דין וללא דיני ראיות. האבא גיא שמיר מיוצג על ידי עורך דין, אשר מנהל את כל ענייניו מול בית המשפט. האבא גיא שמיר חבר בתנועה חברתית "צדק חברתי", אשר הגישה עתירה לבג"ץ בארץ ופניה לאו"ם בארה"ב בעניינים חברתיים..

השופטת אספרנצה אלון רצתה לשפוט עו"ד עובדת שלה לשעבר - בייניש פסלה אותה מחשש ממשי למשוא פנים - יולי 2008 - ע"א 4332/08 - מדובר בתיק הליכי גירושין בו הגישה הגרושה (המשיבה) תביעות רכוש נגד בן זוגה לשעבר. הגרושה עו"ד במקצועה עבדה במשרד עו"ד של השופטת אספרנצה אלון טרם היותה שופטת. הגרוש ביקש כי השופטת תימנע מלשבת בדין לאור ההיכרות בינה לבין המשיבה וטען כי אף מן הטעם של מראית פני הצדק, יש להעביר את הדיון לשופט אחר....

בתי משפח לענייני משפחה - שופטים מאחורי מסכה שחורה

המאמר  שופטים מאחורי מסכה שחורה , אריאל לוין , news1 , ספטמבר 2012

כל הסקרים מורים כי בשנים האחרונות, מידת האמון לה זוכה מערכת המשפט, ובפרט בית המשפט לענייני משפחה, הולכת ויורדת אצל ציבור הולך וגדל. אולם במקום שבית המשפט יבחן את מעשיו לאור הביקורת המושמעת כלפיו, נראה שדווקא שופטי בית המשפט למשפחה בוחרים להשתמש במשטרה ובעיתונות על-מנת לרדוף את משמיעי הביקורת
  
שעת בוקר מוקדמת. שני אנשים לבושים אזרחית, הולמים באגרופים על דלתה של דירה בבניין ישן. בדירה מתגורר האזרח י.ק., משפטן בהשכלתו, רווק בשנות הארבעים, ללא ילדים ופובליציסט לעת מצוא. י.ק. מבקש מהאנשים להציג צו חיפוש, אבל האנשים בעלי התספורת הצבאית מאיימים לפרוץ את הדלת אם לא יפתח את הדלת. י.ק. פותח בפחד בפניהם את הדלת והאנשים מסתערים פנימה.

הם מחרימים את המחשב שלו, ודורשים ממנו להתלוות אליהם. "יש לכם צו מעצר?", שואל י.ק. בתמימות, תוך שהוא נזכר במה שלמד לפני שנים בפקולטה למשפטים. אבל האנשים, שטוענים שהם שוטרים, מתקשים לכבוש את צחוקם.

י.ק. מנסה להתקשר לעורך הדין שלו. האנשים מנתקים את השיחה בברוטליות ומבטיחים לו שהוא רק צריך לענות על כמה שאלות בתחנת המשטרה הקרובה, מרחק כמה דקות נסיעה, ותוך שעה הוא יהיה חזרה בביתו. "קח איתך כסף למונית", הם מורים לו.

רק אחרי שי.ק. נכנס למכונית נעדרת סימני זיהוי עם האנשים, הוא מגלה שהם לוקחים אותו למתקן חקירה המצוי במרחק של יותר ממאה קילומטרים. בדרך מתחיל להבין י.ק. את פשעו. מספר הטלפון שלו הופיע באתר אינטרנט שפרסם קריקטורה הלועגת לדמות בכירה באחת מרשויות השלטון.

כאן, אצלנו!

הסיפור הזה לא התרחש בדיקטטורה דרום-אמריקנית והאנשים שהתייצבו בביתו של י.ק. לא היו בריוני הסקוריטטה מרומניה של צ'אוצ'סקו. המקום הוא לב ליבה של תל אביב, והאירוע היה לפני פחות משבוע. והפשע של י.ק.? באתר אינטרנט הפתוח לכתיבה על-ידי כל דיכפין, התפרסמה קריקטורה של ביקורת על שופטת חיפאית, אספרנצה אלון שמה, ובאתר הזה, הופיע גם מספר הטלפון של י.ק. מיודענו.

לא הרבה ידוע על השופטת אלון. אתר בתי המשפט מוסר כמה פרטים יבשים: ילידת 1963, בוגרת תיכון ליאו באק בחיפה, שירות צבאי כמ"כ ומ"מית, עורכת דין מאז 1989, מינוי כשופטת ב-2005. קל לבדוק שהיא צפויה להיות שופטת עד שנת 2033. אבל, השופטת אלון אינה מענייננו כאן וגם הקריקטורה, שבינתיים הוסרה מהאתר של י.ק. (המציצנים יוכלו לאתרה עדיין דרך שירות חיפוש התמונות של גוגל), אינה מעניינת.

מה שחשוב הוא הקלות הבלתי נסבלת שבה שופטים עושים שימוש במעמדם כדי לפגוע באזרחים. מעצרו של י.ק. הוא רק אחד מבין גל של מעצרים, הזמנות לחקירות, והטלת אימה על אזרחים שהביקורת שהם מתחו על שופטים לא נשאה חן בעיניהם. מה שכנראה הבעיר את הפתיל של קצין המשטרה שהורה על הההסתערות על י.ק. הייתה ידיעה שהופיעה בעיתון הארץ שבה שופטים התלוננו בעילום שם על "הכפשות", "השמצות" ו"איומים" באינטרנט מצד קהל המתדיינים.

"הכפשות, השמצות ואיומים"

הידיעה אומנם מזכירה את השופטים טובה סיוון, שפרה גליק ואריאל בן-ארי, אבל היא אינה מספרת מי השופט שפנה לעיתונות ותידרך את הכתבים, והיא אינה מספרת מי מביניהם הוא זה שיזם את פתיחת עונת הציד נגד מותחי ביקורת על שופטים.

מאחורי מעטה הפנייה האנונימית לעיתונות, עבירה אתית חמורה בפני עצמה, מרשים לעצמם השופטים האלמוניים לעשות דברים שהם לא היו מעזים לעשות לו היו נדרשים להזדהות בשמם. למשל, השימוש בצירוף המילים "הכפשות, השמצות ואיומים". שהרי דווקא שופטים, יותר מכל אחד אחר, צריכים לדעת את ההבדלים התהומיים שבין "איומים" מצד אחד, ובין "השמצות" ו"הכפשות" מצד שני.

ככה זה בחברה דמוקרטית - מותר למתוח ביקורת על רשויות השלטון, ובכלל זה גם על שופטים. ושופטים יודעים היטב שזה טיבה של ביקורת שמי שסופג אותה, יבחר תמיד להכתיר אותה בכותרת "השמצות והכפשות", בין אם היא מוצדקת, ובין אם היא לא מוצדקת. יש להניח, למשל, שכבוד השופטת אלון אינה שבעת נחת מכך שהחיפוש בגוגל אחרי שמה מניב בראש הרשימה דווקא מאמר ביקורת עליה.

הביקורת מותרת!

השופטים האלמונים יודעים היטב שחופש הדיבור פירושו החופש להשמיע ביקורת, ואפילו ביקורת לא מוצדקת. יש כאלו הקוראים לראש הממשלה שלנו בלשון חברית "ביבי", ויש הקוראים לו "שקרניהו", ויש שסתם קוראים לראש הממשלה ולשר הביטחון "צמד חמד", ולשמעון פרס "חתרן בלתי נלאה"... זה לא מנומס, זה אולי וולגרי, אבל זה לא פשע. לא בישראל, ולא בשום חברה דמוקרטית. ועם כל הכבוד לשופטים האלמוניים, אם מותר לבקר את ראש הממשלה ואת הנשיא, אז מותר לבקר גם שופטים: חיפאים, תל אביביים או מכל מקום אחר.

יש בספר החוקים אומנם עוולות של לשון הרע. אבל המשמעות של לשון הרע בחברה דמוקרטית ידועה היטב לשופטים מחרחרי הציד כנגד המבקרים. כל פסקי הדין של בית המשפט העליון ומערכת המשפט כולה מלמדים שיש לצמצם את תוקפה של "לשון הרע", ולהרחיב את תוקפן של ההגנות שבחוק. וזאת, לא בכדי. שהרי חופש הדיבור הוא נשמת אפה של הדמוקרטיה.

והדמוקרטיה אינה עוצרת מלנשום בכניסה לאולם המשפט, או כששופט מתעטש או מתרגז, או מגלה את שמו בגוגל בנסיבות לא מחמיאות... נכון, זה לא הכי נעים לשופט שיש מי שמנסה להעמיד את פסק דינו לביקורת הציבור. אבל, כפי שכתב נשיא העליון (בדימוס) אהרן ברק, מקור הכוח של בית המשפט הוא האמון שלו הוא זוכה מהציבור, וכאשר האמון הזה נפגע, פירוש הדבר שמערכת המשפט צריכה לבחון את עצמה.

רדיפה משפטית

כל הסקרים מורים כי בשנים האחרונות, מידת האמון לה זוכה מערכת המשפט, ובפרט בית המשפט לענייני משפחה, ממנו יצאו השופטים האלמונים, הולכת ויורדת אצל ציבור הולך וגדל. אולם במקום שבית המשפט יבחן את מעשיו לאור הביקורת המושמעת כלפיו, נראה שדווקא שופטי בית המשפט למשפחה בוחרים להשתמש במשטרה ובעיתונות על-מנת לרדוף את משמיעי הביקורת.

השופטים יודעים היטב שאין כל בסיס חוקי להטרדות ולטרור שמנסה המשטרה להטיל בחסותם. הנחיות היועץ המשפטי קובעות שרק במקרים נדירים שבנדירים, ורק באישור מיוחד, יוגש כתב אישום בעוון ביקורת לא מנומסת על שופט. אבל אין דבר קל מלתפעל את המשטרה, לכרוך יחד איומים ו"השמצות וביקורת" ואף לתפעל את העיתונות כדי להסית נגד מותחי הביקורת!

זוהי התנהגות כוחנית, טוטליטרית ורודנית, אשר באה לנסות לסתום את פיות המבקרים, ובאופן אירוני, התנהגות זאת רק מאמתת את טענות המקטרגים, ומוכיחה כי יש דברים בגו.

אמנם, האזרח י.ק. חזר בסופו של יום מתיש ונורא לביתו. אומנם שופט המעצרים התקשה להסתיר את לעגו למשטרה שביקשה להאריך את מעצרו של י.ק. אבל, מאורעות יום ד', ה-28 באוגוסט שנת 2012, ופועלם של כמה שופטים אלמונים ועברייני אתיקה, הכתימו בכתם של קלון את מערכת המשפט בישראל.

קישורים:

• מכתבה של ח"כ יוליה שמאלוב ליועץ משפטי בעקבות אלימות שופטי המשפחה: "האם אדוני, מסוגל לתאר עצמו בוקר אחד מאבד קשר עם ילדיו או נכדיו"  - אוגוסט 2012 - מדובר באבא גיא שמיר, אשר ענין ילדיו נדון מאחורי דלתיים סגורות בבית משפט לעניני משפחה בפני השופטת אספרנצה אלון, ללא סדרי דין וללא דיני ראיות. בתאריך 09.8.12 הורתה השופטת אספרנצה אלון לפקידתה קרן פלס, להתקשר מספר פעמים לאבא גיא שמיר, חרף העובדה שבא כוחו מנהל את העניינים מול בית המשפט, ולדבר עימו בענין עתיד ילדיו הנדונים בבית המשפט....

• דרכי הרמיה השופט שמואל בוקובסקי - רשלנות שיפוטית קיצונית בדלתיים סגורות - בית משפט לענייני משפחה ראשון לציון - נובמבר 2006 - שופטי בתי משפט לענייני משפחה ובתי משפט לנוער, ופקידי סעד מבזים והורסים חיי אזרחים ומשפחות בבתי משפט מאחורי דלתיים סגורות. הם מגלגלים את האחריות אחד על השני אינם מנמקים תחושותיהם והחלטותיהם ההזויות והם מוגנים נגד תביעות ותלונות...

• בית משפט לענייני משפחה בדלתיים סגורות - בין חוסר תובנה מקצועית לרשלנות קיצונית - שופט שמואל בוקובסקי - אוגוסט 2010 - בע"מ 5422/10 השופט דנצינגר - מדובר בערעור לבית משפט עליון של אמא המבקשת לשמש אפוטרופא לבתה החסויה במקום עמותת שפר. הבת החסויה שהתה בהוסטל אולם עקב החמרה במצבה הועברה כפי הנראה למוסד פסיכיאטרי... - ניתן להבחין במספר כשלים בתפקודו של שמואל בוקובסקי: - הליך שיפוטי חפוז ושטחי מסב נזקים לחסויים וקרוביהם...

   הקונספירציה של השופטת אספרנצה אלון נגד האבא גיא שמיר - אוגוסט 2012 - מדובר באבא גיא שמיר, אשר ענין ילדיו נדון מאחורי דלתיים סגורות בבית משפט לעניני משפחה בפני השופטת אספרנצה אלון, ללא סדרי דין וללא דיני ראיות. האבא גיא שמיר מיוצג על ידי עורך דין, אשר מנהל את כל ענייניו מול בית המשפט. האבא גיא שמיר חבר בתנועה חברתית "צדק חברתי", אשר הגישה עתירה לבג"ץ בארץ ופניה לאו"ם בארה"ב בעניינים חברתיים..
  
  בית משפט לענייני משפחה: אסף זגורי , שמואל בוקובסקי , אריאל בן ארי , נפתלי שילה , יהודית שטופמן , אספרנצה אלון
  בית משפט לנוער: עדנה בן לוי , אורי בן דור , גלית מור ויגוצקי , יובל שדמי , רות בן חנוך , אריה נאמן , אריה שיינפלד ,
  
  השופטת אספרנצה אלון רצתה לשפוט עו"ד עובדת שלה לשעבר - בייניש פסלה אותה מחשש ממשי למשוא פנים - יולי 2008 - ע"א 4332/08 -  מדובר בתיק הליכי גירושין בו הגישה הגרושה (המשיבה) תביעות רכוש נגד בן זוגה לשעבר. הגרושה עו"ד במקצועה עבדה במשרד עו"ד של השופטת אספרנצה אלון טרם היותה שופטת. הגרוש ביקש כי השופטת תימנע מלשבת בדין לאור ההיכרות בינה לבין המשיבה וטען כי אף מן הטעם של מראית פני הצדק, יש להעביר את הדיון לשופט אחר.... 

עתירה לבג"צ למינוי נציגי ציבור במועצת העובדים הסוציאליים

יוני 2012 - מדובר בעתירה לבג"צ 5001/12 לתת צו על תנאי נגד שר הרווחה שיבוא וייתן טעם מדוע איננו ממנה שני נציגי אוכלוסיה נזקקת למועצה לעבודה סוציאלית בהתאם לסע' 51 (14) לחוק העובדים הסוציאלית, וכן יבוא ויסביר מה עושה המועצה, מדוע ישיבותיה אינן פתוחות בציבור, מדוע הפרוטוקולים אינם מפורסמים בציבור ומה השפעתה של המועצה על גיבוש מדיניות הרווחה. להלן עיקרי הנושאים בהועלו בעתירה.

מדיניות משרד הרווחה -  פטרנליסטית, השתקת הציבור וכפיית דיסציפלינות אליטיסטיות על הציבור

משרד הרווחה מתעלם מהאינטרס הציבורי ואינו ממנה נציגי הציבור במועצת העו"ס כנדרש ע"פ החוק. העתירה מאשימה את הפקידות הראשית במשרד הרווחה שאיננה מעוניינת שלנציגי האוכלוסייה הנזקקת תהיה גישה לחומרים ולעיצוב המדיניות של הדרך בה משרד הרווחה "מטפל" באוכלוסייה, וזו מדיניות מכוונת של פטרנליזם, השתקת הציבור וכפיית דיסציפלינות אליטיסטיות על הציבור.

העתירה מצטטת את דברי הרמיה של שר הרווחה משה כחלון בתשובתו לשאילתא בכנסת מדוע לא מינה נציגי ציבור למועצה לעובדים סוציאליים, ומאשימה את שר הרווחה כי לא עשה שום פעולהלאיוש 2 המקומות הפנויים במועצה, לא פנה אל האוכלוסייה הנזקקת שתציע מעצמה את נציגיה האותנטיים.
בעתירה נכתב כי כוונת המחוקק הייתה שנציגי האוכלוסייה הנזקקת יהיו נציגים אותנטיים שהאוכלוסייה הנזקקת בעצמה בוחרת, ולא שמשרד הרווחה, בשיטות פטרנליסטיות, מיושנות, יחליט מי נציג מתאים (קרי:  אותנטי)  של "אוכלוסייה נזקקת" ומי איננו מתאים. למשה כחלון כל הסבר מניח הדעת כיצד מונה מועמד "מתאים" דווקא מאוכלוסיית הלהט"ב (הומואים לסביות), וספק אם אוכלוסיית הלהט"ב אכן בעצמה מצאה שהמועמד מתאים), ולא מונו נציג לאוכלוסיית הגברים ונציגה לאוכלוסיית הנשים.

משרד הרווחה סוחר בילדים באמצעות פקידות מושחתת מטפלים ומאבחנים ומסגרות חוץ ביתיות מופרטות

משרד הרווחה פועל לצמצום מעגל הניזקקים, אלא להיפך. מפרסומי משרד הרווחה, ומהופעות של נציגיו בציבור, נראה כי משרד הרווחה שואף להרחיב את מעגל הנזקקים, להתערב יותר ויותר בפרטיותם וחירותם של האזרחים, להכפיף יותר ויותר אבות לטיפולים תראפים, מבחני מסוגלות הורית (גם לנשים שפקידות הסעד מבקשות להוציא את ילדיהן להשמה חוץ ביתית), צמצום הסדרי ראייה לשעה בשבוע במרכז קשר, הספקת עבודה למאות או אלפי הסטודנטים לעבודה סוציאלית, הספקת עבודה למאבחנים, פסיכיאטרים, מכוני אבחון, פקידות סעד, ומפעילי פנימיות.     

סוף דבר

משרד הרווחה מנצל את המוחלשים בחברה לעשיית כסף לטובת עו"סים, מסגרות מופרטות, כנסי התרמה עתירים כסף, מאבחנים ומטפלים שונים ומשונים, ועוד "אנשי שלומיו" בדרך של קביעת מדיניות במועצה לעובדים סוציאליים, בדיונים סגורים בניגוד לחוק ולכללים ללא נציגי הציבור. שר הרווחה משה כחלון הוא הנהנה המרכזי מהמדיניות מכוונת של רמיה, פטרנליזם, השתקת הציבור וכפיית דיסציפלינות אליטיסטיות על הציבור. משה כחלון זורה חול בעיני הציבור ונבחריו כל פעם שנשאל על המדיניות הפושעת.

קישורים:

• עו"ד רונית וינגרטן - בקשה חוזרת עילגת ומזלזלת לפטור רשויות הרווחה מטיפול בענייני הסדרי ראיה  - יוני 2012 - מדובר בבקשה חוזרת של עו"ד רונית וינגרטן מלשכה משפטית משרד הרווחה לפטור רשויות הרווחה מטיפול בהסדרי ראיה בין האמא ל' לילדיה אשר הרווחה מונעת ממנה מזה 4 שנים לראותם ומעלילה נגדה עלילות ובדיות. בקשתה הראשונה של רונית וינגרטן לנער את רשויות הרווחה מטיפול בענייני הסדרי ראיה הדיף ריח מזוהם של שנאה, שיקולים זרים, להטלת מכשולים ביורוקרטיים ותו לא. השופטת יהודית שטופמן דחתה על הסף את בקשתה של עו"ד רונית וינגרטן... 
• שקרים ומניפולציות לסחר בילדים - עובדת סוציאלית אתי דור דוברוביניסקי לשכת הרווחה רמת גן - מאי 2012 - פקידי סעד לחוק הנוער מקבלים מבתי משפט ע"פ נורמה סמכויות סטטוטוריות לחרוץ גורלות ילדים ומשפחות, ואשר לא ניתן לערער על התנהגותם והחלטותיהם. ערכאות הערעור מצטטות מוצא פיהם של פקידי הסעד כ"תורה מסיני". נורמה זאת מהווה לרשויות הרווחה קרקע פוריה לסחור בילדים כרצונן במסגרות מופרטות וטיפוליות שונות ומשונות באין מפריע, על גבם ועתידם של ילדים ומשפחותיהם, כפי שנעשה בספרד הפאשיסטית בימי הרודן פרנסיסקו פרנקו...

• בתיה ארטמן - יועמ"ש משרד הרווחה: שקרים ודמגוגיה על עבודת פקידי סעד לסדרי דין - נובמבר 2008 - בדו"ח ועדת סלונים נבו לבדיקת עבודתן של פקידות הסעד לסדרי דין מפורטים ליקויים מהותיים בעבודת פקידות הסעד: ניגוד עניינים, כתיבת עובדות בתסקיר ללא וידוא או ניסיון הפרכה, אי הבחנה בין עובדות לדעות, אי מתן אפשרות ללקוח אפשרות להתייחס לתסקיר טרם מסירתו לבית המשפט, אימוץ מלא של התסקיר על המלצותיו ע"י בתי המשפט (חותמת גומי), העדר מעקב, פיקוח ובקרה, אי קיום נהלים ועוד... חרף זאת בתי המשפט לענייני משפחה רואים בתסקיר סוף פסוק. לפי שיטת העבודה של פקידי הסעד לסדרי דין ובתי משפט לענייני משפחה ונוער מהדו"ח יוצא כי ההטיה, עיוות הצדק, ועגמת הנפש הם בלתי נמנעים...
• מחדלי הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה - מדיניות מופקרת הסדרי ראיה ומרכז קשר לילדי הורים גרושים - מרץ 2011 - הזכות לחיי משפחה אינה מכובדת ע"י בתי משפט לענייני משפחה ועובדות סוציאליות הממונות כפקידות סעד לסדרי דין כמעט באורח קבע בכל סכסוך נורמטיבי. הרשויות מתעמרות בבעלי הדין, משפילות אותם, אוספות רסיסי לשון הרע, מעלות אותם על הכתב, מנתקות ללא רחמים הורים מילדיהם, עיכובים יזומים בכתיבת תסקירים, אי התייצבות פקידי סעד בבתי משפט, לשון הרע, כפיית טיפולים פסיכותרפיים בעשרות אלפי שקלים תוך איום שאי שיתוף פעולה תוביל לניתוק ההורה מילדיו. העובדות הסוציאליות ובתי משפט לענייני משפחה ונוער טוענים שהם עושים "מלאכת קודש", ואולם הצטברו עדויות מצמררות על ניתוק הורים מילדיהם למשך שנים, פגיעה נפשית ופיזית בלתי הפיכה בפרט ובמשפחה...
• רשויות הרווחה רצחו את רעות איש שלום - רעות איש שלום היא דלית בספרה של מילי מאסס "בשם טובת טובת הילד", הובלה באכזריות להרצחה ע"י פקידי סעד, ושופטים לענייני משפחה ונוער. השיטות הרצחניות של רשויות הרווחה בחטיפת ילדים טרם היוולדם...

חטיפת ילדים בארגנטינה - מראה לפשעי משרד הרווחה

מרץ 2011 - חוטפי ילדים רוצחים מתקופת הדיקטטורה הצבאית בארגנטינה יועמדו לדין. הוצאת ילדים מביתם בכפייה ע"י רשויות הרווחה מזכירות משטרים אפלים. ההליך מנוהל ע"י עובדים סוציאליים מרשויות הרווחה, פקידי סעד, הפועלים ללא סדרי דין, או דיני ראיות. ההליך השיפוטי מתנהל בדלתיים סגורות, ובתי המשפט לענייני משפחה ונוער מעניקים לפקידי הסעד סמכויות סטטוטוריות שלא ניתן לערער עליהם. פקידי הסעד מרעילים מפיהם נגד ההורים ומבצעים בהם רצח אופי כדי לתת לגיטימציה לחטיפת ילדיהם. מדובר באלפי ילדים המוצאים בכפייה מבתיהם מידי שנה. הילדים מועברים למסגרות מופרטות, אומנה, פנימיות, ללא פיקוח, עוברים אונם, התעללות ואין מושיע.

קישורים:

• "יתומי הרווחה" - מרב בטיטו - ידיעות אחרונות, פברואר 2008 - אף לא סימן אחד היה שם כדי להזהיר מפני ידו הארוכה של המנגנון היעיל מדי של אנשי הרווחה. יום אחד היא הייתה אימא לחמישה ילדים כזו שמשלחת בבוקר ארבעה ילדים עם הסנדביצ'ים ונשארת עם תינוק. כזו המתנדבת לעזור למחנכת לפני מסיבת כיתה שמפרידה בין ניצים, שמחבקת אחד בכל יד, ויום למחרת כבר הייתה אימא שנחרדת לגלות כי שלושת ילדיה עברו בבית ספרם חקירה על ידי "אישה מבוגרת ששאלה אותנו כל מיני דברים", כפי שסיפרה לה בתה תלמידת כיתה א'...

• סיפור משפחת חביבי - שיטות הפעולה המעוותות של פקידי רווחה - רדיפות, עלילות, התעמרות... - משרד הרווחה מוציא מידי שנה כ-10,000 ילדים מביתם מסיבות אלו ואחרות. לפקידי הסעד ברשויות המקומיות אין זמן, לסייע למשפחה. משיקולים זרים אלו ואחרים פקידי הסעד מפרקים את המשפחה, צובעים את המשפחה בעלילות, ומפעילים מכבש לחצים באמצעות צווים שיפוטיים, רדיפות, ומעצרים. הילדים נלקחים לאחריות משרד הרווחה שם הם עוברים השפלות, התעללויות, סמים פסיכיאטריים ועוד - להלן סיפורם של משפחת חביבי שפקידי הסעד ברשויות השונות "טיפלו" בהם...
• הונאות משרד הרווחה: הוצאת ילדים מהבית על מנת למלא מכסות במוסדות, כדי שלא להפסיד תקציבים. , רוני אלוני סדובניק , נובמבר 2009 ,..
• שקרים ומניפולציות לסחר בילדים - עובדת סוציאלית אתי דור דוברוביניסקי לשכת הרווחה רמת גן - מאי 2012 - פקידי סעד לחוק הנוער מקבלים מבתי משפט ע"פ נורמה סמכויות סטטוטוריות לחרוץ גורלות ילדים ומשפחות, ואשר לא ניתן לערער על התנהגותם והחלטותיהם. ערכאות הערעור מצטטות מוצא פיהם של פקידי הסעד כ"תורה מסיני". נורמה זאת מהווה לרשויות הרווחה קרקע פוריה לסחור בילדים כרצונן במסגרות מופרטות וטיפוליות שונות ומשונות באין מפריע, על גבם ועתידם של ילדים ומשפחותיהם, כפי שנעשה בספרד הפאשיסטית בימי הרודן פרנסיסקו פרנקו...

איציק פרי - יו"ר איגוד העו"ס - עדות עילגת ומזלזלת בבית משפט

איציק פרי - עדות עילגת ומזלזלת

30 אפריל 2012 - איציק פרי יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים הופיע להעיד בבית משפט שלום בתביעה ת"א 24514-10-09 שהוא מנהל כיו"ר האיגוד נגד נפגעים מרשויות הרווחה משום שלטענתו העובדים הסוציאליים חשים פגועים מהביקורת המופנת אליהם.

איציק פרי הציג בעדות עילגת ומזלזלת לבית משפט ולאזרח את הצד המכוער של המאפיינים הפאשיסטיים המובהקים בהם לוקים רשויות הרווחה: משקרים בבתי משפט, עובדים בצורה פרועה ללא ביקורת אך מקבלים גיבוי מלא מהממונים, אינם טורחים להציג עצמם בפני האזרח, חוסר מקצועיות, טיוח, מוסר כפול, נפוטיזם ועוד...

פקידת סעד אתי דור - שיקרה לבית משפט

טיוח, ביזוי אתיקת עו"סים - איציק פרי מטייח שקרים בבית משפט של פקידת סעד לחוק הנוער אתי דור, מבזה אתיקת עובדים סוציאליים ומפקיר אזרחי מדינה לידיהם של פקידות הסעד (ראה פרוטוקול תמונות 1,2)
איציק פרי בהיותו יו"ר איגוד העו"ס גם ממונה על ועדת אתיקה. כשנשאל פרי ע"י עו"ד רז משגב מדוע לא ציין בתצהירו כי פקידת סעד לחוק הנוער אתי דור שיקרה בבקשתה בעבר לצו הגנה ומדוע לא עשה מאומה בנדון, ענה כי זהו תפקידו של בית משפט. איציק פרי לא רק התרשל בתפקידו כאחראי עליון על ועדת אתיקה של העו"ס, אלא גם מפקיר את אזרחי המדינה לידיהם של פקידי הסעד היכולים לעשות ככל העולה על רוחם בסמכויותיהם הסטטוטוריות הניתנות להם כנורמה מבתי משפט לענייני משפחה ונוער. אין פלא מדוע נתגלה פקיד סעד יוסי דיאמנט פדופיל אשר במשך 30 שנה עשה ככל העולה על רוחו בילדים ללא פיקוח או בקרה. פרט זה לגבי אמינות פקידת הסעד אתי דור היה משמעותי בשל העובדה שהיא תובעת ועדה במשפט. איציק פרי ניסה לזרות חול בעיני בית המשפט ולהסתיר חוסר אמינותה של פקידת הסעד אתי דור.
איציק פרי בהתנהגותו השקרית והמטייחת מראה ניגוד עניינים ושיקולים זרים מהיותו יו"ר איגוד העו"ס ודואג לאינטרסים של העו"ס תוך דריסה ברגל גסה אינטרסים מערכתיים של הפרט המשפחה והחברה.

ביזוי צו בית משפט, חוסר בושה - איציק פרי הפר צו חיסיון של בית משפט ופגע בפרטיות האמא ל' כדי לקדם אינטרסים של עובדים סוציאלים בתביעתו נגד האמא ל' (תמונה 2)
איציק פרי נשאל האם פנה לבית המשפט לקבל אישור להשתמש במסמך מדיון בדלתיים סגורות ענה פרי תשובה מזלזלת כי "לא זכר" שהדיון היה סגור, וזה לגיטימי לעשות כך בתירוצים שונים שהציג לתפיסתו.
איציק פרי ביזה צו בית משפט ואינו מתבייש או מביע חרטה על מעשיו אלא עונה כי "לא זכר" וזה לגיטימי בעיניו לעשות כן כאשר הוא מוצא לכך סיבה ראויה להבנתו.

זלזול - איציק פרי מופיע לדיון בבית משפט כעד, כעו"ס, כראש ארגון עו"ס ואין בידו ראיה או תעודה המעידה על מקצועו, תפקידו (ראה תמונה 3)

איציק פרי לא רק שאינו מכבד את אזרחי מדינת ישראל בכך שמטייח מחדלי העו"סים בהיותו אחראי ועדת אתיקה, אלא גם אינו מכבד כללים אלמנטרים בבית משפט כגון הזדהות ראויה במשרה, במקצוע...

 חוסר מקצועיות, שטחיות - איציק פרי אינו יודע נתונים בסיסיים בלב ליבה של העבודה הסוציאלית (ראה תמונה 4)
איציק פרי נשאל על כמות הילדים המוצאים מביתם ע"י עובדים סוציאליים ונשלחים לפנימיות, ולא ידע להשיב.
כיו"ר ארגון העו"ס המייחצן הוצאת ילדים מביתם וכאחרי על אתיקת עו"ס, מן הראוי כי איציק פרי ידע ידע מינימלי כגון כמה ילדים מוצאים מביתם, וכמה לפנימיות אלו תופעות חברתיות קשות ביותר שכל עובד סוציאלי איכותי אמור להתמודד עימן, מתברר כי לפרי אין שום ידע בנושאים אלו.

סוף דבר
התנהגותו של איציק פרי בבית המשפט נגד נפגעי הרווחה הנה תוצר של המדיניות הפאשיסטית בה נוקטים רשויות הרווחה להוצאת ילדים מהבית כדי לקדם תעשיית הסחר בילדים. העובדים הסוציאליים מאוד קנאים ואלימים ואינם בוחלים בשום אמצעים נגד המבקרים אותם, החל מעלילות מעולם הפסיכיאטריה, ביורוקרטיה ותביעות בבתי משפט.

תמונות מסמכים מפרוטוקול עדותו של איציק פרי בבית משפט

תמונה 1 - איציק פרי טייח שקרי פקידת סעד אתי דור בבקשה לבית משפט

תמונה 2 - איציק פרי הפר צו חיסיון של בית משפט

תמונה 3 - איציק פרי תובע ומעיד בבית משפט ללא ראיה על מקצועות , תפקידו

תמונה 4 - חוסר מקצועיות - לאיציק פרי אין ידע על כמויות הוצאת ילדים מהבית על ידי עובדים סוציאליים

קישורים:

• בשם "עבודת הקודש": פקיד סעד פדופיל יוסף דיאמנט בעל סמכויות סטטוטוריות מבתי משפט לנוער הורשע במעשים מגונים בנער בטיפולו  - אפריל 2012 - רשויות הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה ונוער מעניקים במכויות סטטוטוריות לפקידי סעד על אזרחים וילדים בטיפולם. פקיד הסעד יוסף דיאמנט שקיבל סמכות על מבית משפט לנוער בדלתיים סגורות לטפל ולהשגיח על ילד הורשע בביצוע מעשים מגונים...
• ד"ר יוסי זיידר, מומחה לעבודה סוציאלית, הורשע במעשים מגונים בארבעה גברים - מרץ 2005 - העובד הסוציאלי המומחה ד"ר יוסף זיידר, שהינחה בעבר את תוכנית הייעוץ "קשר משפחתי", הורשע בביצוע מעשים מגונים במטופליו ובמעשים מגונים בנסיבות אונס. גזר הדין - שנתיים בכלא. ד"ר זיידר, מומחה לעבודה סוציאלית, הורשע במעשים מגונים בארבעה גברים. השופטים הקלו בעונשו בשל העובדה שמשפטו נמשך כחמש שנים. לאחר ששקלו את הנסיבות ואת "הרס עולמו", החליטו לגזור עליו שנתיים וחצי מאסר בפועל, שנתיים וחצי מאסר על תנאי ו-50 אלף שקל פיצוי כספי לאחד המתלוננים בפרשה...
• מדיניות משרד הרווחה - גרועה ומסוכנת מכת האיתקה - מאי 2010 - בימים אלו נחשפה כת האיתקה שדגלה בהוצאת ילדים ממערכת החינוך לטובת החינוך הנוקשה. מנהיג הכת שי אברמוב נעצר בחשד כי התעלל במורה - האם המתעללת בנתניה ובשני ילדיה כחלק משיטת החינוך של הכת...
• פרשת גדי הררי - המיתוס, ניפוצו, מערכת הרווחה, ובתי משפט לענייני משפחה ונוער - שבע שנים, עשרות עדים, פרקליטות, משטרה, שופטים, פקידי רווחה, ועורכי דין, נדרשו לנפץ את המיתוס שבנו לעצמם מכובדי רווחה ושופטי משפט לנוער על עובד סוציאלי מנהל מעון לחוסים חסרי ישע, גדי הררי, זוכה פרס ראש הממשלה 'מגן הילד' - באפריל 2009 הורשע הררי בהתעללות ותקיפה בחוסים חסרי ישע...

דרכי רמיה השופט שמואל בוקובסקי - רשלנות שיפוטית קיצונית בדלתיים סגורות - בית משפט לענייני משפחה ראשון לציון

נובמבר 2006 - שופטי בתי משפט לענייני משפחה ובתי משפט לנוער, ופקידי סעד מבזים והורסים חיי אזרחים ומשפחות בבתי משפט מאחורי דלתיים סגורות. הם מגלגלים את האחריות אחד על השני אינם מנמקים תחושותיהם והחלטותיהם ההזויות והם מוגנים נגד תביעות ותלונות.

דוגמא מובהקת לכך היא התנהגותו הרשלנית באופן קיצוני (במקרה הטוב) של שמואל בוקובסקי - שופט בית משפט לענייני משפחה בראשון לציון. בוקובסקי שימש שנים רבות בייעוץ משפטי משרד הרווחה וכן כשופט לענייני משפחה. החלטתו במינוי אפוטרופוס לאישה מינואר 2007 מראה חוסר מקצועיות, רשלנות, הוזלת חיי אדם, ובעלת מאפיינים פאשיסטיים ברורים. הקלות הבלתי נסבלת שבה נעשה ההליך השיפוטי מעלה תהיות לגבי הנזקים בהחלטות אחרות שמתקבלות בבתי משפט אלו, לרבות השופט שמואל בוקובסקי.

מדובר בהחלטה שניה (ראה תמונת החלטה מצורפת להלן) על מינוי אפוטרופוסים לאישה כאשר הראשונה הזמנית כבר נתקבלה ללא נוכחותה או ידיעתה, במפתיע והביאה הרס וחורבן חייה.

מאפיינים פאשיסטיים מובהקים בהחלטתו הבזויה של שמואל בוקובסקי:

מינוי אפוטרופוס לאישה כבת 60 בגוף וברכוש באופן פתאומי מבלי שראה אותה - חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות סעיף 36 קובע: "לפני מינוי האפוטרופוס ישמע בית המשפט את דעת החסוי אם הוא מסוגל להבין בדבר וניתן לברר דעתו". בוקובסקי לא נהג כך. בוקובסקי הוציא צו השולל את חירותה ורכושה של האישה וממנה לה אפוטרופוס בגוף וברכוש. כתוצאה מהצו של בוקובסקי חייה של האשה נהרסו, תוך חודש הפכה להיות שבר כלי, ירדה במשקל 10 ק"ג תוך חודש עיניה בלטו והיו מפוחדות.

מינוי אפוטרופוס לאישה בגוף וברכוש באופן פתאומי על סמך חוות דעת פסיכיאטרית של פסיכיאטר איתן חבר מטעם האפוטרופסים מבלי שבדק אותה - אוסף של הבלים ודברי בלע הרעיל הפסיכיאטר מומחה לפסיכוגריאטריה ד"ר איתן חבר על נבדקת שהובאה ע"י בעלה שהופנה ע"י לשכת הרווחה בבת ים. הפסיכיאטר איתן חבר לא בדק את האישה אך עיכס בתעודת רופא ותייג אותה בבדיות ועלילות, וקבע דיאגנוזה וטיפול אשר הרעו את מצבה והרסו את חייה. חוות דעת רוויית תיוגים כאילו הנבדקת נחותה מבע"ח של הפסיכיאטר איתן חבר התרו את דמה של האישה, בוקובסקי התייחס אל חוות הדעת של הפסיכיאטר שנשכר ע"י האפוטרופסים כ"תורה מסיני" והעביר לידיהם של גופה ורכושה של האישה.


חיסיון, דלתיים סגורות - בוקובסקי לא פרסם החלטתו, כמו כן לא ניתן למצוא במאגרי פסקי דין החלטות מעין אלו. העדר הפומביות תוך שמירת פרטיות בעלי דין בנושאים כה רגישים מהווה קרקע פוריה לשחיתות עושק וגזל.

חיפזון שטני ליצירת עובדות בשטח מעל ראשי בעלי דין שלא על דעתו של בוקובסקי - שמואל בוקובסקי הזמין תסקיר של פקידת הסעד מלשכת הרווחה בת ים לאחר מינוי האפוטרופוסים בצו פתאומי. כתוצאה מפתאומיות שינוי מצבה הסוציאלי של האישה השתנה תוך לילה אורח חייה של החסויה, מצבה הפיסי והנפשי התדרדר במהירות, ותוך כחודשיים הפכה להיות שבר כלי, ולא יצאה ממצב זה, אלא מצבה מידרדר מיום ליום.

החלטה לא מנומקת, ללא התייחסות לצד שכנגד (צילום מסמך להלן) - החלטתו של בוקובסקי לקונית חרף העובדה שמדובר בענייני נפשות. בוקובסקי לא התייחס לעובדות וראיות שהציג בנה של האישה, בוקובסקי גם קבע לו הסדרי ראיה לראות את אימו ללא נימוק או בקשה בכתב להסדרים.

שמואל בוקובסקי שימש חותמת גומי של פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועו"ס נעמי הלימי - בוקובסקי פתח החלטתו ב"משפט חותמת הגומי" הידוע: "לאחר ששמעתי את כל הצדדים ועיינתי בכל החומר שהונח בפני לרבות בתסקיר פקה"ס מיום 9/11/06 אני מאמץ את ההמלצות בתסקיר". בוקובסקי כאמור שימש חותמת גומי של פקידת הסעד תוך אטימות לראיות שהוצגו בפניו. יצוין כי התסקיר נכתב ברשלנות ללא ניסיון לאמת או להפריך טענות שקריות שנכתבו בו ע"י פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועו"ס נעמי הלימי.


משימת "שמרטף" מזיקה וחסרת תועלת ביוזמת שמואל בוקובסקי - בוקובסקי הטיל בהחלטתו (לאחר קבלת התסקיר) את משימת השמרטף על פקידת הסעד שירה שביט אורגד, להכריע בכל מחלוקת בין בעלי הדין בעניין הסדרי הראייה. משימת שמרטף זאת הוסיפה סכסוכים נוספים, ותכתובת שיקרית של פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועו"ס נעמי הלימי לבית המשפט.

קביעת הגבלות קשות ומזיקות, הסדרי ראיה לאישה ובנה בענייני נפשות בשרירות לב בניגוד לחוק ולכללים - בוקובסקי קבע הסדר ראיה נוקשה של האישה ובנה להיפגש בביתה בלבד לשעות קבועות וקצובות ע"פ המלצת פקידת הסעד שירה שביט אורגד ונעמי הלימי, ללא בקשה בכתב, מאומתת בתצהיר ע"י מי מבעלי הדין, וללא שום תיאום מראש עם הבן או האישה.

סוף דבר
התנהגותו השיפוטית בהליך מינוי האפוטרופסות לאישה הוזילו את חייה וגרמו לה נזקים נפשיים ופיסיים קשים ובלתי הפיכים. תוך חודש לאחר המינוי המופקר האישה ירדה כ- 10 ק"ג ממשקלה, איבדה יכולות דיבור ויכולות קוגנטיביות נוספות, הולעטה בסמים פסיכיאטריים. ההליך השיפוטי בראשותו של בוקובסקי בדלתיים סגורות הנו בעל מאפיינים פאשיסטיים ונעשה בשרירות לב, מהווה קרקע פוריה לשחיתות עושק וגזל, מה שמעלה תהיות לגבי תפקודו של בוקובסקי כשופט וכיועץ משפטי במשרד הרווחה.

שמואל בוקובסקי - החלטת "חותמת גומי" למינוי אפוטרופוס - גזר הרס וחורבן על אישה כבת 60

פקידת סעד שירה שביט אורגד בהתקף אמוק צורחת "אני בכלל לא בעסק" ומשליכה האחריות על שמואל בוקובסקי

קישורים:

• דו"ח סלונים נבו: ליקויים מהותיים בהתנהלות פקידי סעד לסדרי דין ובתי משפט לענייני משפחה  - מאי 2009 - דובר משרד הרווחה פרסם הודעה לתקשורת על דו"ח ועדת סלונים נבו לבדיקת דרכי עבודתן של פקידות סעד לסדרי דין. מדובר בועדה שהוקמה לפני שלש שנים לבדוק תפקודן של פקידות הסעד לסדרי דין. הרקע למינוי הוועדה היו טענות של גורמים שונים בכל הנוגע לעבודתן של פקידות הסעד, העוסקות בגורלה של משפחה וענייני נפשות. כידוע פקידת סעד ראשית לסדרי דין היא רונית צור...
• דו"ח ורד סלונים-נבו – מינוי אומבודסמן חיצוני לטיפול בתלונות הציבור על פקידות הסעד
• תסקיר פקידת סעד - תביעה על לשון הרע ופגיעה בפרטיות
• פקידת סעד סדרי דין - עבודה סוציאלית או פקידת בית משפט
• תסקיר סעד - חוות דעת אובייקטיבית או מסמך שיווקי תעמולתי.
• "ועדת החלטה" ופקיד הסעד - שיקולים זרים וניגוד עניינים להוצאת הילד מהבית
• בתי משפט לענייני משפחה ונוער - אי צדק בדלתיים סגורות
• פקיד הסעד - סיוע לאזרח או טיפול בכפייה
• פקיד הסעד והעובד הסוציאלי בלשכת הרווחה.
• עשרות הורים אינם רואים את ילדיהם חודשים רבים עקב עיכוב פקידי סעד בהגשת תסקירים
• מלכודות פקיד הרווחה באגף לשירותים חברתיים ברשות המקומית

דרכי רמיה השופט שמואל בוקובסקי - רשלנות שיפוטית קיצונית בדלתיים סגורות - בית משפט לענייני משפחה ראשון לציון

נובמבר 2006 - שופטי בתי משפט לענייני משפחה ובתי משפט לנוער, ופקידי סעד מבזים והורסים חיי אזרחים ומשפחות בבתי משפט מאחורי דלתיים סגורות. הם מגלגלים את האחריות אחד על השני אינם מנמקים תחושותיהם והחלטותיהם ההזויות והם מוגנים נגד תביעות ותלונות.

דוגמא מובהקת לכך היא התנהגותו הרשלנית באופן קיצוני (במקרה הטוב) של שמואל בוקובסקי - שופט בית משפט לענייני משפחה בראשון לציון. בוקובסקי שימש שנים רבות בייעוץ משפטי משרד הרווחה וכן כשופט לענייני משפחה. החלטתו במינוי אפוטרופוס לאישה מינואר 2007 מראה חוסר מקצועיות, רשלנות, הוזלת חיי אדם, ובעלת מאפיינים פאשיסטיים ברורים. הקלות הבלתי נסבלת שבה נעשה ההליך השיפוטי מעלה תהיות לגבי הנזקים בהחלטות אחרות שמתקבלות בבתי משפט אלו, לרבות השופט שמואל בוקובסקי.

מדובר בהחלטה שניה (ראה תמונת החלטה מצורפת להלן) על מינוי אפוטרופוסים לאישה כאשר הראשונה הזמנית כבר נתקבלה ללא נוכחותה או ידיעתה, במפתיע והביאה הרס וחורבן חייה.

מאפיינים פאשיסטיים מובהקים בהחלטתו הבזויה של שמואל בוקובסקי:

מינוי אפוטרופוס לאישה כבת 60 בגוף וברכוש באופן פתאומי מבלי שראה אותה - חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות סעיף 36 קובע: "לפני מינוי האפוטרופוס ישמע בית המשפט את דעת החסוי אם הוא מסוגל להבין בדבר וניתן לברר דעתו". בוקובסקי לא נהג כך. בוקובסקי הוציא צו השולל את חירותה ורכושה של האישה וממנה לה אפוטרופוס בגוף וברכוש. כתוצאה מהצו של בוקובסקי חייה של האשה נהרסו, תוך חודש הפכה להיות שבר כלי, ירדה במשקל 10 ק"ג תוך חודש עיניה בלטו והיו מפוחדות.

מינוי אפוטרופוס לאישה בגוף וברכוש באופן פתאומי על סמך חוות דעת פסיכיאטרית של פסיכיאטר איתן חבר מטעם האפוטרופסים מבלי שבדק אותה - אוסף של הבלים ודברי בלע הרעיל הפסיכיאטר מומחה לפסיכוגריאטריה ד"ר איתן חבר על נבדקת שהובאה ע"י בעלה שהופנה ע"י לשכת הרווחה בבת ים. הפסיכיאטר איתן חבר לא בדק את האישה אך עיכס בתעודת רופא ותייג אותה בבדיות ועלילות, וקבע דיאגנוזה וטיפול אשר הרעו את מצבה והרסו את חייה. חוות דעת רוויית תיוגים כאילו הנבדקת נחותה מבע"ח של הפסיכיאטר איתן חבר התרו את דמה של האישה, בוקובסקי התייחס אל חוות הדעת של הפסיכיאטר שנשכר ע"י האפוטרופסים כ"תורה מסיני" והעביר לידיהם של גופה ורכושה של האישה.


חיסיון, דלתיים סגורות - בוקובסקי לא פרסם החלטתו, כמו כן לא ניתן למצוא במאגרי פסקי דין החלטות מעין אלו. העדר הפומביות תוך שמירת פרטיות בעלי דין בנושאים כה רגישים מהווה קרקע פוריה לשחיתות עושק וגזל.

חיפזון שטני ליצירת עובדות בשטח מעל ראשי בעלי דין שלא על דעתו של בוקובסקי - שמואל בוקובסקי הזמין תסקיר של פקידת הסעד מלשכת הרווחה בת ים לאחר מינוי האפוטרופוסים בצו פתאומי. כתוצאה מפתאומיות שינוי מצבה הסוציאלי של האישה השתנה תוך לילה אורח חייה של החסויה, מצבה הפיסי והנפשי התדרדר במהירות, ותוך כחודשיים הפכה להיות שבר כלי, ולא יצאה ממצב זה, אלא מצבה מידרדר מיום ליום.

החלטה לא מנומקת, ללא התייחסות לצד שכנגד (צילום מסמך להלן) - החלטתו של בוקובסקי לקונית חרף העובדה שמדובר בענייני נפשות. בוקובסקי לא התייחס לעובדות וראיות שהציג בנה של האישה, בוקובסקי גם קבע לו הסדרי ראיה לראות את אימו ללא נימוק או בקשה בכתב להסדרים.

שמואל בוקובסקי שימש חותמת גומי של פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועו"ס נעמי הלימי - בוקובסקי פתח החלטתו ב"משפט חותמת הגומי" הידוע: "לאחר ששמעתי את כל הצדדים ועיינתי בכל החומר שהונח בפני לרבות בתסקיר פקה"ס מיום 9/11/06 אני מאמץ את ההמלצות בתסקיר". בוקובסקי כאמור שימש חותמת גומי של פקידת הסעד תוך אטימות לראיות שהוצגו בפניו. יצוין כי התסקיר נכתב ברשלנות ללא ניסיון לאמת או להפריך טענות שקריות שנכתבו בו ע"י פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועו"ס נעמי הלימי.


משימת "שמרטף" מזיקה וחסרת תועלת ביוזמת שמואל בוקובסקי - בוקובסקי הטיל בהחלטתו (לאחר קבלת התסקיר) את משימת השמרטף על פקידת הסעד שירה שביט אורגד, להכריע בכל מחלוקת בין בעלי הדין בעניין הסדרי הראייה. משימת שמרטף זאת הוסיפה סכסוכים נוספים, ותכתובת שיקרית של פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועו"ס נעמי הלימי לבית המשפט.

קביעת הגבלות קשות ומזיקות, הסדרי ראיה לאישה ובנה בענייני נפשות בשרירות לב בניגוד לחוק ולכללים - בוקובסקי קבע הסדר ראיה נוקשה של האישה ובנה להיפגש בביתה בלבד לשעות קבועות וקצובות ע"פ המלצת פקידת הסעד שירה שביט אורגד ונעמי הלימי, ללא בקשה בכתב, מאומתת בתצהיר ע"י מי מבעלי הדין, וללא שום תיאום מראש עם הבן או האישה.

סוף דבר
התנהגותו השיפוטית בהליך מינוי האפוטרופסות לאישה הוזילו את חייה וגרמו לה נזקים נפשיים ופיסיים קשים ובלתי הפיכים. תוך חודש לאחר המינוי המופקר האישה ירדה כ- 10 ק"ג ממשקלה, איבדה יכולות דיבור ויכולות קוגנטיביות נוספות, הולעטה בסמים פסיכיאטריים. ההליך השיפוטי בראשותו של בוקובסקי בדלתיים סגורות הנו בעל מאפיינים פאשיסטיים ונעשה בשרירות לב, מהווה קרקע פוריה לשחיתות עושק וגזל, מה שמעלה תהיות לגבי תפקודו של בוקובסקי כשופט וכיועץ משפטי במשרד הרווחה.

שמואל בוקובסקי - החלטת "חותמת גומי" למינוי אפוטרופוס - גזר הרס וחורבן על אישה כבת 60

פקידת סעד שירה שביט אורגד בהתקף אמוק צורחת "אני בכלל לא בעסק" ומשליכה האחריות על שמואל בוקובסקי

קישורים:

• דו"ח סלונים נבו: ליקויים מהותיים בהתנהלות פקידי סעד לסדרי דין ובתי משפט לענייני משפחה  - מאי 2009 - דובר משרד הרווחה פרסם הודעה לתקשורת על דו"ח ועדת סלונים נבו לבדיקת דרכי עבודתן של פקידות סעד לסדרי דין. מדובר בועדה שהוקמה לפני שלש שנים לבדוק תפקודן של פקידות הסעד לסדרי דין. הרקע למינוי הוועדה היו טענות של גורמים שונים בכל הנוגע לעבודתן של פקידות הסעד, העוסקות בגורלה של משפחה וענייני נפשות. כידוע פקידת סעד ראשית לסדרי דין היא רונית צור...
• דו"ח ורד סלונים-נבו – מינוי אומבודסמן חיצוני לטיפול בתלונות הציבור על פקידות הסעד
• תסקיר פקידת סעד - תביעה על לשון הרע ופגיעה בפרטיות
• פקידת סעד סדרי דין - עבודה סוציאלית או פקידת בית משפט
• תסקיר סעד - חוות דעת אובייקטיבית או מסמך שיווקי תעמולתי.
• "ועדת החלטה" ופקיד הסעד - שיקולים זרים וניגוד עניינים להוצאת הילד מהבית
• בתי משפט לענייני משפחה ונוער - אי צדק בדלתיים סגורות
• פקיד הסעד - סיוע לאזרח או טיפול בכפייה
• פקיד הסעד והעובד הסוציאלי בלשכת הרווחה.
• עשרות הורים אינם רואים את ילדיהם חודשים רבים עקב עיכוב פקידי סעד בהגשת תסקירים
• מלכודות פקיד הרווחה באגף לשירותים חברתיים ברשות המקומית