לוועדה לפטור ממכרזים הגיעה בקשה לקניית אייפד ב-3,000 שקל עבור שר הרווחה חיים כץ, כיוון ש"המדינה מספקת טאבלטים מסורבלים ולא ידידותיים" בעלי מערכת הפעלה אנדורואיד ■ הבקשה אושרה, אך השר טוען כי מעולם לא ביקש
ועדה פטור ממכרז מאשרת לחיים כץ אייפד שלא ביקש
לפני פחות משבוע, ב-4 לנובמבר, התכנסה ועדת פטור ממכרזים באגף החשב הכללי באוצר כדי לדון, בין היתר, בבקשה שהגיעה ממשרד הרווחה ואושרה על ידי ועדת המכרזים: רכישת טאבלט מדגם אייפד עבור שר הרווחה חייים כץ. היקף העסקה: 3,000 שקל.
למה נושא כזה בכלל מגיע לוועדה? "לדברי המשרד", כך כתוב בפרוטוקול ההחלטה, "הטאבלטים הנמצאים במכרז החשב הכללי ונקנים עבור משרדי הממשלה אינם מתאימים לצרכי עבודתו של השר מאחר והינם מסורבלים ופחות ידידותיים לאופי עבודתו". הסבר נוסף טמון במערכת ההפעלה של הטאבלטים האחרים, הזולים יותר, אשר "פועלים במערכת הפעלה אנדרואיד אשר אינה תואמת את צרכי עבודת השר".
במילים אחרות – בממשלה ישנם טאבלטים שנרכשים עבור העובדים ובהם גם בעבור השרים, אבל שר הרווחה מבקש להשתמש בטאבלט מסוג אחר, יקר יותר. מהבקשה עולה גם כי חיים כץ אינו חובב אנדרואיד אלא חייב דווקא אייפד. הוועדה, כך קובע הפרוטוקול, החליטה לאשר את הבקשה, "בכפוף להוראות הדין ולהוראות החשבת הכללית".
עכשיו מגיעה התעלומה – פנייה של מערכת TheMarker למשרד הרווחה בשאילתא שתהתה מדוע חייב השר טאבלט יקר, מדוע אינו קונה אותו מכיסו על אף שהוא מרוויח כ-40 אלף שקל בחודש, משלים מכיסו את הסכום שנותנת המדינה או אולי משתמש בתקציב הקשר עם הציבור, שהפך למקור להוצאות בסגנון הזה – העלה תשובה תמוהה: השר מעולם לא ביקש את האייפד.
חזרה אל הבקשה שהונחה על שולחן ועדת הפטור ממכרז באוצר מעלה קשר ברור למשרד הרווחה. שורת נושא הדיון מתייחסת למשרד הרווחה, נשוא הבקשה הוא "שר הרווחה והשירותים החברתיים" ובסעיף הערות ונימוקים נכתב כי מדובר ב"בקשת המשרד". דוברות משרד הרווחה ממשיכה לטעון כי השר מעולם לא ביקש את האייפד היקר. באוצר, מצד שני, אומרים כי אם המשרד לא היה מבקש עבור השר - לא היה נערך דיון ראשון בוועדת המכרזים ודיון שני בועדת הפטור ממכרזים בדבר העניין. כלומר, איש לא היה מבזבז את זמנו לולא היה מגיש המשרד בקשה לאייפד חדש עבור השר. בלשכת שר הרווחה מחפשים עדיין את האיש או האישה העלומים, שהגישו בקשה לאייפד חדש בשם השר - המכחיש מצידו כי ביקש זאת. הפטור עם זאת, כבר אושר.
נובמבר 2010 – כנס באוניברסיטת תל אביב בדבר אמנת זכויות הילד. שופטת בית משפט לנוער גלית מור ויגוצקי אינה מדברת על אמנת זכויות הילד ומימושה במדינת ישראל לצורך הגנה על ילדים במוסדות משרד הרווחה, אלא נואמת על עבריינות נוער והורים על מנת להעצים הוצאת ילדים מביתם ומשפחתם. ויגוצקי משמשת מזה כעשרים שנה שופטת בית משפט לנוער המתנהל בדלתיים סגורות ללא ראיות שרויה בקונספציה עקומה לפיה מימוש אמנת זכויות הילד מיותר ואין לישמו בחקיקה משום שזה עלול לפגוע בתעשיית סחר בילדים במוסדות משרד הרווחה. לפיכך אינה מזכירה בנאומה דבר העלול חלילה לפגוע בסחר בילדים לרבות מימוש אמנת זכויות הילד.
תינוק בן שבעה חודשים נופל מידי אימו, בשרותי הרווחה זועמים. פעוטה במשפחת אומנה שותה תרופה שאינה שלה, מגיעה לבית חולים עם כוויות קשות מתה רותח, שרותי הרווחה בתגובה: "זה קורה". שני המקרים הללו מבהירים היטב את המגמתיות שבה פועלים לעתים שרותי הרווחה. "לא הכרתי את פרצופם האמיתי, אך היום אני מבין שזה כמו 'עמי ותמי': מצד אחד מאכילים ודואגים ומצד שני מבשלים לך תיק שבסופו מודיעים לך: 'הילדים הולכים לאימוץ'", מסכם אלון (שם בדוי, כך גם יתר השמות בכתבה) את המסע הבלתי הגיוני שהוא עובר יחד עם אשתו שלומית להשבת ילדיו הביתה.
סיפורם של אלון ושל שלומית מעלה שאלות קשות על אודות התנהלותם של שרותי הרווחה מול אנשים ברגעי משבר בחייהם, ועל אודות היד הקלה על ההדק בהוצאת ילדים מהבית. יתרה מכך, על אף שמדובר במצבי משבר זמניים, עולה התהייה האם בשרותי הרווחה לא מהססים לעתים לפעול בדרכים בלתי הפיכות - הכרזה על ילדים כבני אימוץ בעוד שהוריהם חיים, בריאים ומתפקדים. "האבסורד הוא שאותה משפחת אומנה שבה עלמה נפגעה היא המשפחה המועמדת לאמץ אותה ואצלם מתייחסים לאירועים כאלה באמירה - 'זה קורה'", אומר אלון. "כשאורי (אחיה של עלמה - דו"פ) נפל מהידיים של רעייתי בבית, הם השתוללו וזעמו אפילו שלא קרה דבר. הסברנו שאנחנו בני אדם, אבל מאז מנפנפים בזה בכל מקום שיכולים. כנראה שיש מקומות בהם זה יכול לקרות, אצלנו לא".
כשפוגשים את אלון, חוזים באדם חרדי, נורמטיבי, שאף ממהר להבהיר: "שרתתי שירות צבאי מלא". לא בדיוק הדמות שקופצת לראש ישר כמי ש"הרווחה לקחו לו את הילדים". אלון ושלומית אינם מתכחשים לעובדה ששלומית חוותה קשיים נפשיים בעברה, וטופלה. עם זאת, לטענתם בין המציאות לבין מה שמתארים בשרותי הרווחה פעורה תהום. הם מדגישים שאין ביכולתם להבין מה מניע את העובדות הסוציאליות בטיפול בהם. לטענתם, ניכר כי שמו להן למטרה להוציא את ילדיהם מהבית, וחמור מכך - לתלוש אותם מחייהם לנצח על ידי הוצאתם לאימוץ.
שרותי הרווחה יכולים להתערב בחיי משפחה מתוקף חוק הנוער (טיפול והשגחה) בכמה מקרים שיובילו להכרזה על קטין כ"קטין נזקק": כשלא נמצא אחראי לקטין, כשהאחראי לקטין אינו מסוגל לטפל בו או להשגיח עליו או כשהוא מזניח את הטיפול בו או את ההשגה. כמו כן, יכולים שרותי הרווחה להתערב במשפחה אם היא כוללת קטין שביצע עבירה פלילית, שנמצא משוטט או מקבץ נדבות, שנתון להשפעה רעה או חי במקום המשמש דרך קבע מקום עבירה או ששלומו הגופני או הנפשי נפגע או עלול להיפגע.
התעלמות מוחלטת מחוות הדעת של ההורים
אלון ושלומית נישאו בשנת 1999 והביאו לעולם חמישה ילדים. לפני לידת בתם השנייה הבחין אלון כי שלומית מרבה להישאר בבית עם תריסים מוגפים. הזוג פנה למרפאה קהילתית לבריאות הנפש בחולון, שם קבעו בצורה חד-משמעית כי שלומית לוקה בסכיזופרניה. היא טופלה על ידי מנהלת המרפאה. חוות דעת נוספת של פסיכיאטר פרטי קבעה כי מדובר בדיכאון, שלא בהכרח על רקע סכיזופרניה. "כל הזמן הזה שלומית תפקדה וטיפלה בבנות, אך הקושי העיקרי שלנו היה שהיינו זוג עם שלוש בנות בדירת 40 מטר, מה שהקשה מאוד על כולם", משחזר אלון. "אחרי שעברנו לדירה מרווחת יותר ולצד טיפול, מצבה של שלומית התייצב והיא תפקדה בצורה מוחלטת כשהמחלה, אם בכלל הייתה, לא הייתה מורגשת בשום צורה".
פנייה נוספת לאותה מרפאה לצורך בדיקה של שירה, בתם השנייה, העלתה כי לילדה בעיה נפשית וההמלצה הייתה להעבירה למסגרת חינוכית מותאמת, טיפול תרופתי ואף אשפוז. הזוג לא קיבל את הדברים ופנה לפסיכיאטר עצמאי. זה קבע כי מדובר בסך הכול בחוסר הבשלה רגשי. עם זאת, בשרותי הרווחה, שהכירו את המשפחה כמה שנים קודם לכן, מיד תויגו ההורים כמתכחשים לקביעתה של המרפאה וכסרבני טיפול. זאת תוך התעלמות מוחלטת מחוות הדעת שהוצגה להם על ידי ההורים.
בשנת 2011 נולד לזוג בן ראשון אחרי שלוש בנות. "שלומית שמחה מאוד, היא דאגה לו כל רגע וטיפלה בו בלי הפסקה", מתאר אלון. "תוך זמן קצר נכנסה להריון חמישי כשבפעם הראשונה לא היה הפרש גדול בין הילדים, מה שבאופן טבעי יצר קצת חששות". לאחר הלידה הציעו שרותי הרווחה למשפחה סיוע במימון גן לאורי. על מנת לקבל את הסיוע נדרש הזוג להציג אישור על הטיפול שעוברת שלומית במרפאה לבריאות הנפש. פנייתה לאותה מרפאה הובילה לשיחה שגרתית, שבה טענה שלומית שהיא מתקשה בטיפול בארבעה ילדיה. אלא שהדברים הועברו מידית לשירותי הרווחה בטענה שהיא לא נראית טוב ושיש לבדוק מה קורה בבית.
"הם ניסו להתחיל לטפל בה תרופתית ואני התנגדתי לטיפול, היות שהיא הייתה בהריון וזה יכול להשפיע על העובר", מספר אלון. "אבל הרופאה שטיפלה בה טענה שמדובר בתרופות שלא משפיעות ושאינן עוברות לעובר. הדבר הוביל לוויכוח ביני לבין הרווחה ובמהלכו איימו שיכתבו שאני 'לא משתף פעולה' כך שלבסוף לא הייתה לי ברירה ופשוט נכנעתי", הוא אומר היום כמי שמתחרט על הרגע.
ביולי 2012 נולדה עלמה, בתם החמישית של השניים, אך מצבה של שלומית הלך והורע. "כבר בבית החולים ניכר היה ששלומית לא מסוגלת לטפל בעלמה והביעה חששות גדולים מטיפול בילדים", מספר אלון. "נוסף על כך, מיד אחרי הלידה אבחנו בעיות מסוימות כתוצאה מהשימוש בתרופות. אותו שימוש שהרופאה אמרה לי שאינו עובר לעובר. בעקבות המצב עלמה נשארה כשבוע בבית החולים, ואחריו הודיעו לנו ששולחים אותה למקלט חירום ל-30 יום".
בקשה תמוהה
בשל מצבה של שלומית, פנו בני הזוג לפסיכיאטר נוסף שטען כי מדובר בדיכאון והמליץ על טיפול תרופתי. שוב לא קיבלו שרותי הרווחה את חוות הדעת ודרשו מהם באופן תמוה לפנות אותה למרפאת בריאות הנפש ולפעול אך ורק על פי המלצתם. ההמלצה כללה זריקות, תרופות וכן אשפוז, שלו התנגד אלון. על כן הוחלט על מנוחה אצל אחותה.
באותה תקופה נותר אלון לבדו עם ארבעה ילדים. "על אף הנסיבות טיפלתי בהם למופת", מתאר אלון את התקופה. "אך פתאום הגיעו דיווחים מהגן של אורי, שהרווחה סייעו לנו במימונו. אמרו שהוא מגיע מורעב לגן. מדובר בטענה מוזרה לאור העובדה שהייתי מביא אותו מוקדם ומביא להם דייסה לתת לו. זה לא היה קל בכלל, אבל טיפלתי בילדים למופת כשקיבלתי גם עזרה מהקהילה שלנו, שסייעה במזון ובניקיון הבית".
אז, לדבריו, באו שרותי הרווחה "בגישה טובה" ואמרו לו: "עלמה מחוץ לבית, קשה לך עם אורי (שהיה אז בן שנה - דו"פ), בוא נעזור לך ונשים אותו אצל אחותה של שלומית". "הסכמתי, כל עוד היה מדובר במשפחה", הוא אומר, "אך מה שהם לא סיפרו זה שמחתימים אותי על תצהיר שבו אורי אכן עובר לדודה, אבל האחריות החוקית עליו עוברת ללשכת הרווחה". הוא מודה כי אם היה מבין את זה באותו רגע לעולם לא היה חותם על מסמך שכזה. באותו מעמד, בדצמבר 2012, הכריזו שרותי הרווחה על כל חמשת ילדי המשפחה כקטינים נזקקים תחת אחריות שרותי הרווחה.
בשל כך, שלוש הבנות הגדולות הוצאו לפנימייה לבנות באשדוד ואורי שהה אצל דודתו במשך כחודשיים. במהלך אותה תקופה היו חיכוכים ואי הסכמות בין אלון לבין אחותה של שלומית, בעיקר בשל העובדה שהיא חילונית. כששירותי הרווחה ראו שהדברים לא מסתדרים החליטו על העברתו של אורי למשפחת אומנה. "הייתה פה התלבטות גדולה האם לגדל את אורי על חיי חלוניות או לדאוג לרוחניות ולשלוח אותו למשפחת אומנה זרה", מספר אלון. "בכל הוועדות אמרו לי - 'תירגע, זו רק אומנה', אבל מסתבר שאצלם הכול מתוכנן. ראיתי את הדוחות שכתבו על הילדים - 'הזנחה קשה', 'לא דואגים לילדים'. הכול שקרים על גבי שקרים".
במשך הזמן מצבה של שלומית הלך והשתפר. לקראת ועדה נוספת ברווחה הלכה לפסיכיאטר נוסף, שקבע כי אמנם יש לה בעיות אך לא ברמה שמונעת טיפול בילדים. על כן, הוא המליץ על החזרת הילדים לביתם. "אנחנו יושבים בוועדה והם אומרים שהם באמת רואים שחל שיפור במצבה, אבל היא עדיין לא בסדר ולא מסוגלת לטפל בילדים", משחזר אלון. "זה היה מוזר כי לשנינו היה ברור שהכול בסדר והם ממשיכים בשלהם כשיש להם ביד חוות דעת של גורם מוסמך. פתאום אחת מהן אומרת - 'אני ממהרת, אני קובעת אימוץ לשניהם', בטון דומה כאילו אמרה שהיא הולכת לסופר". "הייתי בשוק", הוא מודה, "ואז יו"ר הוועדה אומר - 'טוב בסדר אני גם חושבת'. לא האמנתי למה שאני שומע. המצב רק משתפר והם פותחים תיק אימוץ? באותו רגע חרב עליי עולמי, הרגשתי שאני מאבד את ילדיי".
באותו יום פנו אלון ושלומית לעו"ד יוסי נקר, שייצג אותם בהליך המשפטי. במהלך הדיון ולאור השיפור ההולך וגדל במצבה של שלומית הגיש הזוג חוות דעת של פסיכיאטר ביחס למסוגלות ההורית שלהם, כשזה קבע כי הורותם שוקמה והם מסוגלים לדאוג כראוי ולטפל בכל אחת מחמשת ילדיהם. בינתיים שירה, בתם השנייה, חזרה הביתה בשל אי הסתגלות לפנימייה ושוהה בבית זה שנה.
ברווחה לא מוותרים על "המצב הזמני"
הזמן חלף וברווחה החליטו שלא מוותרים על מה שהוגדר שוב ושוב כ"מצב זמני". באוקטובר האחרון הוגשה בקשה להכרזה על אורי ועל עלמה כבני אימוץ. אלא שבשל הזמן הארוך שלקח להגיש את הבקשה, מדובר בבקשה המציגה תמונה לא אקטואלית. נכללות בה טענות שחלקן אינן בתוקף, ונראה כי אנשי הרווחה ממשיכים להתעלם לחלוטין מחוות דעת שאינן עולות בקנה אחד עם הבקשה.
בבקשה מפרטת תמי הר פאר, עובדת סוציאלית לחוק האימוץ, באמצעות באת כוחה, רשימת אירועים המצביעים לטענתם על תפקוד לקוי של ההורים. כך מצוין כי שירה, שבינתיים חזרה לביתה, לא נשלחה למסגרת חינוכית. אלא שלא מצוין כי אלון ביקש שלא להחזירה למסגרת שממנה הוצאה, והוחלט באופן משותף כי תשלח למסגרת בפתח תקווה. דבר זה לא קרה לבסוף. במהלך השנה האחרונה שירה לומדת במסגרת חינוכית בצורה תקינה.
בבקשה נכתב עוד כי רופאה ממרפאת בריאות הנפש טענה כי לשלומית מחשבות שווא של רדיפה וכי היא מסרבת לטיפול תרופתי. אלא שלא מצוין כי מדובר בטענות בנות כמה שנים שאינן עדכניות וכי קיימות חוות דעת אחרות שמפריכות את הטענה. כמו כן, לא מצוין ששלומית טופלה בטיפול תרופתי, כזה שאף השפיעה על עוברה.
טענה קשה נוספת שמציגים שרותי הרווחה היא כי שלומית הצהירה שאינה רוצה יותר לטפל בילדיה. שוב, מדובר בשימוש מניפולטיבי מעט במשפט שאמרה שלומית כשהייתה במצב לא טוב, אחרי לידה, מבלי להכניסו להקשר מתאים. דבר מקומם נוסף הוא השימוש שעושים שרותי הרווחה בנושא זה. זאת, משום שהרשויות השונות פועלות רבות לעודד נשים, על אחת כמה וכמה אחרי לידה, לפנות לגורם מקצועי ולדווח אם הן חשות בדיכאון. אולם שימוש זה מהווה אסמכתה כי לנשים עדיף שלא לדווח או לפנות לעזרה אם הן חשות מצוקה, שכן הדבר עלול להתנקם בהן.
עוד מצוין, כי מצבה של שלומית השתפר, אך בהמשך מסייגים בשרותי הרווחה כי הדבר לא בהכרח משליך על שיפור יכולותיה ההוריות. זאת כלל בלי לטרוח לציין כי הוגשו כמה חוות דעת שלפיהן להורים יכולת תפקודית תקינה וניתן להחזיר ילדיהם לביתם. יתרה מכך, לא ציינו בבקשה דוח של מרכז השיקום שבו שהתה שלומית מדי יום. סיבה אפשרית לכך יכולה להיות העובדה כי מדובר בדוח חיובי מאוד, שבעקבותיו גם יצאה שלומית לעבוד בשוק החופשי כסייעת בגן ילדים. דוח נוסף שלא הוזכר הוא זה של "מרכז קשר", שהעיד על קשר טוב בין ההורים לילדיהם, אותם הם רואים פעם בשבוע בלבד, גם זאת רק לאחר מאבק.
"המקרה הזה ממחיש את העובדה שבכל הנוגע לתיקי אימוץ ותיקים לפי 'חוק הנוער טיפול והשגחה' היד של הרווחה קלה על ההדק", טוען עו"ד נקר. "מה שמכתיב את הליכי האימוץ הוא מחסור בתינוקות לאימוץ, ולכן מקרים כאלו שהם לא קיצוניים מגיעים לידי אימוץ. ברגע שמוציאים ילד רך בשנים מההורים ומנתקים אותו מההורה על ידי זה שמצמצמים בצורה בלתי אנושית את ימי הביקור לפעם לשבועיים למשך שעה הדבר נועד ליצור נתק רגשי בין הקטין להורה כדי לשכנע את בית המשפט שאם הילד יחזור להורה הביולוגי זה יגרום לו נזק".
במשרד הרווחה סירבו להגיב
במשרד הרווחה סירבו להתראיין או להגיב לטענות באשר להתנהלות עובדות השרות למען הילד המטפלות בנושא האימוץ. זאת, בטענה שלפיה החוק אוסר זאת.
משרותי הרווחה ברשות המקומית נמסר: "המשפחה מוכרת לשירותי הרווחה בחולון משנת 2005 עקב קשיים בתפקוד שני ההורים בטיפול בילדיהם. חמשת הילדים הוצאו מרשות הוריהם לאחר החלטת ביהמ"ש לענייני משפחה והאגף לשירותים חברתיים בעירייה פעל על פי החלטותיו. באגף ישנו מידע רב על המשפחה שאנו מנועים מלפרסמו בשל היותו חסוי. אם המשפחה תגיע לאגף ותחתום על טופס ויתור על סודיות - נוכל להתייחס בהרחבה".
ינואר 2015 - במאמרה של נעמה לנסקי על האמא אביגיל (האמא ש') מעידים האמא על מדיניות רמיה של משרד הרווחה. לשכות הרווחה מציגות עצמם כנותנות סיוע אך למעשה זוהי מלכודת תופת של משרד הרווחה לאיתור ילדים לסחר במוסדות הרווחה, אומנה, אימוץ, מרכזי חירום ועוד..
*דוד גולן - שקרים והשמצות בשידור חי!* אנא שתפו והפיצו דוד גולן יחצן העובדים הסוציאלים לא נותן לעובדות לבלבל אותו!! הוא טוען בשידור שעדן סירבה לקבל עזרה *******ש ק ר****** עדן השתתפה בסדנה לטיפול הורי במשך שנתיים על פי דרישת הרווחה. היא אף מימנה זאת מכיסה ללא תמיכת הרווחה. -אוסיף רק שגם סירוב להשתתף בסדנה אינה מצדיקה חטיפת ילדים! *תגובת הרווחה לטענות החטיפה הכל כך ברורה של עדן אף הן מנותקות לחלוטין מהמציאות. התגובה של הרווחה היא שעדן סירבה לקבל עזרה ואף קיללה וניאצה את העוסיות כשהציעו לה עזרה. ****ש ק ר**** העוסיות יפה קוג'מן ומירי ריטר ביקרו בביתה של עדן כמה פעמים ונהנו מאוד מהאנג'רה שהכינה עדן. אך בדו"ח הן טענו שהריח בבית חמצמץ. כן זה הריח של האנג'רה שממנו הן נהנו כל כך.. -אוסיף רק שגם אם הטענה שעדן קיללה את העוסיות מירי ריטר ויפה קוג'מן היתה נכונה זה אינו מהווה עילה חוקית לחטיפת ילדים מהבית!
דוד גולן יחצ"ן איגוד העובדים הסוציאליים מרעיל בפיו נגד הורים וילדים
משרד הרווחה אינו מתפקד בתקופת מלחמה. אוגוסט 2014 - למשרד הרווחה עשרות אלפי מקומות לינה ומחיה במוסדות ומשפחות אומנה ברחבי הארץ, אולם אינו נוקף אצבע לסייע לעשרות אלפי ילדים בדרום הארץ הנמצאים בטראומה וסכנת חיים עקב מתקפות טילים. הסיבה לכך היא פרזיטיות, תאוות הבצע והשררה של עובדי הסעד שייעדו את מוסדות הרווחה והאומנה לסחר בילדי משפחות קשות יום ולא לילדים בסיכון.
במקום לסייע אפקטיבית בזמן אמת למשפחות במצוקה אמיתית בדרום הארץ רשויות הרווחה "אוכלות" את משאבי הרווחה ל"אבחונים", "תיוגים" ו"טיפולים" של משפחות אומללות הנקרות בדרכן.
משרד הרווחה מפקיר את ילדי הדרום לטראומות קשות וסכנת חיים.
תאוות הבצע והשררה - משרד הרווחה מפקיר עשרות אלפי ילדים לטראומות קשות וסכנת חיים מהתקפות טילים בדרום הארץ
בתאריך 30 ביוני 2014 הוציאה השופטת טובה פרי, בימ"ש לנוער תל אביב, החלטה מעוולת והרסנית להוצאת קטינות ממשמורת אימן, בלא שהיא מקיימת דיון, ללא נימוק פשר הוצאת הקטינות מאימן הטובה והכשירה, כשהיא נוקטת בהליכי משפט בניגוד לחוק. קישור לפוסט בעניין החלטת השופטת טובה פרי.
השופט שאול שוחט בימ"ש מחוזי ת"א, קיבל את ערעור עו"ד נקר, והורה על ביטול החלטת השופטת טובה פרי, תוך העלאת ביקורת נוקבת על התנהלותה והתנהגותה הבלתי תקינה של השופטת, כשהוא מתאר התנהגות שיש בה משום נכלוליות ופעולות פוגעניות בזכויות האימא ובנותיה.
עו"ד יוסי נקר, ב"כ האם, נחשב לבכיר עורכי הדין בייצוג משפחות בנושא חוק ונוער. עו"ד נקר נוהג באומץ, ולא פוחד לחשוף את שמן ואת דמותן של העובדות הסוציאליות לחוק הנוער, כולל שופטי נוער מול הציבור "בפריים טיים" כשהן פועלות בניגוד לטובת המשפחה ורווחתה. עו"ד נקר, נחשב לעו"ד פורץ דרך, מומחה בדיני משפחה עם יכולת חשיבה אנליטית להבנת הליכי המשפט.
המשיבות 3-4 (להלן: "הקטינות") הוכרזו כקטינות נזקקות ביום 28.5.13 והוצאו לגביהן צווי השגחה. ביום 11.5.14 הוגשה בקשה להארכת צווי הנזקקות אשר היו אמורים לפוג ביום 28.5.14, לשנה נוספת. בבקשה צוין בזו הלשון: "ה' ילידת 2007 תלמידת ביה"ס. מדיווח בית הספר עולה כי ה' היא ילדה חרוצה ואינטליגנטית, בעלת אוצר מילים רחב. מגיעה לבית הספר מטופחת, מסודרת עם הציוד הנדרש. האם עומדת בקשר עם בית הספר, מתוארת כאכפתית ומסורה. ב' ילידת 2009, תלמידת גן. מדיווח הגן עולה כי הילדה מגיעה שמחה לגן, ילדה חייכנית ושמחה, המבצעת את משימות הגננת. האם מתוארת כאחראית ומסורה, המביאה אותה מדי יום לגן. בדיון שהתקיים ביום 29.5.14 התייצבה המערערת בעצמה יחד עם הקטינות. בקשותיו של ביהמ"ש להוציא את הקטינות מהאולם לא נענו. בתום הדיון הורה ביהמ"ש על הארכת צווי הנזקקות וההשגחה לקטינות וכן הורה, כי הקטינה ה' תילקח לאבחון פסיכיאטרי. החלטה זו כפי שניתנה איננה מנומקת. לא מצאתי בה ולו נימוק אחד שבאמצעותו מצדיק ביהמ"ש קמא את ההחלטה בדבר הארכת צווי הנזקקות. כל מה שמציין ביהמ"ש הוא – סירובה של האם להוציא את הקטינות מן האולם, ותו לא. זאת ועוד, ביהמ"ש ציין בהחלטתו כי הוא הבהיר לעו"ס לחוק הנוער כי יש לפעול בהקדם להוצאת הקטינות ממשמורת האם, שכן לטעמו של ביהמ"ש "מצבן של הקטינות ילך ויתדרדר, שכן אין האם מסוגלת לספק את צרכיהן של הקטינות, אינה מסוגלת לתת לקטינות הללו בית יציב ובטוח". ביהמ"ש לא ראה לנכון, משום מה, להסביר על בסיס מה הגיע הוא למסקנה האמורה. בהמשך להחלטה זו ונוכח המלצת ביהמ"ש, החליט המשיב (משרד הרווחה), ביום 5.6.14, לנקוט בהליך לא שגרתי והגיש בקשה למתן צו ביניים לפי סעיף 12 לחוק הנוער.
העובדת הסוציאלית לחוק הנוער מורן אסולין (לשכת הרווחה תל אביב) הפכה עורה והחלה להרעיל מפיה נגד האם ובנותיה כדי להתאים חוות הדעת להחלטת השופטת טובה פרי לתלישת הילדות מביתן (הערת הבלוג)
ביסוד הבקשה התנהגותה של המערערת בדיון ביום 29.5.14, אשר התייצבה אליו, כאמור,יחד עם הקטינות והפנייה לאותה המלצה של בית המשפט בדבר הפעולה המיידית הנדרשת להוצאתן של הקטינות. אודה ולא אכחד כי התלבטתי קשות בכל הנוגע להחלטה שיש ליתן בערעור שלפניי. לא יכול להיות ספק כי התנהלותו של בית משפט קמא לא היתה תקינה. מוכן אני להכיל מצב שבו בית המשפט, נוכח אשר רואות עיניו, יורה או יפנה את תשומת לב שירותי הרווחה, שהרי בעניינם של קטינים עסקינן, לנקוט בדרך כזו או אחרת. ואולם, אם ננקטה דרך זו יש לנהל את הדיון לגביה "על פי הספר". לא יעלה על הדעת שבית המשפט, אשר אף התבקש לקבוע מועד לדיון בבקשה זו, יחליט, בפתקית, להאריך את תקופת הנתק שבין הקטינות ובין אמן לפרק זמן של 60 ימים נוספים מבלי לקיים דיון כהלכתו. בית המשפט קמא עצמו ציין כי הוא לא נוהג ליתן החלטות בנושא של הוצאה ממשמורת מבלי לשמוע את ההורה, בענייננו המערערת. לא היתה כל סיבה שלא לזמן את האם לדיון. התוצאה שהתקבלה מהתנהלות זו של בית המשפט שלאם, זו שהקטינות היו בהשגחתה, לא ניתן לה בכלל יומה בבית המשפט, לא ביום 5.6.14 ולא בבקשה להארכה בנושא כה גורלי וחשוב. מצב כזה הוא אינו ראוי ואין להסכים עמו. אוסיף ואומר, כי תמה אני על הבהילות שבה התקבלה ההחלטה בדבר הוצאתן ממשמורת של הקטינות. לא בכדי ציטטתי מדברי העובדת הסוציאלית בבקשה להארכת צווי הנזקקות וההשגחה, מהם עולה כי לא עלתה בשלב זה בכלל האפשרות של הוצאת הקטינות מהשגחת האם. כן לא ברור גם מדוע נקט המשיב (משרד הרווחה) בהליך לפי סעיף 12 לחוק הנוער, שהוא הליך לא שגרתי במקום לפנות לבית המשפט בהליך מסודר לשינוי של דרכי הטיפול. נופך הבהילות שעטה את הבקשה הוא הביא לטעמי למתן החלטה תוך פגיעה בזכות בסיסית יסודית, זכות הטיעון של האם, אשר בנותיה נלקחו ממנה מבלי שקולה ישמע. התנהלות בלתי תקינה זו מחייבת התערבות של ערכאת הערעור. סוף דבר אני מורה על ביטול החלטתו של בית המשפט קמא מיום 30.6.14 ועל השבת הקטינות להשגחת האם. בשולי הדברים אוסיף ואומר כי מצופה היה גם מהמשיב (משרד הרווחה) אשר קיבל לידיו את ההחלטה מיום 30.6.14, ומותר לי לומר החלטה שהוא לא ציפה לה, שהרי הוא בעצמו ביקש לקיים דיון, לפנות לבית משפט קמא ולהפנות את תשומת לבו לכך כי יש לקיים דיון בבקשה טרם מתן החלטה. בהתאם לבקשת עו"ד יוסי נקר, אני מתיר את פרסום פסה"ד ללא פרטים מזהים".
יולי 2014 - כחלק מתעשיית מדיניות הסחר בילדים שמתווה משרד הרווחה מזה שנים רבות בשם "טובת הילד", מאחורי דלתיים סגורות ללא ראיות, מסתמכים רשויות הרווחה על חוות דעת מומחים כאלה ואחרים.
מאחר וההליך כולו מתנהל בדלתיים סגורות, וכמו שאמר כבוד השופט נשיא בית המשפט העליון לשעבר לנדוי "מה שאינו פומבי חייב להיות מושחת", המדיניות המופקרת והחסויה של משרד הרווחה מהווה קרקע פוריה למעשי שחיתות, עושק וגזל של משפחות קשות יום, כשהעילה של משרד הרווחה לפשעיו הינו "טובת הילד".
מכוני אבחון שונים ומשונים החלו לשגשג באופן אקספוננציאלי, תוך עשיית הון קל על גבם של הורים קשי יום, שמוכנים לשלם כל סכום שבעולם, כדי שרשויות הרווחה לא יקחו את ילדיהם.
התמחור המשתנה של האבחונים הזהים, ממשפחה למשפחה מעיד, כאלף עדים, כי מכון שלם מתמחר את בדיקותיו מתוך שיקולים זרים ותוך ניצול הליכי בית המשפט הממנה אותו כמומחה המכריע בגורל המשפחה.
לא מפתיע שחוות הדעת של המכונים, לרבות מכון שלם, כתובות בשפה אחת ודברים אחדים עם פקידות הסעד וגורמי הרווחה, שהרי גורמים אלו, קובעים מי יהיו המאבחנים שיאבחנו את המשפחות האומללות. מכון אשר לא יפעל ברוח המדיניות שהתוותה פקידת הסעד – ימצא עצמו עד מהרה, מחוץ לתעשיית הכסף המושחתת המניבה פירות באושים.
לאור העובדה, כי לבני זוג המצויים במחלוקת על משמורת והחזקת הילדים, בית המשפט ממנה פקידת סעד לה ניתנים סמכויות טיפול, והיא זו שמפנה את המשפחות למכוני האבחון לצורך הכרעה על מתן המשמורת למי מן הצדדים – מאחר ומדובר בסכומי כסף ניכרים, יש עניין לציבור לדעת מה עומד מאחורי התמחור השונה והמשתנה ממשפחה למשפחה.
להלן דוגמאות לניצוצות הפוקעים מתעשיית הפשע של משרד הרווחה, וזה למעשה שיטות התמחור התמוהות והמנופחות של מכון שלם בע"מ למסוגלות הורית:
הצעת מחיר שנמסרה לעובדת סוציאלית עבור אמא בתאריך 23.6.2014 בסך 19,500 ש"ח לאבחון + 5,000 ש"ח עבור בדיקות פסיכיאטריות – סה"כ נדרש מהמשפחה לשלם 24,500 ש"ח למכון שלם
מכון שלם הציע לבצע אבחון בתאריך 23.12.09 בסך 13,600 ש"ח ועבור בדיקות פסיכיאטריות תוספת 4,400 ש"ח – סה"כ ביקש 18,000 ש"ח
מכון שלם הצעת מחיר לאבחון ב- 12.6.14 בסך 26 אלף ש"ח
מכון שלם הציע למשפחה לבצע אבחון בתאריך 22.6.14 בסך 10,500 ש"ח
מכון שלם בע"מ הציע למשפחה לבצע אבחון בתאריך 8.4.13 בסך 16,000 ש"ח ואם יצטרכו בדיקה פסיכיאטרית – יוסיפו 5,000 ש"ח. סה"כ תשלום מוצע: 21,000 ש"ח
מנכ"ל משרד הרווחה (יוסי סילמן) מנסה להשתיק את ל'. בכל מחיר. לשם כך הוא עושה מאמץ להיפגש עם אבות גרושים אומללים, בניסיון לשכנעם להתנתק מ-ל' - המובילה מאבק ציבורי נגד בכירים במשרד הרווחה ונגד פקידות סעד, שעיוולו נגדה ונגד גורמים נוספים
ברשימה שפרסמו ב-News1 ביום 21.06.14 הצבענו על מעשיו המופקרים של מנכ"ל משרד הרווחה, יוסי סילמן. חשפנו עבירות פליליות שביצע נגד ל' וילדיה הקטינים - כשעשה שימוש בלתי חוקי במידע לכאורה שהובא לידיעתו, מתוקף תפקידו המקצועי והניהולי, כדי לבוא-חשבון עם ל' שחשפה בתקשורת מידע על הנהלותו הפיננסית המפוקפקת ועל עיקולים שהוצאו נגדו בגין זאת שלא שילם חובותיו.
שר הרווחה מאיר כהן ומנכ"ל משרדו יוסי סילמן - ניהול כושל ותככני
סילמן עשה שימוש במידע לתועלתו הפרטית, למרות האיסורים בחוקים השונים: חוק בית המשפט לענייני משפחה, חוק הגנת הפרטיות וחוק הנוער.
במדינה מתוקנת היה סילמן מסולק מתפקידו, עם חשיפת מעשיו. במקום זאת, הוא זוכה לגיבוי מצד שר הרווחה, מאיר כהן, שלא מקפיד לבצע את חובותיו כשר בממשלה ולכפות, גם על הכפופים אליו, ובהם על המנכ"ל, להקפיד על שמירת החוק.
מאז החשיפות של ל' והפרסומים כאן אודותיו, מנסה סילמן להפריד ולמשול. מטרתו: למנוע סחף שלילי והצטרפות גורמים נוספים העלולים לחשוף את מעשיו המופקרים. במסגרת זו הוא מבצע "עבודת שטח" המעלה תמיהות. סילמן יוצר קשר אישי עם פעילים מקרב האבות הגרושים, שמהם נלקחו ילדים, מבטיח לחלק מהם שייפעל למענם, ובפניו "בקשה קטנטנה": להתנתק מ-ל'. סילמן נפגש עימם באופן בלתי רשמי בבתי קפה וגם בבתים פרטיים. סילמן מבטיח לאותם אבות אומללים להקים למענם גם הוסטלים לגברים, בתקווה שלא ישתפו פעולה עם ל'. חלק מאותם משתתפים הביעו, ובקול רם, את חוסר אמונם בו. ניסיון העבר מלמד, כי להבטחותיו של סילמן אין כיסוי. כפי שחשפנו כאן - האיש שקרן ומתנהל באופן נכלולי. בכל מקרה: גם אם ינסה, סילמן אינו מורשה להשתמש בתקציבים של משרד הרווחה ו/או ליתן שוחד לאחרים כדי להשתיק ביקורת נגדו.
סילמן, בחושיו הטובים, יודע היטב: ל' היא מובילת המאבק נגד פקידות סעד במשרד הרווחה ונגדו אישית, בשל מעשים בלתי חוקיים שביצעו. ל' מפעילה רשת של בלוגים, באמצעותם היא מסייעת לנפגעים רבים וחושפת מעשים בלתי תקינים מצד פקידי סעד ובכירים במשרד הרווחה. ל' לא לבד. כמה גורמים, ובהם עיתונאים ותנועת אומ"ץ, כבר מגלים עניין במעשים החמורים. ל' לא תשקוט ולא תנוח עד שתשיג את מטרתה: השבת ילדיה שהוצאו ממנה שלא כדין, כטענתה, ועד שתביא למיצוי הדין עם אותם גורמים שעיוולו נגדה, ובהם עם סילמן.
סילמן פועל כאמור לחסימתה של ל', תוך התרת דמה והוצאת דיבה חמורה נגדה. כך לדוגמה, סילמן נפגש השבוע עם קבוצה של אבות גרושים, שבראשם עומד א' ש', והפציר בהם לנתק מגע מ-ל'. סילמן ייחס לה מעשים בלתי תקינים שלא ביצעה, והכפיש את שמה. סילמן לא הפנים, למרבה הצער, כי פעולותיו המקוממות לא יעצרו חשיפת מעשיו.
כל אדם בעולם זקוק לתשומת לב ואוזן קשבת. כל אדם בעולם סוחב צרות וקשיים כאלה ואחרים. כל אדם זקוק לאהבה וליטוף. כל אדם זקוק לידיעה שהולכים איתו ומסייעים לו בקשייו וצרותיו. כל אדם זקוק לתת אמון כלפיי מי שמציג עצמו כמסייע. כל אדם זקוק לתת אמון בעצמו בכוחו וביכולתו כדי להצליח.
החיים מאוד מאוד קשים כשעיקר הבעיה היא שכר חודשי נמוך, כשלצד זה יוקר המחיה לא מאפשר למשפחות המוחלשות והעניות, להרים את הראש מעל פניי המים ולא להרים את הראש בכלל.
בכל עיר ברחביי המדינה ישנה "מחלקת רווחה" שתפקידה הוא כפי שמה. לתת ולדאוג לרווחת המשפחות המתקשות,דרך התקציב אותו היא מקבלת.
אל משרדיי הרווחה עולות ומטפסות אימהות מתקשות חד הוריות וגרושות ועולות חדשות. האימהות הללו פונות למשרד הרווחה כדי לקבל הנחה בארנונה, בצהרונים, בחוגים וכדי לקבל סיוע במזון דרך עמותות, לעיתים כדי לקבל שוברים לרכישת מוצרי חשמל ורהיטים...הכל תלוי בתקציב וברמת הקושי של אותה משפחה. זה בערך וייתכן מאוד שפיספסתי עוד כמה הטבות ואידאות אבל זה לא ממש חשוב.
הנקודה הכאובה עליה אני כותבת עכשיו, היא מה קורה לאותה אימא חלשה ותמימה מרגע שרגלה דרכה במשרד הרווחה לצורך בקשת עזרה, עד לרגע השחור בחייה ובחיי ילדיה.
מגיעה אמא גרושה/חד הורית/עולה חדשה/...לפגישה אצל העובדת הסוציאלית שסיפחו לה, כשליבה שמח ומלא תקווה שהנה הנה הגיע למקום בו יעטפו אותה בכנפיים רכות ואוהבות, ומעט יקלו על מכאובה הנפשי והכלכלי, שהרי כל אדם זקוק לאוזן קשבת וחומלת, ולסיוע כלכלי כשנורא נורא קשה בעולם.
אותה אמא שנמצאת באותה עת במקום נמוך וחלש,אין לה הרבה ברירות אלא להסתייע ולו זמנית על אף חוסר הנעימות ועל אף החשיפה בפניי אדם זר. בליבה היא אומרת...העובדת הסוציאלית אומנם זרה אך המערכת שמה אותה לעזרה. זה יעודה,לעזור...לתת רווחה. וכך מתחילה הפגישה..לקיחת פרטים אישיים על כל המשתמע מכך,והפנקס נפתח ומתמלא בשלל כיתובים והתרשמות של עובדת סוציאלית. ספרי לי מה קורה...מה קשה לך...מדוע...כמה...למה...הכיצד...כשכל השאלות החתרניות הללו נעשות בקול שקט קטן ומתוק...קול מתנגן כמו מנגינת כינור והלב הולך שבי אחריה...העובדת הסוציאלית נותנת תחושה שהיא ורק היא המלאך המושיע עם הכנפיים הלבנות...פיית החלומות...אלוהים! והאמא האומללה שכה זועקת לעזרה וחמלה...מאמינה בכל ליבה שהנה הנה הגיע למקום שיתן לה מעט טוב וייקל עליה ועל ילדיה. כי החיים הם כמו גלגל מסתובב,ועכשיו הגלגל נמצא בחלקו התחתון...וקשה.
ולפגישה הזו מתווסף בכי קורע לב...והלב נפתח ומגולל את הסיפור הכואב...כי המלאכית בעלת הכנפיים הלבנות והרכות,מדובבת באופן שיטתי ומגמתי,לפתוח את צוהר ליבה...תוך כדי שהפנקס פתוח והיד רושמת הכללל...מתעדת מילה במילה ומעוותת את המציאות,ולוקחת את הסיפור לאיזה מקום שמתחשק לה. את כל זה האמא המסכנה לא יודעת...היא באה לבקש סיוע בתוך הקהילה דרך "מחלקת הרווחה". עוד פגישה ועוד פגישה ועוד פגישה...והיד ממשיכה לרשום ולתעד בחיוך מתוק...עיניים רכות וחומלות...קול מתנגן מלא אמפתיה...כשבעצם כל התפאורה אותה מציגה העובדת סוציאלית מול האמא,הוא שקר וכזב. מה שעושה העובדת הסוציאלית הוא הכנת תסקיר מנופח ושיקרי שמעוות את המציאות של אותה משפחה מתקשה וענייה. מה שעושה העובדת הסוציאלית הוא הכנה לכתב אישום חמור אותו היא מגישה לבית המשפט, בידיעה שהשופטים במדינת ישראל הינם חותמת גומי ותו לא.
היא פועלת כך בידיעה שכוחה רב מתוקף תפקידה, ושהשופט לא יחטט ולא יבדוק ולא יפקפק בתסקיר המזוויע אותו הניחה על שולחנו. וכך תופרת העובדת הסוציאלית או פקידת הסעד, תיק שיקרי ועמוס בעיוותים שרק אלוהים יודע איך יוצאים ממלכודת תופת שכזו.
אותה עובדת סוציאלית יודעת ומודעת לעובדה שאותה אמא מוחלשת וענייה איננה יכולה לשכור את שירותיו של עורך הדין כדי להגן ולהתגונן ולהיחלץ מהבור השחור אותו כרתה לה בחיוך מתוק.
בדרך כלל אותן אמהות מוחלשות כלכלית, פונות אל הסיוע המשפטי בכדי לקבל ייצוג של עורך דין מטעם המדינה. עם כל הכבוד לעורכי הדין שעובדים עם הסיוע המשפטי ומקבלים את שכרם עבור עמלם מהמדינה, אותם הנ"ל לפחות לטעמי...מה שנקרה "לא יתאבדו" על התיק של האמא המוחלשת והענייה שנדחקה לצרה צרורה ואיומה.ולמי במצב השבור הזה יש כסף לעורך דין פרטי? עורך דין תותח שילחם עבור האמא וילדיה? את כל זה פקידת הסעד יודעת ומנצלת עד תום.
הפתרון הקל והמיידי של פקידות הסעד הוא הוצאת הילדים מהבית. עקירתם הגסה של הילדים והתינוקות למרות התנגדותה של האמא. לא יעזור בכי ולא יעזרו תחנונים של האמא,ולא יעזרו זעקות כאב השמיימה, ולא יעזור כלום בו ברגע שנפל הפור ופקידת הסעד החליטה על דעת עצמה בלבד,ש"טובת הילד" היא לגדול מחוץ לביתו. ולא יעזור שהילד בוכה וצורח ומבקש את אמאאאא ותצילי אותי אמאאאא אני רוצה אותך ורוצה הביתה אמאאאא...
פקידת הסעד החליטה בלב קר ואטום שהתינוק שעדיין יונק משד אימו, יעקר ממנה. שהילדים הרכים שזקוקים לאהבת אימם לחיבוקה ולכנפיה המגוננות כמו שרק אמאאאא יודעת לעשות בעולם כולו, זה לא יעזור.
הפנקס השחור התמלא במילים ועדויות,והתסקיר הונח על שולחנו של השופט חותמת גומי. כן גבירותיי ורבותיי...השופט הוא חותמת גומי של פקידות הסעד,ואת זה לא רק אני אומרת אלא הם הם השופטים בעצמם מודים ומתוודים. על התנהלותם הכושלת של השופטים בישראל,העבירה ביקורת חריפה "כבוד השופטת לענייני משפחה בדימוס חנה בן עמי".
היא העבירה גם ביקורת קשה וחריפה על התנהלותן העבריינית של העובדות הסוציאליות וניתן להקשיב לה ביו טיוב.היא רק דוגמא אחת של עדויות קשות ונוראיות כלפיי אוכלוסיה מוחלשת כלכלית.
משרד הרווחה הוא גוף אשר נועד לעזור ולסייע למשפחות מוחלשות, ולתמוך בהם בתוך הקהילה ולא מחוצה לה. תפקידה ויעודה של פקידת הסעד לעזור כלכלית ונפשית לאוכלוסיה המתקשה העולה אליה כדי לקבל את שרותיה מתוך תקציב המדינה שהוקצב לכך.
עקירה וחטיפת ילדים מהבית הינו פשע מתועב שגורם להרס משפחות וטראומה קשה ביותר לילדים. ניתוק ילדים מאימם הוא הדבר הנוראי ביותר שהדעת אינה יכולה לסבול. אתם מוכרחים להבין גבירותיי ורבותיי שמדובר בדיני נפשות. תינוקות וילדים קטנים נעקרים מבתיהם בגסות ושרירות לב למרות התנגדות האמא והמשפחה,הוא מעשה שלא יעשה ויש להטיל עליו וטו! המדיניות הזו של חטיפת ילדים דרך מימוש צו החירום אותו משיגה פקידת הסעד דרך בית המשפט, ובמעמד צד אחד וללא דיון הוכחות, הוא גזר דין מוות!
גזר דין מוות על הילדים שמושלכים לכל אותם מקומות כגון: פנימיות/ מוסדות/ מרכזי חירום/ משפחות אומנה/ ואימוץ סגור ששם הם עוברים התעללויות קשות דרך מכות, קללות, עונשים כבדים שכוללים סגירה בחדריי צינוק, הולדינג, אונס של קטינים וקטינות, הלעטה בכדורים פסיכיאטריים שלא לצורך, וכך הורסים את נפשו הקטנה הרכה והאומללה של הילד לכל חייו, וכך הורסים משפחות כשהיד קלה על ההדק ובצע הכסף הוא נר לרגליי כל מי שידו בוחשת במכונה המשומנת הזו שמניבה מיליארדים על גבו הצנום של הילד בישראל!!!
ועל כוחן הבילתי מרוסן והבילתי מבוקר והבלתי מתקבל על הדעת של פקידות הסעד אני אומרת: הן- התובע, השופט והתליין.
מבקר המדינה השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא, פרסם היום דוח ביקורת מיוחד על "פעולות הממשלה לקידום הביטחון התזונתי". דוח זה מתפרסם לקראת חג הפסח ולא בכדי.
מידי שנה לקראת בוא הפסח, אנו עדים לדרישה של רבים בחברה הישראלית לקבל סיוע במזון לפסח. הסיוע הזה ניתן בעיקר על ידי גורמים פרטיים - עמותות המזון. מצב זה מצביע על מחויבות ממשלתית קטנה עד מאוד לטיפול ראוי בנושא קידום הביטחון התזונתי.
חדלונו של משרד הרווחה בתחום קידום הביטחון התזונתי גורם לפגיעה דווקא באוכלוסיות הנזקקות ביותר. נמצא כי בעת שנערך הדוח כ-900,000 נפש ובהם כ-360,000 ילדים, דיווחו כי בשל מחסור בכסף לא אכלו יום שלם או צמצמו את גודל הארוחות שלהם במשך כמה חודשים בשנה.
דוח מבקר המדינה חושף שורה של ליקויים בקשר לפעולות משרד הרווחה לקידום הביטחון התזונתי, ובהם:
היעדר מדיניות: משרד הרווחה עדיין לא קבע מדיניות לטיפול בנושא. המועצה הארצית לביטחון תזונתי, שאמורה לייעץ לשר הרווחה בנושא התכנסה לראשונה רק בינואר 2013, כמעט שנה אחרי שהייתה אמורה להתכנס והיא מצויה בראשית עבודתה. כמו כן לא נמצא כי משרד הרווחה נתן למועצה אמצעים להפעלתה. יש לראות ליקויים אלה בחומרה.
התמיכה בעמותות המזון: משרד הרווחה השאיר את מרבית הסיוע למדווחים על אי ביטחון תזונתי למגזר השלישי - עמותות מזון. מדובר בכלי שאינו אפקטיבי דיו. חלק הארי של התמיכה המתקבלת מעמותות המזון מיועד לסלי מזון לפסח, דהיינו לטובת סיוע סמלי למועד חד פעמי. עמותות המזון הן שקובעות באילו מקומות יסייעו כאשר אין הן פועלות לפי קריטריונים אחידים וברורים. אחת האוכלוסיות שבהם בולטת תופעת אי הביטחון התזונתי היא האוכלוסייה הערבית, שבקרבה לא פועלות עמותות לסיוע במתן מזון.
פעולות השלטון המקומי: בהיעדר מדיניות רווחה הטיפול "גולגל" לשלטון המקומי, שלעיתים האמצעים העומדים לרשותו גם הם מוגבלים והתוצאה שגם השלטון המקומי מסתמך על תרומות של עמותות (בעיקר ה"קרן לידידות").
דברי פתיחה של מבקר המדינה יוסף חיים שפירא, שופט (בדימ'):
עוני אינו גזרת גורל. לצד האחריות המוטלת על האדם לדאוג לצרכים הבסיסיים שלו ושל בני משפחתו לשם קיומם בכבוד, מוטלת על המדינה חובה משמעותית להבטיח מינימום של קיום אנושי בכבוד לבני החברה. חובתה זו של המדינה נגזרת ממארג הדינים הפנימי ובראשם חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וכן מחובותיה של המדינה הנובעות מהדין הבין-לאומי. דינים אלה מחייבים את רשויות השלטון להגשים את כבוד האדם באשר הוא אדם. חייבים אנו לזכור ולשנן את דבריו של השופט יצחק זמיר: "אסור שזכויות האדם ישמשו רק את האדם השבע, צריך שכל אדם יהיה שבע, כדי שיוכל ליהנות, למעשה ולא רק להלכה, מזכויות האדם" . בפרשה אחרת קבע בית המשפט העליון כי "הזכות למינימום של קיום אנושי בכבוד מצויה בליבו ובגרעינו של כבוד האדם. חיים בחרפת רעב, ללא קורת גג, תוך חיפוש מתמיד מנין יבוא עזרו של אדם, אינם חיים בכבוד. מינימום של קיום בכבוד הוא תנאי לא רק לשמירה ולהגנה על הכבוד האנושי, אלא גם למיצוי יתר זכויות האדם. אין כל פואטיקה בחיים בעוני ובמחסור. ללא תנאים חומריים מינימליים, אין לאדם יכולת ליצור, לשאוף, לבחור את בחירותיו ולממש את חירויותיו" . חברה אשר אינה דואגת לענייה ולמעוטי היכולת החיים בקרבה אינה פוגעת רק בכבודם ובזכויותיהם, אלא פוגעת גם בדמותה שלה. מדינה אשר לא מבטיחה כראוי את זכותם לחיים במינימום של כבוד אנושי מְפֵרה את חובתה כלפי כלל החברה לכבד את זכויות היסוד של האדם באשר הוא האדם.
שמירה על זכויות הנזקקים ודלי האמצעים והבטחת קיומם בכבוד הן נורמות מוסריות ומשפטיות אשר מדינה יהודית ודמוקרטית מצוּוָה לקיים. המסורת היהודית מלמדת אותנו זאת: "לא תאמץ את לבבך ולא תקפֹּץ את ידך מאחיך האביון. כי פָתֹחַ תפתח את ידך לו, והעבט תעביטנו די מחסֹרו אשר יחסר לו" . החובה במסורת היהודית לדאוג לעני לא הייתה רק חובתו של הפרט הבודד; על הציבור כולו הוטלה החובה לספק תנאי מחיה בסיסיים לדלי האמצעים, והיא מומנה מתשלומי מס חובה שנגבו מכל תושבי העיר בכל שבוע על ידי "גבאי צדקה", והם היו "נותנין לכל עני ועני מזונות המספיקין לשבעת ימים".
הנה כי כן, המסורת היהודית ויסודות הדמוקרטיה המודרנית מטילים על מדינת ישראל את החובה להגשים את זכותו של כל אדם לחיים בכבוד אנושי בסיסי. לצערנו הרב, הנתונים מלמדים כי בפועל קבוצות אוכלוסייה גדולות במדינת ישראל חיות בעוני ומחסור. אך לפני זמן לא רב פרסם המוסד לביטוח לאומי את דוח ממדי העוני והפערים החברתיים אשר ממנו עולה תמונה מדאיגה ביותר בדבר המצוקה הכלכלית והפערים החברתיים במדינת ישראל, גם בהשוואה בין-לאומית. על המדינה לעשות כל מאמץ על מנת לסייע לנזקקים לפרוץ את מעגל העוני ולהשתלב בשוק העבודה, ולעזור לאלה מהם שידם אינה משגת, להתקיים בכבוד באמצעות מערכת הרווחה והתמיכה שתפקידה לשמש "רשת מגן" למעוטי היכולת.
כפי שציינתי בכמה הזדמנויות מאז כניסתי לתפקיד, אני רואה במוסד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור מגן זכויות האדם במדינת ישראל ובייחוד מגן זכויות האוכלוסיות החלשות. במסגרת מדיניותי זו ידגיש משרד מבקר המדינה בדוחותיו כי החובות הנגזרות מחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו והאמנות הבין-לאומיות המחייבות את מדינת ישראל אינן אך אידאל נשגב או מטרה נעלה; מדובר בזכויות חוקתיות ובהתחייבויות בין-לאומיות המטילות חובות משפטיות. זו מציאות נורמטיבית אשר יש בצדה השלכות אופרטיביות על תפקודן של רשויות השלטון.
דוח זה, העוסק באחד מצורכי הקיום הבסיסיים ביותר, הוא המשך ישיר של מדיניותי בדבר ההגנה על זכויות האוכלוסיות החלשות במדינת ישראל. הממצאים העולים מהדוח הם קשים ביותר ומלמדים כי במובנים רבים המדינה לא עמדה במחויבותה לקדם את הביטחון התזונתי של תושביה וטרם גיבשה מדיניות ממשלתית כוללת המגובה במשאבים הראויים להתמודדות יעילה עם התופעה של אי-ביטחון תזונתי. כפי שמצוין בדוח, פעולות הממשלה לטיפול בנושא הביטחון התזונתי עד מועד סיום הביקורת - הקצאת משאבים ממשלתיים בסכומים נמוכים והמשך הישענות על משאבי המגזר השלישי כגורם המממן את הפתרונות למשפחות המצויות באי-ביטחון תזונתי - מצביעות על מחויבות ממשלתית קטנה עד מאוד לטיפול ראוי בנושא קידום הביטחון התזונתי.
יודגש כי חדלונה של הממשלה בתחום קידום הביטחון התזונתי גורם לפגיעה דווקא באוכלוסיות הנזקקות ביותר. מסקר שערך המוסד לביטוח לאומי עולה כי אחת האוכלוסיות שבהן בולטת תופעת אי-הביטחון התזונתי היא האוכלוסייה הערבית במדינת ישראל, שבה שיעור המשפחות שדיווחו כי חוו אי-ביטחון תזונתי היה קרוב למחצית מהמשפחות (46.9%), מהן דיווחו 30% כי הן סובלות מאי-ביטחון תזונתי ניכר. המדינה לא גיבשה מדיניות כוללת להתמודדות עם תופעת חוסר הביטחון התזונתי, ויישום המדיניות הקיימת של תמיכה בעמותות מזון מעלה ספק אם מערך התמיכות הממשלתי תורם תרומה של ממש לשיפור הביטחון התזונתי בקרב מגזרים ויישובים שבהם בעיית אי-הביטחון התזונתי היא חריפה, ובפרט בחברה הערבית. כמו כן, היעדרה של מדיניות כוללת בתחום הנזקקות למזון מותירה את גורמי הרווחה בשלטון המקומי ללא הכוונה ראויה, וכל רשות פועלת על פי תפיסתה ובהתאם לכלים העומדים לרשותה, וככל שישנם כאלה - רובם ככולם מקורם במגזר השלישי. מציאות זו גורמת לטיפול שאינו שוויוני בנזקקים ביישובים השונים בארץ, תוך הסתמכות על טוב לבם של תורמים ומתנדבי עמותות הסיוע והמזון.
הלב דואב כאשר קוראים על משפחה עם ילדים שהמקרר בביתה ריק ממוצרי מזון או על משפחה שסיפרה כי לא רכשה פירות וירקות מפאת מצוקה כלכלית, כפי שמפורט בדוגמאות המובאות בדוח. מדינה יהודית ודמוקרטית אינה יכולה להשלים עם מציאות שבה מאות אלפים מתושביה מדווחים על אי-ביטחון תזונתי. גיבוש מדיניות ממשלתית כוללת והקצאת משאבים סבירים בדרך נבונה יכולים לתרום לצמצומה של תופעה חמורה זו. על כן, אני רוצה גם לציין לחיוב כי מתשובות הגופים הרלוונטיים למשרד מבקר המדינה עולה כי לאחרונה הקצתה הממשלה כ-200 מיליון ש"ח לנושא הביטחון התזונתי ובימים אלה היא מגבשת תכנית פעולה בנושא זה. מדובר בצעדים חשובים לקידום הביטחון התזונתי, אף שבוצעו באיחור ניכר. עם זאת, מבחנה של הממשלה יהיה באופן מימוש אחריותה לקידום הביטחון התזונתי ובכלל זה ליווי צעדים אלה במדיניות ממשלתית כוללת ובמחויבות תקציבית רב-שנתית, כי "כשעל הפרק ניצבת תביעה למימוש זכות-יסוד... משקלם היחסי של השיקולים התקציביים אינו יכול להיות גדול. שכן: 'הרטוריקה של זכויות אדם צריכה להיות מכוסה במציאות המעמידה זכויות אלו בראש סולם העדיפויות הלאומי. הגנה על זכויות אדם עולה כסף, וחברה המכבדת זכויות אדם צריכה להיות נכונה לשאת במעמסה הכספית'" . במסגרת זו על הממשלה לבחון את מקורותיה התקציביים, שמטבע הדברים הם מוגבלים, וכן את האילוצים השונים, ולאתר את מקורות המימון הראויים לקידום הביטחון התזונתי במדינת ישראל.
יוסי סילמן, מנכ"ל משרד הרווחה, עדיף שתתפטר - המאמר יוסי סילמן, מנכ"ל משרד הרווחה, עדיף שתתפטר , חלי בוזחיש ששון , יולי 2013 - העובדת הסוציאלית חלי בוזחיש ששון קוראת בפייסבוק לחבריה העובדים הסוציאליים לדרוש את פיטורי מנכ"ל משרד הרווחה יוסי סילמן. במשרד שתפקידו לפעול למיגור העוני ולפריסת רשת ביטחון סוציאלי אין מקום לאדם שמפגין חוסר ידע בסיסי בבעיית הרעב, כפי שהפגין בראיון איתו בדה-מרקר ...
יוסי סילמן מנכ"ל משרד הרווחה צריך ללכת הביתה - המאמר יוסי סילמן, מנכ"ל משרד הרווחה, העניים אינם אשמים , עבודה שחורה , יולי 2013 , אבי דבוש - אבי דבוש מבקש להזכיר למנכ"ל החדש של משרד הרווחה יוסי סילמן, שמדינת ישראל היא שיאנית העובדים העניים, ולפי התקציב הממשמש ובא, המגמה הזאת רק תחמיר...
פקידי הסעד עוקרים אלפי ילדים מבתיהם - יואב יצחק , מעריב , 24/11/02. - מדובר אמנם בילדים בעלי סיכון, אבל עתה מתבררת הקלות הבלתי נסבלת של התהליך שהשתרש משך שנים מדובר בכ-2000 ילדים בשנה, ובסך הכל יותר מ-10,000 העקורים עתה ממשפחותיהם - פקידי הסעד בישראל מוציאים מדי שנה אלפי ילדים מחזקת הוריהם באופן בלתי תקין, תוך שלילת זכויות הילדים וההורים וגם תוך הטעיית בתי המשפט בישראל... הוצאת ילדים מהבית נעשת בחיסיון בהליך לא הוגן - ד"ר ישראל צבי גילת - פוליטיקה - ערוץ 1 - יוני 2011 - ראיון עם ד"ר ישראל צבי גילת בנושא הוצאת ילדים מביתם ע"י רשויות הרווחה. - צבי גילת עמד בעבר בראש ועדה (ועדת גילת) שבדקה דרכי פעולה של ועדות החלטה ומצא כי הליך הוצאת ילדים מביתם בכפייה ע"י רשויות הרווחה לא היה הוגן. -בתי משפט לנוער אינם מפרסמים פסקי דין לרבות בעניין הוצאת ילדים מבית כך שלא ניתן לבקר הליך שאינו פומבי...
ראיון עם פרופ. אסתר הרצוג על מצבם העגום של ילדים שהוצאו מביתם - עושים סדר חדש - הטלביזיה החינוכית - ערוץ 23 - יוני 2011 - ראיון עם פרופ. אסתר הרצוג על מצבם העגום של ילדים שהוצאו מביתם ומשפחתם בכפייה ע"י רשויות הרווחה - ביוני 2011 פרסם מכון חרוב ממצאי דו"ח לפיו ילדים ובני נוער במסגרות חוץ-ביתיות מעורבים בפעילות עבריינית פי למעלה מ-3 מכלל ילדי השנתון, ושיעור הזכאים לבגרות נמוך משמעותית משל האוכלוסיה הכללית - הילדים מתויגים ע"י רשויות הרווחה והופכים להיות משאב כלכלי למשך שנים רבות בידי גורמי טיפול, פנימיות ומעונות, אומנה, אימוץ, ועוד עמותות ומלכ"רים. רשויות הרווחה מתנכלות ("מטפלות" לדבריהם של רשויות הרווחה) בעיקר במשפחות מוחלשות כגון חד הוריות, וכאלו שמצבם הכלכלי קשה...
שקרים ודמגוגיה נגד ילדים ומשפחות - פרופ. לעבודה סוציאלית בלהה דוידזון ערד - ערוץ 1- פוליטיקה - יוני 2011, פרופ. לעבודה סוציאלית בלהה דוידזון ערד מאוניברסיטת תל אביב זורה חול בעיני הציבור בראיון בתכנית פוליטיקה בערוץ 1 - דוידזון מציגה כאילו תהליך הוצאת הילדים מהבית הנו שקול ע"י ועדת החלטה וערכאה שיפוטית בעוד שבפועל ועדות ההחלטה מחליטות תמיד פה אחד ואינן מציגות בפני בתי המשפט לנוער את הדילמות והלבטים, בעד ונגד בהחלטותיהן. בנוסף ידוע כי בתי משפט לענייני משפחה ונוער משמשים חותמת גומי לוועדות ההחלטה ולפקידי הסעד לחוק הנוער...
מרץ 2014 - "עושים צהריים" עם יעל דן - גלי צה"ל - משטרת ישראל ורשויות הרווחה מועצה אזורית גלבוע רודפים מזה כחודשיים אחר אמא הנמלטת מפניהם שלא יחטפו את בנה התינוק. בתכנית מראיינת יעל דן את עו"ד יוסי נקר בא כוחה של האמא א' ומומחים בתחום הרווחה מילי מאסס וד"ר אהרון פלשמן פסיכיאטר ילדים ונוער. ע"פ העולה מן השיחה משרד הרווחה נוקט בדך רמיה לחטוף תינוק מידיה של האמא ללא כל הצדקה או בדל ראיה אלא על סמך חוות דעת שגויות שקריות על מסוגלות הורית ואחרות של מומחים מטעם משרד הרווחה. משרד הרווחה אינו עושה כל מאמץ לאפשר לאמא לגדל את בנה התינוק אלא אף משבש בכל דרך אפשרות כזאת. האזינו לתכניתה "עושים צהריים" של יעל דן על פשעי משרד הרווחה בענייני סחר בילדים.
ד"ר אלן פלשמן, פסיכיאטר ילדים ונוער, שניתח את הדו"ח הפסיכאטרי של א' מטעם הרווחה וקבע כי לא מתוארת שם הפרעה נפשית מוגדרת. "מתוארת הפרעת אישיות בלתי בשלה, דבר שאין עליו הסכמה בקהילה המקצועית שקיים או מה הקריטריונים לו. לחרוץ גורלות על בסיס משהו שאין לו קריטריונים – זה בעיה. מעבר לכך, הפסיכאטר עצמו כתב שמכיוון שהאשויות היא לא בשלה – היא יכולה עוד להבשיל", אמר ד"ר פלשמן.
כמו כן, חשפו בתוכנית כי על קביעת חוסר המסוגלות ההורית של א' לאחר הלידה השלישית, חתומה פסיכולוגית חינוכית כמי שביצעה את האיבחון. "בדרך כלל בחריצת גורלות מקפידים שמי שכותב את חוות הדעת הוא מישהו שבאמת הוכשר לכך", הוסיף ד"ר פלשמן, "הרבה בתי משפט מסתייגים מלחרוץ גורלות על בסיס הכשרה של פסיכולוגית חינוכית. זה לא תמיד מקובל. בנוסף, מי שכתב את חוות הדעת כתב שהאיבחון תקף ולא טרח להאיר את עייני בית המשפט לגבי העובדה שהוא אינו תקף".
ד"ר נילי מס, עדה מומחית מטעם בית המשפט להערכת מסוגלות הורית, התייחסה גם היא להערכת מסוגלותה ההורית של א'. "כתוב שם שיש לה מיומנויות בסיסיות להתייחס לצרכים הנפשיים והפיזיים של הילד. אני הייתי מצפה שייכתב מה היא כן הראתה ומה חסר לה כדי שיהיה יותר מזה. אני יודעת שכשמדברים על היעדר מסוגלות הורית מדברים על מצב קיצוני, על מצב מוחלט", אמרה בתוכנית, "אם יש התחלה של מיומנויות בסיסיות אז בהחלט אפשר ללכת עם מה שהפסיכיאטר אמר שהיא יכולה להבשיל. הם בדקו אם שמתייחסת לתינוק שלא היה איתה מאז הלידה ובדקו אותה כשהיא נפגשת איתו פעם בשבוע. זה מצב שהוא מצב מוטה. היא צריכה ללמוד קודם מיהו בכלל התינוק. בודקים אותה כשהיא נמצאת תחת הסתכלות כשהיא לגמרי בלחץ גדול ואף על פי כן היא מראה שיש לה מיומנויות בסיסיות אז אני לא יודעת למה כותבים בסוף את המסקנה שכותבים".
משרד הרווחה חטף לאימוץ תינוק מאם חד הורית נכה - המדיניות המתוסבכת של משרד הרווחה לתכנון המשפחה גובה עוד ועוד הורים וילדים קורבנות שמופרדים בכפייה לנצח, ומשמשים סחר לתעשיית עובדים סוציאליים, פסיכיאטרים, פנימיות, אומנה ואימוץ. ילד שנלקח ע"י משרד הרווחה מועד להזנחה והתעללות ורדיפה, כן ראינו בסיפורה של רעות איש שלום שנרדפה ע"י רשויות הרווחה לאימוצה בילדותה, ולאחר מכן אימוץ בניה. רשויות הרווחה לא נחו ברדיפתן עד הרצחה - הכתבה "במשרד הרווחה לא רוצים שנכים יהיו הורים" , ברית פרץ ומורן אזולאי , מאי 2013 , ynet...
תחלואי תעשיית האימוץ - אטימות שקרים והתנשאות השירות למען הילד - דצמבר 2012 - אמנון לוי, פנים אמיתיות - השירות למען הילד של משרד הרווחה מתייחס באטימות והתנשאות למאומצים שמבקשים לפתוח את תיק האימוץ עם הגיעם לגיל 18. רשויות הרווחה משקרות למאומצים באשר למצב הוריהם מהם נלקחו בכפייה למאמצים מחשש שיחשפו המניפולציות ותרבות השקר בהם נוקטות עובדות סוציאליות מרשויות הרווחה נגד אזרחים...
שמואל בוקובסקי - מכבסת הבלים ודברי בלע נגד משפחה בהליך אימוץ - ינואר 2012 - בית משפט עליון רע"א 7535/11 - מדובר בזוג הורים בעלי פיגור אשר בית משפט לענייני משפחה (שופט שמואל בוקובסקי) קבע כי יש לשלוח את בתם בת השלש לאימוץ סגור. ההורים מבקשים לצמצם את תוצאות האימוץ, באופן שסבתה של הקטינה, אמה של המבקשת והאפוטרופא שמונתה לה לדין, תישא באחריות לגידולה. מנגד, סומך המשיב (לשכה משפטית משרד הרווחה) ידיו על פסקי הדין של ערכאות קמא. לבת המאומצת אחות קטינה שהוכרזה "נזקקת" - מהחלטת העליון ניתן ללמוד על דרכי הפעולה של שופט בית משפט לענייני משפחה שמואל בוקובסקי, הנשוי לפקידת סעד מחוזית לחוק הנוער מיכל מילשטיין בוקובסקי ואשר שימש שנים רבות בעברו כיועץ משפטי במשרד הרווחה:..
כישלון קונספציית האימוץ הסגור - סיפור ילדותה ונעוריה של דלית- להלן ציטוט מהספר "בשם טובת הילד - אובדן וסבל בהליכי האימוץ" של ד"ר מילי מאסס. הציטוט מספר את סיפורה של דלית שנשלחה לאימוץ בילדותה, ומאמציה זנחו אותה והתעללו בה. רשויות הרווחה הפקירו אותה בפנימיות, וכשהרתה החליטו לחטוף את תינוקה לאימוץ טרם שנולד. - ילדותה ונעוריה של דלית - סיפור ילדותה של דלית נודע לי מפיה לאחר שמוניתי על ידי בית המשפט כמומחית מטעמה, והוא יובא כאן ברצף כרונולוגי, כפי ששחזרתי אותו, ולא על פי הרצף שבו הוא נחשף בפניי בעת מעורבותי בהליך המשפטי...
השיטות הבזויות של פקידי סעד מאבחנים ומטפלים מטעם הרווחה לניתוק ילדים ממשפחותיהם - השירות למען הילד- משנת 1987 משמשת מילי מאסס מדי פעם כעדה מומחית בהליכים משפטיים הדנים בבקשות של המדינה להכריז על ילדים בני אימוץ ללא הסכמת הוריהם, בעילה שההורים אינם יכולים לגדל את ילדיהם. במהלך מילוי תפקידה, שעיקרו הערכת יכולתם של ההורים לגדל את ילדיהם, נחשפה מאסס לשיטות פעולה של פקידי סעד, מאבחנים ומטפלים, יועצים משפטיים מטעם הרווחה בעלת תקציבים ומשאבים ללא הגבלה אל מול משפחה מוחלשת הנאבקת לשמור על שלמותה...
הספר "בשם טובת הילד - אובדן וסבל בהליכי האימוץ" מאת מילי מאסס - אוגוסט 2010 - ספר על תחלואי מערך הרווחה בעניין מסירת ילדים לאימוץ - פשעי פקידי סעד לחוק האימוץ - במהלך הדיון המשפטי בעניינם נמצאים הילדים במקום חסוי כשחומת סודיות סוגרת עליהם והקשר שלהם עם הוריהם ממושטר על ידי פקידות האימוץ, אשר מעוניינות בניתוקו ומתכחשות לאובדן שגלום בכך...
פקידת הסעד מהשירות למען הילד - מניפולציות, סילופים ושיבוש מהלכי משפט לניתוק ילדה מאמה - יוני 2000 - תמ"ש 000009/97 שופטת בית משפט לענייני משפחה חנה בן עמי דוחה בקשת אימוץ קטינה שהוגשה ע"י גורמי הרווחה ומחזירה את הקטינה לאימה בהשגחת פקידת סעד לחוק הנוער. השופטת בן עמי מותחת ביקורת קשה על הטיוחים והמניפולציות של פקידת הסעד מהשירות למען הילד שפעלה לכפות את המהלכים לאימוץ תוך גרימת נזק לילדה לאמא הביולוגית להורים האומנים ועוד...
השירות למען הילד - השיטות הבזויות ברשויות הרווחה לחטיפת ילדים מביתם ומשפחתם - הכתבה "השירות למען הילד פעל לערעור הקשר בין הילדים לאמם" , שוש מולה , ידיעות אחרונות - בפסק הדין מציינת השופטת כי השירות למען הילד עשה הכל כדי שלבית המשפט לא תישאר ברירה אלא להיעתר לבקשה למסור את הילדים לאימוץ. גורם משפטי בכיר: "השירות נמצא בבעיה. בשנה מוגשות 1,200 בקשות לאימוץ, בעוד שההיצע עומד על 70 בלבד". האומנם ממהר השירות להוציא ילדים ממשפחותיהם כדי לספק את הביקוש?...
פקידת הסעד מהשירות למען הילד - מניפולציות, סילופים ושיבוש מהלכי משפט לניתוק ילדה מאמה - יוני 2000 - תמ"ש 000009/97 שופטת בית משפט לענייני משפחה חנה בן עמי דוחה בקשת אימוץ קטינה שהוגשה ע"י גורמי הרווחה ומחזירה את הקטינה לאימה בהשגחת פקידת סעד לחוק הנוער. השופטת בן עמי מותחת ביקורת קשה על הטיוחים והמניפולציות של פקידת הסעד מהשירות למען הילד שפעלה לכפות את המהלכים לאימוץ תוך גרימת נזק לילדה לאמא הביולוגית להורים האומנים ועוד...
השוק השחור של האימוצים בחו"ל - מאי 2007 - בשנת 2007, כעשור לאחר חקיקתו של אותו חוק פיקוח, פורסם תחקיר ידיעות אחרונות אשר חשף את ההפקרות בשוק האימוץ למרות אותו חוק שנועד לפקח. אז, בשנת 2007, עלה 20 אלף דולר לאמץ ילד בחו"ל, והתחקיר חשף כי חלק ניכר מן הכסף הזה הולך ל: מתנות למתווכים בחו"ל, "תרומות" לבתי יתומים כגון בשמים יקרים למנהלות בתי היתומים, שוחד לשופטים מעבר לים, עמותות שבחסות המדינה מלמדות "לשמן" מערכות בחו"ל, ופקידי מדינה שיודעים ולא מונעים עושק של הורים חשוכי ילדים.
פנו לאימוץ – וקיבלו ילד חולה - מאי 2010 - מה קורה להורים שניסו עשרות טיפולי הפריה ונכשלו? רבים מהם פונים לעמותות העוסקות באימוץ תינוקות מחוץ-לארץ. תחקיר "אולפן שישי" חושף הערב התנהלות בעייתית של העמותות הפועלות באימוץ בין-ארצי, התנהלות שמובילה להבאת ילד עם פיגור, איידס או שיתוק. האם אותן עמותות מחפשות לעזור להורים או רק דואגות לרווחים? שימו לב איך שאורנה הירשפלד, פקידת סעד ראשית לחוק אימוץ ומנהלת השירות למען הילד, מתנועעת בחוסר נינוחות על הכסא...
האבא גילה: משרד הרווחה מסר את בנו לאימוץ סגור ללא ידיעתו , נובמבר 2009 - האבא הביולוגי: "מעולם לא ויתרתי על בני, לא הסכמתי למסרו לאימוץ ואני מעוניין לגדלו גם אם אצטרך לצאת עמו יחד את הארץ. פקידי הסעד לא עשו די על מנת לאתר אותי, ובכך מעלו בתפקידם. אני אדם נורמטיבי היכול לגדל את הילד. עד היום לא נערכה בדיקה מקצועית על ידי גורם אובייקטיבי לבדוק מהי טובת הילד. ולבסוף האימוץ פגום, משום שהילד נמסר למשפחה יהודית, בעוד הוא עצמו נוצרי".
על כשלונות האימוץ , נובמבר 2009 , הרהורים על משפחה וילדים - כ-300 אימוצים מתבצעים מדי שנה, 100 מהם בארץ ו-200 מחו"ל. על כשלונות באימוצים לא מדברים כמעט, ויש לא מעט כאלו, בעיקר באימוצים הבין לאומיים. בארה"ב נושא כשלונות האימוץ מוכר וידוע, ואפילו קיימים אתרים לאימוץ מחדש של הילדים בהם מוצגות תמונות ותיאורים של ילדים אמריקנים אשר נדחו מהוריהם המאמצים ומוצעים מחדש לאימוץ, כמו סחורה שעוברת מיד ליד. ...
פקידת הסעד מוניק מלשכת הרווחה חיפה - התחמקות מפתיחת תיק אימוץ כמתחייב על פי חוק - נובמבר 2009 - מדוע מסרב משרד הרווחה לפתוח את תיק האימוץ של נערה בת 18, והיא זכאית לכך ע"פ חוק. הכתב אלירן טל: "עד כמה חשוב לך לגלות את האמת?" , "מאוד חשוב" , עונה הנערה. כבר ארבעה חודשים דנה (שם בדוי) מבקשת לגלות מי הם הוריה הביולוגים, מיד לאחר שנולדה היא אומצה, וכשהגיעה לגיל 18 פנתה ללשכה לרווחת הילד. ...
סיפורו של איציק מליק שפקידי הרווחה לקחו את נכדיו - ספטמבר 2007 - שירותי הרווחה לקחו את ילדיה של בתו של איציק מליק הלוקה בשיכלה למשפחת אומנה. בשלב כלשהו נותק הקשר של משפחת מליק עם הילדים, והם אינם יודעים על מקום הימצאם. קריאתו של איציק מליק: "תושבים יקרים, באתי לידע אתכם על חטיפת שני נכדי, אשר נחטפו על ידי פקידות הסעד ומשרד העבודה והרווחה ובית המשפט." פרופ. אסתר הרצוג על הוצאת הילדים מביתם וממשפחתם ע"י שירותי הרווחה: "יש פה מדיניות מכוונת, זו מדיניות שמשתמשת בתינוקות וילדים כסחורה שבאמצעותה מממשים כל מיני אינטרסים של המערכת הבירוקרטית. יש לחץ מאוד גדול על מערכת הרווחה לספק תינוקות לאימוץ, אז את התינוקות האלה לוקחים בד"כ ממשפחות חלשות יותר, חד הוריות, עניות ...
שיטות הרווחה - הילד הוכרז בר אימוץ סגור - ההורים לא ראו אותו יותר - מאי 2005 - שלא על פי סעיף 5 - לילי גלילי - הארץ - זהו סיפורם של זוג עולים לריסה ויבגני (שמות בדויים) שהרווחה הכריזו עליהם חסרי מסוגלות הורים ע"פ ה"בדיקות" וה"אבחונים" של הרווחה. .. אלא שכל זה לא ממש מעניין את לריסה ויבגני. בביתם השבוע, כל מה שרצו לדבר עליו היה הילד שנלקח מהם. בעיקר חזרו ושאלו, מתי יחזור. בבית כמו הוקפא הזמן. הבית דל, אך הם מצליחים להתקיים. צעצועיו של הילד - דובונים, מכוניות, שולחן פלסטיק אדום מותאם למידותיו - ממתינים לשובו. יבגני צובע את הבית לקראת שובו של הבן. תמונותיו של הילד ניבטות מכל מקום. בכולן נראה ילד שמח המחייך חיוך גדול. פה הוא משתכשך בחדווה בבריכה, שם הוא מוחזק בזרועות סבו החובש כיפה בצילומים...
פברואר 2014 - צינור לילה עם גיא לרר - דרכי רמיה משרד הרווחה מועצה אזורית גלבוע לחטיפת מהוריהם תינוקות מיד לאחר היוולדם. מדובר באמא א' שמשרד הרווחה תלש ממנה שלשה תינוקות בבית החולים מיד לאחר שילדה אותם לסחר באימוץ. האמא שנכנסה שוב להריון הבינה כי כך יעשו פקידי הרווחה שוב לכן ילדה את התינוק הרביעי במקום מסתור. משטרת ישראל ומשרד הרווחה מועצה אזורית גלבוע פתחו במצוד אחר האם, בעוד שלציבור אינם מספרים הכל אלא אומרים כי מדובר באשה "נעדרת"
עורך דינה של האשה מספר: משטרת ישראל, תחנת עפולה, מחפשת מזה יותר משבוע אחר אשה צעירה שילדה את בנה בלידת בית. הוקם צח"ם מיוחד וממש מתנהל מצוד, עדיין מתנהל מצוד. איך אמר לי ראש הצח"ם וויסאם ביום 6.2.13: "יש לי 160 שוטרים שמעורבים במקרה" (160 שוטרים לא פחות -- אין כבר פשע ברחובות). לאם ולתינוק שלום. פגשתי את האם. מדובר באשה אשר לפי דבריה אינה חולת נפש, אינה מקבלת קצבת נכות כלשהי מהביטוח הלאומי. אשה ממוצא רוסי שמדינת ישראל החליטה לדרוס אותה. אין לי ספק שאותה אשה עם עזרה נכונה תוכל לגדל את ילדה. מסתבר כי הרווחה של מועצה אזורית גלבוע כבר הוציאה מאותה אשה שלושה ילדים, עוד מבית החולים מיד לאחר הלידה, ולכן החשש של האם שהגורל יהיה זהה לתינוק שזה אך נולד, מובן לחלוטין. ביום 6.2.13 בבוקר פניתי למשטרת עפולה, שוחחתי עם ראש הצח"מ קצין נוער בשם וויסאם ועם הרמח"מ (ראש מחלקת חקירות) אבי עיאש. סוכם שאם אעביר להם סרטון וידאו המוכיח כי לאם ולתינוק שלום, הם מפסיקים את טיפול המשטרה ומסירים את הודעות החיפוש המשטרתיות. הרמח"מ הסביר לי שכל מה שמעניין אותו זה לוודא שלאם ולתינוק שלום. חשבתי שיש לי עסק עם אנשים מקצועיים והגונים. התבדיתי. חכו להמשך. במקביל פניתי ביום 6.2.13 בבוקר למנהלת המחלקה לשרותים חברתיים במועצה אזורית גלבוע -- רחל ברנע -- אמרגי נייד 050-6926662 דוא"ל: rachel@hagilboa.org.il, בתקווה למצוא פתרון חכם ומושכל שיאפשר לאם לשהות עם בנה בפיקוח הרווחה. כל מה שהיה לגברת רחל ברנע -- אמרגי לאמר הוא: "אנחנו פועלים לפי החוק" (אמרתי לה שאת הבדיחה הזאת כבר שמעתי) וכי היא "צריכה להתייעץ עם הפיקוח שלה". אף אחד מהרווחה כמובן לא התקשר עד לרגע זה ממש. אין ספק כי כל מה שרוצה הרווחה זה לנתק את האם מבנה ולא לחשוב על תוכניות, התגייסות לעזרה וכדומה. ביום 6.2.14 בשעות הערב, העברתי לקצין וויסאם ממשטרת עפולה סרטון שבו מצולמים האם והתינוק ובו אומרת האם שהיא והתינוק מרגישים טוב ומבקשת במפורש שהקצין וויסאם והרמח"מ אבי עיאש יפסיקו את החיפושים כפי שהתחייבו. קיימתי את חלקי בהסכם. ביקשתי שהקצין וויסאם יקיים את חלק המשטרה בהסכם, להפסיק את החיפושים ולהוריד את כל הודעות החיפוש. הקצין וויסאם לא ענה. ראו תכתובת ווטסאפ בתמונות המצורפות. ביום שישי 7.2.14 כתבתי בווטסאפ לקצין וויסאם, הוא לא ענה. פניתי בהודעה בפייסבוק של המשטרה וביקשתי שיורידו את הודעות החיפוש. נתבקשתי ליצור קשר עם דובר המחוז הצפוני רב פקד משה ויצמן, המפעיל של הפייסבוק המשטרתי עבד מהר. דיברתי עם הדובר משה ויצמן. הוא אמר שהוא מוכן לבדוק. כעבור זמן התקשרתי אליו והבחנתי בשינוי הגישה. "אל תפנה אליי תפנה ליחידה החוקרת", הוא אמר. עוד הוסיף רב פקד וייצמן: "אתה עורך דין אתה יודע איך לפנות לבית משפט". הסברתי שאני לא מבין למה אני צריך לפנות לבית המשפט כדי לחייב את המשטרה לעמוד בהסכמים שהיא עורכת.
קישורים:
הנסיך החטוף - סיפורו של תינוק יוצאי אתיופיה שנחטף לאימוץ על ידי משרד הרווחה - משפט שלמה 2013 "התינוק הזה יהיה שלי ויהי מה" - ילד בן שלוש ממוצא אתיופי נמצא בלב ליבו של משפט אימוץ סוער: מצד אחד, כבר יותר משנה וחצי מגדלת אותו משפחת אומנה שרוצה לאמצו; מצד שני, דודתו, קצינה בצה"ל, ניהלה מאבק עיקש שהגיע עד לבית המשפט העליון – שפסק לאחרונה: הדודה תקבל את הילד. אלא שהקרב על הפעוט עדיין לא הסתיים, והוא מציף שאלות עקרוניות רגישות על קשרי דם, תרבות והזכות להיות אמא...
"הרווחה כהוספת חטא על פשע טענו פעם אחר פעם שהילד כבר התרגל למשפחה המאמצת" - מתוך פוסט של חה"כ פנינה תמנו- שטה בפייסבוק על חטיפת תינוקות יוצאי אתיופיה עם היוולדן מבתי חולים. חברים יקרים, כחלק משליחותי כחברת כנסת אני מטפלת בפניות ציבור, אני רוצה לשתף אתכם באחד הסיפורים שהולך איתי כבר שבועיים...
דצמבר 2013 - צרחות, קול ענות, דברי בלע נגד נבחרי ציבור, נגד העיתונאות החוקרת ונגד ארגונים חברתיים, זה מה שהתרחש במה שהוגדר "כנס חירום" במאורת השרצים של איגוד העובדים הסוציאליים. נכחו שם יוסי סילמן, צפרא דוויק, ועובדים סוציאליים. יוסי סילמן כולו בהתקף חרדה פעל ב"רפלקס מותנה" לשיטתו לרצות את הנוכחים שכח לחלוטין כי הוא עובד ציבור ולא מריונטה של איגוד עובדים הפועל למען האינטרסים של חבריו. ברקע ביקורת נוקבת בכתבה "זהירות פקידי סעד" על פשעי משרד הרווחה התולש ילדים וקשישים מביתם בדלתיים סגורות ללא ראיות, פועלים באופן מתואם עם בתי משפט לענייני משפחה או נוער, מחריבים משפחות.
צפו בהתקף האמוק הקולקטיבי שהיה בכנס איגוד העובדים הסוציאליים:
קישורים:
"יתומי הרווחה" - מרב בטיטו - ידיעות אחרונות, פברואר 2008 - אף לא סימן אחד היה שם כדי להזהיר מפני ידו הארוכה של המנגנון היעיל מדי של אנשי הרווחה. יום אחד היא הייתה אימא לחמישה ילדים כזו שמשלחת בבוקר ארבעה ילדים עם הסנדביצ'ים ונשארת עם תינוק. כזו המתנדבת לעזור למחנכת לפני מסיבת כיתה שמפרידה בין ניצים, שמחבקת אחד בכל יד, ויום למחרת כבר הייתה אימא שנחרדת לגלות כי שלושת ילדיה עברו בבית ספרם חקירה על ידי "אישה מבוגרת ששאלה אותנו כל מיני דברים", כפי שסיפרה לה בתה תלמידת כיתה א'....
פקידי הסעד עוקרים אלפי ילדים מבתיהם - יואב יצחק , מעריב , 24/11/02. - מדובר אמנם בילדים בעלי סיכון, אבל עתה מתבררת הקלות הבלתי נסבלת של התהליך שהשתרש משך שנים מדובר בכ-2000 ילדים בשנה, ובסך הכל יותר מ-10,000 העקורים עתה ממשפחותיהם - פקידי הסעד בישראל מוציאים מדי שנה אלפי ילדים מחזקת הוריהם באופן בלתי תקין, תוך שלילת זכויות הילדים וההורים וגם תוך הטעיית בתי המשפט בישראל...
הוצאת ילדים מהבית נעשת בחיסיון בהליך לא הוגן - ד"ר ישראל צבי גילת - פוליטיקה - ערוץ 1 - יוני 2011 - ראיון עם ד"ר ישראל צבי גילת בנושא הוצאת ילדים מביתם ע"י רשויות הרווחה. - צבי גילת עמד בעבר בראש ועדה (ועדת גילת) שבדקה דרכי פעולה של ועדות החלטה ומצא כי הליך הוצאת ילדים מביתם בכפייה ע"י רשויות הרווחה לא היה הוגן. -בתי משפט לנוער אינם מפרסמים פסקי דין לרבות בעניין הוצאת ילדים מבית כך שלא ניתן לבקר הליך שאינו פומבי...
ראיון עם פרופ. אסתר הרצוג על מצבם העגום של ילדים שהוצאו מביתם - עושים סדר חדש - הטלביזיה החינוכית - ערוץ 23 - יוני 2011 - ראיון עם פרופ. אסתר הרצוג על מצבם העגום של ילדים שהוצאו מביתם ומשפחתם בכפייה ע"י רשויות הרווחה - ביוני 2011 פרסם מכון חרוב ממצאי דו"ח לפיו ילדים ובני נוער במסגרות חוץ-ביתיות מעורבים בפעילות עבריינית פי למעלה מ-3 מכלל ילדי השנתון, ושיעור הזכאים לבגרות נמוך משמעותית משל האוכלוסיה הכללית - הילדים מתויגים ע"י רשויות הרווחה והופכים להיות משאב כלכלי למשך שנים רבות בידי גורמי טיפול, פנימיות ומעונות, אומנה, אימוץ, ועוד עמותות ומלכ"רים. רשויות הרווחה מתנכלות ("מטפלות" לדבריהם של רשויות הרווחה) בעיקר במשפחות מוחלשות כגון חד הוריות, וכאלו שמצבם הכלכלי קשה...
שקרים ודמגוגיה נגד ילדים ומשפחות - פרופ. לעבודה סוציאלית בלהה דוידזון ערד - ערוץ 1- פוליטיקה - יוני 2011, פרופ. לעבודה סוציאלית בלהה דוידזון ערד מאוניברסיטת תל אביב זורה חול בעיני הציבור בראיון בתכנית פוליטיקה בערוץ 1 - דוידזון מציגה כאילו תהליך הוצאת הילדים מהבית הנו שקול ע"י ועדת החלטה וערכאה שיפוטית בעוד שבפועל ועדות ההחלטה מחליטות תמיד פה אחד ואינן מציגות בפני בתי המשפט לנוער את הדילמות והלבטים, בעד ונגד בהחלטותיהן. בנוסף ידוע כי בתי משפט לענייני משפחה ונוער משמשים חותמת גומי לוועדות ההחלטה ולפקידי הסעד לחוק הנוער...
