פשעי לשכת הרווחה חולון - הסבתא ביקשה עזרה, פקידות הסעד תלשו הילדים למוסדות

יוצאת נגד הרווחה: "אני אמא בלי ילדים" , חופית כהן ,   15.10.15, mynet חולון

אם חד הורית מחולון שנכנסה לטראומה, לדבריה, לאחר שאחד מילדיה עבר לכאורה תקיפה מינית, החלה להשתמש בתרופות והתמכרה. לטענתה, מאז נלקחו ילדיה על ידי שירותי הרווחה. "אפילו לא אפשרו לי להיפרד מהם", היא אומרת. העירייה: הילדים נלקחו על פי חוק הנוער

אם חד הורית בת 29 מחולון, טוענת כי שירותי הרווחה (חולון) לקחו לפני מספר חודשים את ילדיה והיא חוששת שלא יחזרו אליה. "זו תקופה הזויה, כאילו אני חיה בתוך חלום רע ולא מצליחה להתעורר. אף אחד לא מסוגל להבין מה עובר עליי, אני אמא בלי ילדים. אפילו לא אפשרו לי להיפרד מהם. רגע אחד אני יושבת איתם בפארק, וברגע השני הם כבר לא איתי", היא מספרת.

סיפורה של האם התחיל לפני למעלה מעשור. על פי עדותה, היא נאנסה על ידי אדם מבוגר, אירוע שגרם לה לטראומה קשה ולבעיות אכילה. עם השנים היא הצליחה להתמודד עם הקושי והביאה לעולם שלושה ילדים. לפני כמה חודשים, כאשר עלה בה חשש כי בנה עבר תקיפה מינית - הטראומה חזרה אליה והיא התקשתה לתפקד. "הילד בא הביתה וסיפר שגבר נגע בו", היא טוענת. "ברגע שראיתי שיש לו סימן בטוסיק, לקחתי אותו לחדר 4 בוולפסון, שמיועד לנפגעי תקיפה מינית".

בשלב זה, לטענת האם, הובהר לה על ידי רופא וחוקר משטרה כי קיים חשד שבנה עבר תקיפה מינית. היא מיהרה להגיש תלונה במשטרה ונפתחה חקירה. "כל מה שקרה החזיר אותי שנים אחורה, לטראומה שעברתי. לא האמנתי שדבר כזה יכול לקרות גם לבן שלי. זה הכניס אותי לדיכאון קשה, הרגשתי שאני לא מסוגלת לאכול ולא הפסקתי לבכות. כלפי חוץ העמדתי פנים שהכל בסדר אבל בפנים הרגשתי שבורה".

פנית לקבלת עזרה?

"בעבר קיבלתי קנאביס רפואי ותרופות הרגעה כדי להתמודד עם הקשיים. בשנים האחרונות הפסקתי בגלל הילדים, אבל בתקופה האחרונה הכל היה כל כך קשה, אז התחלתי לקחת תרופות הרגעה".

באחד הימים החזירה האם את ילדיה ממוסדות החינוך וישבה איתם בגן המשחקים, סמוך לבית שבו היא מתגוררת עם אמה, שעוזרת לה בגידול ילדיה. "כל הצהריים היינו בפארק, אפילו הורדתי להם ארוחת צהריים חמה בקופסאות, כי הם לא רצו להפסיק לשחק. היה לנו יום כיפי, לראות את שמחת החיים שלהם זה תמיד מרים לי את מצב הרוח, אבל הייתי מותשת. כשעלינו למעלה ביקשתי מקרובת המשפחה שלי לשים עליהם עין. לקחתי כדור הרגעה ונכנסתי לנוח", היא משחזרת.

סבתם של הילדים חזרה הביתה וראתה את בתה רדומה במיטה. כשניסתה להעיר אותה, היא נראתה לה מעורפלת ובשלב זה החליטה הסבתא להתקשר מיוזמתה לשירותי

הרווחה. "בדיעבד זו הייתה טעות", מספרת הסבתא. "לא ידעתי שהם היו בפארק, לא ידעתי שרק עכשיו היא נכנסה לנוח כי היא לא הרגישה טוב, ובוודאי שלא ידעתי שהיא לקחה כדור. הראש שלי עבד שעות נוספות וחששתי שהיא לקחה משהו לא חוקי, כי היא עברה תקופה איומה. התקשרתי לרווחה וביקשתי עזרה, אבל בשום שלב לא התכוונתי שיקחו את הילדים. אמרתי להם שהיא אם חד הורית שמתמודדת עם קושי נפשי חמור והיא צריכה סיוע, אולי בת שירות שתבוא לעזור, אולי עובדת סוציאלית שתשוחח איתה ותקל על הנפש שלה. לרגע לא העליתי על דעתי שכבר באותו יום הם יבואו לקחת את הילדים".

האם. חוששת שילדיה לא יחזרו הביתה (צילום: קובי קואנקס)

את הרגעים האלה מתקשות הסבתא והאמא לשחזר. לדברי הסבתא, הן שמעו דפיקות בדלת והעובדת הסוציאלית שהגיעה לבית הייתה מלווה בשוטרים ובאבי הילדים. היא ביקשה לראות את האם, שעדיין ישנה וכלל לא ידעה מה מתרחש בסלון. העובדת הסוציאלית ביקשה מהילדים לרדת למטה - משם שניים מהם נשלחו למשפחת אומנה וילד אחד נוסף לפנימייה.
"העובדת הסוציאלית נכנסה לחדר ואמרה לי שהילדים צריכים ללכת", טוענת אמם. "הייתי המומה, הסברתי לה שזו טעות, סתם אי הבנה ביני לבין אמא שלי ושתיתן לי לפחות להיפרד מהם. היא אמרה שזה מאוחר מדי והם כבר נסעו. לא האמנתי למה ששמעתי, חשבתי שהיא עובדת עליי. ממתי לוקחים ככה ילדים, בלי להחליף מילה עם האמא? בלי לבדוק מה בדיוק קרה ואם אפשר לתקן? הרי גם בתקופות הכי קשות, כשגידלתי אותם לבד, מעולם לא לקחו אותם ממני.

"אני בחורה שעברה חיים קשים אבל מעולם לא פגעתי בילדיי או הזנחתי אותם. כל חיי נאבקתי כדי לתת להם את הטוב ביותר. ניסיתי להסביר לעובדת הסוציאלית שזו תקופה קשה בגלל מה שקורה עם הבן שלי. הבטחתי שלא אגע יותר בתרופות, גם לא במרשם, רק שיחזירו לי את הילדים. עברו שבועות על גבי שבועות ובקושי נתנו לי לראות אותם".

הסבתא מתארת מערכת יחסים טובה בין בתה לילדים, ולא רק עם שלה. "כל טיול היא מיד מתנדבת להיות אמא מלווה. ביום הראשון ללימודים בגן, הגננות התחננו בפניה שתישאר לעזור כדי להרגיע ילדים שהיו היסטריים אחרי שההורים שלהם הלכו. יש לה קשר מדהים עם ילדים, אז באיזו זכות הם חוטפים לה את הילדים מהידיים? בחיים לא ראו עליהם מכה או בגד מלוכלך, אף אחד מעולם לא האשים אותה בהזנחה".

עו"ד ברכה שטיינברג ועו"ד יוסי נקר, שמייצגים את האם, אומרים כי מדובר במשפחה שפנתה לרווחה במטרה לקבל סיוע ולא העלתה על דעתה כיצד הדברים יתגלגלו. "המשפחה מוכרת לרווחה רק מרחוק, הם מעולם לא קיבלו סיוע או תמיכה. רק לאחרונה ביקשו עזרה לנוכח העובדה שהאם עברה תקופה קשה", אומרת עו"ד שטיינברג.

לדברי עו"ד שטיינברג, לא הייתה כל סיבה לקחת את הילדים. "בשירותי הרווחה לא יכולים לטעון להזנחה, כיוון שאף גורם לא דיווח על מצב שכזה, ולכן הרחקת הילדים מתבססת על צו חירום מתוך חשש שהאם מכורה. לנוכח העובדה שהאם עומדת להשתחרר ממכון גמילה ויש תסקיר חיובי של עובדת סוציאלית מהמכון, אני ועו"ד נקר מתכוונים לבקש מבית המשפט להשיב את הילדים לביתם ולאמם".

בינתיים מקפידה הסבתא להשאיר את חדר המשחקים של הילדים מסודר ומוכן לקראתם, ומצפה לרגע שבו שוב תשמע את קול נכדיה ממלא את הבית. "הם כל כך חסרים לי. אני רק מחכה לשמוע אותם חוזרים הביתה, נכנסים מהדלת עם כל הרעש והשמחה שלהם", היא אומרת. "אחת הגננות אמרה לבת שלי משפט יפה ועצוב: 'יכולים לקחת לך את הילדים, אבל אף אחד לא יכול לקחת לך את האימהות'. אבל אני אומרת - מה הטעם באימהות בלי ילדים?".

מעיריית חולון נמסר בתגובה: "הילדים נלקחו מחזקתה של האם בהחלטת בית משפט, על פי חוק הנוער ולא על ידי אגף הרווחה. טענותיה של האם כלפי עובדי אגף הרווחה המסורים, שעושים עבודת קודש למען תושבי חולון, הינן שקריות ומקוממות. מטעמי חיסיון וצנעת הפרט, אין בכוונתנו להשיב על טענות אלה בתקשורת ומצער הדבר שגם האם לא שומרת על צנעת הפרט של ילדיה".

מהמשטרה נמסר בתגובה באשר לחקירת החשוד במעשה המגונה בילד: "התקיימה חקירה שבסופה החומר הועבר לפרקליטות, שהחליטה לגנוז את התיק".

לשכת הרווחה חולון - דרכי רמיה להוצאת ילדים מהבית

האב מתפקד, האם החלימה – אז למה המדינה מוסרת את הילדים לאימוץ?
כששרותי הרווחה בחולון סברו שאלון ושלומית אינם מתפקדים, הם הכריזו על ילדיהם קטינים נזקקים ושלחו אותם למסגרות אחרות. למרות חוות דעת של פסיכיאטר שקבע כי הורותם שוקמה, מסרבים להשיב אליהם את הילדים. "באותו רגע חרב עלי עולמי". צפו בריאיון לאולפן וואלה!NEWS - דנה ויילר פולק - יוני 2015

חנה בית הלחמי בראיון באולפן וואלה news על דרכי רמיה רשויות הרווחה להוצאת ילדים מהבית

תינוק בן שבעה חודשים נופל מידי אימו, בשרותי הרווחה זועמים. פעוטה במשפחת אומנה שותה תרופה שאינה שלה, מגיעה לבית חולים עם כוויות קשות מתה רותח, שרותי הרווחה בתגובה: "זה קורה". שני המקרים הללו מבהירים היטב את המגמתיות שבה פועלים לעתים שרותי הרווחה. "לא הכרתי את פרצופם האמיתי, אך היום אני מבין שזה כמו 'עמי ותמי': מצד אחד מאכילים ודואגים ומצד שני מבשלים לך תיק שבסופו מודיעים לך: 'הילדים הולכים לאימוץ'", מסכם אלון (שם בדוי, כך גם יתר השמות בכתבה) את המסע הבלתי הגיוני שהוא עובר יחד עם אשתו שלומית להשבת ילדיו הביתה.

סיפורם של אלון ושל שלומית מעלה שאלות קשות על אודות התנהלותם של שרותי הרווחה מול אנשים ברגעי משבר בחייהם, ועל אודות היד הקלה על ההדק בהוצאת ילדים מהבית. יתרה מכך, על אף שמדובר במצבי משבר זמניים, עולה התהייה האם בשרותי הרווחה לא מהססים לעתים לפעול בדרכים בלתי הפיכות - הכרזה על ילדים כבני אימוץ בעוד שהוריהם חיים, בריאים ומתפקדים. "האבסורד הוא שאותה משפחת אומנה שבה עלמה נפגעה היא המשפחה המועמדת לאמץ אותה ואצלם מתייחסים לאירועים כאלה באמירה - 'זה קורה'", אומר אלון. "כשאורי (אחיה של עלמה - דו"פ) נפל מהידיים של רעייתי בבית, הם השתוללו וזעמו אפילו שלא קרה דבר. הסברנו שאנחנו בני אדם, אבל מאז מנפנפים בזה בכל מקום שיכולים. כנראה שיש מקומות בהם זה יכול לקרות, אצלנו לא".

כשפוגשים את אלון, חוזים באדם חרדי, נורמטיבי, שאף ממהר להבהיר: "שרתתי שירות צבאי מלא". לא בדיוק הדמות שקופצת לראש ישר כמי ש"הרווחה לקחו לו את הילדים". אלון ושלומית אינם מתכחשים לעובדה ששלומית חוותה קשיים נפשיים בעברה, וטופלה. עם זאת, לטענתם בין המציאות לבין מה שמתארים בשרותי הרווחה פעורה תהום. הם מדגישים שאין ביכולתם להבין מה מניע את העובדות הסוציאליות בטיפול בהם. לטענתם, ניכר כי שמו להן למטרה להוציא את ילדיהם מהבית, וחמור מכך - לתלוש אותם מחייהם לנצח על ידי הוצאתם לאימוץ.

שרותי הרווחה יכולים להתערב בחיי משפחה מתוקף חוק הנוער (טיפול והשגחה) בכמה מקרים שיובילו להכרזה על קטין כ"קטין נזקק": כשלא נמצא אחראי לקטין, כשהאחראי לקטין אינו מסוגל לטפל בו או להשגיח עליו או כשהוא מזניח את הטיפול בו או את ההשגה. כמו כן, יכולים שרותי הרווחה להתערב במשפחה אם היא כוללת קטין שביצע עבירה פלילית, שנמצא משוטט או מקבץ נדבות, שנתון להשפעה רעה או חי במקום המשמש דרך קבע מקום עבירה או ששלומו הגופני או הנפשי נפגע או עלול להיפגע.

התעלמות מוחלטת מחוות הדעת של ההורים

אלון ושלומית נישאו בשנת 1999 והביאו לעולם חמישה ילדים. לפני לידת בתם השנייה הבחין אלון כי שלומית מרבה להישאר בבית עם תריסים מוגפים. הזוג פנה למרפאה קהילתית לבריאות הנפש בחולון, שם קבעו בצורה חד-משמעית כי שלומית לוקה בסכיזופרניה. היא טופלה על ידי מנהלת המרפאה. חוות דעת נוספת של פסיכיאטר פרטי קבעה כי מדובר בדיכאון, שלא בהכרח על רקע סכיזופרניה. "כל הזמן הזה שלומית תפקדה וטיפלה בבנות, אך הקושי העיקרי שלנו היה שהיינו זוג עם שלוש בנות בדירת 40 מטר, מה שהקשה מאוד על כולם", משחזר אלון. "אחרי שעברנו לדירה מרווחת יותר ולצד טיפול, מצבה של שלומית התייצב והיא תפקדה בצורה מוחלטת כשהמחלה, אם בכלל הייתה, לא הייתה מורגשת בשום צורה".

פנייה נוספת לאותה מרפאה לצורך בדיקה של שירה, בתם השנייה, העלתה כי לילדה בעיה נפשית וההמלצה הייתה להעבירה למסגרת חינוכית מותאמת, טיפול תרופתי ואף אשפוז. הזוג לא קיבל את הדברים ופנה לפסיכיאטר עצמאי. זה קבע כי מדובר בסך הכול בחוסר הבשלה רגשי. עם זאת, בשרותי הרווחה, שהכירו את המשפחה כמה שנים קודם לכן, מיד תויגו ההורים כמתכחשים לקביעתה של המרפאה וכסרבני טיפול. זאת תוך התעלמות מוחלטת מחוות הדעת שהוצגה להם על ידי ההורים.

בשנת 2011 נולד לזוג בן ראשון אחרי שלוש בנות. "שלומית שמחה מאוד, היא דאגה לו כל רגע וטיפלה בו בלי הפסקה", מתאר אלון. "תוך זמן קצר נכנסה להריון חמישי כשבפעם הראשונה לא היה הפרש גדול בין הילדים, מה שבאופן טבעי יצר קצת חששות".
 לאחר הלידה הציעו שרותי הרווחה למשפחה סיוע במימון גן לאורי. על מנת לקבל את הסיוע נדרש הזוג להציג אישור על הטיפול שעוברת שלומית במרפאה לבריאות הנפש. פנייתה לאותה מרפאה הובילה לשיחה שגרתית, שבה טענה שלומית שהיא מתקשה בטיפול בארבעה ילדיה. אלא שהדברים הועברו מידית לשירותי הרווחה בטענה שהיא לא נראית טוב ושיש לבדוק מה קורה בבית.

"הם ניסו להתחיל לטפל בה תרופתית ואני התנגדתי לטיפול, היות שהיא הייתה בהריון וזה יכול להשפיע על העובר", מספר אלון. "אבל הרופאה שטיפלה בה טענה שמדובר בתרופות שלא משפיעות ושאינן עוברות לעובר. הדבר הוביל לוויכוח ביני לבין הרווחה ובמהלכו איימו שיכתבו שאני 'לא משתף פעולה' כך שלבסוף לא הייתה לי ברירה ופשוט נכנעתי", הוא אומר היום כמי שמתחרט על הרגע.


ביולי 2012 נולדה עלמה, בתם החמישית של השניים, אך מצבה של שלומית הלך והורע. "כבר בבית החולים ניכר היה ששלומית לא מסוגלת לטפל בעלמה והביעה חששות גדולים מטיפול בילדים", מספר אלון. "נוסף על כך, מיד אחרי הלידה אבחנו בעיות מסוימות כתוצאה מהשימוש בתרופות. אותו שימוש שהרופאה אמרה לי שאינו עובר לעובר. בעקבות המצב עלמה נשארה כשבוע בבית החולים, ואחריו הודיעו לנו ששולחים אותה למקלט חירום ל-30 יום".

בקשה תמוהה

בשל מצבה של שלומית, פנו בני הזוג לפסיכיאטר נוסף שטען כי מדובר בדיכאון והמליץ על טיפול תרופתי. שוב לא קיבלו שרותי הרווחה את חוות הדעת ודרשו מהם באופן תמוה לפנות אותה למרפאת בריאות הנפש ולפעול אך ורק על פי המלצתם. ההמלצה כללה זריקות, תרופות וכן אשפוז, שלו התנגד אלון. על כן הוחלט על מנוחה אצל אחותה.

באותה תקופה נותר אלון לבדו עם ארבעה ילדים. "על אף הנסיבות טיפלתי בהם למופת", מתאר אלון את התקופה. "אך פתאום הגיעו דיווחים מהגן של אורי, שהרווחה סייעו לנו במימונו. אמרו שהוא מגיע מורעב לגן. מדובר בטענה מוזרה לאור העובדה שהייתי מביא אותו מוקדם ומביא להם דייסה לתת לו. זה לא היה קל בכלל, אבל טיפלתי בילדים למופת כשקיבלתי גם עזרה מהקהילה שלנו, שסייעה במזון ובניקיון הבית".

אז, לדבריו, באו שרותי הרווחה "בגישה טובה" ואמרו לו: "עלמה מחוץ לבית, קשה לך עם אורי (שהיה אז בן שנה - דו"פ), בוא נעזור לך ונשים אותו אצל אחותה של שלומית". "הסכמתי, כל עוד היה מדובר במשפחה", הוא אומר, "אך מה שהם לא סיפרו זה שמחתימים אותי על תצהיר שבו אורי אכן עובר לדודה, אבל האחריות החוקית עליו עוברת ללשכת הרווחה". הוא מודה כי אם היה מבין את זה באותו רגע לעולם לא היה חותם על מסמך שכזה. באותו מעמד, בדצמבר 2012, הכריזו שרותי הרווחה על כל חמשת ילדי המשפחה כקטינים נזקקים תחת אחריות שרותי הרווחה.

בשל כך, שלוש הבנות הגדולות הוצאו לפנימייה לבנות באשדוד ואורי שהה אצל דודתו במשך כחודשיים. במהלך אותה תקופה היו חיכוכים ואי הסכמות בין אלון לבין אחותה של שלומית, בעיקר בשל העובדה שהיא חילונית. כששירותי הרווחה ראו שהדברים לא מסתדרים החליטו על העברתו של אורי למשפחת אומנה. "הייתה פה התלבטות גדולה האם לגדל את אורי על חיי חלוניות או לדאוג לרוחניות ולשלוח אותו למשפחת אומנה זרה", מספר אלון. "בכל הוועדות אמרו לי - 'תירגע, זו רק אומנה', אבל מסתבר שאצלם הכול מתוכנן. ראיתי את הדוחות שכתבו על הילדים - 'הזנחה קשה', 'לא דואגים לילדים'. הכול שקרים על גבי שקרים".

במשך הזמן מצבה של שלומית הלך והשתפר. לקראת ועדה נוספת ברווחה הלכה לפסיכיאטר נוסף, שקבע כי אמנם יש לה בעיות אך לא ברמה שמונעת טיפול בילדים. על כן, הוא המליץ על החזרת הילדים לביתם. "אנחנו יושבים בוועדה והם אומרים שהם באמת רואים שחל שיפור במצבה, אבל היא עדיין לא בסדר ולא מסוגלת לטפל בילדים", משחזר אלון. "זה היה מוזר כי לשנינו היה ברור שהכול בסדר והם ממשיכים בשלהם כשיש להם ביד חוות דעת של גורם מוסמך. פתאום אחת מהן אומרת - 'אני ממהרת, אני קובעת אימוץ לשניהם', בטון דומה כאילו אמרה שהיא הולכת לסופר". "הייתי בשוק", הוא מודה, "ואז יו"ר הוועדה אומר - 'טוב בסדר אני גם חושבת'. לא האמנתי למה שאני שומע. המצב רק משתפר והם פותחים תיק אימוץ? באותו רגע חרב עליי עולמי, הרגשתי שאני מאבד את ילדיי".

באותו יום פנו אלון ושלומית לעו"ד יוסי נקר, שייצג אותם בהליך המשפטי. במהלך הדיון ולאור השיפור ההולך וגדל במצבה של שלומית הגיש הזוג חוות דעת של פסיכיאטר ביחס למסוגלות ההורית שלהם, כשזה קבע כי הורותם שוקמה והם מסוגלים לדאוג כראוי ולטפל בכל אחת מחמשת ילדיהם. בינתיים שירה, בתם השנייה, חזרה הביתה בשל אי הסתגלות לפנימייה ושוהה בבית זה שנה.

ברווחה לא מוותרים על "המצב הזמני"

הזמן חלף וברווחה החליטו שלא מוותרים על מה שהוגדר שוב ושוב כ"מצב זמני". באוקטובר האחרון הוגשה בקשה להכרזה על אורי ועל עלמה כבני אימוץ. אלא שבשל הזמן הארוך שלקח להגיש את הבקשה, מדובר בבקשה המציגה תמונה לא אקטואלית. נכללות בה טענות שחלקן אינן בתוקף, ונראה כי אנשי הרווחה ממשיכים להתעלם לחלוטין מחוות דעת שאינן עולות בקנה אחד עם הבקשה.

בבקשה מפרטת תמי הר פאר, עובדת סוציאלית לחוק האימוץ, באמצעות באת כוחה, רשימת אירועים המצביעים לטענתם על תפקוד לקוי של ההורים. כך מצוין כי שירה, שבינתיים חזרה לביתה, לא נשלחה למסגרת חינוכית. אלא שלא מצוין כי אלון ביקש שלא להחזירה למסגרת שממנה הוצאה, והוחלט באופן משותף כי תשלח למסגרת בפתח תקווה. דבר זה לא קרה לבסוף. במהלך השנה האחרונה שירה לומדת במסגרת חינוכית בצורה תקינה.

בבקשה נכתב עוד כי רופאה ממרפאת בריאות הנפש טענה כי לשלומית מחשבות שווא של רדיפה וכי היא מסרבת לטיפול תרופתי. אלא שלא מצוין כי מדובר בטענות בנות כמה שנים שאינן עדכניות וכי קיימות חוות דעת אחרות שמפריכות את הטענה. כמו כן, לא מצוין ששלומית טופלה בטיפול תרופתי, כזה שאף השפיעה על עוברה.

טענה קשה נוספת שמציגים שרותי הרווחה היא כי שלומית הצהירה שאינה רוצה יותר לטפל בילדיה. שוב, מדובר בשימוש מניפולטיבי מעט במשפט שאמרה שלומית כשהייתה במצב לא טוב, אחרי לידה, מבלי להכניסו להקשר מתאים. דבר מקומם נוסף הוא השימוש שעושים שרותי הרווחה בנושא זה. זאת, משום שהרשויות השונות פועלות רבות לעודד נשים, על אחת כמה וכמה אחרי לידה, לפנות לגורם מקצועי ולדווח אם הן חשות בדיכאון. אולם שימוש זה מהווה אסמכתה כי לנשים עדיף שלא לדווח או לפנות לעזרה אם הן חשות מצוקה, שכן הדבר עלול להתנקם בהן.

עוד מצוין, כי מצבה של שלומית השתפר, אך בהמשך מסייגים בשרותי הרווחה כי הדבר לא בהכרח משליך על שיפור יכולותיה ההוריות. זאת כלל בלי לטרוח לציין כי הוגשו כמה חוות דעת שלפיהן להורים יכולת תפקודית תקינה וניתן להחזיר ילדיהם לביתם. יתרה מכך, לא ציינו בבקשה דוח של מרכז השיקום שבו שהתה שלומית מדי יום. סיבה אפשרית לכך יכולה להיות העובדה כי מדובר בדוח חיובי מאוד, שבעקבותיו גם יצאה שלומית לעבוד בשוק החופשי כסייעת בגן ילדים. דוח נוסף שלא הוזכר הוא זה של "מרכז קשר", שהעיד על קשר טוב בין ההורים לילדיהם, אותם הם רואים פעם בשבוע בלבד, גם זאת רק לאחר מאבק.

"המקרה הזה ממחיש את העובדה שבכל הנוגע לתיקי אימוץ ותיקים לפי 'חוק הנוער טיפול והשגחה' היד של הרווחה קלה על ההדק", טוען עו"ד נקר. "מה שמכתיב את הליכי האימוץ הוא מחסור בתינוקות לאימוץ, ולכן מקרים כאלו שהם לא קיצוניים מגיעים לידי אימוץ. ברגע שמוציאים ילד רך בשנים מההורים ומנתקים אותו מההורה על ידי זה שמצמצמים בצורה בלתי אנושית את ימי הביקור לפעם לשבועיים למשך שעה הדבר נועד ליצור נתק רגשי בין הקטין להורה כדי לשכנע את בית המשפט שאם הילד יחזור להורה הביולוגי זה יגרום לו נזק".

במשרד הרווחה סירבו להגיב

במשרד הרווחה סירבו להתראיין או להגיב לטענות באשר להתנהלות עובדות השרות למען הילד המטפלות בנושא האימוץ. זאת, בטענה שלפיה החוק אוסר זאת.

משרותי הרווחה ברשות המקומית נמסר: "המשפחה מוכרת לשירותי הרווחה בחולון משנת 2005 עקב קשיים בתפקוד שני ההורים בטיפול בילדיהם. חמשת הילדים הוצאו מרשות הוריהם לאחר החלטת ביהמ"ש לענייני משפחה והאגף לשירותים חברתיים בעירייה פעל על פי החלטותיו. באגף ישנו מידע רב על המשפחה שאנו מנועים מלפרסמו בשל היותו חסוי. אם המשפחה תגיע לאגף ותחתום על טופס ויתור על סודיות - נוכל להתייחס בהרחבה".

לפניות לכתבת: danawp@walla.com

תביעה חמורה נגד משרד הרווחה - הפקיר חוסה למוות

טענה: האח נפטר לאחר שאכל ללא מעצורים , חופי כהן , mynet , אפריל 2014

חוסה שהוחזק במוסד בחולון סבל מתסמונת שגרמה לו לאכול ללא שליטה. בעקבות מותו, תובע אחיו 2.5 מיליון שקל מהמוסד וממשרד הרווחה, בטענה להשגחה לקויה

אחיו של חוסה מחולון, שנפטר אחרי שנחנק מאוכל, תובע מיליוני שקלים מהמוסד שבו אושפז וממשרד הרווחה. התביעה הוגשה לבית משפט השלום בתל אביב, באמצעות עו"ד דוד פייל.

הצעיר החוסה סבל כל חייו מתסמונת נדירה, ונהג לחטוף מזון ולבלוע אותו ללא לעיסה ושליטה. תסמונת זו, הידועה כמסכנת חיים, מחייבת השגחה מתמדת וקפדנית. בעבר הוא התגורר במעון טיפולי בטבריה, ולפני מספר שנים הועבר למעון דומה בחולון, שם נמצאת משפחתו.

על פי התביעה, לאורך השנים נכתבו נוהלי סיכון ספציפיים בנוגע להרגלי אכילתו, ופרוטוקולים רבים בדבר הצורך בהשגחה צמודה עליו. בשנת 2007 הנהלים הללו לא נשמרו, והצעיר חטף לחם, דחס אותו במהירות לפיו, נחנק ואיבד את הכרתו.

הוא נמצא על ידי צוות המוסד, טופל במקום, והובהל לבית חולים 'וולפסון', שם הצילו את חייו. לאחר שמצבו התייצב הוא שוחרר בחזרה למוסד, ונוהלי ההשגחה עליו הוחמרו.

עוד נטען בתביעה, כי באוגוסט 2011 הושאר המנוח באחת הדירות במוסד, יחד עם שתי מטופלות נוספות, תחת השגחתה של מטפלת. בשלב מסוים הוא נשאר לבד בחדר, בזמן שהמטופלת השנייה הוצאה לשם ניקוי. כאשר המטפלת חזרה לחדר, היא גילתה אותו שרוע על המיטה, כשצבעו כחול. הצוות ביצע בו נסיונות החייאה, אך הצעיר שהיה שרוי בתרדמת, נפטר בבית החולים 'וולפסון' לאחר ארבעה ימים.

"אין ספק שאילו הנתבעות היו מבצעות את עבודתן בזהירות ובמיומנות סבירה, בהתאם לנהלים ולהנחיות המקובלות, ניתן היה למנוע את מותו הטרגי והמיותר של המנוח", טוען עו"ד פייל בתביעה.

אחיו של המנוח תובע מבית המשפט, שיורה למשרד הרווחה ולמוסד שבו הוחזק החוסה, לפצות אותו בסכום המקסימלי שבסמכות בית המשפט, 2.5 מיליון שקל. בנוסף מבקש עו"ד פייל פיצויים עונשיים בסך מיליון שקל מהנתבעות, בלי קשר לפיצוי על הנזק שנגרם למנוח ולמשפחתו.

ממשרד הרווחה נמסר : "אנו משתתפים בצער המשפחה. המשרד פעל כנדרש וכראוי כדי לפקח על המעון למען טיפול איכותי ושמירה על רווחתם ושלומם של כל דיירי המעון".

במשרד ובחברה המנהלת את המוסד מסרו שהתביעה נדונה בבית משפט בימים אלה ולכן הם מנועים מלהגיב.

קישורים:

שופטת בלהה גילאור - התבהמות וקהות חושים בפרשת דודו דהאן - רשת ב- סדר יום עם קרן נויבך - 23 בינואר 2014 - דודו דהאן שנחטף עם היוולדו ע"י רשויות הרווחה תוייג כמפגר ונשלח למוסד למפגרים מעון מקי"ם שם סבל יחד עם חוסים רבים התעללויות קשות למשך עשרות שנים..

תביעת מיליונים נגד משרד הרווחה - כלא נערה בפנימיה, הפקירה לאונס והרס משפחתה - משרד הרווחה - ארגון פשיעה נגד האנושיות - תלש צעירה מביתה ומשפחתה והפקירה במוסד מופרט לאונס והתעללות - "תביעת מיליונים: פורץ אנס בת 14 בפנימייה" , אביאל מגנזי ועומרי אפרים , ynet , ינואר 2014  - צעירה תובעת 2.5 מיליון שקל בטענה שמשרד הרווחה והמוסד התרשלו בהגנה עליה. גורם בתחום: "זה לא המקרה היחיד במוסדות המופרטים"...

תביעת רשלנות פושעת נגד מוסד "נווה מנשה" משרד הרווחה: גרמו למות חוסה - הכתבה תביעה: החוסה נחנק מתפוח ומת, איש לא נענש , עומרי אפרים , ynet , ינואר 2013  - יבגני שטוחין, בן 47 שסבל מפיגור שכלי קשה, נזקק להשגחה צמודה במוסד שבו שהה. למרות מצבו הרגיש, הוא נותר לבד מחוץ לחדר האוכל, ושם נחנק למוות מתפוח. דו"ח של משרד הרווחה מצא כשלים בהתנהלות הצוות המטפל, אך לא הביא למסקנות נגד איש. אמו הגישה תביעה אזרחית: "הרגו את הילד שלי"...

לשכת הרווחה חולון תלשה ילדות מביתן ומשפחתן עקב חשדות שהסב הטריד אותן

 דע כי התיוג "מוכר לשירותי הרווחה" משמעותו בעיני הרשויות נזקק חסר דעה ודעת אשר הרשויות קובעות גורלו וגורל משפחתו, היזהרו מרשויות הרווחה.

הסב הטריד וההורים דורשים: השיבו את בנותינו , חופית כהן , ynet , ינואר 2014

סב לשלוש נכדות מחולון חשוד שביצע מעשים מגונים בשתיים מהן. שירותי הרווחה חולון החליטו להעביר את כל הילדות לפנימייה, בטענה שההורים ידעו על המקרים אך לא דיווחו עליהם. האם: "בחיים לא חשדתי שקורה להן משהו רע". משרד הרווחה: מאז שהועברו לפנימייה מצב הבנות השתפר


"לא רציתי להאמין לשמועות עליו, גם כשהשכנים ובעלי ניסו לשכנע אותי. הוא אבא שלי, הבן אדם שגידל אותי, איך אפשר לחשוב עליו דברים רעים כאלה? למרות כל מה שקרה, הבנות התנהגו רגיל, בחיים לא חשדתי שקורה להן משהו רע. רק כשראיתי את זה במו עיניי הבנתי שהייתי טיפשה. בזמן שהכנתי קפה במטבח הוא ישב עם הבת שלי בסלון, שמעתי קול מוזר, וכשהצצתי לכיוונם ראיתי שהיד שלו בין הרגלים שלה". כך טוענת בתיה (שם בדוי, כמו כל השמות בכתבה), תושבת חולון, אודות אביה ובנותיה, שהיו אז מתחת לגיל עשר.

לפי גרסת המשטרה, שתיים מתוך שלוש ילדותיה הותקפו מינית על ידי סבן. זמן קצר לאחר מכן רשויות הרווחה הרחיקו את שלושת הבנות מביתן ולפני כשנה וחצי הן הועברו למרכז לנפגעות תקיפה מינית. לאחר חצי שנה השלוש נשלחו לפנימייה, בה הן נמצאות עד היום. עכשיו ההורים דורשים לקבל אותן בחזרה וטוענים שהם היו הראשונים להתריע בפני הרשויות על המקרים.

השתלט על הבית

מבחינת בעלה של בתיה, אבי, מדובר בסיפור טראגי עם סוף ידוע מראש. "תמיד חשדתי שמשהו בבן אדם הזה לא בסדר", הוא מספר. "אני חייב להיות כן, הוא תמיד עזר לי ברמה הכלכלית. מהיום הראשון ההורים של אשתי עזרו לנו עם כסף - בחתונה, ברכישת בית ובתחילת הנישואים. בתקופות קשות גם אכלתי על חשבונם. אנחנו נשואים כבר 22 שנה ותמיד משהו נראה לי חשוד עם האבא".

אבי מסביר מדוע לא שיתף את אשתו בחשדותיו. "מעולם לא יכולתי לומר לה מילה רעה על אביה, כי לא הייתה לי שום הוכחה, אבל לפני כשנה וחצי התחילו שמועות בשכונה שלנו. אמרו שראו אותו מדבר עם ילדות קטנות, מציע להן ממתקים וזה נראה לא תמים. במקרה אחר שכנה סיפרה שהוא ניסה לשכנע את הבת שלה לעלות אליו הביתה והבטיח לה 100 שקל בתמורה. הייתי מזועזע, הילדה הזו הייתה חברה של הבנות שלי".

לדבריו, אחרי ששמע על המקרים הללו, הוא התחיל לחשוש שהדבר עלול לקרות גם לבנותיו. "התחננתי בפני האמא שסיפרה לי על בתה, שתגיש תלונה, אבל היא סירבה ואמרה שהיא לא רוצה להסתבך. פניתי בעצמי לצהרון שבו הייתה בתי והזהרתי את ההורים ממנו. למרות הקרבה המשפחתית לא הייתי מוכן לקחת כזו אחריות על המצפון שלי. מיד חשבתי שאם הוא עושה את זה לילדות אחרות, הוא עלול לעשות את זה גם לבנות שלי. אשתי התעקשה שמדובר בשמועות זדוניות וסירבה להרחיק את אבא שלה מביתנו. בדיעבד אני מבין אותה, אי אפשר להפנות עורף לאבא רק כי כמה שכנים אמרו משהו. מאז הייתי ערני ולא נתתי לו להישאר איתן לבד".

בעקבות מחלה נאלץ אבי לשכב במשך מספר חודשים בבית חולים. היום הוא סבור שחמיו ניצל את היעדרו כדי לפגוע בבנותיו. "כשלא הייתי בבית הוא ממש השתלט עליו, כל הזמן הסתובב כאן. פניתי לרווחה וביקשתי שיעזרו לנו וירחיקו אותו מהן, אבל זה לא עזר. כל הזמן טפטפתי לאשתי שתהיה זהירה, אבל היא פשוט לא יכלה להאמין שאבא שלה יפגע בבנות שלה".

טלפון מהמשטרה

האשליה של בתיה התנפצה, כאמור, כאשר ראתה במו עיניה את אביה נוגע בבתה, על הספה בסלון, באיבריה המוצנעים. לטענת בתיה, היא מיהרה לגרש אותו מהבית ומאז לא הרשתה לו לשהות עם בנותיה ללא השגחה. מחשש לעימות בין בעלה לאביה היא לא שיתפה איש במקרה.

"היא חשבה שהיא שולטת במצב ושאם היא תמנע ממנו להתקרב לבנות הכל יהיה בסדר", אומר אבי. "אבל יום אחד התקשרו אליי מהמשטרה וזימנו אותי לחקירה. הייתי בהלם ומיהרתי להתקשר לאשתי לספר לה. אחת הבנות אמרה שהיא יודעת למה הזמינו אותי, אבל לא הייתה מוכנה לומר את זה בטלפון. הגעתי הביתה במהירות והבת שלי הייתה נסערת מאוד. היא אמרה לי שחברה שלה סיפרה שעשו לה משהו רע, וכשהיא שמעה את זה הבת שלי אמרה למורה שגם סבא שלה עשה לה משהו. יותר מזה לא הייתי צריך לשמוע, מיד הבנתי במה מדובר".

אבי הגיע לתחנת המשטרה ושם הבין את היקף המשבר שהכה במשפחתו. "כל התקופה הזו חששתי שהוא פוגע בילדות בשכונה, ופתאום זה הגיע אליי הביתה. במשטרה התברר שגם הבת השנייה שלי סיפרה למורה שסבא שלה נוגע בה. בחקירה השוטר אמר שידעתי ולא דיווחתי, אבל הסברתי שלא היו לי הוכחות. אמרתי שכאשר אמא של אותה ילדה סירבה להתלונן, הלכתי בעצמי לצהרון והזהרתי את ההורים, יותר מזה לא יכולתי לעשות".

גם אחרי שהחלה החקירה והסבא קיבל צו הרחקה, אבי המשיך לחשוש. "אשתי שתקה מתוך תמימות, היא לא רצתה להאמין שמדובר בעבריין סדרתי וחשבה שהיא מסוגלת לפתור את המצב לבד. גם הסבא נחקר במשטרה והוצא נגדו צו הרחקה מהבנות. למרות זאת הוא המשיך להתקשר אליהן לבית, אמר לבנות שייקח אותן לקניות ולבילויים, אבל לא הרשיתי לו להתקרב לכאן. לא רציתי שהן ידברו איתו, הן היו אז בסך הכל בנות עשר, לא הבינו מה קורה והיו עונות לו. אני רק חיכיתי שהוא ייכנס לכלא והסיוט הזה יסתיים".

צריכות אמא

הרחקת הסב מסביבת נכדותיו והחקירה המשטרתית, לא סיימו את המשבר של המשפחה. רשויות הרווחה החליטו להוציא את שלוש הבנות מביתן ולאחר כחצי שנה בה שהו במוסד לקטינות נפגעות תקיפה מינית, הן הועברו לפנימייה סגורה. בתקופה האחרונה הן מבקרות בבית אחת לשבועיים.

"זה עבורי המשבר הכי גדול", אומרת בתיה. "מבית מלא בשמחה ורעש הפכנו לבית ריק, זה ממש מוציא אותי מדעתי. כשהסיפור התפוצץ שמחתי מכך שיפנו את הבנות לטיפול, חשבתי שככה הן תוכלנה להשתקם ולחזור לבית. אחרי המקרה הן הפכו לחרדתיות ורציתי לתת להן טיפול שיעזור להן".

רוצים את הבנות חזרה בבית. ההורים (צילום: קובי קואנקס)

בתיה לא שיערה שתיאלץ להיפרד מבנותיה לתקופה כה ארוכה. "בחלומות הכי גרועים שלי לא דמיינתי שזה מה שיקרה, שהפתרון של הרווחה לבעיה יהיה להרחיק אותן ממני. אני אמא שלהן, אני צריכה לטפל בהן ולשמור עליהן, שלא יקרה להן שום דבר. לא עברנו מספיק? אני מבקשת שייתנו לנו להשתקם ביחד, כמשפחה. צו ההרחקה של אבא שלי מהבנות מסתיים השבוע, אבל הוא כבר בקושי מגיע לחולון, וממילא לא יעז להתקרב לכאן כי כל השכונה יודעת עליו".

בתיה ממשיכה לספר גם על השפעת האירועים הקשים על הבנות. "אחת מהן התחילה לסבול מהרטבות בלילה, היא מתקשרת כל בוקר מהפנימייה בוכה, כי אין שם מי שיקלח אותה באמצע הלילה ויחליף לה מצעים. הבת השנייה שלי סובלת מאפילפסיה ואני כל הזמן פוחדת שהיא תקבל התקף כשהיא לבד. הן כל יום מתקשרות בוכות, רוצות שאבוא לקחת אותן. הן מתלוננות על האוכל והניקיון ואומרות שרע להן.

"אני יודעת שגם אם היו שמים אותן בפנימייה מפוארת הן היו בוכות, כי ילדות בגילן צריכות להיות עם אמא שלהן. אני לא מזלזלת בטיפול שהן מקבלות, ברור לי שאחרי מה שאבא שלי עשה חייבים לתת להן טיפול, אבל למה לא לתת להן לגור עם אבא ואמא שלהן? אני אקח אותן לכל מפגש או ביקורת שידרשו ממני, העיקר שהן יחזרו. כשהן היו צריכות שיעורים פרטיים או חוגים הקפדתי לקחת אותן, אז בוודאי שאקח אותן לטיפול פסיכולוגי. אני רק רוצה שהבנות שלי יחזרו הביתה".

אבי: "אני מבין למה הרווחה לקחה את הבנות מלכתחילה. כל המשפחה הייתה הרוסה כשהסיפור הזה התפוצץ, גם אני וגם אשתי התקשנו לעזור להן ולתפקד. אבל עבר מספיק זמן, עכשיו הרווחה צריכה לטפל בנו כמשפחה ולא כיחידים. אנחנו צריכים טיפול זוגי ומשפחתי. להוציא את הבנות מהבית לא יכול להיות פתרון קבוע אלא רק זמני".

"קורע את הלב"

המקרה החמור פגע לדברי בתיה בכל המשפחה, לא רק בילדות. "תראי איך החדר שלהן ריק כשהן לא נמצאות, זה קורע לי את הלב. בעלי ואני כל הזמן מסתובבים כמו שני סהרורים. כשאבא שלי פגע בבנות שלי הוא שבר את כל המשפחה, אני רק רוצה לשקם אותה".

אמה של בתיה הצטרפה גם היא למאמצי בתה ושכרה עורך דין. "בעלי מבקר בבית המשותף שלנו בחולון לעיתים רחוקות. כשהוא בא אין לי מה לעשות כי זה גם הבית שלו", אומרת הסבתא. "כרגע המשטרה המליצה להגיש כתב אישום על הטרדה מינית ומעשה מגונה בנכדות. אני בטוחה שהוא יישב בכלא.

"אני מעדיפה שלא להתייחס למה שהוא עשה, אף אחד בעבודה ובמשפחה שלי לא יודע מה קרה. זה מצב איום ונורא אבל אני רוצה להתרכז בלהחזיר את הבנות. אסור לעקור ככה את הילדות מאמא שלהן, אנחנו נטפל בהן אבל קודם כל הן צריכות לחזור הביתה. הבת שלי במצב קשה, כל הזמן בוכה ובקושי מתפקדת. ברווחה צריכים להבין שכאשר הם לוקחים את הילדות, הם קורעים לגזרים את כל המשפחה".

תגובות

מעיריית חולון נמסר: "המשפחה מוכרת לשירותי הרווחה מזה שנים רבות ומטופלת על ידם במספר תחומים. לאורך השנים המשפחה קיבלה מענים רבים כולל שיבוץ במעון רב תכליתי, הדרכות הוריות ועוד. לנוכח העובדה, שהגיעו דיווחים מבית הספר על הזנחה קשה של הבנות וחוסר היכולת של ההורים להגן עליהן, נכנס חוק הנוער לתמונה כבר לפני שלוש שנים. לאחר בדיקה מעמיקה של כל הגורמים, כולל ברמת המחוז ופקידת סעד ראשית לחוק הנוער, לא הייתה ברירה אלא להוציא את הבנות מהבית בצו בית משפט. יצויין, כי האב משתף פעולה עם הרווחה בצורה הדוקה אך האם מחבלת בסידור הבנות בפנימייה, מסרבת לכל קשר עם עובדי הרווחה ולא מגיעה למפגשים.

"בקרוב יתקיים מפגש מסודר של פקידת הסעד עם הפנימייה כדי לבדוק לעומק מספר נושאים שהועלו על ידי האב. יודגש, כי כל הגורמים המקצועיים שטיפלו במשפחה משוכנעים, כי טובת הבנות חייבה את הוצאתן מהבית".

ממשרד הרווחה נמסר: "בעקבות חשד לפגיעה מינית ממושכת על ידי הסב, ובעקבות דיווחים מהקהילה על צורך בהתערבות מיידית הוצאו הבנות, בהחלטת בית משפט, למסגרת חירום. הבנות סבלו מקשיים משמעותיים, רגשיים והתנהגותיים. למרות ההרחקה של המשטרה, עלה חשד שההורים מאפשרים המשך מפגש בין הקטינות והסבא.

"הבנות עברו טיפול אינטנסיבי ושולבו במסגרת פנימייה מתאימה, והיה חשוב לגורמים המטפלים שלא להפריד בין הבנות. במהלך התקופה שהבנות בפנימייה, מצבן הרגשי וההתנהגותי השתפר. שירותי הרווחה בחולון נמצאים בקשר רציף עם ההורים וכל תלונה מצידם נבדקת".

מהמשטרה אישרו כי החשוד נחקר בגין הטרדה מינית ומסרו כי חומר החקירה הועבר לפרקליטות לעיונם והחלטתם.

קישורים:

לשכת הרווחה חולון - הפקרת חולה מחוסר דיור מבית החולים לקבץ נדבות - מדיניות משרד הרווחה לתייג אזרחים כסובלים מבעיות נפשיות או סיעודיים על מנת לנער עצמם מאחריות - הכתבה חולה מחוסר דיור יוצא מבית החולים לקבץ נדבות , mynet , מורן שרף, שי אלבלינג , ספטמבר 2011 - א. (44) מתגורר כבר חמישה חודשים בבית חולים "וולפסון" משום שלא נמצא בעבורו מוסד סיעודי מתאים, והוא מחוסר בית. המצב הזה לא נוח לו, וגם לא לבית החולים: הוא נוהג לקבץ נדבות בצומת כשהוא לבוש בכותונת של המוסד, ומתפרץ על אנשי הצוות הרפואי. משרד הרווחה מטיל את האחריות על משרד הבריאות שמטיל אחריות על קופת החולים...

עיריית חולון - משליכים לרחוב אם וארבעת ילדיה - אם וארבעת ילדיה הלנים במקלט יושלכו לרחוב ע"י עיריית חולון - ידיעות אחרונות , ראובן וייס ומאיר תורג'מן , 28.01.2010 - האמא: "הפקח אמר לי לפנות את המקלט תוך שעה או שיחזור עם שוטרים שיפנו אותנו בכוח. התחננתי ואמרתי שאין לי ולארבעת ילדיי הקטנים לאן ללכת. לאן נלך עכשיו? איפה אמצא קורת גג לילדיי? איך נשרוד בחוץ בלילות הקפואים?"...

מעון גילעם משרד הרווחה – כליאת ילדים בבידוד ימים שלמים ומתן סמים פסיכיאטריים ללא פיקוח - נעולים – תחקיר מעון גילעם – כליאה בבידוד ימים שלמים, מתן סמים פסיכיאטריים ללא פיקוח לקטינים - "תוציאו אותי מפה, אני לא יכול יותר, כואב לי". - זעק נער צעיר מתוך חדר הבידוד של המעון הנעול גילעם. זה לא עזר לו. כמה שבועות אחר כך אושפז הנער במחלקה לבריאות הנפש. עדויות שהגיעו ל"7 ימים" מתארות נערים הנשלחים לתקופות ארוכות בבידוד, היעדר אחות מוסמכת ומעטפה אחת, עם כדורים פסיכיאטריים, שמוכנה בערב למקרה של "מצבי התנהגות מסוכנת"...

"חומות של ייאוש" , מרב בטיטו , 7 ימים , ידיעות אחרונות - אוגוסט 2009 - במעון הסגור גילעם אמורים לשקם נערים בסיכון. במקום זה, טוענים חוסים ומדריכים, שלחו אותם ל"הפרדות" למשך ימים, בהם נאלצו לישון על ספסל, ונמנעה מהם האפשרות ללמוד ...

נערים חוסים מוכים במעונות משרד הרווחה , הארץ , אוקטובר 2006 - בני נוער הנמצאים במעונות מתוקף צו בית משפט, סופגים מכות והתעללויות. יו"ר ועד עובדי משרד הרווחה מונע פיקוח על המוסדות. -בגיל-עם אף פעם לא אומרים בוקר טוב. בשש בבוקר פותחים את הדלת בטריקה וצועקים 'עוף מהמיטה'. אם אתה לא ישר קם, הופכים אותך מהמיטה או שופכים עליך מים. לפעמים ישר על הבוקר הייתי עף לבידוד, בעיקר כשהמדריך היה עצבני", (חוסה ממעון גיל-עם).

לשכת הרווחה חולון הפקירה אם וארבעת ילדיה חסרי דיור לרחוב בגשם ובקור

המגזין - ערוץ 10 - נובמבר 2011 - לרשויות הרווחה המקומיות אין מענה ופתרון למשפחות אשר גורשו מדירתם והם מושלכות לרחוב בקור בגשם.
לפני כשנתיים הוצג סיפורה של סמדר עקרי אם חד הורית מחולון, שנאלצה לגור באוהל ברחוב, יחד עם ארבעת ילדיה, לאחר שהופקרו ע"י אגף הרווחה חולון. בעקבות הכתבה ההיא משרד השיכון התחייב לעזור אבל שנתיים אחרי, דווקא בחורף, סמדר נזרקת שוב לרחוב. יצאנו לבדוק מה קרה לכל ההבטחות, ואיך החיים בסוכה מאולתרת במקום בדירה מסודרת?
.

.
קישורים:

• לשכת הרווחה רמלה הפקירה משפחה חסרת דיור - אמא ושמונת ילדיה לרחוב בגשם השוטף - נובמבר 2011 -אגף הרווחה רמלה - מדיניות משרד הרווחה בראשות שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון - השפלת אם ושמונת ילדיה קשי יום והפקרתם ברחוב בגשם השוטף. הכתבה בגשם השוטף: אם ו-8 ילדיה פונו מביתם ברמלה - משפחת גטנה מרמלה פונתה אמש מדירתה אחרי שלא עמדה בתשלומי המשכנתה. משרד השיכון והעירייה מגלגלים את האחריות מאחד לשני. האם וילדיה נותרו ללא קורת גג בתחילת החורף, ומקווים שמישהו ימצא פתרון למצוקתם...
• מדיניות הראש הקטן של שר הרווחה משה כחלון: רשויות מקומיות ת"א חולון השליכו ילדים ומשפחות חסרי דיור מהאוהל לרחוב - ספטמבר 2011 , לאור גל צווי הפינוי שניתנו למאהלים ברחבי הארץ מתחילת השבוע והפינוי האלים של חלקם, האגודה לזכויות האזרח קוראת לשר הרווחה, לשר השיכון ולראשי הערים לפעול לביטולם המייידי של צווי הפינוי שניתנו בערים השונות ולמצוא פתרון מיידי לחסרי הבית הגרים במאהלים...
• איפה שירותי הרווחה: פינוי-בינוי בכוח בקריית-גת: 'הוציאו ילדים מהמיטה'- הכתבה פינוי-בינוי בכוח בקריית-גת: 'הוציאו ילדים מהמיטה' , ynet , טובה דדון , אוגוסט 2011 - מתחם במרכז העיר שימש בעבר לדיור ציבורי, ובמקומו רוצה העירייה להקים בניינים חדשים. חמש משפחות שרכשו דירות שם סירבו להתפנות תמורת 300 אלף שקל. הבוקר הפתיעה העירייה: "הם באו כמו גנבים בלילה"...

לשכת הרווחה חולון - הפקרת חולה מחוסר דיור מבית החולים לקבץ נדבות

מדיניות משרד הרווחה לתייג אזרחים כסובלים מבעיות נפשיות או סיעודיים על מנת לנער עצמם מאחריות

הכתבה חולה מחוסר דיור יוצא מבית החולים לקבץ נדבות , mynet , מורן שרף, שי אלבלינג , ספטמבר 2011

א. (44) מתגורר כבר חמישה חודשים בבית חולים "וולפסון" משום שלא נמצא בעבורו מוסד סיעודי מתאים, והוא מחוסר בית. המצב הזה לא נוח לו, וגם לא לבית החולים: הוא נוהג לקבץ נדבות בצומת כשהוא לבוש בכותונת של המוסד, ומתפרץ על אנשי הצוות הרפואי. משרד הרווחה מטיל את האחריות על משרד הבריאות שמטיל אחריות על קופת החולים. הקופה: אנו מתאמצים למצוא לו מוסד מתאים

המען: בית חולים "וולפסון": א. (44), חסר בית נכה וערירי, מאושפז באחת המחלקות הפנימיות בבית חולים "וולפסון" קרוב לחמישה חודשים, מכיוון שבאופן מעורר תמיהה לא הצליחה אף לא אחת מהרשויות לסייע לו. פתרון לא נראה באופק, ומשום כך הוא עשוי לקבל בימים הקרובים הודעה על פינויו מבית החולים, משם הוא צפוי לחזור לשוטט ברחובות, המקום שבילה בו בשנים האחרונות.

בתקופה האחרונה, כדי להרוויח מעט כסף לצרכיו האישיים, החל א. לקבץ נדבות בצמתים הסמוכים לבית החולים. הוא יוצא מדי יום לבוש בכותונת של בית החולים ועל גופו סדין ומגבת, נוסע על כיסא הגלגלים לצומת ומבקש תרומות מהנהגים החולפים. מבטו המיוסר ובגדי בית החולים הם מראה שקשה להתעלם ממנו, אך לדבריו לא נותרה לו כל ברירה אחרת.

"אולי לא נעים לומר את זה, אבל הנוכחות שלו כאן מפריעה לרבים", אומר גורם בבית החולים. "הוא מסתובב כל היום, מבקש עזרה מאנשים, לפעמים ממש בשער הכניסה לבית החולים, וזה מטריד מאוד. היו עובדים בבית החולים שהתלוננו שהוא מפריע לעבודתם ודיברנו איתו על כך, אבל דבר לא קרה, והסיפור הזה חוזר על עצמו".

גורם אחר בבית החולים מספר כי בתקופה האחרונה מתנהג א. באופן לא הוגן כלפי עובדי המרכז הרפואי. "אנחנו עצמנו לא יכולים למצוא לו פתרון", אומר אותו גורם, "אבל א. לא תמיד מבין את זה. בעבר הוא התפרע במחלקה, התנהג בצורה לא יפה לעובדים, וכמה פעמים נאלצנו אפילו לקרוא למשטרה. זה לא נעים".

"אם לא ארד לכביש פשוט לא יהיה לי מה לאכול, לא יהיה לי כלום", טוען א. "אני תקוע כאן בגלל הבירוקרטיה. אף גוף ממשלתי לא עוזר לי: לא קופת החולים, לא משרד הבריאות, לא משרד הרווחה ואפילו לא בית החולים. חוסר אונים מוחלט. אני לבד לגמרי ואין מי שיילך וידבר בעבורי בכל אותם גופים. איך נותנים לבנאדם במדינה שלנו להירקב ככה? אם המצב הזה יימשך, אני פשוט אסיים את חיי בכביש, ואולי עדיף כך".

משרד הרווחה מסר שהטיפול ב-א. הוא באחריות משרד הבריאות.

משרד הבריאות: "מדובר בחולה המתאים להגדרה של סיעוד מורכב. האחריות לטיפול בחולים כאלה היא של קופות החולים, וקופת החולים שהוא מבוטח בה מטפלת בעניינו. אנו מקווים שיימצא לו מקום בקרוב".

תגובת בית חולים "וולפסון": "המטופל אינו זקוק לאשפוז מסיבות רפואיות, הוא נמצא ב'וולפסון' מסיבה הומניטרית, בהיותו מחוסר דיור ומיותם ממשפחה, ומאחר שקופת החולים וגורמי הרווחה נכשלו במציאת פתרון הולם למצבו. למרות זאת, המאושפז זוכה לטיפול רפואי מקצועי ומסור 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע, וטענותיו משוללות כל יסוד.

"לבית החולים אין סמכות להגביל תנועתו של מטופל, אך פעמים רבות הזהיר הצוות את א. מפני שהייה בכביש, והדגיש כי מדובר בסכנה לחייו. במהלך תקופת אשפוזו בבית החולים, המטופל קילל, גידף ואיים על הצוות הרפואי והסיעודי, שבר חפצים והטיל מורא על הצוות המטפל. מצב זה נמשך גם כעת".

תגובת קופת החולים שא. מבוטח בה: "אנו ממשיכים לחפש ולמצוא בעבורו מוסדות המתאימים למצבו הרפואי, שיהיו מוכנים לקבלו. קליטתו והישארותו תלויות כמובן בנכונות ובשיתוף פעולה מצדו. בימים אלה אנו ממתינים לתשובות ממוסדות נוספים אשר יהיו מוכנים לקבלו".

קישורים:

• מדיניות הראש הקטן של שר הרווחה משה כחלון: רשויות מקומיות ת"א חולון השליכו ילדים ומשפחות חסרי דיור מהאוהל לרחוב - ספטמבר 2011 , לאור גל צווי הפינוי שניתנו למאהלים ברחבי הארץ מתחילת השבוע והפינוי האלים של חלקם, האגודה לזכויות האזרח קוראת לשר הרווחה, לשר השיכון ולראשי הערים לפעול לביטולם המייידי של צווי הפינוי שניתנו בערים השונות ולמצוא פתרון מיידי לחסרי הבית הגרים במאהלים...
• איפה שירותי הרווחה: פינוי-בינוי בכוח בקריית-גת: 'הוציאו ילדים מהמיטה'- הכתבה פינוי-בינוי בכוח בקריית-גת: 'הוציאו ילדים מהמיטה' , ynet , טובה דדון , אוגוסט 2011 - מתחם במרכז העיר שימש בעבר לדיור ציבורי, ובמקומו רוצה העירייה להקים בניינים חדשים. חמש משפחות שרכשו דירות שם סירבו להתפנות תמורת 300 אלף שקל. הבוקר הפתיעה העירייה: "הם באו כמו גנבים בלילה"...

העליון קבע: יש סיכוי כי מצב ההורים ישתפר והתינוק יוחזר לאימו ולא ימסר לאימוץ

מאי 2008 - רע"א 1841/08 - מדובר בזוג הורים ולהם ששה ילדים. התינוק שעניינו נדון נולד ביום 12.5.06. בעודו בבית החולים הוצא צו חירום על ידי פקידת סעד, להוצאת הקטין ממשמורת הוריו והעברתו למשמורת רשות הסעד, באשר לא עלה בידי הוריו להציג תכנית ברורה לגבי מגורים להם ולתינוק.

לאחר ששוחרר הקטין מבית החולים, הועבר למעון לתינוקות. ביום 11.7.06 שם שוהה עד היום הזה (מאי 2008) לאחר שהוריו לא אותרו, הוכרז כ"קטין נזקק". במשך שבעת חדשי חייו הראשונים לא ביקרוהו הוריו, לא דרשו בשלומו ולא נתנו לו שם פרטי. החל מחודש דצמבר 2006 החלו ההורים לבקרו בקביעות; אך האב נעלם שוב בחודש יוני 2007. האם המשיכה בביקורים, עד עצם היום הזה (מאי 2008).

כישלון קונספציית האימוץ - שופט בית משפט לענייני משפחה שמואל בוקובסקי

בפברואר 2007 קבע השופט בוקובסקי כי "ההורה אינו מסוגל לדאוג לילדו כראוי בשל התנהגותו או מצבו ואין סיכוי שהתנהגותו או מצבו ישתנו בעתיד הנראה לעין על אף עזרה כלכלית וטיפולית סבירה כמקובל ברשויות הסעד לשיקומו" והכריז על התינוק כבר אימוץ. בוקובסקי נסמך על חוות הדעת הנוקשה, והבלתי מתפשרת של הפסיכולוגית גב' הדרה בר שמונתה כמומחית מטעם בית המשפט, והגישה חוות דעת מפורטת באשר למצבם של ההורים ושל הקטין. בחוות הדעת נאמר, בתמצית, כי האמא סובלת מהפרעת אישיות מעורבת, מפסיביות, מחוסר ביטחון עצמי קיצוני, ומדיכאון חמור; וכי אינה מודעת לכך שהיא זקוקה לעזרה. נאמר כי לבעל עבר פלילי והפרעת אישיות אנטיסוציאלית, ונטייה להיעלם מחיי משפחתו. עוד קבעה המומחית, כי לא מצאה כוונה ומסוגלות של ההורים לקבל על עצמם את האחריות לגידול הקטין, וכי ההורים סירבו לקבל סיוע שהוצע להם על ידי רשויות הרווחה. למסקנת המומחית, אין להורים מסוגלות הורית לגדל את הקטין ולספק לו את צרכיו הגופניים והנפשיים, בשל התנהגותם ומצבם; מסקנה זו התבססה, בין היתר, על תפקודם הלקוי של המבקשת ושל בעלה כהורים לחמשת ילדיהם האחרים, ועל כך שבמשך כחמש שנים לא סיפקו בני הזוג לילדים אורח חיים יציב או מקומות מגורים ולימודים קבועים; נאמר, כי אין סיכוי שיחול בכך שינוי בעתיד הנראה לעין. בוקובסקי דוחה את גירסת ההורים לפיה מדובר במשבר זמני בחיי המשפחה, וכי חיי המשפחה התנהלו באופן תקין עד למועד – כחמש שנים לפני הליך האימוץ – בו פרצו גורמים עבריינים לביתם ואיימו לחטוף את בנותיהם.

בפועל קונספציית האימוץ של בוקובסקי לא עמדה במבחן המציאות, התינוק המשיך לשהות בבית תינוקות ולא נמצאה משפחה מאמצת, בנוסף התברר מחוות דעת פסיכיאטרית כי הקביעה של בוקובסקי שאין סיכוי שהתנהגות ההורה או מצבו ישתנו בעתיד הנראה לעין על אף עזרה כלכלית וטיפולית סבירה כמקובל ברשויות הסעד לשיקומו אינה נכונה וכי יש סיכוי לשיפור מצב המשפחה הביולוגית.

הכרעת שופט העליון רובינשטיין - יש סיכוי כי מצב ההורים ישתפר והתינוק יוחזר לאימו ולא ימסר לאימוץ השופט רובינשטיין קבע כי התינוק יוחזר לאמו והסתמך על חוות דעת של פסיכיאטרית ילדים ונוער ד"ר דפנה אדר שהתרשמה כי האמא מצויה בתהליך התפכחות וצמיחה אישית המתבטא בגילויי אימהות; זאת לעומת דיכאון שלפני הלידה שחוותה בעת הריונה; עתה נלחמת היא על זכותה לגדל את בנה, ועל פי התרשמות המומחית היא מביעה רצון לטפל בקטין, מסוגלת להבין את צרכיו ולהעדיפם על שלה, ועל כן יש לה לעת הזאת מסוגלות הורית ברמה של "יכולת דאגה סבירה" לילד.
בחוות הדעת נאמר עוד, כי לטובת האם פועלים כיום מספר גורמים, כיוון שהליקוי במסוגלותה בעבר נחלש והיא מצויה בתהליך של שיקום הורותה, לאחר חלוף הסימפטומים של הדיכאון; לה תובנה בעניין זה, ומוטיבציה לטיפול ולשיקום תוך נכונות להיעזר ברשויות; לה כושר התמדה, וסיוע ממשפחתה המורחבת, המכה על חטא על חוסר סיוע בעבר.

סוף דבר, המלצת המומחית היא כי "טובת הילד היא שיוחזר לחיק אמו לגידולו על ידה, במשפחתו הגרעינית. נראה לי כי מסוגלות הורית לבנה ברמה של 'יכולת דאגה סבירה'", וגם הקטין "רואה בה דמות מוכרת, אהובה ומיטיבה". הומלץ על פתרון בעיית הדיור של המשפחה ושימור קשר רציף עם גורמי הרווחה בקהילה.

קישורים:

• קלונם של רשויות הרווחה ובתי משפט לנוער - נערות חוסות ברחו ממוסדות משרד הרווחה וסיפקו שירותי מין כדי לשרוד - מאי 2010 - לרשויות הרווחה ומערכת בתי משפט לנוער תקציבי עתק, כוח אדם, תשתיות של פנימיות משפחות אומנה מרכזי חירום, אולמות דיונים, מומחים, וחוק הנוער (טיפול והשגחה) מעניק להם סמכויות דרקוניות. עבודתם היא להביא לרווחת ילדינו, לאוכלוסיות החלשות. ולמרות הכל יתומי הרווחה מטלטלים במסגרות הרווחה במשך שנים, ומקבלים יחס משפיל ומבזה. לאן הולכים המשאבים? מהו סיפורם של הילדים שרשויות הרווחה ובתי משפט לנוער קרעו מביתם ומשפחתם?...
• פקידת הסעד מהשירות למען הילד - מניפולציות, סילופים ושיבוש מהלכי משפט לניתוק ילדה מאמה - יוני 2000 - תמ"ש 000009/97 שופטת בית משפט לענייני משפחה חנה בן עמי דוחה בקשת אימוץ קטינה שהוגשה ע"י גורמי הרווחה ומחזירה את הקטינה לאימה בהשגחת פקידת סעד לחוק הנוער. השופטת בן עמי מותחת ביקורת קשה על הטיוחים והמניפולציות של פקידת הסעד מהשירות למען הילד שפעלה לכפות את המהלכים לאימוץ תוך גרימת נזק לילדה לאמא הביולוגית להורים האומנים ועוד...
• השיטות הבזויות של עובדות סוציאליות לניתוק ילדים מהוריהם לאימוץ - פקידת הסעד אירית מעוז - פקידי סעד ועובדים סוציאליים משתמשים במניפולציות על מנת להוציא ילדים מחזקת הוריהם לאימוצים, אומנה, פנימיות ועוד מימוש מטרות הנראות בעיניהן כ"מקודשות". פקידי רווחה אלו משתמשים בכל האמצעים הבזויים העומדים לרשותם לשם "עבודת הקודש"...
• השירות למען הילד - השיטות הבזויות ברשויות הרווחה לחטיפת ילדים מביתם ומשפחתם - הכתבה "השירות למען הילד פעל לערעור הקשר בין הילדים לאמם" , שוש מולה , ידיעות אחרונות - בפסק הדין מציינת השופטת כי השירות למען הילד עשה הכל כדי שלבית המשפט לא תישאר ברירה אלא להיעתר לבקשה למסור את הילדים לאימוץ. גורם משפטי בכיר: "השירות נמצא בבעיה. בשנה מוגשות 1,200 בקשות לאימוץ, בעוד שההיצע עומד על 70 בלבד". האומנם ממהר השירות להוציא ילדים ממשפחותיהם כדי לספק את הביקוש?...
• כאבה של אילנה מזרחי שילדיה נלקחו ממנה לאימוץ סגור לפני 15 שנה ע"י השירות למען הילד ללא הודעה מוקדמת - ערוץ 1 - ספטמבר 2010 - אילנה מזרחי מחפשת את ילדיה, לפני 15 שנים הייתה אילנה מזרחי צעירה נרקומנית, ישנה ברחובות ובמחסנים נטושים גידלה לבד את שני ילדיה הקטנים. יום אחד באה למרכז השירות למען הילד לפגוש את ילדיה ונמסר לה שלא תראה יותר את ילדיה כי הם נמסרו לאימוץ...

העליון קבע: יש סיכוי כי מצב ההורים ישתפר והתינוק יוחזר לאימו ולא ימסר לאימוץ

מאי 2008 - רע"א 1841/08 - מדובר בזוג הורים ולהם ששה ילדים. התינוק שעניינו נדון נולד ביום 12.5.06. בעודו בבית החולים הוצא צו חירום על ידי פקידת סעד, להוצאת הקטין ממשמורת הוריו והעברתו למשמורת רשות הסעד, באשר לא עלה בידי הוריו להציג תכנית ברורה לגבי מגורים להם ולתינוק.

לאחר ששוחרר הקטין מבית החולים, הועבר למעון לתינוקות. ביום 11.7.06 שם שוהה עד היום הזה (מאי 2008) לאחר שהוריו לא אותרו, הוכרז כ"קטין נזקק". במשך שבעת חדשי חייו הראשונים לא ביקרוהו הוריו, לא דרשו בשלומו ולא נתנו לו שם פרטי. החל מחודש דצמבר 2006 החלו ההורים לבקרו בקביעות; אך האב נעלם שוב בחודש יוני 2007. האם המשיכה בביקורים, עד עצם היום הזה (מאי 2008).



כישלון קונספציית האימוץ - שופט בית משפט לענייני משפחה שמואל בוקובסקי



בפברואר 2007 קבע השופט בוקובסקי כי "ההורה אינו מסוגל לדאוג לילדו כראוי בשל התנהגותו או מצבו ואין סיכוי שהתנהגותו או מצבו ישתנו בעתיד הנראה לעין על אף עזרה כלכלית וטיפולית סבירה כמקובל ברשויות הסעד לשיקומו" והכריז על התינוק כבר אימוץ. בוקובסקי נסמך על חוות הדעת הנוקשה, והבלתי מתפשרת של הפסיכולוגית גב' הדרה בר שמונתה כמומחית מטעם בית המשפט, והגישה חוות דעת מפורטת באשר למצבם של ההורים ושל הקטין. בחוות הדעת נאמר, בתמצית, כי האמא סובלת מהפרעת אישיות מעורבת, מפסיביות, מחוסר ביטחון עצמי קיצוני, ומדיכאון חמור; וכי אינה מודעת לכך שהיא זקוקה לעזרה. נאמר כי לבעל עבר פלילי והפרעת אישיות אנטיסוציאלית, ונטייה להיעלם מחיי משפחתו. עוד קבעה המומחית, כי לא מצאה כוונה ומסוגלות של ההורים לקבל על עצמם את האחריות לגידול הקטין, וכי ההורים סירבו לקבל סיוע שהוצע להם על ידי רשויות הרווחה. למסקנת המומחית, אין להורים מסוגלות הורית לגדל את הקטין ולספק לו את צרכיו הגופניים והנפשיים, בשל התנהגותם ומצבם; מסקנה זו התבססה, בין היתר, על תפקודם הלקוי של המבקשת ושל בעלה כהורים לחמשת ילדיהם האחרים, ועל כך שבמשך כחמש שנים לא סיפקו בני הזוג לילדים אורח חיים יציב או מקומות מגורים ולימודים קבועים; נאמר, כי אין סיכוי שיחול בכך שינוי בעתיד הנראה לעין. בוקובסקי דוחה את גירסת ההורים לפיה מדובר במשבר זמני בחיי המשפחה, וכי חיי המשפחה התנהלו באופן תקין עד למועד – כחמש שנים לפני הליך האימוץ – בו פרצו גורמים עבריינים לביתם ואיימו לחטוף את בנותיהם.



בפועל קונספציית האימוץ של בוקובסקי לא עמדה במבחן המציאות, התינוק המשיך לשהות בבית תינוקות ולא נמצאה משפחה מאמצת, בנוסף התברר מחוות דעת פסיכיאטרית כי הקביעה של בוקובסקי שאין סיכוי שהתנהגות ההורה או מצבו ישתנו בעתיד הנראה לעין על אף עזרה כלכלית וטיפולית סבירה כמקובל ברשויות הסעד לשיקומו אינה נכונה וכי יש סיכוי לשיפור מצב המשפחה הביולוגית.



הכרעת שופט העליון רובינשטיין - יש סיכוי כי מצב ההורים ישתפר והתינוק יוחזר לאימו ולא ימסר לאימוץ

השופט רובינשטיין קבע כי התינוק יוחזר לאמו והסתמך על חוות דעת של פסיכיאטרית ילדים ונוער ד"ר דפנה אדר שהתרשמה כי האמא מצויה בתהליך התפכחות וצמיחה אישית המתבטא בגילויי אימהות; זאת לעומת דיכאון שלפני הלידה שחוותה בעת הריונה; עתה נלחמת היא על זכותה לגדל את בנה, ועל פי התרשמות המומחית היא מביעה רצון לטפל בקטין, מסוגלת להבין את צרכיו ולהעדיפם על שלה, ועל כן יש לה לעת הזאת מסוגלות הורית ברמה של "יכולת דאגה סבירה" לילד.

בחוות הדעת נאמר עוד, כי לטובת האם פועלים כיום מספר גורמים, כיוון שהליקוי במסוגלותה בעבר נחלש והיא מצויה בתהליך של שיקום הורותה, לאחר חלוף הסימפטומים של הדיכאון; לה תובנה בעניין זה, ומוטיבציה לטיפול ולשיקום תוך נכונות להיעזר ברשויות; לה כושר התמדה, וסיוע ממשפחתה המורחבת, המכה על חטא על חוסר סיוע בעבר.



סוף דבר, המלצת המומחית היא כי "טובת הילד היא שיוחזר לחיק אמו לגידולו על ידה, במשפחתו הגרעינית. נראה לי כי מסוגלות הורית לבנה ברמה של 'יכולת דאגה סבירה'", וגם הקטין "רואה בה דמות מוכרת, אהובה ומיטיבה". הומלץ על פתרון בעיית הדיור של המשפחה ושימור קשר רציף עם גורמי הרווחה בקהילה.



קישורים:

• קלונם של רשויות הרווחה ובתי משפט לנוער - נערות חוסות ברחו ממוסדות משרד הרווחה וסיפקו שירותי מין כדי לשרוד - מאי 2010 - לרשויות הרווחה ומערכת בתי משפט לנוער תקציבי עתק, כוח אדם, תשתיות של פנימיות משפחות אומנה מרכזי חירום, אולמות דיונים, מומחים, וחוק הנוער (טיפול והשגחה) מעניק להם סמכויות דרקוניות. עבודתם היא להביא לרווחת ילדינו, לאוכלוסיות החלשות. ולמרות הכל יתומי הרווחה מטלטלים במסגרות הרווחה במשך שנים, ומקבלים יחס משפיל ומבזה. לאן הולכים המשאבים? מהו סיפורם של הילדים שרשויות הרווחה ובתי משפט לנוער קרעו מביתם ומשפחתם?...
• פקידת הסעד מהשירות למען הילד - מניפולציות, סילופים ושיבוש מהלכי משפט לניתוק ילדה מאמה - יוני 2000 - תמ"ש 000009/97 שופטת בית משפט לענייני משפחה חנה בן עמי דוחה בקשת אימוץ קטינה שהוגשה ע"י גורמי הרווחה ומחזירה את הקטינה לאימה בהשגחת פקידת סעד לחוק הנוער. השופטת בן עמי מותחת ביקורת קשה על הטיוחים והמניפולציות של פקידת הסעד מהשירות למען הילד שפעלה לכפות את המהלכים לאימוץ תוך גרימת נזק לילדה לאמא הביולוגית להורים האומנים ועוד...
• השיטות הבזויות של עובדות סוציאליות לניתוק ילדים מהוריהם לאימוץ - פקידת הסעד אירית מעוז - פקידי סעד ועובדים סוציאליים משתמשים במניפולציות על מנת להוציא ילדים מחזקת הוריהם לאימוצים, אומנה, פנימיות ועוד מימוש מטרות הנראות בעיניהן כ"מקודשות". פקידי רווחה אלו משתמשים בכל האמצעים הבזויים העומדים לרשותם לשם "עבודת הקודש"...
• השירות למען הילד - השיטות הבזויות ברשויות הרווחה לחטיפת ילדים מביתם ומשפחתם - הכתבה "השירות למען הילד פעל לערעור הקשר בין הילדים לאמם" , שוש מולה , ידיעות אחרונות - בפסק הדין מציינת השופטת כי השירות למען הילד עשה הכל כדי שלבית המשפט לא תישאר ברירה אלא להיעתר לבקשה למסור את הילדים לאימוץ. גורם משפטי בכיר: "השירות נמצא בבעיה. בשנה מוגשות 1,200 בקשות לאימוץ, בעוד שההיצע עומד על 70 בלבד". האומנם ממהר השירות להוציא ילדים ממשפחותיהם כדי לספק את הביקוש?...
• כאבה של אילנה מזרחי שילדיה נלקחו ממנה לאימוץ סגור לפני 15 שנה ע"י השירות למען הילד ללא הודעה מוקדמת - ערוץ 1 - ספטמבר 2010 - אילנה מזרחי מחפשת את ילדיה, לפני 15 שנים הייתה אילנה מזרחי צעירה נרקומנית, ישנה ברחובות ובמחסנים נטושים גידלה לבד את שני ילדיה הקטנים. יום אחד באה למרכז השירות למען הילד לפגוש את ילדיה ונמסר לה שלא תראה יותר את ילדיה כי הם נמסרו לאימוץ...
  
  

העליון קבע: יש סיכוי כי מצב ההורים ישתפר והתינוק יוחזר לאימו ולא ימסר לאימוץ

מאי 2008 - רע"א 1841/08 - מדובר בזוג הורים ולהם ששה ילדים. התינוק שעניינו נדון נולד ביום 12.5.06. בעודו בבית החולים הוצא צו חירום על ידי פקידת סעד, להוצאת הקטין ממשמורת הוריו והעברתו למשמורת רשות הסעד, באשר לא עלה בידי הוריו להציג תכנית ברורה לגבי מגורים להם ולתינוק.

לאחר ששוחרר הקטין מבית החולים, הועבר למעון לתינוקות. ביום 11.7.06 שם שוהה עד היום הזה (מאי 2008) לאחר שהוריו לא אותרו, הוכרז כ"קטין נזקק". במשך שבעת חדשי חייו הראשונים לא ביקרוהו הוריו, לא דרשו בשלומו ולא נתנו לו שם פרטי. החל מחודש דצמבר 2006 החלו ההורים לבקרו בקביעות; אך האב נעלם שוב בחודש יוני 2007. האם המשיכה בביקורים, עד עצם היום הזה (מאי 2008).

כישלון קונספציית האימוץ - שופט בית משפט לענייני משפחה שמואל בוקובסקי

בפברואר 2007 קבע השופט בוקובסקי כי "ההורה אינו מסוגל לדאוג לילדו כראוי בשל התנהגותו או מצבו ואין סיכוי שהתנהגותו או מצבו ישתנו בעתיד הנראה לעין על אף עזרה כלכלית וטיפולית סבירה כמקובל ברשויות הסעד לשיקומו" והכריז על התינוק כבר אימוץ. בוקובסקי נסמך על חוות הדעת הנוקשה, והבלתי מתפשרת של הפסיכולוגית גב' הדרה בר שמונתה כמומחית מטעם בית המשפט, והגישה חוות דעת מפורטת באשר למצבם של ההורים ושל הקטין. בחוות הדעת נאמר, בתמצית, כי האמא סובלת מהפרעת אישיות מעורבת, מפסיביות, מחוסר ביטחון עצמי קיצוני, ומדיכאון חמור; וכי אינה מודעת לכך שהיא זקוקה לעזרה. נאמר כי לבעל עבר פלילי והפרעת אישיות אנטיסוציאלית, ונטייה להיעלם מחיי משפחתו. עוד קבעה המומחית, כי לא מצאה כוונה ומסוגלות של ההורים לקבל על עצמם את האחריות לגידול הקטין, וכי ההורים סירבו לקבל סיוע שהוצע להם על ידי רשויות הרווחה. למסקנת המומחית, אין להורים מסוגלות הורית לגדל את הקטין ולספק לו את צרכיו הגופניים והנפשיים, בשל התנהגותם ומצבם; מסקנה זו התבססה, בין היתר, על תפקודם הלקוי של המבקשת ושל בעלה כהורים לחמשת ילדיהם האחרים, ועל כך שבמשך כחמש שנים לא סיפקו בני הזוג לילדים אורח חיים יציב או מקומות מגורים ולימודים קבועים; נאמר, כי אין סיכוי שיחול בכך שינוי בעתיד הנראה לעין. בוקובסקי דוחה את גירסת ההורים לפיה מדובר במשבר זמני בחיי המשפחה, וכי חיי המשפחה התנהלו באופן תקין עד למועד – כחמש שנים לפני הליך האימוץ – בו פרצו גורמים עבריינים לביתם ואיימו לחטוף את בנותיהם.

בפועל קונספציית האימוץ של בוקובסקי לא עמדה במבחן המציאות, התינוק המשיך לשהות בבית תינוקות ולא נמצאה משפחה מאמצת, בנוסף התברר מחוות דעת פסיכיאטרית כי הקביעה של בוקובסקי שאין סיכוי שהתנהגות ההורה או מצבו ישתנו בעתיד הנראה לעין על אף עזרה כלכלית וטיפולית סבירה כמקובל ברשויות הסעד לשיקומו אינה נכונה וכי יש סיכוי לשיפור מצב המשפחה הביולוגית.

הכרעת שופט העליון רובינשטיין - יש סיכוי כי מצב ההורים ישתפר והתינוק יוחזר לאימו ולא ימסר לאימוץ
השופט רובינשטיין קבע כי התינוק יוחזר לאמו והסתמך על חוות דעת של פסיכיאטרית ילדים ונוער ד"ר דפנה אדר שהתרשמה כי האמא מצויה בתהליך התפכחות וצמיחה אישית המתבטא בגילויי אימהות; זאת לעומת דיכאון שלפני הלידה שחוותה בעת הריונה; עתה נלחמת היא על זכותה לגדל את בנה, ועל פי התרשמות המומחית היא מביעה רצון לטפל בקטין, מסוגלת להבין את צרכיו ולהעדיפם על שלה, ועל כן יש לה לעת הזאת מסוגלות הורית ברמה של "יכולת דאגה סבירה" לילד.
בחוות הדעת נאמר עוד, כי לטובת האם פועלים כיום מספר גורמים, כיוון שהליקוי במסוגלותה בעבר נחלש והיא מצויה בתהליך של שיקום הורותה, לאחר חלוף הסימפטומים של הדיכאון; לה תובנה בעניין זה, ומוטיבציה לטיפול ולשיקום תוך נכונות להיעזר ברשויות; לה כושר התמדה, וסיוע ממשפחתה המורחבת, המכה על חטא על חוסר סיוע בעבר.

סוף דבר, המלצת המומחית היא כי "טובת הילד היא שיוחזר לחיק אמו לגידולו על ידה, במשפחתו הגרעינית. נראה לי כי מסוגלות הורית לבנה ברמה של 'יכולת דאגה סבירה'", וגם הקטין "רואה בה דמות מוכרת, אהובה ומיטיבה". הומלץ על פתרון בעיית הדיור של המשפחה ושימור קשר רציף עם גורמי הרווחה בקהילה.

קישורים:

• קלונם של רשויות הרווחה ובתי משפט לנוער - נערות חוסות ברחו ממוסדות משרד הרווחה וסיפקו שירותי מין כדי לשרוד - מאי 2010 - לרשויות הרווחה ומערכת בתי משפט לנוער תקציבי עתק, כוח אדם, תשתיות של פנימיות משפחות אומנה מרכזי חירום, אולמות דיונים, מומחים, וחוק הנוער (טיפול והשגחה) מעניק להם סמכויות דרקוניות. עבודתם היא להביא לרווחת ילדינו, לאוכלוסיות החלשות. ולמרות הכל יתומי הרווחה מטלטלים במסגרות הרווחה במשך שנים, ומקבלים יחס משפיל ומבזה. לאן הולכים המשאבים? מהו סיפורם של הילדים שרשויות הרווחה ובתי משפט לנוער קרעו מביתם ומשפחתם?...
• פקידת הסעד מהשירות למען הילד - מניפולציות, סילופים ושיבוש מהלכי משפט לניתוק ילדה מאמה - יוני 2000 - תמ"ש 000009/97 שופטת בית משפט לענייני משפחה חנה בן עמי דוחה בקשת אימוץ קטינה שהוגשה ע"י גורמי הרווחה ומחזירה את הקטינה לאימה בהשגחת פקידת סעד לחוק הנוער. השופטת בן עמי מותחת ביקורת קשה על הטיוחים והמניפולציות של פקידת הסעד מהשירות למען הילד שפעלה לכפות את המהלכים לאימוץ תוך גרימת נזק לילדה לאמא הביולוגית להורים האומנים ועוד...
• השיטות הבזויות של עובדות סוציאליות לניתוק ילדים מהוריהם לאימוץ - פקידת הסעד אירית מעוז - פקידי סעד ועובדים סוציאליים משתמשים במניפולציות על מנת להוציא ילדים מחזקת הוריהם לאימוצים, אומנה, פנימיות ועוד מימוש מטרות הנראות בעיניהן כ"מקודשות". פקידי רווחה אלו משתמשים בכל האמצעים הבזויים העומדים לרשותם לשם "עבודת הקודש"...
• השירות למען הילד - השיטות הבזויות ברשויות הרווחה לחטיפת ילדים מביתם ומשפחתם - הכתבה "השירות למען הילד פעל לערעור הקשר בין הילדים לאמם" , שוש מולה , ידיעות אחרונות - בפסק הדין מציינת השופטת כי השירות למען הילד עשה הכל כדי שלבית המשפט לא תישאר ברירה אלא להיעתר לבקשה למסור את הילדים לאימוץ. גורם משפטי בכיר: "השירות נמצא בבעיה. בשנה מוגשות 1,200 בקשות לאימוץ, בעוד שההיצע עומד על 70 בלבד". האומנם ממהר השירות להוציא ילדים ממשפחותיהם כדי לספק את הביקוש?...
• כאבה של אילנה מזרחי שילדיה נלקחו ממנה לאימוץ סגור לפני 15 שנה ע"י השירות למען הילד ללא הודעה מוקדמת - ערוץ 1 - ספטמבר 2010 - אילנה מזרחי מחפשת את ילדיה, לפני 15 שנים הייתה אילנה מזרחי צעירה נרקומנית, ישנה ברחובות ובמחסנים נטושים גידלה לבד את שני ילדיה הקטנים. יום אחד באה למרכז השירות למען הילד לפגוש את ילדיה ונמסר לה שלא תראה יותר את ילדיה כי הם נמסרו לאימוץ...
  

עיריית חולון - משליכים לרחוב אם וארבעת ילדיה

אם וארבעת ילדיה הלנים במקלט יושלכו לרחוב ע"י עיריית חולון. אגף הרווחה חולון מסתיר פניו.

ידיעות אחרונות , ראובן וייס ומאיר תורג'מן , 28.01.2010

האמא: "הפקח אמר לי לפנות את המקלט תוך שעה או שיחזור עם שוטרים שיפנו אותנו בכוח. התחננתי ואמרתי שאין לי ולארבעת ילדיי הקטנים לאן ללכת. לאן נלך עכשיו? איפה אמצא קורת גג לילדיי? איך נשרוד בחוץ בלילות הקפואים?"

ס' (43) ובעלה התגרשו לפני שבע שנים, ןארבעת הילדים בני 6 ,8 ,11, ו- 13 , נותרו בחזקתה. משרד השיכון הכיר בהם כזכאים לדיור ציבורי והעמיד לרשותם דירה באופקים. "הייתי מאושרת" היא נזכרת. "היו לנו ארבעה קירות וגג מעל הראש, פרנסתי בכבוד את ילדי ולא רציתי שקל מהמדינה".

לפני שלש שנים חלתה ס' בסרטן ונאלצה לעבור למרכז הארץ כדי לקבל טיפולים. היא שכרה דירה בחולון ובמקביל לניתוחים, להקרנות ולכימותרפיה המשיכה לעבוד למחייתה. "גם כשהייתי במצב הכי קשה לא ויתרתי על הילדים". היא אומרת בדמעות. "נעזרתי באנשים טובים, וברגע שהרגשתי טוב יצאתי לעבוד. לא בחלתי בכלום: משק בית, טיפול בילדים, עשיתי הכל כדי שאוכל לשכור דירה ושלילדים שלי תהיה קורת גג מעל הראש".

למאמר המלא הקלק על התמונה.
.

.
קישורים:

• לשכת הרווחה של עיריית בת ים - זרקו חסר דיור מכל המדרגות - נובמבר 2009

• עיריית בת ים: פינו חסרי בית גם מהאוהל - אוגוסט 2009
• לשכת הרווחה רמלה הפקירה משפחה חסרת דיור - אמא ושמונת ילדיה לרחוב בגשם השוטף - נובמבר 2011 -אגף הרווחה רמלה - מדיניות משרד הרווחה בראשות שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון - השפלת אם ושמונת ילדיה קשי יום והפקרתם ברחוב בגשם השוטף. הכתבה בגשם השוטף: אם ו-8 ילדיה פונו מביתם ברמלה - משפחת גטנה מרמלה פונתה אמש מדירתה אחרי שלא עמדה בתשלומי המשכנתה. משרד השיכון והעירייה מגלגלים את האחריות מאחד לשני. האם וילדיה נותרו ללא קורת גג בתחילת החורף, ומקווים שמישהו ימצא פתרון למצוקתם...