יום חמישי, 30 במאי 2019

"החסינות לשופטים הנה חסינות מוחלטת ומלאה"

"החסינות לשופטים הנה חסינות מוחלטת ומלאה" טוען בא כוחם של השופטים הנתבעים נעם סולברג ואברהם הימן גם אם המעשה עליו נסובה התביעה נעשה בזדון.
לורי שם טוב תבעה את השופטים נעם סולברג ואברהם הימן תביעה קטנה (ת"ק 16390-03-19) בבית משפט השלום ברמלה על שהשוו אותה לזונה פתיינית, נכריה, אפיקורסית ורוצחת. התביעה הנה על לשון הרע, הטרדה מינית והסתה שהפנו סולברג והימן לשם טוב לטענתה. מדובר בפסוק מספר משלי שאותו ציטט השופט נעם סולבג (ומאוחר יותר השופט אברהם הימן) בבש"פ 1999/17 מה- 03.03.2017 ושם כתב בפיסקה 9: "כִּי נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה, וְחָלָק מִשֶּׁמֶן חִכָּהּ. וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַלַּעֲנָה, חַדָּה כְּחֶרֶב פִּיּוֹת." (משלי ה, 3-4). האשה הזָרָה בספר משלי היא אשת זנונים נכריה ואפיקורסית. סולברג ציין פסוק זה בהחלטתו בעניינה של שם טוב.
סולברג והימן מבקשים דחיית התביעה על הסף בתואנה כי הם זכאים לחסינות מוחלטת ומלאה בהיותם שופטים.


מצורפת תשובת בא כוחם של אברהם הימן ונעם סולברג ת"ק 16390-03-19 מה- 30.05.2019

תשובת בא כוחם של אברהם הימן ונעם סולברג ת"ק 16390-03-19 מה- 30.05.2019
תשובת בא כוחם של אברהם הימן ונעם סולברג ת"ק 16390-03-19 מה- 30.05.2019

תשובת בא כוחם של אברהם הימן ונעם סולברג ת"ק 16390-03-19 מה- 30.05.2019


יום רביעי, 29 במאי 2019

"תלונה יש מאין" "תלונת סרק"

האם לשופט המעצר מותר לומר על העצור כי הוא חשוד ב"טרור רשתי" בעוד לא מופיע סעיף החוק למלחמה בטרור בכתב האישום?
תלונה הוגשה נגד השופט אברהם הימן כי בבקשת דחייה תביעה קטנה מחמת חסינות שיפוטית שהגיש לבית משפט לתביעות קטנות , על תביעה קטנה שהגישה נגדו שם טוב, כתב מייצגו מהפרקליטות כי נגד שם טוב מתנהלים הליכים פליליים בחשד ל"טרור רשתי".
בתלונה נטען כי השופט אברהם הימן הוא שופט הליך המעצר של שם טוב, ושכתב אישום נגד שם טוב כולו הנו בבסיסו על חשד להעלבת עובדי ציבור באתרי ג'נק במרשתת. מעולם לא הועלתה על ידי הפרקליטות טענה או חשד למעשה טרור במישרין או בעקיפין, ולא דובר על כך בתיק המעצרים או בתיק העיקרי.
עוד נטען כי על פי כללי אתיקה לשופט בעניין משוא פנים נכתב: "שופט ... ישפוט בדעה נקיה ולא יגלה דעה קדומה או משוא פנים". ועל פי התבטאות השופט הימן כי שם טוב חשודה ב"טרור רשתי" עולה כי דעתו של השופט הימן אינה נקיה.
נציבות תלונות הציבור על שופטים דחתה התלונה בתואנה כי מדובר ב"תלונה יש מאין... תלונת סרק שאין בה ולא כלום"


מצורף בירור התלונה נגד השופט אברהם הימן מספר 290-19 מה- 28.05.2019

בירור התלונה נגד השופט אברהם הימן מספר 290-19 מה- 28.05.2019
בירור התלונה נגד השופט אברהם הימן מספר 290-19 מה- 28.05.2019

בירור התלונה נגד השופט אברהם הימן מספר 290-19 מה- 28.05.2019

אימוץ על פי אדיפוס

ערעור של האמא לשמור על קשר עם בנה שנשלח לאימוץ נדחה על ידי בית המשפט העליון בתואנה כי הקשר אינו לטובת הילד.
על פי הערכים היהודיים לא קיים דבר הנקרא אימוץ סגור דהיינו נתק מוחלט מהמשפחה (המולידה). הדוגמה הקלסית לכך מהתורה היא אימוצו של משה רבנו על ידי "בת פרעה" (שמה של בת פרעה לא הוזכר בתנ"ך). משה אומץ עקב היותו בסכנת חיים מיידית. כל היילודים מבני ישראל הושלכו ליאור.. משה שמר על קשר עם הוריו, אחיו ומשפחתו וידע היטב מהו מוצאו.
במערכת המשפט הישראלית האימוץ המקובל הוא על פי שיטת "אדיפוס", דהיינו נתק מוחלט בין המאומץ למשפחה.וכפי שידוע נתק זה גורם לבעיות קשות בהמשך. לדוגמא אם כעבור מספר שנים האימוץ כושל, הילד כבר לא בקשר עם אימו יולדתו והוא תלוש ללא משפחה.


מצורפת החלטת שופט העליון הנדל על קביעת אימוץ סגור. בע"מ 1410-19 מה- 14.03.2019.

החלטת שופט העליון הנדל על קביעת אימוץ סגור. בע"מ 1410-19 מה- 14.03.2019
החלטת שופט העליון הנדל על קביעת אימוץ סגור. בע"מ 1410-19 מה- 14.03.2019

החלטת שופט העליון הנדל על קביעת אימוץ סגור. בע"מ 1410-19 מה- 14.03.2019

החלטת שופט העליון הנדל על קביעת אימוץ סגור. בע"מ 1410-19 מה- 14.03.2019

החלטת שופט העליון הנדל על קביעת אימוץ סגור. בע"מ 1410-19 מה- 14.03.2019

ערר זה - אין בו ממש"

"לא ברור גם מכוח מה מוגש ערר על החלטה מעין זו"..
ערר שהגישה העיתונאית לורי שם טוב, הנאשמת מספר 1 ב"פרשת הבלוגרים" על החלטת השופט הימן שלא לדון בבקשתה לחומרי חקירה מאחר והיא רשומה כמיוצגת על ידי הסנגוריה הציבורית.
בתגובה לערר כתב שופט העליון מני מזוז בהחלטתו: "ערר זה - אין בו ממש"... "לא ברור גם מכוח מה מוגש ערר על החלטה מעין זו".


שם טוב הינה אזרחית מדינה ישראל וכל עוד אין חוק האוסר עליה או מגביל אותה להגיש ערר הרי היא זכאית לעשות כן.
יתרה מכך, נוכח העובדה כי הסנגורים מהסנגוריה מקבלים שכר זעום בהתייחס להיקף העצום של ההליך השיפוטי ב"פרשת הבלוגרים", ונוכח העובדה כי הסנגורים מהסנגוריה הציבורית כפופים למדיניות ה"צוות הפנימי" בסנגוריה, ומקבלים שכרם מהסנגוריה ומרגישים מחוייבים לציית לסנגוריה שאם לא כך לא יועסקו בעתיד, מן הראוי והכרחי כי שם טוב תגיש בקשות בעצמה.

מזוז שהיה בעברו פרקליט במשך 13 שנה מכיר היטב מצוקתו של נאשם חסר אמצעים המיוצג על ידי הסנגוריה הציבורית בכתב אישום רחב היקף מעל 200 עמודים, לפיכך אין זה ראוי לשלול משם טוב זכותה הבסיסית לטעון ביוזמתה בבית המשפט.

מצורפת החלטת מני מזוז בש"פ 3526-19 מה- 26.05.2019

החלטת מני מזוז בש"פ 3526-19 מה- 26.05.2019
החלטת מני מזוז בש"פ 3526-19 מה- 26.05.2019

החלטת מני מזוז בש"פ 3526-19 מה- 26.05.2019

גלגולה של בקשת פסילת השופט אברהם הימן

קיפאון בתיק המעצרים מ"ת 14280-04-17 לורי שם טוב בפני השופט אברהם הימן.
השופט אברהם הימן קבע כי בקשתה של לורי שם טוב לדון בפסילתו תותנה באישור בא כוחה מהסנגוריה הציבורית. בקשת הפסילה הנה על עינוי דין שגרם לה לטענתה השופט הימן בעיכוב שחרורה ממעצרה הממושך, וכן דברי הביקורת הנוקבים נגד הימן שקבע השופט גרוסקופף בהחלטתו בש"פ 2847-18 מה- 02.05.2019.
בא כוחה של שם טוב השיב כי בקשת הפסילה הוגשה ללא ידיעתו. בשל כך דחה השופט הימן הבקשה לדון בפסילתו.
שם טוב ערערה לעליון מדוע לא ידון השופט הימן בבקשת פסילתו, ונדחתה על ידי השופט מזוז בהחלטה (בש"פ 3587-19) לקונית: "לא ראיתי לשנות מהחלטתי מיום 26.5.2019 בעניינה של העוררת (בש"פ 3526/19)".
מזוז הפנה להחלטה אחרת שבה כתב ביטויים כגון: "ערר זה - אין בו ממש"..."לא ברור גם מכוח מה מוגש ערר על החלטה מעין זו"..

מצורפים:
החלטת השופט מני מזוז בש"פ 3587-19 מה- 28.05.2019
החלטת השופט אברהם הימן שלא לדון בבקשת הפסילה שהגישה נגדו לורי שם טוב מאחר ותשובת בא כוחה מהסנגוריה אינה מספקת מבחינתו - מ"ת 14280-04-17 מה- 27.05.2019.
החלטת מני מזוז בש"פ 3529-19 שבה דחה בקשת לורי שם טוב להורות לשופט אברהם הימן לדון בבקשות לחומרי חקירה.


החלטת מני מזוז בש"פ 3529-19 שבה דחה בקשת לורי שם טוב להורות לשופט אברהם הימן לדון בבקשות לחומרי חקירה.


החלטת השופט מני מזוז בש"פ 3587-19 מה- 28.05.2019
החלטת השופט מני מזוז בש"פ 3587-19 מה- 28.05.2019


החלטת השופט אברהם הימן שלא לדון בבקשת הפסילה שהגישה נגדו לורי שם טוב מאחר ותשובת בא כוחה מהסנגוריה אינה מספקת מבחינתו - מ"ת 14280-04-17 מה- 27.05.2019.
החלטת השופט אברהם הימן שלא לדון בבקשת הפסילה שהגישה נגדו לורי שם טוב מאחר ותשובת בא כוחה מהסנגוריה אינה מספקת מבחינתו - מ"ת 14280-04-17 מה- 27.05.2019.


יום שלישי, 28 במאי 2019

האם מותר לשופט לשפוט בהיותו בחופשה בחוץ לארץ?

כידוע החלטות שיפוטיות חורצות לעתים גורלו של אדם והם בענייני נפשות פעמים רבות. בנוסף אדם בדרך כלל יוצא לחופשה להתרחק מעול היום יום ו"לנקות את הראש". האם מותר לשופט להחליט ולשפוט בהיותו בחופשה במדינה זרה?
אליבא דנציבות תלונות הציבור על שופטים אין כל מניעה לשופט לשפוט בהיותו בחופשה בחו"ל.

מצורפת בירור תלונה שהוגשה על השופט אברהם הימן בעניין שפיטה וקבלת החלטות שיפוטיות בהיותו בחופשה בחו"ל -  תלונה מספר 373-19 מה- 28.05.2019.

בירור תלונה שהוגשה על השופט אברהם הימן בעניין שפיטה וקבלת החלטות שיפוטיות בהיותו בחופשה בחו"ל -  תלונה מספר 373-19 מה- 28.05.2019
בירור תלונה שהוגשה על השופט אברהם הימן בעניין שפיטה וקבלת החלטות שיפוטיות בהיותו בחופשה בחו"ל -  תלונה מספר 373-19 מה- 28.05.2019

בירור תלונה שהוגשה על השופט אברהם הימן בעניין שפיטה וקבלת החלטות שיפוטיות בהיותו בחופשה בחו"ל -  תלונה מספר 373-19 מה- 28.05.2019

יום שני, 27 במאי 2019

הנציב נמנע לברר תלונה על עינוי דין בתואנה כי מדובר בהחלטה שיפוטית

הנציב נמנע לברר תלונה שהוגשה נגד השופט אברהם הימן בגין עינוי דין ללורי שם טוב העצורה כשנתיים וחודשיים על עבירות "שיימינג" במרשתת ללא משפט. התלונה התבססה על ביקורת נוקבת שנמתחה על השופט הימן על ידי שופט העליון גרוסקופף בש"פ 2847-19 מה- 02.05.2019.
גרוסקופף כתב בהחלטתו בין השאר: "היה על בית המשפט המחוזי לקיים דיון בהקדם האפשרי בבקשה לשחרור לחלופת מעצר, מתוך שאיפה למצוא פתרון פרקטי שימנע את התמשכות המעצר, תוך שמירה על האינטרס הציבורי. דחיית הדיון בשחרור לחלופת מעצר בחודשיים תמימים, כך שהוא יתקיים למעלה משלושה חודשים לאחר המועד בו ניתנה הנחיית בית המשפט העליון, היא בלתי סבירה בעליל".
בתלונה נטען כי השופט הימן פעל נגד לורי שם טוב העצורה כשנתיים וחודשים בעינוי דין תוך פגיעה בכבודה חירותה.
הנציב נמנע לברר התלונה בתואנה כי התלונה נסובה על החלטה שיפוטית של שופט גם אם נטען על ידי ערכאת הערעור כי היא "מעוררת קושי ניכר".


מצורף בירור תלונה נגד השופט אברהם הימן - נציב תלונות הציבור על שופטים - תיק 332-19 מה- 19.05.2019.

בירור תלונה נגד השופט אברהם הימן - נציב תלונות הציבור על שופטים - תיק 332-19 מה- 19.05.2019
בירור תלונה נגד השופט אברהם הימן - נציב תלונות הציבור על שופטים - תיק 332-19 מה- 19.05.2019

בירור תלונה נגד השופט אברהם הימן - נציב תלונות הציבור על שופטים - תיק 332-19 מה- 19.05.2019


יום שבת, 25 במאי 2019

העיתונאית לורי שם טוב: שנתיים וחודשיים במעצר ללא משפט - תכנית הצינור

21.05.2019 - הפרקטיקה של מערכת המשפט לפגיעה חמורה בכבוד האדם, חירותו, פרטיותו, צנעתו, קניינו, ופרנסתו.
פרשת מעצר העיתונאית לורי שם טוב למשך שנתיים וחודשיים במעצר ללא משפט, בחשד לעבירות "שיימינג" במרשתת.


הסמכויות הסטטוטוריות של פקידת הסעד

אוגוסט 2016 - החלטות שופט בית משפט לענייני משפחה מציגות באופן פשוט וברור את הסמכויות המוקנות לעובדות סוציאליות בבתי משפט לענייני משפחה ובתי משפט לנוער.
פקידות הסעד אינן משפטניות ואינן מבינות מאומה בענייני ראיות אלא בעיקר עורכות תיק של חוות דעת על המשפחה ותצפיות על פי שיקוליהן ותחושותיהן.
ומה מדיניות בתי המשפט?
- אם המשפחה לא תשתף פעולה עם פקידת הסעד יוצאו הילדים ממשמורת ההורים.
- בית המשפט לא יאפשר למשפחה לחקור את פקידת הסעד או להביא חוות דעת נוספות של בעלי מקצוע.

מדיניות זו של בתי המשפט לענייני משפחה ובתי משפט לנוער נעשת בדלתיים סגורות ללא ביקורת הציבור, ומאפשרת הוצאת ילדים/ קשישים מהבית למוסדות המדינה שגם שם הם ללא פיקוח.


יום רביעי, 22 במאי 2019

השופט אברהם הימן מתנה בקשת פסילה שהגישה נגדו לורי שם טוב, באישור בא כוחה הסנגוריה הציבורית

מאי 2019 - לורי שם טוב הגישה בקשת פסילת השופט אברהם הימן עקב ביקורת נוקבת שהוטחה נגדו בבית המשפט העליון על שדחה טיפול בקשתה בחודשיים לשחרורה מהמעצר, וזה עקב חופשת שבתון בחו"ל.
בהחלטתו לבקשת הפסילה כתב השופט הימן כי הוא הוא ידון בבקשת הפסילה רק אם יתייחס לבקשה עו"ד גיל פרידמן, בא כוחה של שם טוב מהסנגוריה הציבורית. בכך למעשה מכפיף השופט הימן את לורי שם טוב למרותו של סנגורה מהסנגוריה הציבורית.

מדוע התנה השופט הימן אישור ב.כ מהסנגוריה?

סנגור מהסנגוריה הציבורית מקבל שכרו מהסנגוריה וכפוף למדיניות הצוות הפנימי של הסנגוריה. אם לשם טוב היה סנגור פרטי מן הסתם התניית אישור הסנגור הייתה עקרה הואיל ושם טוב יכולה לפטר סנגור פרטי בכל עת, או לחדול לשלם לו שכרו אם אינו פועל על פי המתווה שהיא קובעת. לא כן כאשר מדובר בסנגור מהסנגוריה הציבורית המקבל שכרו מהסנגוריה וכפוף למדיניותה. אם יפעל הסנגור הציבורי שלא על פי הנחיות הצוות הפנימי בסנגוריה הציבורית, הוא לא יקבל מהסנגוריה לקוחות ובכך יאבד מקור פרנסה.

:

בקשת פסילת השופט הימן, תיק מ"ת 14280-04-17 מה- 13.05.2019.
החלטת השופט הימן שבה הוא מתנה בקשת הפסילה באישור הסנגור מהסנגוריה הציבורית - תיק מ"ת 14280-04-17 מה- 20.05.2019.
 בקשת פסילת השופט הימן, תיק מ"ת 14280-04-17 מה- 13.05.2019.
בקשת פסילת השופט הימן, תיק מ"ת 14280-04-17 מה- 13.05.2019.

 בקשת פסילת השופט הימן, תיק מ"ת 14280-04-17 מה- 13.05.2019.
בקשת פסילת השופט הימן, תיק מ"ת 14280-04-17 מה- 13.05.2019.

 החלטת השופט הימן שבה הוא מתנה בקשת הפסילה באישור הסנגור מהסנגוריה הציבורית - תיק מ"ת 14280-04-17 מה- 20.05.2019.
החלטת השופט הימן שבה הוא מתנה בקשת הפסילה באישור הסנגור מהסנגוריה הציבורית - תיק מ"ת 14280-04-17 מה- 20.05.2019.
מצורפים

העיתונאית לורי שם טוב: שנתיים וחודשיים במעצר ללא משפט - ראיון עם אמנון לוי

העיתונאית לורי שם טוב בראיון עם אמנון לוי לאחר מעצרה שנמשך שנתיים וחודשיים מאחורי סורג ובריח ומשפטה טרם החל. עילת המעצר הממושך של שם טוב הנו פרסומים מכפישים באינטרנט נגד שופטים ועובדות סוציאליות. שם טוב נעצרה ב- 27.02.2019 ושוחררה ממעצר ב- 03.05.2019. שם טוב הייתה עצורה 794 ימים ומשפטה טרם החל. כיום שם טוב במעצר בית בהגבלות קשות שאינן מאפשרות לה לחזור לשוק העבודה ולהתפרנס בכבוד. משפטה של שם טוב אמור להתחיל בספטמבר 2019.

יום שלישי, 21 במאי 2019

"לא יבשה הדיו מהחלטת בית המשפט וכבר מגישה המבקשת בקשה לשינוי בתנאים"

15.05.2019 - שנתיים ושלשה חודשים מיום המעצר, טרם החל המשפט, ופרקליטות המדינה אינה מאפשרת ללורי שם טוב להתפרנס בכבוד.
הפרקטיקה של פרקליטות המדינה לפגיעה חמורה במשך שנים בפרנסתם וכבודם וחירותם ופרטיותם של נאשמים בטרם החל משפטם.
העיתונאית לורי שם טוב נעצרה ב- 27.02.2017 בחשד לעבירות "שיימינג" באתרי ג'נק אנונימיים במרשתת. לאחר שנתיים וחודשיים הוחלט ב- 02.05.2019 לשחרר את שם טוב למעצר בית, מאחר והמשפט טרם החל ויימשך כפי הנראה עוד שנים. בהיותה במעצר בית מתקשה שם טוב לשוב לשגרת חייה ולהתפרנס בכבוד.
פרקליטות המדינה ומערכת המשפט אינם מאפשרים לשם טוב לחזור לשגרת חייה ולהתפרנס בכבוד גם כשחלפו שנתיים ושלשה חודשים מיום מעצרה והמשפט טרם החל ולא נקבע את היא אשמה.
בבקשה שהגישה שם טוב להקלה בתנאי מעצר הבית כדי שתוכל לשוב לשגרת חייה ולהתפרנס בכבוד לאחר שנתיים וחודשיים במעצר, השיבה פרקליטת מחוז תל אביב בתמיהה: "לא יבשה הדיו מהחלטת בית המשפט... וכבר מגישה המבקשת בקשה לשינוי בתנאים..."


מצורפת בקשת לורי שם טוב ותגובת פרקליטות המדינה להקלה בתנאי מעצר הבית , תיק מ"ת 14280-04-17 מה- 19.05.2019.


בקשת לורי שם טוב ותגובת פרקליטות המדינה להקלה בתנאי מעצר הבית , תיק מ"ת 14280-04-17 מה- 19.05.2019
בקשת לורי שם טוב ותגובת פרקליטות המדינה להקלה בתנאי מעצר הבית , תיק מ"ת 14280-04-17 מה- 19.05.2019

גרירת רגליים של בית המשפט - שופט מינה את מקורבו לכונס נכסים

כאן חדשות | מדוע שופט בית המשפט לענייני משפחה, יהורם שקד, התעקש למנות את אותו כונס נכסים לאותה משפחה בשני מקרים שונים? המשפה הגיעה להסדר ביניהם, אך שקד עדיין התעקש שכונס הנכסים ר', שגם מקורב לו, יעשה את עבודתו. פרק 2 בתחקיר השופט והג'ובים של יפעת גליק. מתוך חדשות הערב 20.05.19

יום ראשון, 19 במאי 2019

תחקיר שופט בית משפט לענייני משפחה - יהורם שקד

כאן חדשות | מה קורה בבית משפט בדלתיים סגורות? שופט בית המשפט לענייני משפחה, יהורם שקד, מינה את מקורביו לכונסי נכסים ולמנהלי עיזבונות בתיקים משפטיים, מבלי לתת גילוי נאות לצדדים. באחד המקרים פיטר שקד מנהל עיזבון ומינה במקומו את אחיו של חברו. פרק 1 בתחקיר השופט והג'ובים של יפעת גליק. מתוך חדשות הערב - 19.05.19

פרשת הבלוגרים: האתגרים של שופט המשפט העיקרי בני שגיא

מאי 2019 - בני שגיא הוא שופט המשפט העיקרי בתיק ת"פ 14615-04-17 . מדובר בתיק בהיקף רחב ביותר הכולל כתב אישום של כ- 120 סעיפים על עבירות שיימינג, רובו ככולו גיבובי מילים מעליבות לכאורה שפורסמו באתרי ג'נק אנונימיים במרשתת. כתב האישום משתרע על כ- 200 עמודים. היקף חומרי החקירה שהוגשו להגנה בערבוביה כולל כ- 50,000 דפים בתוך מאות קלסרים , 500 תקליטורים של וידאו, אודיו, וקבצי טקסט, ודיסק של כ- 4 טרה . ספק אם ניתן לבנות קו הגנה למשפט בהיקף זה אולם ברור כי הסנגוריה הציבורית אינה יכולה להתמודד עם תיק בהיקף כזה בשל השכר הנמוך שמקבלים הסנגורים מהסנגוריה, ובשל כפיפותם למדיניות הצוות הפנימי המצר את טווח פעולתם נוכח העובדה שחלק מהמתלוננים הם שופטים, שוטרים ועובדות סוציאליות. פרקליטות המדינה הגישה את חומר הראיות בעיכוב של כחצי שנה בעוד הנאשמים מאחורי סורג ובריח וחזקת החפות עומדת להם.

עיכובים של שנים בתחילת המשפט

בתכנון המקורי הדיונים במשפט העיקרי היו אמורים להתחיל ביולי 2017 בקצב בזק של כשני דיונים בשבוע מ- 9 בבוקר עד שעה שבע בערב עם 10-12 עדים בכל פעם. הפרקליטות סרבה למסור שמות העדים טרם הדיון אולם בהמשך נעתרה.
מלבד דיונים אחדים שהתקיימו ביוני 2018 אפשר לומר שהמשפט טרם החל. נכון להיום המשך הדיונים נקבע לספטמבר 2019 לדיון אחד בשבוע ביום דיונים הקצר בכשעתיים. על פי התכנון הדיונים אמורים להימשך עד יוני 2020.
נאשם 3 ויתר על ייצוג הסנגוריה ונאשמת 1 לורי שם טוב ביקשה לשחרר את הסנגוריה מייצוגה.

חומר ראיות לקוי מיסודו

כל הצווים השיפוטיים שהוצאו בהליך החקירה לרבות צווי חיפוש, לקויים והוצאו כלאחר יד. החקירה נוהלה ללא פיקוח, בקרה וביקורת שיפוטית מה שהוביל את החוקרים והפרקליטות לתוצרים פסולים. החיפושים בדברי המחשב בוצעו ללא נוכחות מי מהחשודים או באי כוחם, וכל מסמכיהם האישיים ביותר של החשודים שאינם קשורים לחקירה כגון תלושי משכורת, תסקירים אישיים, צוואות, תעודות גירושין וכדומה הופצו בין הנאשמים ובאי כוחם. מדובר בריבוי פגיעה חמורה בפרטיות החשודים העולים על כתב האישום כולו.

בני שגיא מחויב להליך השיפוטי

חרף עינוי דין ופגיעה בפרטיות בלתי נסבלים שנגרמו לנאשמים וחשודים החל מיום מעצרם ה- 27.02.2017 ועד היום. נאשמת 1 הייתה עצורה כשנתיים וחודשיים מאחורי סורג ובריח עם חשיפה מינימלית לחומר הראיות העצום. וחרף ליקויי חומר הראיות שבמדינה מתוקנת היו פוסלים את המשפט עוד בשלביו המוקדמים, מחויב השופט בני שגיא להמשיך במשפט הואיל ומדובר במשפט בעל אינטרס של מערכת המשפט גם אם הוא נוגד את האינטרס הציבורי. האם השופט בני שגיא יכשיר את כל השרצים הראייתיים שהושגו באמצעות צווי חקירה פסולים, ובחיפושים לא חוקיים?

משפט פרשת הבלוגרים חושף את הפרקטיקה השיטתית של מערכת המשפט לפגיעה חמורה בכבודם, חירותם, פרטיותם, צנעתם, וקניינם של בעלי הדין מהמעמד הפשוט.

מצורף
קטע מפרוטוקול הדיון במשפט העיקרי מה- 18.06.2018 שבו מודיע סנגורה של נאשמת 1 כי לא יוכל לייצג אותה במתכונת משפט של 2 דיונים בשבוע מ-9 בבוקר עד 7 בערב ולחקור 10-12 עדים בכל פעם.

קטע מפרוטוקול הדיון במשפט העיקרי מה- 18.06.2018 שבו מודיע סנגורה של נאשמת 1 כי לא יוכל לייצג אותה במתכונת משפט של 2 דיונים בשבוע מ-9 בבוקר עד 7 בערב ולחקור 10-12 עדים בכל פעם.
קטע מפרוטוקול הדיון במשפט העיקרי מה- 18.06.2018 שבו מודיע סנגורה של נאשמת 1 כי לא יוכל לייצג אותה במתכונת משפט של 2 דיונים בשבוע מ-9 בבוקר עד 7 בערב ולחקור 10-12 עדים בכל פעם.

קטע מפרוטוקול הדיון במשפט העיקרי מה- 18.06.2018 שבו מודיע סנגורה של נאשמת 1 כי לא יוכל לייצג אותה במתכונת משפט של 2 דיונים בשבוע מ-9 בבוקר עד 7 בערב ולחקור 10-12 עדים בכל פעם.

"מפתחות בית האסורים בידה של העצורה מזה שנתיים"

ביטוי שגור בפיהם של מערכת המשפט לנער אחריותם ממעצר ממושך של שנתיים ללא משפט על עבירות "מקלדת". המדובר במעצרה הממושך של לורי שם טוב. לא פעם טענו פרקליטים והסנגוריה הציבורית וגם שופטים כי "מפתחות בית הכלא בידה של לורי שם טוב". והכוונה שלורי נמצאת בכלא מרצונה.
זוהי פרקטיקה של משחקי מילים, סמנטיקה של משפטנים במערכת המשפט להציג במעוות את המעצר הממושך מעל שנתיים המתאים למערכת משפטית פרימיטיבית, כאילו העצירה היא האשמה במעצרה הממושך.
גם היום כש"שוחררה" לורי שם טוב לאחר שנתיים וחודשיים ממעצר בית הסוהר היא נמצאת כלואה בביתה בתנאים מגבילים שאינם מאפשרים לה לעבוד ולהתפרנס על פי הוראת בית המשפט בעוד חזקת החפות עומדת לה ומשפט שיארך לפחות עוד שנה.


מצורפת החלטת השופט מינץ מיום 04.03.2019 בש"פ 1394-19 שבה הוא מצטט דברי הפרקליטה במהלך הדיון כי "מפתחות בית האסורים בידיה של העצורה" מזה שנתיים.
מדובר בדיון שבו פרקליטות המדינה ביקשה להאריך את מעצרה של לורי שם טוב העצורה שנתיים בעוד 5 חודשים למרות שעילת המעצר הוא חשד לעבירות "מקלדת" ושהמשפט טרם החל.

החלטת השופט מינץ מיום 04.03.2019 בש"פ 1394-19 שבה הוא מצטט דברי הפרקליטה במהלך הדיון כי "מפתחות בית האסורים בידיה של העצורה" מזה שנתיים
החלטת השופט מינץ מיום 04.03.2019 בש"פ 1394-19 שבה הוא מצטט דברי הפרקליטה במהלך הדיון כי "מפתחות בית האסורים בידיה של העצורה" מזה שנתיים

החלטת השופט מינץ מיום 04.03.2019 בש"פ 1394-19 שבה הוא מצטט דברי הפרקליטה במהלך הדיון כי "מפתחות בית האסורים בידיה של העצורה" מזה שנתיים

יום חמישי, 16 במאי 2019

השופט הימן אסר על לורי שם טוב לקבל שירותים מהמוסד לביטוח לאומי בהיותה עצורה בביתה

מאי 2019 - שופט בית המשפט המחוזי תל אביב, אברהם הימן, החליט לאסור על לורי לקבל שירותים מהביטוח הלאומי.
הביטוח הלאומי משלם קיצבה לאנשים שנמצאים במעצר בית, אך כדי שיוכלו לקבל את הקצבה, על העצור להגיש בקשה.

שירותי ביטוח לאומי ניתנים כיום באמצעות אתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי ובאמצעות דואר אלקטרוני, וזאת במסגרת ממשל זמין. יוער כי תעודת הזהות החכמה שמחזיקה לורי ושאר אזרחים במדינה, היא המפתח לקבלת שירותים באופן מקוון.

השופט הימן החליט לאסור על לורי לקבל שירותים מהמוסד לביטוח לאומי, וכתוצאה מכך לשלול את הקצבה המגיעה ללורי מן המדינה בהיותה עצורה בביתה.

בנוסף, שלל השופט הימן את הגישה שלו לורי לערכאות משפטיות, ואסר עליה להגיש בקשות ו/או לקבל החלטות בתיקים משפטיים בהן היא צד להליך. בכך החליט השופט הימן לשבש את המשפטים האזרחיים של לורי על ידי מניעת גישה לאתר נט המשפט.






הנאשמת לא מוכנה לקבל את מרותו של בא כוחה

מאי 2019 - "היא לא מוכנה לקבל את מרותו של בא כוחה" ציינה הפרקליטה לשופט בדיון בבית המשפט העליון בעניין מעצרה של העיתונאית לורי שם טוב העצורה מזה שנתיים וחודשיים על עבירות "מקלדת". השופט גרוסקופף השיב: "היא לא אמורה לקבל את מרותו".
המשמעות של המילים שיצאו מפיה של הפרקליטה היא: "היא לא מוכנה לקבל את הסמכות העליונה או הסמכות המוחלטת של הנציג שלה או השליח שלה".

מילים אלו שיצאו מפיה של הפרקליטה מתארות בפשטות ובדיוק את היחסי לקוח וסנגור מהסנגוריה הציבורית. הסנגור הציבורי הוא למעשה האדון והנאשם או הלקוח אמור לציית לו. זוהי תפיסה רווחת בסנגוריה הציבורית ובפרקליטות.
מסתבר שהסנגור מהסנגוריה הוא "אדון" שעלול להיות לעתים לא כל כך נחמד ל"לקוח" שלו, בשכר טרחה נמוך מאוד שהוא מקבל מהסנגוריה, ומרחב פעולה מצומצם מאוד שהצוות הפנימי בסנגוריה מכתיב לו. אם הנאשם אינו מציית לסנגורו מהסנגוריה, אזי השופט יכול להטיל סנקציה של מעצר ממושך על ידי דחיית בקשות שחרור הנאשם ממעצרו בתואנה שהוא מיוצג, ורק סנגור רשאי להגיש. וכך למעשה כובלים בית המשפט ביחד הפרקליטות והסנגוריה את הנאשם לציית להם.
פרקטיקה זו מלבד היותה פוגעת באופן חמור בכבוד האדם וחירותו, יוצרת עיוות בבתי המשפט למעצרים ממושכים ולעסקאות טיעון (הודאה באשמה) בכפייה, ואינה עומדת בקנה אחד עם כללי האתיקה שכל עורך דין מחויב לעמוד בהם כלפי לקוחו.


מצורף: קטע מפרוטוקול דיון ערר שהגישה לורי שם טוב לבית המשפט העליון בפני כב' השופט גרוסקופף בש"פ 2847-19 מה- 01.05.2019.


יום רביעי, 15 במאי 2019

פרקטיקת מערכת המשפט בפרשת לורי שם טוב

מאי 2019 - פרקטיקת דורסנית לא הוגנת של מערכת המשפט בפרשת מעצרה הממושך של העיתונאית לורי שם טוב. שם טוב אינה היחידה שנפגעה מהפרקטיקה הדורסנית רבת השנים (מעל עשור ) מהפעילה נגדה מערכת המשפט, החל מלקיחת ילדיה ממנה לאורך שנים ונתק מוחלט מהם, ועד הגשת כתב אישום מגובב בן 120 סעיפי אישום שלא ניתן להתמודד מולו. מעצרה של לורי שם טוב פותח צוהר על הפרקטיקה של מערכת המשפט נגד אזרחים מוחלשים.

יום שלישי, 14 במאי 2019

הוגשה בקשה לפסילת שופט המעצרים אברהם הימן

13.05.2019 - לורי שם טוב הגישה בקשת פסילת שופט המעצרים אברהם הימן על עינוי דין ופגיעה חמורה בכבודה וחירותה. מדובר בהחלטה שקיבל השופט אברהם הימן ב- 16.04.2019 לדחות הטיפול בענייני מעצרה בחודשיים ולא לדון בטיעונים שהגישה לשחרורה.
שופט העליון עופר גרוסקופף ביקר החלטת השופט אברהם הימן בהחלטתו בש"פ 2847-19 מה- 02.05.2019.

מצורפים:
בקשת פסילת השופט אברהם הימן , תיק מ"ת 14280-04-17 מה- 13.05.2019.
החלטת השופט אברהם הימן מה- 18.04.2019 לדון בשחרורה ממעצר של שם טוב רק כעבור חודש וחצי עקב יציאתו לחופשה.


 בקשת פסילת השופט אברהם הימן , תיק מ"ת 14280-04-17 מה- 13.05.2019.
בקשת פסילת השופט אברהם הימן , תיק מ"ת 14280-04-17 מה- 13.05.2019.



 בקשת פסילת השופט אברהם הימן , תיק מ"ת 14280-04-17 מה- 13.05.2019.
בקשת פסילת השופט אברהם הימן , תיק מ"ת 14280-04-17 מה- 13.05.2019.


 החלטת השופט אברהם הימן מה- 18.04.2019 לדון בשחרורה ממעצר של שם טוב רק כעבור חודש וחצי עקב יציאתו לחופשה.
החלטת השופט אברהם הימן מה- 18.04.2019 לדון בשחרורה ממעצר של שם טוב רק כעבור חודש וחצי עקב יציאתו לחופשה.

פרשת הבלוגרים: פרופ. דניאל פרידמן על הפרקטיקה של מערכת המשפט נגד העיתונאית לורי שם טוב

הכתבה "קרב לא הוגן" , פרופ. דניאל פרידמן , ידיעות אחרונות , 13.05.2019

לורי שם־טוב היא בלוגרית, ששני בניה נלקחו ממנה על ידי רשויות הרווחה. מאז היא מנהלת מאבק נגד רשויות הרווחה וגופים נוספים. היא נעצרה בפברואר 2017, וכחודשיים לאחר מעצרה הוגש נגדה, ונגד שני אנשים נוספים, כתב אישום הכולל לא פחות מ־120 אישומים ומשתרע פני 211 עמודים. עיקר האישומים נסב על טענות ששם־טוב פירסמה ברשת האינטרנט, בעצמה ויחד עם הנאשמים הנוספים, תכנים בוטים ומבזים ביחס לשורה ארוכה של מתלוננים, מרביתם מקרב רשויות הרווחה ומערכת אכיפת החוק והמשפט. העבירות המרכזיות המיוחסות לה הן פגיעה בפרטיות, הטרדות מיניות, העלבת עובדי ציבור, זילות בית משפט, הפרת איסורי פרסום, סחיטה באיומים ומרמה.

ריבוי האישומים שבכתב האישום ואורכו הופכים את ניהול ההגנה ואת מימונה לכמעט בלתי אפשריים. כל זה, בצד השאלה כמה שנים יארך המשפט ואיזה עומס יטיל על המערכת. שם־טוב עצמה מיוצגת אמנם על ידי הסניגוריה הציבורית, אך היא ונאשם נוסף בתיק אינם שבעי רצון מהייצוג שניתן להם, וטוענים כי אין הוא הולם את ההיקף והמורכבות של ההליך המתנהל נגדם. כתוצאה מכך, התנהלו במחוזי ובעליון מספר הליכים בשאלת הייצוג.
ריבוי האישומים שבכתב האישום שהוגש נגד הבלוגרית לורי שם־טוב ואורכו הופכים את ניהול ההגנה ואת מימונה לכמעט בלתי אפשריים

  בעיניי, שופט הנתקל בכתב אישום שכזה מן הראוי שידרוש מהתביעה לקצר אותו באופן דרמטי ולהבטיח שכנגד איש מהנאשמים לא יהיו יותר מעשרה אישומים. התביעה תוכל לבחור אותם אישומים שבעיניה הם החמורים ביותר ושלגביהם יש לה את הראיות הטובות ביותר. שום תועלת חברתית או ציבורית לא תצמח מגיבוב אינסופי של אישומים נוספים, ורק כך ניתן יהיה לשמור על זכויות הנאשם למשפט הוגן ולסיים את המשפט תוך זמן סביר (בארצות־הברית קובע התיקון השישי לחוקה את זכות הנאשם "למשפט מהיר", אולם אצלנו כמובן אין זכר לזכות כזו).

לכתב האישום האימתני נלוותה פרשה חמורה של מעצר החורג מכל מה שיכול להיחשב כסביר. מעצרה של שם־טוב הוארך בזמנו עד תום ההליכים, על רקע טענות בדבר "מסוכנותה" ותיאור מעשיה כ"טרור" באמצעות מקלדת. כל הניסיונות לשחררה עלו בתוהו, ובינואר 2019, כשתקופת המעצר התקרבה לשנתיים, פירסם פרופ' בועז סנג'רו ב"גלובס" מאמר שבו מתח ביקורת מוצדקת על כך וטען כי זו רמיסת זכויות אדם. "קשה להשתחרר מהחשש שהעובדה שחלק מהמתלוננים הם שופטים", הוא כתב, "השפיעה, מעבר להצדקה האובייקטיבית, על החלטות חבריהם השופטים להאריך שוב ושוב ושוב את מעצרה".

אולם השחרור עדיין לא נראה באופק. עניין המעצר הגיע למחוזי ב־16 באפריל 2019 ושם הוחלט לדון בעניין כעבור חודשיים. לאחר בקשה נוספת ניאות השופט המחוזי לקצר את דחיית הדיון לחודש וחצי. שם־טוב הגישה ערר על דחייה זו, והעניין התברר בתחילת החודש בפני השופט עופר גרוסקופף, שהחליט במהירות ותוך עקיפת מכשול פרוצדורלי, על שחרורה למעצר בית בתנאים מקלים. פסק דינו של גרוסקופף מהווה נקודת אור בפרשה קודרת זו, אך אין בו כדי להפיג את התחושה הקשה של מעצר לתקופה של כשנתיים וחודשיים בשל מה שהשופט גרוסקופף תיאר כעבירות המיוחסות לנאשמת ואשר "אינן ברמת החומרה הגבוהה ביותר".

זה כמובן רחוק מלהיות סוף פסוק: שם־טוב ניצבת בפני כתב אישום מפחיד בגודלו, וצריך לקוות שהמערכת לא תנקום בה על שחרורה ממעצר שכנראה לא היה לרצון התביעה. בצד עניינה האישי של שם־טוב, חוששני שהפרשה זורה אור על החושך האופף את המשפט הפלילי בישראל – שבו הפכו זכויות אדם למרמס על ידי מנגנון הנושא את דגל זכויות האדם. √

"קרב לא הוגן" , פרופ. דניאל פרידמן , ידיעות אחרונות , 13.05.2019
"קרב לא הוגן" , פרופ. דניאל פרידמן , ידיעות אחרונות , 13.05.2019

יום ראשון, 12 במאי 2019

דו"ח הסנגוריה הציבורית: תנאי כליאה ומעצר קשים בבתי הסוהר

החזקת כלואים בתנאי הפרדה ובידוד קשים, צפיפות, שימוש לא מידתי בכבילה של אסירים ועצורים וליקויים נוספים בדו"ח הסנגוריה הציבורית. , ערוץ 7 , 12.05.2019

לצפייה / הורדה דו"ח הסנגוריה הציבורית על תנאי מאסר ומעצר 2017-2018 - הקלק כאן

משרד המשפטים מציג הבוקר (ראשון) את דו"ח הסניגוריה הציבורית על תנאי המעצר והמאסר במתקני הכליאה בישראל לשנים 2018-2017

מהדו"ח עולה תמונה עגמה בחלק מבתי הסוהר: החזקת כלואים בתנאי הפרדה ובידוד קשים; צפיפות בלתי נסבלת; שימוש לא מידתי בכבילה של אסירים ועצורים; תנאים קשים ברכבי ההובלה; תנאים תברואתיים ירודים, מצב היגייני גרוע ובעיית מזיקים; תנאי אוורור בלתי נאותים ותחושת מחנק; מחסור בציוד בסיסי לאסירים; ליקויים בקשר לאיכות המזון וכמותו; ליקויים במתן טיפול רפואי הולם ועוד.

הדו"ח בדבר תנאי המעצר והמאסר במתקני הכליאה בישראל מהווה סיכום דו-שנתי של הליקויים המרכזיים שנמצאו בביקורים הרשמיים שערכו אנשי הסניגוריה הציבורית במהלך השנים 2018-2017 ב-29 מתקני כליאה המצויים באחריות שירות בתי הסוהר וב-13 מתקני מעצר המצויים בבתי המשפט.

הדו"ח, שנשלח לנשיאת בית המשפט העליון, לשרת המשפטים, לשר לביטחון פנים, ליועץ המשפטי לממשלה, למ"מ נציב בתי הסוהר ולגורמים נוספים, מחולק על פי נושאים, כאשר תחת כל נושא מפורטים הליקויים הנוגעים למתקני הכליאה ומתקני המעצר הספציפיים, כפי שפורטו בדוחות פרטניים שנכתבו ונשלחו לגורמים הרלוונטיים אחרי כל ביקור.

מהדו"ח עולה כי על אף מאמצי שירות בתי הסוהר לשפר את תנאי הכליאה ולתקן את הליקויים עליהם הצביעו דו"חות קודמים, עדיין מתרחשות בישראל הפרות קשות של זכויות הכלואים.

הדוח מעלה תמונה קשה של מדיניות הענישה כלפי קטינים בכלא אופק הבאה לידי ביטוי בשימוש נרחב בהחזקת קטינים בתנאי בידוד והפרדה. בביקור הרשמי שבוצע בכלא אופק נמצא כי לאורך תקופה של כ- 8 חודשים תועדו 30 כניסות של קטינים להפרדה, כאשר במרבית המקרים הקטינים הוחזקו בהפרדה למשך התקופה המירבית המותרת בחוק. במקביל, העלה הביקור כי בכל אחד משלושת החודשים שקדמו לביקור תועדו בין 20 ל-30 מקרים של החזקת קטינים בתנאי בידוד. ממצאים אלה מעידים על שימוש תדיר ומדאיג באמצעי ההפרדה והבידוד, בפרט כשהמדובר באוכלוסייה פגיעה ורגישה של כלואים קטינים.

מנסחי הדו"ח מציינים כי "ממצאים אלה מדוחות הביקור עולים בקנה אחד עם ניסיונה של הסניגוריה הציבורית לפיו רוב גדול של הקטינים הכלואים נענשים בעונש של בידוד, וכמחציתם נענשים בעונש קשה זה מספר פעמים לאורך תקופת מאסרם. על רקע מידע זה, ובשל ההשלכות הקשות ביותר של בידוד קטינים על התפתחותם ושלומם הנפשי, פנה בחודש מאי 2018 הסניגור הציבורי הארצי, ד"ר יואב ספיר, לנציבת בתי הסוהר ולמשנה ליועץ המשפט לממשלה לעניינים פליליים וביקשם לפעול באופן מיידי לצמצום השימוש בעונש הבידוד, עד לביטולו כליל, כפי שנעשה במדינות רבות בעולם, ובהתאם לאמות מידה בינלאומיות".

ממצא מדאיג במיוחד עולה ביחס לאוכלוסיית הכלואים הסובלים מלקויות נפשיות, אשר מוחזקים במקרים רבים בתנאי הפרדה והשגחה שאינם נותנים מענה לצרכיהם – ואף עשויים להחמיר את מצבם; כשלעיתים נעשה כלפיהם שימוש באמצעי ריסון באופן לא מידתי ובניגוד לעמדת הגורמים המקצועיים בתחום. כך למשל בביקור באגף "השגחה וענישה" (אגף 9) בבית המעצר הדרים המיועד לכלואים הזקוקים להשגחה מיוחדת על רקע נטיות אובדניות ומצב נפשי מעורער נמצא כי התנאים באגף קשים ביותר ולהערכת המבקרים האגף אינו ראוי למגורי אדם, והתנאים בו עשויים להחמיר את מצבם הנפשי של השוהים במקום. על כן חזרו מבקרים על ההמלצה להימנע לחלוטין מהחזקת כלואים במקום, ולהעביר את האסירים טעוני ההשגחה לבתי חולים פסיכיאטרים או למתקן מב"ן.

מדו"ח הסניגוריה עולים גם ליקויים קשים באשר לתנאי ההחזקה של עצורים ואסורים בחלק ממתקני המעצר שבבתי המשפט ברחבי הארץ, ובכללם: צפיפות בלתי נסבלת בתאים; תנאי תברואה ואוורור ירודים ביותר; ליקויים רבים במצבם של השירותים; והעדר תנאים הולמים לקיום מפגשי עו"ד-לקוח באווירה בטוחה, תוך פגיעה בזכות ההיוועצות. גם באשר לליווי הכלואים לבתי המשפט על ידי שב"ס נמצאו ליקויים רבים המביאים לפגיעה חמורה בזכויותיהם, וביניהם: טלטולם בדרכים במשך שעות רבות; צפיפות קשה ברכבי ההובלה; הארכת שהייתם במתקני המעצר מעבר לנדרש; ובמקרים רבים הובלתם של הכלואים כשהם אזוקים לעיני הציבור הרחב, תוך פגיעה חמורה בכבודם.

עוד עולה מהדדו"ח כי אנשי הסניגוריה הציבורית נתקלו גם בליקויים בתשתית השיקומית בשב"ס, כאשר חרף מאמצים להרחבת מערך הטיפול והשיקום שנעשים בחלק ממתקני שב"ס, רבים מן הכלואים אינם זוכים למענה שיקומי הולם. בין היתר, נמצאו ליקויים הנוגעים לטיב ואיכות הטיפול הסוציאלי, לצד מחסור בכוח אדם במסגרות הטיפול והשיקום; היעדר תכניות חינוך, טיפול ושיקום לאסירים שאינם דוברי עברית; ליקויים במסגרות החינוך והפנאי; ואף מדיניות של אי-מתן שירותי שיקום, חינוך וטיפול סוציאלי לכלואים ביטחוניים. לצד פגיעה בזכויותיהם של האסירים, ממצאים אלו אינם עולים בקנה אחד עם האינטרס הציבורי ועם מטרות הכליאה הכוללים גם הזדמנות לשיקום, צמצום מועדות לחזרה עתידית על עבירות ושילוב נורמטיבי בקהילה לאחר ריצוי העונש.

בדו"ח גם התייחסות גם לתיקונים ששירות בתי הסוהר ביצע בעקבות דוחות הביקורים הרשמיים שהוציאה הסניגוריה הציבורית, ואשר הביאו לשיפור בתנאי מחייתם של הכלואים. בסוף הדוח מצורפת טבלה ובה כל הליקויים שתוקנו בעקבות הביקורים הרשמיים. אלה כוללים בין היתר התקנת מכשירי ספורט בחצרות; התקנת מזגנים בחדרי הכושר; התקנת שולחנות, כסאות וספסלי ישיבה במועדונים ובתאי המתנה; שיפוץ חדרי הביקורים; אספקת כמות מספקת של מגשי אוכל וסכו"ם; ביצוע טיפולי הדברה וטיפול מתאים בבעיות מזיקים שונות; התקנת וילונות ומחיצות לשם שמירה על הפרדה נאותה במקלחות ובשירותים; רישום ותיעוד מקרים של כבילת אסיר והנחיות באשר לדרכי כבילה מותרות; ושיפור מערכות האוורור.

הסניגור הציבורי הארצי, ד"ר יואב ספיר, אומר: "סיכום ממצאי הביקורים בעשרות מתקני הכליאה משקף מציאות קשה שלא ניתן להתעלם ממנה ביחס לתנאי הכליאה בהם מוחזקים עצורים ואסירים בישראל. אלפי כלואים מוחזקים בתנאי מחיה בלתי ראויים, במתקנים מיושנים שחלקם אינם מתאימים למגורי אדם ובתנאי תברואה ירודים".

לדבריו "רבים מהכלואים, ובמיוחד קטינים, חשופים למדיניות מחמירה של ענישה פוגענית בדרך של בידוד והפרדה, ואסירים רבים אינם זוכים להשתלב בהליכי הטיפול והשיקום החיוניים לצורך שיקומם ושילובם מחדש בחברה לאחר מאסרם. מציאות זו פוגעת בגופם ובכבודם של האסירים, אך לא פחות מכך פוגעת גם באינטרס הציבורי המשותף לכלל החברה, שכן תנאי כליאה הולמים והליכי שיקום נרחבים הם בעלי תרומה מכרעת להפחתת עבריינות חוזרת. דוחות הביקורת של הסניגוריה הציבורית הביאו לשיפורים רבים בתנאי הכליאה בישראל לאורך השנים, כפי שעולה גם מעשרות הדוגמאות המובאות בדוח זה למקרים בהם ממצאי הביקורים הרשמיים של אנשי הסניגוריה הציבורית הביאו לתיקון מהיר של ליקויים רבים. יש לקוות כי הממצאים המפורטים בדוח יטופלו ברוח זו, ותינתן תשומת הלב הראויה לכל הסוגיות הדורשות תיקון".

 אגפים מלוכלכים ותנאי בידוד קשים: דוח הסניגוריה הציבורית חושף ליקויים חמורים במתקני הכליאה


החזקת כלואים בתנאי הפרדה ובידוד קשים, צפיפות, שימוש לא מידתי בכבילה של אסירים ועצורים וליקויים נוספים בדו"ח הסנגוריה הציבורית. , ערוץ 7 , 12.05.2019

יום שישי, 10 במאי 2019

הנציב לא התערב באי מתן זכות טיעון ללורי שם טוב העצורה מעל שנתיים בשל היותה מיוצגת על ידי הסנגוריה

בתלונה שהוגשה ב- 11.04.2019 נגד השופט אברהם הימן טענה לורי שם טוב כי השופט הימן אינו מאפשר לה לטעון לשחרורה ממעצרה הממושך מזה מעל שנתיים, בעוד הסנגוריה המייצגת אותה לא הגישה בקשה לשחרורה כ- 8 חודשים.
שם טוב טענה כי השופט הימן לא נימק בהחלטתו מדוע אינו מאפשר לה לטעון בנסיבות אלו.
עוד טענה שם טוב כי זכות הגשת בקשה לבית משפט הנה זכות יסוד ובעיקר לעצירה מזה כשנתיים המיוצגת על ידי סנגור מהסנגוריה בעל יכולות מצומצמות ביותר בשל השכר הנמוך שהסנגוריה משלמת לסנגורים, ובשל כפיפותו למדיניות "הצוות הפנימי" בסנגוריה.
נציב תלונות הציבור על שופטים דחה התלונה בתואנה שזוהי החלטה שיפוטית שהוא מנוע להתערב.

מצורפים:
- החלטת השופט אברהם הימן (מרבות) שבה הוא דוחה בקשתה לשחרור ממעצר ממושך בתואנה שרק בא כוחה מהסנגוריה רשאי להגיש בקשות. מ"ת 14280-04-17 מה- 09.04.2019.
- בירור התלונה על ידי נציב תלונות הציבור על שופטים. תלונה מספר 271-19 . בירור מה- 05.05.2019.

החלטת השופט אברהם הימן (מרבות) שבה הוא דוחה בקשתה לשחרור ממעצר ממושך בתואנה שרק בא כוחה מהסנגוריה רשאי להגיש בקשות. מ"ת 14280-04-17 מה- 09.04.2019
החלטת השופט אברהם הימן (מרבות) שבה הוא דוחה בקשתה לשחרור ממעצר ממושך בתואנה שרק בא כוחה מהסנגוריה רשאי להגיש בקשות. מ"ת 14280-04-17 מה- 09.04.2019

החלטת השופט אברהם הימן (מרבות) שבה הוא דוחה בקשתה לשחרור ממעצר ממושך בתואנה שרק בא כוחה מהסנגוריה רשאי להגיש בקשות. מ"ת 14280-04-17 מה- 09.04.2019

בירור התלונה על ידי נציב תלונות הציבור על שופטים. תלונה מספר 271-19 . בירור מה- 05.05.2019
בירור התלונה על ידי נציב תלונות הציבור על שופטים. תלונה מספר 271-19 . בירור מה- 05.05.2019

העיתונאית לורי שם טוב שוחררה לאחר 794 ימים במעצר

העתונאית לורי שם טוב שוחררה ממעצרה הממושך על חשד לעבירות "שיימינג" במרשתת.
תחילת המעצר : 28.02.2017
יום שחרור ממעצר: 02.05.2019.
שם טוב הייתה עצורה 794 ימים ומשפטה טרם החל.

העיתונאית לורי שם טוב שוחררה ממעצר הממושך

יום ראשון, 5 במאי 2019

העיתונאית לורי שם טוב שוחררה ממעצרה הממושך

שופט בית המשפט העליון - פרופ. עופר גרוסקופף
שופט בית המשפט העליון - פרופ. עופר גרוסקופף
04.05.2019 - בחצות וחצי בלילה שבין השני לשלישי במאי 2019 בתוך תא קטן בבית סוהר נווה תרצה שבו כלואות 4 אסירות נשמע רעש המתכת בפתיחת מנעול הדלת , ונדלק האור. בפתח עמדו קצין וסוהר . 4 האסירות נעמדו מיד ליד מיטותיהן. הקצין ניגש לאחת האסירות ושאל: "את יודעת למה אנחנו פה?". "לעשות חיפוש בחדר" השיבה העצירה. "לא " השיב הקצין. "באנו לשחרר אותך מהמעצר".

לצפייה בהחלטת שופט העליון עופר גרוסקופף , בש"פ 2847-19 מה- 02.05.2019 הקלק כאן

בכך הסתיים מעצרה של לורי שם טוב הנמשך מזה כשנתיים וחודשיים. שם טוב נעצרה ב- 27.02.2017 בפרשה המכונה "פרשת הבלוגרים" ועניינה הכפשות במרשתת נגד שופטים ועובדות סוציאליות. בתי המשפט פעם אחר פעם האריכו את מעצרה של שם טוב כאילו מדובר בפשע חמור ביותר של פגיעה פיזית, ואולם העבירה החמורה ביותר בפרשה זו היא פגיעה בפרטיות. על פי חוק המעצרים אין לעצור אדם על פגיעה בפרטיות אפילו לא ליום אחד. אולם המטריד ביותר הוא ששם טוב עצורה מזה כשנתיים וחצי ומשפטה בקושי החל. ביולי 2018 החליטה השופטת העליון ברון לשחרר את שם טוב מהמעצר בתנאים שאינם ניתנים ליישום. וכך גם שופטים לאחר מכן עד אשר הגיע הדיון בערר המעצר בפני השופט גרוסקופף.

לורי שם טוב - עיתונאית בענייני רווחה ומשפט
לורי שם טוב - עיתונאית בענייני רווחה ומשפט
יום קודם שחרורה של שם טוב מהמעצר, ב- 01.05.2019, התקיים דיון בפני שופט בית המשפט העליון עופר גרוסקופף בעניין ערר שהגישה שם טוב על שבית המשפט המחוזי אינו מאפשר לה להגיש בקשות לשחרורה ממעצר בתואנה שהיא מיוצגת על ידי עו"ד מהסנגוריה.
במהלך הדיון התברר עד מהרה שהשופט גרוסקופף מתכוון לדון על מעצרה של שם טוב, ולשחרר אותה. כעבור כיממה פרסם גרוסקופף החלטתו וקבע תנאי חלופת מעצר ששם טוב יכולה לעמוד בהם. דהיינו מעצר בית מלא ללא גישה לאינטרנט, עם 4 שעות אוורור ביום בליווי בן זוגה. בנוסף הפקדת מזומן של 10,000 שקלים,ערבות של 50,000 שקלים וערבות צד ג של 25,000 שקלים.
גרוסקופף נימק החלטתו בכך ששם טוב "עצורה מזה כשנתיים חודשיים, וזהו בוודאי זמן חריג בשים לב לטיב העבירות בהן היא נאשמת". בנוסף ציין גרוסקופף כי הדיונים במשפט העיקרי ימשכו עוד חודשים ואפילו שנים. גרוסקופף נימק בנימוקים נוספים כגון ששני הנאשמים האחרים בפרשה משוחררים ממעצר מעל שנה, ובנוסף כי שם טוב עצורה מזה שנתיים וחודשיים ועברה כברת דרך להפקת לקחים, עוד ציין גרוסקופף כי המעצר הממושך של שם טוב פוגע ביכולותיה להתמודד במשפט המורכב הניצב מולה.
שעות ספורות לאחר פרסום החלטת השופט גרוסקופף שוחררה שם טוב ממעצרה בתנאים שנקבעו.
בש"פ 2847-19