מאי 2019 - "היא לא מוכנה לקבל את מרותו של בא כוחה" ציינה הפרקליטה לשופט בדיון בבית המשפט העליון בעניין מעצרה של העיתונאית לורי שם טוב העצורה מזה שנתיים וחודשיים על עבירות "מקלדת". השופט גרוסקופף השיב: "היא לא אמורה לקבל את מרותו".
המשמעות של המילים שיצאו מפיה של הפרקליטה היא: "היא לא מוכנה לקבל את הסמכות העליונה או הסמכות המוחלטת של הנציג שלה או השליח שלה".
מילים אלו שיצאו מפיה של הפרקליטה מתארות בפשטות ובדיוק את היחסי לקוח וסנגור מהסנגוריה הציבורית. הסנגור הציבורי הוא למעשה האדון והנאשם או הלקוח אמור לציית לו. זוהי תפיסה רווחת בסנגוריה הציבורית ובפרקליטות.
מסתבר שהסנגור מהסנגוריה הוא "אדון" שעלול להיות לעתים לא כל כך נחמד ל"לקוח" שלו, בשכר טרחה נמוך מאוד שהוא מקבל מהסנגוריה, ומרחב פעולה מצומצם מאוד שהצוות הפנימי בסנגוריה מכתיב לו. אם הנאשם אינו מציית לסנגורו מהסנגוריה, אזי השופט יכול להטיל סנקציה של מעצר ממושך על ידי דחיית בקשות שחרור הנאשם ממעצרו בתואנה שהוא מיוצג, ורק סנגור רשאי להגיש. וכך למעשה כובלים בית המשפט ביחד הפרקליטות והסנגוריה את הנאשם לציית להם.
פרקטיקה זו מלבד היותה פוגעת באופן חמור בכבוד האדם וחירותו, יוצרת עיוות בבתי המשפט למעצרים ממושכים ולעסקאות טיעון (הודאה באשמה) בכפייה, ואינה עומדת בקנה אחד עם כללי האתיקה שכל עורך דין מחויב לעמוד בהם כלפי לקוחו.
מצורף: קטע מפרוטוקול דיון ערר שהגישה לורי שם טוב לבית המשפט העליון בפני כב' השופט גרוסקופף בש"פ 2847-19 מה- 01.05.2019.
המשמעות של המילים שיצאו מפיה של הפרקליטה היא: "היא לא מוכנה לקבל את הסמכות העליונה או הסמכות המוחלטת של הנציג שלה או השליח שלה".
מילים אלו שיצאו מפיה של הפרקליטה מתארות בפשטות ובדיוק את היחסי לקוח וסנגור מהסנגוריה הציבורית. הסנגור הציבורי הוא למעשה האדון והנאשם או הלקוח אמור לציית לו. זוהי תפיסה רווחת בסנגוריה הציבורית ובפרקליטות.
מסתבר שהסנגור מהסנגוריה הוא "אדון" שעלול להיות לעתים לא כל כך נחמד ל"לקוח" שלו, בשכר טרחה נמוך מאוד שהוא מקבל מהסנגוריה, ומרחב פעולה מצומצם מאוד שהצוות הפנימי בסנגוריה מכתיב לו. אם הנאשם אינו מציית לסנגורו מהסנגוריה, אזי השופט יכול להטיל סנקציה של מעצר ממושך על ידי דחיית בקשות שחרור הנאשם ממעצרו בתואנה שהוא מיוצג, ורק סנגור רשאי להגיש. וכך למעשה כובלים בית המשפט ביחד הפרקליטות והסנגוריה את הנאשם לציית להם.
פרקטיקה זו מלבד היותה פוגעת באופן חמור בכבוד האדם וחירותו, יוצרת עיוות בבתי המשפט למעצרים ממושכים ולעסקאות טיעון (הודאה באשמה) בכפייה, ואינה עומדת בקנה אחד עם כללי האתיקה שכל עורך דין מחויב לעמוד בהם כלפי לקוחו.
מצורף: קטע מפרוטוקול דיון ערר שהגישה לורי שם טוב לבית המשפט העליון בפני כב' השופט גרוסקופף בש"פ 2847-19 מה- 01.05.2019.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה