פרשת הבלוגרים: השופט אברהם הימן מערים מכשולים ללורי שם טוב לפנות לערכאות לשחרורה ממעצרה כשנתיים

28.01.2019 - לורי שם טוב העצורה מזה שנתיים עקב "עבירות מקלדת" על פי הוראת השופט אברהם הימן הגישה בקשה שיחדול להערים קשיים בירוקרטיים לשחרורה.
בדצמבר 2018 החליט לפתע השופט הימן כי הוא מפסיק לטפל בבקשות שמגישה לורי שם טוב לשחרורה וזאת לאחר חודשים של עיכובים בטיפול בבקשותיה.
העילה של הימן היא כי כי שם טוב אך ורק הסנגוריה (שאינה מייצגת אותה בפועל מזה מספר חודשים יכולה להגיש בקשות עבורה).
שם טוב עצורה מזה כשנתיים על פי הוראת השופט הימן עקב "עבירות מקלדת" דהיינו העלבת שופטי במרשתת.

בבקשה כתבה שם טוב: "בית משפט נכבד זה מערים מכשולים שלא לצורך בפני המבקשת ופוגע בזכותה לפנות לערכאות בכך שפעם אחר פעם הוא דורש שהמבקשת תמתין לחסדי הסנגוריות, שלא מעוניינות לפעול או לנקוף אצבע, ועקב כך פעם אחר פעם המבקשת נאלצת לערער לבית המשפט עליון".

השופט אברהם הימן השיב לבקשה ביום ה- 28.01.2019 ובה כתב: "אני שב וחוזר על חלטותי הקודמות. ככל שהמבקשת מבקשת להגיש בקשה עליה לעשות כן באמצעות באות כוחה מטעם הסניגוריה הציבורית".

מצורפים:
הבקשה מספר 273 שהגישה שם טוב לשופט הימן , מ"ת 14280-04-17 מה- 27.01.2019.
אחת ההחלטות של השופט הימן על שלילת זכאותה של לורי שם טוב לטעון לשחרורה ממעצרה כשנתיים אלא באישור הסנגוריה שאינה מייצגת אותה בפועל.החלטה זו ניתנה בתום דיון שהסנגוריה לא הופיע בו כמו שאר הדיונים מיוני 2018 בפני הימן.
תמונת השופט מחוזי תל אביב אברהם הימן.
החלטת השופט אברהם הימן מיום ה- 28.01.2019 שלא לאפשר ללורי שם טוב להגיש בקשות לבית משפט.

בקשה מספר 273 שהגישה שם טוב לשופט הימן , מ"ת 14280-04-17 מה- 27.01.2019

החלטת השופט אברהם הימן מיום ה- 28.01.2019 שלא לאפשר ללורי שם טוב להגיש בקשות לבית משפט.

לורי שם טוב הגישה תלונה במשטרת ישראל נגד הטוקבקיסטים האלימים של פרקליטות מחוז תל אביב

29.01.2019 - האלימות של פרקליטות מחוז תל אביב - פמת"א הורתה לשב"ס ולמשטרת ישראל להדליף לתקשורת כתבה מכפישה על לורי שם טוב בעקבות אירוע של חתול מת שנמצא בחדר האוכל של האסירות בבית הכלא, כחלק ממסע יחצנות לנצח במשפט המתנהל נגד שם טוב בפרשת הבלוגרים, וכדי להתיר דמה בציבור.
פמת"א בנוסף הפעילה טוקבקיסטים אלימים בידיעה שפורסמה שאיימו ברצח על שם טוב. להלן חלק מהביטויים שהשתמשה פמת"א ע"י הטוקבקיסטים:
"כדור בראש עם האקדח שלי זה מה שהיא תקבל. קניתי היום אקדח חדש ואשתמש בו על לורי שם טוב",
"היא תירצח בקרוב מילה שלי",
"הייתי חובט לה בכוס לזבל הזאת",
"להוריד לה אלה של בייסבול על הראש עד שיתפצח",
"לשלוח אותה לעבודות שירות בכלא רמלה בתור כוס וחור תחת",
"אישה שטן.. שתירקב בכלא",
"פרצוף דוחה של חולת נפש יימח שמה וזכרה כך שיבעטו בה עד שתצא נשמתה השחורה והטמאה... חלאה מקוללת שחורה שתישרף בגיהנום",
"היא תשתלב יפה מאוד עם דאעש לקחת אותה למנהרות בצפון להכניס אותה ולסגור אחריה בפתח",
ועוד עשרות התבטאויות אלימות כאלו

מצורף אישור הגשת התלונה בתחנת המשטרה בבת ים.

אישור המשטרה על הגשת תלונה נגד טוקביסטים אלימים של פמת"א

מדוע "נסערת" הפרקליטה מירב גבע?

ינואר 2019 - הפרקליטה מירב גבע נשמעת מאוד "נסערת" מהעלבת שופטים ועובדי ציבור, ולכן הגישה כתב אישום של כ- 120 סעיפים נגד הבלוגרית לורי שם טוב, אך כשמדובר בטרור רישתי והסתה לרצח הבלוגרית לורי שם טוב על ידי טוקבקיסטים בכתבה מוזמנת של פמת"א, מירב גבע ממלאת פיה מים.
למסיתים לרצח בלוגרים המבקרים את מערכת המשפט יש חסינות מפמת"א.

פרקליטות מחוז תל אביב מפעילה טרור רשתי נגד לורי שם טוב

27.01.2019 - לורי שם טוב מותקפת בטרור רשתי על ידי פרקליטות מחוז תל אביב מיום מעצרה הראשון ב- 27.02.2017. שם טוב עצורה מזה שנתיים על "עבירות מקלדת".
בימים האחרונים הדליפה פרקליטות מחוז תל אביב למרשתת מידע מכפיש אודות שם טוב העצורה בהקשר חתול מת שנמצא בחדר האוכל של בית סוהר נווה תרצה.
הפרסום של פרקליטות מחוז תל אביב גרם לטוקבקים מאיימים במיוחד נגד שם טוב.

גורמי שב"ס מתעללים בלורי שם טוב בבית סוהר נוה תרצה

לורי שם טוב - עצורה שנתיים על "עבירות מקלדת".

25.01.2019 - היום פורסמה כתבה שמקורה מבית הסוהר נוה תרצה אודות חקירה המתנהלת נגד שם טוב בכלא על שהתעללה לכאורה בחתול במשך דקות ארוכות. מקורה של הכתבה מתוך כתלי בית הסוהר נוה תרצה אשר יעודו: "טיפול באסיר בתקופת שהותו בבית הסוהר במגמה לסייע לו להשתקם ולהשתלב בחברה בתום תקופת המאסר" .

אלא שבבית סוהר נוה תרצה בחרו לעשות "טיפול" מזיק במיוחד שאינו עומד בקנה אחד עם ייעודם ולהעליל ולפרסם על שם טוב ברבים עלילת דם של התעללות בבעל חיים על מנת לבזות אותה ברבים בעודה כלואה תחת מרותם ואינה יכולה להגיב.
שם טוב במעצר מזה שנתיים על "עבירות מקלדת".
מדובר בגורמי שב"ס אשר שמו לעצמם מטרה להתעלל בעצירה לורי שם טוב הנתונה לחסדיהם.




מצורפים:
קטע מהכתבה המכפישה בוואלה שפורסמה ב- 25.01.2019
תמונה של שרה פרידמן מפקדת כלא נוה תרצה.

כתבה מוזמנת בוואלה על ידי שב"ס נווה תרצה להכפיש את לורי שם טוה העצורה תחת מרותם - 25.01.2019

שרה פרידמן- מפקדת בית סוהר נווה תרצה

לורי שם טוב שנתיים במעצר על "עבירות מקלדת" ואינה מיוצגת

ב- 22.02.2019 התקיים דיון ערר בבית המשפט העליון בפני השופטת וילנר על בקשות לעיון בחומרי חקירה שנדחו על ידי שופו המעצרים אברהם הימן.
לורי שם טוב עצורה מזה כשנתיים על פי החלטת שופט המעצרים אברהם הימן בגין "עבירות מקלדת". כלומר עבירות של העלבת עובדי ציבור, עובדים סוציאליים ושופטים.
במהלך הדיון בפני השופטת וילנר טענה שם טוב כי הסנגורים שלה מהסנגוריה הציבורית אינם מייצגים אותה כלל, אינם פוגשים אותה ולא נקבע כלל קו הגנה למשפט הקרב ובא. הסנגורים אף טינם עושים אומה על מנת לשחרר אותה מהמעצר.
-
מצורף צילום פרוטוקול הדיון בש"פ 8762-18 מה- 22.01.2019

לצפיה / הורדת הפרוטוקול בש"פ 8762-18 מה- 22.01.2019 בפורמט pdf הקלק כאן

 

צילום פרוטוקול הדיון בש"פ 8762-18 מה- 22.01.2019

שופט העליון עוזי פוגלמן: העיתונאית לורי שם טוב תישאר מעבר לשנתיים במעצר, כשאינה מיוצגת בפועל, על "עבירות מקלדת"

עוזי פוגלמן - שופט בית המשפט העליון ירושלים

24.01.2019 - דיון בעניין מעצרה של העיתונאית לורי שם טוב התקיים בפני השופט עוזי פוגלמן בבית המשפט העליון בירושלים ב- 17.01.2019. שם טוב עצורה מזה כשנתיים על "עבירות מקלדת" שלכאורה ביצעה נגד עובדי ציבור ושופטים, דהינו העלבת עובדי ציבור במרשתת.
שם טוב טענה כי בפועל אינה מיוצגת, הסנגורים אינם באים לפגוש אותה בבית הסוהר, לא נקבע קו הגנה מול כתב האישום האדיר בהיקפו וכן שהסנגוריה אינה מופיעה לדיונים בבית המשפט, ואינה מגישה בקשות לבית משפט. לא ניכר כי הסנגוריה בתיק.
נציגי הסנגוריה לא התייצבו לדיון בפני פוגלמן למרות שנתבקשו להתייצב על ידי בית המשפט להציג עמדתם.
פוגלמן קבע כי שם טוב מיוצגת "על הנייר", דהיינו הסנגוריה הודיעה כי היא מייצגת את שם טוב במסמך שהגישה לבית משפט, ולכן שם טוב תישאר במעצר מעבר לשנתיים על "עבירות המחשב".

לצפיה/ הורדת החלטת השופט עוזי פוגלמן בש"פ 317-19 מה- 20.01.2019 הקלק כאן

מצורפים:
החלטת השופט עוזי פוגלמן בש"פ 317-19 מיום ה- 20.01.2019.
עמוד הראשון מפרוטוקול הדיון בפני פוגלמן מיום 17.01.2019 - אי התייצבות הסנגוריה לדיון.
תמונה השופט עוזי פוגלמן.

 החלטת השופט עוזי פוגלמן בש"פ 317-19 מיום ה- 20.01.2019. - לורי שם טוב תישאר במעצר לא מיוצגת בפועל מעל שנתיים על "עבירות מקלדת"

פרופ. בועז סנג'רו: "לשחרר מיד את לורי שם טוב ממעצרה, הנטל הכבד הוא עתה על השופטים"

המאמר "המעצר המתמשך כבר שנתיים של הבלוגרית לורי שם טוב: רמיסת חזקת החפות ועקרונות היסוד של ההליך הפלילי" , פרופ. בועז סנג'רו, גלובס , 23.01.2019

לפי התיאוריה וכללי המשפט הנגזרים ממנה, אדם הוא בחזקת חף מפשע אלא אם אשמתו הוכחה מעבר לספר סביר. לפיכך מעצר עד תום ההליכים המשפטיים הוא חריג שצריך להיות שמור לנאשמים מסוכנים מאוד. אפילו לגביהם החוק מגביל את המעצר לתשעה חודשים, שבסיומם נדרשת החלטה של בית המשפט העליון כדי להאריכו.
הבלוגרית לורי שם טוב נתונה במעצר כבר קרוב לשנתיים (!), אפילו כשמדובר בנאשמים המואשמים בעבירות אלימות חמורות, לא תמיד המעצר כה ממושך, אלא הנאשמים משוחררים בתנאים מגבילים. לורי שם טוב מואשמת יחד עם שניים אחרים - מוטי לייבל ועו"ד צבי זר בעבירות רבות במסגרת הפרשה שזכתה בתקשורת לכינוי הניטרלי "פרשת הבלוגרים" ולכינויים הטעונים "פרשת הטרור הרשתי ו"פרשת השופטים הנוקמים".
 ברקע הפרשה שני בניה של לורי שם טוב נלקחו ממנה על ידי רשויות הרווחה. בשנים האחרונות היא ושני האחרים מתחו ביקורת חריפה על רשויות הרווחה ועל אנשי מערכת המשפט. הביקורת כנראה גלשה להשמצות נגד אנשים מסוימים - עובדים סוציאליים, עורכי דין, ואפילו שופטים.
"ואפילו שופטים" - זה כנראה כבר יותר מידי עבור נערכת המשפט. אלא שאפילו אם כל האמור ב- 120 האישומים שבכתב האישום נכון, וכולל נוסף להשמצות ברשת, שחלקן כנראה היו בוטות מאוד, גם את תרגומן בשפת חוק העונשין המנדטורי, לכמה וכמה עבירות שונות (הטרדה, התחזות, פגיעה בפרטיות, העלבת עובד ציבור, עבירות מחשב, לשון הרע ופרסומים מזיקים - על פי הפירוט שבהחלטת השופט אורי שהם מיום 17.04.2018), עדיין לא מדובר באלימות פיסית ולא בסכנה פיסית, והעונש חייב יהיה להיות פרופורציוני.
אפילו אם העונש יכלול רכיב של מאסר, המאסר אמור להיות מידתי וקצר יחסית. כך או אחרת, אין הצדקה ואין בסיס בחוק לגביית "מקדמת מעצר" על חשבון מאסר שאולי יבוא ואולי לא.
שני הנאשמים האחרים בפרשה שוחררו למעצר בית - דבר המלמד על כך שגם את לורי שם טוב ניתן וצריך היה לשחרר. אלא שהפרקליטות מתארת אותה כמסוכנת לציבור, והיו שופטים שאימצו את התיאור המוגזם הזה. קשה להשתחרר מהחשש, שהעובדה שחלק מהמתלוננים על כך שלורי שם טוב השמיצה אותם הם שופטים, השפיעה, מעבר להצדקה האובייקטיבית, על החלטות חבריהם השופטים להאריך שוב ושוב ושוב את מעצרה, ולדחות שוב ושוב ושוב את בקשותיה להשתחרר מהמעצר. עד כדי כך שנעלמה גם ההבנה האנושית, שהיא זכאית לה כמי שילדיה נלקחו ממנה.

עליי להודות, כי טעיתי כשהמתנתי עם רשימתי זו חודשים מיותרים. בטחתי במערכת המשפט, וסברתי לתומי שבמאוחר או במאוחר מאוד ההיגיון והדין יגברו, ולורי תשוחרר. אלא שצירוף ההחלטות האחרונות מעורר אצלי חשש כבד. ב- 24.07.18 החליטה שופטת בית המשפט העליון ענת ברון, שניתן לשחרר את שם טוב ולהעבירה "למעצר בפיקוח אלקטרוני בשל התארכות ההליכים נגדה". (הציטוט הוא מתוך החלטת השופט עוזי פוגלמן מיום 11.11.2018).
שם טוב אמנם עמדה על שחרור מלא ממעצר, וטענה בדיון "כי יש קשיים מעשיים בתנאים שנדרשים כדי שתעבור למעצר בפיקוח אלקטרוני" (שם). אך העובדה שהיא עדיין מוחזקת במעצר רגיל כבר קרוב לשנתיים, מדברת בעד עצמה. יש לשחררה אפילו אם היא עצמה מקשה על הליכי השחרור. ניתן וצריך לעשות זאת בתנאים מגבילים, ובעיקר איסור הפצת חומר ברשת האינטרנט.
נוכח העבירות המיוחסות לה, אין אפילו צורך במעצר בית בפיקוח אלקטרוני. השיח השיפוטי בהחלטות שמתקבלות מידי פעם בעניינה, הוא שיח מקצועי לכאורה על מעצר, מסוכנות (באמצעות מקלדת מחשב!), חלופות למעצר, פיקוח ראוי וכדומה. אך ככל שהתמשך המעצר, וגם זכה לאישור של עוד ועוד שופטים, כך גדלה המועקה מרמיסת זכויות האדם, כבוד האדם, חזקת החפות ועקרונות היסוד של ההליך הפלילי.

בשורה התחתונה, יש להשקיף במבט-על על הפרשה בכללותה ולשחרר מיד את לורי שם טוב ממעצרה. הנטל הכבד הוא עתה על השופטים.

המאמר "המעצר המתמשך כבר שנתיים של הבלוגרית לורי שם טוב: רמיסת חזקת החפות ועקרונות היסוד של ההליך הפלילי" , פרופ. בועז סנג'רו, גלובס , 23.01.2019

"אויבת האומה"? החזקתה במעצר, כבר שנתיים, של הבלוגרית לורי שם טוב - רמיסת חירות וכבוד האדם

פרשת הבלוגרים: לורי שם טוב שנתיים במעצר אינה מיוצגת

22.01.2019 - לורי שם טוב נמצאת שנתיים במעצר על פרסומים מכפישים נגד שופטים ועובדי ציבור שלכאורה פרסמה. הדיון היה ערר על בקשה לחומרי חקירה שנדרשים לה למהלך המשפט המורכב הקרב ובא.לורי שם טוב אינה מיוצגת מזה כחצי שנה וקיים נתק בינה לבין סנגוריה מהסנגוריה הציבורית שביקשו להתפטר מהתיק.
פרקליטות המדינה ביקשה למחוק הערר על הסף מאחר ולורי אינה מיוצגת.
הדיון בערר התקיים וממתינים לפרוטוקול והחלטה.




לורי עמדה ויצגה את עצמה בכבוד בפני השופטת וילנר.

לורי ציינה שבמהלך השנתיים שהיא עצורה במעצר מנהלי לא ישב איתה שום נציג מהסניגוריה לישיבת עבודה ולתכנון צעדים.
הכיצד יכול סניגור לייצג נאשם מבלי ששמע את עמדתו לגבי הראויות וכתב האישום בכלל.

לורי ציינה שבמשך כל השנתיים לא קיבלה נייר אחד מהררי הניירות בחומרי החקירה.

לורי ביקשה להעביר אליה את כל דפי החקירה.

אתמול השב"ס ביצעו פשיטה וחיטטו בחפציה ובכתב האישום וההגנה שהכינה להיום. הניירות לא נלקחו ממנה רק מפני שהיום יש דיון ציינה לורי, ואין לה מושג מתי שוב יחליטו בריוני השב"ס לפשוט ולקחת ממנה את ההגנה שתכין ו/או את הסידור והתהילים.

לורי תארה את התנאים המחרידים בכלא אין דלתות בשירותים ברזים שבורים טוש שנופל על ראשי אסירות.

לורי דרשה מבית המשפט לאפשר לה לצפות בכל חומרי החקירה כי לא יתכן שבהיותה בלתי מיוצגת בעליל תאלץ לסמוך על שתי "דחלילות" מטעם הסניגוריה שבמשך חצי שנה לא טרחו לשבת איתה לישיבת עבודה ולא הגישו שום בקשה לשחרורה.

לורי דרשה לקבל לידה את החומרים השמורים בכספת. התביעה הכחישה שקיימים חומרים כאלו. לורי הביאה הוכחה לקיומם של חומרים בכספת בסיוע נאשם מס שלוש צבי זר שנכח בדיון ולא הורשה לדבר.

לורי שם טוב חזרה וציינה שכליאתה היא פשע של הממסד ושל בית המשפט.
וזהו ניסיון השתקה בוטה.

התביעה דרשה לא לקיים את הדיון מאחר ולטענתם לורי מיוצגת על ידי הסניגוריה
התביעה התעלמה בעליל מהעובדה שהסניגוריה מסרבת לייצג את לורי שם טוב.

לשחרר את לורי שם טוב לאלתר!

הסוד השמור: כך ממנים שופטים בישראל סרטו של עמרי אסנהיים

נובמבר 2017 - מתוך "עובדה" , תחקירו של עמרי אסנהיים על הקשרים הפסולים בין שופטים לרשא לשכת עורכי הדין אפי נוה ובעלת בריתו בוועדה לבחירת שופטים שרת המשפטים איילת שקד.

השופטת איריס לושי עבודי מעדכנת את אפי נוה

מתוך "עובדה" נובמבר 2017 - השופטים מבינים את כללי המשפט ויודעים שעליהם להתנהג בהתאם כלפי ראש לשכת עורכי הדין אפי נוה החורץ את גורלם בוועדה לבחירת שופטים ובעל ברית של שרת המשפטים איילת שקד שגם היא חברה בוועדה.

יובהר כי אפי נוה הוא עו"ד במקצועו ולו משרד עורכי דין המופיעים בפני שופטים בדין בבית משפט, שהוא למעשה חורץ גורלם בוועדה לבחירת שופטים.

שופטת מחוזי שלחה את אביה לאבחון פסיכיאטרי בכפייה שלא לצורך

ינואר 2019 - מתוך כאן 11 רשת ב , תמר אלמוג ומוטי גילת. שופטת בית משפט מחוזי ניצלה מעמדה וקשריה כדי לשלוח את אביה לאשפוז פסיכיאטרי בכפייה מבלי שפגשה אותו או ראתה אותו. ניסיונה של השופטת לא צלח.
מי משחית את מערכת המשפט?

מי משחית את מערכת המשפט?

18.01.2019 - מה שמעניין את מערכת המשפט בימים אלו זה יחסי הציבור ולא הריקבון המתפשט בתוכה. והראיה, הבלוגרים המבקרים את מערכת המשפט נרדפים ובמעצר ובכלא מזה שנתיים ואילו החשודים בהשחתת מערכת המשפט שוחררו ביום החקירה הראשון ובהם שופטים ועורכי דין שחשודים שקנו לעצמם ג'ובים במערכת המשפט באמצעות ועדות לבחירת שופטים ואולי גם שוחד מיני.
הריקבון במערכת המשפט קיים מזה שנים רבות, די בהצצה להליך השיפוטי בפרשת הבלוגרים.
לדוגמא: בימים אלו שוקדים שופטים ופרקליטים למצוא דרך כיצד למנוע מהעיתונאית לורי שם טוב העצורה שנתיים להגיש בקשות לשחרורה.
במקום לטפל בעצמה עוסקת מערכת המשפט ברדיפה אחר בלוגרים.

מי משחית את מערכת המשפט?

ללל

ראש לשכת עורכי הדין וחבר הוועדה למינוי שופטים אפי נוה בבית המשפט 16.01.2019

ראש לשכת עורכי הדין וחבר הוועדה למינוי שופטים אפי נוה בבית המשפט 16.01.2019

פרשת הבלוגרים: דיון ערר לורי שם טוב להשתחרר עקב העדר ייצוג

17.01.2019 - היום התקיים דיון בערר שהגישה לורי שם טוב על בקשה לשחרור עקב העדר ייצוג . לדיון לא הופיעו נציגי הסנגוריה הציבורית אשר היו אמורים לתת מענה באשר לייצוגה של שם טוב. לורי העצורה מזה שנתיים על פרסומים מעליבים לכאורה נגד עובדי ציבור, טענה בפני השופט פוגלמן כי מזה כחצי שנה אינה מיוצגת. אין פגישות עבודה עם נציגי הסנגוריה ולא גובש קו הגנה. מדבר במשפט מורכב ביותר. שם טוב טענה בנוסף כי אינה מקבלת פרוטוקולים והחלטות למקום מעצרה.
הפרקליטות בקשה למחוק הערר הואיל ויש החלטה של השופטת וילנר השוללת מלורי את הזכות להגיש בקשות לבית המשפט העליון. הפרקליטות שינתה גרסתה בהמשך וטענה כי שם טוב משתמשת בבקשות בלשון לא משפטית. בעניין זה יובהר כי שם טוב הושוותה על ידי שופטים ופרקליטים ל"זרה". שהיא זונה ואפיקורסית על פי פרשנות התנך.
החלטת השופט פוגלמן תינתן בהמשך.


מצורף פרוטוקול הדיון בש"פ 317-19 מיום ה- 17.01.2019

פרוטוקול הדיון בש"פ 317-19 מיום ה- 17.01.2019

פרשת הבלוגרים: העיתונאית לורי שם טוב במעצר מנהלי

15.01.2019 - העיתונאית לורי שם טוב העצורה מזה כשנתיים עקב פרסומים מעליבים שפרסמה לכאורה על עובדי ציבור הגישה בקשת ערר לשחרורה עקב העדר ייצוג הואיל והסנגוריה הציבורית אינה מייצגת אותה מאוגוסט 2018.
פרקליטות המדינה הגישה בקשה למחיקת הערר מאחר שלטענתה, החליטה שופטת העליון וילנר כי לשם טוב אסור להגיש בקשות לבית המשפט העליון בעצמה.
השופט פוגלמן דחה בקשת הפרקליטות אך קבע כי הצדדים יסבירו השלכות החלטת השופטת וילנר.
האם לעצירה מזה כשנתיים העיתונאית לורי שם טוב תישלל הזכות להגיש בקשות להשתחרר מהמעצר?

החלטת השופט עוזי פוגלמן העניין זכות העצירה מזה שנתיים לורי שם טוב להגיש בקשות לבית המשפט העליון

פרשת הבלוגרים: לורי שם טוב הגישה בקשת שחרור ממעצר עקב התבססות החלטת המעצר על הנחות שגויות

15.01.2019 - שם טוב העצורה כ- 23 חודשים על פרסומים מעליבים על עובדי ציבור שלכאורה פרסמה הגישה בקשת שחרור ממעצר הואיל והחלטת המעצר מבוססת על הערכות מוטעות של ק. המבחן.

בתאריך 26.10.2017 פרסם השופט הימן החלטה על מעצרה של שם טוב עד תום ההליכים המבוססת על תסקיר שירות המבחן מיום 03.10.2017 הקובע כי לשם טוב "נטייה להתנהלות אובססיבית, אגרסיבית וחסרת גבולות".
שם טוב טוענת כי קביעה זו הוכחה כשגויה נוכח שהותה מזה כשנתיים במעצר ולא נראה כל סממן של אובססיה, אגרסיה, והעדר גבולות.
שם טוב הוסיפה כי מלכתחילה קביעות אלה שגויות הואיל ואלו תיוגים מעולם הפסיכיאטריה וק. המבחן אינו בעל הכשרה לקבוע תיוגים מעין אלה. לאור התבססות החלטת מעצר עד תום ההליכים על קביעות שגויות סבורה שם טוב כי יש להורות על שחרורה ממעצר.


מצורפת הבקשה שהוגשה תיק מ"ת 14280-04-17 מיום ה- 13.01.2019

בקשת לורי שם טוב לשחרור ממעצר - תיק מ"ת 14280-04-17 מיום ה- 13.01.2019

פרשת הבלוגרים: עתירה לבג"צ - "להעמיד לדין מפעילי מאגר מבקרי השופטים"

עתירה לבג"צ - "להעמיד לדין מפעילי מאגר מבקרי השופטים" , news1 , איציק וולף , 14.01.2019

אב גרוש מכפר סבא עתר לבג"ץ נגד שרת המשפטים, נגד נשיאת העליון לשעבר ונגד בכירי הנהלת בתי המשפט בדרישה להפסיק לצמיתות את הפעלת מאגר המידע הלא חוקי שאספה הנהלת בתי המשפט נגד אזרחים שמתחו ביקורת על שופטים.  עלות המאגר - כ-1.25 מיליון שקל בשלוש שנים.  "הנהלת בתי המשפט הפכה לגוף צנזורה. הודיעו לשופטים על הדברים שנכתבו נגדם וגרמו לזיהום דעתם ולשיבוש הליכי משפט. שקד אישרה את המאגר, שפיצר הקים אותו ונאור היא מההוגות האידיאולוגיות שלו".

לצפיה , הורדת העתירה בג"ץ 300-19 מה- 13.01.2019 הקלק כאן

עתירה הוגשה לבית המשפט העליון נגד שרת המשפטים, איילת שקד ונגד הנהלת בתי המשפט ויחידת הסייבר במשרד המשפטים, בבקשה להורות למשיבים להפסיק לצמיתות את פעילות איסוף המידע על אזרחים המתבטאים נגד שופטים, ולהעמיד לדין את האחראים להפעלת המאגר ולהפעלתו.

לטענתו - האחראים להפעלת המאגר הם שרת המשפטים איילת שקד, מנהל הנהלת בתי המשפט השופט יגאל מרזל, השופט מיכאל שפיצר שהיה מנהל הנהלת בתי המשפט בזמן הקמת המאגר, נשיאת העליון לשעבר מרים נאור, יועמ"ש הנהלת בתי המשפט עו"ד ברק לייזר, עו"ד ליאת יוסים שהפעילה את המאגר בפועל, ועו"ד חיים ויסמונסקי.

בעתירה, שהגיש (יום א', 13.1.19) אריאל פורמנובסקי, נכתב כי בית המשפט מתבקש להורות למשיבים לנמק מדוע לא יוצא נגדם צו שיורה להם לחדול לצמיתות מאיסוף מידע על אזרחים המתבטאים נגד שופטים, ולחדול מלתייק מידע שכזה או מידע כלשהו במאגר. עוד הוא מבקש שבית המשפט יורה למשיבים לאתר כל אזרח ששמו מופיע במאגר הקיים, ליידע אותו ששמו מופיע במאגר ולשלוח אליו את תיק הפרסום וכל פיסת מידע ששמו של האזרח מתקשר אליה. זאת, לרבות המידע שנאסף עליו במאגר, ההתבטאויות שכתב, הרישומים שרשמו עליו עובדי המדינה, הרישומים שבין עובדי המדינה לבין עצמם, התכתובות אל השופטים שבהם מופיע שמו של האזרח ותגובות השופטים כפי שנרשמו ונאגרו במאגר. כל זאת, על חשבון המדינה.

עוד מבקש פורמנובסקי להורות למדינה לפרסם דין וחשבון ציבורי מלא הכולל פירוט כל החומר הנמצא כיום במאגר המידע שנאסף ללא סמכות. פירוט זה אמור לכלול את כל התיקים שנפתחו במאגר, לרבות שמות השופטים המעורבים, הסיבות לתיעוד, הסיבות לנקיטת הליכי אכיפה או אי-נקיטה בהם, ונתונים סטטיסטיים המפולחים לפי שמות השופטים, בתי המשפט והמחוזות.

גם ביחס לאזרחים שהוגשו נגדם כתבי אישום בגין חומרים שנאגרו במאגר, דורש העותר לאתר אותם וליידעם כי שמותיהם נמצאים במאגר. ביחס להליכים הפליליים הללו - כמו גם ביחס להליכים משמעתיים ואחרים שנפתחו עקב מידע שנאסף במאגר - דורש העותר לבטלם.

פורמנובסקי, אב גרוש שמחה פעמים רבות ברשת על מה שתפס כעוולות שיפוטיות ואשר גילה כי שמו נכלל במאגר השופטים, טוען כי שרת המשפטים שקד אישרה את ניהול המאגר ולא פעלה להפסקת הפעילות למרות פניות רבות שנעשו אליה. הוא ציין כי השופט שפיצר הוא שגיבש וחתם את נוהל הריגול אחרי אזרחים המביעים ביקורת על שופטים. ביחס לנשיאה לשעבר נאור ציין כי היא מבין ההוגות האידיאולוגיות של המאגר.

על-פי הערכתו, מאז נובמבר 2015 שבו פרסם מיכאל שפיצר את נוהל ההפעלה של מאגר המידע על משמיצי שופטים, הוציאה המדינה כרבע מיליון שקל בשנה על משכורתה של עו"ד יוסים המפעילה את המאגר, זאת מלבד הוצאות של כמיליון שקל בשלוש שנים לשכירת חברות לניטור מידע מהאינטרנט, לפתיחת כ-2,000 תיקי פרסום ולעדכום באופן חודשי.

עוד ציין בעתירה כי יוסים הפעילה סמכויות צנזוריאליות וכללה בפרטים שהעבירה על כותבי המאמרים נגד השופטים את שמותיהם, את ההליכים המשפטיים שאותם הם מנהלים, את גילם וכתובתם הפיזית והאלקטרונית. במקביל, פנתה אל השופטים עצמם כדי שיודיעו לה האם מתנהל בפניהם תיק פעיל שבו מעורב האזרח. "על-מנת לייצר מניעים פליליים לפרסומים, ההתבטאויות והפרסומת", כלשון העותר. "כל זאת, בניגוד לחוק הגנת הפרטיות, אשר קובע שמידע מעין זה שהינו מידע רגיש, או מידע שנאסף על אזרחים שלא מיוזמתם, או מידע שנאסף על-ידי גוף ציבורי, חייב להירשם בפנקס מאגרי המידע של מדינת ישראל".

עוד טען כי עצם העובדה שהנהלת בתי המשפט - שבראשה עומד שופט - היא המפעילה את המאגר והיא המחליטה מה נראה לה דברי זילות על שופטים ומה לא, מעידה על ניגוד עניינים מובהק בהפעלת המאגר.

"במדינה תקינה, איסוף מידע על אזרחים המתבטאים נגד שופטים ועובדי ציבור שמור רק לשימוש משטרתי אמיתי ונדיר, למניעת אלימות פיזית. אמון הציבור במערכת המשפט לא נבנה בסתימת פיות", טען העותר והוסיף כי כאשר הוכלל שמו של אדם באותה 'רשימה שחורה' ולאחר שהמשיבים דאגו ליידע את השופטים על הפרטים שפורסמו נגדו - הם גרמו בכך לשיבוש הליכי משפט ולזיהום דעתו של אותו שופט נגד האזרח, באופן שבו השופט או השופטת יתנקמו בו. "זהו אולי האימפקט הכי ציני של ניהול המאגר, היותו כלי לביצוע חיסולים ונקמנות שיפוטית של שופטים באלו המבקרים את מעשיהם", כתב בעתירה.

לדבריו, אומנם בדצמבר 2018 פורסם כי היועץ המשפטי לממשלה נאלץ להודות בקיום קשיים משפטיים בנוהל הריגול של בתי המשפט אחרי אזרחים, אולם דבר לא נעשה לביטול הנוהל ולמחיקת המאגר.

פרשת הבלוגרים: עתירה לבג"צ - "להעמיד לדין מפעילי מאגר מבקרי השופטים"

פרשת הבלוגרים: השופט בני שגיא פרסם נימוקי החלטתו כי הסנגוריה הציבורית תמשיך לייצג את לורי שם טוב

09.01.2019 - החלטת השופט בני שגיא באה לאחר הוראתו לבחון מימון עורכי דין פרטיים לייצוגה של שם טוב מאחר והסנגוריה ביקשה שלא לייצג את שם טוב.
בני שגיא דחה בקשת הסנגוריה הואיל והסנגוריה לא הציגה עילה העומדת בחוק ובתקדים בית המשפט העליון ע"פ 7211 להפסקת ייצוג.
שגיא דחה טענת הסנגוריה כי שם טוב אינה משתפת פעולה הואיל ושם טוב מעולם לא הגישה בקשה להפסקת ייצוג הסנגוריה הציבורית. שגיא גם דחה טענת הסנגוריה על "חילוקי דעות" הואיל ובעיה זו ניתנת לגישור על ידי מתן אפשרות לשם טוב להביע עמדתה במהלך המשפט וגם לחקור את העדים במספר שאלות.
שגיא הוסיף כי מדובר במשפט מורכב מאוד במקרה של טוב ולא יעלה על הדעת שתהה ללא ייצוג.
שגיא הוסיף כי ייצוג על ידי עורכי דין פרטיים במימון המדינה עלול לגרום לשתי בעיות עיקריות: השכר הגבוה שדורשים העורכי הדין הפרטיים גבוה בהרבה מהשכר לעורכי דין הציבוריים של הנאשמים האחרים, לייבל וזר, וזה פוגע בעיקרון השיוויון. בעיה נוספת היא שמימון המדינה עלול לפתוח פתח למניפולציות בתיקים אחרים.

מצורפת החלטת שגיא ת"פ 14615-04-17 מה- 08.01.2019


להורדת פורמט pdf הקלק כאן:
 https://drive.google.com/file/d/1uCG-MzG10NTjTE648MeZpz9PEy4ek21e/view?usp=sharing

להורדת פורמט pdf החלטת העליון ע"פ 7211 מיום ה- 12.12.2018 הקלק כאן:
 https://drive.google.com/file/d/1ma6-ZwJQmXfAiz-id_vLrtW424dEQEmo/view?usp=sharing

החלטת מנומקת בני שגיא לא לאשר הוצאות הגנה ללורי - 08.01.2018

החלטת מנומקת בני שגיא לא לאשר הוצאות הגנה ללורי - 08.01.2018

פטרוניזם הסנגוריה הציבורית על פי תפיסת בית המשפט

04.01.2019 - הסנגוריה הציבורית חדלה באופן מעשי לייצג את לורי שם טוב ואינה מופיעה לדיונים או נותנת מענה לבית המשפט מה שגורם לעיכובים ואף להשבתת ההליך השיפוטי. זאת לאחר שהשופט הימן קבע כי כל בקשה ששם טוב תגיש באישור הסנגוריה בלבד, אלא שהסנגוריה ניתקה מגע ואינה מייצגת.
מתברר שאפילו לבקשה לביזיון בית משפט על ידי הסנגוריה על זה שניתקה קשר נדרש אישור הסנגוריה על פי תפיסת השופט הימן.
וכך החליט השופט הימן לבקשה לביזיון בית משפט לכך שהסנגוריה לא נתנה מענה במועד: "עולה מן המקובץ כי הסניגוריה הציבורית מייצגת את המבקשת, בהסתייגות אחת, שככל שהמבקשת מגישה בקשות על דעתה באופן עצמאי ולא באמצעות הסניגוריה הציבורית, ממילא לא תיוצג. הואיל וכך בקשה זו נדחית על הסף מבלי הצורך לקיים דיון".
כלומר הבקשה נדחת על הסף הואיל והוגשה ללא אישור הסנגוריה.


מצורפת החלטת השופט הימן