מי מזלזל בבית המשפט?

אוגוסט 2019 - בתגובתה לבקשה לתיקון פרוטוקול טענה הפרקליטה מירב גבע כי המבקשת זילזלה בבית המשפט בזה שהקליטה הדיון כדי להכין תשתית להגשת ערר. מדובר בטענת עורבא פרח שכן המבקשת לא ידעה על הקלטת הדיון, וספק אם הקלטת דיון ללא בקשת רשות השופט היא זילזול בבית המשפט או אקט של חשיפת התנהלות הדיון מעבר לרשום בפרוטוקול.

הפוסל במומו פוסל

בדיקת התנהלות ההליך השיפוטי בתיק פרשת הבלוגרים מעלה כי השופטים והפרקליטים הם המזלזלים לא רק בבית המשפט אלא גם באזרחים המופיעים בבית המשפט, החל מהוצאת צווים שיפוטיים לקויים, השתלת ראיות בדרך של חיפוש בדברי מחשב ללא עדים, פגיעה בפרטיותם של חשודים על ידי הפצת מסמכים אישיים שנתפסו בחיפוש, פיברוק פרוטוקולים לרעת הנתבעים... ועוד..

מן הראוי היה כי הפרקליטה גבע תעשה בדק בית טרם השתלחותה בנאשמת המבקשת להגן על עצמה.

מצורפים:
פרסומים על שופטים המוציאים צווים שיפוטיים פסולים בתיק פרשת הבלוגרים ומקבלים החלטות בהליך שיפוטי פסול , על פי בקשת פרקליטות מחוז תל אביב.ניוז1 2017-2018.
דוגמא לצו חיפוש פסול שהוציא שופט מעצרים בתיק פרשת הבלוגירם ללא מספר תיק בית משפט, ללא מספר זהות החשוד, ללא הנמקה מדוע חיפוש בדברי מחשב יבוצע ללא עדים ועוד. כל הצווים בתיק פרשת הבלוגרים לקויים ופסולים - מרץ 2017.
החלטת נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות כי פרקליטות מחוז תל אביב פגעה קשות בפרטיותם של חשודים בתיק פרשת הבלוגרים - 06.06.2018.
תגובה המטעה של הפרקליטה מירב גבע כי המבקשת זילזלה בבית המשפט. 11.08.2019.
בקשת לורי שם טוב לתיקון םרוטוקול. 02.08.2019.

זילזול בבית משפט - השופט חיותה כוחן עומר מוציאה צווים שיפוטיים פסולים - 2018

השופט עלאא מסארווה מוציא צווים שיפוטיים לקויים - 2018

החלטת נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות כי פרקליטות מחוז תל אביב פגעה קשות בפרטיותם של חשודים בתיק פרשת הבלוגרים - 06.06.2018.

פייק משפט

אוגוסט 2019 - פרשת הבלוגרים הוא פייק משפט. כל מי שמכיר את התיק יודע זאת היטב. בתיק כ- 120 אישומים שבסיסם העלבת עובדי ציבור. שני נאשמים היו עצורים קרוב לשנה על עבירות אלו ונאשמת היתה עצורה כשנתיים וחודשיים על העלבת עובדי ציבור.
באין הצדקה למשפט, פרקליטות המדינה מנפחת ומעוותת כל אירוע ובכך מעצימה את עומק פייק המשפט.

כל צעד ושעל של הפרקליטות במשפט הבלוגרים הוא פייק. דוגמאות לא חסר:
- המאשימה דאגה לסגור תלונה שהגישה הנאשמת על איומים לרצח הנאשמת והודעת כוונה לרצוח את הנאשמת, הטרדה מינית קשה ביותר, שיימינג שקרי, כל זאת במרשתת, בכתבה שקרית ומכפישה שהמאשימה יזמה באתר של מערכת תקשורת ידוע: התלונה נסגרה מחוסר עניין לציבור. הדבר מעיד כי המשפט הוא פייק.
- סנגור מהסנגוריה המקבל שכר טרחה 10,000 שקלים ללמוד חומר חקירה של כ- 50,000 דפים, 500 תקליטורים ודיסק 4 טרה. שכר זעום זה נועד להבטיח כי לא תהיה הגנה לנאשמים.
- כל החיפושים בדברי המחשב ללא עדים מה שאפשר השתלת חומר ראיות מפליל במחשבים.
ועוד... ועוד.

להלן עוד מסמך של הפרקליטות המעצים את פייק המשפט:
בקשה לסגור דלתיים בגלל שגורם אלמוני כלשהו הקליט את אחד הדיונים.הפרקליטות אף טוענת כי אין להקל בתנאי מעצר הבית של הנאשמת (שכבר הייתה עצורה בכלא שנתיים וחודשיים על העלבת עובדי ציבור) בגלל שגורם אלמוני הקליט הדיון.

- מצורפת בקשת הפרקליטות, תיק מ"ת 14280-04-17 מה- 12.08.2019.
- תמונה מגיש חדשות 10 מציג את פרשת מעצר הבלוגרים (העלבת עובדי ציבור) ב- 06.04.2017. ברקע התמונה שני אקדחים.

פרשת הבלוגרים - בקשת הפרקליטות, תיק מ"ת 14280-04-17 מה- 12.08.2019.

מגיש חדשות 10 מציג את פרשת מעצר הבלוגרים (העלבת עובדי ציבור) ב- 06.04.2017. ברקע התמונה שני אקדחים

שכר טירחה לעג לרש

01.08.2019 - רמיסת עיקרון השוויון. פרקליטות המדינה הודיעה לשופט בני שגיא עמדתה כי שכר טירחה לייצוג לורי שם טוב שנגדה 120 אישומים של העלבת עובד ציבור צריך להיות על פי תעריפי הסנגוריה הציבורית.
משמעות עמדה זו הנה תשלום לסנגור המייצג שכר של 10,000 שקלים ללימוד חומר ראיות של 50,000 דפי קריאה, כ- 500 תקליטורים של קבצי טקסט, וידאו ואודיו, ועוד דיסק של 4 טרה (שקול לכ- 6,000) דיסקים.
מדובר בשכר לא ראלי שלא יספיק ללימוד 1% מחומר הראיות, ולא יאפשר לעו"ד לספק מינימום הגנה לייצוג בתיק.

מצורפת הודעת הפרקליטות לבית המשפט בעניין עמדתה לשכר טירחה סנגור ל- 120 אישומים , תיק ת"פ 14615-04-17 מיום 31.07.2019.

הודעת הפרקליטות לבית המשפט בעניין עמדתה לשכר טירחה סנגור ל- 120 אישומים , תיק ת"פ 14615-04-17 מיום 31.07.2019

מערכת המשפט הורסת חיי אנשים בטרם החל משפטם

26.07.2019 - שנתיים ושלשה חודשים מיום הגשת כתב האישום ביום ה- 06.04.2017 , המשפט טרם החל ופרקליטות המדינה דורשת מנאשמת מספר 1 תמורת חומרי חקירה הפקדה במזומן סכום של 20,000 שקלים וערבות של 50,000 שקלים.
נאשמת 1 , לורי שם טוב נמצאת בפשיטת רגל עקב המעצר הממושך של שנתיים וחודשיים ללא משפט, וידה אינה משגת הסכום לקבלת חומרי החקירה.
פרקליטות המדינה קיבלה החלטת שופט המעצרים אברהם הימן לקבל כסף תמורת חומרי חקירה והסוגיה נידונה בימים אלו (26.07.2019) בבית המשפט העליון.

פרקליטות המדינה דורשת מלורי שם טוב הפקדה 20,000 שקלים תמורת חומרי ראיות

20,000 שקל הפקדה מזומן ועוד 50,000 שקל ערבות לעיון נאשמת בחומרי חקירה

יולי 2019 - 20,000 שקל הפקדה מזומן ועוד 50,000 שקל ערבות למימוש זכותה של לורי שם טוב לעיון בחומרי חקירה. כך קבע השופט אברהם הימן ב- 05.06.2019.
זכות נאשם לעיין בחומרי החקירה של הכתב אישום היא זכות יסוד אולם מתברר שאינה ישימה לאנשים מסוימים כגון כאלו בפשיטת רגל.
מדובר בכתב אישום עב כרס של 120 אישומים ואין סיכוי לשם טוב להתגונן מול כתב האישום ללא עיון בחומרי חקירה.
ניתן לראות בהחלטת השופט הימן לבקשת הפרקליטות כי אף לא ביקש התייחסות הנאשמת בטרם הוציא החלטתו.

מצורפת בקשת הפרקליטות והחלטת השופט אברהם הימן מיום 05.06.2019 , בקשה 11 בתיק 30563-09-18

 

"לא יבשה הדיו מהחלטת בית המשפט וכבר מגישה המבקשת בקשה לשינוי בתנאים"

15.05.2019 - שנתיים ושלשה חודשים מיום המעצר, טרם החל המשפט, ופרקליטות המדינה אינה מאפשרת ללורי שם טוב להתפרנס בכבוד.
הפרקטיקה של פרקליטות המדינה לפגיעה חמורה במשך שנים בפרנסתם וכבודם וחירותם ופרטיותם של נאשמים בטרם החל משפטם.
העיתונאית לורי שם טוב נעצרה ב- 27.02.2017 בחשד לעבירות "שיימינג" באתרי ג'נק אנונימיים במרשתת. לאחר שנתיים וחודשיים הוחלט ב- 02.05.2019 לשחרר את שם טוב למעצר בית, מאחר והמשפט טרם החל ויימשך כפי הנראה עוד שנים. בהיותה במעצר בית מתקשה שם טוב לשוב לשגרת חייה ולהתפרנס בכבוד.
פרקליטות המדינה ומערכת המשפט אינם מאפשרים לשם טוב לחזור לשגרת חייה ולהתפרנס בכבוד גם כשחלפו שנתיים ושלשה חודשים מיום מעצרה והמשפט טרם החל ולא נקבע את היא אשמה.
בבקשה שהגישה שם טוב להקלה בתנאי מעצר הבית כדי שתוכל לשוב לשגרת חייה ולהתפרנס בכבוד לאחר שנתיים וחודשיים במעצר, השיבה פרקליטת מחוז תל אביב בתמיהה: "לא יבשה הדיו מהחלטת בית המשפט... וכבר מגישה המבקשת בקשה לשינוי בתנאים..."


מצורפת בקשת לורי שם טוב ותגובת פרקליטות המדינה להקלה בתנאי מעצר הבית , תיק מ"ת 14280-04-17 מה- 19.05.2019.

בקשת לורי שם טוב ותגובת פרקליטות המדינה להקלה בתנאי מעצר הבית , תיק מ"ת 14280-04-17 מה- 19.05.2019

לורי שם טוב התלוננה נגד השופט הימן שמונע ממנה זכות הטיעון - הנציב נמנע להתערב

02.04.2019 - לורי שם טוב עצורה מעל שנתיים בחשד לעבירות "שיימינג" במרשתת בהליך שיפוטי מורכב ביותר (120 אישומים) ומיוצגת על ידי הסנגוריה הציבורית. יכולת ההגנה על ידי הסנגוריה מוגבלת ביותר עקב השכר הנמוך שמקצה הסנגוריה לעורכי הדין מטעמה וכן עקב יכול התמרון הנמוכה שלהם מאחר והם כפופים למדיניות "הצוות הפנימי בסנגוריה".
משום כך האינטרס של הפרקליטות הוא למנוע מלורי שם טוב להגיש בקשות לבית המשפט אלא על פי אישור בא כוחה מהסנגוריה.

הפרקליטה מירב גבע מפמת"א אינה מסתירה זו ואף בתגובתה לשופט אברהם הימן היא מציגה בפני השופט הימן כי לורי שם טוב אינה מיוצגת ולכן אין לאשר לשם טוב להגיש בקשות לבית המשפט. השופט אברהם הימן לא אישר לשם טוב להגיש בקשה לבית המשפט למרות היותה עצורה כשנתיים.
לורי שם טוב פנתה לנציבות בטענה כי מדובר בהחלטה לא חוקית ולא חוקתית למנוע מנאשם בעודו עצור כשנתיים לפנות לבית המשפט. הנציב נמנע מלהתערב בתואנה כי מדובר בהחלטה שיפוטית.

מצורפים:

 בירור נציבות תלונות הציבור על שופטים - תלונה נגד השופט אברהם הימן מספר תיק 169-19 מה- 24 במרץ 2019.

החלטת השופט אברהם הימן מיום ה- 04.02.2019 שבה הוא מונע מלורי שם טוב להגיש בקשות לבית המשפט ותגובת מירב גבע בה היא מציגה להימן שלורי שם טוב מיוצגת ולכן אסור לה להגיש בקשות לבית המשפט.

בירור נציבות תלונות הציבור על שופטים - תלונה נגד השופט אברהם הימן מספר תיק 169-19 מה- 24 במרץ 2019.

החלטת השופט אברהם הימן מיום ה- 04.02.2019 שבה הוא מונע מלורי שם טוב להגיש בקשות לבית המשפט ותגובת מירב גבע בה היא מציגה להימן שלורי שם טוב מיוצגת ולכן אסור לה להגיש בקשות לבית המשפט.

פרשת הבלוגרים: דחיית בקשת תרגום חומרי חקירה בתואנה שנדרש אישור הסנגוריה הציבורית

 28.03.2019 - המכשולים הפרוצדורליים של בית המשפט והפרקליטות לכבול ידי ההגנה בפרשת הבלוגרים.
השופט אברהם הימן והפרקליטה מירב גבע אימצו נוהל שבו ייאסר על כל אחד מהנאשמים להגיש בקשה לבית המשפט ללא אישור סנגורו מהסנגוריה הציבורית.
נוהל זה מגביל באופן משמעותי את יכולת ההגנה של הנאשמים מאחר והסנגורים כפופים לסנגוריה ולא ללקוח, הנאשם, וכך יכולת ההגנה מוגבלת הן מבחינת המדיניות המגבילה של "הצוות הפנימי" בסנגוריה והן מבחינת השכר שהסנגור מקבל מהסנגוריה.

התוצאה היא יכולת מוגבלת של ההגנה לקבל חומרי חקירה ופגיעה בזכות הטיעון בבית המשפט ופניה לערכאות.

מצורפת החלטת השופט אברהם הימן והפרקליטה מירב גבע לפיה הם דוחים בקשתה של לורי שם טוב לקבל תרגום חומרי חקירה באנגלית בתואנה ששם טוב מיוצגת ונדרש אישור סנגורה מהסנגוריה הציבורית - מ"ת 14280-04-17 מה- 28.03.2019.

החלטת השופט אברהם הימן והפרקליטה מירב גבע לפיה הם דוחים בקשתה של לורי שם טוב לקבל תרגום חומרי חקירה באנגלית בתואנה ששם טוב מיוצגת ונדרש אישור סנגורה מהסנגוריה הציבורית - מ"ת 14280-04-17 מה- 28.03.2019.

פרשת הבלוגרים: חוק יסוד "פני הדברים"

25.03.2019 - מי שיחפש ברשימת חוקי היסוד במדינת ישראל ימצא חוקי יסוד כגון חוק יסוד כבוד האדם וחירותו אותו מלמדים כל משפטן מתחיל אם כי בקושי ממומש על ידי הרשויות בגלל סעיף ההגבלה.
חוק יסוד "פני הדברים" הוא חוק יסוד שלא כתוב בשום מקום אך הוא מוסכמה ברורה במערכת המשפט, הפרקליטות, הסנגוריה הציבורית, הערכאות, ועוד מגופי מערכת המשפט.
חוק יסוד "פני הדברים" קובע כי ניתן לרמוס כל זכות יסוד של אזרח על פי הנסיבות.
במקרה שלהלן תגובת פרקליטות המדינה לבקשת נאשם לחומרי חקירה. הפרקליטות מבקשת לדחות הבקשה מאחר שהנאשם מיוצג ולכן יש לדחות הבקשה כי הגיש אותה ללא רשות שליחיו מהסנגוריה.
האם אדם במעצר צריך לבקש רשות משליחו להגיש בקשה בעניין גורלו?

הפרקליטה מירב גבע מבקשת לדחות על הסף בקשת נאשם בגלל שהוא מיוצג

פרקליטות המדינה: "לורי שם טוב מסוכנת כי היא עדיין לא ויתרה על הילדים שלה"

03.02.2019 - מחאה מול בניין הסנגוריה הציבורית בתל אביב על מעצרה הממושך כשנתיים של לורי שם טוב עקב "עבירות מקלדת" שלכאורה ביצעה.
פרקליטות המדינה מסיתה לחיסול לורי שם טוב בכל אמצעי התקשורת ועל כל במה ותחת כל עץ רענן. מלכה טייכר מילר מסבירה לכתבת כאן 11 על שיטות החיסול של פרקליטות המדינה ורשויות הרווחה: באמצעות מילים מכפישות נגד היעד לחיסול, תסקירים פקידות סעד, חוות דעת מכפישות מנותקות מהמציאות, שהשופט מאשר כהרף עין על מנת לכוון לחסל היעד.

מדוע "נסערת" הפרקליטה מירב גבע?

ינואר 2019 - הפרקליטה מירב גבע נשמעת מאוד "נסערת" מהעלבת שופטים ועובדי ציבור, ולכן הגישה כתב אישום של כ- 120 סעיפים נגד הבלוגרית לורי שם טוב, אך כשמדובר בטרור רישתי והסתה לרצח הבלוגרית לורי שם טוב על ידי טוקבקיסטים בכתבה מוזמנת של פמת"א, מירב גבע ממלאת פיה מים.
למסיתים לרצח בלוגרים המבקרים את מערכת המשפט יש חסינות מפמת"א.