‏הצגת רשומות עם תוויות הסנגוריה הציבורית. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות הסנגוריה הציבורית. הצג את כל הרשומות

יום שישי, 28 ביוני 2019

פרשת הבלוגרים - כתב אישום: 240 עמודים, 120 אישומים - נאשמת: ללא השכלה משפטית, ללא סנגור

יוני 2019 - העיתונאית לורי שם טוב היא הנאשמת מספר אחד בתיק פרשת הבלוגרים וכנגדה כתב אישום עב כרס של 240 עמודים ובו 120 אישומים שבסיסם העלבת עובד ציבור.
מערכת המשפט אינה מטפלת במישור הפלילי בעבירות מעין אלו אולם מאחר ושם טוב היא עיתונאית שלא "פירגנה" למערכת המשפט החליטו בפרקליטות המדינה "לסלק" את שם טוב מהזירה התקשורתית על ידי תפירת תיק פלילי גדול ומורכב.
הסנגוריה הציבורית לא סיפקה לשם טוב מענה ראלי לתיק כה מורכב וגם צמצמה את מרחב הפעולה של הסנגורים מטעמה. הסנגוריה ביקשה להתפטר מהתיק, ולבסוף שם טוב ויתרה על ייצוג הסנגוריה.

יום ראשון, 9 ביוני 2019

מדוע לורי שם טוב ויתרה על ייצוג הסנגוריה הציבורית?

שלמה המלך ע"ה השלום היה אומר "פֶּתִי יַאֲמִין לְכָל דָּבָר" (משלי יד, 15) והכוונה היא כי אדם פתי, מתפתה בקלות להאמין לכל דבר שאומרים לו, בלי להתבונן ולבדוק.
לורי שם טוב ללא השכלה משפטית ובפשיטת רגל וכנגדה כתב אישום עב כרס של כ- 240 עמודים ו- 120 אישומים, ויתרה לאחר כשנתיים וחודשיים מיום מעצרה על ייצוג הסנגוריה הציבורית.
בהחלטתו מיום ה- 03.06.2019 (מ"ת 14615-04-17) טען השופט בני שגיא שם טוב ויתרה על ייצוג הסנגוריה עקב חוסר אמון שורשי, וקשור להיותה של הסנגוריה הציבורית גוף הממומן על ידי מדינת ישראל. אולם על מנת להאמין בסנגוריה יש להתבונן ולבדוק קודם האם היא ממלאת את עבודתה בנאמנות ומסירות כלפי לקוחתה שם טוב.
מבדיקת התנהלות הסנגוריה כלפי לורי שם טוב עולה כי הסנגוריה לא פעלה בנאמנות ומסירות. לורי שם טוב הייתה במעצר שנתיים וחודשיים ללא משפט בחשד בעבירות "שיימינג" באתרי ג'אנק במרשתת. מעצר ממושך ללא משפט חסר תקדים המתאים למדינות אפלות. במקום לזעוק, הסנגוריה עמדה כאבן נגף לשחרורה של שם טוב מהמעצר וטענה כי "המפתחות" לשחרור בידיה של שם טוב אם תממן שני מפקחים שיפקחו עליה 24/7. מדובר בחלופת מעצר בלתי ישימה עקב מצבה הסוציו אקונומי של שם טוב כגון היותה בפשיטת רגל.
מה שחילץ את שם טוב מהמעצר הממושך הוא יוזמתה להגיש בקשות לשחרורה מהמעצר שהסנגוריה לא הייתה מוכנה להגיש.
בית המשפט למעצר סרב לקבל בקשות משם טוב לשחרורה בתואנה שהיא מיוצגת. בעוד הסנגוריה במשך כשנה לא הגישה בקשה אחת לשחרור שם טוב ממעצרה הממושך.
יתרה מכך, השכר הזעום שמקבלים הסנגורים מהסנגוריה הציבורית וכפיפותם למדיניות המגבילה של הצוות הפנימי אינה מאפשרת להם לעשות מלאכתם באופן מינימלי במשפט אדיר מימדים ומורכב כנגד שם טוב הנאשמת העיקרית.
שגיא בהחלטתו מלין שללורי שם טוב אין אמון בסנגוריה הציבורית וכל מאמציו ומאמצי בית המשפט העליון למנוע משם טוב לוותר על ייצוג הסנגוריה העלו חרס. שגיא אינו מציין התנהלות הסנגוריה כלפי שם טוב ומטיל האחריות להפסקת הייצוג על שם טוב על מנת למנוע ביטול המשפט עקב העדר ייצוג.


מצורף קטע מהחלטת השופט שגיא שבה הוא מלין שללורי שם טוב אין אמון בסנגוריה הציבורית וכל מאמציו ומאמצי בית המשפט העליון העלו חרס, מ"ת 14615-04-17 מה- 03.06.2019

קטע מהחלטת השופט שגיא שבה הוא מלין שללורי שם טוב אין אמון בסנגוריה הציבורית וכל מאמציו ומאמצי בית המשפט העליון העלו חרס, מ"ת 14615-04-17 מה- 03.06.2019
קטע מהחלטת השופט שגיא שבה הוא מלין שללורי שם טוב אין אמון בסנגוריה הציבורית וכל מאמציו ומאמצי בית המשפט העליון העלו חרס, מ"ת 14615-04-17 מה- 03.06.2019

יום שלישי, 4 ביוני 2019

ללא השכלה משפטית להכין בקשות הגנה תוך שבועיים ל- 120 אישומים

השופט בני שגיא הורה לשם טוב להכין תוך שבועיים בקשותיה למשפט העיקרי. העיתונאית לורי שם טוב נמצאת בימים אלו במעצר בית נדרשת להכין תוך שבועיים בקשותיה לתחילת המשפט העיקרי בעניינה. נגד שם טוב 120 סעיפי אישום שבסיסם העלבת עובדי ציבור. שם טוב אינה מיוצגת הואיל והסנגוריה הציבורית אינה ערוכה לנהל משפט כה מורכב בשל השכר הנמוך של הסנגורים, ובשל כפיפותם למדיניות הסנגוריה המצמצמת את יכולת ההגנה שלהם.
לשם טוב אין השכלה בתחום המשפט לרבות המשפט הפלילי ואינה מודעת לזכויותיה על פי חוק כגון קבלת רשימת חומרי החקירה, רשימתם, קבילותם, תרגומם במידת הצורך ועוד.

מצורפת הוראת השופט שגיא לשם טוב להכין בקשותיה למשפט, תיק מ"ת 14615-04-17 מה- 03.06.2019.

הוראת השופט שגיא לשם טוב להכין בקשותיה למשפט, תיק מ"ת 14615-04-17 מה- 03.06.2019
הוראת השופט שגיא לשם טוב להכין בקשותיה למשפט, תיק מ"ת 14615-04-17 מה- 03.06.2019

יום רביעי, 22 במאי 2019

השופט אברהם הימן מתנה בקשת פסילה שהגישה נגדו לורי שם טוב, באישור בא כוחה הסנגוריה הציבורית

מאי 2019 - לורי שם טוב הגישה בקשת פסילת השופט אברהם הימן עקב ביקורת נוקבת שהוטחה נגדו בבית המשפט העליון על שדחה טיפול בקשתה בחודשיים לשחרורה מהמעצר, וזה עקב חופשת שבתון בחו"ל.
בהחלטתו לבקשת הפסילה כתב השופט הימן כי הוא הוא ידון בבקשת הפסילה רק אם יתייחס לבקשה עו"ד גיל פרידמן, בא כוחה של שם טוב מהסנגוריה הציבורית. בכך למעשה מכפיף השופט הימן את לורי שם טוב למרותו של סנגורה מהסנגוריה הציבורית.

מדוע התנה השופט הימן אישור ב.כ מהסנגוריה?

סנגור מהסנגוריה הציבורית מקבל שכרו מהסנגוריה וכפוף למדיניות הצוות הפנימי של הסנגוריה. אם לשם טוב היה סנגור פרטי מן הסתם התניית אישור הסנגור הייתה עקרה הואיל ושם טוב יכולה לפטר סנגור פרטי בכל עת, או לחדול לשלם לו שכרו אם אינו פועל על פי המתווה שהיא קובעת. לא כן כאשר מדובר בסנגור מהסנגוריה הציבורית המקבל שכרו מהסנגוריה וכפוף למדיניותה. אם יפעל הסנגור הציבורי שלא על פי הנחיות הצוות הפנימי בסנגוריה הציבורית, הוא לא יקבל מהסנגוריה לקוחות ובכך יאבד מקור פרנסה.

:

בקשת פסילת השופט הימן, תיק מ"ת 14280-04-17 מה- 13.05.2019.
החלטת השופט הימן שבה הוא מתנה בקשת הפסילה באישור הסנגור מהסנגוריה הציבורית - תיק מ"ת 14280-04-17 מה- 20.05.2019.
 בקשת פסילת השופט הימן, תיק מ"ת 14280-04-17 מה- 13.05.2019.
בקשת פסילת השופט הימן, תיק מ"ת 14280-04-17 מה- 13.05.2019.

 בקשת פסילת השופט הימן, תיק מ"ת 14280-04-17 מה- 13.05.2019.
בקשת פסילת השופט הימן, תיק מ"ת 14280-04-17 מה- 13.05.2019.

 החלטת השופט הימן שבה הוא מתנה בקשת הפסילה באישור הסנגור מהסנגוריה הציבורית - תיק מ"ת 14280-04-17 מה- 20.05.2019.
החלטת השופט הימן שבה הוא מתנה בקשת הפסילה באישור הסנגור מהסנגוריה הציבורית - תיק מ"ת 14280-04-17 מה- 20.05.2019.
מצורפים

יום ראשון, 19 במאי 2019

פרשת הבלוגרים: האתגרים של שופט המשפט העיקרי בני שגיא

מאי 2019 - בני שגיא הוא שופט המשפט העיקרי בתיק ת"פ 14615-04-17 . מדובר בתיק בהיקף רחב ביותר הכולל כתב אישום של כ- 120 סעיפים על עבירות שיימינג, רובו ככולו גיבובי מילים מעליבות לכאורה שפורסמו באתרי ג'נק אנונימיים במרשתת. כתב האישום משתרע על כ- 200 עמודים. היקף חומרי החקירה שהוגשו להגנה בערבוביה כולל כ- 50,000 דפים בתוך מאות קלסרים , 500 תקליטורים של וידאו, אודיו, וקבצי טקסט, ודיסק של כ- 4 טרה . ספק אם ניתן לבנות קו הגנה למשפט בהיקף זה אולם ברור כי הסנגוריה הציבורית אינה יכולה להתמודד עם תיק בהיקף כזה בשל השכר הנמוך שמקבלים הסנגורים מהסנגוריה, ובשל כפיפותם למדיניות הצוות הפנימי המצר את טווח פעולתם נוכח העובדה שחלק מהמתלוננים הם שופטים, שוטרים ועובדות סוציאליות. פרקליטות המדינה הגישה את חומר הראיות בעיכוב של כחצי שנה בעוד הנאשמים מאחורי סורג ובריח וחזקת החפות עומדת להם.

עיכובים של שנים בתחילת המשפט

בתכנון המקורי הדיונים במשפט העיקרי היו אמורים להתחיל ביולי 2017 בקצב בזק של כשני דיונים בשבוע מ- 9 בבוקר עד שעה שבע בערב עם 10-12 עדים בכל פעם. הפרקליטות סרבה למסור שמות העדים טרם הדיון אולם בהמשך נעתרה.
מלבד דיונים אחדים שהתקיימו ביוני 2018 אפשר לומר שהמשפט טרם החל. נכון להיום המשך הדיונים נקבע לספטמבר 2019 לדיון אחד בשבוע ביום דיונים הקצר בכשעתיים. על פי התכנון הדיונים אמורים להימשך עד יוני 2020.
נאשם 3 ויתר על ייצוג הסנגוריה ונאשמת 1 לורי שם טוב ביקשה לשחרר את הסנגוריה מייצוגה.

חומר ראיות לקוי מיסודו

כל הצווים השיפוטיים שהוצאו בהליך החקירה לרבות צווי חיפוש, לקויים והוצאו כלאחר יד. החקירה נוהלה ללא פיקוח, בקרה וביקורת שיפוטית מה שהוביל את החוקרים והפרקליטות לתוצרים פסולים. החיפושים בדברי המחשב בוצעו ללא נוכחות מי מהחשודים או באי כוחם, וכל מסמכיהם האישיים ביותר של החשודים שאינם קשורים לחקירה כגון תלושי משכורת, תסקירים אישיים, צוואות, תעודות גירושין וכדומה הופצו בין הנאשמים ובאי כוחם. מדובר בריבוי פגיעה חמורה בפרטיות החשודים העולים על כתב האישום כולו.

בני שגיא מחויב להליך השיפוטי

חרף עינוי דין ופגיעה בפרטיות בלתי נסבלים שנגרמו לנאשמים וחשודים החל מיום מעצרם ה- 27.02.2017 ועד היום. נאשמת 1 הייתה עצורה כשנתיים וחודשיים מאחורי סורג ובריח עם חשיפה מינימלית לחומר הראיות העצום. וחרף ליקויי חומר הראיות שבמדינה מתוקנת היו פוסלים את המשפט עוד בשלביו המוקדמים, מחויב השופט בני שגיא להמשיך במשפט הואיל ומדובר במשפט בעל אינטרס של מערכת המשפט גם אם הוא נוגד את האינטרס הציבורי. האם השופט בני שגיא יכשיר את כל השרצים הראייתיים שהושגו באמצעות צווי חקירה פסולים, ובחיפושים לא חוקיים?

משפט פרשת הבלוגרים חושף את הפרקטיקה השיטתית של מערכת המשפט לפגיעה חמורה בכבודם, חירותם, פרטיותם, צנעתם, וקניינם של בעלי הדין מהמעמד הפשוט.

מצורף
קטע מפרוטוקול הדיון במשפט העיקרי מה- 18.06.2018 שבו מודיע סנגורה של נאשמת 1 כי לא יוכל לייצג אותה במתכונת משפט של 2 דיונים בשבוע מ-9 בבוקר עד 7 בערב ולחקור 10-12 עדים בכל פעם.

קטע מפרוטוקול הדיון במשפט העיקרי מה- 18.06.2018 שבו מודיע סנגורה של נאשמת 1 כי לא יוכל לייצג אותה במתכונת משפט של 2 דיונים בשבוע מ-9 בבוקר עד 7 בערב ולחקור 10-12 עדים בכל פעם.
קטע מפרוטוקול הדיון במשפט העיקרי מה- 18.06.2018 שבו מודיע סנגורה של נאשמת 1 כי לא יוכל לייצג אותה במתכונת משפט של 2 דיונים בשבוע מ-9 בבוקר עד 7 בערב ולחקור 10-12 עדים בכל פעם.

קטע מפרוטוקול הדיון במשפט העיקרי מה- 18.06.2018 שבו מודיע סנגורה של נאשמת 1 כי לא יוכל לייצג אותה במתכונת משפט של 2 דיונים בשבוע מ-9 בבוקר עד 7 בערב ולחקור 10-12 עדים בכל פעם.

יום חמישי, 16 במאי 2019

הנאשמת לא מוכנה לקבל את מרותו של בא כוחה

מאי 2019 - "היא לא מוכנה לקבל את מרותו של בא כוחה" ציינה הפרקליטה לשופט בדיון בבית המשפט העליון בעניין מעצרה של העיתונאית לורי שם טוב העצורה מזה שנתיים וחודשיים על עבירות "מקלדת". השופט גרוסקופף השיב: "היא לא אמורה לקבל את מרותו".
המשמעות של המילים שיצאו מפיה של הפרקליטה היא: "היא לא מוכנה לקבל את הסמכות העליונה או הסמכות המוחלטת של הנציג שלה או השליח שלה".

מילים אלו שיצאו מפיה של הפרקליטה מתארות בפשטות ובדיוק את היחסי לקוח וסנגור מהסנגוריה הציבורית. הסנגור הציבורי הוא למעשה האדון והנאשם או הלקוח אמור לציית לו. זוהי תפיסה רווחת בסנגוריה הציבורית ובפרקליטות.
מסתבר שהסנגור מהסנגוריה הוא "אדון" שעלול להיות לעתים לא כל כך נחמד ל"לקוח" שלו, בשכר טרחה נמוך מאוד שהוא מקבל מהסנגוריה, ומרחב פעולה מצומצם מאוד שהצוות הפנימי בסנגוריה מכתיב לו. אם הנאשם אינו מציית לסנגורו מהסנגוריה, אזי השופט יכול להטיל סנקציה של מעצר ממושך על ידי דחיית בקשות שחרור הנאשם ממעצרו בתואנה שהוא מיוצג, ורק סנגור רשאי להגיש. וכך למעשה כובלים בית המשפט ביחד הפרקליטות והסנגוריה את הנאשם לציית להם.
פרקטיקה זו מלבד היותה פוגעת באופן חמור בכבוד האדם וחירותו, יוצרת עיוות בבתי המשפט למעצרים ממושכים ולעסקאות טיעון (הודאה באשמה) בכפייה, ואינה עומדת בקנה אחד עם כללי האתיקה שכל עורך דין מחויב לעמוד בהם כלפי לקוחו.


מצורף: קטע מפרוטוקול דיון ערר שהגישה לורי שם טוב לבית המשפט העליון בפני כב' השופט גרוסקופף בש"פ 2847-19 מה- 01.05.2019.


יום ראשון, 12 במאי 2019

דו"ח הסנגוריה הציבורית: תנאי כליאה ומעצר קשים בבתי הסוהר

החזקת כלואים בתנאי הפרדה ובידוד קשים, צפיפות, שימוש לא מידתי בכבילה של אסירים ועצורים וליקויים נוספים בדו"ח הסנגוריה הציבורית. , ערוץ 7 , 12.05.2019

לצפייה / הורדה דו"ח הסנגוריה הציבורית על תנאי מאסר ומעצר 2017-2018 - הקלק כאן

משרד המשפטים מציג הבוקר (ראשון) את דו"ח הסניגוריה הציבורית על תנאי המעצר והמאסר במתקני הכליאה בישראל לשנים 2018-2017

מהדו"ח עולה תמונה עגמה בחלק מבתי הסוהר: החזקת כלואים בתנאי הפרדה ובידוד קשים; צפיפות בלתי נסבלת; שימוש לא מידתי בכבילה של אסירים ועצורים; תנאים קשים ברכבי ההובלה; תנאים תברואתיים ירודים, מצב היגייני גרוע ובעיית מזיקים; תנאי אוורור בלתי נאותים ותחושת מחנק; מחסור בציוד בסיסי לאסירים; ליקויים בקשר לאיכות המזון וכמותו; ליקויים במתן טיפול רפואי הולם ועוד.

הדו"ח בדבר תנאי המעצר והמאסר במתקני הכליאה בישראל מהווה סיכום דו-שנתי של הליקויים המרכזיים שנמצאו בביקורים הרשמיים שערכו אנשי הסניגוריה הציבורית במהלך השנים 2018-2017 ב-29 מתקני כליאה המצויים באחריות שירות בתי הסוהר וב-13 מתקני מעצר המצויים בבתי המשפט.

הדו"ח, שנשלח לנשיאת בית המשפט העליון, לשרת המשפטים, לשר לביטחון פנים, ליועץ המשפטי לממשלה, למ"מ נציב בתי הסוהר ולגורמים נוספים, מחולק על פי נושאים, כאשר תחת כל נושא מפורטים הליקויים הנוגעים למתקני הכליאה ומתקני המעצר הספציפיים, כפי שפורטו בדוחות פרטניים שנכתבו ונשלחו לגורמים הרלוונטיים אחרי כל ביקור.

מהדו"ח עולה כי על אף מאמצי שירות בתי הסוהר לשפר את תנאי הכליאה ולתקן את הליקויים עליהם הצביעו דו"חות קודמים, עדיין מתרחשות בישראל הפרות קשות של זכויות הכלואים.

הדוח מעלה תמונה קשה של מדיניות הענישה כלפי קטינים בכלא אופק הבאה לידי ביטוי בשימוש נרחב בהחזקת קטינים בתנאי בידוד והפרדה. בביקור הרשמי שבוצע בכלא אופק נמצא כי לאורך תקופה של כ- 8 חודשים תועדו 30 כניסות של קטינים להפרדה, כאשר במרבית המקרים הקטינים הוחזקו בהפרדה למשך התקופה המירבית המותרת בחוק. במקביל, העלה הביקור כי בכל אחד משלושת החודשים שקדמו לביקור תועדו בין 20 ל-30 מקרים של החזקת קטינים בתנאי בידוד. ממצאים אלה מעידים על שימוש תדיר ומדאיג באמצעי ההפרדה והבידוד, בפרט כשהמדובר באוכלוסייה פגיעה ורגישה של כלואים קטינים.

מנסחי הדו"ח מציינים כי "ממצאים אלה מדוחות הביקור עולים בקנה אחד עם ניסיונה של הסניגוריה הציבורית לפיו רוב גדול של הקטינים הכלואים נענשים בעונש של בידוד, וכמחציתם נענשים בעונש קשה זה מספר פעמים לאורך תקופת מאסרם. על רקע מידע זה, ובשל ההשלכות הקשות ביותר של בידוד קטינים על התפתחותם ושלומם הנפשי, פנה בחודש מאי 2018 הסניגור הציבורי הארצי, ד"ר יואב ספיר, לנציבת בתי הסוהר ולמשנה ליועץ המשפט לממשלה לעניינים פליליים וביקשם לפעול באופן מיידי לצמצום השימוש בעונש הבידוד, עד לביטולו כליל, כפי שנעשה במדינות רבות בעולם, ובהתאם לאמות מידה בינלאומיות".

ממצא מדאיג במיוחד עולה ביחס לאוכלוסיית הכלואים הסובלים מלקויות נפשיות, אשר מוחזקים במקרים רבים בתנאי הפרדה והשגחה שאינם נותנים מענה לצרכיהם – ואף עשויים להחמיר את מצבם; כשלעיתים נעשה כלפיהם שימוש באמצעי ריסון באופן לא מידתי ובניגוד לעמדת הגורמים המקצועיים בתחום. כך למשל בביקור באגף "השגחה וענישה" (אגף 9) בבית המעצר הדרים המיועד לכלואים הזקוקים להשגחה מיוחדת על רקע נטיות אובדניות ומצב נפשי מעורער נמצא כי התנאים באגף קשים ביותר ולהערכת המבקרים האגף אינו ראוי למגורי אדם, והתנאים בו עשויים להחמיר את מצבם הנפשי של השוהים במקום. על כן חזרו מבקרים על ההמלצה להימנע לחלוטין מהחזקת כלואים במקום, ולהעביר את האסירים טעוני ההשגחה לבתי חולים פסיכיאטרים או למתקן מב"ן.

מדו"ח הסניגוריה עולים גם ליקויים קשים באשר לתנאי ההחזקה של עצורים ואסורים בחלק ממתקני המעצר שבבתי המשפט ברחבי הארץ, ובכללם: צפיפות בלתי נסבלת בתאים; תנאי תברואה ואוורור ירודים ביותר; ליקויים רבים במצבם של השירותים; והעדר תנאים הולמים לקיום מפגשי עו"ד-לקוח באווירה בטוחה, תוך פגיעה בזכות ההיוועצות. גם באשר לליווי הכלואים לבתי המשפט על ידי שב"ס נמצאו ליקויים רבים המביאים לפגיעה חמורה בזכויותיהם, וביניהם: טלטולם בדרכים במשך שעות רבות; צפיפות קשה ברכבי ההובלה; הארכת שהייתם במתקני המעצר מעבר לנדרש; ובמקרים רבים הובלתם של הכלואים כשהם אזוקים לעיני הציבור הרחב, תוך פגיעה חמורה בכבודם.

עוד עולה מהדדו"ח כי אנשי הסניגוריה הציבורית נתקלו גם בליקויים בתשתית השיקומית בשב"ס, כאשר חרף מאמצים להרחבת מערך הטיפול והשיקום שנעשים בחלק ממתקני שב"ס, רבים מן הכלואים אינם זוכים למענה שיקומי הולם. בין היתר, נמצאו ליקויים הנוגעים לטיב ואיכות הטיפול הסוציאלי, לצד מחסור בכוח אדם במסגרות הטיפול והשיקום; היעדר תכניות חינוך, טיפול ושיקום לאסירים שאינם דוברי עברית; ליקויים במסגרות החינוך והפנאי; ואף מדיניות של אי-מתן שירותי שיקום, חינוך וטיפול סוציאלי לכלואים ביטחוניים. לצד פגיעה בזכויותיהם של האסירים, ממצאים אלו אינם עולים בקנה אחד עם האינטרס הציבורי ועם מטרות הכליאה הכוללים גם הזדמנות לשיקום, צמצום מועדות לחזרה עתידית על עבירות ושילוב נורמטיבי בקהילה לאחר ריצוי העונש.

בדו"ח גם התייחסות גם לתיקונים ששירות בתי הסוהר ביצע בעקבות דוחות הביקורים הרשמיים שהוציאה הסניגוריה הציבורית, ואשר הביאו לשיפור בתנאי מחייתם של הכלואים. בסוף הדוח מצורפת טבלה ובה כל הליקויים שתוקנו בעקבות הביקורים הרשמיים. אלה כוללים בין היתר התקנת מכשירי ספורט בחצרות; התקנת מזגנים בחדרי הכושר; התקנת שולחנות, כסאות וספסלי ישיבה במועדונים ובתאי המתנה; שיפוץ חדרי הביקורים; אספקת כמות מספקת של מגשי אוכל וסכו"ם; ביצוע טיפולי הדברה וטיפול מתאים בבעיות מזיקים שונות; התקנת וילונות ומחיצות לשם שמירה על הפרדה נאותה במקלחות ובשירותים; רישום ותיעוד מקרים של כבילת אסיר והנחיות באשר לדרכי כבילה מותרות; ושיפור מערכות האוורור.

הסניגור הציבורי הארצי, ד"ר יואב ספיר, אומר: "סיכום ממצאי הביקורים בעשרות מתקני הכליאה משקף מציאות קשה שלא ניתן להתעלם ממנה ביחס לתנאי הכליאה בהם מוחזקים עצורים ואסירים בישראל. אלפי כלואים מוחזקים בתנאי מחיה בלתי ראויים, במתקנים מיושנים שחלקם אינם מתאימים למגורי אדם ובתנאי תברואה ירודים".

לדבריו "רבים מהכלואים, ובמיוחד קטינים, חשופים למדיניות מחמירה של ענישה פוגענית בדרך של בידוד והפרדה, ואסירים רבים אינם זוכים להשתלב בהליכי הטיפול והשיקום החיוניים לצורך שיקומם ושילובם מחדש בחברה לאחר מאסרם. מציאות זו פוגעת בגופם ובכבודם של האסירים, אך לא פחות מכך פוגעת גם באינטרס הציבורי המשותף לכלל החברה, שכן תנאי כליאה הולמים והליכי שיקום נרחבים הם בעלי תרומה מכרעת להפחתת עבריינות חוזרת. דוחות הביקורת של הסניגוריה הציבורית הביאו לשיפורים רבים בתנאי הכליאה בישראל לאורך השנים, כפי שעולה גם מעשרות הדוגמאות המובאות בדוח זה למקרים בהם ממצאי הביקורים הרשמיים של אנשי הסניגוריה הציבורית הביאו לתיקון מהיר של ליקויים רבים. יש לקוות כי הממצאים המפורטים בדוח יטופלו ברוח זו, ותינתן תשומת הלב הראויה לכל הסוגיות הדורשות תיקון".

 אגפים מלוכלכים ותנאי בידוד קשים: דוח הסניגוריה הציבורית חושף ליקויים חמורים במתקני הכליאה


החזקת כלואים בתנאי הפרדה ובידוד קשים, צפיפות, שימוש לא מידתי בכבילה של אסירים ועצורים וליקויים נוספים בדו"ח הסנגוריה הציבורית. , ערוץ 7 , 12.05.2019

יום שישי, 10 במאי 2019

הנציב לא התערב באי מתן זכות טיעון ללורי שם טוב העצורה מעל שנתיים בשל היותה מיוצגת על ידי הסנגוריה

בתלונה שהוגשה ב- 11.04.2019 נגד השופט אברהם הימן טענה לורי שם טוב כי השופט הימן אינו מאפשר לה לטעון לשחרורה ממעצרה הממושך מזה מעל שנתיים, בעוד הסנגוריה המייצגת אותה לא הגישה בקשה לשחרורה כ- 8 חודשים.
שם טוב טענה כי השופט הימן לא נימק בהחלטתו מדוע אינו מאפשר לה לטעון בנסיבות אלו.
עוד טענה שם טוב כי זכות הגשת בקשה לבית משפט הנה זכות יסוד ובעיקר לעצירה מזה כשנתיים המיוצגת על ידי סנגור מהסנגוריה בעל יכולות מצומצמות ביותר בשל השכר הנמוך שהסנגוריה משלמת לסנגורים, ובשל כפיפותו למדיניות "הצוות הפנימי" בסנגוריה.
נציב תלונות הציבור על שופטים דחה התלונה בתואנה שזוהי החלטה שיפוטית שהוא מנוע להתערב.

מצורפים:
- החלטת השופט אברהם הימן (מרבות) שבה הוא דוחה בקשתה לשחרור ממעצר ממושך בתואנה שרק בא כוחה מהסנגוריה רשאי להגיש בקשות. מ"ת 14280-04-17 מה- 09.04.2019.
- בירור התלונה על ידי נציב תלונות הציבור על שופטים. תלונה מספר 271-19 . בירור מה- 05.05.2019.

החלטת השופט אברהם הימן (מרבות) שבה הוא דוחה בקשתה לשחרור ממעצר ממושך בתואנה שרק בא כוחה מהסנגוריה רשאי להגיש בקשות. מ"ת 14280-04-17 מה- 09.04.2019
החלטת השופט אברהם הימן (מרבות) שבה הוא דוחה בקשתה לשחרור ממעצר ממושך בתואנה שרק בא כוחה מהסנגוריה רשאי להגיש בקשות. מ"ת 14280-04-17 מה- 09.04.2019

החלטת השופט אברהם הימן (מרבות) שבה הוא דוחה בקשתה לשחרור ממעצר ממושך בתואנה שרק בא כוחה מהסנגוריה רשאי להגיש בקשות. מ"ת 14280-04-17 מה- 09.04.2019

בירור התלונה על ידי נציב תלונות הציבור על שופטים. תלונה מספר 271-19 . בירור מה- 05.05.2019
בירור התלונה על ידי נציב תלונות הציבור על שופטים. תלונה מספר 271-19 . בירור מה- 05.05.2019

יום חמישי, 25 באפריל 2019

לורי תמתין עוד 45 יום במעצר הממושך עד ששופט המעצרים אברהם הימן יחזור מהחופש

25.04.2019 - העיתונאית לור שם טוב עצורה שנתיים וחודשיים על חשד לעבירות "שיימינג" באתרי ג'נק במרשתת ומשפטה טרם החל.
השופט אברהם הימן יוצא לחופשת שבתון ולכן לא יוכל לדון בבקשתה להשתחרר מהמעצר לפחות עוד 45 יום עד ה- 30.05.2019.
הסנגוריה הציבורית חדלה לפני חצי שנה להגיש בקשות לשחרורה מהמעצר ושופט המעצרים אברהם הימן מוכן לקבל בקשות רק באישור הסנגוריה.

יום שישי, 19 באפריל 2019

"לורי שם טוב בחרה שלא להשתחרר ממעצר" - ה"בלוף" של הסנגוריה הציבורית

אפריל 2019 - אחד הבלופים שמנסה להפיץ הסנגוריה הציבורית הוא ש"לורי בחרה שלא להשתחרר ממעצרה בתנאים שנקבעו", או ש"יש החלטה לשחרר את לורי", או ש"המפתח לתא המעצר בידיה של לורי".
מי שמכיר את התנאים בבית הכלא יודע שאף אדם אינו רוצה להיות במקום זה משום הפגיעה הקשה בחופש, בחירות, בכבוד, בפרטיות, בצנעת הפרט, בקניין או בכל דבר אחר.
יש אמנם החלטה שלורי יכולה להשתחרר אך בתנאים הדורשים מפקחים שיקדישו כל זמנם, והערובה הכספית, שלורי אינה יכולה לעמוד בהם בעקבות מצבה הסוציואקונומי. אילו יכלה ברור שהיתה יוצאת.

לפיכך הטענה כי לורי יכולה לצאת מהכלא או שיש החלטה לשחררה, היא טענה בעלמא. כן לדוגמא השופטת ברון קבעה ב- 24.07.2018 (בש"פ 5005/18) כי לורי יכולה להשתחרר בתנאי שיפקחו עליה שני מפקחים בדירת בן זוגה ששטחה כ- 40 מ"ר. בן זוגה לא הורשה לפקח עליה. יוצא שבדירת 40 מ"ר היו צריכים להתגורר 4 אנשים כאשר 3 חייבים להיות שם 24/7 בשטח 40 מ"ר. אלו תנאי מעצר לא ישימים נוכח מצבה הסוציואקומי של שם טוב. התנאים גם לא ישימים עבור המפקחים שהיו צריכים להקדיש את כל זמנם לפקח על לורי.

שופט העליון מינץ כתב בהחלטתו מה- 04.03.2019 כי " חזקה היא שנאשמת החפצה בחירותה הייתה עומדת בתנאי הגמשת תנאי מעצרה לוּ היה עולה בידה לעשות כן". (בש"פ 1394 מה- 04.08.2019 , מצורף).

תמוה שטענה בעלמא זו שלורי בחרה שלא להשתחרר מהכלא באה לראשונה מכיוונה של הסנגוריה הציבורית (הודעת הסנגוריה מיום ה- 28.08.2018, מצורפת), ועוד מהבכיר בסנגוריה ד"ר עו"ד אלקנה לייסט סנגור מחוז תל אביב. טענה זו מעלה ספקות לשיקוליה של הסנגוריה. האם הסנגוריה הציבורית פועלת בכנות בנאמנות ובמסירות לשחרורה של לורי שם טוב מהמעצר? או האם הסנגוריה הציבורית נאמנה ללקוחותיה בכלל.

מצורפים:
הודעתו של אלקנה לייסט מיום ה- 28.08.2018 כי לורי בחרה שלא להשתחרר ממעצרה.
קטע מהחלט שופט העליון מינץ הסבור שאם לורי היתה יכולה להשתחרר הייתה עומדת בתנאי חלופת המעצר. (בש"פ 1394 מה- 04.08.2019).

 הודעתו של אלקנה לייסט מיום ה- 28.08.2018 כי לורי בחרה שלא להשתחרר ממעצרה.
הודעתו של אלקנה לייסט מיום ה- 28.08.2018 כי לורי בחרה שלא להשתחרר ממעצרה.

קטע מהחלט שופט העליון מינץ הסבור שאם לורי היתה יכולה להשתחרר הייתה עומדת בתנאי חלופת המעצר. (בש"פ 1394 מה- 04.08.2019).
קטע מהחלט שופט העליון מינץ הסבור שאם לורי היתה יכולה להשתחרר הייתה עומדת בתנאי חלופת המעצר. (בש"פ 1394 מה- 04.08.2019).

יום שלישי, 16 באפריל 2019

השופט אברהם הימן דחה בקשת שחרור נוספת מהמעצר הממושך של לורי משום שהוגשה ללא ייצוג

15.04.2019 - לורי שם טוב העצורה מזה כשנתיים וחודשיים מיום ה- 27.02.2019 הגישה לשופט המעצרים אברהם הימן בקשת שחרור ממעצר מסיבות קשות המעוררות תהיות על התנהלות מערכת המשפט.
במסמך הבקשה שהגישה שם טוב ניתן ללמוד על הפרקטיקה הדורסנית של מערכת בהליך הפלילי: פגיעה חמורה בכבוד האדם, פרטיותו, צנעתו ועוד.
השופט הימן דחה הבקשה משום שלא הוגשה על ידי בא כוחה מהסנגוריה. וסיכם החלטתו: "ככל שהבקשה מוגשת שלא באמצעות בא כוחה, הרי לא תטופל".

להלן קטע מהבקשה של לורי שם טוב:
"
תסקירי המבחן שהוגשו עד היום לבית המשפט הנכבד לא כללו חלופות מעצר ישימות בהתאם לנסיבותיה האישיות של המבקשת. מאידך, תסקירי המבחן כללו הנחות שגויות כי המבקשת הנה אובססיבית, אגרסיבית וכו'. מדובר בהנחות שנקבעו לא על ידי בעל מקצוע מוסמך. יתרה מכך מצבה של המבקשת תקין.

בכתב האישום אין אישומים פגיעה בגוף, בנפש או עבירה המצדיקה מעצר כה ממושך. למעשה על פי חוק המעצרים המבקשת אינה אמורה להיות עצורה אפילו יום אחד. בנוסף מדובר במסוכנות של פרסום במרשתת שניתן יהיה לנטר ולעצור את המבקשת במידי במידה וחלילה יפורסם פרסום מפר על ידה.

בהחלטות שיפוטיות ובקשות מהותיות על מעצרה של המבקשת הומשלה המבקשת לאשת זנונים, נכריה, אפיקורסית, פתיינית ורוצחת אנשים באמצעות מילים. בכתב האישום אין, זנות, אפיקורסיות, פגיעה בגוף או בנפש, או פתיינות. ההנחות אודות המבקשת בעניין זה שגויות.

מעיון בחומר הראיות עולה כי האתרים המפרים בהם הופיעו הפרסומים הבוטים, הם אתרים אנונימיים, אתרי ג'נק, שאף אחד לא מאמין למה שכתוב בהם. ומכאן המשקל הנמוך ביותר של הפרסומים באתרים אלה.

ידוע גם על פרסומים ופגיעה בפרטיות קשים בהרבה מאלו המדוברים בכתב האישום שנעשו כלפי המבקשת, או אזרחים אחרים, ורשויות האכיפה לא ראו צורך לפתוח בחקירה על פי ההנחיות והנהלים. דוגמא אחת מרבות לכך הוא פרסום בחומר הראיות גלוי לעיני נאשמים ובאי כוחם, מסמכי גירושים של המבקשת, תסקיר סעד, חוות דעת רפואיות ומסוגלות הורית ועוד. מדובר בפגיעה בפרטיות ברף הגבוה ביותר, לאור העובדה שמדובר במסמכים אישיים ביותר שנגלו לעיני אנשים המכירים את המבקשת. פגיעה בפרטיות זו נעשתה מאות פעמים לכל החשודים בפרשה. רשויות האכיפה לא ראו צורך לפתוח בהליך פללי או משמעתי בעניין זה. יש עוד דוגמאות רבות לפגיעה בכבודה, וצנעתה, ופרטיותה וחירותה של המבקשת (ואזרחים נוספים מן השורה) שרשויות האכיפה לא ראו צורך לפתוח בהליך פלילי או אפילו משמעתי על פי הכללים והנהלים.

לאור האמור לעיל מסוכנות של המבקשת פחותה בהרבה ממה שנכתב בהחלטות שיפוטיות שונות. המבקשת אינה זונה פתיינית, ואינה נכריה אפיקורסית, ואף אדם לא נפגע פיסית או נפשית מהפרסומים המיוחסים לה מאתרי הג'נק האנונימיים שהוצגו בחומר הראיות. בשולי הדברים יצוין כי המבקשת בפועל כופרת בראיות לכאורה, ורבות דובר על כך. עוד יצוין כי על פי דוקטרינת פרי העץ המורעל אין זכות קיום לחומר הראיות במשפט זה, שכן כל הצווים במהלך החקירה לקויים, לא מנומקים, והוצאו כלאחר יד, וכן נוכח העוול הקשה שנעשה למבקשת בפרסום מסמכי הגירושין שלה, תסקירים ועוד. חשוב להבהיר כי נוכח מורכבות משפט זה חיוני ביותר עבודת הפרקליטות שתהה על פי הנוהל והחוק מה שלא נעשה.

משכך, המשך מעצרה של המבקשת יוביל להליך שיפוטי פגום ויגרום עוול למבקשת שחזקת החפות עומדת לה. אשר על כן, מתבקש בית המשפט הנכבד לשחרר את המבקשת לאלתר ממעצרה.
".
סוף ציטוט.

מצורפת בקשת השחרור של לורי שם טוב והחלטת השופט אברהם הימן, מ"ת 14280-04-17 מיום ה- 15.04.2019.

בקשת השחרור של לורי שם טוב והחלטת השופט אברהם הימן, מ"ת 14280-04-17 מיום ה- 15.04.2019
בקשת השחרור של לורי שם טוב והחלטת השופט אברהם הימן, מ"ת 14280-04-17 מיום ה- 15.04.2019

בקשת השחרור של לורי שם טוב והחלטת השופט אברהם הימן, מ"ת 14280-04-17 מיום ה- 15.04.2019

בקשת השחרור של לורי שם טוב והחלטת השופט אברהם הימן, מ"ת 14280-04-17 מיום ה- 15.04.2019



יום שבת, 13 באפריל 2019

מדוע השופט אברהם הימן מונע מלורי שם טוב להגיש בקשות אלא באישור הסנגוריה הציבורית?

12.04.2019 - לורי שם טוב עצורה מזה כשנתיים על עבירות "שיימינג" במרשתת ומשפטה טרם החל. למרות מעצרה הממושך בית המשפט מונע משם טוב להגיש בקשות לשחרורה אלא באישור בא כוחה מהסנגוריה הציבורית.
מדוע מונע בית המשפט מלורי שם טוב העצורה מעל שנתיים לטעון לשחרורה מהמעצר על עבירות שאין בהן אלימות או ביטחון המדינה, אלא באישור הסנגוריה הציבורית?
מתברר שהסנגור מהסנגוריה מוגבל מאוד ביכולת ההגנה שלו מאחר והוא מקבל שכר נמוך ביותר וכן בגלל שהצוות הפנימי בסנגוריה מגביל מאוד את מתווה ההגנה שבו הוא יכול לפעול.

יום חמישי, 11 באפריל 2019

פרשת הבלוגרים: תלונה נגד השופט אברהם הימן - אי הנמקה, עינוי דין

11.04.2019 - בתלונה שהוגשה היום על השופט הימן נכתב כי בהחלטתו מיום ה- 09.04.2019 (מצורפת) בעניין בקשה שהגישה לשחרורה הגב' שם טוב העצורה מזה מעל שנתיים על עבירות "שיימינג", כתב השופט הימן: "כפי שהודע למבקשת מספר רב של פעמים עליה להגיש בקשותיה באמצעות בא כוחה". ולא נימק מדוע לא תוכל הגב' שם טוב להגיש בקשות בעצמה.
בתלונה צוין כי זכות הגשת בקשה לבית משפט הנה זכות יסוד ובעיקר לעצירה מזה כשנתיים המיוצגת על ידי סנגור מהסנגוריה בעל יכולות מצומצמות ביותר בשל השכר הנמוך שהסנגוריה משלמת לסנגורים, ובשל כפיפותו למדיניות "הצוות הפנימי" בסנגוריה.

עוד נכתב בתלונה כי עיכוב ההליך לשחרור הגב' שם טוב ממעצרה הממושך, ללא הנמקה גורם לשם טוב העצורה מעל שנתיים לעינוי דין ומעמיד אותה למצב סיכון לסחיטת עיסקת טיעון על ידי פרקליטות המדינה שאינה בוחלת באמצעים אלו (מעצר ממושך כאמצעי סחיטה).

מצורפות החלטות השופט הימן עליה נסובה התלונה .
התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על שופטים ולידיעת שרת המשפטים.


החלטת השופט אברהם הימן - בקשה 291 - תיק מ"ת 14280-04-17 - בקשת שחרור לורי שם טוב
החלטת השופט אברהם הימן - בקשה 291 - תיק מ"ת 14280-04-17 - בקשת שחרור לורי שם טוב

החלטת השופט אברהם הימן - בקשה 292 - תיק מ"ת 14280-04-17 - בקשת שחרור לורי שם טוב
החלטת השופט אברהם הימן - בקשה 292 - תיק מ"ת 14280-04-17 - בקשת שחרור לורי שם טוב


יום רביעי, 10 באפריל 2019

השופט אברהם הימן דחה בקשת שם טוב לשחררה ממעצרה הממושך בתואנה שהיא מיוצגת

לורי שם טוב הגישה שלשום (08.04.2019) בקשת שחרור ממעצרה הממושך מעל שנתיים וחודש על עבירות "שיימינג". שם טוב העירה תשומת ליבו של השופט הימן כי הגישה בקשה לשחרר את עו"ד גיל פרידמן מהסנגוריה הציבורית מלייצג אותה וגם צרפה הבקשה שהוגשה לשופט שגיא לשחררו מייצוגה.
השופט הימן דחה הבקשה בתואנה פרוצדורלית שהבקשה לא הוגשה על ידי בא כוחה של שם טוב עו"ד גיל פרידמן (ששם טוב ביקשה לשחררו מייצוגה).
זכות הטיעון בבית משפט היא זכות יסוד של כל אדם במיוחד כאשר הוא מאחורי סורג ובריח. השופט הימן אינו מאפשר לשם טוב לפנות לבית המשפט אלא באמצעות בא כוחה ובכך הופך את שם טוב כ"שבויה" בידי הסנגוריה הציבורית.

מצורפת בקשת השחרור שהגישה לורי שם טוב והחלטת השופט הימן - תיק מ"ת 14280-04-17 החלטה מיום ה- 09.04.2019 , בקשה מספר 291


בקשת השחרור שהגישה לורי שם טוב והחלטת השופט הימן - תיק מ"ת 14280-04-17 החלטה מיום ה- 09.04.2019 , בקשה מספר 291
בקשת השחרור שהגישה לורי שם טוב והחלטת השופט הימן - תיק מ"ת 14280-04-17 החלטה מיום ה- 09.04.2019 , בקשה מספר 291

בקשת השחרור שהגישה לורי שם טוב והחלטת השופט הימן - תיק מ"ת 14280-04-17 החלטה מיום ה- 09.04.2019 , בקשה מספר 291

יום חמישי, 28 במרץ 2019

פרשת הבלוגרים: דחיית בקשת תרגום חומרי חקירה בתואנה שנדרש אישור הסנגוריה הציבורית

 28.03.2019 - המכשולים הפרוצדורליים של בית המשפט והפרקליטות לכבול ידי ההגנה בפרשת הבלוגרים.
השופט אברהם הימן והפרקליטה מירב גבע אימצו נוהל שבו ייאסר על כל אחד מהנאשמים להגיש בקשה לבית המשפט ללא אישור סנגורו מהסנגוריה הציבורית.
נוהל זה מגביל באופן משמעותי את יכולת ההגנה של הנאשמים מאחר והסנגורים כפופים לסנגוריה ולא ללקוח, הנאשם, וכך יכולת ההגנה מוגבלת הן מבחינת המדיניות המגבילה של "הצוות הפנימי" בסנגוריה והן מבחינת השכר שהסנגור מקבל מהסנגוריה.
התוצאה היא יכולת מוגבלת של ההגנה לקבל חומרי חקירה ופגיעה בזכות הטיעון בבית המשפט ופניה לערכאות.

מצורפת החלטת השופט אברהם הימן והפרקליטה מירב גבע לפיה הם דוחים בקשתה של לורי שם טוב לקבל תרגום חומרי חקירה באנגלית בתואנה ששם טוב מיוצגת ונדרש אישור סנגורה מהסנגוריה הציבורית - מ"ת 14280-04-17 מה- 28.03.2019.

החלטת השופט אברהם הימן והפרקליטה מירב גבע לפיה הם דוחים בקשתה של לורי שם טוב לקבל תרגום חומרי חקירה באנגלית בתואנה ששם טוב מיוצגת ונדרש אישור סנגורה מהסנגוריה הציבורית - מ"ת 14280-04-17 מה- 28.03.2019.
החלטת השופט אברהם הימן והפרקליטה מירב גבע לפיה הם דוחים בקשתה של לורי שם טוב לקבל תרגום חומרי חקירה באנגלית בתואנה ששם טוב מיוצגת ונדרש אישור סנגורה מהסנגוריה הציבורית - מ"ת 14280-04-17 מה- 28.03.2019.

יום שישי, 22 במרץ 2019

מעצר לורי שם טוב - פרקטיקה של התעללות באזרח

22.03.2019 - העיתונאית לורי שם טוב שם טוב עצורה כשנתיים וחודש על חשד לעבירות :שיימינג" במרשתת על שופטים ועובדים סוציאליים. ללורי אין ייצוג משפטי מעל חצי שנה ומשפטה טרם החל.
הסנגוריה הציבורית מהתלת בלורי שם טוב ואינה מציגה ייצוג ראלי על פי חוק. השכר שמציעה הסנגוריה הציבורית אינו ראלי ביחס לתיק הפלילי המורכב נגד שם טוב הכולל 120 אישומים, ומציעה לסנגורים כ- 800 שקל לדיון של כ- 10 שעות עם כ- 10-15 עדים. שכר זעום שאף עורך דין אינו יכול להתקיים ממנו. בנוסף לסנגוריה "צוות פנימי המגביל ומצמצם את אופן הייצוג של הסנגור ולא מותיר שום אסטרטגיה מלבד הודאה באישומים.
בתי המשפט מצטרפים גם הם למלאכת ההיתול של הסנגוריה ואינם מאפשרים ללורי להגיש בקשות לבית המשפט ללא אישור הסנגוריה. הפרקליטות מתערבת גם היא בייצוגה של שם טוב ומתנגדת לכל אפשרות ייצוג ששכרה מעל השכר הלא ריאלי של הסנגוריה בתואנה כי זה עלול ליצור תקדים שכל נאשם יבקש ייצוג ריאלי החורג מתעריפי הסנגוריה.

יום שני, 18 במרץ 2019

מעצרה הממושך של הבלוגרית לורי שם טוב

17.03.2019 - ערוץ WeAct בתכנית "למען עתיד ילדינו" יעקב בן יששכר מראיין את משה שלם על מעצרה הממושך מעל שנתיים של הבלוגרית, עיתונאית לורי שם טוב בחשד לעבירות "שיימינג" במרשתת על עובדי ציבור. שם טוב עצורה מעל שנתיים ללא ייצוג משפטי , ומשפטה טרם החל. לורי שם טוב הייתה אישה נורמטיבית אם לשני ילדים טרם החלו רשויות הרווחה "לטפל" בה משום שפקידת הסעד מלשכת הרווחה גבעתיים סברה שיש לבחון את האמהות שלה וילדיה עלולים להיות "בסיכון".
ילדיה הוצאו מחזקתה בעורמה עת שהייתה בדיון בוועדת החלטה שלחה פקידת הסעד בצו חירום לקחת ילדיה מבית הספר ומהגן למקום חסוי. שם טוב וילידה אינם בקשר מעל עשור על פי הוראת בית המשפט ופקידת הסעד.
שם טוב החלה לעסוק הפעילות עיתונאית על מדיניות משרד הרווחה. ב- 27.02.2019 נעצרה שם טוב עם בלוגרים נוספים על מה שמכונה "עבירות שיימינג". שם טוב עצורה עד עצם היום הזה. הסנגוריה הציבורית אינה מקצה משאבים הנדרשים למשפט מורכב של שם טוב (כ- 120 סעיפי אישום) ולכן הסנגורית נאלצים להתפטר מייצוגה של שם טוב. שם טוב ללא ייצוג. האזינו לשיחה על מעצרה של שם טוב.

יום חמישי, 14 במרץ 2019

פסק דין אבסורדי בבית המשפט העליון - לורי שם טוב עצורה שנתיים ללא ייצוג משפטי ומשפטה טרם החל.

ב- 11.03.2019 התקיים דיון בבית המשפט העליון בפני השופטים גרוסקופף, פוגלמן, ושטיין. בפסק הדין שוחררה הסנגוריה הציבורית על פי בקשתה מלייצג את שם טוב עקב חוסר אמון.
שם טוב נעצרה ב- 27.02.2019 בחשד לעבירות "שיימינג" במרשתת משפטה טרם החל. בין שם טוב לבאי כוחה מהסנגוריה קיים נתק מזה כחצי שנה ועתה בית המשפט העליון הכיר בכך ששם טוב אינה מיוצגת


מצורף פסק דין בית המשפט העליון מיום ה- 11.03.2019 , המכיר בהעדר ייצוג לשם טוב מצד סנגוריה מהסנגוריה הציבורית.

פסק דין בית המשפט העליון מיום ה- 11.03.2019 , המכיר בהעדר ייצוג לשם טוב מצד סנגוריה מהסנגוריה הציבורית
פסק דין בית המשפט העליון מיום ה- 11.03.2019 , המכיר בהעדר ייצוג לשם טוב מצד סנגוריה מהסנגוריה הציבורית


יום שבת, 2 במרץ 2019

דיון הארכת מעצר חמישית לורי שם טוב בבית המשפט העליון - 28.02.2019

28.02.2019 – דיון בבית המשפט העליון , הארכת מעצר לורי שם טוב פעם חמישים מעבר לתשעה חודשים מיום הגשת כתב אישום.
אתמול בתאריך 27.2.19 מלאו שנתיים למעצר הכי הזוי מאז שהוקמה המדינה.



לורי שם טוב אמא שהרווחה חטפה את שני ילדיה לקלט חירום ואח"כ העבירה משמורת לאב האלים.
בעקבות החטיפה לורי חקרה ומצאה שמתנהל סחר בילדים.
לורי פרסמה את ממצאיה. והזכירה שמות של חוטפות סוציאליות ושופטים המהווים חותמת גומי כמו המקרה של השופטת טובה פרי שהוציאה בצרחות את עורך דין יוסי נקר ואת האמא שייצג מהדיון והמשיכה את הדיון רק עם הרווחה.
במשך שנה וחצי הותקנה מערכת ריגול במחשב של לורי.
במהלך השנה וחצי המשטרה עקבה וראתה כל תנועה במחשב. אף אחד מהעוקבים לא סבר שנשקפת ממנה סכנה ברמה כזוו שצריך להפסיק אותה כמו לדוגמא אם היה מתבצע מעקב אחרי אנס סדרתי הרי ברגע שהיה מנסה לבצע אונס נוסף מיד היה נעצר עוד בטרם הספיק לבצע את זממו...אך במהלך שנה וחצי לא סברה המדינה שנקפת ממנה מסוכנות.
לורי שם טוב אזוקה באולם בית משפט השלום תל אביב בפני השופט עלאא מסארווה - מרץ 2017.
לורי שם טוב - בית משפט השלום תל אביב - מרץ 2017
מרגע שנעצרה פתאום עלתה מלורי שם טוב "מסוכנות"
אם היתה כל כך מסוכנת כיצד הניחו לה להמשיך לבצע "פשעים"...בדיחה.
הבעיה היא שהבדיחה היא על חשבון לורי העצורה שנתיים ללא אפשרות לצפות בחומרי חקירה ועוברת התעללות פושעת על ידי השב"ס.
בדיון היום הגיעו שתי נציגות של הסניגוריה.
לורי ביקשה לטעון בעצמה וביקשה שהסניגוריה תטען לגבי אכיפה בררנית.
נציגות הסנגוריה ביקשו לשחרר אותם מאחר ולורי מבקשת לטעון בעצמה.
לורי ציינה שהסנגוריה לא משלמת היטב לסנגורים אי לכך "עורכי הדין של הסנגרויה אינם שווים"
נציגת הסנגוריה "נעלבה" אף אחד באולם כולל השופט לא הבין ממה בדיוק היא נעלבה עד שהיא ציטטה את המשפט הזה....כאילו שזה חדש למישהו שרוב עורכי הדין מהסגוריה ממהרים לסגור תיקים. עם השכר הדל שהם מקבלים.. נו...

הסנגוריה ביקשה רשות לעזוב את הדיון.

הבקשה התקבלה ואף אחד לא טען לאכיפה בררנית.

לורי ציינה שאיזוק אלקטרוני נועד לאיין מסוכנות פיזית והיא מעולם לא נחשדה או הואמה בעבירות גוף.

כמו כן הבהירה שתנאי השחרור שנפסקו אינם ריאליים כי בדירה קטנה אי אפשר להכניס בנוסף לבני הזוג שני מפקחים שיאלצו להפסיק להתפרנס ויאלצו להתנתק ממשפחותיהן מאחר ובן זוגה נפסל מלשמש מפקח.
התביעה כהרגלה ברברה על "מסוכנות"...
השופט עשה רושם קשוב...
בסוף הדיון פנתה לורי שם טוב בבקשה לאפשר לבן זוגה לחבק אותה אחרי שנתיים שלא הייתה ביניהם שום קרבה פיזית או מגע אנושי.
השופט פנה אל השבס ושאל אם יש התנגדות.
השבס לא מצא מקום להתנגדות.
בן זוגה של לורי שם טוב משה שלם ירד אל תא המעצר וביקש שיאפשרו לו לחבק את האישה שהוא אוהב.
אך השבס כמו השבס....דחה את בקשו ולא נתן לו את החיבוק המיוחל.
וזה רק חלק קטן מההעללות שהשבס מבצע בלורי שם טוב אמא שכולה לילדים חיים בלוגרית ופעילה חברתית.
עכשיו נותר להמתין להחלטה.

העמוד הראשון בבקשה שהגישה פרקליטות המדינה להארכת מעצרה של שם טוב ב- 150 יום בחל מה- 1.3.2019.
העמוד הראשון בבקשה שהגישה פרקליטות המדינה להארכת מעצרה של שם טוב ב- 150 יום בחל מה- 1.3.2019.

יום שישי, 22 בפברואר 2019

השופט אברהם הימן דחה בקשת שחרור לורי שם טוב העצורה שנתיים על "שיימינג" מסיבות "פרוצדורליות"

העיתונאית לורי שם טוב - שנתיים במעצר על עבירות שיימינג
22.02.2019 - לורי שם טוב עצורה מזה כשנתיים על "עבירות שיימינג" שלכאורה פרסמה על עובדי ציבור. בתאריך ה- 18.02.2019 החליט השופט בני שגיא כי תחילת המשפט תידחה בחודשיים נוספים עקב אי הבהירות באשר לייצוגה של שם טוב ונאשם 3 במשפט העיקרי. שם טוב הגישה בקשת שחרור מידי ללא תנאים מאחר ולטענתה "המשמעות היא רמיסת חירות האדם, כבוד האדם, חזקת החפות ועקרונות היסוד של ההליך הפלילי".
שופט המעצרים אברהם הימן דחה הבקשה בתואנה כי הבקשה הוגשה שלא באמצעות הסנגוריה הציבורית המייצגת את שם טוב.

בפועל הסנגוריה הציבורית אינה מייצגת את שם טוב מה- 09.08.2018 על פי הודעתה מיום ה- 28.08.2018 (הפסקת ייצוג רטרואקטיבית), הואיל ולטענת הסנגוריה שם טוב "בחרה שלא להשתחרר מהכלא בתנאים שנקבעו".

מצורפים:
- החלטת השופט אברהם הימן על דחיית בקשת שחרורה של שם טוב העצורה שנתיים מיום 21.02.2019 מ"ת 14280-04-17.
- הודעת הסנגוריה הציבורית על הפסקה רטרואקטיבית של ייצוג שם טוב. מ"ת 14280-04-17 מה- 28.08.2018.

החלטת השופט אברהם הימן על דחיית בקשת שחרורה של שם טוב העצורה שנתיים מיום 21.02.2019 מ"ת 14280-04-17.
החלטת השופט אברהם הימן על דחיית בקשת שחרורה של שם טוב העצורה שנתיים מיום 21.02.2019 מ"ת 14280-04-17.



הודעת הסנגוריה הציבורית על הפסקה רטרואקטיבית של ייצוג שם טוב. מ"ת 14280-04-17 מה- 28.08.2018.
הודעת הסנגוריה הציבורית על הפסקה רטרואקטיבית של ייצוג שם טוב. מ"ת 14280-04-17 מה- 28.08.2018.