15.04.2019 - לורי שם טוב העצורה מזה כשנתיים וחודשיים מיום ה- 27.02.2019 הגישה לשופט המעצרים אברהם הימן בקשת שחרור ממעצר מסיבות קשות המעוררות תהיות על התנהלות מערכת המשפט.
במסמך הבקשה שהגישה שם טוב ניתן ללמוד על הפרקטיקה הדורסנית של מערכת בהליך הפלילי: פגיעה חמורה בכבוד האדם, פרטיותו, צנעתו ועוד.
השופט הימן דחה הבקשה משום שלא הוגשה על ידי בא כוחה מהסנגוריה. וסיכם החלטתו: "ככל שהבקשה מוגשת שלא באמצעות בא כוחה, הרי לא תטופל".
להלן קטע מהבקשה של לורי שם טוב:
"
תסקירי המבחן שהוגשו עד היום לבית המשפט הנכבד לא כללו חלופות מעצר ישימות בהתאם לנסיבותיה האישיות של המבקשת. מאידך, תסקירי המבחן כללו הנחות שגויות כי המבקשת הנה אובססיבית, אגרסיבית וכו'. מדובר בהנחות שנקבעו לא על ידי בעל מקצוע מוסמך. יתרה מכך מצבה של המבקשת תקין.
בכתב האישום אין אישומים פגיעה בגוף, בנפש או עבירה המצדיקה מעצר כה ממושך. למעשה על פי חוק המעצרים המבקשת אינה אמורה להיות עצורה אפילו יום אחד. בנוסף מדובר במסוכנות של פרסום במרשתת שניתן יהיה לנטר ולעצור את המבקשת במידי במידה וחלילה יפורסם פרסום מפר על ידה.
בהחלטות שיפוטיות ובקשות מהותיות על מעצרה של המבקשת הומשלה המבקשת לאשת זנונים, נכריה, אפיקורסית, פתיינית ורוצחת אנשים באמצעות מילים. בכתב האישום אין, זנות, אפיקורסיות, פגיעה בגוף או בנפש, או פתיינות. ההנחות אודות המבקשת בעניין זה שגויות.
מעיון בחומר הראיות עולה כי האתרים המפרים בהם הופיעו הפרסומים הבוטים, הם אתרים אנונימיים, אתרי ג'נק, שאף אחד לא מאמין למה שכתוב בהם. ומכאן המשקל הנמוך ביותר של הפרסומים באתרים אלה.
ידוע גם על פרסומים ופגיעה בפרטיות קשים בהרבה מאלו המדוברים בכתב האישום שנעשו כלפי המבקשת, או אזרחים אחרים, ורשויות האכיפה לא ראו צורך לפתוח בחקירה על פי ההנחיות והנהלים. דוגמא אחת מרבות לכך הוא פרסום בחומר הראיות גלוי לעיני נאשמים ובאי כוחם, מסמכי גירושים של המבקשת, תסקיר סעד, חוות דעת רפואיות ומסוגלות הורית ועוד. מדובר בפגיעה בפרטיות ברף הגבוה ביותר, לאור העובדה שמדובר במסמכים אישיים ביותר שנגלו לעיני אנשים המכירים את המבקשת. פגיעה בפרטיות זו נעשתה מאות פעמים לכל החשודים בפרשה. רשויות האכיפה לא ראו צורך לפתוח בהליך פללי או משמעתי בעניין זה. יש עוד דוגמאות רבות לפגיעה בכבודה, וצנעתה, ופרטיותה וחירותה של המבקשת (ואזרחים נוספים מן השורה) שרשויות האכיפה לא ראו צורך לפתוח בהליך פלילי או אפילו משמעתי על פי הכללים והנהלים.
לאור האמור לעיל מסוכנות של המבקשת פחותה בהרבה ממה שנכתב בהחלטות שיפוטיות שונות. המבקשת אינה זונה פתיינית, ואינה נכריה אפיקורסית, ואף אדם לא נפגע פיסית או נפשית מהפרסומים המיוחסים לה מאתרי הג'נק האנונימיים שהוצגו בחומר הראיות. בשולי הדברים יצוין כי המבקשת בפועל כופרת בראיות לכאורה, ורבות דובר על כך. עוד יצוין כי על פי דוקטרינת פרי העץ המורעל אין זכות קיום לחומר הראיות במשפט זה, שכן כל הצווים במהלך החקירה לקויים, לא מנומקים, והוצאו כלאחר יד, וכן נוכח העוול הקשה שנעשה למבקשת בפרסום מסמכי הגירושין שלה, תסקירים ועוד. חשוב להבהיר כי נוכח מורכבות משפט זה חיוני ביותר עבודת הפרקליטות שתהה על פי הנוהל והחוק מה שלא נעשה.
משכך, המשך מעצרה של המבקשת יוביל להליך שיפוטי פגום ויגרום עוול למבקשת שחזקת החפות עומדת לה. אשר על כן, מתבקש בית המשפט הנכבד לשחרר את המבקשת לאלתר ממעצרה.
".
סוף ציטוט.
מצורפת בקשת השחרור של לורי שם טוב והחלטת השופט אברהם הימן, מ"ת 14280-04-17 מיום ה- 15.04.2019.
במסמך הבקשה שהגישה שם טוב ניתן ללמוד על הפרקטיקה הדורסנית של מערכת בהליך הפלילי: פגיעה חמורה בכבוד האדם, פרטיותו, צנעתו ועוד.
השופט הימן דחה הבקשה משום שלא הוגשה על ידי בא כוחה מהסנגוריה. וסיכם החלטתו: "ככל שהבקשה מוגשת שלא באמצעות בא כוחה, הרי לא תטופל".
להלן קטע מהבקשה של לורי שם טוב:
"
תסקירי המבחן שהוגשו עד היום לבית המשפט הנכבד לא כללו חלופות מעצר ישימות בהתאם לנסיבותיה האישיות של המבקשת. מאידך, תסקירי המבחן כללו הנחות שגויות כי המבקשת הנה אובססיבית, אגרסיבית וכו'. מדובר בהנחות שנקבעו לא על ידי בעל מקצוע מוסמך. יתרה מכך מצבה של המבקשת תקין.
בכתב האישום אין אישומים פגיעה בגוף, בנפש או עבירה המצדיקה מעצר כה ממושך. למעשה על פי חוק המעצרים המבקשת אינה אמורה להיות עצורה אפילו יום אחד. בנוסף מדובר במסוכנות של פרסום במרשתת שניתן יהיה לנטר ולעצור את המבקשת במידי במידה וחלילה יפורסם פרסום מפר על ידה.
בהחלטות שיפוטיות ובקשות מהותיות על מעצרה של המבקשת הומשלה המבקשת לאשת זנונים, נכריה, אפיקורסית, פתיינית ורוצחת אנשים באמצעות מילים. בכתב האישום אין, זנות, אפיקורסיות, פגיעה בגוף או בנפש, או פתיינות. ההנחות אודות המבקשת בעניין זה שגויות.
מעיון בחומר הראיות עולה כי האתרים המפרים בהם הופיעו הפרסומים הבוטים, הם אתרים אנונימיים, אתרי ג'נק, שאף אחד לא מאמין למה שכתוב בהם. ומכאן המשקל הנמוך ביותר של הפרסומים באתרים אלה.
ידוע גם על פרסומים ופגיעה בפרטיות קשים בהרבה מאלו המדוברים בכתב האישום שנעשו כלפי המבקשת, או אזרחים אחרים, ורשויות האכיפה לא ראו צורך לפתוח בחקירה על פי ההנחיות והנהלים. דוגמא אחת מרבות לכך הוא פרסום בחומר הראיות גלוי לעיני נאשמים ובאי כוחם, מסמכי גירושים של המבקשת, תסקיר סעד, חוות דעת רפואיות ומסוגלות הורית ועוד. מדובר בפגיעה בפרטיות ברף הגבוה ביותר, לאור העובדה שמדובר במסמכים אישיים ביותר שנגלו לעיני אנשים המכירים את המבקשת. פגיעה בפרטיות זו נעשתה מאות פעמים לכל החשודים בפרשה. רשויות האכיפה לא ראו צורך לפתוח בהליך פללי או משמעתי בעניין זה. יש עוד דוגמאות רבות לפגיעה בכבודה, וצנעתה, ופרטיותה וחירותה של המבקשת (ואזרחים נוספים מן השורה) שרשויות האכיפה לא ראו צורך לפתוח בהליך פלילי או אפילו משמעתי על פי הכללים והנהלים.
לאור האמור לעיל מסוכנות של המבקשת פחותה בהרבה ממה שנכתב בהחלטות שיפוטיות שונות. המבקשת אינה זונה פתיינית, ואינה נכריה אפיקורסית, ואף אדם לא נפגע פיסית או נפשית מהפרסומים המיוחסים לה מאתרי הג'נק האנונימיים שהוצגו בחומר הראיות. בשולי הדברים יצוין כי המבקשת בפועל כופרת בראיות לכאורה, ורבות דובר על כך. עוד יצוין כי על פי דוקטרינת פרי העץ המורעל אין זכות קיום לחומר הראיות במשפט זה, שכן כל הצווים במהלך החקירה לקויים, לא מנומקים, והוצאו כלאחר יד, וכן נוכח העוול הקשה שנעשה למבקשת בפרסום מסמכי הגירושין שלה, תסקירים ועוד. חשוב להבהיר כי נוכח מורכבות משפט זה חיוני ביותר עבודת הפרקליטות שתהה על פי הנוהל והחוק מה שלא נעשה.
משכך, המשך מעצרה של המבקשת יוביל להליך שיפוטי פגום ויגרום עוול למבקשת שחזקת החפות עומדת לה. אשר על כן, מתבקש בית המשפט הנכבד לשחרר את המבקשת לאלתר ממעצרה.
".
סוף ציטוט.
מצורפת בקשת השחרור של לורי שם טוב והחלטת השופט אברהם הימן, מ"ת 14280-04-17 מיום ה- 15.04.2019.
 |
| בקשת השחרור של לורי שם טוב והחלטת השופט אברהם הימן, מ"ת 14280-04-17 מיום ה- 15.04.2019 |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה