יום רביעי, 30 בינואר 2013

תביעת רשלנות פושעת נגד מוסד "נווה מנשה" משרד הרווחה: גרמו למות חוסה

הכתבה תביעה: החוסה נחנק מתפוח ומת, איש לא נענש , עומרי אפרים , ynet , ינואר 2013

יבגני שטוחין, בן 47 שסבל מפיגור שכלי קשה, נזקק להשגחה צמודה במוסד שבו שהה. למרות מצבו הרגיש, הוא נותר לבד מחוץ לחדר האוכל, ושם נחנק למוות מתפוח. דו"ח של משרד הרווחה מצא כשלים בהתנהלות הצוות המטפל, אך לא הביא למסקנות נגד איש. אמו הגישה תביעה אזרחית: "הרגו את הילד שלי"

יבגני שטוחין ז"ל היה כל עולמה של סופיה אמו. עד גיל 14 הוא היה ילד בריא ומאושר, אבל דלקת קרום המוח שבה לקה אז הותירה אותו עם פיגור שכלי קשה וטלטלה את סופיה. בהיותה אם חד הורית נאלצה להתמודד לבדה עם המציאות החדשה שנכפתה עליה. "במשך עשרות שנים טיפלתי בו. בכל דקה ובכל שעה הוא היה לידי", סיפרה סופיה בת ה-72 בכאב. "כשיש לך ילד עם צרכים מיוחדים זו התעסקות בלתי פוסקת".

עד שנות ה-90 התגוררו יבגני, אחותו ואמו ברוסיה וב-1994 עלתה המשפחה הקטנה לישראל. יבגני שמצבו הידרדר שוכן במוסדות של משרד הרווחה. "הייתה לי תקווה שכאן יוכלו לעזור לו", הסבירה האם. "בכל מקום שבו הוא היה, הייתי גם אני - החיים שלי היו סביבו".



סופיה ויבגני שטוחין בימי ילדותו ברוסיה (צילום רפרודוקציה: אבישג שאר-ישוב)


בבגרותו - בישראל (צילום רפרודוקציה: אבישג שאר-ישוב)

למרות כל הקשיים שעברה במשך השנים, כשלקה יבגני גם באפילפסיה ובסוכרת לא הייתה מוכנה סופיה לבשורה על מותו. זו היכתה בה ביולי 2011. בעת ששהה במוסד "נווה מנשה" של משרד הרווחה נפטר יבגני והוא בן 47 כתוצאה מחנק בעת שאכל תפוח.

"לשבח את הצוות"

דו"ח קלינאית התקשורת של משרד הרווחה, שמונתה כדי לבחון את נסיבות מותו והגיע לידי ynet, מתאר את השתלשלות האירועים: "ביום ראשון 13 ביולי 2011 הדייר יבגני שטוחין היה בחוסר שקט, הופרד מהקבוצה עקב התנהגות אלימה כלפי הדיירים והצוות. הוא קיבל ארוחת עשר בישיבה בכניסה לביתן, ליד חדר האוכל. קיבל תפוח עץ חתוך לחתיכות. הכניס את כל החתיכות ואף דחף ביד כדי לסיים מהר לצאת לתעסוקה. יבגני נכנס למצוקה נשימתית והחוויר, המטפל ניגש אליו והוציא מפיו חתיכות תפוח וביצע היימליך. הוזעקה עזרה מהמרפאה ומד"א, הוגשה לו עזרה ראשונה אך העזרה לא הועילה... שירותי נט"ן שהגיעו למקום קבעו את מותו".

כותבת הדו"ח מצאה כשלים בהתנהלותו של הצוות וקבעה: "הייתה בקשה להשגחה על יבגני בזמן הארוחה", אך מתיאור האירוע עולה כי יבגני נותר לבדו. עוד נכתב בדו"ח: "היה צורך בליווי צמוד והשגחה ולהימנע ממתן מזון מחוץ לחדר האוכל". בהמשך נכתב: "העובדה שיבגני היה במרחב פיזי צמוד, אבל לא בתוך המקום הרגיל, במיוחד במצב הרוח הקשה שהיה, יכול היה לתרום לרצונו לאכול מהר, ללא ויסות הכמות שהכניס לפיו".

למרות הממצאים הללו נקבע בדו"ח כי הצוות פעל על פי הנהלים כשהעניק טיפול רפואי ליבגני לאחר שנחנק, ובדו"ח אף נכתב ש"יש לשבח את הצוות על כך". מותו של יבגני לא הביא להסקת מסקנות נגד איש מהמעורבים, וסופיה שזועמת על כך הגישה לאחרונה תביעה אזרחית נגד משרד הרווחה בבית משפט השלום בתל אביב. "הילד שלי מת ואף אחד לא עשה דבר בנדון", אמרה בקול שבור. "הרגו את הילד שלי ואני הפסקתי לחיות מאז. כאילו הוא עוד מספר, כאילו ילד עם פיגור הוא אוויר ולא בן אדם עם חיים ונשמה", היא מאשימה.

"מדובר בטרגדיה קשה ומיותרת, שעם קצת תשומת לב והקפדה על נהלים והנחיות הייתה יכולה להימנע", אמר ל-ynet עו"ד איתמר קורן שמייצג את סופיה. הוא הביע תקווה ש"משרד הרווחה יסיק את המסקנות המתבקשות וידאג שמקרים כאלו לא יישנו בעתיד".

במשרד הרווחה סירבו לענות לשאלות ynet בנושא והסתפקו בתשובה לקונית לפיה "הנושא נבדק ונמצא כי המסגרת פעלה כשורה".

פלייליסט - פנימיות משרד הרווחה


קישורים:

מעון "נווה יעקב" של משרד הרווחה - תרבות הסאדיזם - ככה זה עובד - תרבות הסאדיזם של רשויות הרווחה, איומים, הפחדות, עלילות, אלימות, הזנחה, סמים פסיכיאטריים, קשר שתיקה, תאוות בצע ועוד  - המאמר האם מטופל ב"נווה יעקב": "צוות סדיסטים, אנחנו בגיהנום" , שבתי בנדט ודנה ויילר-פולק , וואלה חדשות , אוקטובר 2012 -  משפחות מטופלים במוסד בו נחשפה פרשת התעללות מתארים שנים של הזנחה ואלימות. "היו לו פנסים בעיניים, כוויות על הגב", מספרת אחת האמהות..

יום שני, 28 בינואר 2013

איציק פרי יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים מאדריכלי הסחר בילדים וגזל קשישים פורש מתפקידו

איציק פרי - מדיניות פאשיסטית לסחר בילדים וקשישים
איציק פרי - תרבות קשר, אלימות, אטימות
ינואר 2013 - הבחירות לאיגוד העובדים הסוציאליים יתקיימו החודש, אחרי שהוקדמו בשנה וחצי עקב פרישתו של יו"ר האיגוד איציק פרי מאדריכלי הסחר בילדים וגזל קשישים.

התנהלות היו"ר הנוכחי איציק פרי התאפיינה במדיניות פאשיסטית להוצאת ילדים מביתם ומשפחתם בכפייה, התעללות בקשישים, כדי לקדם תעשיית הסחר בילדים וקשישים. קנאות, אלימות, ותוקפנות נגד אלו המבקרים מדיניותו המזוהמת, החל מעלילות מעולם הפסיכיאטריה, ביורוקרטיה ותביעות בבתי משפט.

 בימיו של איציק פרי הוטמעה תרבות שקר של עובדים סוציאליים ועוזריהם וקשר שתיקה תוך גרימת נזקים פיסיים נפשיים וכלכליים לאלו הנקרים בדרכם של עובדים סוציאליים מרשויות הרווחה.

נפוטיזם - איציק פרי הנו יושב ראש איגוד העובדים הסוציאליים בעוד בתו מיה אלתרמן פרי משמשת יועצת משפטית של ההסתדרות , דהיינו "שומרת הסף" של אביה איציק.

איציק פרי יזם תביעה אזרחית נגד נפגעי משרד הרווחה והעיד עדות עילגת ומזלזלת בבית המשפט. איציק פרי הציג בעדותו המלוכלכת בבית משפט ולאזרח את הצד המכוער של המאפיינים הפאשיסטיים המובהקים בהם לוקים רשויות הרווחה: משקרים בבתי משפט, עובדים בצורה פרועה ללא ביקורת אך מקבלים גיבוי מלא מהממונים, אינם טורחים להציג עצמם בפני האזרח, תרבות שקר, קשר שתיקה,חוסר מקצועיות, טיוח, מוסר כפול, נפוטיזם ועוד...

איציק פרי התפוטר מתפקידו כיו"ר האיגוד העו"ס כשהוא משאיר אחריו ארגון חולני פאשיסטי תאב בצע סוחר בילדים וקשישים רווי עשבים שוטים...

2008 - צפו בשקרים של איציק פרי בתכנית ה"מושבעים"


פלייליסט - מקצת התנהגות פרועה אלימה ומזלזלת של עובדים סוציאליים בימי איציק פרי


קישורים:

יום ראשון, 27 בינואר 2013

הנציב לא קיבל ההכפשות ודברי בלע השופט יורם שקד וקבע שהתבטאויותיו יצרו אוירה של כפייה

שופט יורם שקד - השמיץ בעלי בעלי דין והנציב פסק נגדו
הפעיל לחץ בלתי ראוי להסכים לפשרה
הכתבה התלונה נגד השופט נמצאה מוצדקת. אז מה?  , ענת רואה , ינואר 2013 , כלכליסט

חודשיים אחרי החשיפה ב"כלכליסט", נציב התלונות על שופטים קבע שהתלונה נגד השופט יהורם שקד, שהפעיל לחץ על מתדיין, מוצדקת

נציב תלונות הציבור על השופטים, השופט בדימוס אליעזר גולדברג, קיבל תלונה שהוגשה נגד שופט בית המשפט למשפחה ברמת גן, יהורם שקד, וקבע שהשופט הפעיל לחץ בלתי ראוי להסכים לפשרה ושהתבטאויותיו במהלך הדיון יצרו "אווירה של כפייה". החלטת הנציב התקבלה אף שהשופט הכחיש שאמר את הדברים ואף האשים את המתלונן ופרקליטיו בבידוי ראיות כשאלו הציגו תרשומת בכתב יד שלטענתם ערכו במהלך הדיון וכללה את האמירות המיוחסות לשופט.

ההתבטאויות שיוחסו לשופט שקד נחשפו ב"כלכליסט" בספטמבר האחרון, אז פורסם שהמתלונן, מתדיין בסכסוך ירושה, ביקש מהשופט שקד לפסול את עצמו בעקבותיהן. המתדיין טען שהשופט שקד הפעיל עליו לחץ להתפשר, ומשסירב להצעת הפשרה, פנה השופט לעו"ד רנן גרשט שייצג אותו ואמר: "אני צריך להגיד לך איך משכנעים לקוח? מפחידים אותו".

עוד נטען שהשופט השווה בין ההליך האזרחי שבפניו למשפטו של הנשיא לשעבר קצב, שסירב לעסקת טיעון ולבסוף הורשע בעבירות חמורות, וכי הוא "רכן קדימה בגופו במבט חודר ועיניים רושפות" כלפי המתדיין ואחותו ושאל אותם "האם אתם ישנים טוב בלילה בידיעה שיש לכם משהו שהוא לא שלכם?".

ב"כלכליסט" פורסם שההכרעה בבקשת הפסילה התעכבה שבועות ארוכים, שבמהלכם ניסה השופט לברר אם מי מהצדדים הקליט את הדיון שבו לכאורה נאמרו הדברים. באוקטובר פורסם ב"כלכליסט" שהשופט שקד דחה את בקשת הפסילה בנימוק שהוגשה חודשים ארוכים לאחר הדיון המדובר. השופט לא כתב בבירור בהחלטתו אם הוא מאשר את המיוחס לו, אך קבע שאף אם הדברים נאמרו, הרי שהם הוצאו מהקשרם.

כעת מתברר שבמקביל הגיש המתדיין תלונה לנציב. בתגובה שהגיש השופט שקד לנציב נכתב שבקשת הפסלות והתלונה התקבלו אצלו "בהפתעה גמורה" והוא ביקש ש"אם הדיון הוקלט ע"י מי מהמתלוננים, יתכבדו ויצרפו את התמלול המלא ורק אז אוכל להתייחס לכל מילה שאכן נאמרה על ידי". בעקבות זאת ביקש הנציב מהמתלונן להמציא לו תיעוד או ראיות לכך שהשופט אמר את הדברים. בשלב זה הומצאה לנציב תרשומת שערכה עו"ד מור ורשיצקי ממשרדו של עו"ד רנן גרשט. עו"ד ורשיצקי אף צירפה תצהיר שמאמת כי התרשומת נערכה במהלך הדיון. הנציב קבע שעיון בתרשומת מעלה שנרשמו בה האמירות המיוחסות לשופט בתלונה. לפיכך הוא פנה שוב לשופט בבקשה שישלים את תגובתו לאור החומר הנוסף, וכן ביקש מעו"ד בעז קראוס, שייצג את הצד השני בתיק, לקבל את תגובתו. לפי הנכתב בהחלטה עו"ד קראוס לא השיב למרות תזכורת שנשלחה אליו.

השופט שקד מסר בתגובתו המשלימה שלא זכור לו שמי מבאי כוח הצדדים ערך תרשומת, ואף הוסיף ש"הדבר נראה כניסיון חמור ליצור ראיה יש מאין". השופט אף הוסיף שלתחושתו, פרקליטי המתלונן "מנסים להלך אימים על בית המשפט, ולשיא הגיעו בהצגת אותה תרשומת שנסיבות כתיבתה תמוהות ביותר, אם לא מעבר לכך".

למרות דבריו החמורים של השופט שקד, הנציב העדיף את גרסת המתלונן וקבע: "איני מוצא סיבה לפקפק באמינות באת כוח המתלונן על נסיבות כתיבת התרשומת או לדחות הכתוב בתרשומת כבלתי אמין". הנציב הוסיף שעו"ד של הצד שכנגד בחר שלא להגיב, "משכך רוצה אני להניח שהאמור בתרשומת ובתצהירים הוא אמת".

בהחלטת הנציב נקבע ש"ביהמ"ש המציע פשרה צריך לתת את הדעת גם לזכותו של בעל דין לא להסכים, ולהקפיד שהסכמתו לפשרה תינתן מרצון חופשי. סבורני שאמירותיו של כב' השופט במהלך הדיון יצרו אווירה של כפייה והפעלת לחץ בלתי ראוי על המתלונן ובאי כוחו".

קישורים:

בקשת פסילת השופט יורם שקד - אמר לב.כ: "אני צריך להגיד לך איך משכנעים לקוח? מפחידים אותו" - הכתבה "אני צריך להגיד לך איך משכנעים לקוח? מפחידים אותו" , ענת רואה , כלכליסט , ספטמבר 2012 - שופט בית המשפט למשפחה יהורם שקד כל כך היה להוט לפשרה, עד שהוא נסחף להתבטאויות מאוד לא שגרתיות כדי לשכנע את הצדדים להסכים. כשאחד הצדדים הגיב לכך בבקשה שיפסול את עצמו, במקום להכריע בבקשה הקדיש השופט חודשיים כדי לברר אם מישהו מהנוכחים בדיון תיעד אותו אומר את הדברים...

יורם שקד - שופט בית המשפט לענייני משפחה נתן פסק דין בתיק "בהתעלם מהסיכומים" , אוגוסט 2011- השופט יהורם שקד ציין בפסק דין כי הוא עיין בסיכומי הצדדים, אך לבקשת אחד הצדדים למחוק את סיכומי הצד השני, הבהיר שפסק דינו ממילא ניתן "בהתעלם מהסיכומים"...

יום שבת, 26 בינואר 2013

לשכת הרווחה חיפה מפקירה קשישים לסבול מקור בחורף

אריאלה קנה - מנהלת לשכת הרווחה חיפה - אטימות, התעלמות, התעללות
אריאלה קנה - לשכת הרווחה חיפה - אטימות, התעלמות, התעללות
אטימות התעלמות והתעללות רשויות הרווחה חיפה באזרחים ותיקים בעיר.

הכתבה בוטל מענק החימום לקשישי חיפה , דורון סולומון , mynet , ינואר 2013

בניגוד לעבר, בחורף הזה גמלאים חיפאים בני 65 ומעלה לא קיבלו "מענקי חימום". הסיבה: חיפה הוצאה מרשימת "הערים הקרות" בישראל

משרד הרווחה מעניק מענקי חימום לגמלאים בני 65 ומעלה בערים שונות בארץ, כדי שיוכלו לשלם עבור מיזוג וחימום הבית במהלך החורף. בעבר זכו אלפי גמלאים בחיפה למענק החימום, אך בחורף הזה גילו רבים מהם כי הכספים לא הועברו אליהם. בדיקת "ידיעות חיפה" מצאה כי כבר תקופה לא קצרה חיפה אינה זכאית למענקי החימום, וזאת לאור הוצאתה מרשימת הערים הקרות בישראל.

משמעות הדבר היא כי אלפי קשישים בחיפה יושבים בחורף הנוכחי הקר במיוחד ללא חימום בביתם. עם הקשישים נמנים ניצולי שואה רבים. יו"ר שדולת הגמלאים בחיפה אלי לנדאו אומר כי יקיים מפגש חירום בניסיון להחזיר את מענק החימום לחיפה. לנדאו: "התקבלו פניות רבות מאזרחים ותיקים, המתלוננים כי שללו מהם את מענק החימום וכי אין להם כסף כדי לשרוד את החורף הקר.

"מבדיקה שערכתי התברר לי כי בנשר ובעוספיה, השכנות לחיפה, המענק לא בוטל. פניתי לשר הרווחה משה כחלון כבר לפני שבועיים וטרם קיבלתי תשובה. אי-אפשר להפלות 55 אלף גמלאים חיפאים, ולהגיד שבנשר ובעוספיה קר יותר או שאוכלוסיית הקשישים שם נזקקת יותר. בשבוע הבא נקיים מפגש חירום בנושא".

מענק חימום מקבל מי שזכאי לגמלת זקנה מגופי הרווחה ומתגורר בערים המוגדרות קרות. המענק בסך 511 ש"ח מקל מאוד על גמלאים לשלם את חשבונות החשמל במהלך החורף. במחלקת הרווחה בעירייה ציינו השבוע כי לעירייה אין צד בנושא מענק החימום, וכי מדובר בהחלטת משרד הרווחה, ששלל את זכאות העיר למענק זה.

קישורים:

הוצאת תינוקת מחזקת אמה בניגוד לחוק ולכללים - השופט אריה נאמן בית משפט לנוער ופקידת סעד לשכת הרווחה חיפה - מרץ 2011 - מדובר בערעור עמ"ש 53278-02-11 על שתי החלטות מפברואר 2011, שניתנו על ידי בית משפט לנוער בקריות השופט אריה נאמן. המערערת כבת 38, אם חד הורית, התגוררה כ-13 שנים בארה"ב. בינואר 2011 חזרה ארצה עם בתה כבת שנה וארבעה חודשים (להלן - "הקטינה"). המערערת גידלה את הקטינה כאם חד הורית...

קלונם של לשכת הרווחה חיפה ובית משפט לנוער - טרטור אם ושלושת ילדיה במשך 4 וחצי שנים - אוגוסט 2010 - שלשה אחים קטנים מטורטרים כבר 4 וחצי שנים ממסגרת חוץ ביתית אחת לשניה והאם טוענת כי לא קיבלה הסבר מדוע הוצאו הילדים מחזקתה. ארבע וחצי שנים נאבקת אם חד הורית גרושה בנצ'י טקלה להשיב אליה את שלשת ילדיה שחטפו ממנה אגף הרווחה בעיריית חיפה...
לשכת הרווחה עיריית חיפה - עובדת סוציאלית פנינה איגרא - זרוע ממסד דורסני מתנכל ומשפיל עיוורים - אוגוסט 2010 - התוקפנות וההונאה של עיריית חיפה נגד העיוורים באמצעות האצלת סמכויות לעובדת סוציאלית פנינה איגרא אשר נוקטת בכל דרך נבזית להשפיל ול"אלף" את העיוורים בעיר על מנת לחסוך תקציבים לעירייה. ..

ראש עיריית חיפה יונה יהב - גירוש אנשים עם מוגבלויות מהקהילה - רשת ב - אפריל 2010 - קבוצה של תושבי קרית חיים זועמת והקימה ועד פעולה ששם לו למטרה להרחיק את הדיור המוגן מקרית חיים והתושבים הצליחו לגייס את תמיכתו של ראש עיריית חיפה יונה יהב...

פקידת הסעד מוניק מלשכת הרווחה חיפה - התחמקות מפתיחת תיק אימוץ כמתחייב על פי חוק - נובמבר 2009 - מדוע מסרב משרד הרווחה לפתוח את תיק האימוץ של נערה בת 18, והיא זכאית לכך ע"פ חוק. - הכתב אלירן טל: "עד כמה חשוב לך לגלות את האמת?" , "מאוד חשוב" , עונה הנערה. - כבר ארבעה חודשים דנה (שם בדוי) מבקשת לגלות מי הם הוריה הביולוגים, מיד לאחר שנולדה היא אומצה, וכשהגיעה לגיל 18 פנתה ללשכה לרווחת הילד.

ההתנהגות המלוכלכת של פקידת הסעד בתיה זכי מלשכת הרווחה חיפה - תביעה על לשון הרע ופגיעה בפרטיות - פקידות הסעד נוהגות להרבות להשתמש בתסקיר בלשון הרע, פגיעה בפרטיות עד כדי רצח אופי. הסיבה לכך היא כי זה מותר להן ע"פ חוק, וזה מקדם את סיום התיק בטיפולן, שכן בלשון הרע והרכילות הן משתמשות על מי שחולק עליהן בתסקיר, מדובר בניצול לרעה של הגנת לשון הרע ופגיעת הפרטיות בחוק...

אורי שהם - שופט עליון ובג"צ - שיטות טיוח הליכים שיפוטיים בענייני רווחה לסחר בילדים

שופט עליון אורי שוהם - טיוח הליכים שיפוטיים לסחר בילדים
בג"ץ 6981/16 - דצמבר 2012 - מדובר באמא אשר ילדיה נלקחו מחזקתה בניגוד לחוק ולכללים למרכז חירום מאחר ופקידת הסעד סברה כי הם בסיכון. לאחר כליאה של כששה חודשים הועברו הילדים לחזקת גרושה. האמא אינה רואה את בנה הבכור בן ה- 10 מזה כ- 4 שנים ואת בנה בן ה- 8 רואה פעם בשבוע במרכז קשר למשך כשעה.

לאמא אין עבר פלילי או נפשי, היא עובדת וכשירה, ואולם מערכות הרווחה פועלות בתאוותנות ושיקולי בצע ויוקרה עושים ככל יכולתם להצדיק הסחר שביצעו ומבצעים בילדים. התאוותנות והרמיה מחלחלת מטבע הדברים לרשות השופטת על ערכאותיה.

האמא מילאה אחר כל דרישות רשויות הרווחה כדי שתוכל להיפגש עם ילדיה אולם אלו ממציאים השכם וערב דרישות חדשות. לאחר מצב מבוי סתום עתרה האמא לבג"צ.


דרכי רמיה וטיוח בג"צ - השופט אורי שוהם:

אורי שוהם מטייח עברות חמורות בית משפט לנוער - טיפול בתיק ללא סמכות

שופט שוהם מציין בהחלטתו סעיף 5 כי בית משפט לנוער (בעוד התיק מנוהל בבית משפט לענייני משפחה) הוציא צו הוצאת הקטינים מביתם, ובהמשך מציין כי התיק הועבר לבית משפט לענייני משפחה (שופט נפתלי שילה). אורי שוהם מטייח את התנהגותה העבריינית של שופטת הנוער רות בן חנוך נגד האמא וילדיה. רות בן חנוך (בית משפט לנוער) פעלה נגד האם וילדיה, תלשה את הילדים מביתם לכליאה במרכז חירום, ביודעה כי מנוהל תיק בעניינם בבית משפט לענייני משפחה וע"פ סעיף 6ז לחוק בתי משפט לענייני משפחה אין לה סמכות לנהל משפט בעניינם. התנהגותה העבריינית של השופטת רות בן חנוך הסבה לאם וילדיה נזקים פיסיים נפשיים וכלכליים נוסף על העומס של ההליך השיפוטי שהם חווים בבית משפט לענייני משפחה.

אורי שוהם מטייח עברות חמורות בית משפט לנוער - הארכת צו חירום פקידת סעד ללא סמכות

בסעיף 5 בהחלטתו כותב אורי שוהם כי צו החירום "שהוצא ביום 6.1.2009 , מתוקף סמכותה של העובדת הסוציאלית לפי סעיף 11 לחוק, אושר ביום 12.01.2009 בבית המשפט השלום לנוער בתל אביב (בש"א 416/09), לאחר שבית המשפט שוכנע כי "קיימת סכנה תכופה לשלומם של הקטינים". ונזקקות לילדים נקבעה לאחר כחודש ב- 15.02.2009 .
הארכת שהות קטינים בכפייה מחוץ לביתם מעל שבוע ללא נזקקות אסורה כפי שנקבע בתקדים העליון בתיק דנ"א 6041/02 (יולי 2004). הרכב שופטי העליון קבע: "אף שסעיף 12 (חוק הנוער) אינו נוקט במפורש במונח 'קטין נזקק', הוא מופנה לקטינים נזקקים".
אורי שוהם מטייח כי השופטת בית משפט לנוער רות בן חנוך פעלה בניגוד לחוק ותקדים בית משפט העליון בכך שהאריכה שהות הקטינים בכפייה  מחוץ לביתם יותר משבוע ללא נזקקות.

אורי שוהם מטייח תפקוד פקידת הסעד במעקב תלונות שווא שהגישה במשטרה נגד האמא בעניין ילדיה 

תלישת הילדים מחזקת אימם למרכז חירום לוותה בתלונות שווא שהגישה למשטרה פקידת הסעד אתי דור דוברובינסקי נגד האמא שנסגרו ולא נמצא מהם שמץ אמת. אורי שוהם מטייח את כל עניין תלונות השווא במשטרה ומחדלי פקידת הסעד אתי דור. פקידת סעד בהיותה מטפלת ומשגיחה על ילדים בצו בית משפט מחויבת להיות מעורבת ע"פ חוק העונשין סעיף 368ד.ז בכל תלונה במשטרה בעניינם, פקידת הסעד אתי דור לא ביצעה מעקב אחר תלונות השווא שהגישה נגד האמא.

אורי שוהם - מהבל בפיו, משתמש במניפולציות ותרגילים מסריחים

אורי שוהם כותב עמ' 5: "ביום 27.8.2012 , התכנסה ועדת תכנון וטיפול של אגף רווחה, בהשתתפות ההורים, במטרה לבחון ולגבש תוכנית טיפולית בעניינם של שני הילדים הקטינים. כפי שעולה מהחלטת הועדה, שני ההורים הסכימו על הפניית הילדים לטיפול בתחנה לבריאות הנפש. במסגרת תגובת המשיבה 1 הובהר, כי ההחלטה להפנות גם את הבן הצעיר לטיפול התקבלה נוכח דיווחים על התדרדרות במצבו, מאז חודש הקשר שלו עם אימו".  
לאחר המניפולציות לתלישת הילדים מאימם ללא סמכות ובניגוד לחוק ע"י בית משפט לנוער וכל תלונות השווא של גורמי הרווחה העלו חרס שולף אורי שוהם שפן חדש של רשויות הרווחה - מצבם הנפשי של הילדים. מדובר בתרגיל מסריח וחשיבה מעוותת של רשויות הרווחה ובתי המשפט על ערכאותיהן. יצויין כי השפן ששלף אורי שוהם ירד מהפרק זמן קצר לאחר שהיבל אותו בהחלטתו.

אורי שוהם מטייח מהות העתירה ומחדלי הרווחה ובתי המשפט

אורי שוהם מציין סעיף 7: "מתוכן העתירה עולה כי העותרת מבקשת להשיג על החלטת בית המשפט לענייני משפחה מיום 5.3.2011 , בתמ"ש 47888-11-11 , שבגדרה התקבלה המלצת פקידת הסעד לפיה אין מקום, בשלב זה, להתיר לעותרת להפגש עם בנה הבכור" - אורי שוהם מטייח מהות העתירה שעניינה העוול שעושים רשויות הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה ונוער נגד האמא וילדיה הפועלים בניגוד לחוק ללא סמכות, מגישים תלונות שווא ועלילות נגד האמא וילדיה. חרף מילוי כל דרישותיהם ממשיכים רשויות הרווחה ובתי משפט להמציא דרישות חדשות. רשויות אלו הכניסו את האמא וילדיה למבוי סתום אשר מזה 4 שנים אינם נפגשים בהסדרי ראיה מתוקנים. 
אורי שוהם נוקט בדרך של רמיה בטענתו כביכול שמדובר בערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה.

אורי שוהם מטייח בחשיבות העתירה ומוזיל ערכי המשפחה הפרט והחברה

אורי שוהם כותב בהמשך: "העתירה שלפנינו אף אינה מעלה נסיבות חריגות, שבגינן עשוי בית משפט זה להתערב בהחלטות שניתנו על ידי הערכאה המוסמכת, וזאת בהתקיים "טענה של העדר סמכות" או "תופעה קיצונית של שרירות בתחום שהוא מינהלי טהור" - מדובר באמא שאינה רואה את ילדיה מזה כ- 4 שנים חרף היותה בריאה בנפשה ללא עבר פלילי, מאחר ורשויות הרווחה מונעות זאת ממנה. אורי שוהם מהבל בפיו ומנסה לקבוע נורמה כביכול שזהו דבר אינו חריג. אורי שוהם בהתנהגותו ותפיסתו המעוותת מנסה להשית נורמות פסולות של שיקולים זרים ועשיית כסף מסבלם של אזרחים.

סוף דבר

אורי שוהם מטייח בהחלטתו עוול כבד שנעשה לאמא וילדיה ע"י רשויות הרווחה ובתי משפט, ומציג בפני הציבור תמונה מעוותת נגד האמא וילדיה. שוהם מנסה לקבע נורמות פסולות של הוזלת ערך האדם, המשפחה והחברה. התנהגותו של אורי שוהם מהווה קרקע פוריה לשחיתות וסחר בילדים. אורי שוהם פוגע באמון הציבור במערכת המשפט.

קישורים:

יום רביעי, 23 בינואר 2013

אורי שוהם - שופט עליון ובג"צ - שיטות טיוח הליכים שיפוטיים בענייני רווחה לסחר בילדים

שופט עליון אורי שוהם - טיוח הליכים שיפוטיים לסחר בילדים
בג"ץ 6981/16 - דצמבר 2012 - מדובר באמא אשר ילדיה נלקחו מחזקתה בניגוד לחוק ולכללים למרכז חירום מאחר ופקידת הסעד סברה כי הם בסיכון. לאחר כליאה של כששה חודשים הועברו הילדים לחזקת גרושה. האמא אינה רואה את בנה הבכור בן ה- 10 מזה כ- 4 שנים ואת בנה בן ה- 8 רואה פעם בשבוע במרכז קשר למשך כשעה.

לאמא אין עבר פלילי או נפשי, היא עובדת וכשירה, ואולם מערכות הרווחה פועלות בתאוותנות ושיקולי בצע ויוקרה עושים ככל יכולתם להצדיק הסחר שביצעו ומבצעים בילדים. התאוותנות והרמיה מחלחלת מטבע הדברים לרשות השופטת על ערכאותיה.

האמא מילאה אחר כל דרישות רשויות הרווחה כדי שתוכל להיפגש עם ילדיה אולם אלו ממציאים השכם וערב דרישות חדשות. לאחר מצב מבוי סתום עתרה האמא לבג"צ.


דרכי רמיה וטיוח בג"צ - השופט אורי שוהם:

אורי שוהם מטייח עברות חמורות בית משפט לנוער - טיפול בתיק ללא סמכות

שופט שוהם מציין בהחלטתו סעיף 5 כי בית משפט לנוער (בעוד התיק מנוהל בבית משפט לענייני משפחה) הוציא צו הוצאת הקטינים מביתם, ובהמשך מציין כי התיק הועבר לבית משפט לענייני משפחה (שופט נפתלי שילה). אורי שוהם מטייח את התנהגותה העבריינית של שופטת הנוער רות בן חנוך נגד האמא וילדיה. רות בן חנוך (בית משפט לנוער) פעלה נגד האם וילדיה, תלשה את הילדים מביתם לכליאה במרכז חירום, ביודעה כי מנוהל תיק בעניינם בבית משפט לענייני משפחה וע"פ סעיף 6ז לחוק בתי משפט לענייני משפחה אין לה סמכות לנהל משפט בעניינם. התנהגותה העבריינית של השופטת רות בן חנוך הסבה לאם וילדיה נזקים פיסיים נפשיים וכלכליים נוסף על העומס של ההליך השיפוטי שהם חווים בבית משפט לענייני משפחה.

אורי שוהם מטייח עברות חמורות בית משפט לנוער - הארכת צו חירום פקידת סעד ללא סמכות

בסעיף 5 בהחלטתו כותב אורי שוהם כי צו החירום "שהוצא ביום 6.1.2009 , מתוקף סמכותה של העובדת הסוציאלית לפי סעיף 11 לחוק, אושר ביום 12.01.2009 בבית המשפט השלום לנוער בתל אביב (בש"א 416/09), לאחר שבית המשפט שוכנע כי "קיימת סכנה תכופה לשלומם של הקטינים". ונזקקות לילדים נקבעה לאחר כחודש ב- 15.02.2009 .
הארכת שהות קטינים בכפייה מחוץ לביתם מעל שבוע ללא נזקקות אסורה כפי שנקבע בתקדים העליון בתיק דנ"א 6041/02 (יולי 2004). הרכב שופטי העליון קבע: "אף שסעיף 12 (חוק הנוער) אינו נוקט במפורש במונח 'קטין נזקק', הוא מופנה לקטינים נזקקים".
אורי שוהם מטייח כי השופטת בית משפט לנוער רות בן חנוך פעלה בניגוד לחוק ותקדים בית משפט העליון בכך שהאריכה שהות הקטינים בכפייה  מחוץ לביתם יותר משבוע ללא נזקקות.

אורי שוהם מטייח תפקוד פקידת הסעד במעקב תלונות שווא שהגישה במשטרה נגד האמא בעניין ילדיה 

תלישת הילדים מחזקת אימם למרכז חירום לוותה בתלונות שווא שהגישה למשטרה פקידת הסעד אתי דור דוברובינסקי נגד האמא שנסגרו ולא נמצא מהם שמץ אמת. אורי שוהם מטייח את כל עניין תלונות השווא במשטרה ומחדלי פקידת הסעד אתי דור. פקידת סעד בהיותה מטפלת ומשגיחה על ילדים בצו בית משפט מחויבת להיות מעורבת ע"פ חוק העונשין סעיף 368ד.ז בכל תלונה במשטרה בעניינם, פקידת הסעד אתי דור לא ביצעה מעקב אחר תלונות השווא שהגישה נגד האמא.

אורי שוהם - מהבל בפיו, משתמש במניפולציות ותרגילים מסריחים

אורי שוהם כותב עמ' 5: "ביום 27.8.2012 , התכנסה ועדת תכנון וטיפול של אגף רווחה, בהשתתפות ההורים, במטרה לבחון ולגבש תוכנית טיפולית בעניינם של שני הילדים הקטינים. כפי שעולה מהחלטת הועדה, שני ההורים הסכימו על הפניית הילדים לטיפול בתחנה לבריאות הנפש. במסגרת תגובת המשיבה 1 הובהר, כי ההחלטה להפנות גם את הבן הצעיר לטיפול התקבלה נוכח דיווחים על התדרדרות במצבו, מאז חודש הקשר שלו עם אימו".  
לאחר המניפולציות לתלישת הילדים מאימם ללא סמכות ובניגוד לחוק ע"י בית משפט לנוער וכל תלונות השווא של גורמי הרווחה העלו חרס שולף אורי שוהם שפן חדש של רשויות הרווחה - מצבם הנפשי של הילדים. מדובר בתרגיל מסריח וחשיבה מעוותת של רשויות הרווחה ובתי המשפט על ערכאותיהן. יצויין כי השפן ששלף אורי שוהם ירד מהפרק זמן קצר לאחר שהיבל אותו בהחלטתו.

אורי שוהם מטייח מהות העתירה ומחדלי הרווחה ובתי המשפט

אורי שוהם מציין סעיף 7: "מתוכן העתירה עולה כי העותרת מבקשת להשיג על החלטת בית המשפט לענייני משפחה מיום 5.3.2011 , בתמ"ש 47888-11-11 , שבגדרה התקבלה המלצת פקידת הסעד לפיה אין מקום, בשלב זה, להתיר לעותרת להפגש עם בנה הבכור" - אורי שוהם מטייח מהות העתירה שעניינה העוול שעושים רשויות הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה ונוער נגד האמא וילדיה הפועלים בניגוד לחוק ללא סמכות, מגישים תלונות שווא ועלילות נגד האמא וילדיה. חרף מילוי כל דרישותיהם ממשיכים רשויות הרווחה ובתי משפט להמציא דרישות חדשות. רשויות אלו הכניסו את האמא וילדיה למבוי סתום אשר מזה 4 שנים אינם נפגשים בהסדרי ראיה מתוקנים. 
אורי שוהם נוקט בדרך של רמיה בטענתו כביכול שמדובר בערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה.

אורי שוהם מטייח בחשיבות העתירה ומוזיל ערכי המשפחה הפרט והחברה

אורי שוהם כותב בהמשך: "העתירה שלפנינו אף אינה מעלה נסיבות חריגות, שבגינן עשוי בית משפט זה להתערב בהחלטות שניתנו על ידי הערכאה המוסמכת, וזאת בהתקיים "טענה של העדר סמכות" או "תופעה קיצונית של שרירות בתחום שהוא מינהלי טהור" - מדובר באמא שאינה רואה את ילדיה מזה כ- 4 שנים חרף היותה בריאה בנפשה ללא עבר פלילי, מאחר ורשויות הרווחה מונעות זאת ממנה. אורי שוהם מהבל בפיו ומנסה לקבוע נורמה כביכול שזהו דבר אינו חריג. אורי שוהם בהתנהגותו ותפיסתו המעוותת מנסה להשית נורמות פסולות של שיקולים זרים ועשיית כסף מסבלם של אזרחים.

סוף דבר

אורי שוהם מטייח בהחלטתו עוול כבד שנעשה לאמא וילדיה ע"י רשויות הרווחה ובתי משפט, ומציג בפני הציבור תמונה מעוותת נגד האמא וילדיה. שוהם מנסה לקבע נורמות פסולות של הוזלת ערך האדם, המשפחה והחברה. התנהגותו של אורי שוהם מהווה קרקע פוריה לשחיתות וסחר בילדים. אורי שוהם פוגע באמון הציבור במערכת המשפט.

קישורים:

יום שני, 14 בינואר 2013

בית אבות נוף שלומי - התעללות והזנחה קשים בזוג קשישים

ynet - ינואר 2013 - חשד לרשלנות בבית אבות: קשישה מתה מחבלה, בעלה אושפז עם חום נמוך
לחדשות 2 נודע כי המשטרה פתחה בחקירת נסיבות מותה של חוסה במוסד סיעודי בצפון, שאושפזה בעקבות פגיעה קטלנית בגופה. בעלה, בשנות ה-80 לחייו, הובהל לפני כמה ימים לטיפול נמרץ כשהוא סובל מהיפותרמיה ומצבו מוגדר קשה. בבית החולים קראו "לברר מה בדיוק קרה בבית האבות"

| יוסי מזרחי ופוראת נסאר | חדשות 2 | פורסם 14/01/13


האם רשלנות פושעת של אנשי צוות במוסד סיעודי גרמה למותה של חוסה ולנזק חמור לבריאותו של בעלה?
לחדשות 2 נודע כי המשטרה פתחה בחקירת ההתנהלות בבית האבות "נוף שלומי" שבצפון, אחרי ששני דיירים בשנות ה-80 לחייהם הובהלו לטיפול כשהם סובלים מהיפותרמיה (חום גוף נמוך). לרופאים בבית החולים בנהריה לא נותר אלא לקבוע את מותה של האישה, שבעלה עודו מאושפז שם במצב קשה.

הקשישה הועברה לבית החולים לפני כ-10 ימים, בעקבות חבלה שהתגלתה בגופה. אנשי הצוות הרפואי, שהבחינו בחומרת הנזק שנגרם לה, דיווחו על כך למשטרה - שם התעורר החשד שבהנהלת בית האבות היו מודעים לדברים - אך למרות זאת, לא מיהרו לדווח על כך לבית החולים.

במקביל להתקדמות חקירת המשטרה והעברת גופת המנוחה לבדיקה חיצונית, פונה אתמול בעלה לבית החולים שבנהריה - כשהוא סובל מהיפותרמיה (חום גוף נמוך) ומצבו מוגדר קשה. עם הגעתו למיון הובהל האיש למחלקה לטיפול נמרץ.

"לא ברור איך ייתכן שקשיש, המטופל בבית אבות סיעודי שאמור להיות נתון להשגחה למשך 24 שעות ביממה, סובל מתת-חום עד כדי כך שהוא נאלץ להתפנות לטיפול נמרץ", אמר גורם במשטרה.

הגיע לבית החולים עם 33 מעלות חום גוף

הד"ר אריה אייזנמן, מנהל המיון הפנימי במחלקה לרפואה דחופה בבית החולים, הסביר אחר הצהריים: "ישנם שני גורמים להופעת היפותרמיה בקרב קשישים. הראשון הוא מפגעים סביבתיים כמו מזג האוויר, ואילו השני הוא מצב בריאותו של הקשיש. אם אכן הוא סובל ממחלה כרונית קשה, דוגמת סוכרת או מחלת לב-ריאה, כבר לא ניתן למנוע זאת - אבל את הפגיעה מהגורמים הסביבתיים בהחלט ניתן היה לחסוך ממנו".

באשר למטופל אמר הד"ר אייזנמן: "הוא הגיע אלינו עם לחץ דם נמוך, דופק נמוך וחום של 33 מעלות. אנחנו עדיין לא יודעים בדיוק מה קרה בבית האבות, אבל יש מקום לברר מה בדיוק קרה שם".

יעל הרשטיק, מנכ"לית רשת בתי האבות "נוף", מסרה בתגובה על הידיעה: "אנחנו עובדים בשקיפות ומשתפים פעולה עם המשטרה. אני סומכת על הצוות שלי. הם מוסרים לרשויות את כל המידע שהתבקשו. מעבר לכך, אין לי יכולת להוסיף דבר".

יום שבת, 12 בינואר 2013

שופט לענייני משפחה רמת גן נפתלי שילה - שיטות סחר בילדי נפגעי משרד הרווחה

ינואר 2013 - מדובר באם לשני ילדים אשר נתלשו ממנה בהיותם בני 4 ו- 6 למרכז חירום בכפייה ללא סמכות בניגוד לחוק ולכללים. שופט לענייני משפחה נפתלי שילה מנהל ענייני האם בבית משפט לענייני משפחה ואינו מאפשר הסדרי ראיה עם ילדיה. נפתלי מפעיל נגד האם סנקציות בהיגוד לחוק ולכללים ופוגע בהחלטות שרירות לב באם וילדיה. התנהגותו של נפתלי שילה מדיפה ריח של שיקולים זרים לעשיית כסף לגורמי רווחה ו"מומחיה" מסבלם של אזרחים. לאחר 4 שנות התשה נפתלי שילה הסב נזקים קשים לאם וילדיה וכסף קל למערכת הרווחה ומומחיה.

בימים אלו ביקשה האם להיפגש עם בנה בן ה- 10 לאחר ש- 4 שנים לא ראתה אותו ע"פ הנחיית נפתלי שילה. נפתלי השיב בלקוניות ובאכזריות מרושעת כי "אין מקום כיום, לאור האמור בתסקיר לחייבו (את הבן או') במפגשים אלו".

נפתלי שילה משתמש בתואנות שונות במהלך השנים להמשיך בניתוק בין האם לילדיה מבלי שיש בסיס מוצק לתירוציו. התנהגות של נפתלי שילה מאופינת בצביעות ורמאות. נפתלי שילה בז לערך היהדות כיבוד אב ואם ומסב נזקים נפשיים וכלכליים לאם וילדיה.

מאפיני דרכי ההרס של נפתלי שילה - שופט לענייני משפחה רמת גן:

הוצאת הילדים בכפייה מחזקת אימם בניגוד לחוק ולכללים ב"סיוע" השופטת רות בן חנוך

שופטת הנוער רות בן חנוך האריכה צו חירום מביתם בכפייה למרכז חירום ויצו הדסים שהוצא ע"י פקידת הסעד אתי דור דובריבינסקי, ללא נזקקות, בניגוד לקביעת בית משפט עליון. השופטת מודעת לעובדה כי אינה רשאית כלל לדון בתיק היות והוא נידון בבית משפט לענייני משפחה. - נפתלי שילה.

התניית מפגשים בין האם לילדיה בבדיקות פסיכיאטריות ע"ח האם ושיבוש מפגשים אלו
 לאחר הוצאת הילדים בכפייה מרשות אימם נקבעו הסדרי ראיה אשר עד מהרה נעצרו ע"י פקידת הסעד מאחר וסברה כי לא עלו יפה. נפתלי שילה התנה המשך המפגשים בטיפול כלשהו לאמא (פסיכיאטרי) חרף היותה כשירה וטובה, עובדת ללא עבר נפשי ו/או פלילי. המדיניות הדורסנית של השופט נפתלי שילה כוללת חיוב האמא בהוצאות כספיות של אלפי שקלים לראות את ילדיה מספר שעות ושיבוש המפגשים בתואנות שונות:
להלן לדוגמא החלטה ממאי 2011 של נפתלי שבה הוא מקבל את "הודעת פקידת הסעד" וללא נימוק או הסבר הוא מחייב ומתנה את האם בהוצאות נוספות של עשרות אלפי שקלים כדי לפגוש את ילדיה.
נפתלי שילה מתנה הסדרי ראיה בהוצאות כספיות של אלפי שקלים ע"ח האמא למספר שעות מפגשלהלן דוגמא בה השופט נפתלי שילה משבש מפגשים בין האמא ובנה למרות הקושי בדבר והוצאות משפטיות של מאות אלפי שקלים מצד האם.
נפתלי מתרץ הפסקת הביקורים בתואנה של המרחק בין ר"ג לחולון, אך כפי שכתוב בהצעתו הקודמת למפגשים אצל פסיכיאטר בהרצליה המרוחקת מר"ג הרבה יותר מחולון.
שיבוש הסדרי ראיה - נפתלי שילה מתרץ הפסקת הסדרי ראיה בתואנת מרחק בין רמת גן לחולוןביזוי סדרי דין ומשוא פנים לפקידת הסעד מול האם

בבקשה שהגישה האם לנפתלי שילה כי ידון בבקשותיה לגופו של עניין ללא רשויות הרווחה אשר מערימות קשיים, הואיל ונפתלי מקבל המלצותיהן כסוף פסוק ללא דיון וניסיון מעמיק ורציני לפתור הבעיה. האמא ביקשה לקבוע הסדרי ראיה עם בנה הבכור.
נפתלי השיב: "אין כל הצדקה להפסקת פעילות שירותי הרווחה אשר מכירים את הצדדים והילדים היטב ופועלים רבות.... שירותי הרווחה ימשיכו לעקוב... וככל שיתעורר צורך בשינוי ההחלטות שניתנו, תוגש בקשה מטעמם". (ראה החלטה להלן).
השופט נפתלי לא השיב לגופו של עניין לבקשת האם וקבע כי הסדרי הראיה יקבעו ע"פ בקשות רשויות הרווחה. לזכויות האם צמצם נפתלי שילה וקבע: "רשאית... להגיש כל בקשה לשינוי ההסדר הקיים, ככל שיארע שינוי נסיבות". נפתלי שילה העמיד את האמא בנחיתות מרשויות הרווחה. בעוד לרשויות הרווחה נתן סמכות לבקשה "ככל שיתעורר צורך... " ואילו לאם זכות להגיש בקשה קבע "ככל שיארע שינוי בנסיבות...". העמדת האמא במצב נחות מזה של רשויות הרווחה לוקה במשוא פנים חמור, וקביעת נוהל עבודה בניגוד לחוק ולכללים.

האשמת הבן או' באי קיום המפגשים

לאחר שכל ניסיונותיו של נפתלי שילה בתיווכן של פקידות הסעד כשלו, תלונות השווא שהוגשו נגד האם במשטרה נסגרו, וה"בדיקות הפסיכיאטריות" שהתנו במפגשים עם הבן נמצאו לא ענייניות ולא רלוונטיות החליט השופט נפתלי שילה בתאום עם פקידת הסעד למנוע את המפגשים עם הבן או' בתואנה כי אינו רוצה לראות את אימו.
מדובר בצביעות ורמאות של השופט נפתלי שילה שאין כמותה. הרי הבן נלקח מאימו לפני כ- 4 שנים כשהיה בן 6 מדוע לא ציינו זאת רשויות הרווחה בתסקיריהן. נפתלי שילה בז לערך היהדות כיבוד אב ואם, שהרי לפחות היה מציין בתגובתו הלקונית כי ניסה בכל דרך להניא את הילד הרך בשנים לכבד את אימו ולהיפגש איתה אפילו אם זה כרוך בכך כי נפתלי בעצמו יברר העניין עם הילד. נפתלי משיב בלקוניות ואינו טורח אף לנמק מדוע הבן אינו רוצה להיפגש עם אימו, למרות שמדובר בעניין חשוב ומהותי.
התנהגותו של נפתלי במשך כ- 4 שנים בהם מונע מהאם להיפגש עם בנה או' מדיפה ריח של שיקולים זרים, תאוותנות וסאדיזם של רשויות הרווחה להמשיך לשחק ולצחק באם וילדיה.
להלן תגובתו הלקונית של נפתלי לבקשת האם להיפגש עם בנה או':

סוף דבר
נפתלי שילה מחלק את אחריותו השיפוטית בין שופטת נוער רות בן חנוך (בניגוד לחוק), פקידת הסעד ומומחיה, ועתה עם הבן או'. נפלי משיב בלקוניות בעניינים מהותיים תשובות המעוררות תמיהה, וריח שיקולים זרים. התנהגותו של נפתלי שילה פוגעת קשות באמון הציבור במערכת המשפט, ובערכי היהדות וכל הדתות: כיבוד אב ואם. חרף העובדה כי התנהגותו מסבה נזקים נפשיים וכלכליים קשים לאם וילדיה, נפתלי משיב תשובות לקוניות לא מנומקות ויוצר נורמות זילות המשפחה והפרט.

קישורים:

נפתלי שילה - שופט משפחה - הפרת סדרי דין ומשוא פנים בענייני הסדרי ראיה בין אמא לילדיה - עבריינות סדרתית - ינואר 2012 - מדובר באם לשני ילדים אשר נתלשו ממנה בהיותם בני 4 ו- 6 למרכז חירום בכפייה ללא סמכות בניגוד לחוק ולכללים. שופטת הנוער רות בן חנוך האריכה צו חירום מביתם בכפייה למרכז חירום ויצו הדסים שהוצא ע"י פקידת הסעד אתי דור דובריבינסקי, ללא נזקקות, בניגוד לקביעת בית משפט עליון. השופטת מודעת לעובדה כי אינה רשאית כלל לדון בתיק היות והוא נידון בבית משפט לענייני משפחה. - נפתלי שילה...


נפתלי שילה - שופט לענייני משפחה - תלונה מוצדקת בגין שקרים מניפולציות ותסביך "טובת הילד" - דצמבר 2012 - שופט בית משפט לענייני משפחה נפתלי שילה פעל בדרך רמיה נגד בעל דין ופגע קשות בזכויות ההורה. נפתלי שילה השתמש בתרוץ פושעי רחוב, אנסים, ופדופילים וטען כי עשה את המעשה ל"טובת הילד". - להלן הכתבה בניגוד לנוהל: שופט קיפח גבר במשפט גירושין , טובה צימוקי , ידיעות אחרונות, דצמבר 2012 - נציב התלונות נגד שופטים אליעזר גולדברג מצא כמוצדקת תלונה שהוגשה נגד השופט נפתלי שילה מבית משפט לענייני משפחה ברמת גן...

מדיניות מופקרת בית משפט לענייני משפחה - השופט נפתלי שילה - יוני 2011 - ה"משחק המכור" של שופט לענייני משפחה נפתלי שילה נגד אמא וילדיה הרוצים להיפגש מזה שנים. אכזריות ושרירות לב בניגוד להיגיון, ולעובדות - מדובר באמא ושני ילדיה אשר לא נפגשו מעל שנתיים מאחר ועובדת סוציאלית רחל ולדומירסקי מלשכת רווחה רמת גן דורשת "מסגרת קלינית פסיכיאטרית הכוללת אבחון פסיכודיאגנוסטי עם המלצות לגבי קיום הביקורים ולגבי המסגרת הקלינית פסיכיאטרית שתלווה אותם". העו"סית לא נימקה דרישתה מאחר ונפתלי שילה מאפשר ומעודד הפקרות והתעמרות העובדות הסוציאליות באם וילדיה...

אכזריות ושרירות לב בנפשות ילדיה של ל' – שופט לענייני משפחה רמת גן: נפתלי שילה - ינואר 2011 – ל' אם חד הורית שילדיה נלקחו ממנה באכזריות ובפתאומיות ע"י רשויות הרווחה לחצי שנה למרכז חירום, לא ראתה את שני ילדיה מזה כשנתיים. לאחר דיונים בבית משפט לענייני משפחה בראשות השופט נפתלי שילה הוחלט כי האם ל' תפגוש את בנה הקטן בן ה-6 בהשגחת פסיכולוגית מטעם בית המשפט - לא די בכך שהשופט נפתלי שילה הפקיר לחלוטין את הקשר של הבן הבכור בן ה- 8 עם אימו אלא עצר את המפגשים האחדים של ל' עם בנה בן ה-6 אצל הפסיכולוגית בתואנות שונות ומשונות כגון מרחק המפגשים בעיר חולון ה"רחוקה" מרמת גן מקום מגורי הילדים (20 דקות נסיעה)...

האמא ל' עדיין אינה רואה את ילדיה – כישלון קונספציית "טובת הילד" – השופט נפתלי שילה - אוקטובר 2010 – מדובר באם חד הורית ל' אשר ילדיה נלקחו למרכז חירום בינואר 2009 מאחר ופקידת הסעד לחוק הנוער הייתה סבורה כי הילדים בסיכון. בעוד האמא ל' מתחננת בוועדת החלטה בלשכת הרווחה גבעתיים כי ילדיה לא ילקחו ממנה, יצאו עובדות סוציאליות לבית הספר ולגן הילדים ולקחו את ילדיה למרכז חירום שם שהו חצי שנה...

שופט תחת השפעת פקידת סעד – השופט נפתלי שילה אינו מאפשר לילדים לפגוש את אימם למעלה משנה בתואנה שלא עברה בדיקות שהומלצו ע"י פקידת הסעד - יוני 2010 – שופט בית משפט לענייני משפחה ברמת גן נפתלי שילה אינו מאפשר לילדים לראות, ו/או לדבר עם אימם כבר למעלה משנה מאחר שטרם ביצעה "בדיקות שהומלצו על ידי פקידת הסעד" - מדובר באישה עובדת, מתפרנסת בכבוד מימים ימימה, ללא הרשעה פלילית כלשהי, ואשר ביצעה ע"פ בקשת פקידות הסעד בדיקות שונות במכוני מסוגלות הורים, פסיכיאטר מחוזי, ונמצאה כשירה וטובה...

תחקיר - הקומבינות של שרי הרווחה משה כחלון ויצחק בוז'י הרצוג: כך הפכה הקרן לשיקום נכים כלי לקידום מקורבים

התחקיר:  כך הפכה הקרן לשיקום נכים כלי לקידום מקורבים , יפעת ארליך | 10/1/2013  , מעריב , nrg

מאות עובדי הקרן למפעלי שיקום, שפועלת למציאת פתרונות תעסוקה לנכים ונאבקת על קיומה, נאלצו להתמודד בשנים האחרונות עם גל מינויים שנויים במחלוקת, חלקם פוליטיים, בחסות שרי הרווחה משה כחלון ובוז'י הרצוג

תגיות: משה כחלון, יצחק בוז'י הרצוג

מרכזי הקרן למפעלי שיקום קשה למצוא אנשים מחייכים. אדם שיושב על כיסא גלגלים בפתח המרכז מהנהן לקראתי בראשו במין סימן חשאי של קושרי קשר. העובדים הבכירים שאני אמורה לפגוש כאן חוששים, ובצדק. רק לאחרונה פיטרה הקרן כארבעים מבין כ-700 עובדיה . אלה שנותרו נאלצים להיאבק כדי לקבל את משכורתם. החוב הריאלי של הקרן תפח בשנים האחרונות והגיע ל-20 מיליון שקלים, וקריסתה של הקרן קרובה.

בשלושת החודשים האחרונים עוכבה משכורתם של העובדים כמה פעמים, ושולמה לבסוף רק אחרי שיצאו להפגין והגישו תביעה בגין הלנת שכר בבית הדין לעבודה נגד הקרן, נגד חבר הנאמנים שלה ונגד משרד הרווחה והשירותים החברתיים. החודש עוכב גם השכר הסמלי שמקבלים המשתקמים על עבודתם במפעלים המוגנים. אל שפל הפגיעה הישירה בנכים עצמם הגיעה עתה הקרן לראשונה מאז הוקמה בידי משרד הרווחה בשנת 1964.




התנהלות כושלת, חובות, הלנת שכר ופגיעה בנכים. משרדי הקרן ביפו צילום: יוסי אלוני

הקרן למפעלי שיקום היא הארגון הוותיק והגדול ביותר בארץ המעניק שירותי אבחון, שיקום מקצועי והשמה לאנשים שסובלים ממגוון רחב של נכויות פיזיות או נפשיות. היא מעניקה כיום את שירותיה ל-13 אלף איש, ומפעילה כ-70 פרויקטים שיקומיים בכל רחבי הארץ. כ-700 עובדים מועסקים בכל מרכזי הקרן ברחבי הארץ.

באחד ממרכזי השיקום פגשתי את האנשים שהקרן הוקמה למענם. חולי סרטן שאינם יכולים לחזור לעבודתם הקודמת, צעירים עם ליקויי למידה קשיים, פגועי נפש ופגועי תאונות דרכים שנאלצו להיפרד מעיסוקם הקודם. החלום המשותף של מגוון האנשים האלה, השונים אלו מאלו כמעט מכל בחינה, הוא למצוא שוב או לראשונה את מקומם בשוק העבודה. לשם כך הם זקוקים לתהליך של שיקום תעסוקתי ולליווי צמוד בהשמה.

כל אחד מהם זכאי לשנה אחת של שיקום תעסוקתי, שבה הקרן מתאימה לו את הקורס או הסדנה שיוכלו לקדם אותו אל היעד. הקורסים המוצעים במרכזי השיקום מוכרים בידי משרד התמ"ת, ויש בהם מגוון רחב: החל בראיית חשבון, גרפיקה, מזכירות רפואית והוראת ידיעת הארץ, וכלה בגינון, טבחות, מחסנאות ותפירה.

חלון הזדמנויות לנפגעים

בכיתת לימוד יושב בחור צעיר בכיפה שחורה לצד אישה מבוגרת מאופרת מדי. זה לצד זה, ראשיהם טמונים בחוברות או נעוצים במסך המחשב, ישובים אנשים שחזותם החיצונית שלמה אך נפשם קרועה, ואחרים בעלי גוף שבור אך יכולת אינטלקטואלית מרשימה. כולם מנסים להפיק את המרב מחלון ההזדמנויות שנתנו להם הביטוח הלאומי או משרד הרווחהאפשרות לחזור לחיים של עצמאות כלכלית. לצד מרכזי השיקום מפעילה הקרן גם מכוני אבחון ומפעלים מוגנים, שבהם מועסקים נכים שאין ביכולתם להשתלב בשוק העבודה הרגיל.


הקרן הוקמה כהקדש ציבורי, ובשלושים שנותיה הראשונות מומנה ישירות מתקציב המדינה. ב-1995 הוחלט שהקרן תהפוך לגוף המכלכל את עצמו באמצעות מכירת שירותים לגופים המפנים אליה: הביטוח הלאומי, משרד הביטחון, משרד התמ"ת וגופים נוספים. מעמדה המשפטי של הקרן לא שונה, והיא המשיכה להיות הקדש ציבורי. עד אמצע העשור הקודם הצליחה הקרן לשמור על איזון כלכלי, אך בשנים האחרונות, בגלל התנהלות כושלת ולאחר שקמו לה מתחרים בשוק הפרטי, החלה לצבור חובות והגיעה עד למשבר הנוכחי המדיר שינה מעיני העובדים.

בית הדין לעבודה אמנם חייב את משרד הרווחה לפרוע את שטר ההקדש, הקובע שהמשרד הוא האחראי לקרן, ולהעביר לקרן סיוע חירום תקציבי; אבל כולם בקרן יודעים שבלי ניעור יסודי של הארגון, גם הסיוע הזה לא ימנע את התרסקותו.

"יש פה אנשים שמגיעים בכל בוקר לעבוד עם האוכלוסייה הכי חלשה במדינת ישראל. הם עובדים בקרן כבר שנים, היא הפכה להיות ביתם השני, והעיניים שלהם עדיין בורקות", מסבירים לי העובדים הבכירים אחרי שהדלת נסגרת היטב מאחוריי. "עצוב שמפעל מפואר כל כך הולך וגווע רק בגלל התנהלות כושלת ומינויים פוליטיים".

שר הרווחה משה כחלון משקיע בשבועות האחרונים זמן רב בניסיון להציל את הקרן. אבל לדברי העובדים, אחד מתחלואיה העיקריים של הקרן הוא התערבות פוליטית במינוי עובדים ובפיטוריהם. להתערבות הפוליטית אחראים כל שלושת שרי הרווחה האחרונים: זבולון אורלב, יצחק הרצוג ומשה כחלון - כן, גם הוא.

הכל דבוש

הכירו את יפתח דבוש. בן 34, מזכיר הקרן, איש רב כוח בארגון. לתפקידו הבכיר הצליח להשתחל לא בזכות עבודה, אלא בזכות העבודה: הוא פעיל במשמרת הצעירה של המפלגה, ואחיו משמשים בה קבלני קולות ידועים. דבוש עצמו מעולם לא ניסה להסתיר את קשריו הפוליטיים. "הגעתי לכאן מהשר", כך נהג להבהיר לכל אחד, "ואני עוד אהיה מנכ"ל הקרן".

מזכיר הקרן הוא תפקידו הרביעי בארגון. בינואר 2008 נכנס לעבודה בקרן, כאשר זכה במכרז לתפקיד מנהל לשכתו של המנכ"ל. קורות החיים שלו נשלחו בפקס מלשכת שר הרווחה דאז יצחק הרצוג, והונחו על שולחנה של מי שהייתה אז סמנכ"לית הקרן, רותי נאור. תנאי הסף של המכרז, כפי שפורסמו בעיתון, היו תואר ראשון במנהל עסקים או בתעשייה וניהול, וניסיון בארגון ובניהול. דבוש, שלמד בכלל מדעי היהדות ומדעי המדינה, הצהיר במכרז שהוא כמעט אקדמאי, ושבקרוב ישלים את חובותיו האקדמיות. ניסיון בניהול לשכה לא היה לו.

"כשלשכת השר אומרת לך לקבל עובד, אתה לא אומר לא", מודה בכירה לשעבר בקרן, שהצביעה בוועדת המכרזים בעד המינוי של דבוש. "הבנתי שיש לי שתי אפשרויות: או להתפטר, או להישאר וללמוד את המשחק הפוליטי".

כעבור חודשים ספורים קודם דבוש לתפקיד עוזר מנכ"ל, ומשכורתו החודשית קפצה מ-4,000 ל-7,500 שקל , מלבד סיוע באחזקת רכב - וזאת למרות שהתברר שהוא עדיין רחוק מאוד מסיום חובותיו האקדמיות בתואר הראשון, בניגוד למה שהצהיר. "דבוש היה מסדר פגישות עם השר. כשהוא רצה נפגשתי עם השר הרצוג בתוך חמש דקות. כשהוא לא רצה, זה לא קרה", מספרת הבכירה. "היה לו בלשכת השר חבר ששמו אדיר (וישניה, יועץ לשר. י"א). הוא סידר לו כל מה שהוא רצה".

בינתיים עברה הקרן טלטלה גדולה בהרבה. בספטמבר 2009 מינה השר הרצוג את שלומית גלר ליו"ר חבר הנאמנים (תפקיד ללא שכר). המינוי בהחלט חוקי: שטר ההקדש של הקרן מעניק לשר סמכות מלאה למנות את חבר הנאמנים. אבל האם המינוי גם מתאים? על כך הדעות חלוקות. לגלר, אומרים מבקריה, לא הייתה כל זיקה לתחום השיקום ולא ניסיון ניהולי. מנגד, היא רחוקה מאוד מלהיות חסרת כישורים או סוג של בוחשת פוליטית. גלר הייתה מבקרת פנים ברפא"ל וסגנית נשיא לשכת המבקרים הפנימיים בישראל, וכיהנה בכמה וכמה דירקטוריונים של גופים ציבוריים.

כך או כך, גלר ניקתה את צמרת הקרן מבכיריה הקודמים, אנשי מפד"ל שמונו בידי השר הקודם, זבולון אורלב. אחרי מאבק ממושך "התפוטרו" מתפקידם המנכ"ל בומה ברח"ד, איש המפד"ל, וסגניתו רותי נאור, שהייתה אמונה על התחום המקצועי בקרן. עו"ד גיל אגמון מונה באופן זמני לממלא מקום מנכ"ל הקרן, אך מי שניהלה את הקרן בפועל וביד רמה הייתה גלר. מהר מאוד הפך יפתח דבוש לאיש הביצוע שלה.

"העובדים", אומרים לי בני שיחי, "ראו בדבוש את התליין המוציא לפועל את גזרי הדין של טיהור המנגנון. מבחינת גלר, דבוש הוא סוג של חושף שחיתויות שיש לקדם אותו ולהגן עליו. אבל גם אם דבוש מצא פה ושם אי סדרים שראוי לתקנם, האי סדר הגדול ביותר הוא בעצם המינוי והקידום שלו. מי שאמור לחשוף שחיתות, כביכול, לא יכול לרמוס נהלים ולפגוע בטוהר המידות".

חבר הנאמנים בראשותה של גלר אישר לדבוש עוד העלאה במשכורת. באוגוסט 2010 הגיש דבוש גם בקשה לממן את לימודיו האקדמיים. ועדת כוח האדם לא אישרה את הבקשה, והעבירה אותה לחבר הנאמנים. זה אישר לדבוש מימון רטרואקטיבי של 50 אחוזים משכר הלימוד, ויום בשבוע של לימודים על חשבון העבודה, למשך שנתיים.

תקנון גמיש

תקנון הקרן מתאריך 4 בפברואר 2009 קובע כי רק בעלי ותק של שלוש שנים לפחות בקרן זכאים לסיוע בלימודים אקדמיים, ורק בתנאי שנושאי הלימוד קשורים לתחום עיסוקם. כללי הקרן נשמרו בקפדנות, וככל הידוע מעולם לא אושרו לאחרים לימודים רטרואקטיבית. אבל כשמדובר בדבוש יש כנראה כללים אחרים. בקשתו של דבוש אושרה באוקטובר 2010, ולימודיו בשנת 2009 ו-2010 זכו למימון הקרן רטרואקטיבית, למרות שנכנס אל הקרן רק בראשית שנת 2008 ואף על פי שתחום לימודיו איננו קשור לניהול או לשיקום. כך הצליח דבוש לקבל מימון ללימודי תואר ראשון, שלפי המכרז היה אמור לסיים לפני שהתקבל בכלל לקרן.

בנובמבר 2010 מונה דבוש לממלא מקום מנהל מרכז השיקום תל גיבורים. לפי תקנון הקרן, מנהל מרכז שיקום נדרש להיות בעל תואר שני בעבודה סוציאלית או בפסיכולוגיה ובעל ניסיון בתחום השיקום. דבוש, שאז לא היה לו אפילו תואר ראשון, מונה לתפקיד ללא מכרז פנימי או חיצוני וללא כישורים והשכלה מתאימים. משכורתו האמירה לכדי 17,500 שקלים בחודש, והוא זכה גם לרכב צמוד.


לטענת הקרן "המינוי נבדק בעבר על ידי מבקר המדינה ונמצא תקין". ממשרד המבקר נמסר כי בעקבות תלונה ספציפית שלפיה מינויו של דבוש היה פוליטי, נבדק החשד למינוי פוליטי בלבד. מחוסר ראיות החקירה נעצרה, אך לא נבדקו הטענות לאי תקינות מנהלית, וממילא גם לא נוקה החשד לאי תקינות כזו. ועד העובדים נלחם במינוי השערורייתי והגיש צו מניעה בבית הדין לעבודה. אחרי שלושה חודשים הוחזר דבוש למטה, ותפקיד חדש הומצא למענו: מזכיר הקרן. איש לפניו לא כיהן בתפקיד הזה.

"היום, בדיעבד, גלר טוענת שזה היה מינוי זמני ושדבוש נשלח לשם כדי למצוא אי סדרים", אומר עובד בכיר בקרן. "בשום מקום זה לא נכתב ולא נאמר. אם זה היה זמני, למה הוועד מצא לנכון להילחם? משרד התמ"ת כבר איים שאם דבוש לא יפוטר מתפקידו, תוסר ההכרה מהקורסים שמועברים במרכז. רק אחרי מסכת לחצים ארוכה דבוש התפטר. ואם זה היה זמני, למה כאשר חושף השחיתות הגדול הוחזר אל עבודת המטה הוא נשאר עם אותו השכר ועם הרכב הצמוד? דבוש מצא אולי עובדת אחת שדיווחה על שעות נוספות באחד ממרכזי האבחון, ובמרכז השיקום בתל גיבורים יש כבר שנים שעון נוכחות".

בקרן טוענים שדבוש מונה על פי כללי המנהל התקין, שמינויו ללא מכרז נעשה למשרת ממלא מקום זמני, ושקידומו בהמשך נעשה בהתאם למסירותו לעבודה ופעולותיו בחשיפת אי סדרים בפעילות הקרן. "בפעולותיו חסך דבוש מיליוני שקלים בשנה", נמסר מהקרן, "וברור מדוע עובדים רבים שעשו בקרן כבשלהם פועלים נגדו היום".

השר הרצוג טוען שאין לו שום קשר למינוי של דבוש, ושהוא כלל לא ידע על קידומו לתפקיד מנהל מרכז השיקום, שנעשה בשלהי כהונתו כשר הרווחה. לגבי טענתו השנייה, אולי הוא אכן לא ידע על הקידום. לא נטען שהוא ידע, אולם את הטענה שהרצוג היה מעורב באופן ישיר במינוי הראשון של דבוש מאשרים שלושה מקורות שונים. הרצוג מאיים בתביעת דיבה; המקורות שלנו מוכנים להתעמת איתו על דוכן העדים בבית המשפט.

דבוש עצמו, על כל פנים, הכיר טובה למי שעמד או לא עמד מאחורי קידומו מתפקיד לתפקיד בקרן. ביולי 2011 הוא חתם יחד עם חברו הטוב מלשכת השר, אדיר וישניה, על מכתב תמיכה במועמדותו של הרצוג לראשות מפלגת העבודה: "לקראת ההתמודדות הקרובה על ראשות המפלגה, בחרנו להודיע פומבית כי אנו רואים בך, ח"כ יצחק בוז'י הרצוג, את המועמד הטוב ביותר, בזמן הנכון ביותר, להובלת מפלגת העבודה", כתבו השניים.

מצליח ניסה

דניאל מצליח, המנכ"ל החדש שמונה לתפקיד במאי2011 אחרי תהליך ארוך של מכרז, יצא למלחמה על המינויים הפוליטיים בקרן. "הוא החליט לפטר את דבוש", מספר בכיר בקרן. "דבוש נכנס לארגון בחטא. מצליח החליט לפטר אותו כדי שכל העובדים יבינו שעידן המינויים הפוליטיים חלף. אחרי שכחלון קיבל את תיק הרווחה, מצליח היה תמים וחשב שעם שר מהליכוד יוכל לנקות את האורוות. להפתעתו של מצליח הוא הוזמן לפגישה עם השר כחלון, ובפגישה דרש ממנו השר שלא לפטר את דבוש. במסדרון בלשכת השר היה מי שדאג להסביר למצליח שיואב דבוש, אחיו של יפתח, הוא חבר טוב של כחלון ושל היועץ של ביבי".


כדי להבין איך הופכים הפוליטיקאים לסדרני עבודה, צריך להתוודע אל התופעה הקרויה משפחת דבוש מהמושב זיתן שבאזור לוד. מדובר במשפחה של 16 ילדים. חצי מבניה פעילים במפלגת העבודה וחצי בליכוד, כך שבכל קונסטלציה פוליטית הם מסודרים. אל משפחת דבוש ואל בית הכנסת בושאייף, שהיא מפעילה במושב, עולים לרגל פוליטיקאים רבים. בימים רגילים הם באים לטעום את הקוסקוס של גברת דבוש. בימי הילולות יוצאי לוב, הנחגגות ברוב עם בסוכות ובל"ג בעומר, הם באים להתחכך בהמון ולנאום על הבמה. גם בוז'י הרצוג וגם משה כחלון, שני שרי הרווחה האחרונים, לקחו חלק בעלייה לרגל לבית הכנסת בושאייף.

"מכיוון שמצליח רצה בעיקר להחליף את גלר, יו"ר חבר הנאמנים", מסביר המקור הבכיר בקרן, "הוא הבין שלא יוכל להילחם בכולם, ושאי אפשר לנקות את כל הגוף הזה בבת אחת. הוא ויתר על הקרב בעניין דבוש, אבל התעקש להוריד כ-2,000 שקלים ממשכורתו מנקרת העיניים, וקיבל הבטחה מהשר כחלון שגלר תוחלף".

מצליח לא שיער איזה מלחמה עוד נכונה לו. "מהרגע הראשון, שלומית גלר לא הייתה מרוצה מהזכייה של מצליח במכרז", אומר אחד מחברי חבר הנאמנים של הקרן. "היא העדיפה את דוד בן נון, שהיה ה

שיר השני במכרז. כבר אחרי חודש היא הגדירה את מצליח כמנכ"ל כושל. מצליח דווקא הצליח לשקם את משבר האמון שנוצר בין הביטוח הלאומי ובין הקרן למפעלי שיקום, לאחר הזעזועים שעברה בעקבות החלפת המנכ"ל והסמנכ"לית. גם עובדי הקרן נתנו בו אמון. גלר רצתה לפטר כמה עובדים שהכירו את הקרן לפניי ולפנים ועבדו שעות נוספות בהתנדבות כדי להציל את הקרן. היא ודבוש דרשו ממצליח לפטר אותם עוד לפני שבפועל נכנס לתפקיד. מצליח לא הסכים להיות חותמת גומי".

מדוע אתם, אנשי חבר הנאמנים, לא פניתם לשר כחלון אם חשבתם שהתנהלותם של גלר ודבוש בעייתית?

"נציגים של חבר הנאמנים פנו לשר כחלון וסיפרו לו על התנהלותם הבעייתית של גלר ודבוש, אבל השר בחר שלא להתערב, למרות שבסמכותו לפטר ולמנות את יו"ר חבר הנאמנים".

במקרים אחרים השר כחלון דווקא כן התערב. מלבד יפתח דבוש ביקש מצליח לפטר ארבעה עובדים אחרים, חלקם בשל תוכנית התייעלות וחלקם בשל בעיות תפקודיות. בכל אחד מהמקרים הללו ניסה השר כחלון, במישרין או בעקיפין, למנוע את הפיטורים. למשל, כשרצה מצליח לפטר את א"ח (השם המלא שמור במערכת), חבר מרכז הליכוד שהיה מנהל מרכז השיקום בטבריה, ביקש השר ממצליח להימנע מכך. במקרה הזה מצליח התעקש.

גם את פיטוריו של א"ג, מנהל מרכז שיקום בצפון, ניסה כחלון למנוע. השר ביקש ישירות ממצליח להימנע מהפיטורים, והודה שמופעלים עליו לחצים כבדים כדי שא"ג לא יפוטר. א"ג איננו איש ליכוד, אלא מזוהה עם המפד"ל. במקרה אחר ביקש מצליח לפטר את ח"ה מטעמי התייעלות, ומנהל אגף במשרד הרווחה העביר למצליח מסר שהשר מבקש להימנע מפיטוריו של ח"ה. המנהל מסר בתגובה הכחשה גורפת לדברים.

פגישה עם השר

אבל הקש ששבר את גב הגמל היה הליך הפיטורים של ב"א, מנהל בנא"ם (בינוי, אמרכלות ומבנים). ב"א, מהנדס במקצועו, זכה במכרז לתפקיד לאחר שהצהיר כי הוא מתגורר באזור המרכז, אחד מתנאי הסף במכרז. בפועל, המסמכים המתעדים את נסיעות הרכב שקיבל מהקרן העלו כי הוא נוסע כמעט מדי יום מירכא שבצפון, דרך כביש האגרה 6 - ומקבל החזרים על הדלק ועל האגרה כאחד. כשמצליח איבד את האמון בב"א הוא חשש להשאיר בידיו את התפקיד, הכולל גם אחריות על בטיחות מבנים.

מצליח ערך לב"א שימוע לפני פיטורים וכבר מצא לו מחליף, ושוב לא איחר להגיע הטלפון מכחלון, ובו הזמנה לפגישה. "בפגישה עם כחלון", מספר בכיר בקרן, "מצליח אמר שכבר ערך שימוע ושאין שום סיכוי שיחזור בו מהפיטורים. בכל זאת השר ביקש ממנו להימנע מהפיטורים, ולכל הפחות לדחות אותם בשבועיים". לב "א, אגב, קרוב משפחה שהקים את בית הליכוד בירכא והוא פעיל מרכזי במגזר הדרוזי. אורח הכבוד בחתונתו באפריל 2009 היה השר כחלון.

"מצליח נענה בלית ברירה לבקשת השר ודחה את הפיטורים. כמה ימים לאחר מכן, גורמים אלמונים פגעו קשות ברכבו של מצליח וברכבה של עובדת שדיווחה על התנהלות לא ראויה של ב"א. מצליח ציפה שכחלון יגן עליו, אבל זה לא קרה. במקום זאת הבהיר לו שאין לו כל כוונה להחליף את שלומית גלר ולמנות יו"ר אחר לחבר הנאמנים".

"לכבוד השר משה כחלון", כתב מצליח במכתב שבו הודיע על התפטרותו באוקטובר 2011. "לאחר חצי שנה בקרן לא מתאפשר לי לנהל אותה על פי תפיסת העולם המקצועית והמוסרית שלי, ובמצב שכזה אינני מעוניין עוד לשאת באחריות לניהול הקרן ולעתידה. מאז פגשתנו הראשונה ועד לאחרונה התרעתי בפניך כמה פעמים על כך שהקרן במצב משברי קשה, ושהידרדרותה נובעת מהנהלה שמובלת ונשלטת בידי אנשים שמחבלים בה ובעתידה, שכוונותיהם אינן נקיות ואינן טובות ושאין להם מושג ולו בסיסי בניהול, בשיקום ובעבודה עם אנשים. למרות הבטחותיך לשנות את הרכב ההנהלה, להוסיף חברים חדשים, להחליף חברים בעיתיים ולהחליף יו"ר הנהלה (הכוונה ליו"ר חבר הנאמנים. י"א) - עד היום דבר מכל אלה לא נעשה, ויו"ר ההנהלה ממשיכה לעכב, להפריע ולחבל בקרן. לעומת זאת, כן הייתה התערבות שלך במניעת פיטורי עובדים שחלקם מייצגים את תחלואי הארגון ואת כשליו בתקופה שטרם הגעתי. במקרים אחרים נדרשתי לעכב תשובות לפיטורי עובדים לאחר שימוע, מה שהוביל באופן לא מפתיע להפעלת לחצים עד כדי איומים ואלימות כדי לשנות את החלטתי. לפיכך אינני מרגיש שבנורמות ארגוניות כאלה הקרן ראויה עוד להקרבה ולמאמצים הכנים שלי לקדמה ולהובילה לעתיד טוב יותר".

אל שולחנו של השר כחלון הגיע גם מכתב מעובדי הקרן, ובו הם מצרים על התפטרותו של מצליח, מביעים את אמונם בו, מלינים על התנהלותה של יו"ר חבר הנאמנים ומבקשים מהשר להתערב כדי למנוע טלטלה נוספת בקרן. השר בחר לעמוד מנגד. זה היה עוד שלב בנפילתה של הקרן מדחי אל דחי.

לזכות השר כחלון יש לציין כי בדצמבר 2011 נפגש עם ארבעה מנהלים של מרכזי שיקום בקרן, שהביעו בפניו את דאגתם לעתידה. השר הבטיח להם כי הקרן איננה בסכנת קריסה, וכי לאחר שתצא אל הפועל תוכנית הבראה, הקרן תתחיל בתהליך של צמיחה מחודשת. בעקבות הפגישה זימן השר גם את חבר הנאמנים של הקרן לפגישה.

מלשכתו של השר כחלון נמסרה הכחשה גורפת לטענות בדבר התערבות בקידום עובדים או בהעסקתם בקרן. מהקרן נמסר כי שלומית גלר פעלה אך ורק לטובת הקרן כשפעלה להחלפת ההנהלה הישנה.

האיש של גלר

לאחר התפטרותו של מצליח נכנס לתפקיד המנכ"ל דוד בן נון, לשעבר מנכ"ל החברה למוקדים טלפוניים בזק און-ליין. מבחינתה של גלר היה זה ניצחון. הרי מלכתחילה היא רצתה, כאמור, שבן נון ימונה לתפקיד. בן נון, שהפך להיות עושה דברה של גלר, לא הצליח להציל את הקרן מקריסה כלכלית.

מאז כניסתו של בן נון, נראה שיוצאי בזק און-ליין מככבים בקרן. "שלושה אנשים בתפקידים רגישים הם בוגרי בזק און-ליין", אומר עובד שפרש. "המנכ"ל, מנהלת מדור שכר ומנהלת משאבי אנוש. היום הם יכולים לעשות בקרן מה שירצו. אין כמעט מי שיכול לפקח ולבקר עליהם".

שמה של החברה נקשר לאחרונה לפעילות במתקן של הקרן. במרכז השיקום בפתח תקווה הוקם לפני כמה שנים מוקד טלפוני מתקדם, שבו עוברים המשתקמים הכשרה מעשית לתפקיד מוקדנים. המוקד הוקם בכספי הביטוח הלאומי ובכספי תרומות, בעלות של כמיליון שקלים. יום בהיר אחד לפני כמה שבועות, בלי להסביר למנהלת מרכז השיקום את פשר העניין, הוצבו במקום שלושים עובדים של בזק און-ליין. שלושים העובדים הללו יושבים בעמדות שנבנו בשביל המשתקמים. אמנם שניים מהעובדים הם בוגרי קורס המוקדנים של מרכז השיקום בפתח תקווה, אך היתר הם אזרחים רגילים, בעיקר סטודנטים, שכל קשר בינם ובין שיקום תעסוקתי מקרי בהחלט.

קורס המוקדנים המתקיים עתה במרכז השיקום סיים את החלק התאורטי שלו, ועבר לשלב ההכשרה המעשית. בהנהלה הבטיחו שיבנו מוקד טלפוני חלופי בשביל המשתקמים אך טרם עשו זאת, ובינתיים ההכשרה של המשתקמים נפגעת.

מנהלת מרכז השיקום בפתח תקווה, מיכל פריד, אשר לאחרונה גם אולצה לצאת לפנסיה מוקדמת, הודיעה להנהלת הקרן כי היא לא מוכנה לקחת אחריות על הפרויקט הזה, מפני שהוא אינו עולה בקנה אחד עם תפיסת עולמה המקצועית והמוסרית. מנכ"ל הקרן הבהיר לה שהפרויקט נמצא תחת אחריותו האישית. גורמים במוסד לביטוח לאומי, אשר גם מכספו הוקם המוקד, רותחים מזעם על השימוש הלא ראוי ברכוש ציבורי: "אנו רואים בחומרה את מה שמתרחש במרכז השיקום בפתח תקווה. נפגשנו עם נציגי הקרן ואנו פועלים לתיקון המצב", מסר דובר הביטוח הלאומי.

בתגובה נמסר מן הקרן כי הפרויקט בפתח תקווה הוא מיזם חדש המאפשר למשתקמים לעבוד במוקד פניות לצד עובדים מן השורה, וכי התוצאה היא טיפוח תחושת גאווה והצלחה בקרב המשתקמים.

ההנהלה הנוכחית גלגלה את האחריות למשבר לפתחם של המנכ"לים הקודמים, אך העובדים לא היו מוכנים לקבל את הסרת האחריות הזו בשעה שגלר ישבה כיו"ר חבר הנאמנים. ערב פרסום הכתבה התפטרה גלר מהתפקיד. לדברי בכיר לשעבר בקרן, "גלר הקפידה לנפנף בכך שהיא ממלאת את תפקידה בהתנדבות ומתוך מניעים ציוניים. זה נכון, אך היא גם הפיקה מן התפקיד מעמד וכבוד ויכולת שליטה באנשים. גלר לא יכולה להתנער מכך שבתקופתה גדלו הוצאות הקרן, הן בשל ניפוח המטה בעובדים שהועסקו בחוזים אישיים והן בשל הוצאות משפטיות רבות, ומנגד ירדו הכנסות הקרן, בשל אובדן אמון מצד הגורמים המפנים אליה".

אובדן אמון

מהקרן נמסר בתגובה שמינויו של דוד בן נון למנכ"ל הביא לתוכנית הבראה שחסכה מיליוני שקלים, ובכל מקרה המנכ"לים הקודמים הם האחראים לכישלונה של הקרן בעבר, ולא גלר, שתפקידה היה רק להתוות מדיניות ולא ליישמה.

"אי אפשר לתלות על המנכ"לים הקודמים את הכישלון", מסבירה חברה לשעבר בחבר הנאמנים. "בתקופת ברח"ד הקרן הייתה מאוזנת יחסית. נכון, מינויו של בומה ברח"ד לתפקיד מנכ"ל הקרן היה הסנונית הראשונה שבישרה על עידן המינויים הפוליטיים בקרן, נכון שהוא איש מפד"ל שהוצנח לתפקיד בהוראת שר הרווחה דאז, זבולון אורלב, אבל זה היה מינוי פוליטי מידתי. ברח"ד עמד בתנאי המכרז, היה לו ניסיון כמנהל אגף החינוך בעיריית קריית מוצקין וכמג"ד בצה"ל, וגם הכשרה אקדמית מתאימה במנהל עסקים, במשפטים ובניהול חינוכי. ברח"ד גם הכיר בכך שאינו מבין בשיקום אלא בניהול, ולכן דאג למנות לסמנכ"לית את ד"ר רותי נאור, אשת המקצוע מספר אחת בתחום השיקום התעסוקתי בארץ, שעבדה שנים רבות בקרן. יחד הם הצליחו להרחיב את פעילות הקרן ולהגדיל את הכנסותיה. הגורמים שמפנים את המשתקמים אל הקרן מעריכים את נאור מבחינה מקצועית, ולכן היא הצליחה לבנות מערכת יחסים של אמון ושיתוף פעולה בין הקרן לבינם, וכך להגדיל את מספר המשתקמים שהופנו אל הקרן.





מינוי פוליטי או מינהל תקין? דוד בן נון (מימין) ויפתח דבוש צילום: יוסי אלוני


"לפני שגלר מונתה ליו"ר חבר הנאמנים של הקרן, מינה הרצוג לתפקיד את יובל אלבשן. אלבשן הוא ידיד של הרצוג, ועד לאחרונה היה פעיל במפלגת העבודה. הוא איש הגון. ציפו ממנו להפוך את הקרן מנחלת המפד"ל לנחלת מפלגת העבודה, והוא סירב לעשות זאת. למרות לחצים שהופעלו עליו, אלבשן לא הסכים לפטר את ברח"ד, שהיה בסך הכל מנכ"ל טוב. אחרי עימותים עם גורמים במשרד הרווחה הוא בחר להתפטר מתפקידו כיו"ר חבר הנאמנים כשנה וחצי אחרי שנכנס לתפקיד. שלומית גלר הובאה במקומו, ולדעתי קודם כל כדי לערוף את הראשים של ברח"ד ונאור. הבעיה הייתה שעם הפיטורים הללו, ולאחר מכן עם התפטרותו של מצליח, איבדו הגורמים המפנים את אמונם בקרן, מה שהביא לירידה בהכנסותיה".

במוסד לביטוח לאומי מאשרים שהארגון מפנה פחות משתקמים אל הקרן. "אגף השיקום של הביטוח הלאומי קונה שירותי אבחון, שיקום והשמה מהקרן למפעלי שיקום, ובסוף התהליך המשתקמים אמורים להשתלב בעבודה מפרנסת בשוק החופשי. המחויבות של הביטוח הלאומי היא למשתקמים. אנו שואפים להפנות אותם למסגרות הכשרה שתקדמנה אותם לקראת השתלבות בעבודה. קניית שירותים היא פועל יוצא של ההיצע הקיים בשוק ההכשרות המקצועיות, בהתאמה לצורכי האוכלוסייה ולמידת הרלוונטיות של הקורסים, תוך שימת לב לאיכות השירות ותוך בדיקת תוצאות השירות - כלומר, השתלבותם של המשתק מים בעבודה. לאחרונה, עקב השינויים בקרן, הצטמצם היצע ההכשרות, ולמרכזי השיקום היו פחות תוכניות שיקום שעונות על הדרישות שלנו להכשרה מקצועית שתוביל להשתלבות בעבודה".

מאחורי הניסוח המהוקצע הזה מסתתר לא מעט כעס. המנכ"ל החדש, דוד בן נון, הצליח לקומם עליו גורמים בכירים במוסד לביטוח לאומי, לאחר שהטיח באחד מהם הערות פוגעניות שהנייר אינו סובל.

מן הקרן נמסר כי "אם הירידה במספר ההפניות לקרן נובעת ממניעים אישים, הרי שיש לחקור את הנושא ולברר אותו עד תומו. לא ייתכן שפקיד ציבור המונע בגחמה אישית ועל סמך תחושות סובייקטיביות פועל בניגוד להנחיות הביטוח הלאומי ומשרד הרווחה, ונגד האינטרס של משרד הרווחה".


מאבק העובדים

בן נון מקומם עליו לא רק גורמים מחוץ לקרן, אלא גם את העובדים עצמם. הם מעלים בפניי צרור של טענות מגובות במסמכים וראיות, חלקן כבדות וחלקן קטנוניות, אבל הרוח העולה מהן היא של התמרמרות וזעם מלוא הלב.

"במשך שנים", אומר עובד שפרש, "עובדים נקלטו בקרן בהתאם להסכם קיבוצי המאגד את העובדים ומוצמד לשכר המקובל בסקטור. המנכ"ל בלבד, כמעט, הועסק בחוזה אישי. בעידודה של גלר, כיום יש כבר עשרה עובדים בהנהלת המטה המועסקים בחוזה אישי. עובד בהנהלת המטה שמועסק בהתאם להסכמים הקיבוציים משתכר אחרי עשרים שנות עבודה בין 6,000 ל-7,000 שקל , ולא מקבל רכב. לעומתו, עובד חדש באותו תפקיד, בחוזה אישי מנופח, מתחיל את שכרו בקרן ב-17 אלף שקל ורכב צמוד.

"מאז כניסתו של דוד בן נון לתפקיד, ובעידודה של גלר, פוטרו עובדים ותיקים ומקצועיים ובמקומם נקלטו לתפקידים קיימים או מומצאים כעשרה עובדים, לא בעלי ניסיון או כישורים מיוחדים, בחוזים אישים. לרובם רכב צמוד ומשכורות גבוהות בהרבה מהמקובל בקרן, וכל זאת בשעה שהקרן נמצאת במשבר כלכלי כבד. נוצר ניכור גדול, שמפרק את הקרן מפנים. יש חבורה מתנשאת בתוך המטה שמזלזלת בעובדים האחרים, בהנהגתו של בן-נון, שמדבר עם העובדים בגסות לא פעם. נורמות העבודה של רובם כוללות הגעה מאוחרת לעבודה וישיבה של בין שעה וחצי לשעתיים בבית קפה סמוך, על חשבון שעות העבודה".

עוד טוענים העובדים כי עו"ד גיל אגמון, היועץ המשפטי של הקרן שקודם בידי גלר וזכה לחוזה אישי, מקבל משכורת של 17 אלף שקל ומימון של 100 אחוז רכב צמוד. עבודתו בקרן מוגדרת כ-40 אחוז משרה, והוא מנהל במקביל משרד פרטי בהרצליה. "בפועל הקרן משלמת, מלבד משכורתו ורכבו, מעל 100 אלף שקל מדי שנה לעורכי דין אחרים ולהוצאות כספיות נוספות", אומרים העובדים.

בסתירה למסמכים שהציגו העובדים טוענת הקרן כי עלות השכר של חברי ההנהלה החדשים נמוכה מעלות שכרם של חברי ההנהלה הקודמת, וכי נפח עבודתו של עו"ד אגמון בפועל קרוב יותר ל-100 אחוזי משרה, אף על פי שאינו מטפל בתיקים שהוא אינו מומחה בהם.

לטענת העובדים, בזמן שהקרן קורסת ובעוד העובדים הרגילים במרכזי השיקום ממשיכים להגיע לעבודה יום-יום גם בחודשים שלא קיבלו שכר, כדי לשרת את האוכלוסייה הנזקקת ביותר בישראל - במטה של הקרן חוגגים. למשל, "בחודש ספטמבר שעבר הגיע חשבון הנייד של בן נון ל-4,000 שקלים . 3,000 מהם היו על שיחות בחו"ל. בן נון נסע לחו"ל בתקופת החגים. לא מדובר בשיחות עבודה. עובדי הקרן ומשרדי הממשלה היו אז בחופשה. בקרן מאז ומתמיד מקובל ששיחות בחו"ל הן לא על חשבון העבודה. אבל באותו חודש זכו המנכ"ל ועו"ד גיל אגמון למימון של שיחות בחו"ל. הם טוענים שהסכום הגבוה היה טעות - אז איך איש לא עלה על הטעות הזו עד שחשפנו את המסמכים? בנוסף נרכשו טאבלטים לחמישה מעובדי הנהלת המטה. משום מה הם הסתירו את זה מהעובדים האחרים.

"ההנהלה החדשה לא מסתפקת במשכורות המנופחות ובדלק שזורם כמים; היא גם זקוקה לתלושים מיוחדים לחג. בזמן ששאר העובדים משלמים מסים לוועד ומקבלים רק 100 שקלים שי לחג, החליטו בהנהלה, שעובדיה אינם משלמים מסי ועד, להעניק לעצמם שי של 250 שקלים לכל אחד. מכיוון שאין לכך תקציב, ניסו להסוות את ההוצאה בכך שרשמו אותה בסעיף יחסי ציבור".

בקרן טוענים שחשבון הנייד של המנכ"ל נבע מטעות של חברת הסלולר - שתוקנה, שמחשבי הטאבלט נרכשו לצורכי עבודה שוטפת, ושהשי לחג נרשם בטעות בהוצאות היח"צ.

לדוד בן נון, יפתח דבוש ושלומית גלר הוצע להתראיין לכתבה. הם העדיפו שמשרד יחסי ציבור ועורכי דין יעשו בשבילם את העבודה. כמה שעות אחרי שנפגשתי עם נציגי משרד יחסי הציבור והצגתי בפניהם בכתב ובעל פה את כל הטענות העולות בכתבה, תוך ביסוס הדברים במסמכים שהודלפו מהקרן, התקשרו אליי מבוהלים כמה מעשרות העובדים בעבר ובהווה ששוחחו עמי. "הנהלת הקרן רותחת. הם שואגים על העובדים ומאיימים שיביאו בלשים כדי לתפוס את המדליפים. זה פשוט לא ייאמן שבמקום להתייחס לגוף הטענות, זה מה שמעסיק אותם. בינתיים הבנו שגם בחבר הנאמנים חלו סערות, ושישה מהחברים התפטרו. משרד הרווחה צריך להבין מיד שרק כסף לא יציל את הקרן. עד שייעשה בדק בית יסודי, הקרן למפעלי שיקום לא תחזור להיות ארגון בריא ומשגשג".

תחקיר - הקומבינות של שרי הרווחה משה כחלון ויצחק בוז'י הרצוג: כך הפכה הקרן לשיקום נכים כלי לקידום מקורבים

משה כחלון ויצחק הרצוג בחילופי השרים המשרד הרווחה צילום: פלאש 90


מהקרן נמסר בתגובה:

"הטענה שיפתח דבוש מונה לתפקידו במכרז תפור אינה נכונה ומהווה לשון הרע. דבוש מונה בינואר 2008 בידי בומה ברח"ד לתפקיד מנהל לשכה בכיר, לאחר שהצהיר כנדרש על כך שטרם סיים את חובותיו האקדמיות. נוכח מסירותו של דבוש לעבודתו בקרן הורחבו תחומי אחריותו. בפועל כיהן דבוש כעוזר מנכ"ל, מתאם תקשורת ארצי, מנהל אתר האינטרנט וכן מזכיר ההנהלה. בדצמבר 2010, לאחר עזיבת מנכ"ל הקרן דאז מר בומה ברח"ד, מונה דבוש לתפקיד ממלא מקום מרכז השיקום תל גיבורים. ממלא מקום, בהגדרתו, הוא מינוי זמני, והעובדה היא שדבוש כיהן בתפקיד זה שלושה חודשים בלבד. מינויו של דבוש היה על רקע חשיפת אי סדרים וחתירה ליצירת מנהל תקין במטה הקרן. יודגש כי בהיותו ממלא מקום הוא לא נדרש למכרז, וממילא מדובר על תקופה של 3 חודשים בלבד.

"דבוש ביקש לעזוב את התפקיד מרצונו עוד בטרם חלפו 3 חודשים. במהלך תקופה זו גילה דבוש אי סדרים שונים בתל גיבורים ובקרן בכלל ובזכות כהונתו שם הותקנו שעוני נוכחות, הופסקו דיווחי שעות כוזבים של עובדים והופסק בזבוז המשאבים המשווע שנעשה במרכז. פעילתו של דבוש הביאה להשפעות רוחביות בכל הקרן, לטובת המנהל התקין. בפעולותיו חסך דבוש לקרן מיליוני שקלים בשנה. היות שדבוש חשף שחיתויות, כך ממש, ברור לנו מדוע עובדים רבים שעשו בקרן כבשלהם פועלים נגדו היום. מימון הלימודים החלקי של דבוש, כרבע משכר הלימוד, נעשה בהתאם לתקנון הקרן ואושר בידי חבר הנאמנים בוועדת כוח האדם. יתר הטענות כלפי דבוש הן קטנוניות ושקריות".

בנוגע לטענות נגד שלומית גלר נמסר מהקרן: "יו"ר חבר נאמנים לא מחויב בקשר מקצועי, אלא בהבנה ניהולית, בהתוויית מדיניות ובפיקוח על ביצועה. עם מינויה לתפקיד החלה גלר לעבוד עם מנהל הקרן דאז לצורך אופטימיזציה של תהליכי עבודה. אין ולא היתה כל כוונה או רצון לפיטורי מנהלים. לאחר בדיקות מקיפות שערכה עזבו כמה חברי הנהלה, ובהם סמנכ"ל, מנכ"ל, רואה חשבון וחשב, וזאת לאחר שהתברר שחלקם לא החזיקו בכישורים, ביכולת מקצועית ובהשכלה הנדרשת, ובעיקר לא ניהלו את הקרן לפי כללי המנהל התקין כפי שנדרשו. גב' נאור ומר ברח"ד עזבו את הקרן מרצונם. כלל פעילותיה של גלר בהחלפת ההנהלה נעשו לטובת הקרן בלבד. שני המנכ"לים הקודמים, ברח"ד ומצליח, לא פעלו בהתאם להוראות חבר הנאמנים".

באשר לנוכחותם של עובדי בזק אוןליין במרכז השיקום בפתח תקווה, מסרה הקרן: "מדובר בפרויקט חדש שהחל לקרום עור וגידים לפני כחודש. מתכונת הפרויקט היא שמשתקמים יעבדו עם עובדים מן השורה ביחס של 50 אחוז משתקמים ו-50 אחוז עובדים של בזק און-ליין. בכך יש מתודה שמאפשרת למשתקמים עבודה באופן הקרוב ביותר לשוק הפרטי מבלי להוות הוסטל או מפעל שיקומי. המוקד מהווה בשביל המשתקמים מעין סדנת מעבר לקראת שילובם בשוק העבודה, לפי מודל ?קול יכול'. השילוב מביא לתחושת גאווה, יצירה והצלחה בקרב המשתקמים. כיום הפרויקט עודו בחיתוליו, ובחודשים הקרובים יחל לפעול במתכונת המתוארת תוך שילוב עשרות משתקמים במוקד. הטענה כי הפרויקט חסר כל קשר לשיקום תעסוקתי משקפת חוסר הבנה".

באשר לירידה בהכנסות הקרן בתקופת כהונתה של גלר בראש חבר המנהלים של הקרן, נמסר: "הטענה לא ראויה. תפקידה של יו"ר חבר הנאמנים הוא להתוות מדיניות, והגורם המבצע הוא המנכ"ל. היות שהמנכ"לים הקודמים כשלו בהבראת הקרן, מונה דוד בן נון לתפקיד לפני כשנה. הוא החל בתוכנית הבראה שכללה חיסכון של מיליוני שקלים בשנה. פעולותיו כוללות איחוד מרכזים, התאמת מצבת כוח האדם, אישור פטור מארנונה למפעלים מוגנים, קבלת סיוע מיוחד מהמדינה, יצירת מיזמים עסקיים לשילוב משתקמים בשוק העבודה והפסקת תשלום השעות הנוספות בקרן".

באשר לירידה במספר המשתקמים המופנים לקרן מטעם הביטוח הלאומי נאמר: "הירידה במספר המשתקמים המופנים מהביטוח הלאומי החלה עוד בשנת 2007. בפגישה שקיים שר הרווחה משה כחלון עם הנהלת הקרן, דיווח השר שמנכ"ל הביטוח הלאומי רואה חשיבות רבה בשיתוף הפעולה של המוסד עם הקרן. נברנו וחיפשנו ולא מצאנו החלטת ממשלה או הודעה רשמית מטעם הביטוח הלאומי בדבר הורדת מספר ההפניות לקרן, חוסר שביעות רצון או משבר אמון בקרן למפעלי שיקום. אם הירידה במספר ההפניות לקרן נובעת ממניעים אישים, הרי שיש לחקור את הנושא ולברר אותו עד תומו. לא ייתכן שפקיד ציבור המונע בגחמה אישית ועל סמך תחושות סובייקטיביות פועל בניגוד להנחיות הביטוח הלאומי ומשרד הרווחה, ונגד האינטרס של משרד הרווחה".

באשר לתנאי השכר והעבודה של חברי הנהלת הקרן נמסר: "עלות שכרם של חברי ההנהלה החדשים נמוכה מעלות שכרם של חברי ההנהלה הקודמת. חברי הנהלת הקרן מועסקים בחוזים אישים כפי שמקובל במרבית מקומות העבודה שבהם ההנהלה אינה חלק מארגון העובדים. בנוגע לעו"ד גיל אגמון, יצוין כי בפועל נפח עבודתו בקרן עולה על 40 אחוז וקרוב יותר ל-100 אחוזים . אגמון מקדיש מזמנו ומכישוריו לטובת הבראת הקרן. אכן, עו"ד אגמון לא מטפל בכל התיקים. במקרים שהוא אינו מומחה בהם, נשכרים עורכי דין אחרים".

מלשכתו של השר כחלון נמסר:

"הטענות (באשר לבקשות של השר להימנע מפיטורים של עובדים בקרן, י"א) חסרות בסיס. השר מעולם לא התערב באופן ספציפי, לא במינויים ולא בפיטורים. לצערנו, יש גורם שמבקש לקדם את האינטרסים שלו תוך פגיעה בגוף חשוב שנמצא בימים אלו במאבק קשה על המשך דרכו".

מנכ"ל משרד הרווחה, נחום איצקוביץ, מבהיר כי המדינה העבירה לקרן 10 מיליון שקלים, וכי משרד הרווחה ילווה את הקרן בתוכנית הבראה. "אני מאמין שנצליח לרפא את הקרן, כמו שהצלחנו להבריא את 'המשקם' ואת 'מגדלור'. למצב שהקרן הגיעה אליו, שבו לא ידעה להתאים את עצמה לשינויים בתחום, אחראיות כל ההנהלות. אם תהליך השיקום לא יתקדם כראוי עם ההנהלה הנוכחית, נמנה לקרן נאמן".

מיפתח דבוש, מזכיר הקרן למפעלי שיקום, נמסר בתגובה:

"מזה חמש שנים שאני עושה לילות כימים למען הגשמת מטרות הקרן - השמת אנשים עם מוגבלויות בשוק העבודה. חברי הנהלת הקרן מוקירים את פעולותיי לאורך השנים שהביאו לחיסכון של מיליוני שקלים לקרן ותרמו למנהל התקין שלה".

מלשכתו של השר לשעבר יצחק הרצוג נמסר כי אין ולא היה לו שום קשר למינויים פוליטיים בקרן.

השר לשעבר זבולון אורלב הודיע שמאז פרש מהחיים הפוליטיים אינו מגיב לפרסומים על אודותיו.

קישורים:

חברת ה"משקם" של משרד הרווחה - עשרות שנים של ניצול נכים ואנשים עם מוגבלויות - 2007 - המשקם היא חברה המעסיקה כ-2900 אנשים בעלי מוגבלויות. השותף של המדינה בבעלות על החברה היא ההסתדרות הציונית. לחברה אין הון מניות והיא מוגבלת בערבות. יש לה 12 מנהלים (דירקטורים); המדינה - מנכ"ל משרד הרווחה - ממנה ארבעה, ומנהל מחלקת הכספים של הנהלת ההסתדרות הציונית העולמית ממנה שמונה, בהם המנכ"ל. המשקם היא הגוף היחיד מאלה אשר עסקו בתעסוקה מוגנת שבינו ובין עובדיו נכרת הסכם קיבוצי. עובדים בגופים אחרים שטיפלו בתעסוקה מוגנת, זכו לתנאי שכר ולזכויות סוציאליות פחותים באופן ניכר...

 תביעה: משרד הרווחה היטה מכרז מבקר הכספים - הכתבה תביעה: משרד הרווחה היטה מכרז מבקר הכספים , news1 , עופר וולפסון , 09.11.2010 - לטענת משרד רו"ח י.קרמזין, הוטה המכרז בכוונה תחילה כדי לקדם משרד מועדף אחר. האצבע המאשימה מופנית לחשבת המשרד, אריאלה טוקר, שמונתה לתפקידה באמצע הליך המכרז דורשים פיצוי של 240 אלף שקל...

שר הרווחה יצחק בוז'י הרצוג - ג'ובים לחברי מפלגת העבודה על גבם של המוחלשים -   שר הרווחה יצחק בוז'י הרצוג שמר על זכות השתיקה בהיותו חבר כנסת בחקירתו הפלילית בפרשת עמותות ברק וממשיך לשתוק נוכח מחדלי משרדו המשחיתים נפשות: אונס ילדה חוסה במעון של אקי"ם בשרון , אינספור פרשיות התעללויות אלימות ואנס קשים בילדים במסגרות הרווחה פנימיות, אומנה: בית טף , בני ארזים , גיל עם , השלושה , כפר נחמן , מסילה , מצפה ים , מקי"ם , צופיה , רננים , שדה בר , שקמה ... ועוד. משרד הרווחה קורע ילדים מביתם ומשפחתם ומפקיר אותם לתעשיית המין , ועוד דוגמאות רבות אחרות















יום שישי, 11 בינואר 2013

שופט לענייני משפחה נפתלי שילה - שיטות סחר בילדי נפגעי משרד הרווחה

ינואר 2013 - מדובר באם לשני ילדים אשר נתלשו ממנה בהיותם בני 4 ו- 6 למרכז חירום בכפייה ללא סמכות בניגוד לחוק ולכללים. שופט לענייני משפחה נפתלי שילה מנהל ענייני האם בבית משפט לענייני משפחה ואינו מאפשר הסדרי ראיה עם ילדיה. נפתלי מפעיל נגד האם סנקציות בהיגוד לחוק ולכללים ופוגע בהחלטות שרירות לב באם וילדיה. התנהגותו של נפתלי שילה מדיפה ריח של שיקולים זרים לעשיית כסף לגורמי רווחה ו"מומחיה" מסבלם של אזרחים. לאחר 4 שנות התשה נפתלי שילה הסב נזקים קשים לאם וילדיה וכסף קל למערכת הרווחה ומומחיה.

בימים אלו ביקשה האם להיפגש עם בנה בן ה- 10 לאחר ש- 4 שנים לא ראתה אותו ע"פ הנחיית נפתלי שילה. נפתלי השיב בלקוניות ובאכזריות מרושעת כי "אין מקום כיום, לאור האמור בתסקיר לחייבו (את הבן או') במפגשים אלו".

נפתלי שילה משתמש בתואנות שונות במהלך השנים להמשיך בניתוק בין האם לילדיה מבלי שיש בסיס מוצק לתירוציו. התנהגות של נפתלי שילה מאופינת בצביעות ורמאות. נפתלי שילה בז לערך היהדות כיבוד אב ואם ומסב נזקים נפשיים וכלכליים לאם וילדיה.

מאפיני דרכי ההרס של נפתלי שילה - שופט לענייני משפחה רמת גן:

הוצאת הילדים בכפייה מחזקת אימם בניגוד לחוק ולכללים ב"סיוע" השופטת רות בן חנוך

שופטת הנוער רות בן חנוך האריכה צו חירום מביתם בכפייה למרכז חירום ויצו הדסים שהוצא ע"י פקידת הסעד אתי דור דובריבינסקי, ללא נזקקות, בניגוד לקביעת בית משפט עליון. השופטת מודעת לעובדה כי אינה רשאית כלל לדון בתיק היות והוא נידון בבית משפט לענייני משפחה. - נפתלי שילה.

התניית מפגשים בין האם לילדיה בבדיקות פסיכיאטריות ע"ח האם ושיבוש מפגשים אלו
 לאחר הוצאת הילדים בכפייה מרשות אימם נקבעו הסדרי ראיה אשר עד מהרה נעצרו ע"י פקידת הסעד מאחר וסברה כי לא עלו יפה. נפתלי שילה התנה המשך המפגשים בטיפול כלשהו לאמא (פסיכיאטרי) חרף היותה כשירה וטובה, עובדת ללא עבר נפשי ו/או פלילי. המדיניות הדורסנית של השופט נפתלי שילה כוללת חיוב האמא בהוצאות כספיות של אלפי שקלים לראות את ילדיה מספר שעות ושיבוש המפגשים בתואנות שונות:
להלן לדוגמא החלטה ממאי 2011 של נפתלי שבה הוא מקבל את "הודעת פקידת הסעד" וללא נימוק או הסבר הוא מחייב ומתנה את האם בהוצאות נוספות של עשרות אלפי שקלים כדי לפגוש את ילדיה.
נפתלי שילה מתנה הסדרי ראיה בהוצאות כספיות של אלפי שקלים ע"ח האמא למספר שעות מפגשלהלן דוגמא בה השופט נפתלי שילה משבש מפגשים בין האמא ובנה למרות הקושי בדבר והוצאות משפטיות של מאות אלפי שקלים מצד האם.
נפתלי מתרץ הפסקת הביקורים בתואנה של המרחק בין ר"ג לחולון, אך כפי שכתוב בהצעתו הקודמת למפגשים אצל פסיכיאטר בהרצליה המרוחקת מר"ג הרבה יותר מחולון.
שיבוש הסדרי ראיה - נפתלי שילה מתרץ הפסקת הסדרי ראיה בתואנת מרחק בין רמת גן לחולוןביזוי סדרי דין ומשוא פנים לפקידת הסעד מול האם

בבקשה שהגישה האם לנפתלי שילה כי ידון בבקשותיה לגופו של עניין ללא רשויות הרווחה אשר מערימות קשיים, הואיל ונפתלי מקבל המלצותיהן כסוף פסוק ללא דיון וניסיון מעמיק ורציני לפתור הבעיה. האמא ביקשה לקבוע הסדרי ראיה עם בנה הבכור.
נפתלי השיב: "אין כל הצדקה להפסקת פעילות שירותי הרווחה אשר מכירים את הצדדים והילדים היטב ופועלים רבות.... שירותי הרווחה ימשיכו לעקוב... וככל שיתעורר צורך בשינוי ההחלטות שניתנו, תוגש בקשה מטעמם". (ראה החלטה להלן).
השופט נפתלי לא השיב לגופו של עניין לבקשת האם וקבע כי הסדרי הראיה יקבעו ע"פ בקשות רשויות הרווחה. לזכויות האם צמצם נפתלי שילה וקבע: "רשאית... להגיש כל בקשה לשינוי ההסדר הקיים, ככל שיארע שינוי נסיבות". נפתלי שילה העמיד את האמא בנחיתות מרשויות הרווחה. בעוד לרשויות הרווחה נתן סמכות לבקשה "ככל שיתעורר צורך... " ואילו לאם זכות להגיש בקשה קבע "ככל שיארע שינוי בנסיבות...". העמדת האמא במצב נחות מזה של רשויות הרווחה לוקה במשוא פנים חמור, וקביעת נוהל עבודה בניגוד לחוק ולכללים.

האשמת הבן או' באי קיום המפגשים

לאחר שכל ניסיונותיו של נפתלי שילה בתיווכה של פקידות הסעד כשלו, תלונות השווא שהוגשו נגד האם במשטרה נסגרו, וה"בדיקות הפסיכיאטריות" שהתנו במפגשים עם הבן נמצאו לא ענייניות ולא רלוונטיות החליט השופט נפתלי שילה בתאום עם פקידת הסעד למנוע את המפגשים עם הבן או' בתואנה כי אינו רוצה לראות את אימו.
מדובר בצביעות ורמאות של השופט נפתלי שילה שאין כמותה. הרי הבן נלקח מאימו לפני כ- 4 שנים כשהיה בן 6 מדוע לא ציינו זאת רשויות הרווחה בתסקיריהן. נפתלי שילה בז לערך היהדות כיבוד אב ואם, שהרי לפחות היה מציין בתגובתו הלקונית כי ניסה בכל דרך להניא את הילד הרך בשנים לכבד את אימו ולהיפגש איתה אפילו אם זה כרוך בכך כי נפתלי בעצמו יברר העניין עם הילד. נפתלי משיב בלקוניות ואינו טורח אף לנמק מדוע הבן אינו רוצה להיפגש עם אימו, למרות שמדובר בעניין חשוב ומהותי.
התנהגותו של נפתלי במשך כ- 4 שנים בהם מונע מהאם להיפגש עם בנה או' מדיפה ריח של שיקולים זרים, תאוותנות וסאדיזם של רשויות הרווחה להמשיך לשחק ולצחק באם וילדיה.
להלן תגובתו הלקונית של נפתלי לבקשת האם להיפגש עם בנה או':

סוף דבר
נפתלי שילה מחלק את אחריותו השיפוטית בין שופטת נוער רות בן חנוך (בניגוד לחוק), פקידת הסעד ומומחיה, ועתה עם הבן או'. נפלי משיב בלקוניות בעניינים מהותיים תשובות המעוררות תמיהה, וריח שיקולים זרים. התנהגותו של נפתלי שילה פוגעת קשות באמון הציבור במערכת המשפט, ובערכי היהדות וכל הדתות: כיבוד אב ואם. חרף העובדה כי התנהגותו מסבה נזקים נפשיים וכלכליים קשים לאם וילדיה, נפתלי משיב תשובות לקוניות לא מנומקות ויוצר נורמות זילות המשפחה והפרט.

קישורים:

נפתלי שילה - שופט משפחה - הפרת סדרי דין ומשוא פנים בענייני הסדרי ראיה בין אמא לילדיה - עבריינות סדרתית - ינואר 2012 - מדובר באם לשני ילדים אשר נתלשו ממנה בהיותם בני 4 ו- 6 למרכז חירום בכפייה ללא סמכות בניגוד לחוק ולכללים. שופטת הנוער רות בן חנוך האריכה צו חירום מביתם בכפייה למרכז חירום ויצו הדסים שהוצא ע"י פקידת הסעד אתי דור דובריבינסקי, ללא נזקקות, בניגוד לקביעת בית משפט עליון. השופטת מודעת לעובדה כי אינה רשאית כלל לדון בתיק היות והוא נידון בבית משפט לענייני משפחה. - נפתלי שילה...


נפתלי שילה - שופט לענייני משפחה - תלונה מוצדקת בגין שקרים מניפולציות ותסביך "טובת הילד" - דצמבר 2012 - שופט בית משפט לענייני משפחה נפתלי שילה פעל בדרך רמיה נגד בעל דין ופגע קשות בזכויות ההורה. נפתלי שילה השתמש בתרוץ פושעי רחוב, אנסים, ופדופילים וטען כי עשה את המעשה ל"טובת הילד". - להלן הכתבה בניגוד לנוהל: שופט קיפח גבר במשפט גירושין , טובה צימוקי , ידיעות אחרונות, דצמבר 2012 - נציב התלונות נגד שופטים אליעזר גולדברג מצא כמוצדקת תלונה שהוגשה נגד השופט נפתלי שילה מבית משפט לענייני משפחה ברמת גן...

מדיניות מופקרת בית משפט לענייני משפחה - השופט נפתלי שילה - יוני 2011 - ה"משחק המכור" של שופט לענייני משפחה נפתלי שילה נגד אמא וילדיה הרוצים להיפגש מזה שנים. אכזריות ושרירות לב בניגוד להיגיון, ולעובדות - מדובר באמא ושני ילדיה אשר לא נפגשו מעל שנתיים מאחר ועובדת סוציאלית רחל ולדומירסקי מלשכת רווחה רמת גן דורשת "מסגרת קלינית פסיכיאטרית הכוללת אבחון פסיכודיאגנוסטי עם המלצות לגבי קיום הביקורים ולגבי המסגרת הקלינית פסיכיאטרית שתלווה אותם". העו"סית לא נימקה דרישתה מאחר ונפתלי שילה מאפשר ומעודד הפקרות והתעמרות העובדות הסוציאליות באם וילדיה...

אכזריות ושרירות לב בנפשות ילדיה של ל' – שופט לענייני משפחה רמת גן: נפתלי שילה - ינואר 2011 – ל' אם חד הורית שילדיה נלקחו ממנה באכזריות ובפתאומיות ע"י רשויות הרווחה לחצי שנה למרכז חירום, לא ראתה את שני ילדיה מזה כשנתיים. לאחר דיונים בבית משפט לענייני משפחה בראשות השופט נפתלי שילה הוחלט כי האם ל' תפגוש את בנה הקטן בן ה-6 בהשגחת פסיכולוגית מטעם בית המשפט - לא די בכך שהשופט נפתלי שילה הפקיר לחלוטין את הקשר של הבן הבכור בן ה- 8 עם אימו אלא עצר את המפגשים האחדים של ל' עם בנה בן ה-6 אצל הפסיכולוגית בתואנות שונות ומשונות כגון מרחק המפגשים בעיר חולון ה"רחוקה" מרמת גן מקום מגורי הילדים (20 דקות נסיעה)...

האמא ל' עדיין אינה רואה את ילדיה – כישלון קונספציית "טובת הילד" – השופט נפתלי שילה - אוקטובר 2010 – מדובר באם חד הורית ל' אשר ילדיה נלקחו למרכז חירום בינואר 2009 מאחר ופקידת הסעד לחוק הנוער הייתה סבורה כי הילדים בסיכון. בעוד האמא ל' מתחננת בוועדת החלטה בלשכת הרווחה גבעתיים כי ילדיה לא ילקחו ממנה, יצאו עובדות סוציאליות לבית הספר ולגן הילדים ולקחו את ילדיה למרכז חירום שם שהו חצי שנה...

שופט תחת השפעת פקידת סעד – השופט נפתלי שילה אינו מאפשר לילדים לפגוש את אימם למעלה משנה בתואנה שלא עברה בדיקות שהומלצו ע"י פקידת הסעד - יוני 2010 – שופט בית משפט לענייני משפחה ברמת גן נפתלי שילה אינו מאפשר לילדים לראות, ו/או לדבר עם אימם כבר למעלה משנה מאחר שטרם ביצעה "בדיקות שהומלצו על ידי פקידת הסעד" - מדובר באישה עובדת, מתפרנסת בכבוד מימים ימימה, ללא הרשעה פלילית כלשהי, ואשר ביצעה ע"פ בקשת פקידות הסעד בדיקות שונות במכוני מסוגלות הורים, פסיכיאטר מחוזי, ונמצאה כשירה וטובה...