‏הצגת רשומות עם תוויות עתירה לבגצ. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות עתירה לבגצ. הצג את כל הרשומות

יום שבת, 30 בנובמבר 2019

עתירה לבג"צ - פרקליטות המדינה פוגעת באופן מרובה בזכויות חוקתיות לחופש הביטוי ולהליך הוגן

לאחר שטענה הפרקליטות בשבוע שעבר כי מנגנון פניותיה לספקיות תוכן כדי שיסירו תכנים מהרשת אינו בגדר הפעלת סמכות שלטונית, עתרו מרכז עדאלה והאגודה לזכויות האזרח (עתירה בג"צ 7846-19) נגד אמצעי זה.

לאחר למעלה משנתיים בהן טוען מרכז עדאלה בפני פרקליטות המדינה כי פעילות האכיפה של יחידת הסייבר באמצעות פניה לספקיות תוכן אינה חוקית, השיבה הפרקליטות ביום חמישי האחרון (21.11) כי לדעתה, פעילות זו "אינה בגדר הפעלת סמכות שלטונית". המנגנון המכונה על ידי הפרקליטות "אכיפה אלטרנטיבית במסלול הוולנטרי", כולל פנייה אל ספקיות תוכן ביניהן פייסבוק וגוגל, בבקשה להסיר תכנים או להגביל גישה אליהם, ולעיתים גם להשעות משתמשים ואף להרחיקם. צנזורה זו על תכנים נעשית ללא מתן זכות שימוע וללא הליך משפטי ולעיתים גם ללא ידיעת המפרסם.

מדובר ביחידת הסייבר של פרקליטות המדינה, שמרכז עדאלה והאגודה לזכויות האזרח הגישו ב- 26.11.2019 עתירה לבג"ץ נגדה (עתירה בג"צ 7846-19). העותרים מבקשים מבית המשפט להורות ליחידה להפסיק את אפיק הפעולה של יחידת הסייבר שזכה לכינוי "המסלול הוולונטרי" (של "האכיפה האלטרנטיבית") הכולל פנייה לספקיות התוכן בבקשה שיפעלו – על בסיס וולונטרי לכאורה – להסרת פרסום (תוכן), ללא פניה כלשהי לערכאות וללא מתן זכות טיעון לגורם המפרסם;

יחידת הסייבר של הפרקליטות הקימה לפני שנים אחדות מנגנון פנייה לחברות כגון פייסבוק וגוגל, הבעלים של יוטיוב, כשהיא מגלה שמפורסמים תכנים שלדעתה מפרים לכאורה את החוק או מפרים תנאי שימוש של הספקיות. בשבוע שעבר היא טענה כי המנגנון הזה הוא לא בגדר הפעלת סמכות שלטונית.
על פי העותרים, מאז הוקמה יחידת הסייבר בפרקליטות המדינה חלה עלייה עצומה בהיקף השימוש במנגנון אכיפה זה. הם מצטטים את דו"ח פרקליטות המדינה לשנת 2018, שמצביע על עליה של יותר מ-600% בהיקף בקשות הסרת תוכן שנעשו באמצעותו: יותר מ-14 אלף לעומת כ-2,200 ב-2016. "מספר זה לא מצביע על מספר הפרסומים, שכן פניות אלה, שמרביתן (87%) נעשות אל רשת פייסבוק, יכולות גם להיות עבור תכנים הכוללים עשרות ואף מאות קישורים", נכתב בעתירה.

לטענת העותרים ״המסלול הוולונטרי״ להסרת תכנים, אותו מפעילה יחידת הסייבר במסגרת מנגנון "האכיפה האלטרנטיבית", הוא מנגנון הפוגע קשות בזכויות החוקתיות לחופש הביטוי ולהליך הוגן, מבלי לקיים את תנאי פסקת ההגבלה ובראשם היעדר כל הסמכה מפורשת בחוק, ותוך הפרת עקרונות יסוד במשפט המינהלי והחוקתי. זאת, בהיותו מנגנון המפקיד בידי הפרקליטות את האפשרות לקבוע את גבולות חופש הביטוי הפוליטי בדמות קביעה שתוכן מסוים הוא בלתי חוקי לכאורה, ללא פניה לערכאות וללא מתן זכות טיעון, ועל בסיס קביעה זו לבקש מספקיות תוכן להפעיל –באופן וולונטרי לכאורה – סנקציה קשה של הסרה, הגבלה או חסימה של תוכן. לגישת העותרים, לא תיתכן מחלוקת כי פניה יזומה של המשיבים אל ספקיות התוכן בבקשות להסרת תכנים מהווה פעילות שלטונית הדורשת הסמכה. לא קיימת סמכות בחוק המאפשרת את הפעלתו של ״המסלול הוולונטרי״.
ה״מסלול הוולונטרי״ מהווה מנגנון שפוגע קשות בחופש הביטוי. פגיעה זו אינה יכולה להיות מוטלת בספק והיא עולה, כאמור, מעצם תיאורו של מנגנון זה כמנגנון הנוקט "במגוון טכניקות ובהן פעולה להסרת התכנים האסורים, הגבלת הגישה אליהם דרך תוצאות החיפוש במנוע החיפוש, חסימת גישה אל התכנים, והשעייה או הרחקה של משתמשי אינטרנט", ברי, כי כל הפעולות האמורות יש בהן פגיעה קשה בחופש הביטוי, שכן מדובר בהתערבות שלטונית המובילה להסרת או הגבלת ביטויים ובמקרים אחרים להרחבה או השעייה של משתמשים.
עובדי יחידת הסייבר והרשות המבצעת מכריעים בכוחות עצמם אם ביטוי מסוים עולה כדי עבירה פלילית ועל סמך הכרעה זו פונים במעמד צד אחד אל ספקיות התוכן כדי שאלו יסירו את הביטוי מהמרשתת. המסקנה המתבקשת היא שפרקליטות המדינה נוטלת לעצמה שלא כדין סמכויות שיפוטיות, השמורות לרשות השופטת, ללא כל סמכות וללא מסגרת דיונית הולמת, באופן הפוגע בזכות החוקתית להליך הוגן.
מעבר לנטילת הסמכות השיפוטית שלא כדין כאמור, העובדה כי הרשות יוזמת פנייה לספקיות התוכן ישירות, מבלי להעניק זכות טיעון לגורם המפרסם, מנוגדת לכללי הצדק הטבעי המעוגנים היטב במשפט המינהלי והחוקתי.
מעבר לנטילת הסמכות השיפוטית שלא כדין כאמור, העובדה כי הרשות יוזמת פנייה לספקיות התוכן ישירות, מבלי להעניק זכות טיעון לגורם המפרסם, מנוגדת לכללי הצדק הטבעי המעוגנים היטב במשפט המינהלי והחוקתי.
הפגיעה בהליך הוגן מתעצמת שעה שהרשות אף אינה מקפידה על שקיפות או פרוצדורה נאותה המאפשרת ביקורת אפקטיבית על פעילותה. דומה שלא תיתכן מחלוקת כי תיעוד ושקיפות הם אבני יסוד להבטחת מינהל תקין.

מצורפים:
- קטעים מעתירה בג"צ 7486-19 מיום 26.11.2019 שהגישו ארגון עדאלה והאגודה לזכויות האזרח נגד פרקליטות המדינה.
- מצורפת תגובת פרקליטות המדינה על בסיסה הוגשה העתירה - מה- 21.11.2019. תגובת הפרקליטות הוגשה לאחר שנה מיום הפניה ב- 21.11.2018.


קטעים מעתירה בג"צ 7486-19 מיום 26.11.2019 שהגישו ארגון עדאלה והאגודה לזכויות האזרח נגד פרקליטות המדינה
קטעים מעתירה בג"צ 7486-19 מיום 26.11.2019 שהגישו ארגון עדאלה והאגודה לזכויות האזרח נגד פרקליטות המדינה

קטעים מעתירה בג"צ 7486-19 מיום 26.11.2019 שהגישו ארגון עדאלה והאגודה לזכויות האזרח נגד פרקליטות המדינה
קטעים מעתירה בג"צ 7486-19 מיום 26.11.2019 שהגישו ארגון עדאלה והאגודה לזכויות האזרח נגד פרקליטות המדינה




תגובת פרקליטות המדינה על בסיסה הוגשה העתירה - מה- 21.11.2019. תגובת הפרקליטות הוגשה לאחר שנה מיום הפניה ב- 21.11.2018.
תגובת פרקליטות המדינה על בסיסה הוגשה העתירה - מה- 21.11.2019. תגובת הפרקליטות הוגשה לאחר שנה מיום הפניה ב- 21.11.2018.

תגובת פרקליטות המדינה על בסיסה הוגשה העתירה - מה- 21.11.2019. תגובת הפרקליטות הוגשה לאחר שנה מיום הפניה ב- 21.11.2018.
תגובת פרקליטות המדינה על בסיסה הוגשה העתירה - מה- 21.11.2019. תגובת הפרקליטות הוגשה לאחר שנה מיום הפניה ב- 21.11.2018.


יום שישי, 15 בנובמבר 2019

"איימו עלייך ברצח במרשתת? תמתיני שנתיים, אולי הפרקליטות תחקור לשון הרע"

לקרוא את פסק דין בג"צ 7545-19 ולא להאמין. איומים לרצח באמירות זוועה במרשתת נגד אזרחית מינואר 2019 לא נחקרו עדיין, ופרקליטות המדינה שלחה התיק חזרה למשטרה לבדוק האם יש מקום לחקור אולי "לשון הרע".

ומה תגובת שופטי בג"צ ניל הנדל, אלכס שטיין ודוד מינץ?
דין העתירה להידחות על הסף אף מבלי להידרש לתגובת הפרקליטות... שעה שטרם התקבלה החלטה סופית בדבר גורלה של התלונה העומדת במרכזה של העתירה, אין כל מקום להידרש לטענות בעניינה".

המוסר הכפול של שופטי בג"צ
יצוין כי על חשד לפרסומים מעליבים קלים מאלו עשרות מונים (ללא איומים כלשהם) נגד שופטים ועובדות סוציאליות, הושיבו שופטי העליון את העיתונאית לורי שם טוב שנתיים וחודשיים במעצר מאחורי סורג ובריח.

מצורפים:
- תמונות שופטי בג"צ (מימין לשמאל) אלכס שטיין, ניל הנדל ודוד מינץ.
- פסק דין בג"צ 7475-19 מיום 13.11.2019.
- דוגמאות לאיומים ברצח והטרדות מיניות נגד המתלוננת במרשתת מינואר 2019.

שופטי עליון ניל הנדל, דוד מינץ ואלכס שטיין: "איימו עלייך ברצח במרשתת? תמתיני שנתיים, אולי הפרקליטות תחקור לשון הרע"
שופטי עליון ניל הנדל, דוד מינץ ואלכס שטיין: "איימו עלייך ברצח במרשתת? תמתיני שנתיים, אולי הפרקליטות תחקור לשון הרע"


פסק דין בג"צ 7475-19 מיום 13.11.2019.
פסק דין בג"צ 7475-19 מיום 13.11.2019.

פסק דין בג"צ 7475-19 מיום 13.11.2019.
פסק דין בג"צ 7475-19 מיום 13.11.2019.

דוגמאות לאיומים ברצח והטרדות מיניות נגד המתלוננת במרשתת מינואר 2019.
דוגמאות לאיומים ברצח והטרדות מיניות נגד המתלוננת במרשתת מינואר 2019.

דוגמאות לאיומים ברצח והטרדות מיניות נגד המתלוננת במרשתת מינואר 2019.
דוגמאות לאיומים ברצח והטרדות מיניות נגד המתלוננת במרשתת מינואר 2019.


יום רביעי, 13 בנובמבר 2019

עתירה לבג"צ על המוסר הכפול ותפירת תיקים

נובמבר 2019 - כמה שווים חיי האזרח בעיני פרקליטות המדינה? מתברר שלא הרבה אם הוא מאוים ברצח, כך עולה מעתירה בג"צ 7545-19 של לורי שם טוב נגד פרקליטות המדינה. כאשר המאוים הוא שוטר או עובד ציבור , נפתחת חקירה מיד, אלו הן ההוראות. בנוסף לתעמולה תקשורתית ביוזמת פרקליטות המדינה.
אולם אזרח מן השורה לרבות עיתונאי שאינו מפרגן למערכת המשפט, יצטרך לחכות שנים עד שפרקליטות המדינה תחליט אם לטפל באיומים ברצח נגדו.

להלן בג"צ 7545-19 :

עתירה מנהלית ציבורית נגד משטרת ישראל ופרקליטות המדינה בגין אי חקירה על הטרדה מינית, איומים לרצח, הסתה לרצח, פגיעה בפרטיות, עבירות מחשב, לשון הרע

מוגשת בזאת עתירה מנהלית כעותרת ציבורית וכנפגעת באופן אישי, נגד המשיבים XXX שיתנו טעם מדוע לא יוציא בית המשפט הנכבד צוו עשה המורה למשיבים לפתוח חקירה פלילית בגין עבירות מסוג: הטרדה מינית, איומים לרצח, הסתה לרצח, פגיעה בפרטיות, עבירות מחשב, לשון הרע נגד חשודים אשר פרסמו בפייסבוק קריאות לפגוע בעותרת, איומי רצח והטרדה מינית, וכן מדוע לא יוצא צו עשה למשיבה 3 (מח"ש) לחקור מי אחראי לסגירת התלונה במשטרה ו/או לפעילות מאחורי הקלעים לסיכול החקירה ו/או גניזתה, ולהעמידו לדין.
ואלו נימוקי העתירה:
1. העותרת עומדת לדין בגין 120 אישומים של פרסומים פוליטיים נגד שופטים, עובדים סוציאליים פרקליטים ושוטרים. האחראים להעמדתה לדין הם משיבים 4 ו- 5, כאשר משיב 6 הוא האחראי עליהם והוא הגורם המקשר ביניהם ובין גורמים שונים בממשל המעוניינים בהרשעתה של העותרת, למען יראו ויראו. המטרה היא להפחיד את הציבור שלא יעז לכתוב ביקורת על שופטים.
2. זו הסיבה ששופטי העליון והמחוזי החזיקו את העותרת בכלא למשך שנתיים וחודשיים ושלושה ימים, בתנאים מחפירים ללא חומרי חקירה, ללא ראיות, ומבלי שבכלל קיימת עילת מעצר להבעת ביקורת פוליטית. כשנגד העותרת נתפרה עילת מעצר ייחודית: מי שכותב בגנותם של שופטים סוררים, סופו יהיה רע ומר.
3. לקראת חלוף שנתיים במעצר בכלא, החלו להופיע בעיתונים כתבות מחמיאות לעותרת, הקוראות לשופטים בעליון לשחרר אותה ממעצר, שכן ההתעללות בעותרת עברה את גבול הטעם הטוב, ולמעשה חצתה כל גבול.
4. ביום 24.1.19 הופיעה כתבה אוהדת לעותרת בערוץ 13 "הצינור", על מעצרה המתמשך, ומייד בסמוך לכך הוחלט בדרגים הבכירים בפרקליטות, ובשיתוף שי ניצן לתפור לעותרת תיק על רצח חתול על מנת לבייש אותה בציבור. לשם כך גייסו המשיבים 2, 5-6 את השב"ס כדי לאסוף נגד העותרת מידע מביש ולתפור לה תיק. https://www.youtube.com/watch?v=7BOhTz6PLMA
5. המשיבים XXX החליטו לתפור לעותרת תיק של המתת חתול בכלא נווה תרצה כך שבסמוך לתאריך 25.1.19 הודלפה ידיעה לאחד מכתבי החצר של הפרקליטות אבי אשכנזי מאתר "וואלה" שהעותרת צולמה במצלמת שב"ס בועטת בחתול בכלא עד למותו.
6. מטרתם וכוונתם הפלילית של המשיבים XXXX הייתה להבאיש ריחה של העותרת ולחזק את ידיהם של השופטים בבית משפט עליון אליהם מגיעים בקשות השחרור של העותרת כאילו העותרת לא רק מסוכנת לשופטים, עובדים סוציאליים, פרקליטים ושוטרים, היא גם מסוכנת לבעלי חיים.
7. כתבתו של ה"עיתונאי" XXX הועלתה לפייסבוק ושם גרמה לפרץ של תגובות מהגולשים שקרא להמית את העותרת, וקריאות שונות בגנותה לרבות ביזוי מיני.
8. העותרת הגישה תלונה (באמצעות יפוי כח לבן זוגה משה שלם) במשטרה ועמדה על כך שיש לחקור את הגולשים הללו ולהעמידם לדין בשל המסוכנות הנשקפת מהם. כאמור, במקרה של העותרת בית המשפט העליון יצר עילת מעצר חדשה של מסוכנות בשל פרסומים באינטרנט, ולכן הרשויות רציניות בכוונתם לטפל בהשתלחויות ברשת, עליהם לאתר את פורעי החוק שאיימו על העותרת דרך האינטרנט, להעמידם לדין ולדרוש את מעצרם עד תום ההליכים.
9. הרי לא יעלה על הדעת שהעותרת ו- 2 חבריה לכתב האישום יהיו 3 האנשים היחידים במדינת ישראל שיועמדו לדין וייעצרו עד תום ההליכים בגין התבטאויות ברשת.
10. משטרת ישראל מרחב איילון בת-ים מיוצגת ע"י משיב 1, היא זו אשר סגרה את התלונה שהוגשה על ידי העותרת בתאריך 28.1.19. יצוין שהתלונה הוגשה באמצעות יפוי כח לבן זוגה משה שלם וקיבלה מספר פל"א 43940/19.
11. פרקליטות המדינה היא המשיבה 2 טענה בתאריך 23.10.19 (המכתב הגיעה לידי העותרת בדואר רשום ביום 11.11.19) כי תלונה אשר הוגשה על ידי העותרת תימסר למשטרת ישראל לצורך קבלת התייחסותה לקיומה של הצדקה לפתיחה בחקירה בחשד להסתה ופרסום לשון הרע, כשהיא מתעלמת מהעובדה כי התלונה הינה על הטרדה מינית, פגישה בפרטיות, עבירת מחשב, לשון הרע, איומים לרצח, הסתה לרצח.
 ראו אישור הגשת התלונה על נספחיה מצ"ב מסומן "1".
 ראו הודעת הפרקליטות מיום 23.10.19 שהגיעה לעותרת ביום 11.11.19 מצ"ב מסומנת "2".
12. לפיכך ועל רקע זה בית המשפט מתבקש לזמן את המשיבים לדין לבוא ולתת טעם מדוע לא יפתחו בחקירה פלילית בהולה על התלונה שהוגשה על ידי העותרת פל"א 43940/19 איילון, וכן לתת טעם מדוע לא יוצא צוו עשה המורה למח"ש לחקור מי ייזם את סיכול בירורה של התלונה במשטרה מאחורי הקלעים ולהעמידו לדין.
13. יוער כי המשיבות 1 ו-2 אינן מאשרות טיפול בתלונת העותרת על פגיעה בפרטיות, הטרדה מינית, איומים ברצח, עבירות מחשב.
14. נושא העתירה דחיית תלונה של העותרת על ידי פרקליטות המדינה בגין הטרדה מינית, איומים לרצח, הסתה לרצח, פגיעה בפרטיות, עבירות מחשב.
15. ביום 6.4.17 הגישה משיבה 2 כתב אישום ת"פ 14615-04-17 בו טענה משיבה 2 כי העותרת ביצעה עבירות הטרדה מינית, פגיעה בפרטיות, עבירת מחשב, לשון הרע, בעוד שכתב האישום נגד העותרת מדבר על פרסומים באמצעות האינטרנט שהינם מינוריים ביותר, לעומת הפרסומים שבוצעו נגד העותרת שאותם יזמה הפרקליטות באמצעות הפצת ההדלפה השקרית כאילו העותרת המיתה חתול.
16. העותרת נעצרה ביום 27.2.17 בגין כתבות מחאה פוליטיות נגד 25 שופטים, עשרת עובדים סוציאליים וכ- 10 פרקליטים ותובעים משטרתיים. העותרת נעצרה בתיק מ"ת 14280-04-17 מאז 27.2.2017 וב- 6.4.2017 הוגש כתב אישום בתיק ת"פ 14615-04-17 יחד עם בקשה למעצר עד תום ההליכים. לא צורפה לבקשה ראייה אחת, לכאורה או שלא לכאורה. את הראיות מסרה התביעה רק אחרי 3 חודשים.
17. בעת שהעותרת היתה עצורה בכלא נווה תרצה, משיבה 2 דאגה שיבוצעו פרסומים שקריים ושליליים נגד העותרת באתר וואלה ניוז ביום 25.1.19 ובחדשות ערוץ 12 ביום 3.7.19 כשהכותרות הינן כי העותרת רצחה חתול בכלא נווה תרצה. כתוצאה מכתבות שקריות אלו, נכתבו נגד העותרת מאות תגובות שיטנה איומים לרצח, הסתה לרצח, תגובות דיבה, לשון הרע, הטרדה מינית בוטה ביותר, איומים, עבירות מחשב מרובות.
18. להלן מקצת הפרסומים נגד העותרת באתר וואלה ניוז מיום 25.1.19 המצ"ב מסומנים "3":
- "הייתי מרביץ לה גם עד שהייתה נכה. מכות רצח היא צריכה לקבל.. באמת שאם רואה אותה עושה את זה הופך אותה לנכה".
- "כדור בראש עם האקדח שלי זה מה שהיא תקבל. קניתי היום אקדח חדש ואשתמש בו על לורי שם טוב",
- "היא תירצח בקרוב מילה שלי",
- "הייתי חובט לה בכוס לזבל הזאת",
- "להוריד לה אלה של בייסבול על הראש עד שיתפצח",
- "לשלוח אותה לעבודות שירות בכלא רמלה בתור כוס וחור תחת",
- "אישה שטן.. שתירקב בכלא",
- "פרצוף דוחה של חולת נפש יימח שמה וזכרה כך שיבעטו בה עד שתצא נשמתה השחורה והטמאה... חלאה מקוללת שחורה שתישרף בגיהנום",
- "היא תשתלב יפה מאוד עם דאעש לקחת אותה למנהרות בצפון להכניס אותה ולסגור אחריה בפתח",
- "לורי שם טוב שמתעללת בחסר ישע. חתול. שתינמק בכלא. מנוולת. לא לרחם עליה. גזר דין מוות".
19. לכל הפרסומים הללו יש מפרסם שאותו ניתן לאתר בקלות. בעניינה של העותרת התגלה כי חברת פייסבוק (או לפחות הסניף הישראלי של פייסבוק בהנהלת עדי תאני סופר) ומכבדת "צווי מחת"ק" – מחקרי תקשורת שהמשטרה מחתימה שופטים במעמד צד אחד, ומוסרת למשטרה כתובות של גולשים.
20. כאמור בתאריך 29.7.19 נודע לעותרת שמשטרת ישראל המשיבה 1 סגרה את התלונה מחוסר עניין לציבור.
21. הפרקליטות משיבה 2 טענה כי עבירות של איומים ברצח, הטרדה מינית קשה כפי המצ"ב, הסתה לרצח, הינם עבירות של "פרסום לשון הרע", בעוד שהעוררת נעצרה בכלא נווה תרצה שנתיים וחודשיים ושלושה ימים, ונמצאת במעצר בית מלא מעל חצי שנה, בלי יכולת להשתחרר ממעצר הבית, על פרסומים פחותים עשרות מונים מהפרסומים המפורטים לעיל.
22. לצורך הדוגמא, מפנה העותרת את בית המשפט לאישום 10 בכתב האישום ת"פ 14615-04-17 השוטרת XXX, בו הואשמה העותרת בעבירות העלבת עובד ציבור, הטרדה מינית ופגיעה בפרטיות על פרסום. העותרת מואשמת בכך שאיחלה לשוטרת להידבק בשלבקת, וקראה לה זונה: ראו הטקסט הרלבנטי מכתב האישום לצורך השוואה:

23. אם אלו התכנים בגינם מדינת ישראל מעמידה לדין אזרחים כמו העותרת, קל וחומר שבמקרי הסתה לרצח יש ענין לציבור שהמסיתים לרצח יאותרו ויועמדו לדין.
24. מבדיקת נוהל טיפול בתלונה על איומים כדוגמת איום על שוטר במרשתת, עולה על פי נוהל משטרת ישראל 90.028.223 כי: "עבירת איומים תתבצע בהקדם האפשרי, מרגע הגשת התלונה במידה וזהות החשוד ידועה. במידה שזהות החשוד אינה ידועה יש למצות ביצוע פעולות ניסיון איתור רלוונטיות בהקדם האפשרי ". מצ"ב הנוהל מסומן "4".
25. קל וחומר מהאמור לעיל כי יש לטפל מיידית בריבוי איומים ברצח במרשתת נגד אזרחית, מה שלא נעשה ואין בכוונת הפרקליטות לבצע.
26. העובדה שהמשטרה והפרקליטות אינם מכבדים את הנוהל של עצמם מחייבת את התערבות בית המשפט העליון שכן נדרש צוו עשה על מנת להעמיד את המשטרה והפרקליטות על חובתם לטפל בתלונות במסירות וביסודיות.
27. רק לאחרונה התערב בית המשפט העליון בשיקול דעתה של מח"ש אשר החליטה לסגור חקירה נגד השוטר נאור יצחק שירה על ערבי שהסתער עליו עם סכין. ראו בג"ץ 4845/17 רפאת חמדאן נ' היועמ"ש וגם דנג"ץ 7491/19 נאור יצחק נ' מד"י.
28. במקרה של השוטר נאור יצחק, נקבע שהיועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, שגה בצורה קשה בניתוח ראיות והתעלם מן האינטרס הציבורי, כאשר החליט שלא להעמיד לדין שוטר שירה למוות בצעיר ערבי-ישראלי. כך קבע בתאריך 28.10.19 בג"ץ, בהתערבות חסרת תקדים בשיקול דעתו של היועץ, כאשר הורה לו להעמיד לדין את השוטר (אך לא קבע באלו אישומים). העתירה התקבלה בידי כבוד השופטים עופר גרוסקופף וג'ורג' קרא, בניגוד לדעת המיעוט של השופט נעם סולברג. זוהי הפעם הראשונה בה בג"ץ מורה להעמיד לדין לאחר שתיק נסגר בנימוק של היעדר אשמה.
29. בג"ץ רפאת חמדאן מספק את העילה להתערבות בית המשפט העליון גם במקרה של העותרת. שיקול הדעת של מי שסגר את התלונה פגום, מעורב ומזוהם בניגוד עניינים ולכשעצמו מהווה החלטה שרירותית, בדיוק כפי שנקבע בבג"ץ רפאת חמדאן. אדרבא, אם בית המשפט העליון כעת מזמין את הציבור להתערב בשיקולי אוכפי החוק לסגור תיקים, אין מקרה יותר מתאים מהמקרה של העותרת לבחינת רצינותו של בית המשפט העליון, והאם הוא אכן עומד מאחורי ההחלטות שהוא מוציא תחת ידו.
30. על יסוד כל האמור לעיל מתבקש בית המשפט הנכבד להוציא צו על תנאי המורה למשיבות 1 ו-2, 4,5 ו 6 לפתוח בחקירה על איומים ברצח, הסתה לרצח, הטרדה מינית, עבירות מחשב, פגיעה בפרטיות של העותרת ולהגיש כתב אישום לרבות בקשה לעצור עד תום ההליכים את כל מי שהתבטא וקרא לרצוח את העותרת, או הטרידה מינית, וכן צוו נוסף למשיבה 3 מח"ש לברר לחקור ולהעמיד לדין את הגורמים ששרבבו לחקירת תלונתה של העותרת את האינטרסים האישיים שלהם.
___________________
תאריך: 13.11.19 לורי שם טוב



 עתירה מנהלית ציבורית נגד משטרת ישראל ופרקליטות המדינה בגין אי חקירה על הטרדה מינית, איומים לרצח, הסתה לרצח, פגיעה בפרטיות, עבירות מחשב, לשון הרע - בג"צ 7545-19 מה- 13.11.2019 75
 עתירה מנהלית ציבורית נגד משטרת ישראל ופרקליטות המדינה בגין אי חקירה על הטרדה מינית, איומים לרצח, הסתה לרצח, פגיעה בפרטיות, עבירות מחשב, לשון הרע - בג"צ 7545-19 מה- 13.11.2019 75

 עתירה מנהלית ציבורית נגד משטרת ישראל ופרקליטות המדינה בגין אי חקירה על הטרדה מינית, איומים לרצח, הסתה לרצח, פגיעה בפרטיות, עבירות מחשב, לשון הרע - בג"צ 7545-19 מה- 13.11.2019 75

 עתירה מנהלית ציבורית נגד משטרת ישראל ופרקליטות המדינה בגין אי חקירה על הטרדה מינית, איומים לרצח, הסתה לרצח, פגיעה בפרטיות, עבירות מחשב, לשון הרע - בג"צ 7545-19 מה- 13.11.2019 75


 עתירה מנהלית ציבורית נגד משטרת ישראל ופרקליטות המדינה בגין אי חקירה על הטרדה מינית, איומים לרצח, הסתה לרצח, פגיעה בפרטיות, עבירות מחשב, לשון הרע - בג"צ 7545-19 מה- 13.11.2019 75




יום ראשון, 24 במרץ 2019

פרשת הבלוגרים: עתירה לבג"ץ על פגיעה בכבוד האדם וחירותו, זכות הטיעון ופנייה לערכאות

24.03.2019 - לורי שם טוב העצורה מעל שנתיים עקב חשד על עבירות שיימינג במרשתת נגד שופטים ועובדים סוציאליים, הגישה היום עתירה לבג"ץ תיק בג"ץ 2165-19 על החלטת שופט העליון אלרון בתיק בש"פ 1908-19 מיום 19.03.2019 למנוע ממנה לערור על החלטת השופט המחוזי אברהם הימן.
בהחלטתו דחה השופט אלרון את הערר וכתב " העוררת (לורי שם טוב) תוכל לשוב ולהגיש את הערר באמצעות הסניגור החדש שימונה לה מטעם הסניגוריה הציבורית. אני סבור כי ייצוגה של העוררת באמצעות סניגור בהליך זה יהא בו כדי לסייע לה בהילוכה בנתיבי ההליך המשפטי".

בעתירתה כתבה שם טוב: "עניינה של עתירה זו הוא ביטול החלטתו של כבוד השופט יוסף אלרון מתאריך 19.3.2019 בבש"פ 1908/19 עקב היותה פטרנליסטית, לא סבירה, בלתי מידתית ובעיקר, פוגעת בכבוד האדם בחירותו, פוגעת באוטונומיה האישית, ובזכות הגישה לערכאות. באותו תאריך כמפורט המשיב 2 (השופט אלרון) ביטל דיון בערר שהגישה העותרת בעצמה לנוכח העובדה כי החל מאוגוסט 2018 , לא מתקיימים יחסי עו"ד לקוח בינה ובין הסנגוריה הציבורית, והסנגוריה הציבורית אף ביקשה להתנער ממנה, ולהשאירה ללא ייצוג. המשיב 2 מצפה מהעותרת כי תמתין עד שהסנגוריה תמצא מישהו שייצג אותה, ושאותו מישהו יחליט עבורה אם להגיש מחדש את ערר 1908/19 , או לזנוח אותו".

מצורפים:
העמוד הראשון של העתירה שהוגשה היום ה- 24.03.2019 , בג"ץ 2165-19.
החלטת שופט העליון אלרון על דחיית הערר של טוב מאחר ואינה מיוצגת. בש"פ 1908-19 מה- 19.03.2019.

 העמוד הראשון של העתירה שהוגשה היום ה- 24.03.2019 , בג"ץ 2165-19
 העמוד הראשון של העתירה שהוגשה היום ה- 24.03.2019 , בג"ץ 2165-19

 החלטת שופט העליון אלרון על דחיית הערר של טוב מאחר ואינה מיוצגת. בש"פ 1908-19 מה- 19.03.2019.
החלטת שופט העליון אלרון על דחיית הערר של טוב מאחר ואינה מיוצגת. בש"פ 1908-19 מה- 19.03.2019.

יום שני, 14 בינואר 2019

פרשת הבלוגרים: עתירה לבג"צ - "להעמיד לדין מפעילי מאגר מבקרי השופטים"

עתירה לבג"צ - "להעמיד לדין מפעילי מאגר מבקרי השופטים" , news1 , איציק וולף , 14.01.2019

אב גרוש מכפר סבא עתר לבג"ץ נגד שרת המשפטים, נגד נשיאת העליון לשעבר ונגד בכירי הנהלת בתי המשפט בדרישה להפסיק לצמיתות את הפעלת מאגר המידע הלא חוקי שאספה הנהלת בתי המשפט נגד אזרחים שמתחו ביקורת על שופטים.  עלות המאגר - כ-1.25 מיליון שקל בשלוש שנים.  "הנהלת בתי המשפט הפכה לגוף צנזורה. הודיעו לשופטים על הדברים שנכתבו נגדם וגרמו לזיהום דעתם ולשיבוש הליכי משפט. שקד אישרה את המאגר, שפיצר הקים אותו ונאור היא מההוגות האידיאולוגיות שלו".

לצפיה , הורדת העתירה בג"ץ 300-19 מה- 13.01.2019 הקלק כאן

עתירה הוגשה לבית המשפט העליון נגד שרת המשפטים, איילת שקד ונגד הנהלת בתי המשפט ויחידת הסייבר במשרד המשפטים, בבקשה להורות למשיבים להפסיק לצמיתות את פעילות איסוף המידע על אזרחים המתבטאים נגד שופטים, ולהעמיד לדין את האחראים להפעלת המאגר ולהפעלתו.

לטענתו - האחראים להפעלת המאגר הם שרת המשפטים איילת שקד, מנהל הנהלת בתי המשפט השופט יגאל מרזל, השופט מיכאל שפיצר שהיה מנהל הנהלת בתי המשפט בזמן הקמת המאגר, נשיאת העליון לשעבר מרים נאור, יועמ"ש הנהלת בתי המשפט עו"ד ברק לייזר, עו"ד ליאת יוסים שהפעילה את המאגר בפועל, ועו"ד חיים ויסמונסקי.

בעתירה, שהגיש (יום א', 13.1.19) אריאל פורמנובסקי, נכתב כי בית המשפט מתבקש להורות למשיבים לנמק מדוע לא יוצא נגדם צו שיורה להם לחדול לצמיתות מאיסוף מידע על אזרחים המתבטאים נגד שופטים, ולחדול מלתייק מידע שכזה או מידע כלשהו במאגר. עוד הוא מבקש שבית המשפט יורה למשיבים לאתר כל אזרח ששמו מופיע במאגר הקיים, ליידע אותו ששמו מופיע במאגר ולשלוח אליו את תיק הפרסום וכל פיסת מידע ששמו של האזרח מתקשר אליה. זאת, לרבות המידע שנאסף עליו במאגר, ההתבטאויות שכתב, הרישומים שרשמו עליו עובדי המדינה, הרישומים שבין עובדי המדינה לבין עצמם, התכתובות אל השופטים שבהם מופיע שמו של האזרח ותגובות השופטים כפי שנרשמו ונאגרו במאגר. כל זאת, על חשבון המדינה.

עוד מבקש פורמנובסקי להורות למדינה לפרסם דין וחשבון ציבורי מלא הכולל פירוט כל החומר הנמצא כיום במאגר המידע שנאסף ללא סמכות. פירוט זה אמור לכלול את כל התיקים שנפתחו במאגר, לרבות שמות השופטים המעורבים, הסיבות לתיעוד, הסיבות לנקיטת הליכי אכיפה או אי-נקיטה בהם, ונתונים סטטיסטיים המפולחים לפי שמות השופטים, בתי המשפט והמחוזות.

גם ביחס לאזרחים שהוגשו נגדם כתבי אישום בגין חומרים שנאגרו במאגר, דורש העותר לאתר אותם וליידעם כי שמותיהם נמצאים במאגר. ביחס להליכים הפליליים הללו - כמו גם ביחס להליכים משמעתיים ואחרים שנפתחו עקב מידע שנאסף במאגר - דורש העותר לבטלם.

פורמנובסקי, אב גרוש שמחה פעמים רבות ברשת על מה שתפס כעוולות שיפוטיות ואשר גילה כי שמו נכלל במאגר השופטים, טוען כי שרת המשפטים שקד אישרה את ניהול המאגר ולא פעלה להפסקת הפעילות למרות פניות רבות שנעשו אליה. הוא ציין כי השופט שפיצר הוא שגיבש וחתם את נוהל הריגול אחרי אזרחים המביעים ביקורת על שופטים. ביחס לנשיאה לשעבר נאור ציין כי היא מבין ההוגות האידיאולוגיות של המאגר.

על-פי הערכתו, מאז נובמבר 2015 שבו פרסם מיכאל שפיצר את נוהל ההפעלה של מאגר המידע על משמיצי שופטים, הוציאה המדינה כרבע מיליון שקל בשנה על משכורתה של עו"ד יוסים המפעילה את המאגר, זאת מלבד הוצאות של כמיליון שקל בשלוש שנים לשכירת חברות לניטור מידע מהאינטרנט, לפתיחת כ-2,000 תיקי פרסום ולעדכום באופן חודשי.

עוד ציין בעתירה כי יוסים הפעילה סמכויות צנזוריאליות וכללה בפרטים שהעבירה על כותבי המאמרים נגד השופטים את שמותיהם, את ההליכים המשפטיים שאותם הם מנהלים, את גילם וכתובתם הפיזית והאלקטרונית. במקביל, פנתה אל השופטים עצמם כדי שיודיעו לה האם מתנהל בפניהם תיק פעיל שבו מעורב האזרח. "על-מנת לייצר מניעים פליליים לפרסומים, ההתבטאויות והפרסומת", כלשון העותר. "כל זאת, בניגוד לחוק הגנת הפרטיות, אשר קובע שמידע מעין זה שהינו מידע רגיש, או מידע שנאסף על אזרחים שלא מיוזמתם, או מידע שנאסף על-ידי גוף ציבורי, חייב להירשם בפנקס מאגרי המידע של מדינת ישראל".

עוד טען כי עצם העובדה שהנהלת בתי המשפט - שבראשה עומד שופט - היא המפעילה את המאגר והיא המחליטה מה נראה לה דברי זילות על שופטים ומה לא, מעידה על ניגוד עניינים מובהק בהפעלת המאגר.

"במדינה תקינה, איסוף מידע על אזרחים המתבטאים נגד שופטים ועובדי ציבור שמור רק לשימוש משטרתי אמיתי ונדיר, למניעת אלימות פיזית. אמון הציבור במערכת המשפט לא נבנה בסתימת פיות", טען העותר והוסיף כי כאשר הוכלל שמו של אדם באותה 'רשימה שחורה' ולאחר שהמשיבים דאגו ליידע את השופטים על הפרטים שפורסמו נגדו - הם גרמו בכך לשיבוש הליכי משפט ולזיהום דעתו של אותו שופט נגד האזרח, באופן שבו השופט או השופטת יתנקמו בו. "זהו אולי האימפקט הכי ציני של ניהול המאגר, היותו כלי לביצוע חיסולים ונקמנות שיפוטית של שופטים באלו המבקרים את מעשיהם", כתב בעתירה.

לדבריו, אומנם בדצמבר 2018 פורסם כי היועץ המשפטי לממשלה נאלץ להודות בקיום קשיים משפטיים בנוהל הריגול של בתי המשפט אחרי אזרחים, אולם דבר לא נעשה לביטול הנוהל ולמחיקת המאגר.

פרשת הבלוגרים: עתירה לבג"צ - "להעמיד לדין מפעילי מאגר מבקרי השופטים"
פרשת הבלוגרים: עתירה לבג"צ - "להעמיד לדין מפעילי מאגר מבקרי השופטים"

יום ראשון, 6 באפריל 2014

אשר גרוניס דחה עתירה לחקור האשמות קשות נגד לשכת הרווחה רמת גן ובית משפט לענייני משפחה על גזל ניצולת שואה

יולי 2008 - בג"ץ 6192/08 -  מדובר בעתירת חנה גאודי לחייב את ועדת החקירה הממלכתית לטיפול בניצולי שואה בראשות שופטת בדימוס דליה דורנר להעתר את בקשת העותרת שנשלחה לוועדה.

העותרת, המתגוררת בבוסטון, ארצות הברית, הינה בת לניצולת שואה. לטענתה, בימים 20.3.08 ו- 15.4.08 היא שלחה לועדת דורנר מכתבים, בהם גוללה את סיפורה של אימה. במכתבים אלה הועלו שלל טענות נגד האפוטרופסית שמונתה לאימה, נגד משטרת ישראל, נגד פקידת הסעד בלשכת הרווחה רמת גן, נגד יחידת הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה ברמת גן, נגד בית המשפט לענייני משפחה ברמת גן עצמו
וכן נגד בית המשפט המחוזי בתל אביב. לטענתה של העותרת בעתירתה ובמכתביה, כל הגורמים הללו עשו יד אחת על מנת לעשוק ולהתעלל באימה וכן כדי לרדוף את העותרת עצמה.

אשר גרוניס דחה העתירה על הסף מפאת הגשתה מאוחר לטענתו.


קישורים:

תאוות הקנסות של אשר גרוניס - לא לכל אחד - המאמר נשיא ביהמ"ש העליון מזגזג - גרוניס וההוצאות - איפה ואיפה? , איתמר לוין , news1 , אוגוסט 2013 - נשיא ביהמ"ש העליון לא הטיל על אגד (ע"פ 5187/13) הוצאות בגין בקשה לפסילת שופט, למרות שכינה אותה "פגם דיוני חמור". לעומת זאת, הוא חייב קבלן קטן (ע"א 5137/12) בתשלום 15,000 שקל בבקשתו לפסילת שופט...

אשר גרוניס - מדיניות פאשיזם שיפוטי להסדרי ראיה בין הורים לילדים - אפריל 2013 - בתי משפט לענייני משפחה פוגעים בזכויות הורים וילדים בדלתיים סגורות. מדובר במדיניות מוכתבת מנשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס. גרוניס חושש מביקורת על הליכים שיפוטיים המתנהלים בדלתיים סגורות שמא יחשפו פשעים ושחיתויות המנוהלים בבתי משפט אלו על גבם של אזרחים טובים. מדובר בגזל קשישים בהליכי מינוי אפוטרופסות, או ניצול משפחות בהליכי גירושין, ע"י "מומחים רפואיים" ו/או מכוני מסוגלות הורית ועוד...

אשר גרוניס כפה על השופטת חנה ינון לדון בתיק נגד רצונה וקנס בעל דין מבקש הפסילה ב- 15,000 שקל - אפריל 2013 - אשר גרוניס נוקט מדיניות הפוגעת בזכויות אדם ע"י הטלת קנסות כבדים על עתירות ובעלי דין בדרכים שונות - אשר גרוניס - שופט עם עבר בהתעמרות ופגיעה בזכויות אדם - האגודה לזכויות האזרח, רופאים לזכויות אדם ומרכז אדוה חויבו ב- 45,000 שקלים בעתירה נגד הפעלת שירותי בריאות פרטיים (שר"פ) בבית החולים הציבורי המוקם בימים אלה באשדוד...

פצצות מתקתקות עם גלימות - שופטים שסובלים מ"תחושת שחיקה קשה והתמרמרות" - הכתבה הנשיא גרוניס: "פצצה מתקתקת במערכת המשפט" , פברואר 2013 , הפורום המשפטי למען ארץ ישראל - בפרוטוקול מדיון הוועדה לבחירת שופטים שהועלה היום באתר הפורום המשפטי למען ארץ ישראל, מובא דיון בסוגיית השופטים שסובלים מ - "תחושת שחיקה קשה והתמרמרות"...

תלונה נגד נשיא בימ"ש עליון אשר גרוניס בגין מניעת הפגנות חוקיות ולגיטימיות מול בתי שופטים לענייני משפחה - תלונה נגד נשיא בימ"ש עליון אשר גרוניס בגין מניעת הפגנות חוקיות ולגיטימיות מול בתי שופטים - ביום רביעי 03.10.12 הגישה אמא ל' תלונה נגד נשיא אשר דן גרוניס בגין מניעת הפגנות חוקיות ולגיטימיות מול בתי שופטים לעניני משפחה - להלן התלונה...

פגישת נשיא בית משפט העליון אשר גרוניס עם צמרת הפרקליטות והמשטרה - אוקטובר 2012 - השבוע פורסם כי לאחרונה נפגשו צמרת מערכת המשפט, הנשיא אשר גרוניס, מנהל בתי המשפט מיכאל שפיצר עם צמרת הפרקליטות והמשטרה, היועץ המשפטי יהודה וינשטיין, הפרקליט הראשי משה לדור, המפכ"ל יוחנן דנינו וראש אגף החקירות במשטרה יואב סגלוביץ'...

אשר גרוניס מניף דגל שחור מעל עתירות ארגוני זכויות אדם

בתקופת גרוניס: בג"ץ מקשה על עתירות חברתיות

נציב תלונות הציבור על השופטים, שופט בית המשפט העליון בדימוס, אליעזר גולדברג מתח ביקורת על התנהלות נשיא בית המשפט העליון

יום שלישי, 6 באוגוסט 2013

תאוות הקנסות של אשר גרוניס - לא לכל אחד

אשר גרוניס - תאוות קנסות
אשר גרוניס - שופט עם עבר בהתעמרות ופגיעה בזכויות אדם

תאוות הקנסות של אשר גרוניס - האגודה לזכויות האזרח, רופאים לזכויות אדם ומרכז אדוה חויבו ב- 45,000 שקלים בעתירה נגד הפעלת שירותי בריאות פרטיים (שר"פ) בבית החולים הציבורי המוקם בימים אלה באשדוד. עמותת אומ"ץ, הנאבקת בשחיתות שלטונית, חויבה ב-15 אלף שקל, לאחר שהגישה עתירה שביקשה להורות ליועץ המשפטי לממשלה לפתוח בחקירה פלילית בפרשת הרפז, התנועה לאיכות השלטון ואדם טבע ודין ב-15 אלף שקל, לאחר שעתרו נגד ההסכם בין הממשלה למפעלי ים המלח. התנועה לאיכות השלטון חויבה ב-17 אלף שקל הוצאות, לאחר שנדחתה עתירה שהגישה נגד המשטרה, שהשתתפה במאות אלפי שקלים במימון הגנה משפטית של שני קצינים שנמצא דופי בהתנהלותם. בנוסף קנס בעל דין ב- 15,000 שקל שביקש לפסול את השופטת חנה ינון מלדון בתיק.

 המאמר נשיא ביהמ"ש העליון מזגזג - גרוניס וההוצאות - איפה ואיפה? , איתמר לוין , news1 , אוגוסט 2013

נשיא ביהמ"ש העליון לא הטיל על אגד (ע"פ 5187/13) הוצאות בגין בקשה לפסילת שופט, למרות שכינה אותה "פגם דיוני חמור". לעומת זאת, הוא חייב קבלן קטן (ע"א 5137/12) בתשלום 15,000 שקל בבקשתו לפסילת שופט

האם נשיא בית המשפט העליון, אשר גרוניס, נוהג באיפה ואיפה בהטלת הוצאות בעת שהוא דוחה בקשות לפסילת שופטים? שתי החלטות של גרוניס מעוררות את החשש שהתשובה חיובית.

גרוניס דחה (יום ב', 5.3.13) בקשה של קואופרטיב אגד לפסול את שופט בית המשפט לתעבורה בירושלים, אברהם טננבוים, מלדון בכתבי אישום נגדה בגין אי-הנגשת אוטובוסים לנכים. אגד יוצג בידי עו"ד אשר אקסלרד, יו"ר ועד מחוז ירושלים בלשכת עורכי הדין.

הבקשה הוגשה בטענה שטננבוים אמר בדיון באחד התיקים, כי אין ספק שאגד יורשע - משום שהבסיס העובדתי זהה לזה שנטען בתיקים בהם כבר הורשעה. טננבוים עצמו דחה את בקשת הפסילה באומרו כי אינו זוכר מה היו מילותיו המדויקות, ומכל מקום - הוא התכוון לכך שאין מקום לנהל הוכחות משום שהתיק זהה לקודמיו.

גרוניס דחה כאמור את הבקשה, תוך שהוא פותח ומציין שנפל בה "פגם דיוני חמור". הוא מזכיר, כי כבר דחה בקשה של אגד לפסול את טננבוים בהליכים אלו, וציין באותה החלטה, כי אומנם הבקשה לא התייחסה לתיק הספציפי הנוכחי - אך חזקה על אגד שלא יבקש פסילה גם בו. עוד ציין גרוניס, כי אגד לא הזכיר אפילו פעם אחת את החלטתו הקודמת, ודי בהתנהלות זו כדי לדחות את ערעורו של הקואופרטיב. גרוניס מוסיף ודן בערעור לגופו ומוצא שאין בו עילת פסלות. למרות הביקורת שמתח על אגד, נמנע גרוניס מלהטיל עליו הוצאות.

לעומת זאת, במרס השנה הטיל גרוניס הוצאות של 15,000 שקל על יאיר עוקב, קבלן שביקש לפסול את נשיא בית המשפט המחוזי בבאר שבע, ספי אלון, מלדון בענייני המס שלו בנימוק שכבר הביע את דעתו בעניינו בהליך קודם. גרוניס דחה את בקשת הפסילה באומרו, כי כבר נקבע שפסיקה קודמת אינה מהווה עילת פסילה.

ההבדל המשמעותי בהחלטותיו של גרוניס בשני המקרים - כאשר מקרה אגד נראה על פניו כמצדיק יותר הטלת הוצאות, בשל התנהלותם הפגומה של החברה ובא-כוחה, כפי שאמר גרוניס עצמו - מעלה כאמור את החשש שמדובר באיפה ואיפה. בשני המקרים התקיים דיון לגופה של בקשה, בשני המקרים התבקשה המדינה להגיב, כך שאין הבדל דיוני המצדיק את הטלת ההוצאות במקרה האחד וההימנעות ממנה במקרה האחר.

ההבדלים היחידים הניכרים הם אלו: כאן מדובר בחברה מהגדולות בארץ, ושם מדובר בקבלן קטן; כאן מדובר בייצוג בידי עורך דין שהוא מבכירי הלשכה, ושם מדובר בעורך דין מן השורה; כאן מדובר בבקשה לפסילת שופט תעבורה, ושם מדובר בבקשה לפסילת נשיא של בית משפט מחוזי. ואולם, הבדלים אלו אינם אמורים להשפיע על החלטות בית המשפט.

קישורים:

שופטת תמר נמרודי - תחלואי תאוות גביית קנסות - יולי 2013 -תאוותה של השופטת תמר נמרודי נחשפה בעת התגאתה על שיתוף הפעולה שלה עם עיריית ירושלים לגביית קנסות מהאזרחים. אולם מה קורה שתאוותה לא באה לידי מימוש והאזרח לא משלם הקנס...

על מה מתגאה שופטת בית משפט לעניינים מקומיים בירושלים תמר נמרודי - אפריל 2011 - מבט לחדשות - על מה מתגאה השופטת תמר נמרודי מבית משפט לעניינים מקומיים בירושלים - האם שיקולים זרים עמדו לנגד עיני השופטת תמר נמרודי בעת שפסקה הטלת קנסות על אזרחים? - האם שופט צריך להתגאות על שיתוף פעולה עם התביעה ועל הקנסות שהוא מטיל על האזרח? - מתברר שיש חיבור בין העירייה לבין בתי משפט לעניינים מקומיים בעניין הכנסות הרשויות המקומיות שגובות העיריות מהאזרחים באמצעות בתי משפט לעניינים מקומיים. חבר במועצת העיר ד"ר מאיר מרגלית מעיד כי שופטים יושבים לשיחות התייעצות עם מנכ"ל העירייה...

אשר גרוניס - מדיניות פאשיזם שיפוטי להסדרי ראיה בין הורים לילדים - אפריל 2013 - בתי משפט לענייני משפחה פוגעים בזכויות הורים וילדים בדלתיים סגורות. מדובר במדיניות מוכתבת מנשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס. גרוניס חושש מביקורת על הליכים שיפוטיים המתנהלים בדלתיים סגורות שמא יחשפו פשעים ושחיתויות המנוהלים בבתי משפט אלו על גבם של אזרחים טובים. מדובר בגזל קשישים בהליכי מינוי אפוטרופסות, או ניצול משפחות בהליכי גירושין, ע"י "מומחים רפואיים" ו/או מכוני מסוגלות הורית ועוד...

אשר גרוניס כפה על השופטת חנה ינון לדון בתיק נגד רצונה וקנס בעל דין מבקש הפסילה ב- 15,000 שקל - אפריל 2013 - אשר גרוניס נוקט מדיניות הפוגעת בזכויות אדם ע"י הטלת קנסות כבדים על עתירות ובעלי דין בדרכים שונות - אשר גרוניס - שופט עם עבר בהתעמרות ופגיעה בזכויות אדם - האגודה לזכויות האזרח, רופאים לזכויות אדם ומרכז אדוה חויבו ב- 45,000 שקלים בעתירה נגד הפעלת שירותי בריאות פרטיים (שר"פ) בבית החולים הציבורי המוקם בימים אלה באשדוד...

פצצות מתקתקות עם גלימות - שופטים שסובלים מ"תחושת שחיקה קשה והתמרמרות" - הכתבה הנשיא גרוניס: "פצצה מתקתקת במערכת המשפט" , פברואר 2013 , הפורום המשפטי למען ארץ ישראל - בפרוטוקול מדיון הוועדה לבחירת שופטים שהועלה היום באתר הפורום המשפטי למען ארץ ישראל, מובא דיון בסוגיית השופטים שסובלים מ - "תחושת שחיקה קשה והתמרמרות"...

תלונה נגד נשיא בימ"ש עליון אשר גרוניס בגין מניעת הפגנות חוקיות ולגיטימיות מול בתי שופטים לענייני משפחה - תלונה נגד נשיא בימ"ש עליון אשר גרוניס בגין מניעת הפגנות חוקיות ולגיטימיות מול בתי שופטים - ביום רביעי 03.10.12 הגישה אמא ל' תלונה נגד נשיא אשר דן גרוניס בגין מניעת הפגנות חוקיות ולגיטימיות מול בתי שופטים לעניני משפחה - להלן התלונה...

פגישת נשיא בית משפט העליון אשר גרוניס עם צמרת הפרקליטות והמשטרה - אוקטובר 2012 - השבוע פורסם כי לאחרונה נפגשו צמרת מערכת המשפט, הנשיא אשר גרוניס, מנהל בתי המשפט מיכאל שפיצר עם צמרת הפרקליטות והמשטרה, היועץ המשפטי יהודה וינשטיין, הפרקליט הראשי משה לדור, המפכ"ל יוחנן דנינו וראש אגף החקירות במשטרה יואב סגלוביץ'...

אשר גרוניס מניף דגל שחור מעל עתירות ארגוני זכויות אדם

בתקופת גרוניס: בג"ץ מקשה על עתירות חברתיות

נציב תלונות הציבור על השופטים, שופט בית המשפט העליון בדימוס, אליעזר גולדברג מתח ביקורת על התנהלות נשיא בית המשפט העליון

יום שבת, 26 בינואר 2013

אורי שהם - שופט עליון ובג"צ - שיטות טיוח הליכים שיפוטיים בענייני רווחה לסחר בילדים

שופט עליון אורי שוהם - טיוח הליכים שיפוטיים לסחר בילדים
בג"ץ 6981/16 - דצמבר 2012 - מדובר באמא אשר ילדיה נלקחו מחזקתה בניגוד לחוק ולכללים למרכז חירום מאחר ופקידת הסעד סברה כי הם בסיכון. לאחר כליאה של כששה חודשים הועברו הילדים לחזקת גרושה. האמא אינה רואה את בנה הבכור בן ה- 10 מזה כ- 4 שנים ואת בנה בן ה- 8 רואה פעם בשבוע במרכז קשר למשך כשעה.

לאמא אין עבר פלילי או נפשי, היא עובדת וכשירה, ואולם מערכות הרווחה פועלות בתאוותנות ושיקולי בצע ויוקרה עושים ככל יכולתם להצדיק הסחר שביצעו ומבצעים בילדים. התאוותנות והרמיה מחלחלת מטבע הדברים לרשות השופטת על ערכאותיה.

האמא מילאה אחר כל דרישות רשויות הרווחה כדי שתוכל להיפגש עם ילדיה אולם אלו ממציאים השכם וערב דרישות חדשות. לאחר מצב מבוי סתום עתרה האמא לבג"צ.


דרכי רמיה וטיוח בג"צ - השופט אורי שוהם:

אורי שוהם מטייח עברות חמורות בית משפט לנוער - טיפול בתיק ללא סמכות

שופט שוהם מציין בהחלטתו סעיף 5 כי בית משפט לנוער (בעוד התיק מנוהל בבית משפט לענייני משפחה) הוציא צו הוצאת הקטינים מביתם, ובהמשך מציין כי התיק הועבר לבית משפט לענייני משפחה (שופט נפתלי שילה). אורי שוהם מטייח את התנהגותה העבריינית של שופטת הנוער רות בן חנוך נגד האמא וילדיה. רות בן חנוך (בית משפט לנוער) פעלה נגד האם וילדיה, תלשה את הילדים מביתם לכליאה במרכז חירום, ביודעה כי מנוהל תיק בעניינם בבית משפט לענייני משפחה וע"פ סעיף 6ז לחוק בתי משפט לענייני משפחה אין לה סמכות לנהל משפט בעניינם. התנהגותה העבריינית של השופטת רות בן חנוך הסבה לאם וילדיה נזקים פיסיים נפשיים וכלכליים נוסף על העומס של ההליך השיפוטי שהם חווים בבית משפט לענייני משפחה.

אורי שוהם מטייח עברות חמורות בית משפט לנוער - הארכת צו חירום פקידת סעד ללא סמכות

בסעיף 5 בהחלטתו כותב אורי שוהם כי צו החירום "שהוצא ביום 6.1.2009 , מתוקף סמכותה של העובדת הסוציאלית לפי סעיף 11 לחוק, אושר ביום 12.01.2009 בבית המשפט השלום לנוער בתל אביב (בש"א 416/09), לאחר שבית המשפט שוכנע כי "קיימת סכנה תכופה לשלומם של הקטינים". ונזקקות לילדים נקבעה לאחר כחודש ב- 15.02.2009 .
הארכת שהות קטינים בכפייה מחוץ לביתם מעל שבוע ללא נזקקות אסורה כפי שנקבע בתקדים העליון בתיק דנ"א 6041/02 (יולי 2004). הרכב שופטי העליון קבע: "אף שסעיף 12 (חוק הנוער) אינו נוקט במפורש במונח 'קטין נזקק', הוא מופנה לקטינים נזקקים".
אורי שוהם מטייח כי השופטת בית משפט לנוער רות בן חנוך פעלה בניגוד לחוק ותקדים בית משפט העליון בכך שהאריכה שהות הקטינים בכפייה  מחוץ לביתם יותר משבוע ללא נזקקות.

אורי שוהם מטייח תפקוד פקידת הסעד במעקב תלונות שווא שהגישה במשטרה נגד האמא בעניין ילדיה 

תלישת הילדים מחזקת אימם למרכז חירום לוותה בתלונות שווא שהגישה למשטרה פקידת הסעד אתי דור דוברובינסקי נגד האמא שנסגרו ולא נמצא מהם שמץ אמת. אורי שוהם מטייח את כל עניין תלונות השווא במשטרה ומחדלי פקידת הסעד אתי דור. פקידת סעד בהיותה מטפלת ומשגיחה על ילדים בצו בית משפט מחויבת להיות מעורבת ע"פ חוק העונשין סעיף 368ד.ז בכל תלונה במשטרה בעניינם, פקידת הסעד אתי דור לא ביצעה מעקב אחר תלונות השווא שהגישה נגד האמא.

אורי שוהם - מהבל בפיו, משתמש במניפולציות ותרגילים מסריחים

אורי שוהם כותב עמ' 5: "ביום 27.8.2012 , התכנסה ועדת תכנון וטיפול של אגף רווחה, בהשתתפות ההורים, במטרה לבחון ולגבש תוכנית טיפולית בעניינם של שני הילדים הקטינים. כפי שעולה מהחלטת הועדה, שני ההורים הסכימו על הפניית הילדים לטיפול בתחנה לבריאות הנפש. במסגרת תגובת המשיבה 1 הובהר, כי ההחלטה להפנות גם את הבן הצעיר לטיפול התקבלה נוכח דיווחים על התדרדרות במצבו, מאז חודש הקשר שלו עם אימו".  
לאחר המניפולציות לתלישת הילדים מאימם ללא סמכות ובניגוד לחוק ע"י בית משפט לנוער וכל תלונות השווא של גורמי הרווחה העלו חרס שולף אורי שוהם שפן חדש של רשויות הרווחה - מצבם הנפשי של הילדים. מדובר בתרגיל מסריח וחשיבה מעוותת של רשויות הרווחה ובתי המשפט על ערכאותיהן. יצויין כי השפן ששלף אורי שוהם ירד מהפרק זמן קצר לאחר שהיבל אותו בהחלטתו.

אורי שוהם מטייח מהות העתירה ומחדלי הרווחה ובתי המשפט

אורי שוהם מציין סעיף 7: "מתוכן העתירה עולה כי העותרת מבקשת להשיג על החלטת בית המשפט לענייני משפחה מיום 5.3.2011 , בתמ"ש 47888-11-11 , שבגדרה התקבלה המלצת פקידת הסעד לפיה אין מקום, בשלב זה, להתיר לעותרת להפגש עם בנה הבכור" - אורי שוהם מטייח מהות העתירה שעניינה העוול שעושים רשויות הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה ונוער נגד האמא וילדיה הפועלים בניגוד לחוק ללא סמכות, מגישים תלונות שווא ועלילות נגד האמא וילדיה. חרף מילוי כל דרישותיהם ממשיכים רשויות הרווחה ובתי משפט להמציא דרישות חדשות. רשויות אלו הכניסו את האמא וילדיה למבוי סתום אשר מזה 4 שנים אינם נפגשים בהסדרי ראיה מתוקנים. 
אורי שוהם נוקט בדרך של רמיה בטענתו כביכול שמדובר בערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה.

אורי שוהם מטייח בחשיבות העתירה ומוזיל ערכי המשפחה הפרט והחברה

אורי שוהם כותב בהמשך: "העתירה שלפנינו אף אינה מעלה נסיבות חריגות, שבגינן עשוי בית משפט זה להתערב בהחלטות שניתנו על ידי הערכאה המוסמכת, וזאת בהתקיים "טענה של העדר סמכות" או "תופעה קיצונית של שרירות בתחום שהוא מינהלי טהור" - מדובר באמא שאינה רואה את ילדיה מזה כ- 4 שנים חרף היותה בריאה בנפשה ללא עבר פלילי, מאחר ורשויות הרווחה מונעות זאת ממנה. אורי שוהם מהבל בפיו ומנסה לקבוע נורמה כביכול שזהו דבר אינו חריג. אורי שוהם בהתנהגותו ותפיסתו המעוותת מנסה להשית נורמות פסולות של שיקולים זרים ועשיית כסף מסבלם של אזרחים.

סוף דבר

אורי שוהם מטייח בהחלטתו עוול כבד שנעשה לאמא וילדיה ע"י רשויות הרווחה ובתי משפט, ומציג בפני הציבור תמונה מעוותת נגד האמא וילדיה. שוהם מנסה לקבע נורמות פסולות של הוזלת ערך האדם, המשפחה והחברה. התנהגותו של אורי שוהם מהווה קרקע פוריה לשחיתות וסחר בילדים. אורי שוהם פוגע באמון הציבור במערכת המשפט.

קישורים:

יום רביעי, 23 בינואר 2013

אורי שוהם - שופט עליון ובג"צ - שיטות טיוח הליכים שיפוטיים בענייני רווחה לסחר בילדים

שופט עליון אורי שוהם - טיוח הליכים שיפוטיים לסחר בילדים
בג"ץ 6981/16 - דצמבר 2012 - מדובר באמא אשר ילדיה נלקחו מחזקתה בניגוד לחוק ולכללים למרכז חירום מאחר ופקידת הסעד סברה כי הם בסיכון. לאחר כליאה של כששה חודשים הועברו הילדים לחזקת גרושה. האמא אינה רואה את בנה הבכור בן ה- 10 מזה כ- 4 שנים ואת בנה בן ה- 8 רואה פעם בשבוע במרכז קשר למשך כשעה.

לאמא אין עבר פלילי או נפשי, היא עובדת וכשירה, ואולם מערכות הרווחה פועלות בתאוותנות ושיקולי בצע ויוקרה עושים ככל יכולתם להצדיק הסחר שביצעו ומבצעים בילדים. התאוותנות והרמיה מחלחלת מטבע הדברים לרשות השופטת על ערכאותיה.

האמא מילאה אחר כל דרישות רשויות הרווחה כדי שתוכל להיפגש עם ילדיה אולם אלו ממציאים השכם וערב דרישות חדשות. לאחר מצב מבוי סתום עתרה האמא לבג"צ.


דרכי רמיה וטיוח בג"צ - השופט אורי שוהם:

אורי שוהם מטייח עברות חמורות בית משפט לנוער - טיפול בתיק ללא סמכות

שופט שוהם מציין בהחלטתו סעיף 5 כי בית משפט לנוער (בעוד התיק מנוהל בבית משפט לענייני משפחה) הוציא צו הוצאת הקטינים מביתם, ובהמשך מציין כי התיק הועבר לבית משפט לענייני משפחה (שופט נפתלי שילה). אורי שוהם מטייח את התנהגותה העבריינית של שופטת הנוער רות בן חנוך נגד האמא וילדיה. רות בן חנוך (בית משפט לנוער) פעלה נגד האם וילדיה, תלשה את הילדים מביתם לכליאה במרכז חירום, ביודעה כי מנוהל תיק בעניינם בבית משפט לענייני משפחה וע"פ סעיף 6ז לחוק בתי משפט לענייני משפחה אין לה סמכות לנהל משפט בעניינם. התנהגותה העבריינית של השופטת רות בן חנוך הסבה לאם וילדיה נזקים פיסיים נפשיים וכלכליים נוסף על העומס של ההליך השיפוטי שהם חווים בבית משפט לענייני משפחה.

אורי שוהם מטייח עברות חמורות בית משפט לנוער - הארכת צו חירום פקידת סעד ללא סמכות

בסעיף 5 בהחלטתו כותב אורי שוהם כי צו החירום "שהוצא ביום 6.1.2009 , מתוקף סמכותה של העובדת הסוציאלית לפי סעיף 11 לחוק, אושר ביום 12.01.2009 בבית המשפט השלום לנוער בתל אביב (בש"א 416/09), לאחר שבית המשפט שוכנע כי "קיימת סכנה תכופה לשלומם של הקטינים". ונזקקות לילדים נקבעה לאחר כחודש ב- 15.02.2009 .
הארכת שהות קטינים בכפייה מחוץ לביתם מעל שבוע ללא נזקקות אסורה כפי שנקבע בתקדים העליון בתיק דנ"א 6041/02 (יולי 2004). הרכב שופטי העליון קבע: "אף שסעיף 12 (חוק הנוער) אינו נוקט במפורש במונח 'קטין נזקק', הוא מופנה לקטינים נזקקים".
אורי שוהם מטייח כי השופטת בית משפט לנוער רות בן חנוך פעלה בניגוד לחוק ותקדים בית משפט העליון בכך שהאריכה שהות הקטינים בכפייה  מחוץ לביתם יותר משבוע ללא נזקקות.

אורי שוהם מטייח תפקוד פקידת הסעד במעקב תלונות שווא שהגישה במשטרה נגד האמא בעניין ילדיה 

תלישת הילדים מחזקת אימם למרכז חירום לוותה בתלונות שווא שהגישה למשטרה פקידת הסעד אתי דור דוברובינסקי נגד האמא שנסגרו ולא נמצא מהם שמץ אמת. אורי שוהם מטייח את כל עניין תלונות השווא במשטרה ומחדלי פקידת הסעד אתי דור. פקידת סעד בהיותה מטפלת ומשגיחה על ילדים בצו בית משפט מחויבת להיות מעורבת ע"פ חוק העונשין סעיף 368ד.ז בכל תלונה במשטרה בעניינם, פקידת הסעד אתי דור לא ביצעה מעקב אחר תלונות השווא שהגישה נגד האמא.

אורי שוהם - מהבל בפיו, משתמש במניפולציות ותרגילים מסריחים

אורי שוהם כותב עמ' 5: "ביום 27.8.2012 , התכנסה ועדת תכנון וטיפול של אגף רווחה, בהשתתפות ההורים, במטרה לבחון ולגבש תוכנית טיפולית בעניינם של שני הילדים הקטינים. כפי שעולה מהחלטת הועדה, שני ההורים הסכימו על הפניית הילדים לטיפול בתחנה לבריאות הנפש. במסגרת תגובת המשיבה 1 הובהר, כי ההחלטה להפנות גם את הבן הצעיר לטיפול התקבלה נוכח דיווחים על התדרדרות במצבו, מאז חודש הקשר שלו עם אימו".  
לאחר המניפולציות לתלישת הילדים מאימם ללא סמכות ובניגוד לחוק ע"י בית משפט לנוער וכל תלונות השווא של גורמי הרווחה העלו חרס שולף אורי שוהם שפן חדש של רשויות הרווחה - מצבם הנפשי של הילדים. מדובר בתרגיל מסריח וחשיבה מעוותת של רשויות הרווחה ובתי המשפט על ערכאותיהן. יצויין כי השפן ששלף אורי שוהם ירד מהפרק זמן קצר לאחר שהיבל אותו בהחלטתו.

אורי שוהם מטייח מהות העתירה ומחדלי הרווחה ובתי המשפט

אורי שוהם מציין סעיף 7: "מתוכן העתירה עולה כי העותרת מבקשת להשיג על החלטת בית המשפט לענייני משפחה מיום 5.3.2011 , בתמ"ש 47888-11-11 , שבגדרה התקבלה המלצת פקידת הסעד לפיה אין מקום, בשלב זה, להתיר לעותרת להפגש עם בנה הבכור" - אורי שוהם מטייח מהות העתירה שעניינה העוול שעושים רשויות הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה ונוער נגד האמא וילדיה הפועלים בניגוד לחוק ללא סמכות, מגישים תלונות שווא ועלילות נגד האמא וילדיה. חרף מילוי כל דרישותיהם ממשיכים רשויות הרווחה ובתי משפט להמציא דרישות חדשות. רשויות אלו הכניסו את האמא וילדיה למבוי סתום אשר מזה 4 שנים אינם נפגשים בהסדרי ראיה מתוקנים. 
אורי שוהם נוקט בדרך של רמיה בטענתו כביכול שמדובר בערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה.

אורי שוהם מטייח בחשיבות העתירה ומוזיל ערכי המשפחה הפרט והחברה

אורי שוהם כותב בהמשך: "העתירה שלפנינו אף אינה מעלה נסיבות חריגות, שבגינן עשוי בית משפט זה להתערב בהחלטות שניתנו על ידי הערכאה המוסמכת, וזאת בהתקיים "טענה של העדר סמכות" או "תופעה קיצונית של שרירות בתחום שהוא מינהלי טהור" - מדובר באמא שאינה רואה את ילדיה מזה כ- 4 שנים חרף היותה בריאה בנפשה ללא עבר פלילי, מאחר ורשויות הרווחה מונעות זאת ממנה. אורי שוהם מהבל בפיו ומנסה לקבוע נורמה כביכול שזהו דבר אינו חריג. אורי שוהם בהתנהגותו ותפיסתו המעוותת מנסה להשית נורמות פסולות של שיקולים זרים ועשיית כסף מסבלם של אזרחים.

סוף דבר

אורי שוהם מטייח בהחלטתו עוול כבד שנעשה לאמא וילדיה ע"י רשויות הרווחה ובתי משפט, ומציג בפני הציבור תמונה מעוותת נגד האמא וילדיה. שוהם מנסה לקבע נורמות פסולות של הוזלת ערך האדם, המשפחה והחברה. התנהגותו של אורי שוהם מהווה קרקע פוריה לשחיתות וסחר בילדים. אורי שוהם פוגע באמון הציבור במערכת המשפט.

קישורים:

יום שני, 17 בספטמבר 2012

עתירה לבג"צ על פשעי משרד הרווחה נגד הורים גרושים וילדיהם - בקשה לסגירת מרכזי הקשר ופיטורי סימונה שטיינמץ

סימונה שטיינמץ - פקידת סעד ראשית לסדרי דין - תרבות שקר - סחר במשפחות הורים גרושים וילדיהן
בגץ 6819/12 ארגוני הגברים נ' משרד הרווחה לסגירת מרכזי הקשר ופיטורי סימונה שטיינמץ

בבית המשפט הגבוה לצדק                       בגץ 6819/12      12/9/2012                                              

העותר:             ג' ש', ת"ז

נגד:


המשיבים:                     1.    סימונה שטיינמץ פקידת סעד ארצית
   2.    משרד הרווחה
   3.    משרד האוצר

                        באמצעות פרקליטות המדינה
                        אשר כתובתו לצורך המצאת כתבי בי-דין
                        רח' צאלח א-דין 29 ירושלים
                        טל': 6466550 - 02 פקס: 6466780 - 02


עתירה למתן צו על תנאי

ככלות כל הקיצין, ולאחר שכל סעד חלופי קיים מוצה עד תום ללא כל תוצאה אפקטיבית מבחינת העותר או מי מחבריו האבות הגרושים, מוצא עצמו העותר נאלץ להתכבד ולהגיש עתירתו זו כנגד המשיבים כולם, כדלקמן:  כנגד משיבות 1 ו 2 בגין התעללות בילדים וגברים, וכנגד המשיב 3 מדוע לא יפסיק את מימון פקידות הסעד ומרכזי הקשר לאלתר.

מוגשת בזאת עתירה למתן צו על תנאי, המורה למשיב לבוא וליתן טעם
(א)         מדוע לא ייסגרו מרכזי הקשר בישראל, הן מטעמים תקציביים, והן שהם פוגעים באוטונומיה ההורית, גורמים נזק בל יתואר לילדים ולהורים, וההצדקה היחידה לקיומם היא ג'ובים לפקידות סעד.
(ב)        היה ולא ייסגרו מרכזי הקשר לאלתר, מדוע לא תותנה הפנייה למרכז קשר בהסכמת שני ההורים.
(ג)          מדוע כעניין של מדיניות, תנאי לחידוש קשר בין הורה וילדו הוא "חידוש קשר במרכז קשר".
(ד)       מדוע כעניין של מדיניות, כאשר ההורה המשמורן, בד"כ האישה מסרבת לכל קשר בין האבא לילד, פקידות הסעד שולחות את הלא משמורן ל"מרכז קשר" לתקופה לא ידועה שיכולה להימשך שנים על גבי שנים,
(ה)        מדוע פקידות סעד המתבקשות לרשום "תסקיר" מבצעות "התערבות טיפולית", מבלי שנתבקשו "להתערב טיפולית", ומנין הסמכות "להתערב טיפולית",
(ו)          מדוע פקידות סעד המתבקשות לרשום "תסקיר" או מוסמכות לפי 19+68 מבצעות "גישור", מבלי שנתבקשו "לבצע גישור", ומנין הסמכות "לגשר",
(ז)        מדוע פקידות סעד כעניין של מדיניות מתייחסות לבקשה לכתיבת תסקיר אוטומטית בכלים של "קונפליקט גבוה", מדוע המשיב אינו חושף כיצד התגבשה ההחלטה לנקוט בכלים של קונפליקט גבוה,
(ח)       מדוע לא תפוטר סימונה שטיינמץ פקידת הסעד הארצית לאלתר, בגין החרפה והאסון שהמיטה על ילדי ישראל והוריהם, וכישלונה המהדהד, שנזקיו האדירים במקרים רבים בלתי הפיכים.
(ט)       מדוע לא יקים שר הרווחה מנגנון ביקורת וסנקציות נגד פקידות סעד סוררות, כפי שהבטיח בפה מלא בפני פעילים מארגוני האבות:  "רציתם?  קיבלתם!  תוך חודשיים!".   
(י)         מדוע לא ינסח משרד הרווחה תעריף הסדרי ראייה מינימלי.
(יא)    מדוע לא יסביר שר הרווחה מה עשה משרד הרווחה עם המלצות ועדת סלונים נבו, מי קבר את ההמלצות, ומי אחראי למחדל אי יישום המלצות ועדת סלונים נבו.  
(יב)     מדוע לא יפסיק המשיב 2, משרד האוצר, לממן את פקידות הסעד אשר פעילותן אינה נחוצה, ואינה רצויה.

ואלה הנימוקים:
  1. פקידות הסעד לסדרי דין (היינו למשמורת וקשר עם הילדים בגירושין) של משרד הרווחה מיותרות לחלוטין.  עצם קיומן גורם להסלמת הסכסוך והחרפת הנתק בין ילדים והורים.  פקידות הסעד שנואות ביותר על כל הגברים, וגם על מספר לא מבוטל של נשים, היות והן פולשות לחיים האינטימיים של ההורים, מעודדות לשון הרע, פועלות בשרירותיות וגבהות לב, עצלניות, איטיות, וחסרות כל תועלת.
  2. באף מדינה אחרת אין שימוש כל כך גורף בפקידות סעד.  בישראל הן נקראות לדגל להחליף את השופטים במלאכת ההכרעה שבין גברים לנשים בכל תיק משמורת והסדרי ראייה.  בית המשפט יכול להסתדר היטב בלעדיהן.  תפקידן הראשוני הוא לבצע חקירה ולכתוב תסקיר.  את אותו מידע שפקידות הסעד אוספות מההורים, ומעלות על הכתב בתסקיר, יכולים ההורים להעלות על הכתב בהרצאת פרטים מפורטת בה ינמקו ויסבירו בלשונם הם את כל הטענות שיש להם נגד ההורה האחר בצרוף ראיות מוחשיות קונקרטיות.  כל שופט נורמלי יוכל להשוות בין הרצאות הפרטים ולהיווכח אם הם מכילים אוסף שטויות, או שיש בהם טעם להגביל את ההורות של ההורה האחר. 
  3. הרצאת פרטים הנכתבת ממש בתחילת הסכסוך מונעת הסלמת הסכסוך, ויצירת עובדות בשטח באמצעות תלונות שווא אקס-פוסט-פקטו (אחרי הפרידה). 
  4. לעומת זאת פקידת הסעד מדרבנת את ההורים לשפר עמדות באמצעות הכפשות, לשון הרע, ואף מעודדות נשים לשפר מצבן באמצעות עזרה אקטיבית ויעוץ לאישה כיצד להכשיל את הגבר באמצעות תלונת שווא במשטרה.
  5. למשל, במקרה של העותר, מייד אחרי שהעותר זכה למשמורת משותפת, פקידת הסעד בתיה זכי, יעצה לגרושה להגיש תלונת שווא במשטרה, ומייד להגיש בקשה לבטל את המשמורת המשותפת, ולשלוח את העותר למרכז קשר, בגיבוייה המלא של בתיה זכי.
  6. כאמור, הנוהג לבקש תסקיר מפקידת סעד איננו קיים באף מדינה נאורה.   להיפך, ברוב המדינות מקובל הנוהג שאף הורה לא יוצא מבית המשפט בלי לדעת מתי הוא רואה, ומיידית, את ילדיו.  לעומת זאת בישראל, כאשר מזמינים תסקיר, הזוג נכנס לרשימת המתנה, וממתין.  רשימת ההמתנה יכולה לקחת 3 עד 8 חודשים, שבהם לא טורחת פקידת הסעד להפגיש בין ההורה הלא משמורן, אשר ממתין בחירוק נפש עד שפקידת הסעד תסיים את מלאכתה.  משסיימה המלאכה, התסקיר נשלח יום לפני הדיון בבית המשפט, על מנת לא לאפשר זמן לתקוף אותו, ולרוב פקידת הסעד לא מתייצבת על מנת להיחקר, וגם אם היא מתייצבת לרוב, בית המשפט לא מאפשר חקירה בכלל.
  7. העו"ס-פק"ס מנציחות את הסכסוך הבין-משפחתי, מסלימות ומתסיסות אותו, ולמעשה מבזבזות משאבי מדינה על מקרים נורמטיביים במקום להפנות את משאבי הסעד למקרי סעד אותנטיים.  
  8. יצוין שמדינות רבות מסתדרות היטב בלי תסקירי סעד בכל תיק גירושין או פרידה. בתי המשפט בחו"ל פשוט שומעים הוכחות וראיות לענייני משמורת והסדרי ראייה, בהיות הפרידה טרייה, מהר ככל האפשר, לפני שהצטברו תלונות שווא וצווי הרחקה, ולעומת זאת בישראל, הזמן השיפוטי שהיה יכול להיות מנוצל לשמיעת ראיות, מבוזבז על ישיבות לצורכי הזמנת תסקירים, הפניות ל"יחידת סיוע", מריבות על התוכן של התסקירים, על דרכי האיסוף, ועל ההמלצות, כאשר למעשה התוצאה ידועה מראש:  מרכז קשר הוא הפיתרון היחיד שהעו"ס-פק"ס מציעות.   
  9. משרד הרווחה טוען שהכנת תסקיר לוקחת כ 30 שעות.  פירושו של דבר כמעט שבוע עבודה מלא.  פירושו שפקידת סעד אחת מייצרת כ 4 תסקירים בחודש. 
10.  לרוב בתסקיר נטען שיש "נתק" ושהנתק חייב להיות מטופל במרכז קשר.  במקרים אחרים, דורשת פקידת הסעד בדיקת מסוגלות הורית, ומטילה מימונה על ההורים (בין 10,000 ₪ ל 25,000 ₪).  לרוב מכוני המסוגלות הורית ממליצים על המשך "טיפולים" ו"הדרכה הורית" באותו מכון או מכון אחר שעובד איתם ומתחלק בכסף.
11.  רוב פקידות הסעד, כ 70% מודות שאין להן בכלל מושג בתע"ס (תקנון עבודה סוציאלית) 3.20, ושבעצם הם מאלתרות או פועלות לפי אינטואיציה, ראו סקר שערכה דר' רנטה גורבטוב. "בדיקת שימוש בתע"ס בקרב מנהלים ועובדים" 28/3/2010.

http://www.molsa.gov.il/News/Pages/NewsPage.aspx?ListID=fe35586a-7c8d-4446-b031-272dbddf0534&WebId=fce6b281-11a4-42a6-b0e9-055d6d1245d0&ItemID=209

12.  בתיק ממוצע נדרשים לפחות עוד 2 עד 5 "תסקירים משלימים", שכל אחד מהם לוקח בין 3 חודשים לחצי שנה (כולל "לתגובת  הורה א", ו"לתגובת  הורה ב").  כך נמרחים תיקי המשמורת במשך 3 עד 5 שנים לפחות ולרוב הרבה יותר, ומייצרים בהנהלת בית המשפט בין 5 ל 10 קדמי משפט, שבהם כל מה שקורה זה דיבורים ועוד דיבורים על מה שעשתה פקידת הסעד, ואיך היא עשתה מה שעשתה, אם עשתה.  כך גונבת פקידת הסעד מהילדים את תשומת הלב של בית המשפט.  כך מוצאת לעצמה פקידת הסעד תעסוקה על חשבון הילדים שהיא מנתקת מהוריהם.     
13.  מאז שמונתה עו"ס סימונה שטיינמץ לפק"ס ארצית, מרכזי קשר נהפכו המרכיב העיקרי בתפריט אשר הפק"ס מציעות להורים.  מרכז קשר הפך לשמש תחליף עלוב ובלתי מספק להסדרי ראייה, אך במקום שמרכז קשר יהוה החריג, הוא נהפך לנורמה.

14.  כתוצאה מכך, אלפי הורים לא משמורנים (אבות) בשנה מנותקים מילדיהם, על פי המלצותיהם של עובדי משרד הרווחה, מה שגורם לתסכול, בושה, הסלמת מאבקים, תיוג הורים כ"מסוכנים", והפיכת ילדים לבני ערובה במאבקים כספיים, גרימת צלקות נפשיות בילדים הנאלצים לראות אבות בחדרים סגורים כאשר עו"ס מציצות בהם מעבר לזכוכיות חד סטריות, והכול בחסות מדיניות משרד הרווחה והפק"ס סימונה שטיינמץ.

15.  ככל שמדיניות המלצה ל"מרכז קשר" נהפכת שגרתית ורווחת, אבות נורמטיביים מנותקים מילדיהם בעל כורחם, ומשאבי משרד הרווחה מופנים לתכליות לא ראויות, ומיותרות של הנצחת סכסוכיהם של הורים נורמטיביים (ראו דו"ח סלונים-נבו) .  לא יתכן מצב בו כל אב שלישי הנפרד מבת זוגו, ינותק מילדיו וימצא עצמו במרכז קשר, רק בגלל שבת הזוג (לשעבר) לא מסכימה להסדרי ראייה.

16.  לאחרונה הכינה סימונה שטיינמץ תוכנית לסכל את החוק החדש להסדרי ראייה להורי הורים (סבא וסבתא) באמצעות משלוח הסבא והסבתא למרכזי קשר פעם בחודש.

17.  למשל, בתל אביב ניתן לראות זוג קשישים, סבתא בכיסא גלגלים, ניצולת שואה, בקושי חיה, נתמכת בעובדת סיעודית, שברחה מבורות המוות בעודה ילדה, וכיום כדי לראות את נכדתה היחידה (שבישראל), מוטרחת למרכז קשר, ששם ילדות בנות 18 (בנות השירות הלאומי "משגיחות" עליה ועל בעלה, פן יזיקו לנכדתן!!!!
18.  כך מייצר המשיב 1, משרד הרווחה אלפי אבות של 52 שעות הורות בשנה (במקרה הטוב), וסבים וסבתות שמקבלים 12 שעות נכדים בשנה.        
19.  התערבות הפק"ס בהסדרי הראייה רק ממיטה אסון כלכלי, טראומות, שנאה, נתק בין קטינים להוריהם, עומס התדיינויות בבית המשפט, הוצאות עו"ד, ושום אופק להסדרי ראייה כלשהם.  
20.  הזכות לחיי משפחה, במובן של זכות להסדרי ראייה מכוח ההורות (או האבהות) איננה מכובדת ע"י עובדות סוציאליות הממונות כפקידות סעד לסדרי דין ("פק"ס") כמעט באורח קבע בכל סכסוך נורמטיבי. העובדות הסוציאליות מתעמרות בגברים, משפילות אותם, אוספות רסיסי לשון הרע, ומעלות אותם על הכתב, פועלות מתוך משוא פנים, ומנתקות ללא רחמים אבות מילדיהם, בין השאר, באמצעות שליחת אבות למרכזי קשר, עיכובים יזומים בכתיבת תסקירים, אי התייצבות בבית המשפט, לשון הרע, כפיית טיפולי פסיכותרפיה על אבות, מבלי שהם הסכימו לכך, תחת איומים שאי שיתוף פעולה יוביל לניתוק האב מילדיו. 
21.  אתרים שלמים באינטרנט מוקדשים לתיאור הסבל וההשפלה שעוברים גברים (בדר"כ, אבל לא רק) בישראל תחת טיפולן של העובדות הסוציאליות, כאשר הטענה העיקרית נגדן היא שאבות נורמטיביים נהפכים בבת אחת מטרה להשפלה, והם אינם זוכים להסדרי ראייה ראויים, אם בכלל. 
22.  בכל מקרה בו אישה איננה מסכימה להסדרי ראייה, העו"ס שולחים את הגבר למרכז קשר, וזאת לאחר הוצאות אסטרונומיות לעו"ד, המתנה מורטת עצבים ל"תסקיר", ובמקרים רבים התמודדות עם צווי הרחקה, תלונות שווא במשטרה, הכפשות וביזוי.    
23.  העובדות הסוציאליות טוענות שהן עושות "מלאכת קודש" בשכר זעום, אולם הצטברו עדויות מצמררות באתרי זכויות הגברים על ניתוקם מילדיהם במשך שנים, בין השאר בשל התערבות יתר או התערבות מזיקה של הפק"ס בזכות לחיי משפחה במובן של זכות יסוד לקשר רצוף עם ילדים (הסדרי ראייה).
24.  הצטבר בידיהן של העו"ס-פק"ס כוח רב המנוצל לרעה, בהיותן למעשה השופטות בפועל, כמעט בכל תיק.
25.  מדיניות המשיב פוגעת בזכויות יסוד לכבוד ולחיי משפחה. 

26.  אמנם מדינת ישראל מחויבת להבטיח כיבוד הזכות לחיי משפחה, על פי אמנות בינלאומיות, אולם הזכות להורות נדחתה במפורש ע"י בית המשפט העליון (ראו בגץ 2111/11) וגם משרד המשפטים איננו מכיר בזכות להורות, אלא רק באחריות הורית, שלא ניתנת למימוש בגלל פקידות הסעד. ראו תזכיר החוק הורים וילדיהם. 

27.  מדינות העולם, ובאירופה בפרט, מפרשות את הביטוי "זכות לחיי משפחה", כמשמעותו בסע' 8 לאמנה האירופית לזכויות האדם, כזכות הכוללת גם את הזכות להורות (אבהות), וזכות טבעית מוקנית להסדרי ראייה ולקשר סדיר עם ילדיהם במקרי פירוד או גירושין, ללא התערבויות חיצוניות או כפויות.

28.  מדיניות המשיב פוגעת בזכות ההורים גלקשר עם ילדיהם, שהרי משרד הרווחה פטוגע בקשר, כדי להצדיק אחר כך מדוע יש להפקיד בידי משרד הרווחה את תפקיד חידוש הקשר.

מרכזי קשר 

29.  מרכז קשר הוא אתר, המאפשר מפגשים "מוגנים" בין הורים לילדים בחסות שירותי הרווחה ומשמש תחליף להסדרי ראייה. המטרה המוצהרת של מרכז קשר של שירותי הרווחה היא לסייע בחידוש, בבנייה ובשימור הקשר הורה – ילד.  ראו "מרכז קשר הורים – ילדים", הוראת תע"ס 3.36  (נספח "1").   המרכז אמור להיות תחנה זמנית לקראת קשר עצמאי בעתיד בין האבא לילדיו כאשר האב והאם בהליכי פירוד או גירושין. בפועל, לא זה המצב.
30.  מרכז קשר הוא מקום אליו מגיע ההורה אשר לא קיבל משמורת זמנית בבית המשפט.
31.  מאחר שאין בישראל זכות להסדרי ראייה, על ההורה הלא משמורן לבקש הסדרי ראייה ולשכנע את ההורה המשמורנית, (בד"כ האישה) להסכים להסדרי ראייה.
32.  נהוג בבתי המשפט למשפחה שהגבר צריך לשכנע את ביהמ"ש או הפק"ס שירשו לו לראות את הילד, או שהילד זקוק לו, והכול ממעמד של תחינה והתרפסות.
33.  האישה לעומת זאת, מקבלת משמורת זמנית על בסיס בקשה בכתב, מבלי שמוזמן תסקיר, מבלי שמתבקשת התערבות שירותי הרווחה, מבלי שהיא מרואיינת, ומבלי שבודקים מה קורה אצלה הבית. (למעשה משמורת והסדרי ראייה הם אותה חבילת זכויות וחובות הנובעים מעצם ההורות, הם בעצם אותה "חבילה", והראיות הנדרשות צולבות זו את זו).    
34.  די בסירוב מטעם ההורה המשמורנית, מכל סיבה שהיא, על מנת שהמשיב יפנה את ההורה הלא-משמורן למרכז קשר באופן אוטומטי, מבלי שתתקיים בדיקה כלשהי האם באמת מדובר בהורים הנזקקים לשרותי מרכז הקשר.
35.  יצוין, שבדרך כלל בית המשפט למשפחה איננו מקיים כל דיון בנושא ההפניה למרכז קשר או הצורך במרכז קשר, ולא נדרשות כל הוכחות או ראיות לצורך הפנייה למרכז קשר, ועניין זה מסור בלעדית לפקידות הסעד, אשר למעשה משמשות השופטות האמיתיות בענייני הסדרי ראייה.
36.  במרכז קשר נפגש ההורה עם הילד לשעה אחת בשבוע בפיקוח עובדת סוציאלית, אשר מתבוננת מעבר לזכוכית חד כיוונית ורושמת הערות.  (גם היציאה ממרכז קשר מותנית במסע מפרך הצופן ראיונות, ישיבות ועדות והמלצות על מנת להשתחרר ממרכז הקשר). 
37.  מערכת בתי המשפט בישראל מתייחסת להסדרי ראייה כתחליף מקובל ונורמאלי להסדרי ראייה, על אף שמרכז קשר לא נועד להסדרי ראייה, אלא הוא נהפך מבחן ואמצעי הענשה לגבר.
38.  על פי דו"ח משרד הרווחה בשנת 2009 פעלו 62 מרכזי קשר.‏ ב 2010 נוסף עוד מרכז. 
39.   כל שנה בממוצע כ 2,000 משפחות נשלחות ל"מרכז קשר". בשנת 2009 נשלחו 2,155 משפחות, לעומת 1,774 בשנת 2004.  ב 2010 נשלחו עוד 500 ילדים למרכזי קשר.
40.  התקציב הנטען למרכזי קשר הוא 4,335,000 ₪ לא כולל בנות שירות לאומי, גיוס תרומות מחו"ל, והכשרות. 
41.  בהתחשב בכך שבכל שנה נפתחים כ 9,000 תיקי גירושין, ומהם לפחות שליש הם גירושין ללא ילדים או ילדים מעל גיל 18, יוצא שכ 33% מכלל האבות המבקשים הסדרי ראייה נשלחים באורח שגרתי למרכזי קשר.  בארה"ב נשלחים בין 1% ל 2% ובאוסטרליה רק קצת למעלה מזה (והסיבה היא ששם מקובלת משמורת משותפת).  האבות בחו"ל שנשלחם למרכזי קשר הם רק אבות שנטען לגביהם שהם אלימים (כלפי הילדים), אולם בישראל גם אבות נורמטיביים נשלחים, וגם אבות שהאישה טוענת שיש "חשש" כלפיה, או סתם כך כדי לספק תעסוקה לעו"ס. 
42.  לא יתכן שכל אבא שלישי הוא אבא מסוכן או אבא אלים, שחייבים להגביל את זכותו לראות את ילדיו. 
43.  לא יתכן שהאבות הישראלים הם הגברים הכי אלימים בעולם.  
44.  על פי סימונה שטיינמץ, פקידת סעד ראשית לסדרי דין במשרד הרווחה, במאמר עיתונאי, "כך קובעים מתי ואיך הורה זכאי לפגוש את ילדיו", הארץ, 25.7.10, נספח "2".

"במקרים שבהם הקונפליקט בעוצמה גבוהה וההורים לא מגיעים להסכמה, תפנה הערכאה השיפוטית להערכה ואבחון של פקיד סעד לסדרי דין. הערכה זו, שתמליץ על צרכי הילדים תיעשה על ידי שיחה עם ההורים, הצגת סיטואציות ובחינת התגובות וכן חקירה סוציאלית במסגרות החינוכיות ובשירותי הבריאות של הילדים. בודקים מי ההורה הדומיננטי, מי נמצא בקשר עם מסגרות אלו, מהות הקשר, מי משתף פעולה וכן מדברים עם הילדים ובאמצעות ראיון עקיף ולא ישיר ושאלות כמו למי אתה קורא אם יש לך חלום רע? מנסים להבין את צרכי הילדים. אם ההורים יגיעו להסכמות גם בעת ההליך, אלו יתקבלו. אם מדובר בסכסוך גירושים יופנה ההורה למרכז קשר שמטרתו הינה חידוש הקשר בין הילד להורה או לשמר ולשפר קשר עם ההורה שעמו לא חיים באופן שוטף. זאת, על ידי הליך טיפולי שבסופו של יום יבנה קשר נורמטיבי מחוץ למרכז הקשר. במרכז קשר יפגשו ההורה והילד בנוכחות ופיקוח מנהל מרכז שהוא עובד סוציאלי או עובד הכפוף לו מקצועית ושוהה במקום. מפגשים במרכז מפוקחים תמיד, כשדרגת הפיקוח משתנה ממשפחה למשפחה, על פי צרכיה. יש דרגה שבה יושב אדם בחדר עם הורה וילד בכל זמן ביקור, ויש דרגה בה ייצא לפרקים וישוב, מסבירה שטיינמץ, "כמו כן יכול המלווה לצאת ולהביט דרך חלון חד- צדדי ולבחון את האווירה, כשהוא חוזר לחדר.  כך עד מצב של הסרת פיקוח, אז מגיע ההורה, לוקח את הילד, חוזר למקום ומוסר אותו להורה המשמורן. הפסקת הביקור במרכז הקשר נעשית על ידי שיחה עם ההורים וכן על ידי ועדת הערכה שתבחן את ההליך ותקבע כי הסתיים הטיפול.  מדובר בוועדה חיצונית למרכז וזו מהווה גם מעין ועדה מפקחת על ההליך".

45.  על פי שטיינמץ, בכל מקרה של אי הסכמה, ההורה הלא משמורן נשלח למרכז קשר.
מדיניות חידוש קשר במרכז קשר
46.  אין כל הצדקה למדיניות "חידוש קשר במרכז קשר".  להיפך, מרכזי הקשר נועדו להשניא את הקשר בין האבות וילדיהם ולגרום להם לוותר על כל התענוג המפוקפק של "פיקוח", ותיוג כאבות אלימים.  אחוז הנשירה הוולונטרית ממרכז קשר הוא 20% (כך לדברי המשיב), ואחוז איש שיתוף פעולה מצד המשמורן הוא כ 10%.  אי שיתוף פעולה מצד הלא משמורן (בשל התייאשות) גם הוא 10%.  בקיצור, מדובר בכישלון שעולה למדינת ישראל הון תועפות.
47.  אין במרכז הקשר שום "שיקוי פלאים" שלפתע בגלל מרכז הקשר מתאחדים אבות עם ילדיהם, ואין במרכז הקשר כל "טיפול", פרט לעובדה שמכניסים הורים לחדרים קטנים, כמו כלוב, מושיבים אותם על הרצפה, ואומרים להם לבצע כל מיני פעולות.
48.  לא פורסם בעולם או בישראל כל מחקר על האפקטיביות של חידושי קשר במרכזי קשר און סקר שביעות רצון.
49.  והרי אם האישה נותנת הסכמתה לחידוש קשר מלא, אז חידוש הקשר מתאפשר ללא צורך ב"טיפולים" איך לחדש את הקשר או בהדרכות איך לחדש את הקשר. 
50.  ראו למשל בקהילה האתיופית כאשר הורה אחד עולה ארצה והשני נותר מאחור ועולה בשלב יותר מאוחר.  אף אחד איננו חושב שאת הקשר יש לחדש במרכז קשר "כדי להרגיל את הילד לראות את האבא".
51.  בקיצור, קשר בין הורה וילדיו צריך להיות מחודש כמה שיותר מהר, ובמינונים מוגברים על מנת לחפות על תקופת הנתק, בדיור ההיפך ממה שקורה במרכזי הקשר.          
מדיניות התערבות טיפולית
52.  פקידת הסעד הארצית הודתה כי משרד הרווחה מיוזמתו קורא לתוך ההזמנה לכתוב תסקיר גם הזמנה להתערב טיפולית.
53.  אף אחד לא הסמיך את פקידת הסעד "להתערב טיפולית" או ביקש ממנה לבצע התערבויות טיפוליות. 
54.  ההתערבויות הטיפוליות שנויות במחלוקת, שהרי רק פסיכולוג קליני מוסמך לבצע טיפולים.  
55.  ההתערבויות הטיפוליות הינן פלישה ללא סמכות לאוטונומיה ההורית, ונוגדות את חוק כבוד האדם וחירותו, לרבות אמנות האו"ם לזכויות האדם.
56.  על כן מתבקש בית המשפט להתערב ולעצור את ההתערבויות הטיפוליות.
מדיניות קונפליקט גבוה
57.  פקידת הסעד הארצית הודתה כי משרד הרווחה מיוזמתו קורא לתוך ההזמנה לכתוב תסקיר גם הזמנה להתייחס לזוג כקונפליקט גבוה או קונפליקט עוצמתיHigh Conflict . 
58.  על מנת לאבחן את ההורים כבקונפליקט גבוה, נדרשת אבחנה מקצועית של הפרעה נפשית כלשהי כגון נרקיסיסטיות, אובססיה או הפרעות נפשיות כלשהן.  כך יוצא שתיוג כל ההורים בקונפליקט גבוה רק בגלל שבית המשפט מזמין תסקיר מהווה "דילוג" על שלב האבחונים המקצועיים הנדרשים, כאשר הפק"ס מייד מתחילה ליישם שימוש בכלים של קונפליקט גבוה, גם כשאין בכך צורך.  מכאן, כמו במשל ה"ביצה והתרנגולת", משהחלו להשתמש בכלים של קונפליקט גבוה, הקונפליקט מתעצם עוד יותר.
59.  פקידות הסעד כמובן מסתירות מבית המשפט את העובדה, שמבחינתן הן לא בדקו מראש באיזה רמה הקונפליקט מצוי, ואוטומטית הכריזו על הסכסוך כקונפליקט גבוה, מהרגע בו ביקש בית המשפט תסקיר.   
מדיניות אילוץ הסכמות   
60.  המדיניות החדשה של סימונה שטיינמץ היא לראות בפקידות הסעד כ"מגשרות".  אף אחד לא הסמיך את פקידות הסעד לשמש כמגשרות, כאשר מבקשים מהם בסלך הכול לחקור ולדווח, או שמבקשים מהם "להכריע" (הסמכה לפי סע' 19 ו 68).
61.  כאשר פקידות הסעד רואות עצמן כ"מגשרות", כאשר האמא המשמורנית מסרבת לתת הסכמה, לא ניתן לקיים הסדרי ראייה בהעדר הסכמה. 
62.  כך למשל מי שחותם על הסכם גירושין ובו פירוט מלא של הסדרי ראייה, ברגע שהאישה מחליטה להפר את הסדרי הראייה, בית המשפט מזמין תסקיר חדש, פקידת הסעד רואה עצמה כ"מגשרת", וכאשר היא נתקלת בהעדר הסכמה מצד האם, היא איננה עושה דבר חוץ מלהודיע לבית המשפט שהגישור לא עלה יפה ואין הסכמות. 
63.  ההסכם שנחתם ואושר ע"י בית המשפט יורד לטמיון, נעלם כלא היה, והכול מתחיל מהתחלה.  המשמורנית מקבלת הזדמנות חדשה לסכל את הסדרי הראייה באמצעות סירוב חדש לתת הסכמה לקיים את מה שהיא התחייבה עליו. 
64.  למעשה המדיניות החדשה של הפיכת פקידות הסעד למגשרות גורמת לכך שאין כל טעם לחתום על הסכמי משמורת והסדרי ראייה, כי הם לא ניתנים לאכיפה. הסכמי המשמורת הפכו לניירות שלא שווים את הנייר שהם כתובים עליו.
65.  גם לפני שיש "הסכם כתוב" הניסיון לאלץ הסכמות בין בני זוג להסדרי ראייה במסגרת כתיבת התסקיר הוא מלאכותי ואיננו פרקטי, פשוט מפני שצד אחד, ובדרך כלל, האימא נכנסת למשא ומתן על הסדרי הראייה כאשר הילד כבר בחזקתה, והצד השני נכנס למשא ומתן כאשר לא ראה את ילדיו חודשים ולפעמים שנים, בגלל העדר הסכמות.
66.  בית המשפט מתבקש להתערב אחת ולתמיד ולהורות למשיב שכאשר פקידת סעד נדרשת לכתוב תסקיר עליה לבצע חקירה, ותו לא, ולדווח על כך, ללא התערבות גישורית.  כאשר פקידת הסעד נדרשת להוציא לפועל הסדרי ראייה, עליה לכפות אותם ולא לשדל את האישה הסרבנית להסכים מחדש למה שהיא כבר הסכימה בעבר, או להסדרים שנקבעו.
67.  אין לפקידת סעד כל סמכות לשמש כמגשרת או לשדל "הסכמות" כי לכך יש בעלי מקצוע ייעודיים, ונדרשת הסכמת כל המעורבים מראש להיכנס לגישור. 
68.  אם חפצו הצדדים בהסכמות או גישורים, לא היו הצדדים זקוקים לשירותיה של פקידת סעד.
מדיניות ההפניות הסיטונאיות למרכזי הקשר  
69.  מרכזי הקשר מעוררים תרעומת עמוקה מצד ההורים הלא משמורנים אשר נשללת מהם זכות קשר חופשי ואמיתי בינם לילדיהם, ואתרי אינטרנט רבים מוקדשים לעיוותי הדין אשר מרכזי הקשר יוצרים (התנועה למען ילדינו, הורות שווה, ובלוגים אין ספור).
70.  ביו הטענות המועלות נגד מרכזי הקשר היא שבית המשפט והעובדות הסוציאליות הממונות כפקידות סעד לסדרי דין אינם טורחים לקיים דיון בשאלה האם ההורה הלא משמורן, בדרך כלל האב, הוא מסוכן או נזקק לילד ברמה כזו חמורה המצריכה פיקוח והתבוננות במשך שעה לשבוע מספר חודשים, ולפעמים שנים.
71.  לא מתקיים כל שימוע, אם יש הוכחות ממשיות לשימוש באלימות, או נטייה ל"מסוכנות", וידם של בתי המשפט וגורמי הרווחה קלה מאוד בשליחת אבות למרכזי קשר.
72.  מרכזי הקשר גוררים הסלמה מיותרת ביחסים בין ההורים וילדיהם, מייצרים בקשות אין ספור לבתי המשפט היוצרות עומס מלאכותי, גורמות סטיגמה וצלקות לילדים המשתתפים בתכניות מרכז קשר, וגורמים נתק בין אבות לילדיהם. 
73.  "מרכזי הקשר" הם פתרון לעצלנים, המייתר את בית המשפט מסמכויותיו, כאשר בעצם פקידות הסעד המפנות אוטומטית למרכזי קשר נהפכות השופטות האמיתיות של הסכסוך, והשופטים מאשרים את דוחות פקידות הסעד כחותמת גומי.
74.  כל זה נעשה תוך שימוש בסיסמת "טובת הילד" כאשר אין בנמצא כל נתונים סטטיסטיים או מחקר אמין כיצד באמת מרכזי הקשר משרתים את טובת הילד, כאשר הילד מקבל שעה אחת בשבוע עם אביו, וגם זה כאשר זרים לגמרי מציצים מעבר ובוחנים לקירות זכוכית.
75.  העובדה שרוב המטופלים במרכזי הקשר הם גברים נובעת מקיומה של חזקת הגיל הרך, אשר לפיה כמעט באופן אוטומטי כל הנשים מקבלות משמורת על ילדיהן, והאבות מחויבים לשכור עורכי דין, ולהילחם על זכותם לראות את ילדיהם.
76.  תופעת מרכזי הקשר אחראית גם לטרגדיות המיוחסות לתסכול והמרמור שנגרם להורה הלא משמורן עקב עצם הניתוק מהילדים באמצעות מרכזי הקשר.
77.  לפני מספר שנים, הגיע למרכז קשר אב מתוסכל, ארז טבעוני, שכעס על כי לא ניתן לו לראות את ילדיו בביתו. הוא הצית שם את שני ילדיו וגרם למותם.
78.  אין ספק כי קיימת אינפלציה סיטונית בשליחת אבות למרכז קשר, על פי "מדיניות", ולא דווקא על פי הוראות התע"ס 3.20 עצמן, מהן עולה כי רק משפחות "בסיכון קשה", או "האשמות חמורות על התעללות", (ודוק:  הוראות התע"ס מסתפקות בהאשמות, ולא דווקא במקרים מוכחים של התעללות או סיכון).
79.  כל זה מוביל למסקנה שעל המשיב לחדול ממדיניות ההפניות הסיטונאיות למרכז קשר, וליישם מדיניות שוויונית העולה בקנה אחד עם הכרה בזכות יסוד להסדרי ראייה.
80.  מכאן שעל המשיב לגבש מייד מדיניות ליישום הסדרי ראייה מקובלים כברירת מחדל, מהר ככל האפשר, ומייד עם קבלת הזמנה לתסקיר, ועוד לפני כתיבת התסקיר, (אם בכלל יש בו צורך), ולפעול מיידית ובכל הזדמנות לביטול כל נתק בין אב וילדיו, על מנת שלא ייוצר מצב שעצם ההמתנה לתסקיר תייצר נתק בין האב לילדים, ונתק זה ישמש אחר כך עילה להפניה למרכז קשר "על מנת להפשיר את הקרח", בעקבות הנתק שנוצר.
81.  גם אם יטען שמרכז הקשר הוא רק שלב הכרחי בדרך לגיבוש הסדרי ראייה קבועים, הרי שהאמצעי "מחטיא" את המטרה, לאור משך הזמן, ליבוי היצרים המובנה, העלויות להורה הנלחם להסדרי ראייה, הדיונים המתישים בבית המשפט, הטיפולים הפסיכו-תרפיים הכפויים, וכמויות העבודה המושקעת ע"י פקידות הסעד להביא למצב ברור מאליו בו הילדים נגישים לשני ההורים.
82.   עד שניתן תסקיר עוברים מספר חודשי המתנה.  במשך חודשים אלה מונעת מדינת ישראל מאבות קשר מלא עם ילדיהם, ואין לכך כל סיבה מוצדקת.
83.  אין כל סיבה מדוע בית המשפט עצמו לא ישמע הוכחות בהזדמנות הראשונה, וקרוב ככל האפשר למועד הגשת כתב התביעה, אם בכלל יש צורך אותנטי לעירוב שירותי הרווחה, מכל סיבה שהיא (העדר הסכמות, מסוכנות, התנתקות יזומה וכו'), בטרם מצטברות תלונות, הכפשות, צווי הרחקה ותמריצים לשיפור עמדות בתסקיר באמצעות האשמות שווא.

יישום המלצות ועדת סלונים-נבו

84.  בעתירה זו מבוקש כי המשיב ייתן טעם מדוע לא יעודכנו הוראות התע"ס ליישום המלצות ועדת סלונים-נבו.
85.  ב 16/11/2006 מונתה וועדת סלונים-נבו.  ב- 10 במאי 2009 פרסם דובר משרד הרווחה הודעה על דו"ח ועדת פרופ' ורד סלונים נבו בעניין עבודתן של פקידות הסעד לסדרי דין.   הרקע למינוי הוועדה היו טענתם של ארגוני אבות על כך שאבות גרושים מופלים על רקע מינם בהחלטות ובתסקירים שמגישות פקידות הסעד וכן על ליקויים חמורים בעבודתן.
86.  בין הליקויים שמצאה הוועדה בעבודתן של פקידות הסעד: אבות שעניינם נבדק על ידי פקידת הסעד, אינם מקבלים את התסקיר שנכתב בעניינם, ואינם יכולים לערער עליו, אלא לאחר שהוגש לבית המשפט המקבל את המלצות התסקיר בד"כ במלואן; במצב הנוכחי קורה לא פעם שפקידת הסעד באה במגע בעיקר עם האם וכך רוכשת אהדה לעמדת האם, פקידת הסעד משמשת כחוקרת אך גם מתערבת טיפולית במשפחה,  כתיבת תסקירים ללא מעקב, פיקוח, בקרה, תיעוד, ללא קיום הוראות התע"ס, ללא היצמדות לנוסח האחיד המופיע בנספח "ז" להוראת תע"ס 3.20, ללא אבחנה ברורה בין עובדות לדעות, לא ברור תמיד מה המקור לקביעות עובדתיות חשובות, ובמקרה הצורך - אילו בדיקות נעשו כדי לאושש או להפריך אותן, פקידות הסעד חוקרות את האבות, תוך ניגוד עניינים מובנה, מבלי ליידע אותם כי חובת הסודיות והנאמנות של היותן עובדות סוציאליות אינה תקפה יותר.   
87.  בהקדמה לדו"ח נאמר:
עלו שאלות הנוגעות לתפקיד של פקידות הסעד לסדרי דין, כמוציאות לפועל של הסדרי ראייה, תפקיד הגוזל זמן רב ומשאבים מרובים. האם עליהן לבצע זאת לאורך שנים? האם אין בכך זילות של המקצוע? ואולי אף דלדול כוחות המשפחה ההופכת תלויה ומערבת את פקידת הסעד בכל שאלה קטנה כגדולה? האם אין מקום להגביל טיפול והשגחה אלה בזמן ו\או לאפשר גם לאנשי מקצוע אחרים לתת שירות זה? ואולי אף לדרוש מהמשפחה תשלום עבור שירותי תיווך והשגחה לאורך זמן? 

88.  ובהמשך: 
"יהיו הסיבות אשר יהיו - עבודתן של פקידות הסעד והגשת התסקירים לבתי משפט מתבצעות פעמים רבות זמן רב לאחר שהתגלה הצורך לחקירה ולהגשת תסקיר, ולא פעם גוררת אחריה עובדה זו הסלמה והחמרה בסכסוך שקיים ממילא בין ההורים וביחסיהם של ההורים עם הילדים".

"פעמים רבות אין פקידות הסעד מסיימות את תפקידן עם הגשת התסקיר והן מתבקשות על ידי בית המשפט להמשיך ולפקח על האופן שבו מקיימים ההורים הפרודים את הסדרי הראייה.  מטלה זו מוסיפה נטל כבד על פקידות הסעד ומגבירה את המתח בינן לבין ההורים.מצאנו שראוי לשנות רבים מהנהלים ומהפרקטיקות הנהוגים, דבר שעשוי לתרום להגברת השקיפות והמהימנות של תהליך עריכת התסקירים,ולצמצם תחושות קיפוח ותסכול".

"תקנון התע״ס שעל פיו פועלות פקידות הסעד איננו מעודכן. הצוות ממליץ על שינויים כפי שיפורט בהמשך... מומלץ שפקידות הסעד יתמקדו בתפקידי חקירה ובהערכה ולא יפעלו כמטפלות. יש להדגיש בפני הלקוחות, כי מלאכת הכנת תסקיר לבקשת בית המשפט משנה את אופי היחסים שבין פקידת הסעד לבין הלקוחות, ובראש וראשונה מסייגת את חובות הנאמנות והסודיות שחלות עליה בדרך כלל.... מומלץ שפקידת סעד לא תכתוב תסקיר על משפחה שטופלה על ידה בעבר כעובדת סוציאלית...יש להקפיד על העברת תסקיר לבני הזוג קודם שהוא מוגש לבית המשפט....מומלץ לאפשר כינוס ועדת תסקירים על פי בקשת אחד ההורים לצורך שמיעה חוזרת ובחינה נוספת של ההמלצות המועברות לבית המשפט. בוועדה ישתתפו גם חברים מחוץ למערך שירותי הרווחה... מומלץ למנות אומבודסמן עצמאי למשרד הרווחה, שיוסמך לבדוק את כל התלונות בנוגע לפקידות הסעד.. להמלצה זו יש התנגדות מצד מיעוט מחברי הוועדה ובהם היועצת המשפטית עו״ד בתיה ארטמן....  מומלץ להבנות את התסקירים ולהקפיד על עריכתם בהתאם לכללים מקצועיים ברורים. בנוסף מומלץ לשפר את מערך הפיקוח והבקרה על עריכת התסקירים.  מומלץ לתגבר את כוחות ההדרכה והייעוץ, ולעודד חופש דעה מקצועי. מומלץ להגביל את תפקידי ״ההוצאה לפועל״ של פקידות הסעד לשנה אחת". 

89.  יצויין שהנהלת בתי המשפט לא שיתפה פעולה עם הוועדה.
90.  המשיב הודיע כי יאמץ את רוב המלצות הוועדה בעניינים אלו, אך מאחר וגורמים במשיב חוששים מביקורת ציבורית על פעילות המשרד המתנהלת בדלתיים סגורות, לא אומצה ההמלצה למינוי אומבודסמן חיצוני.
91.  המצב כיום הוא שתלונות של אבות אינן מטופלות או מטופלות רק למראית עין ופקידת הסעד מקבלת גיבוי כמעט מוחלט מהפיקוח המחוזי והארצי - ותהה החלטתה תמוהה ככל שתהייה, ללא בקרה, ללא שקיפות וללא יכולת ערעור.
92.  כל השתהות ביישום המלצות הוועדה מהווה פגיעה נמשכת ומהותית בזכותם של אזרחים במדינה לחיות חיים נורמאליים ותקינים מבלי שאנשים זרים ישתלטו להם על החיים.

מנגנון פיקוח ומשמעת 

93.  בעתירה זו מבוקש כי המשיב ייתן טעם מדוע לא יוקם מערך פיקוח ומשמעת נגד עו"ס רשלניות, אלה הנגועות במשוא פנים, אלה שלא מילאו תפקידן כראוי ואלה שביצעו עבירה אתית.
94.  המשיב  מתיימר לספק כתובת לתלונות הציבור, בעוד הוא עצמו פועל כדי להשתיק ביקורת שכזו מצד הורים, פעילים ותקשורת, משום שברור כי קיים ניגוד אינטרסים, שהרי "החתול שומר על השמנת".
95.  תלונות אזרחים נגנזות ע"י עובדי הרווחה, מבלי שאפילו נשלח מכתב "נתקבל".
96.  בהתאם לקוד האתיקה - איגוד העובדים הסוציאליים (2009) על העובד הסוציאלי לשרת את לקוחותיו במסירות ונאמנות תוך יישם הכישורים המקצועיים אשר ברשותו. העובד הסוציאלי לא ינצל קשרים עם לקוחות לטובתו האישית. העובד הסוציאלי לא יפלה לקוח מכל סיבה שהיא ולא ישתף פעולה עם אדם אחר המפלה את לקוחו.  עובד סוציאלי ישרת לקוחות החולים במחלות מדבקות ככל אדם- ללא הפלייה.  על העובד הסוציאלי לשקול היטב בכל פעולותיו את רצונותיו של הלקוח.  עובד סוציאלי לא יקיים יחסי אישות עם לקוחותיו ו/או בני משפחתם. עובד סוציאלי לא יטעה את לקוחותיו- הנ"ל יספק ללקוחותיו מידע שלם, הולם ומדויק על היקף השירותים העומדים לרשותם, על אופיים ומהותם וידגיש את הסיכונים וההתחייבויות הכרוכים בשירות. עובד סוציאלי לא יפגע בזכויות האזרחיות ו/או החוקיות של לקוחותיו. עובד סוציאלי יכבד וישמור על פרטיותם של לקוחותיו, ועל כן ישמור בסוד את המידע שהגיע אליו אגב עיסוקו. עובד סוציאלי יאפשר ללקוחותיו גישה למידע מקצועי הנוגע בהם. עובד סוציאלי לא יצותת, יקליט, יצלם או יתצפת על לקוחותיו ללא הסכמתם המפורשת בכתב. על העובד הסוציאלי לוודא כי הלקוח הבין את פשר הסכמתו.  לא יקבל העובד הסוציאלי טובות הנאה כלשהן תמורת הפניית לקוחות לשירותים אחרים.
97.  שר הרווה קיים ישיבה עם אבות פעילים והבטיח חד משמעית "רציתם מנגנון ביקורת?  רציתם? קיבלתם".  ההבטחה הוקלטה.   
98.  השר הבטיח מנגנון ביקורת תוך חודשיים.  מדובר בהבטחה שלטונית.  השר הפר הבטחה שלטונית ועל כן נדרשת מעורבות בגץ לקיום ההבטחה השלטונית.

סימונה שטיינמץ
99.  פקידת הסעד הארצית, סימונה שטיינמץ איבדה את אימון ההורים שאותם היא אמורה לשרת.  פקידת סעד זו אינה מתביישת לומר שהיא נגד שוויון בהורות, ושהיא נגד מעורבות של אבות בחיי ילדיהם.
  1. פק"ס שטיינמץ פעלה ופועלת להגדלת המיכסות במרכזי הקשר, ולהנחיית פקידות הסעד לחבל ככל האפשר בקשר של אבות וילדיהם, בין בדרך של הפיכת פקידות הסעד למגשרות, הפיכתן למטפלות במדעי נפש האדם, והכשרתן במגדר, פמיניזם ומדע שנאת הגברים.
  2. לצורך הכשרת פקידות הסעד במדעי שנאת הגבר, פנתה סימונה שטיינמץ לדר' רות הלפרין קדרי ממרכז רקמן שבאונ' בר אילן לקראת סוף 2011 וביקשה ממנה לקיים כנס הכשרה לפקידות הסעד להרעלת מוחן של פקידות הסעד ברחבי הארץ נגד אבות.
  3. לפק"ס שטיינמץ היה ידוע היטב שמרכז רקמן הוא מכון תעמולה לשנאת גברים, אשר הפיץ בעבר לא מעט נתונים שקריים וסטטיסטיקות מזויפות, ושכל מטרתו של מכון זה היא ללבות את שנאת הנשים והציבור כלפי גברים, ובכל זאת זהו המכון אליו פנתה שטיינמץ על מנת להכשיר את פקידות הסעד בשנאת גברים.
  4. אכן ב 3 לינואר 2012 התקיים כנס שכזה במרכז רקמן, וגולת הכותרת שלו הייתה פמיניסטית רדיקלית המתמחה בשנאת גברים באוסטרליה, ג'ניפר מקינטוש, אשר נתנה הרצאה בוידאו.  מקינטוש דוגלת בעליונות המין הנשי על המין הגברי וטוענת שנשים עדיפות על גברים, כי האונה הימנית של נשים מפיקה נוירונים שקולטים סימני מצוקה של פעוטות.  עוד לטענתה, מכיון שפעוטות מפתחים מועקה בציפייה לביקורי האבא, מכאן שעדיף שהאבא לא יבוא בכלל לראות את ילדיו, כדי לא לטפח מועקות. 
  5. אם לא די בכך, ערכה מקינטוש "מחקרים" שאין להם כל תוקף מדעי, בקרה קבוצות גיל של 20 ילדים כ"א, ומחקר נוסף בקרב 7% מתיקי גירושין בהם יש טענות אלימות, ועל סמך 7% מהתיקים האלימים ביותר קבעה שמשמורת משותפת איננה רצויה.   את המחקרים המעוותים הללו ניסו שטיינמץ והלפרין קדרי להציג לפקידות הסעד כסיבה למנוע מגברים משמורת משותפת. 
  6. שטיינמץ קיימה את הכנס על אף אין ספור מכתבי מחאה, לא רק לגבי תוכן הרצאתה של מקינטוש אלא גם לגבי עצם האמירה של הכשרת פקידות הסעד במגרש הבית של שונאות הגברים המקצועיות בישראל. 
  7. שטיינמץ מעלה באימון הציבור, לא הביעה חרטה, ומאז היא אף מתנכלת באופן אישי לאבות הפעילים לשוויון בהורות. 
  8. המשיב מתבקש לנמק מדוע לא תוחלף שטיינמץ בפקידת סעד ארצית אשר זהותה מקובלת על אותם הורים שהיא אמורה לשרת. 

משרד האוצר 
  1. המשיב 3 מתבקש לנמק מדוע לא יופסק המימון לפקידות הסעד ומרכזי הקשר.
  2. מדובר בשירות שאינו נחוץ, שהרי את מלאכת השיפוט אמורים לבצע השופטים.
  3. השופטים מטעמי נוחיות מטילים המלאכה על פקידות הסעד, אולם כאשר אלה ייעלמו מהתמונה, יחזרו השופטים לבצע את מלאכת השפיטה שלשמה הם מקבלים משכורת.
  4. החיסכון למשק יתבטא גם בצמצום המימון לבתי המשפט למשפחה, אשר כיום בגלל פקידות הסעד, מקיימים מספר לא מבוטל של ישיבות סרק (קדם משפט), וכאשר יבינו שהמלאכה מוטלת עליהם ולא על פקידות הסעד, התיקים יסגרו בישיבה אחת או שתיים, ולא בעשר ישיבות או יותר. 
  5. החיסכון שסגירת תפעול מרכזי קשר, מרכזי הדרכה והכשרה אדיר, יאפשר הפניית עובדים סוציאליים למקרי סעד אותנטיים, לטיפול בלקוחות שרוצים את שירותיהם, במקום לכפות עצמן על הורים שאיבדו אימונם בפקידות סעד אלה.
  6. ברור, לכן, כי בנסיבות דנן התערבות בית משפט זה דרושה מטעמי צדק.
  7. אין בכתב זה ובסעד/ים לקבלתו/ם עותרים העותרים או מי מהם בהליך זה, כדי  למצות את כל טענותיו המשפטיות של מי מהעותרים  ו/או  את טיעוני מי מהעותרים בסוגיות של דין, כולן או איזו מהן, העומדות לכל עותר במסגרת ההליך דנן בכללותו.
  8. אשר על כן, מבוקש כי בית משפט זה יקבע כמפורט בראשית העתירה, ויעניק לו כל סעד אחר ו/או סעד נוסף ו/או סעד ראוי  אותו ימצא בית משפט נכבד זה לנכון ו/או לנחוץ ו/או למועיל להעניקו לעותר, מבלי לשנות את בסיס  העתירה.  כן מתבקש בית משפט זה לחייב את המשיבים (חוץ ממשרד האוצר), לשלם לעותר שכ"ט עו"ד והוצאות משפט בהגשת עתירה זו, בבירורה  ובדיון בה.

                                                                        ________________
                                                                                       ג' ש' העותר

קישורים: