תאגיד מים מי בת ים גוזל כסף מניצולי שואה עניים

נזילת המים הסמויה של ניצולי השואה , אורלי וילנאי , חיים בשוליים  הארץ , 28.2.2011

אדם חולה בן ה-93 ואשתו בת ה-80, ניצולי שואה, גילו לפתע שהם חייבים עשרות אלפי שקלים לתאגיד המים בבת ים, בשל "נזילה סמויה" שכלל לא היו מודעים לקיומה

הרצל ולילי נחאייסי חיו תמיד מהיד אל הפה, אבל מעולם לא היו חייבים למישהו ולו שקל. מבחינתם מדובר בעיקרון - חשבונות צריך לשלם, ועדיף בהוראת קבע כדי שלא יחסירו יום.

שישה ילדים נולדו להם, ו-20 נכדים. בת אחת נפטרה מסרטן והותירה 4 יתומים, בן נוסף נפטר מדום לב. את כל הכאב הזה הם נושאים ביחד, עמוד התווך של המשפחה.

אלא שלנוכח סיפור החיים המרשים הזה ניצבת עכשיו חומה אטומה, שמאיימת לגזול את כוחותיהם האחרונים. הרצל נחאייסי בן ה-93 ולילי נחאייסי בת ה-80 נלחמים היום בתאגיד מים, "מי בת ים" שמו.

הכל התחיל באוגוסט 2010, כשהגיע חשבון מים בסך 7,500 שקלים. בני הזוג נחאייסי גרים בקומה הראשונה בבניין דו-קומתי של עמידר, שבו חשבון המים משותף לכל השכנים. בעקבות פנייה לעירייה, התברר שבצינור של משפחת נחאייסי היתה נזילה, כזאת שעין לא-מקצועית לא היתה יכולה לגלות. שום רטיבות לא ניכרה. המים נזלו ישירות אל הביוב - "נזילה סמויה", בפי אנשי המקצוע.

הנזילה תוקנה, אבל החוב נשאר - והועבר על שם בני הזוג נחאייסי. לילי נחאייסי פנתה שוב לעיריית בת ים, ניסתה להסביר שלא יכלו לדעת על קיומה של הנזילה, וממילא לא עשו שימוש במים. אבל בעירייה אמרו, שהנושא אינו באחריותם וכי עליהם לפנות לתאגיד המים "מי בת ים".

ב"מי בת ים" הודיעו לבני הזוג, שהחוב עלה ל-30,000 שקלים - הסכום של 7,500 חושב לאחר חלוקה לארבע דירות, אך מאחר שהנזילה אצלם הם צריכים לשלם הכל. 30,000 שקלים לחודשיים בעבור זוג קשישים, שהצריכה הממוצעת שלהם בחודש היא בסביבות 200 שקלים.

נכדתם המסורה, אורית המר, ניסתה להיחלץ לעזרתם. נחאייסי הוא חולה סיעודי, אשתו מטפלת בו במסירות, שניהם חיים מקצבת הביטוח הלאומי בסך 4,000 שקל בחודש. המר שלחה בשמם פניות ל"מי בת ים", נפגשה, התחננה, כתבה למנכ"ל התאגיד, תמיר פיינשטיין, ובשלב מסוים קיבלה הודעה, שהוחלט להוריד מהסכום את "הוצאות הביוב", וכי סבא וסבתא יצטרכו לשלם רק 12,000 שקלים - חצי חינם.

לפני כמה חודשים, בעקבות פסק דין בנושא, הוכרו בני הזוג נחאייסי, יוצאי לוב, כניצולי שואה. הרצל נחאייסי יתחיל לקבל בערוב ימיו קצבת ניצול בגובה 1,800 שקל, לילי נחאייסי עתידה אף היא לקבל קצבה. הם גם היו אמורים לקבל החזר על הארנונה עקב הנחה לניצולי שואה - בסך 9,000 שקל. אך לשלטון הציניות מתלווה גם אכזריות: כשהלכה נחאייסי לקחת את הכסף, התברר לה שעיריית בת ים העבירה את כל הסכום לחברת "מי בת ים" בעבור החוב על הנזילה. איש לא פנה אליהם בעניין. אמנם, בעירייה טענו בשעתו, שאין להם קשר לנושא, ובכל זאת העבירו את כספם של נחאייסי ל"מי בת ים".

הנחמה היחידה מבחינת לילי נחאייסי היתה, שבעקבות ה"ניכוי" הזה החוב יקטן. אלא שאז קיבלו בני הזוג התראה לפני ניתוק. מתברר שלאחר שאיבת 9,000 השקלים הם עדיין חייבים עוד 6,000 שקלים. "הריביות הביאו לתפיחת החוב", הסבירו להם.

"סבא שלי אדם מבוגר וחולה, הוא ישן רוב הזמן, סבתא מטפלת בו, הם לא ממלאים בריכות כל היום", אומרת הנכדה המיואשת. "ב'מי בת ים' אמרו לנו לפנות לרשות המים, ברשות המים אמרו לפנות למחוקק, כי זה החוק ואפשר לשנות אותו רק בכנסת, סבא וסבתא אנשים שחיים בצנעה ולא עשו דבר רע לאיש. מה עושים?"

חבר הכנסת זאב ביילסקי (קדימה) לא נותר אדיש למצוקתם וסייע לבני הזוג עם עזרה משפטית, המתגבשת בימים אלה.

"על מה רוצים כסף, אני לא מבינה", אומרת נחאייסי, "לא ראיתי ולא השתמשתי, אנחנו רק זוג מבוגר בבית. אני חולה ולבעלי יש אלצהיימר. אין לי כוח להילחם".

תאגידי המים הם הרעה החולה המוניציפלית המודרנית, על כך מעידים לא מעט ראשי ערים, ומתברר שאיש לא יכול למפלצת המתפתחת. אז עכשיו אשה בת 80 ואיש בן 93 מתחילים להיאבק בבתי משפט על משהו שצדקתו ברורה לעין כל.

תגובת "מי בת ים": "החברה רשאית לפעול רק בהתאם להוראות הדין הקיים ביחס להפחתת חיובי מים וביוב. באפשרותם לפנות אל הרשות הממשלתית למים וביוב, ואם תהיה הנחיה אחרת נשקול את עמדתנו. בכל מקרה, על הזוג נחאייסי להסדיר את יתרת החוב בטרם נקיטת אמצעי אכיפה מינהליים".

סיוע לניצול שואה סיעודי לקבל הנחה מארנונה - מאתר נציבות תלונות הציבור

אפריל 2015 - סיוע לניצול שואה סיעודי לקבל הנחה מארנונה - אזלת היד של לשכת הרווחה טירת הכרמל לסייע לניצולי שואה מובילה אותם להתלונן בנציבות תלונות הציבור

סיפורה של תלונה: סיוע לניצול שואה סיעודי לקבל הנחה מארנונה

נציבות תלונות הציבור מטפלת מדי שנה בתלונות רבות של ניצולי השואה. חוקים, תקנות והוראות נוהל רבים נועדו להקנות לאנשים אלה זכויות והטבות שיבטיחו להם מחיה בכבוד, זאת בהתחשב בסבל שחוו, בגילם המתקדם ובחוב שחבה להם החברה הישראלית. הנציבות עושה ככל יכולתה כדי לסייע לניצולי השואה, לזרז את טיפול הרשויות בעניינם ולקדם את מימוש זכויותיהם. הנציבות מסייעת לניצולי השואה בתחומים רבים, בהם - קבלת הטבות כגון גמלה חודשית, דמי הבראה שנתיים, הנחה בתשלום בעד תרופות הכלולות בסל הבריאות, הנחה בתשלום ארנונה, פטור מאגרת טלוויזיה והנחה בתשלום חשבון החשמל.

דוגמה לטיפול שמעניקה הנציבות למתלוננים אלה היא תלונתו של קשיש, ניצול שואה, המתגורר בטירת הכרמל, שמצבו הרפואי התדרדר ועקב כך הכיר המוסד לביטוח לאומי בזכאותו לגמלת סיעוד משנת 2011. הקשיש פנה לנציבות באמצעות בתו וביקש עזרה בקבלת הנחה מארנונה מעיריית טירת הכרמל.

העירייה הכירה בזכאותו של המתלונן להגדלת אחוזי ההנחה מארנונה המגיעה לו ממועד פנייתו בעניין לעירייה, בשנת 2013. ואולם, העירייה סירבה להעניק לו את ההנחה המוגדלת למפרע, משנת 2011, מועד ההכרה בו על ידי המוסד לביטוח לאומי.

בירור התלונה במוסד לביטוח לאומי ובעירייה העלה כי בשל אי קבלת נתונים מהמוסד במועד לא נכלל שמו של הקשיש במסגרת רשימת הזכאים ששלח המוסד לעירייה בשנת 2011, ושמו נכלל רק ברשימת הזכאים שנשלחה לעירייה בנובמבר 2012.

בעקבות התערבותה של נציבות תלונות הציבור בעניין העניקה העירייה לקשיש את ההנחה המגיעה לו במלואה, למפרע, משנת 2011.

סיוע לניצול שואה סיעודי לקבל הנחה מארנונה - מאתר נציבות תלונות הציבור

ניצול שואה המשורר יעקב ברזילאי קורא שניים משיריו: "החיוך", "נעליים"

פברואר 2015 -  ארוע לציון היום הבינלאומי של האומות המיוחדות לזכר קורבנות השואה והמאבק באנטישמיות ,  המשורר יעקב ברזילאי קורא שניים משיריו: "החיוך", "נעליים"

ניצול שואה המשורר יעקב ברזילאי קורא שניים משיריו: "החיוך", "נעליים"  - תאטרון אלהמברה - יפו - פברואר 2015

מרים קליינמן מספרת את סיפורה האישי כניצולת שואה

פברואר 2015  - תאטרון אלהמברה ביפו - ארוע לציון היום הבינלאומי של האומות המיוחדות לזכר קורבנות השואה והמאבק באנטישמיות. האירוע בחסות הוועדה לזכויות אדם CCHR .

ניצולת השואה מרים קליינמן מספרת את סיפורה האישי - חובה לצפות.

ניצולת השואה מרים קליינמן מספרת את סיפורה האישי - תאטרון אלהמברה - יפו - פברואר 2015

ניצולת השואה מרים קליינמן מספרת את סיפורה האישי - תאטרון אלהמברה - יפו - פברואר 2015

עיריית תל אביב עיקלה חשבון הבנק וקצבת ביטוח לאומי של נכה ניצול שואה בגלל דוח חניה

אוזלת היד של לשכת הרווחה תל אביב לסייע לקשישים, נכים וניצולי שואה מול מדיניות תוקפנית ואלימה של עיריית תל אביב, נגד קשיש, נכה, ניצול שואה שעשה לכאורה עבירת חניה. מדובר בקנס של 1000 שקל על עבירת חניה, עיקול חשבון הבנק ועיקול קצבת ביטוח לאומי.

עיריית תל אביב עיקלה חשבון הבנק וקצבת ביטוח לאומי של נכה ניצול שואה בגלל דוח חניה  - ארין הלל מזרחי - ידיעות תל אביב - 19.12.2014

 קשיש ניצול שואה המרותק לכיסא גלגלים תובע את עיריית תל אביב לפצותו לאחר שזו עיקלה את חשבון הבנק שלו משום שלטענתה חנה במקום המיועד לנכה.
מהתביעה, שהוגשה לבית משפט השלום בתל אביב, עולה כי באפריל 2012 חנה משה בן דוד את רכבו ברחוב החשמונאים במקום חניה המיועד לנכים. בן דוד בן ה- 70 מתנייד בכיסא גלגלים בעקבות שיתוק בשתי רגליו, וברשותו תו חניה לנכים. כששב לרכבו, כך עולה מהתביעה, נדהם לגלות כי קיבל דו"ח חניה בסך 1000 שקל.

לדבריו, הוא פנה לעיריייה וביקש לברר מדוע נרשם לו הדוח, אך לא זכה למענה. בהמשך עיקלה העירייה את חשבון הבנק שלו ואף את קצבת הביטוח הלאומי שהוא מקבל בכל חודש, בסך 1,655 ש"ח.

"אני פונה לבית המשפט שיעזור לי לכפות את השבת ההוצאות המיותרות שנגרמו לי עקב התנהלות עיריית תל אביב", כתב בן דוד בתביעה.
"בעקבות עיקול החשבונות ניתקו לי את המים והחשמל והסבל היה רב. אני לא עובד, חי מקצבת נכות וניצול שואה. קשה לי מאוד להחזיר את ההלוואות שלקחתי בגלל הדוח הזה".

בן דוד מבקש לפצותו ב- 8,000 ש"ח.

מהעירייה נמסר: "הדוח המדובר ניתן למר בן דוד בשל חנייתו בחניה השמורה לרכב נכה אחר, שמספרו מצויין בתמרור במקום. כתב התביעה טרם התקבל בעירייה. כשיתקבל תגיב העירייה לבית המשפט כנדרש".

עיריית תל אביב עיקלה חשבון הבנק וקצבת ביטוח לאומי של נכה ניצול שואה בגלל דוח חניה  - ארין הלל מזרחי - ידיעות תל אביב - 19.12.2014

זאת ועוד. עו"ד רועי טאובי, נכה המרותק לכיסא גלגלים, תובע מהעירייה לפצותו במאה אלף ש"ח, בטענה כי היא מנפיקה בניגוד לחוק רישיונות עסק לבתי קפה ולמסעדות ללא אכיפת חוק הנגישות לנכים. מהתביעה, שהגיש לבית המשפט השלום ת"א, עולה כי הוא הגיע עם חבר לבית קפה במרכז העיר ונוכח לדעת כי אינו יכול להיכנס למקום.

לדבריו, הוא חווה עלבון והשפלה כשנותר בחוץ. טאובי עתר לבית המשפט נגד בית הקפה והעירייה וטען כי הרישיון שניתן לעסק נמסר בניגוד לחוק, שכן הוא אמור היה לחייב את המקום לאפשר גישה לנכים. מנגד טענה העירייה כי בעת שטאובי ביקר במקום לא היה לו רישיון עסק, ולכן היא פטורה מאחריות.

כעבור שנה גילה טאובי כי העירייה חידשה את הרישיון לבית הקפה "ועברה על חוק שוויון הזדמניות, שלפיו אין למנוע מבעלי מוגבלויות גישה או הנאה במקום ציבורי".

"עיריית תל אביב פועלת ממניעים זרים שחורגים ממתחם הסבירות, תוך רמיסה גסה של שלטון החוק", נטען בתביעה. "העירייה בהתנהלותה משרישה את הדעות הקדומות כלפי ציבור המוגבלים ופוגעת קשות בזכותם לשוויון. התנהלותה גרמה לתובע עוגמת נפש, השפלה וכאב כשנוכח לדעת כי מוגבלותו הפיזית מהווה מכשול להשתלבותו בחברה".

מהעירייה נמסר: "התביעה התקבלה במשרדנו לפני כיומיים. נסיבותיה נבדקות ונשיב עמדתנו במסגרת כתב ההגנה בבית המשפט". 

עיריית תל אביב עיקלה חשבון הבנק וקצבת ביטוח לאומי של נכה ניצול שואה בגלל דוח חניה  - ארין הלל מזרחי - ידיעות תל אביב - 19.12.2014

קישורים:

האמא ביקשה סיוע מלשכת הרווחה תל אביב - פקידת הסעד ויקי היינה תלשה בנותיה הפעוטות מחזקתה - תרבות סחר בילדים בראשות שר הרווחה מאיר כהן, מנכ"ל משרדו יוסי סילמן ולשכת הרווחה תל אביב לרבות פקידת הסעד ויקי היינה - ספטמבר 2013 - חדר חדשות - מי שלא תזכה ללוות את בנותיה לבית הספר מחר היא א' מתל אביב, אם לתאומות בנות שמונה הנמצאות במוסד לילדים חוסים. לדבריה, רשויות הרווחה הוציאו את הבנות מחזקתה, שלא בצדק. ציונה דסטה פגשה אותה. צלם: איוון אלכסייביץ', עריכה: טוביה חזקיהו...

דרכי טיפול בקשישים בקהילה: לשכת הרווחה תל אביב - פקידת הסעד ענבל בורנשטיין - מתוך תכנית המקור - ערוץ 10 - נובמבר 2011 - פקידת סעד ענבל בורנשטיין ל"הגנת" קשישים ממינהל שירותי חברתיים תל אביב מציגה דרכי טיפול בקשיש בקהילה ע"פ מדיניות משרד הרווחה. פקידת סעד "מטפלת" בכ- 400 איש בקהילה מה שאינו מאפשר לה טיפול אפקטיבי כלשהו מלבד הוצאת צווים שיפוטיים מטופשים לגירוש אדם מביתו ומהקהילה ונישולו מרכושו וכליאתו בבית אבות לשארית ימיו...

דרי רחוב - תכנית "שתולים" - מאפיינים התנהגותיים בעייתיים של עובדי הרווחה בעיריית תל אביב - אפריל 2010 - בתחקיר "שתולים" על חסרי הבית בישראל, השתול איתן עדי, עו"ד במקצועו, נשלח ל-30 יום ברחוב. הוא נתקל באוכלוסיית הרחוב: הומלסים זונות ונרקומנים הנמצאים במלחמת הישרדות מול הקור היעדר הפרנסה והלינה. עובדות סוציאליות מהיחידה לדרי רחוב של עיריית ת"א האמורות לטפל ולסייע לו, מתעמרות בו, משפילות אותו, מפשיטות את כבודו מעליו ומעבירות אותו מגורם אחד לשני כדי להטביע אותו בסבך הביורוקרטיה על מנת שיתייאש ולא יחזור אליהן.

לשכת הרווחה עיריית תל אביב בשירות המאכ'רים - הפקרת נערה להתעללות מינית במשך שנים - דע כי רוב המטפלים ומאבחנים, בעלי פנימיות ומעונות מופרטות, תאגידי אפוטרופסות ועוד, השורצים בשירותי הרווחה העירוניים הרי הם כמו מאכ'רים , רצונם לקבל ילדים נערים וחוסים ככלי לעשיית כסף קל, תוך שהם מציעים תכניות "שיקום" ו"טיפול", חסרות תועלת מזיקות ומסוכנות. - עובדי הרווחה, ועדות החלטה, פקידי הסעד, ועובדים הסוציאליים ברשות המקומית שומעים היטב את ה"מאכ'רים" ומרצים אותם, אך אינם רואים ממטר את האזרח - פברואר 2010 - סיפורה של נערה מוכרת ו"מטופלת" מספר שנים ע"י שירותי הרווחה של עיריית תל אביב. ...

נרדפת - קשישה בורחת ממינהל השירותים החברתיים של עיריית תל אביב - המאמר "סיפורי סבתא" ידיעות אחרונות - 24 שעות , משה רונן , יחזקאל אדירם , 17.06.2009. - שרה כהן בת ה-95, דודתם של חמוטל ודורי בן זאב, מתגוררת כבר חודשיים בדירת מסתור, נמלטת משירותי הרווחה. כל מי שפוגש בה כולל ארבעה פסיכיאטרים, שאבחנו אותו לאחרונה, קובע כי מדובר באישה צלולה ומתפקדת. אז למה במחלקת הרווחה של עיריית תל אביב מתעקשים לאשפז אותה במוסד גריאטרי?

פסיכיאטר מחוזי מגדל העמק השתגע - הורה לאזוק קשישה ניצולת שואה בת 80 ללא סיבה

ניצולת השואה שוחררה מהאשפוז הכפוי  , אלון שני, כתב בחיפה והגליל | חדשות 2 | פורסם 08/07/14
 
סוף לסיפור קורע הלב על הקשישה שנגררה מביתה עם אזיקים על ידיה, ללא כל הסבר. אחרי שאושפזה בכפייה, שחרר אותה בית המשפט לביתה, תוך שהוא מעביר ביקורת חריפה ויוצאת דופן על מערכת הבריאות. האישה עצמה, ניצולת שואה בת 85, סיפרה לאחר השחרור: "נכנסו אליי בריצה ועצרו אותי, לא הסבירו לי כלום"



המראה של הקשישה המבוהלת שהובלה באזיקים לאשפוז כפוי הטריד מאוד גם את בית המשפט, ששיחרר היום (ג') את בת ה-85 מאשפוזה. השופט אברהם אליקים העביר ביקורת קשה על התנהלות המערכת הרפואית. האישה עצמה מספרת היום שלא הסבירו לה דבר ולא התריעו בפניה כי באים לאשפז אותה.

"אני לא יודעת מה העניין, נכנסו אליי בריצה הביתה שניים, תפסו אותי ביד ושמו עליי אזיקים", אמרה ל', ניצולת השואה בת ה-85 שעדיין מזועזעת מהחוויה שעברה. "לא אמרו לי כלום, אמרו לי 'תני לנו יד וניקח ממך דגימת דם'. באותו זמן שמו לי אזיקים. למה? למה אתה קושר לי את הידיים? אתה יודע מה הן עברו וכמה הן עבדו? כמה אנשים הצלתי?".

קרוב לשבוע חלף מאז שנאזקה ל', הוצאה מביתה, ואושפזה בכפייה בבית החולים הפסיכיאטרי שער מנשה. הבוקר, מספסלי בית המשפט המחוזי בחיפה, היא המתינה לרגע שבו יודיעו כי היא משוחררת לשוב לביתה.

"בית המשפט ראה עין בעין יחד עם הסיוע המשפטי שמדובר באירוע חריג ביותר, וקבע שהמערערת איננה חולת נפש ולא הייתה סיבה לאשפזה", אמרה לחדשות 2 Online עו"ד אדמית רוזנצוויט, מטעם האגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים. "במקרה הזה נחצו כל הקווים האדומים". נילי כורש, עובדת סוציאלית מטעם עיריית מגדל העמק, ציינה כי "כעת בנינו עבור האישה תכנית מיוחדת ונוסיף ללוות אותה בהדרגה".

בית המשפט התנצל על התנהלות המדינה

השופט אברהם אליקים התיר, לבקשת חדשות 2, את פרסום הכרעתו שהעבירה ביקורת קשה על התנהלות מערכת הבריאות: "בתיק זה לא התקיימו תנאים הכרחיים ככל שמדובר באשפוז כפוי לפי החוק. חשוב להבהיר כי מעולם לא נזקקה המערערת לשירותים בתחום הנפשי וכמובן שגם לא הייתה מאושפזת בעברה. האינטרס הציבורי מחייב שחרורה לאלתר".

עוד נכתב בהכרעת הדין כי יש להדגיש לרשויות השונות כי יש להקפיד על זכויותיו של כל אדם: "לא ייתכן כי על סמך אמירה שנאמרה באותה שיחה טלפונית, יבוצע אשפוז כפוי. חובה היה להיפגש עם האישה, לשמוע את דבריה, לבצע הליך של בירור רפואי מתאים. גם אם יש צורך בבחינת אשפוז כפוי, יש לבצע איזונים ולפעול במידתיות".

בצעד חריג שלא לפרוטוקול, פנה השופט אל הקשישה שמיררה מולו בבכי ואמר לה: "את אישה טובה, נסי למחוק מזיכרונך את מה שקרה. בשם הרשויות אני מתנצל". למרות הסוף הטוב, הסיפור הזה מדליק את נורות האזהרה המעידות על הקלות הבלתי נסבלת שבה פסיכיאטר מחוזי מורה על אשפוזה של קשישה ללא שום סיבה.

לשכת הרווחה מגדל העמק - לקחו קשישה ניצולת שואה בת 80 אזוקה לאשפוז פסיכיאטרי בכפייה מבלי שפסיכיאטר או שופט ראו אותה

מגדל העמק - קשישה ניצולת שואה
בת 80 אזוקה

אלימות עובדות סוציאליות לשכת הרווחה מגדל העמק נגד קשישים. משיקולי תאוות בצע ופרזיטיות החליטו העובדות הסוציאליות להיפטר מהקשישה בדרך אכזרית ואפלה תוך ניצול ההפקרות בבתי המשפט עושי דברן.
מתוך סטטוס בפייסבוק - יולי 2014

שלוקחים זקנה לאישפוז פסיכיאטרי בצו של פסיכיאטר מחוזי שלא ראה אותה ובלי שתהיה עובדת סוציאלית לידה כשהיא לא מבינה את השפה אישה בת שמונים קשורה באזיקים שלוחצים לה על הידיים ובוכה אשה שאין לה ילדים ולא קרובי משפחה האם ניתן להעלים אדם ביום בהיר מביתו בלי שיהיה מישהו שיפקח על אשפוזו תראו את התמונה ותשפטו זה קרה היום במגדל העמק 

יוני 2014 - מגדל העמק - קשישה בת 80 אזוקה נלקחת לאשפוז פסיכיאטרי מבלי שפסיכיאטר מחוזי או שופט ראו אותה

האם הפסיכיאטר המחוזי במגדל העמק השתגע או שחמד דירתה של קשישה בת 80 ניצולת שואה

מגדל העמק - קשישה בת 80 ניצולת שואה באזיקים

אין לב: ניצולת שואה נאזקה ואושפזה בכפייה , ישראל היום , 03.07.2014

מגדל העמק: שני גברתנים פינו את בת ה־83 בכוח מביתה • משרד הבריאות: "רואים את המקרה בחומרה רבה, נחקור"

ניצולת שואה בת 83 ממגדל העמק, חוותה שלשום טראומה נוראה כאשר שני גברתנים הגיעו לביתה, אזקו אותה באזיקים ולקחו אותה לבית חולים פסיכיאטרי מתוקף צו אשפוז בכפייה שהוציא נגדה הרופא הפסיכיאטרי האזורי.

מאיר זגורי, שמנהל עסק בסמוך לדירת הקשישה, שמע את צעקותיה ונחלץ עם שכנים לעזרתה. "זה היה מחזה מחריד ומצמרר", אמר, "הקשישה, אזוקה בשתי ידיה, בכתה כמו ילדה קטנה. שני הגברים היו לבושים אזרחית וכפפות על ידיהם, אחזו בה ודרשו ממנה להתלוות אליהם. הזעקתי את המשטרה והודעתי לשניים שעד שהמשטרה לא תבדוק את חוקיות הצו, לא נאפשר להם לקחת אותה ודרשנו מהם להוריד ממנה את האזיקים".
לפי זגורי, שהיה נרגש ונסער מהמחזה המזעזע, מדובר ברופאה לשעבר שעלתה לפני שנים רבות מרוסיה ואינה דוברת עברית: "היא לא מסוגלת להזיק לזבוב. מדוע צריך לאזוק אותה ולקחת אותה כאילו היתה חיה רדופה. איפה הכבוד? ככה מעלימים אנשים?" לבסוף, אחרי שהשוטרים הגיעו ובדקו את חוקיות הצו, הגברתנים לקחו את הקשישה.

מהאגף לשירותים חברתיים בעיריית מגדל העמק נמסר: "הגברת מוכרת ומטופלת על ידי האגף לשירותים חברתיים. ככל הנראה, הרופאה של הגברת פנתה לפסיכיאטר המחוזי שהוציא צו לבדיקה בכפייה בשל כוונות אובדניות לכאורה, מבלי ליידע את גורמי הרווחה בעירייה. השוטרים שהוזעקו למקום הופתעו למצוא אותה כבולה באזיקים. התעניינו בשלומה מול בית החולים ומול נהג האמבולנס ונמשיך לעקוב אחר המקרה ולסייע ככל הנדרש". 

ראש עיריית מגדל העמק אלי ברדה הגיב בזעם רב על הפגיעה בקשישה ואמר: "תמונה של אישה קשישה ניצולת שואה באזיקים קורעת את הלב ואינה מקובלת. בדקתי מול מפקד תחנת משטרת מגדל העמק, סנ"צ מני בנימין, את הנושא ואף הגשנו תלונה במשטרה כדי לבדוק מי אזק את הגברת ובאיזו סמכות. נמשיך לעקוב אחר המקרה ונסייע ככל הניתן". 

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "שרת הבריאות יעל גרמן רואה את המקרה כפי שמתואר בחומרה רבה. על פי הנחייתה, יבצע המשרד תחקיר מיידי של המקרה ובהתאם לממצאים שיעלו יינקטו הצעדים הדרושים".

 פלייליסט - מדיניות רוווחה דורסנית ומתעללת בקשישים



פברואר 2012 – פלייליסט – יחסם של רשויות הרווחה אל הקשיש הוא התעלמות, התנערות, בירוקרטיה אכזרית, עושק, גזל, והתעמרות, תאגידים שונים במשק ומטפלים מזלזלים ומתעללים בהם ברוח מדיניות רשויות הרווחה. רשויות הרווחה מוציאים בכפיה קשישים מביתם למוסדות סיעודיים שם מסממים אותם בסמים פסיכיאטריים. הקשישים מאבדים יכולות קוגנטיביות דיבור הליכה, בעוד ניתן להחזיקם בקהילה עם עובד זר בחצי עלות.

משרד הרווחה מפקיר מאות קשישים נצולי שואה לתביעות הוצאה לפועל

מאי 2014 - משרד הרווחה אחראי מערכתית על קשישים ועל ניצולי שואה קשי יום. משרד הרווחה מפקיר מאות קשישים נצולי שואה לתביעות הוצאה לפועל. מדיניות משרד הרווחה היא להתעלם מסבלם עד שיוחלשו וניתן יהיה לסחור בהם בתאגידי אפוטרופסות, מוסדות סיעודיים וכדומה.

 הכתבה תביעות נגד מאות קשישים ניצולי שואה , ידיעות אחרונות - 15.05.2014-  ליטל דוברוביצקי וצח שפיצן.

450 תיקי הוצאה לפועל נפתחו נגד קשישים על ידי גופים המעניקים ייעוץ לנרדפי הנאצים. נדרשים לשלם שכר טרחה.
רק לפני זמן קצר צוין יום השואה ושוב התוודענו למצבם הקשה של הקשישים ששרדו את הזוועות. כעת ניחתה עליהם מכה נוספת: מאות תיקי הוצאה לפועל נפתחו באחרונה נגד קשישים ניצולי שואה. כך עולה ממכתב ששלח מנהל רשות האכיפה והגבייה דוד מדיוני לשרת המשפטים ציפי לבני.
בבדיקה של ההוצאה לפועל עולה כי שלשה גורמים גורמים שונים - יהודה תשובה, רחל דואני וגורם נוסף - פתחו בסך הכל כ- 450 תיקי הוצאה לפועל נגד קשישים ניצולי שואה.
השלושה מספקים כל אחד בנפרד, טיפול וייעוץ לנרדפי הנאצים ומחייבים את לקוחותיהם בשכר טרחה עבור השירות. במקרה של אי תשלום שכר הטרחה ע"י הקשיש נפתח נגדו תיק בהוצאה לפועל.

לקריאת הכתבה המלאה הקלק על התמונה

 משרד הרווחה מפקיר מאות קשישים נצולי שואה לתביעות הוצאה לפועל

קישורים:

משרד הרווחה מפקיר את ניצולי השואה - 50 אלף חיים מתחת לקו העוני - 50 אלף ניצולי שואה חיים מתחת לקו העוני , הארץ , ירדן סקופ , 23.04.2014 - לפי נתוני דו"ח הקרן לרווחה לנפגעי השואה בישראל אפריל 2014 המתפרסמים לקראת יום השואה, אחד מכל חמישה ניצולי שואה נאלץ לוותר על מזון או תרופות בשנתיים האחרונות עקב מצוקה כלכלי...

משרד הרווחה מנצל ניצולי השואה - בזבוז כסף לקמפיין במקום סיוע ישיר - אוגוסט 2013 - בהודעה שפרסמה התנועה לאיכות השלטון, נכתב כי התנועה פנתה לשר הרווחה מאיר כהן וביקשה ממנו לקבל הבהרות, באשר להליכי קבלת ההחלטות שהובילו להסכם בין משרדו לבין העיתון. "בפרסומים השונים בנושא דווח כי ההסכם בין משרד הרווחה לבין העיתון נעשה מבלי שייערך כל מכרז כפי הנדרש לפי חוק חובת המכרזים".... התעללות בירוקרטית עובדות סוציאליות בניצולי השואה - מאי 2012 - תחקיר חדשות 2 - התעללות בירוקרטית של עובדות סוציאליות בניצולי השואה - צפו בעדויות נוספות על פניות של ניצולים קשישים לפגישות עם עובדים סוציאליים, פגישות שמתעכבות...

צביעות רשויות הרווחה ו"תעשיית" השואה - ניהול מערכתי כושל ניצולי השואה - מאי 2011 - אין היום מעשה למען ניצולים או שקל שמוקצה לטובתם שאינם מלווים בתרועות יחצנות והבזקי מצלמות. קחו, למשל, הזמנה שנשלחה אתמול לקראת יום השואה. "אני שמחה להזמינך לאירוע השקה", כתבה יועצת תקשורת ששלחה את ההזמנה. בושם חדש? קולקציית תכשיטים? לא ולא...

פשעי הרווחה והפסיכיאטריה - התעללות והזנחת ניצולי שואה בהוסטלים - ניצולים באפלה - ינואר 2011 - מדיניות משרד הרווחה מוזילה את השואה, ואת אזרחי מדינת ישראל. מתברר כי הפקידות ברשויות הרווחה לא רק פוגעים השכם וערב בפרט ובמשפחה "בשם טובת הילד" או "עבודת הקודש" ועוד כל מיני מונחים מעולם הפולחן, אלא גם מעלימים עין מהתעללות והזנחה במוסדות שאליהם השליכו את האזרחים...

עדות - משרד הרווחה מפקיר ניצולי שואה לעוני רעב עושק וגזל - ועדת הרווחה דנה בסקר שהעלה ממצאים קשים בנוגע למצב ניצולי השואה. דורה רוט, ששרדה את התופת, מחתה בדמעות: "תנו לנו למות בכבוד". סגן שר האוצר לוי הבטיח "למצוא תקציבים" והותקף על-ידי ח"כ שטרן: "עד עכשיו יצאה קדחת" -ynet , עומרי אפרים , 29.04.13... שר הרווחה משה כחלון משליך אזרחים לעת זיקנה - סיפורה של רעיה שפילמן ניצולת שואה - מדיניות משרד הרווחה בראשות השר משה כחלון מוזילה חיי אזרחים ומשליכה אותם לעת זיקנה - הכתבה למה משרד הרווחה דורש להעביר ניצולת שואה בת 90 מבית האבות? , שמעון איפרגן , מקו , יולי 2012 - רעיה שפילמן, קיבלה מתנת יומולדת משמחת מהמדינה לגיל 90 - משרד הרווחה מסרב להמשיך את מימונה בבית אבות ודורש את העברתה למוסד סיעודי לאלתר, בטענה שמצבה הרפואי אינו מאפשר השארתה בבית האבות. בנה: לא חל שינוי במצבה הרפואי...

האם קופת חולים כללית עושקת ניצולי שואה מזה עשרות שנים? - אפריל 2010 - ניצולת שואה גאולה בויטלר בת 90 מחיפה הגישה תביעה ייצוגית על סך שבע מאות מיליון שקלים נגד קופ"ח כללית. התביעה, על סך 700 מיליון שקלים, הוגשה נגד קופת חולים הכללית - ועל פיה היא לא החזירה במשך עשרות שנים, לניצולי השואה הוצאות רפואיות שאת התמורה עבורן קיבלה מכספי הפיצויים מגרמניה...

לשכת הרווחה בת ים - הזנחה פושעת קשישים וניצולי שואה - חדשות 2 - אוגוסט 2011 - הקשישים עדיין מתגוררים בתת תנאים - חיים ריבלין, חדשות 2 - מחדלי רשויות הרווחה בת ים - לפני חודש הוצגו בערוץ 2 תמונות קשות של קשישים מהם ניצולי שואה, המתגוררים בתנאים בלתי נסבלים בבניין דירות אחד בבת ים. אחרי השידור הודיעה העירייה שתפעל מיידית בעניין, אך חודש אחרי בשטח לא נעשה דבר. וזאת למרות שבקרבת מקום ישנו בניין לדיור ציבורי ובו דירות שעומדות ריקות כבר שנתיים ...

ניצולת שואה עיוורת על כיסא גלגלים - הביטוח הלאומי סרב לשלם קצבת סיעוד - בג"צ הורה למדינה לשלם - הכתבה זעקת הניצולה: הביטוח הלאומי מסרב לשלם , שמואל מיטלמן , nrg , מאי 2011 - אסתר צ'ובדי ניצלה ממוות על ידי דוקטור מנגלה. היום היא מרותקת לכיסא גלגלים, והביטוח הלאומי דורש ממנה להשתמש בכספי הפיצויים..

התעללות בירוקרטית עובדות סוציאליות בניצולי השואה

מאי 2012 - תחקיר חדשות 2 - התעללות בירוקרטית של עובדות סוציאליות בניצולי השואה - צפו בעדויות נוספות על פניות של ניצולים קשישים לפגישות עם עובדים סוציאליים, פגישות שמתעכבות.
התעללות בירוקרטית בניצולי שואה.




מוקדנית במוקד הטלפוני של הרשות לזכויות ניצולי השואה: הכי היה לי קשה זה אנשים שביקשו שתחזור אליהם עובדת סוציאלית פשוט, במשך חודשים היה לו את הטלפון האישי שלה והוא התקשר אליה מלא פעמים והשאיר לה מלא הודעות, וזה וכולי... כן אני גם נתקלתי בעובדת סוציאלית שלא חזרה מעל חודשיים. אבל אני מדברת איתך כאילו יותר, כאילו... יותר מחודשיים?
כן, פשוט... כאילו התעלמו מהם לחלוטין.


רבים מניצולי השואה הם קשישים עריריים, כך שביקור עובד סוציאלי בביתם חשוב במיוחד עבורם. מעדויות של עובדי המוקד הטלפוני לזכויות ניצולי השואה במשרד האוצר עולה כי פניות רבות של קשישים לא נענות כלל, או שהן נענות באיחור משמעותי.

יש ברשות ארבע עובדות סוציאליות בלבד, שהן אמורות לטפל בכל האוכלוסיה של ניצולי השואה בישראל. ניצול מבקש לדבר עם עובדת סוציאלית, רק לדבר בטלפון, מעבירים לה הודעה במערכת - תוך יום, גג יומיים, היא צריכה לחזור. אני אישית, נתקלתי במקרה שמהשבעה בפברואר ניצול או ניצולה ביקשו שעובדת סוציאלית תחזור אליהם, חודשיים וחצי אחרי היא התקשרה בטלפון.

ניצול שואה ערירי ביקש לפגוש עובדת סוציאלית, וכך היא כתבה בתיקו: בכניסה אל ביתו הבנתי כי מצב מחלתו (דמנציה) בשלב הקשה, מקלל, צועק ומאיים, לא נכנסתי לבית.
הקשיש אומר: "אני מוכן לקבל כל אחד, אבל אף אחד לא היה. לא היתה עובדת סוציאלית, לא אף אחד, אני לבד בשמיים".

קישורים:

• דרכי טיפול בקשישים בקהילה: לשכת הרווחה תל אביב - ביקורי הבית של פקידת הסעד ענבל בורנשטיין - מתוך תכנית המקור - ערוץ 10 - נובמבר 2011 - פקידת סעד ענבל בורנשטיין ל"הגנת" קשישים ממינהל שירותי חברתיים תל אביב מציגה דרכי טיפול בקשיש בקהילה ע"פ מדיניות משרד הרווחה. פקידת סעד "מטפלת" בכ- 400 איש בקהילה מה שאינו מאפשר לה טיפול אפקטיבי כלשהו מלבד הוצאת צווים שיפוטיים מטופשים לגירוש אדם מביתו ומהקהילה ונישולו מרכושו וכליאתו בבית אבות לשארית ימיו...
• עיריית תל אביב - שיטות הרדיפה של פקידי הרווחה
• תאגיד אפוטרופוסות "קרן דורי דורות" חשוד שהוציא כספי חסויים שלא כדין
• נרדפת - קשישה בורחת מהשירותים החברתיים של עיריית תל אביב
• שר הרווחה מפקיר אותנו לציפורניהן של פקידות סעד - סרטון על שר הרווחה יצחק הרצוג - כ- 6 דקות
• לשכת הרווחה בת ים: פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועובדת סוציאלית נעמי הלימי – טיפול “מקצועי” ואלים לחסויה חסרת ישע – ביקור הבית
• מכבסת הרווחה - בין טיפול והשגחה לאימוץ סגור - השופט שמואל בוקובסקי, פקידות הסעד חנה בן ארי וקרן זינגר - הליכים שיפוטיים של מכבסת מילים וצווים מטופשים. המקרה דנן אימוץ סגור פסיקת בית משפט עליון רע"א 9382/10 מצביע על רפיסות, אי נטילת אחריות של רשויות הרווחה ומערכת בתי משפט לענייני משפחה ובתי משפט לנוער, תוך הסבת נזקים קשים לפרט ולמשפחה...

אשר גרוניס דחה עתירה לחקור האשמות קשות נגד לשכת הרווחה רמת גן ובית משפט לענייני משפחה על גזל ניצולת שואה

יולי 2008 - בג"ץ 6192/08 -  מדובר בעתירת חנה גאודי לחייב את ועדת החקירה הממלכתית לטיפול בניצולי שואה בראשות שופטת בדימוס דליה דורנר להעתר את בקשת העותרת שנשלחה לוועדה.

העותרת, המתגוררת בבוסטון, ארצות הברית, הינה בת לניצולת שואה. לטענתה, בימים 20.3.08 ו- 15.4.08 היא שלחה לועדת דורנר מכתבים, בהם גוללה את סיפורה של אימה. במכתבים אלה הועלו שלל טענות נגד האפוטרופסית שמונתה לאימה, נגד משטרת ישראל, נגד פקידת הסעד בלשכת הרווחה רמת גן, נגד יחידת הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה ברמת גן, נגד בית המשפט לענייני משפחה ברמת גן עצמו
וכן נגד בית המשפט המחוזי בתל אביב. לטענתה של העותרת בעתירתה ובמכתביה, כל הגורמים הללו עשו יד אחת על מנת לעשוק ולהתעלל באימה וכן כדי לרדוף את העותרת עצמה.

אשר גרוניס דחה העתירה על הסף מפאת הגשתה מאוחר לטענתו.


קישורים:

תאוות הקנסות של אשר גרוניס - לא לכל אחד - המאמר נשיא ביהמ"ש העליון מזגזג - גרוניס וההוצאות - איפה ואיפה? , איתמר לוין , news1 , אוגוסט 2013 - נשיא ביהמ"ש העליון לא הטיל על אגד (ע"פ 5187/13) הוצאות בגין בקשה לפסילת שופט, למרות שכינה אותה "פגם דיוני חמור". לעומת זאת, הוא חייב קבלן קטן (ע"א 5137/12) בתשלום 15,000 שקל בבקשתו לפסילת שופט...

אשר גרוניס - מדיניות פאשיזם שיפוטי להסדרי ראיה בין הורים לילדים - אפריל 2013 - בתי משפט לענייני משפחה פוגעים בזכויות הורים וילדים בדלתיים סגורות. מדובר במדיניות מוכתבת מנשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס. גרוניס חושש מביקורת על הליכים שיפוטיים המתנהלים בדלתיים סגורות שמא יחשפו פשעים ושחיתויות המנוהלים בבתי משפט אלו על גבם של אזרחים טובים. מדובר בגזל קשישים בהליכי מינוי אפוטרופסות, או ניצול משפחות בהליכי גירושין, ע"י "מומחים רפואיים" ו/או מכוני מסוגלות הורית ועוד...

אשר גרוניס כפה על השופטת חנה ינון לדון בתיק נגד רצונה וקנס בעל דין מבקש הפסילה ב- 15,000 שקל - אפריל 2013 - אשר גרוניס נוקט מדיניות הפוגעת בזכויות אדם ע"י הטלת קנסות כבדים על עתירות ובעלי דין בדרכים שונות - אשר גרוניס - שופט עם עבר בהתעמרות ופגיעה בזכויות אדם - האגודה לזכויות האזרח, רופאים לזכויות אדם ומרכז אדוה חויבו ב- 45,000 שקלים בעתירה נגד הפעלת שירותי בריאות פרטיים (שר"פ) בבית החולים הציבורי המוקם בימים אלה באשדוד...

פצצות מתקתקות עם גלימות - שופטים שסובלים מ"תחושת שחיקה קשה והתמרמרות" - הכתבה הנשיא גרוניס: "פצצה מתקתקת במערכת המשפט" , פברואר 2013 , הפורום המשפטי למען ארץ ישראל - בפרוטוקול מדיון הוועדה לבחירת שופטים שהועלה היום באתר הפורום המשפטי למען ארץ ישראל, מובא דיון בסוגיית השופטים שסובלים מ - "תחושת שחיקה קשה והתמרמרות"...

תלונה נגד נשיא בימ"ש עליון אשר גרוניס בגין מניעת הפגנות חוקיות ולגיטימיות מול בתי שופטים לענייני משפחה - תלונה נגד נשיא בימ"ש עליון אשר גרוניס בגין מניעת הפגנות חוקיות ולגיטימיות מול בתי שופטים - ביום רביעי 03.10.12 הגישה אמא ל' תלונה נגד נשיא אשר דן גרוניס בגין מניעת הפגנות חוקיות ולגיטימיות מול בתי שופטים לעניני משפחה - להלן התלונה...

פגישת נשיא בית משפט העליון אשר גרוניס עם צמרת הפרקליטות והמשטרה - אוקטובר 2012 - השבוע פורסם כי לאחרונה נפגשו צמרת מערכת המשפט, הנשיא אשר גרוניס, מנהל בתי המשפט מיכאל שפיצר עם צמרת הפרקליטות והמשטרה, היועץ המשפטי יהודה וינשטיין, הפרקליט הראשי משה לדור, המפכ"ל יוחנן דנינו וראש אגף החקירות במשטרה יואב סגלוביץ'...

אשר גרוניס מניף דגל שחור מעל עתירות ארגוני זכויות אדם

בתקופת גרוניס: בג"ץ מקשה על עתירות חברתיות

נציב תלונות הציבור על השופטים, שופט בית המשפט העליון בדימוס, אליעזר גולדברג מתח ביקורת על התנהלות נשיא בית המשפט העליון

משרד הרווחה מפקיר את ניצולי השואה

שנה לממשלה: כך נראים חייהם של ניצולי השואה  , אילן לוקאץ' | מיכל פעילן | חדשות 2 | פורסם 07/03/14 
לפני שנה קמה ממשלה חדשה. שר האוצר יאיר לפיד ושר והרווחה מאיר כהן הבטיחו שהדאגה לניצולי השואה תעמוד בראש סדר העדיפויות שלהם. אי אפשר לפקפק בכוונות טובות. אם אתם זוכרים, לפני עשרה חודשים פגשנו קבוצת ניצולים ששברו לנו את הלב. השבוע חזרנו לראות מה השתנה. יש לנו תחושה שניחשתם את התשובה




לפני שנה, אולי אתם זוכרים, לקחנו שישה קשישים ניצולי שואה לירושלים אל לשכת שר הרווחה. זה היה אחרי שדורה רוט, ניצולת מחנות הריכוז שגייסה מאות מיליוני דולרים בתרומות למדינה במהלך שנותיה במגבית היהודית המאוחדת, התייצבה בוועדת הרווחה של הכנסת, הישירה מבט אל הנבחרים ובקול בוטח אמרה: "כולכם פושעים".

אלו היו ימים של ממשלה חדשה מהניילונים עם התחייבות לשינוי סדרי עדיפויות. לשר הטרי מאיר כהן היו הרבה כוונות טובות, מצוקת הניצולים שניצחו את היטלר אבל הפסידו למדינת ישראל באמת נגעה ללבו, והוא עשה טעות של פוליטיקאי חדש: הוא הבטיח.

עכשיו כשמלאה בדיוק שנה לממשלה, חזרנו אל אותם ניצולים כדי לברר מה התקיים מכל ההבטחות. רות קריגר, שבגיל 9, בדרך לבית הספר, חייל נאצי ירה באביה מול עיניה, עדיין מתביישת מהנכדים. "אני מקבלת עכשיו מה שקיבלתי מהיום הראשון. 400 ומשהו יורו. זה אפילו לא 3,000 שקל", העידה קריגר. "ששרה נתניהו תיסע פחות לחוץ לארץ. את הכסף שלה, שייתנו לניצולי שואה. טיפ טיפה. הם לא צריכים בכלל הרבה. רק קצת אוכל. שום דבר לא יותר. הייתי רוצה להיראות כמו כל הסבתות. הנכדים שלי באים, 'סבתוש, סבתוש', אבל לסבתוש אין אפילו עשרה שקלים לתת לנכד".

פולה כץ העיוורת הולכת ומאבדת עכשיו גם את השמיעה. היא עדיין גרה בגפה, עדיין משוועת לעזרה. לפני שנה, הזעקה שלה למגע אנושי שברה את הלב. להידרותרפיה בבריכה היא לא הלכה מאז ספטמבר כי לבד היא לא יכולה, ואין מי שיחזיר אותה הביתה. על השולחן נערמות מעטפות, הפניות לבדיקות רפואיות והזמנות לדיונים משפטיים. היא לא יכולה לדעת מה יש שם, כי היא עיוורת ואין מי שיעשה לה סדר בניירות. "מאוד קיוויתי על מאיר כהן שהוא יעזור לי", סיפרה כץ באכזבה. "אם תהיה לי עובדת בבית נאמנה, ואני אוכל ללכת שהיא תלווה אותי לבריכה, אז יש לי מספיק. לא מצפה לשום דבר. אני לא מבקשת ולא דורשת".

"קשה לי להבין שבן של ניצול שואה, אין לו הבנה לניצולים"

איך נסתכל לעצמנו בעיניים? האנשים האלו שדועכים לנגד עינינו בעוני מנוול הם מגש הכסף שעליו ניתנה לנו המדינה. בלעדיהם לא היינו פה, חד וחלק. מדינת ישראל לא הייתה קמה ב-48' אלמלא שואת יהודי אירופה, אלמלא נקיפות המצפון של העולם והרצון לפצות במשהו. המדינה הזו בנתה צבא ותעשייה לא מעט באמצעות שלושה מיליארד מארקים שקיבלנו מגרמניה המערבית בהסכם השילומים, סכום שהוא במונחים של היום 62 מיליארד שקל.

הכסף הזה שולם כדי לממן את שארית חיי הניצולים, את הטיפולים הרפואיים, להחזיר משהו מהרכוש שנלקח. 60 שנה עברו, אפשר להחזיר להם. איפה הכסף? ועדת השופטת דורנר מיוני 2008 קבעה שהמדינה שילמה עד עכשיו לניצולים רק שני שלישים מהשווי הריאלי של הסכם השילומים. שליש נשאר באוצר מדינת ישראל, סכום ששווה היום 23 מיליארד שקל ששייכים מוסרית לניצולי השואה. אם יחלקו את הסכום הזה בין הניצולים שעוד חיים, זה יוצא מיליון שקל לכל ניצול. במקום זה, רובם חיים בעוני וברעב. "כסף", אומרים להם, "עוד אין. תחכו".

ברטה שפורן עדיין מציירת. מצבה הכספי השתפר מאז הפגישה לפני שנה. במקום 2,800 שקל בחודש שקיבלה אז, היא מקבלת עכשיו 5,000. אחת העמותות התקינה לה שני מזגנים בבית, אבל עכשיו בעל הבית רוצה להוציא אותה מהדירה שבה היא גרה בשכירות מוגנת כבר 50 שנה. שאר הדיירים כבר קיבלו את המכתב - עוד חודשיים צריך לפנות. וברטה, בת 95, לאן היא תלך? "אני באמת לא יודעת", היא עונה. "אולי לכם יש איזו עצה?".

איך נסתכל לעצמנו בעיניים? ארכיון - צילום׃ חדשות 2

ויוליוס - זוכרים? הוא קיבל השתלת שיניים, אבל לא מהמדינה. רופא שיניים התנדב לעשות את העבודה היקרה בלי תשלום. "עברה שנה, אני מאמין שהוא כבר בקיא בנושא", אמר יוליוס על שר הרווחה. "כי אז הוא אמר 'אני לומד את הנושא, תוך שלושה חודשים אני מסדר את הכל'. להגיד את האמת? כלום לא נעשה. אנחנו לא קיימים והכסף נשמר טוב טוב בכספת של יאיר לפיד".

ודורה רוט שהזעקה שלה התחילה את כל זה אומרת היום "בגדול, נכשלתי". זכות המילה האחרונה בכתבה תינתן לה: "כשהייתי אצל יאיר לפיד, אמרתי לו 'יאיר, הכרתי את אבא שלך. אני נאמתי 32 שנה בארה"ב, לא באופן פוליטי, אלא הוא באופן פוליטי ואני אחר כך בשביל לבקש כספים'. קשה לי להבין שבן של ניצול שואה, אין לו הבנה לניצולי שואה. אתה לא מתבייש לעלות לטלוויזיה ולהגיד 'אני נותן לניצולי שואה עוד 400 שקל'? מתי היית במכולת? מה קונים בשביל 400 שקל? ואל תסתכל עליי, אני לא צריכה - לא זה ולא זה. אבל אבא שלך היה ניצול שואה! איך אתה לא מבין ש-400 שקל לניצול שואה שצריך, זה כלום? ערוץ 2 לקח ניצול שואה שאמר 'הייתי רוצה לאכול תפוח עץ, אבל אין לי שיניים ואין לי כסף לרופא שיניים', איפה אתה בזה? למה אתה לא נותן את הכסף שקיבלתם בשבילנו? ויש את הכסף! על זה אני כועסת. אמרתי את זה לראש הממשלה ואני מוכנה עוד פעם להגיד לו את זה, ועוד פעם ללפיד. תשחררו את הכסף שקיבלתם! זה לא קורה".

"אני כועסת". דורה רוט - צילום׃ חדשות 2

מאיר כהן, שר הרווחה, ביקש למסור בתגובה כי "בשנה האחרונה הוקצו קרוב ל-835 מיליון שקל ל-5 השנים הקרובות על מנת להוסיף סיעוד ותרופות לניצולים. העברת הרשות לרווחת ניצולי השואה ממשרד האוצר למשרד הרווחה נתקלה בקשיים שנבעו מהכרזת סכסוך עבודה של עובדי הרשות ומהסתייגות נציבות שירות המדינה למהלך חלופי. כדי לא לפגוע בניצולי השואה הוחלט בעצה אחת עם שר האוצר שלא להעביר את הרשות למשרד הרווחה, למרות שאנו סבורים שזו הייתה הפעולה הנכונה".

לשכת הרווחה בת ים מפקירה קשיש ניצול שואה לאלימות מצד שכניו

המדיניות המזוהמת של משרד הרווחה בראשותם של שר הרווחה מאיר כהן ומנכ"ל משרדו יוסי סילמן. הפקרת קשישים ניצולי שואה לאלימות בקהילה גם מצד שכניהם. מדובר במדיניות מכוונת של משרד הרווחה להחליש אזרחים בקהילה כדי שיוכלו לגזול רכושם ולכלוא אותם במכלאות משרד הרווחה.

הכתבה ניצול השואה נצור בביתו מפחד השכנים , שי אלבלינג , mynet , ספטמבר 2013

יאנוש חולוש בן ה־72 מבת ים מסתגר בביתו כי הוא חושש משכניו, איתם הסתכסך בעקבות הקמת גינה בחצר הבניין המשותף. לטענתו, אחד השכנים שבר את צלחת הלוויין שלו, ואמר לו "חבל שלא הרגו אותך באושוויץ". שכן נוסף היכה אותו בפניו וגרם לסדק בגולגולתו. השבוע פנה למבקר המדינה בטענה כי תלונות שהגיש למשטרה לא טופלו


קשה להאמין, אבל כבר קרוב לשלושה שבועות שיאנוש חולוש בן ה־72 כמעט ולא יוצא מפתח ביתו ברחוב אילת בבת ים, למעט מקרים דחופים.

ניצול השואה, שמתגורר בדירת עמידר קטנה משנת 1978, מעדיף להסתגר בבית כי הוא חושש שחלק משכניו, עימם הוא מסוכסך, יפגעו בו. איפה המשטרה בסיפור הזה, ואיך ייתכן שדייר תמים ואזרח מן השורה פוחד לצאת לרחוב?

מדמם במטבח

לחששות של חולוש יש על מה להסתמך. ב־9 ביולי השנה, כך על פי תלונה שהגיש במשטרת מרחב איילון, נכנס אחד משכניו לדירתו, חבט בו באגרוף בפניו והותיר אותו מדמם על רצפת המטבח. בעקבות התקיפה אושפז חולוש למשך חמישה ימים בבית חולים 'וולפסון' בחולון, לאחר שנמצא כי מכת האגרוף החזקה שספג גרמה לסדק בגולגולתו.

לפני כשבועיים, לאחר שנואש לדבריו מ"הטיפול הלקוי" של המשטרה בעניינו, פנה חולוש למשרד מבקר המדינה, במכתב שבו פירט את העוולות שלטענתו נגרמו לו. "כבר שלוש שנים שאני מגיש תלונות נגד שכנים בנושא ההתנכלות אליי שהגיעה לשיאה בחודש שעבר, אבל דבר לא קורה", אומר חולוש, "האמת היא שאני חושש מאוד ממה שעלול לקרות. יש בשכונה שלנו הרבה מאוד בלאגן ובארץ יש הרבה אלימות ורציחות, לפעמים בלי סיבה אמיתית. אני ממש פוחד שמשהו רע יקרה לי".

חולוש כפי שצולם אחרי התקיפה (צילום: קובי קואנקס)

פנייתו של חולוש למבקר המדינה מפרטת מסכת ארוכה של התנכלויות, מילוליות ופיזיות, מהן סבל לטענתו מצד שכניו. בנוסף טוען חולוש כי כל התלונות והפניות שלו לתחנת המשטרה העירונית בעקבות אותם מקרים כלל לא טופלו, או שתיקי חקירה שנפתחו בעקבות הגשת התלונות נסגרו מחוסר עניין לציבור.

"איך אפשר לומר 'חוסר עניין לציבור' או כל הגדרה אחרת, כאשר גורמים לי נזק לציוד, מאיימים עליי ומכים אותי?", תמה חולוש. "זה הרי אבסורד בלתי נתפס. משהו כאן לא תקין ומה שעצוב הוא שכמו תמיד הקורבן והחלש הוא זה שסובל, במקום שזה יהיה הפוך".

"חי בפחד"

העוינות כלפיו, כך טוען חולוש, החלה לפני מספר שנים לאחר שהתנגד להקמת גינה פרטית שאותה הקים אחד מדיירי הבניין בחצר הבית המשותף. "אותו שכן השתלט על שטח בחצר ולאחר שהעזתי להתלונן עליו החלה מסכת של איומים", מספר חולוש. על פי המכתב שהעביר למשרד מבקר המדינה, העוינות כלפיו מקורה בעובדה כי "הוא אשכנזי וניצול שואה". "האווירה פה נוראה וכמה שזה נורא לומר, אנשים פשוט לא אוהבים אותי כי אני שונה מהם, פשוט ככה", טוען חולוש, "אחרת אין שום דרך להסביר את מה שקורה כאן. אני אדם מבוגר מאוד, ללא משפחה או ילדים ואיני מפריע או מזיק לאיש".

בחודשים האחרונים, טוען חולוש, גברו מאוד ההתנכלויות של כמה מהשכנים כלפיו, דבר שלטענתו הפך את שגרת חייו ל"מפחידה ומאיימת". "לפני כשנתיים גיליתי שאחד השכנים שבר את צלחת הלוויין שלי שמוצבת על גג הבניין. לפני כחודשיים, לאחר שדרשתי ממנו לשלם עבור הנזק, הוא פגש אותי ברחוב, דחף אותי וצעק לעברי: 'חבל שלא הרגו אותך באושוויץ'".

עוד באותו יום, כשהוא נסער ונרגש מהאמירה הבוטה, התייצב חולוש בתחנת המשטרה העירונית והגיש תלונה נגד השכן. "סיפרתי לחוקרים שאני ממש חושש, אבל שום דבר לא קרה מאז, השכן לא זומן לחקירה ואני ממשיך לחיות בפחד", מספר חולוש, יליד הונגריה, שבמלחמת העולם השנייה הופרד מהוריו ונשלח למנזר.

"עברתי זוועות רבות ואחרי השואה נשארתי לבד לגמרי, כי בעקבות הטראומה שחוו במחנות הוריי לא יכלו לגדל אותי, מה שגרם לכך שאת שנות ילדותי ונעוריי, כמו גם את חיי הבוגרים, ביליתי לבד. קשה לי מאוד לקבל את זה שעד היום, עשרות שנים אחרי, אני מקבל יחס שכזה. מוזר עוד יותר שהרשויות לא משכילות לטפל באנשים האלה, שצריכים להיענש בחומרה", אומר חולוש.


שמונה ימים לאחר שהגיש תלונה בתחנת המשטרה בגין התקיפה הפיזית והמילולית שחווה, התרחש האירוע האלים שהביא לאשפוזו של חולוש בבית החולים. לדבריו, שכן אחר המתגורר בבניין, חייל בשירות סדיר בצה"ל, נכנס לדירתו ותקף אותו.

"ישבתי במטבח ובסביבות השעה שמונה בערב נכנס הבחור הזה לפינת האוכל שלי ובלי לומר כלום נתן לי אגרוף בפנים", מספר חולוש בהתרגשות. "כתוצאה מהמכה שקיבלתי באיזור הרקה הימנית שלי פשוט צנחתי לרצפה והתחלתי לדמם מהעין ומהאוזן, הרגשתי מטושטש לחלוטין. שכנים ששמעו את הצעקות וראו שנפגעתי בצורה קשה הזמינו אמבולנס שפינה אותי לבית החולים".

לאחר קבלת טיפול ראשוני בחדר המיון של בית חולים 'וולפסון', קבעו הרופאים את מה שאומת בבדיקת סי.טי שעבר זמן קצר לאחר מכן, כי חולוש סובל מסדק בגולגולת. בנוסף, כדי לטפל בחתך העמוק שנגרם לפניו כתוצאה מהאגרוף שספג, נתפרה לחיו של חולוש, בסמוך מאוד לעינו הימנית.

צו הגנה

במכתבו למבקר המדינה כותב חולוש כי מספר ימים לאחר שחרורו מבית החולים, הוא פגש את אביו של הצעיר שתקף אותו. לדברי חולוש, הכחיש האב כי בנו אחראי לתקיפה.

ביום שני השבוע התייצב חולוש בבית משפט השלום בתל אביב, לדיון בבקשתו להוצאת צו הגנה נגד הצעיר שתקף אותו. בתום הדיון, אליו לא הגיע החשוד, (לדברי הוריו שנכחו במקום הוא עריק מצה"ל), נקבע כי חל איסור על הצעיר החשוד בתקיפה החמורה להתקרב לחולוש, "להטריד, לאיים, לבלוש, להתחקות אחר תנועותיו", וזאת לתקופה של שישה חודשים.

אולם גם הצו, שעל פניו אמור להגן על חולוש, לא מצליח להרגיע אותו. "זה שבית המשפט הוציא צו זה עדיין לא אומר שמישהו יוכל לאכוף את הכתוב בו", טוען חולוש. "הבחור בכלל לא היה בבית המשפט, אלוהים יודע איפה הוא נמצא ומה הוא עלול לעשות. אני ממש חושש לחיים שלי ונכנסתי לפרנויה גדולה. אף אחד לא יכול להבטיח לי ביטחון, הרי כבר תקפו אותי בדירה שלי וכלום לא קרה למי שעשה את זה. זו אוזלת יד נוראה של המשטרה. איך עוד לא תפסו את הבחור?

"על גרימת נזק לרכוש עוד אפשר לעבור בשתיקה, אבל על פגיעה חמורה באדם, בבית שלו, על זה כבר חייבים לתת את הדין".

אפשר היה למנוע?

חולוש טוען כי חוסר התייחסות המשטרה לתלונותיו הקודמות גרמה למקרים שאירעו לאחר מכן. "אני מאמין שאם בשנים האחרונות היו מתייחסים ברצינות לתלונות, אז אולי התקיפה שלי הייתה נמנעת, אבל כנראה שמי שעשה את זה הרגיש שהוא יכול לעשות מה שהוא רוצה, כי אף אחד לא יעשה לו כלום".

הפחד הגדול של חולוש לחייו ותחושת חוסר הביטחון המלווה אותו מאז המקרה, הביאו אותו לפנות למבקר המדינה, בתקווה שהדבר ישפיע על טיפול המשטרה בעניינו.

"אני מוחה על כך שבסופו של דבר יוצא שהקורבן הוא מי שסובל", אומר חולוש. "הגשתי תלונות רבות על גרימת נזק לרכוש שלי, על איומים, אך בשורה התחתונה אני הוא הנודניק, זה שמציק לחוקרים. עובדה שאת רוב התיקים סגרו מבלי להגיע לשום החלטה. ניסיתי לקבל עזרה בכל מיני מקומות והגעתי גם לעירייה, אבל שם שלחו אותי למשטרה, ומשם שלחו אותי הביתה".

לדברי חולוש, רק צעד החלטי של המשטרה הכולל את מעצרו של החשוד בתקיפתו, יצליח להרגיע אותו מעט ואולי להחזיר לו את השלווה שאבדה. "אחרי התקיפה שלי, בדרך לבית החולים, הייתי בטוח שאמות", הוא אומר. "כמה ימים בכלל לא ראיתי בעיניים.

"עברתי דברים נוראיים ואיומים בחיים שלי. כבר בגיל ארבע ברחתי מהנאצים שלקחו את ההורים שלי. אחרי זה הסתובבתי במשך שנים לבד בעולם עד שהגעתי לישראל וחשבתי שכאן נגמרו הצרות שלי, אבל מה שקורה לי בשנים האחרונות הוא נורא. לפעמים יש לי תחושה שזה סיפור חיי. בכל מקום שבו אני נמצא לא רוצים אותי. אחרי כל כך הרבה שנים וכל כך הרבה סבל, מגיע לי קצת שקט".

ממשטרת מחוז תל אביב נמסר: "בתאריך 9 ביולי השנה התקבל דיווח על תקיפה חבלנית של מר חולוש. חוקר ממרחב איילון יצא אל בית החולים על מנת לגבות עדות מהקורבן ובמקביל צוות של שוטרי סיור יצא מיד אל כתובת האירוע בניסיון לאתר את החשוד. מאז קרות האירוע החשוד מצוי בבריחה, הוכרז כעבריין נמלט והוצא נגדו צו מעצר. בוצעו ונמשיך לבצע פעולות נוספות לאיתורו של החשוד עד למעצרו והעמדתו לדין".

למרות ניסיונות חוזרים ונשנים, לא ניתן היה לקבל את תגובת החשוד.

בהכנת הידיעה השתתף איתי עמיקם

פלייליסט - פשעי לשכת הרווחה בת ים


קישורים

לשכת הרווחה בת ים - דיווחי השקר של פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועובדת סוציאלית נעמי הלימי - דע, כי כל הדיווחים וההערכות של פקידות הסעד והעובדות הסוציאליות מלשכת הרווחה, הבלים ודברי בלע הם ברוב המוחלט של המקרים, ויש לבדוק אותם ע"פ העובדות, ראיות, והיגיון, ומי שמקבל את מוצא פיהן כסוף פסוק הריהו פתי, ואם הוא שופט הריהו פועל ברשעות. .... בעוד האישה בסכנת חיים בירידה במשקל של 10 ק"ג בחודש, העובדות הסוציאליות מלשכת הרווחה בבת ים כותבות באופן מרושע, דברי בלע, כאילו היא מחויכת ומצבה טוב...

פקידת הסעד שירה שביט אורגד מלשכת הרווחה בת ים: "אני בכלל לא בעסק" - דברי בלע והבלים מפיהן של פקידת הסעד שירה שביט אורגד ונעמי הלימי הדנות בענייני נפשות ... כאשר מתגלה מחדל מסכן ביותר בהליך מינוי האפוטרופוס לאישה, ממהרת פקידת הסעד שירה שביט אורגד לומר "אני בכלל לא בעסק", כדי להגן על עצמה מהאשמה על מחדל חמור שבוצע...

עובדים בלשכת הרווחה של עיריית בת ים זוממים לחטוף תינוק מאימו טרם היוולדו - דצמבר 2009 - באגף הרווחה של עיריית בת ים לא הפיקו לקחים מהעוולות שהם גורמים לעצמם ולתושבי העיר. אירועים קשים שארעו במחלקה כמו עובד סוציאלי שאנס עובדת שלו , ניסיון נפל לפטר עובד נכה בניגוד לחוק שיוויון זכויות אנשים עם מוגבלויות , זריקת חסרי בית מכל מדרגות הלשכה , אי מתן מענה לתושב חסר ישע , ביקור בית "מקצועי" ואלים של פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועו"סית נעמי הלימי בבית אישה חסרת ישע , ועוד , ועוד .. לא מונעים מעובדי הרווחה של העירייה לגרום עוול נוסף: לחטוף תינוק מאימו טרם נולד...

צביעות רשויות הרווחה ו"תעשיית" השואה - ניהול מערכתי כושל ניצולי השואה - מאי 2011 - אין היום מעשה למען ניצולים או שקל שמוקצה לטובתם שאינם מלווים בתרועות יחצנות והבזקי מצלמות. קחו, למשל, הזמנה שנשלחה אתמול לקראת יום השואה. "אני שמחה להזמינך לאירוע השקה", כתבה יועצת תקשורת ששלחה את ההזמנה. בושם חדש? קולקציית תכשיטים? לא ולא...

פשעי הרווחה והפסיכיאטריה - התעללות והזנחת ניצולי שואה בהוסטלים - ניצולים באפלה - ינואר 2011 - מדיניות משרד הרווחה מוזילה את השואה, ואת אזרחי מדינת ישראל. מתברר כי הפקידות ברשויות הרווחה לא רק פוגעים השכם וערב בפרט ובמשפחה "בשם טובת הילד" או "עבודת הקודש" ועוד כל מיני מונחים מעולם הפולחן, אלא גם מעלימים עין מהתעללות והזנחה במוסדות שאליהם השליכו את האזרחים...

משרד הרווחה מנצל ניצולי השואה - בזבוז כסף לקמפיין במקום סיוע ישיר

אוגוסט 2013 - בהודעה שפרסמה התנועה לאיכות השלטון, נכתב כי התנועה פנתה לשר הרווחה מאיר כהן וביקשה ממנו לקבל הבהרות, באשר להליכי קבלת ההחלטות שהובילו להסכם בין משרדו לבין העיתון. "בפרסומים השונים בנושא דווח כי ההסכם בין משרד הרווחה לבין העיתון נעשה מבלי שייערך כל מכרז כפי הנדרש לפי חוק חובת המכרזים".

 התנועה לאיכות השלטון: "מדוע מנותבים 250,000 שקלים לקמפיין פרסומי ולא לניצולי השואה?"

על רקע פרסומים בדבר ההסכם שנחתם בין משרד הרווחה לבין העיתון "ידיעות אחרונות" לקידום מיזם "מארחים ניצולי שואה", פנתה התנועה לאיכות השלטון לשר הרווחה והשירותים החברתיים בטענה כי 250,000 השקלים המושקעים בפרויקט היו יכולים להיות מנוצלים באופן שיסייע באופן משמעותי יותר לניצולי השואה.

רקע

נוכח פרסומים בהם משרד הרווחה התקשר עם העיתון "ידיעות אחרונות" בהסכם במסגרתו ירכוש המשרד מ"ידיעות אחרונות" קמפיין פרסומי אשר מטרתו קידום מיזם "מארחים ניצולי שואה", לאירוח ניצולי שואה במהלך תקופת החגים. כמו כן, פורסם העתק של ההסכם שנכרת בין משרד הרווחה לבין "ידיעות אחרונות", ובו ניתן לראות כי המשרד התחייב לשלם ל"ידיעות אחרונות" סכום של כ- 250,000 שקלים חדשים בעבור הקמפיין. זאת על פי דיווחים, מבלי שנערך כל מכרז, כפי הנדרש לפי חוק חובת המכרזים.

התנועה לאיכות השלטון פנתה השבוע לשר הרווחה והשירותים החברתיים, מר מאיר כהן, והדגישה כי אין חולק על חשיבות המטרה של סיוע לניצולים ועל הרצון העז של כל הגורמים להיטיב עימם. בשל כך, "לא ניתן שלא לתהות האם הדרך שנבחרה הינה הדרך הנכונה ביותר לניצול המשאבים המיועדים לסיוע לניצולי השואה. ליתר דיוק, עולה השאלה, האם 250,000 השקלים המושקעים בפרויקט, המנותבים אך ורק לטובת קמפיין פרסומי, לא יכלו היו להיות מנוצלים באופן שיסייע באופן משמעותי יותר לניצולי השואה."

לאור העובדה כי מדובר בסכום כה גבוה, שעל פניו מוקצה לרווחת ניצולי השואה, אך לצד זאת לא ברור באופן מובהק כי הדרך שנבחרה אכן הינה הדרך האפקטיבית ביותר להשגת מטרה זו, מבקשת התנועה לאיכות השלטון מענה ממשרד הרווחה על מספר שאלות ובהן על בסיס אילו נתונים התקבלה ההחלטה להתקשר בהסכם זה; האם הדרך שנבחרה הינה האפקטיבית ביותר; האם ההסכם אכן נחתם ללא מכרז, כפי שפורסם? זאת ועוד, האם במערך השיקולים נלקח בחשבון כי קמפיין מסוג זה תורם לתדמיתו ולשיווקו של עיתון, אשר בו עבד במשך שנים רבות ח"כ יאיר לפיד, יו"ר המפלגה של השר העומד בראש משרד הרווחה?

עדות - משרד הרווחה מפקיר ניצולי שואה לעוני רעב עושק וגזל

קישורים:

צביעות רשויות הרווחה ו"תעשיית" השואה - ניהול מערכתי כושל ניצולי השואה -  מאי 2011 - אין היום מעשה למען ניצולים או שקל שמוקצה לטובתם שאינם מלווים בתרועות יחצנות והבזקי מצלמות. קחו, למשל, הזמנה שנשלחה אתמול לקראת יום השואה. "אני שמחה להזמינך לאירוע השקה", כתבה יועצת תקשורת ששלחה את ההזמנה. בושם חדש? קולקציית תכשיטים? לא ולא...

פשעי משרד הרווחה: כיצד הפך האזרח כלי משחק לידיהם של פקידי הרווחה - ינואר 2011 - יחצנות - מערכת הרווחה זוכה לרוח גבית מהתקשורת. לתקשורת אינטרס לשמור על קשר טוב עם רשויות אלו בשל ידיעות וסקופים שמערכת הרווחה יכולה לספק. וכן בשל מודעות פרסום של קמפיינים והתרמות של גופי הרווחה מעת לעת המספקים פרסומות לעיתונות ...

פשעי הרווחה והפסיכיאטריה - התעללות והזנחת ניצולי שואה בהוסטלים - ניצולים באפלה - ינואר 2011 - מדיניות משרד הרווחה מוזילה את השואה, ואת אזרחי מדינת ישראל. מתברר כי הפקידות ברשויות הרווחה לא רק פוגעים השכם וערב בפרט ובמשפחה "בשם טובת הילד" או "עבודת הקודש" ועוד כל מיני מונחים מעולם הפולחן, אלא גם מעלימים עין מהתעללות והזנחה במוסדות שאליהם השליכו את האזרחים...

לשכת הרווחה חיפה - יחצנות עובדות סוציאליות לסחר בילדים - פשעי משרד הרווחה - 17 יולי  2013 - לשכת הרווחה חיפה - יחצנות עובדות סוציאליות לסחר בילדים. נובמבר 2012 - עובדות סוציאליות, חנה כהן, זויה ארקין, ופיני נוימן מלשכת הרווחה חיפה מלינות כי הן מותקפות ע"י משפחות שילדיהם נתלשים ע"י משרד הרווחה. העו"סיות טוענות כי הן "מגנות" על הילדים, בעוד שבפועל ...

עדות - משרד הרווחה מפקיר ניצולי שואה לעוני רעב עושק וגזל

ועדת הרווחה דנה בסקר שהעלה ממצאים קשים בנוגע למצב ניצולי השואה. דורה רוט, ששרדה את התופת, מחתה בדמעות: "תנו לנו למות בכבוד". סגן שר האוצר לוי הבטיח "למצוא תקציבים" והותקף על-ידי ח"כ שטרן: "עד עכשיו יצאה קדחת"
ynet , עומרי אפרים ,  29.04.13




"חשבתי שבפלסטינה יש רק יהודים, אבל מה שאתם עושים לניצולי שואה זה פשע", כך הטיחה היום (ב') ניצולת השואה דורה רוט במהלך דיון שהתקיים בכנסת. הדיון על אודות מצבם של ניצולי השואה נערך בעקבות פרסום ממצאי סקר שערכה הקרן לרווחת נפגעי השואה.


ניצולת שואה בכנסת: "מה שעושים לנו זה פשע"

ניצולת השואה רוט האשימה את הרשויות באחריות למצבם של הניצולים. "אבי נהרג בפונר, הייתי שש שנים בגטו ורשה וגטו וילנה וספגתי שני כדורים בגב מחיילים גרמנים. סיפרה רוט בדמעות. "סבלתי משחפת ומיתמות ובאתי לישראל בלי לדעת מה זה ציונות".

רוט אמרה עוד כי "המדינה קיבלה כספי שילומים שיחזיקו את הניצולים עד סוף חייהם, מה עשיתם עם הכסף?! לראות ניצול שאין לו כסף לאוכל או לחימום זה הבושה שלכם, הבושה של הבית הזה. קשה מאוד לחיות עם זה שש שנים, הייתי רעבה וחלמתי על לחם. לא צריך את הוועדות, תעשו דבר אחד, תתנו לניצולים שנשארו, תתנו לנו למות בכבוד בלי ישיבות".

בסקר שנערך בתחילת החודש העידו 67% מקרב 500 ניצולי השואה שהשתתפו בסקר כי הם לא מרוצים מהאופן שבו הממשלה מטפלת בהם ו-22% טענו כי חלה הרעה בטיפול הממשלתי בניצולי השואה. 49% מהנשאלים העידו על בעיות בריאות שמקשות עליהם ביום יום ו-25% דיווחו על קשיים כלכליים.

"יש קרן כזאת וועדה אחרת, רנטות שונות, אני נדהם על כך שאף אחד לא לקח את הנושא וגיבש אותו בתוך מטרייה אחת", אמר בדיון שר הרווחה מאיר כהן. "יש לנו חלון הזדמנויות קצר, אני מוכן לקחת על עצמי את הטיפול כך שמשרד הרווחה יטפל בכל הנושא יערוך רגולציה ויביא את הכסף ממשרד האוצר".

"לשים סוף לבושה"

יו"ר הוועדה, ח"כ חיים כץ, אמר בדיון כי "צריך לשים סוף לבושה הזאת". כץ הצהיר כי יניח על שולחן הכנסת הצעת חוק שתעגן את הטיפול בכל ניצולי השואה תחת רשות אחת. יו"ר הקרן לרווחת נפגעי השואה, אבי דיכטר, אמר כי "בתוך 10 שנים נצטרך לטפל במספר קטן מאוד של ניצולים. השאלה
היא איך מכבדים את הניצולים בעודם בחיים? 50 אלף מוגדרים על ידי המדינה כעניים. עקירת העוני אינה מסובכת".

סגן שר האוצר מיקי לוי שנכח בדיון אמר כי "למרות המצב הקשה של התקציב, אם צרכים נוספים יוגדרו - הנושא יובא לבחינה נוספת של שר האוצר". ח"כ אלעזר שטרן (התנועה) שכיהן בעבר כיו"ר הקרן לרווחת נפגעי השואה, השיב לו: "מה זה 'כשיהיו הצרכים'? עד עכשיו יצאה קדחת. אל תשים את זה (את הטיפול בניצולים. ע"א) באוצר. הם שומרים על כסף, לא רוצים לתת".

ח"כ יפעת קריב (יש עתיד) אמרה: "יש אינסוף דו"חות. ברור מה צריך לעשות, יש ארבעה נושאים שצריך לטפל בהם עכשיו: מיהו ניצול, מיהו המשרד המרכז, תקציב סל השירותים והתקציבים וצמצום הביורוקרטיה".

יצוין כי עם כניסתו לתפקיד הורה שר האוצר יאיר לפיד על תוספת של 400 מיליון שקל לטובת ניצולי שואה למשך ארבע השנים הבאות.

קישורים:

פשעי הרווחה והפסיכיאטריה - התעללות והזנחת ניצולי שואה בהוסטלים - ניצולים באפלה - ינואר 2011 - מדיניות משרד הרווחה מוזילה את השואה, ואת אזרחי מדינת ישראל. מתברר כי הפקידות ברשויות הרווחה לא רק פוגעים השכם וערב בפרט ובמשפחה "בשם טובת הילד" או "עבודת הקודש" ועוד כל מיני מונחים מעולם הפולחן, אלא גם מעלימים עין מהתעללות והזנחה במוסדות שאליהם השליכו את האזרחים...

 שר הרווחה משה כחלון משליך אזרחים לעת זיקנה - סיפורה של רעיה שפילמן ניצולת שואה - מדיניות משרד הרווחה בראשות השר משה כחלון מוזילה חיי אזרחים ומשליכה אותם לעת זיקנה - הכתבה למה משרד הרווחה דורש להעביר ניצולת שואה בת 90 מבית האבות?  , שמעון איפרגן  , מקו , יולי 2012 - רעיה שפילמן, קיבלה מתנת יומולדת משמחת מהמדינה לגיל 90 - משרד הרווחה מסרב להמשיך את מימונה בבית אבות ודורש את העברתה למוסד סיעודי לאלתר, בטענה שמצבה הרפואי אינו מאפשר השארתה בבית האבות. בנה: לא חל שינוי במצבה הרפואי...

שר הרווחה משה כחלון משליך אזרחים לעת זיקנה - סיפורה של רעיה שפילמן ניצולת שואה

מדיניות משרד הרווחה בראשות השר משה כחלון מוזילה חיי אזרחים ומשליכה אותם לעת זיקנה

הכתבה למה משרד הרווחה דורש להעביר ניצולת שואה בת 90 מבית האבות?  , שמעון איפרגן  , מקו , יולי 2012
רעיה שפילמן, קיבלה מתנת יומולדת משמחת מהמדינה לגיל 90 - משרד הרווחה מסרב להמשיך את מימונה בבית אבות ודורש את העברתה למוסד סיעודי לאלתר, בטענה שמצבה הרפואי אינו מאפשר השארתה בבית האבות. בנה: לא חל שינוי במצבה הרפואי

רעיה שפילמן, ניצולת שואה, שהוכרה גם כנכת נפגעי נאצים, חגגה רק לפני כחודשיים יום הולדת 90. מתנת יום ההולדת ממדינת ישראל הייתה הפסקת שהותה בבית אבות והעברתה לאלתר למוסד סיעודי, למרות שלטענת בנה, לא חל שום שינוי במצבה הרפואי.

רעיה שפילמן. אם לא תועבר, הבן יצטרך לשלם 5,219 ש"ח כל חודש

שפילמן, ששרדה את השואה ונמלטה מציפורני הנאצים, מתגוררת בשמונה השנים האחרונות בבית אבות 'בית שחם' שבזכרון יעקב שמיועד לניצולי שואה. מקום בעל תנאים טובים ובנה היחיד, אילן, היה די מרוצה מהיחס והטיפול שאמו מקבלת בערוב ימיה.

אלא, שלפני כמה שבועות הוא קיבל הודעה מפתיעה ממשרד הרווחה, לפיו על אמו לעזוב לאלתר את בית האבות בית שחם בנימוק שהיא חולה סיעודית ויש להעבירה למוסד סיעודי

"המעבר יזעזע את אמא שלי ועלול לגרום למותה". ארכיון

הבשורה נחתה על הבן אילן שפילמן בהפתעה גמורה, לדבריו, ימים ספורים לפני הדרישה למעבר. כל ניסיונותיו לשנות את רוע הגזירה עלו בתוהו. לשפילמן הובהר, כי אם יתעקש שאמו תשהה בבית האבות, עליו לממן את שהותה במקום כולל התרופות והציוד הרפואי בעלות כוללת של 5,219 שקל, ללא כל סיוע או סבסוד של משרד הרווחה.

עוד נאמר לשפילמן, כי עליו להמתין לקבלת קוד ממשרד הבריאות (קוד העברת האחריות על הטיפול בה ממשרד הרווחה למשרד הבריאות - ש.א), כדי שבאמצעותו הוא יוכל למצוא לאמו מוסד סיעודי בו תטופל במימון המדינה.

"הסברתי לממונים במשרד הרווחה שקבלת קוד כזה אורכת שלושה, ארבעה חודשים, ושעד אז אמא שלי תישאר בבית האבות, אבל אף אחד לא רצה לשמוע אותי. נאמר לי, חד משמעית, שאם היא תישאר בבית האבות בזיכרון יעקב אני אממן את שהותה במקום על חשבוני כולל תרופות", קובל שפילמן בשיחה עם מאקו, "זו בושה וחרפה שמדינת ישראל מתעללת בניצולי שואה ומתנהגת כלפיהם באטימות".

שפילמן, לא התייאש ושיגר מכתב חריף לשר הרווחה, משה כחלון, ולמפקחת על המעונות במשרד הרווחה, ורד שחם, בו ביקש ממנה להשאיר את אמו בבית האבות עד למציאת מוסד סיעודי הולם עבורה.

במכתב כתב שפילמן, כי הוא ביקר בעשר מוסדות סיעודיים ברחבי המדינה, אך לא הצליח בפרק הזמן הקצר הזה למצוא מקום לאמו עקב תפוסה מלאה, ובמוסדות אחרים התנאים בהם הוחזקו הקשישים היו ברמה ירודה ביותר עד כדי חשש לחייהם.

למרות החיים הקשים, אמי מעולם לא התלוננה

"במקומות שבהם ביקרתי המצב היה מזעזע ביותר והתנאים היו ירודים. במקום שאמי נמצאת כרגע, בית שחם התנאים טובים וראויים. זה המקום האידאלי עבור אמה שלי, מקום נקי, תנאים מעולים. העברתה כרגע למקום אחר בתנאים ירודים מאוד עלול לגרום לה לזעזוע עד כדי מותה", הזהיר שפילמן במכתבו, "לאמי יש חברים בבית האבות שאיתם היא משחקת רמי והיא רגילה למקום אז למה לעקור אותה ולגמור לה את החיים בצורה אכזרית במקום אחר. לא מספיק מה שהיא עברה בשואה מידי הנאצים?!!!".

לדבריו, אמו סבלה כל כך במהלך חייה שלא מגיע לה שמדינת ישראל תתנהג אליה בצורה כל כך מחפירה ומעליבה.

צילום׃ AP "למרות חייה הקשים, אמי מעולם לא התלוננה על כלום, מלבד דבר אחד, שלא נשאר לה לתת כלום לנכדים", כתב שפילמן, "על סבלה של אמי נבנתה המדינה, המדינה קיבלה כספים רבים ממשלת גרמניה אבל משום מה אין את המשאבים והמקורות לדאוג לאנשים אלו כדי שיסיימו את המעט שנותר מחייהם בכבוד".

המפקחת על המעונות במשרד הרווחה, ורד שחם שיגרה לשפילמן מכתב תשובה לפיו שכבר לפני כמה חודשים הוא קיבל מכתב לפיו אמו מוגדרת כסיעודית וכי עליו למצוא לה מוסד סיעודי שיטפל בה.

"לצערנו לא שיתפת פעולה ולא פעלת למצוא מקום חלופי. אי לכך, משרד הרווחה, לא יוכל להמשיך לממן לאימך במצבה התפקודי הנוכחי", כתבה שחם.

שפילמן הבן, לא הרים ידיים ושיגר מכתב ערעור נוסף לכל צמרת משרד הרווחה, אך התשובה שקיבל לא השתנתה במאום.

נכון לעכשיו, שפילמן החליט להשאיר את אמו בבית שחם ולא להעביר למוסד סיעודי שתנאיו ירודים ובו היא עלולה למות כשהוא מסתכן במימון שהותה במקום.

"אני חושב שמדינת ישראל צריכה להפסיק לנהל מלחמות ביורקרטיות על חשבון גבם של ניצולי השואה. שייתנו לאמא לי למות בכבוד ולהנות מהשנים המעטות שעוד נותרו לה, זו לא בקשה גדולה מדי, די אנושית", דורש שפילמן.

במשרד הרווחה דוחים את טענות הבן ואומרים כי היא "נמצאת במצב סיעודי קשה ומורכב מאוד וזקוקה לטיפול מיוחד במוסד המתמחה בטיפול במצבים אלו. בנה של גברת שפילמן עודכן על כך לפני מספר חודשים והתבקש לדאוג למציאת מסגרת סיעודית עבורה אך לא עשה זאת. חשוב לציין כי בהישארותה בבית שחם,גברת שפילמן מסכנת את בריאותה וחייה. משרד הרווחה מאפשר לגברת שפילמן לעבור למסגרת סיעודית חילופית באיזור מגוריה שבה היא תטופל במקצועיות ובכבוד הראויים לאדם במצבה".

קישורים:

• פשעי הרווחה והפסיכיאטריה - התעללות והזנחת ניצולי שואה בהוסטלים - ניצולים באפלה - מדיניות משרד הרווחה מוזילה את השואה, ואת אזרחי מדינת ישראל. מתברר כי הפקידות ברשויות הרווחה לא רק פוגעים השכם וערב בפרט ובמשפחה "בשם טובת הילד" או "עבודת הקודש" ועוד כל מיני מונחים מעולם הפולחן, אלא גם מעלימים עין מהתעללות והזנחה במוסדות שאליהם השליכו את האזרחים....

• כיצד הפך האזרח כלי משחק לידיהם של פקידי הרווחה - מערך הרווחה בישראל מופקר מושחת ומשחית מזה עשרות שנים. רשויות הרווחה פועלות בחיסיון ללא פקוח אפקטיבי ומשרתות אינטרסים של מלכ"רים פנימיות, משפחות אומנה, תעשיית אימוץ, תוך פגיעה בזכויותיהם, גופם ונפשם של פרטים ומשפחות. בסיפורה של דלית ראינו את רשויות הרווחה מנתקות את דלית ממשפחתה ושולחות אותה לאימוץ סגור, שם עוברת דלית התעללות, ננטשת ממשפחתה המאמצת ומוצאת דרכה למעונות סגורים של משרד הרווחה, שם מתדרדרת. כאשר היא כורעת ללדת מודיעות לה פקידות הסעד כי עוברה ילקח ממנה. סופה של דלית הוא הפקרתה והרצחה. הכישלון של שירותי הרווחה מלווה באכזריות כלפי "מטופליהן"...
• הפסיכיאטר מומחה לפסיכוגריאטריה - ד"ר איתן חבר - חוות דעת פסיכיאטרית "מקצועית" ואלימה - ע"פ המשתמע מתעודת הרופא הפסיכיאטר איתן חבר כיוון לתייג את הנבדקת כבע"ח ללא הבנה שיפוט או רגשות, שאינו מבין מה נעשה סביבו ויש להרעיל אותו בריספרדל וסמים פסיכיאטרים אחרים עד סוף ימיו, ולכלוא אותו באחד המוסדות הפסיכיאטריים לתשושי נפש. בעוד הנבדקת באה אליו בהנחיית לשכת הרווחה בת ים לחוות דעת למינוי אפוטרופוס בלבד. חוות הדעת של הפסיכיאטר איתן חבר הייתה מנותקת מהמציאות...

מחדלי לשכת הרווחה ירושלים - כבר שבוע: ניצולת שואה ובנה ישנים ברחוב בירושלים

שר הרוווחה והשירותים החברתיים - משה כחלון

מחדלי לשכת הרווחה ירושלים - הכתבה כבר שבוע: ניצולת שואה ובנה ישנים ברחוב בירושלים
ניצולת השואה אדית וארגה ובנה דוד, שברחו לאחרונה מגרמניה לישראל, ישנים ברחובות ירושלים כבר שבוע: "חשבנו שפה בארץ יעזרו לנו, אבל נשארנו לבד"

מאיה הורודניצ'אנו | 1/4/2012

אדית וארגה (68), ניצולת אושוויץ, ובנה דוד (38), הגיעו לארץ לפני כחודשיים. בשבוע האחרון הם מסתובבים ברחובות העיר, וסוחבים איתם עגלה ובה כל רכושם.

אדית וארגה צילום: פלאש 90

וארגה עלתה לארץ מגרמניה בשנות השבעים וחיה בארץ עם בעלה בטרם נולד בנה. לאחר כשנתיים הם החליטו לחזור לגרמניה, ושם נולד בנה דוד. לאחר מכן היא ובעלה התגרשו. "בשנת 1989 אבא שלו התגייר פתאום. הוא עבר לגור בערד, אבל הוא לא רוצה שום קשר איתנו", מספרת וארגה.

מסמכים שווארגה נושאת עמה לכל מקום מעידים על סיפור חיים קשה. באחד המסמכים המתורגמים מפורטת עדותה על האירועים שפקדו אותם בשנתיים האחרונות ששהו בגרמניה. על פי העדות, בנה דוד היה מורה בבית ספר תיכון, אך מדינת בוואריה אסרה אליו לעסוק בהוראה והוא הוכנס ל"רשימה השחורה" – לטענת וארגה, ללא כל סיבה.

וארגה העידה כי בשל האיסור שהוטל עליו דוד לא הורשה לעבוד כמורה בכל רחבי המדינה, וניתן לו צו איסור לעסוק במקצועו ללא הגבלת זמן. הוא עבר לעבוד כמורה מחליף במינכן, שם לא חל האיסור, אך לדבריה גם שם התעוררו בעיות שונות. הוא ובית הספר הגישו זה נגד זה כמה תביעות, ובסופו של דבר הוא הוגדר כבלתי כשיר לעבודה. אך תביעתו לגמלה נדחתה.

מכאן ואילך העניינים רק הידרדרו, ווארגה לא מצליחה לעצור את הדמעות כשהיא מספרת על כך: "דוד אושפז בכפייה במחלקה פסיכיאטרית סגורה. הוא עבר שם טיפולים קשים, כמו שוק חשמלי, ומאז איבד חלק מזיכרונו", היא מעידה. לדבריה, רק לאחר ששהה כחודש בבית החולים אפשרו לה להוציא משם את בנה, והוא נהפך ל"גרוטאה אנושית". מיד לאחר מכן היא נאסרה לחמישה חודשים בשל העלבת שופט.

נשארנו לבד

"היינו מוכרחים לברוח מגרמניה כדי שלא יאשפזו אותו שוב", מספרת וארגה. "חשבנו שבגלל ההיסטוריה נקבל פה בארץ עזרה. לפני שהגענו לפה עברנו דרך בודפשט, כי פחדתי שאם נקנה כרטיס טיסה בגרמניה לא יתנו לנו לעזוב. קנינו שם כרטיס וטסנו לארץ".

לדבריה, משדה התעופה נסעו היא ובנה ישירות למשרד הקליטה בירושלים. "חשבנו שהניירות שיש לנו על ההיסטוריה של דוד יעזרו לנו, אבל סילקו אותנו משם והלכנו עם כל הדברים למלון. פנינו שוב למשרד הקליטה ואמרו לנו שישלמו לנו רק יומיים לא יותר.

"גם אם לא מגיע לנו סל קליטה יש זכויות הומאניטריות, אבל אנחנו לא מקבלים שום עזרה. משרד הקליטה שלח אותנו למשרד הרווחה, ושם הסכימו לשלם לנו על שבוע אחד במלון", היא מספרת.

אחרי השבוע שמימן משרד הרווחה נשארו השניים במלון ככל שכספם אפשר להם, אך הכסף אזל והם נאלצו לעבור לרחוב ולקחו עמם את החפצים המועטים שהצליחו להביא מגרמניה. "היינו חייבים לברוח משם. חשבנו שפה בארץ יעזרו לנו, אבל נשארנו לבד. אנחנו לא יודעים מה לעשות. אנחנו מפחדים לישון פה ברחוב כי אנחנו מפחדים שיפגעו בנו", מסיימת וארגה בבכי.

במשרד הקליטה הפנו אותנו לקבלת תגובה מהעירייה.

מעיריית ירושלים נמסר בתגובה כי "מדובר באם ובנה, בן כ~40, אשר הגיעו לארץ מגרמניה לפני כחודשיים (האם תושבת חוזרת והבן עולה חדש). תחומי הסיוע בדיור ובכלכלה נמצאים באחריות משרד השיכון ומשרד הקליטה, והבן אכן קיבל סל קליטה למחצית השנה הקרובה.

"לפנים משורת הדין, אגף הרווחה של העירייה סייע לאם ולבן בתחומים הבאים: תיווך בינם ובין משרדים ממשלתיים לסיוע במיצוי הזכויות; סיוע זמני בדיור עד שבוצעה העברת כספים מחו"ל; הפניה למסגרות שונות לסיוע בקבלת מזון באופן שוטף; תיווך עם גורמים בגרמניה למען מיצוי זכויותיהם ומימון הוצאות רפואיות ואחרות. אגף הרווחה ימשיך לסייע לאם ולבן בכל אשר בתחום אחריותו".