הכתבה ניצול השואה נצור בביתו מפחד השכנים , שי אלבלינג , mynet , ספטמבר 2013
יאנוש חולוש בן ה־72 מבת ים מסתגר בביתו כי הוא חושש משכניו, איתם הסתכסך בעקבות הקמת גינה בחצר הבניין המשותף. לטענתו, אחד השכנים שבר את צלחת הלוויין שלו, ואמר לו "חבל שלא הרגו אותך באושוויץ". שכן נוסף היכה אותו בפניו וגרם לסדק בגולגולתו. השבוע פנה למבקר המדינה בטענה כי תלונות שהגיש למשטרה לא טופלו
קשה להאמין, אבל כבר קרוב לשלושה שבועות שיאנוש חולוש בן ה־72 כמעט ולא יוצא מפתח ביתו ברחוב אילת בבת ים, למעט מקרים דחופים.
ניצול השואה, שמתגורר בדירת עמידר קטנה משנת 1978, מעדיף להסתגר בבית כי הוא חושש שחלק משכניו, עימם הוא מסוכסך, יפגעו בו. איפה המשטרה בסיפור הזה, ואיך ייתכן שדייר תמים ואזרח מן השורה פוחד לצאת לרחוב?
מדמם במטבח
לחששות של חולוש יש על מה להסתמך. ב־9 ביולי השנה, כך על פי תלונה שהגיש במשטרת מרחב איילון, נכנס אחד משכניו לדירתו, חבט בו באגרוף בפניו והותיר אותו מדמם על רצפת המטבח. בעקבות התקיפה אושפז חולוש למשך חמישה ימים בבית חולים 'וולפסון' בחולון, לאחר שנמצא כי מכת האגרוף החזקה שספג גרמה לסדק בגולגולתו.
לפני כשבועיים, לאחר שנואש לדבריו מ"הטיפול הלקוי" של המשטרה בעניינו, פנה חולוש למשרד מבקר המדינה, במכתב שבו פירט את העוולות שלטענתו נגרמו לו. "כבר שלוש שנים שאני מגיש תלונות נגד שכנים בנושא ההתנכלות אליי שהגיעה לשיאה בחודש שעבר, אבל דבר לא קורה", אומר חולוש, "האמת היא שאני חושש מאוד ממה שעלול לקרות. יש בשכונה שלנו הרבה מאוד בלאגן ובארץ יש הרבה אלימות ורציחות, לפעמים בלי סיבה אמיתית. אני ממש פוחד שמשהו רע יקרה לי".
 |
| חולוש כפי שצולם אחרי התקיפה (צילום: קובי קואנקס) |
פנייתו של חולוש למבקר המדינה מפרטת מסכת ארוכה של התנכלויות, מילוליות ופיזיות, מהן סבל לטענתו מצד שכניו. בנוסף טוען חולוש כי כל התלונות והפניות שלו לתחנת המשטרה העירונית בעקבות אותם מקרים כלל לא טופלו, או שתיקי חקירה שנפתחו בעקבות הגשת התלונות נסגרו מחוסר עניין לציבור.
"איך אפשר לומר 'חוסר עניין לציבור' או כל הגדרה אחרת, כאשר גורמים לי נזק לציוד, מאיימים עליי ומכים אותי?", תמה חולוש. "זה הרי אבסורד בלתי נתפס. משהו כאן לא תקין ומה שעצוב הוא שכמו תמיד הקורבן והחלש הוא זה שסובל, במקום שזה יהיה הפוך".
"חי בפחד"
העוינות כלפיו, כך טוען חולוש, החלה לפני מספר שנים לאחר שהתנגד להקמת גינה פרטית שאותה הקים אחד מדיירי הבניין בחצר הבית המשותף. "אותו שכן השתלט על שטח בחצר ולאחר שהעזתי להתלונן עליו החלה מסכת של איומים", מספר חולוש. על פי המכתב שהעביר למשרד מבקר המדינה, העוינות כלפיו מקורה בעובדה כי "הוא אשכנזי וניצול שואה". "האווירה פה נוראה וכמה שזה נורא לומר, אנשים פשוט לא אוהבים אותי כי אני שונה מהם, פשוט ככה", טוען חולוש, "אחרת אין שום דרך להסביר את מה שקורה כאן. אני אדם מבוגר מאוד, ללא משפחה או ילדים ואיני מפריע או מזיק לאיש".
בחודשים האחרונים, טוען חולוש, גברו מאוד ההתנכלויות של כמה מהשכנים כלפיו, דבר שלטענתו הפך את שגרת חייו ל"מפחידה ומאיימת". "לפני כשנתיים גיליתי שאחד השכנים שבר את צלחת הלוויין שלי שמוצבת על גג הבניין. לפני כחודשיים, לאחר שדרשתי ממנו לשלם עבור הנזק, הוא פגש אותי ברחוב, דחף אותי וצעק לעברי: 'חבל שלא הרגו אותך באושוויץ'".
עוד באותו יום, כשהוא נסער ונרגש מהאמירה הבוטה, התייצב חולוש בתחנת המשטרה העירונית והגיש תלונה נגד השכן. "סיפרתי לחוקרים שאני ממש חושש, אבל שום דבר לא קרה מאז, השכן לא זומן לחקירה ואני ממשיך לחיות בפחד", מספר חולוש, יליד הונגריה, שבמלחמת העולם השנייה הופרד מהוריו ונשלח למנזר.
"עברתי זוועות רבות ואחרי השואה נשארתי לבד לגמרי, כי בעקבות הטראומה שחוו במחנות הוריי לא יכלו לגדל אותי, מה שגרם לכך שאת שנות ילדותי ונעוריי, כמו גם את חיי הבוגרים, ביליתי לבד. קשה לי מאוד לקבל את זה שעד היום, עשרות שנים אחרי, אני מקבל יחס שכזה. מוזר עוד יותר שהרשויות לא משכילות לטפל באנשים האלה, שצריכים להיענש בחומרה", אומר חולוש.
שמונה ימים לאחר שהגיש תלונה בתחנת המשטרה בגין התקיפה הפיזית והמילולית שחווה, התרחש האירוע האלים שהביא לאשפוזו של חולוש בבית החולים. לדבריו, שכן אחר המתגורר בבניין, חייל בשירות סדיר בצה"ל, נכנס לדירתו ותקף אותו.
"ישבתי במטבח ובסביבות השעה שמונה בערב נכנס הבחור הזה לפינת האוכל שלי ובלי לומר כלום נתן לי אגרוף בפנים", מספר חולוש בהתרגשות. "כתוצאה מהמכה שקיבלתי באיזור הרקה הימנית שלי פשוט צנחתי לרצפה והתחלתי לדמם מהעין ומהאוזן, הרגשתי מטושטש לחלוטין. שכנים ששמעו את הצעקות וראו שנפגעתי בצורה קשה הזמינו אמבולנס שפינה אותי לבית החולים".
לאחר קבלת טיפול ראשוני בחדר המיון של בית חולים 'וולפסון', קבעו הרופאים את מה שאומת בבדיקת סי.טי שעבר זמן קצר לאחר מכן, כי חולוש סובל מסדק בגולגולת. בנוסף, כדי לטפל בחתך העמוק שנגרם לפניו כתוצאה מהאגרוף שספג, נתפרה לחיו של חולוש, בסמוך מאוד לעינו הימנית.
צו הגנה
במכתבו למבקר המדינה כותב חולוש כי מספר ימים לאחר שחרורו מבית החולים, הוא פגש את אביו של הצעיר שתקף אותו. לדברי חולוש, הכחיש האב כי בנו אחראי לתקיפה.
ביום שני השבוע התייצב חולוש בבית משפט השלום בתל אביב, לדיון בבקשתו להוצאת צו הגנה נגד הצעיר שתקף אותו. בתום הדיון, אליו לא הגיע החשוד, (לדברי הוריו שנכחו במקום הוא עריק מצה"ל), נקבע כי חל איסור על הצעיר החשוד בתקיפה החמורה להתקרב לחולוש, "להטריד, לאיים, לבלוש, להתחקות אחר תנועותיו", וזאת לתקופה של שישה חודשים.
אולם גם הצו, שעל פניו אמור להגן על חולוש, לא מצליח להרגיע אותו. "זה שבית המשפט הוציא צו זה עדיין לא אומר שמישהו יוכל לאכוף את הכתוב בו", טוען חולוש. "הבחור בכלל לא היה בבית המשפט, אלוהים יודע איפה הוא נמצא ומה הוא עלול לעשות. אני ממש חושש לחיים שלי ונכנסתי לפרנויה גדולה. אף אחד לא יכול להבטיח לי ביטחון, הרי כבר תקפו אותי בדירה שלי וכלום לא קרה למי שעשה את זה. זו אוזלת יד נוראה של המשטרה. איך עוד לא תפסו את הבחור?
"על גרימת נזק לרכוש עוד אפשר לעבור בשתיקה, אבל על פגיעה חמורה באדם, בבית שלו, על זה כבר חייבים לתת את הדין".
אפשר היה למנוע?
חולוש טוען כי חוסר התייחסות המשטרה לתלונותיו הקודמות גרמה למקרים שאירעו לאחר מכן. "אני מאמין שאם בשנים האחרונות היו מתייחסים ברצינות לתלונות, אז אולי התקיפה שלי הייתה נמנעת, אבל כנראה שמי שעשה את זה הרגיש שהוא יכול לעשות מה שהוא רוצה, כי אף אחד לא יעשה לו כלום".
הפחד הגדול של חולוש לחייו ותחושת חוסר הביטחון המלווה אותו מאז המקרה, הביאו אותו לפנות למבקר המדינה, בתקווה שהדבר ישפיע על טיפול המשטרה בעניינו.
"אני מוחה על כך שבסופו של דבר יוצא שהקורבן הוא מי שסובל", אומר חולוש. "הגשתי תלונות רבות על גרימת נזק לרכוש שלי, על איומים, אך בשורה התחתונה אני הוא הנודניק, זה שמציק לחוקרים. עובדה שאת רוב התיקים סגרו מבלי להגיע לשום החלטה. ניסיתי לקבל עזרה בכל מיני מקומות והגעתי גם לעירייה, אבל שם שלחו אותי למשטרה, ומשם שלחו אותי הביתה".
לדברי חולוש, רק צעד החלטי של המשטרה הכולל את מעצרו של החשוד בתקיפתו, יצליח להרגיע אותו מעט ואולי להחזיר לו את השלווה שאבדה. "אחרי התקיפה שלי, בדרך לבית החולים, הייתי בטוח שאמות", הוא אומר. "כמה ימים בכלל לא ראיתי בעיניים.
"עברתי דברים נוראיים ואיומים בחיים שלי. כבר בגיל ארבע ברחתי מהנאצים שלקחו את ההורים שלי. אחרי זה הסתובבתי במשך שנים לבד בעולם עד שהגעתי לישראל וחשבתי שכאן נגמרו הצרות שלי, אבל מה שקורה לי בשנים האחרונות הוא נורא. לפעמים יש לי תחושה שזה סיפור חיי. בכל מקום שבו אני נמצא לא רוצים אותי. אחרי כל כך הרבה שנים וכל כך הרבה סבל, מגיע לי קצת שקט".
ממשטרת מחוז תל אביב נמסר: "בתאריך 9 ביולי השנה התקבל דיווח על תקיפה חבלנית של מר חולוש. חוקר ממרחב איילון יצא אל בית החולים על מנת לגבות עדות מהקורבן ובמקביל צוות של שוטרי סיור יצא מיד אל כתובת האירוע בניסיון לאתר את החשוד. מאז קרות האירוע החשוד מצוי בבריחה, הוכרז כעבריין נמלט והוצא נגדו צו מעצר. בוצעו ונמשיך לבצע פעולות נוספות לאיתורו של החשוד עד למעצרו והעמדתו לדין".
למרות ניסיונות חוזרים ונשנים, לא ניתן היה לקבל את תגובת החשוד.
בהכנת הידיעה השתתף איתי עמיקם
פלייליסט - פשעי לשכת הרווחה בת ים
קישורים
לשכת הרווחה בת ים - דיווחי השקר של פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועובדת סוציאלית נעמי הלימי - דע, כי כל הדיווחים וההערכות של פקידות הסעד והעובדות הסוציאליות מלשכת הרווחה, הבלים ודברי בלע הם ברוב המוחלט של המקרים, ויש לבדוק אותם ע"פ העובדות, ראיות, והיגיון, ומי שמקבל את מוצא פיהן כסוף פסוק הריהו פתי, ואם הוא שופט הריהו פועל ברשעות. .... בעוד האישה בסכנת חיים בירידה במשקל של 10 ק"ג בחודש, העובדות הסוציאליות מלשכת הרווחה בבת ים כותבות באופן מרושע, דברי בלע, כאילו היא מחויכת ומצבה טוב...
פקידת הסעד שירה שביט אורגד מלשכת הרווחה בת ים: "אני בכלל לא בעסק" - דברי בלע והבלים מפיהן של פקידת הסעד שירה שביט אורגד ונעמי הלימי הדנות בענייני נפשות ... כאשר מתגלה מחדל מסכן ביותר בהליך מינוי האפוטרופוס לאישה, ממהרת פקידת הסעד שירה שביט אורגד לומר "אני בכלל לא בעסק", כדי להגן על עצמה מהאשמה על מחדל חמור שבוצע...
עובדים בלשכת הרווחה של עיריית בת ים זוממים לחטוף תינוק מאימו טרם היוולדו - דצמבר 2009 - באגף הרווחה של עיריית בת ים לא הפיקו לקחים מהעוולות שהם גורמים לעצמם ולתושבי העיר. אירועים קשים שארעו במחלקה כמו עובד סוציאלי שאנס עובדת שלו , ניסיון נפל לפטר עובד נכה בניגוד לחוק שיוויון זכויות אנשים עם מוגבלויות , זריקת חסרי בית מכל מדרגות הלשכה , אי מתן מענה לתושב חסר ישע , ביקור בית "מקצועי" ואלים של פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועו"סית נעמי הלימי בבית אישה חסרת ישע , ועוד , ועוד .. לא מונעים מעובדי הרווחה של העירייה לגרום עוול נוסף: לחטוף תינוק מאימו טרם נולד...
צביעות רשויות הרווחה ו"תעשיית" השואה - ניהול מערכתי כושל ניצולי השואה - מאי 2011 - אין היום מעשה למען ניצולים או שקל שמוקצה לטובתם שאינם מלווים בתרועות יחצנות והבזקי מצלמות. קחו, למשל, הזמנה שנשלחה אתמול לקראת יום השואה. "אני שמחה להזמינך לאירוע השקה", כתבה יועצת תקשורת ששלחה את ההזמנה. בושם חדש? קולקציית תכשיטים? לא ולא...
פשעי הרווחה והפסיכיאטריה - התעללות והזנחת ניצולי שואה בהוסטלים - ניצולים באפלה - ינואר 2011 - מדיניות משרד הרווחה מוזילה את השואה, ואת אזרחי מדינת ישראל. מתברר כי הפקידות ברשויות הרווחה לא רק פוגעים השכם וערב בפרט ובמשפחה "בשם טובת הילד" או "עבודת הקודש" ועוד כל מיני מונחים מעולם הפולחן, אלא גם מעלימים עין מהתעללות והזנחה במוסדות שאליהם השליכו את האזרחים...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה