יום חמישי, 29 בספטמבר 2011

ראש השנה תשע"ב - לשכת הרווחה כפר סבא הפקירה נכה חסר בית למותו

ראש השנה תשע'ב - לשכת הרווחה כפר סבא הפקירה חסר בית למותוראש השנה תשע"ב - כפר סבא - לשכת הרווחה כפר סבא הפקירה נכה חסר בית למותו
הכתבה חסר בית נמצא ללא רוח חיים במאהל המחאה כפר סבא- בועז ווליניץ, ספטמבר 2011 , וואלה חדשות, דייר רחוב שהתגורר במאהל המחאה בכפר סבא נמצא ללא רוח חיים בשטח המאהל. תושבי המאהל: "טיפלנו במנוח במשך חודשיים. המוות שלו הוא תעודת עניות לשירותי הרווחה"
.

.
דייר רחוב נמצא היום (חמישי) ללא רוח חיים בשטח מאהל המחאה בכפר סבא. האיש, בשנות ה-50 לחייו, היה מוכר על ידי יושבי המאהל וכן על ידי גורמים בעירייה. לדברי פעילים במקום, אתמול ביקש מהם האיש שמיכה וכרית לשינה ובבוקר, כאשר באו לדרוש בשלומו, מצאו אותו ללא רוח חיים. צוותים של מגן דוד אדום שהגיעו למקום קבעו את מותו.

פעילי המחאה סיפרו לוואלה! חדשות כי הם מכירים את האיש כיוון שנכח במתחם המאהל כבר מהיום הראשון שהוקם, וציינו כי הוא סובל מבעיות בריאותיות. בן מרגולין, אחד ממקימי המאהל, אמר כי "אנשי המאהל טיפלו במנוח במשך חודשיים, הם אימצו אותו. מדובר באדם שיצא מחיק משפחתו בעקבות סכסוך, שאחריו נפל לטיפה המרה".

מרגולין סיפר עוד כי "בלילות הקרים דאגנו לכסות אותו בשמיכות ולהאכיל אותו. המוות של הבחור הוא תעודת עניות לשירותי הרווחה". לדבריו, אנשי המאהל התריעו מספר פעמים על מצבו החמור של חסר הבית. "לפני שבוע וחצי הוא התמוטט ופונה לבית החולים במצב לא קל", כהגדרתו של מרגולין, "ולמחרת בבוקר אמבולנס הוריד אותו במאהל כאילו לא קרא דבר. איש לא הגיע כדי לבדוק את מצבו".

הבוקר אחד מאנשי המאהל זיהה את האיש מול בניין העירייה. "איש מאנשי העירייה לא ניגש למקום. רק לאחר מספר פעמים שפנו לעירייה ניגש מישהו והזעיק את שירותי הרפואה", סיפר מרגולין. לדבריו, מוקדם יותר היום ראו אותו הפעילים במאהל "כשהוא חי ונושם."

מעיריית כפר סבא נמסר בתגובה כי "עיריית כפר סבא מביעה צער על המקרה. מדובר באדם נכה תושב פתח תקוה אשר סבל ככל הנראה מבעיות בריאות קשות ונמצא ללא רוח חיים בגן ציבורי ברחוב ויצמן. דיווח ראשוני התקבל במוקד העירוני בשעה 4 אחר הצהריים, בעקבותיו הוזעק מיידית סייר למקום האירוע והוא הזעיק אמבולנס". על פניית אנשי המאהל לשירותי הרווחה, נמסר כי "אכן לפני כשבוע התקשר איש מהמאהל למחלקת הרווחה ודיווח כי האיש סובל מבעיית התמכרות ואלכוהול. מיד עם פנייתו המחלקה להתמכרויות ניסתה לאתרו ללא הצלחה. סוכם עם אנשי המאהל כי במידה וישוב האיש למאהל הם ייצרו איתנו קשר אולם עד לאירוע המצער לא נוצר קשר".

קישורים:

יום רביעי, 28 בספטמבר 2011

בג"צ או בית משפט גבוה ל"סדר" וטיוח - מדוע אמא אינה רואה את ילדיה מזה 3 שנים

ספטמבר 2011 -בג"צ 4613/11- מדובר באמא אשר ילדיה הוצאו מחזקתה לפני כ- 3 שנים מאחר ופקידת הסעד מלשכת הרווחה גבעתיים (לימים נתברר כי שיקרה בבית משפט נגד האמא) הייתה "סבורה" כי הילדים בסיכון. האמא אינה רואה את ילדיה מזה כ- 3 שנים למרות שהינה אשה עובדת, נורמטיבית, ללא רבב, וזאת בעקבות הליכים ביורוקרטיים בבית משפט לענייני משפחה. פקידות הסעד מלשכת הרווחה גבעתיים ולשכת הרווחה רמת גן מעלות דרישות ותנאים שונים ומשונים אשר מונעים לאורך שנים מהאמא וילדיה להיפגש. האמא עתרה לבג"צ לקבוע הסדרי הראיה בין העותרת וילדיה הרכים בשנים. האמא ביקשה כי בית משפט זה יוציא לאלתר צו המורה למשיבים להפגיש בין הקטינים לבין אמם.

בג"צ בראשות השופטים מרים נאור, אסתר חיות, וחנן מלצר דחו את העתירה בתואנה כי "כל השאלות שהיא (האמא) מעלה בעתירתה מצויות בסמכות בית המשפט לענייני משפחה, ובמידת הצורך ניתן לפנות בערעור או בבקשת רשות ערעור על ההחלטות הניתנות על ידו".
בדיקת ה"נימוקים" הלקוניים של בג"צ מעלות תהיות וספק רב באשר לשיקוליו ודרכי פעולותיו והערכאות השיפוטיות בענייני רווחה. מתקבלת התחושה כי בג"צ פוחד שמא תיפתח תיבת פנדורה של פשעים חמורים וקשים של רשויות הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה ונוער הנעשים מידי יום בדלתיים סגורות, ועל כן בג"צ מגבה פשעים אלו בדרכי טיוח. בג"צ בכך משית "סדר" שבו תעשית עושק המוחלשים של עוס"ים, מאבחנים, עמותות מופרטות, מטפלים ושופטים מתפרנסים על גבם וזעקתם של ילדים ומשפחות.

תיאור חלקי של העתירה תוך השמטת נקודות מרכזיות
מדובר באמא וילדיה אשר רשויות הרווחה וערכאות שיפוטיות מונעות מהם להיפגש כ- 3 שנים. בג"צ מתאר זאת בלקוניות: "עניינה של עתירה זו בהסדרי הראיה בין העותרת וילדיה הרכים בשנים. העותרת מבקשת כי בית משפט זה יוציא לאלתר צו המורה למשיבים להפגיש בין הקטינים לבין אמם. עוד ביקשה להעביר את הקטינים למשמורתה".
מן הראוי כי כאשר מדובר בפגיעה כל כך חמורה בזכויות אדם יסודיות, וצדק טבעי של ילדים לפגוש את אימם, יפרט בג"צ את הסיבה לכך למניעת המפגשים. בג"צ כאמור נמנע מחשש כי רשויות הרווחה ובתי המשפט יעמדו לביקורת בשל כך. עם זאת כפי שיפורט בהמשך בג"צ אינו חוסך מהטחת האשמות שווא נגד האמא, חרף העובדה שלא דן בעתירה, תוך תיאור תמונה חלקית ושטחית לרעת האמא.

בג"צ מתחמק מאחריותו לטפל בעתירה בנגוד לחוק יסוד השפיטה - ומקבע את אי מימוש אמנת זכויות הילד שישראל חתומה עליה מזה 20 שנה
בג"צ תרץ החלטתו לא לדון בעתירה בתואנה כי "כל השאלות שהיא (האמא) מעלה בעתירתה מצויות בסמכות בית המשפט לענייני משפחה, ובמידת הצורך ניתן לפנות בערעור או בבקשת רשות ערעור על ההחלטות הניתנות על ידו" - טענה זאת אינה נכונה. בענייני זכויות ילדים לפגוש הוריהם ישראל חתמה על אמנת זכויות הילד בספטמבר 1991 (לפני 20 שנה) אולם טרם חוקק חוק בנושא לכן האמנה אינה בסמכותם של בתי משפט.
אמנת זכויות הילד סעיף 9 דן בזכויות ילדים להיות בקשר עם הוריהם. האמא הוסיפה טענות נוספות מן הצדק בעתירתה. מן הראוי היה כי בג"צ ידון בעתירה ולו רק בשל שהמדובר בהסדרי ראיה בין אמא לילדיה, בענייני אמנת זכויות הילד.

בג"צ לא קיים חובת הנמקה
בג"צ אינו מפרטת השאלות שמעלה האמא בעתירה, אינו דן בהם וקובע כי דין העתירה להידחות מחר ו"כל השאלות שהיא מעלה בעתירתה מצויות בסמכות בית המשפט לענייני משפחה" - תשובתו של בג"צ לקונית ולא ניתן לדעת ולהבין מה הן השאלות שמעלה האמא בעתירתה ומה הן תגובות בג"צ - מן הראוי היה כי בנושא כל כך מהותי ועקרוני ממנו סובלות משפחות וילדים רבים מוחלשים רבים בישראל יינתנו תשובות ברורות ומפורטות במיוחד ממוסד רם כבג"צ.

בג"צ כחומת ברזל על מחדלי רשויות הרווחה וערכאות שיפוטיותבג"צ כאמור דחה העתירה בתירוצים לקוניים מבלי שכתב את טענות העותרת. מצד שני תוקף בג"צ ומאשים את העותרת באי קיום הסדרי ראיה תוך השמטת עובדות מהותיות ומרכזיות. לשם כך משתמש בג"צ בציטוט ערכאה שיפוטית נמוכה יותר של בית משפט מחוזי.
מן הראוי כי כאשר קובע בג"צ נקודה הנראת לו יציין את גם את טענות העותרת. התנהלות זאת הנה הטיית ההליך השיפוטי לטובת רשויות הרווחה ובתי המשפט הדנים בעניין. בג"צ בפועל משמש כחומת המגנה על פשעי רשויות הרווחה בדלתיים סגורות נגד אזרחים טובים ללא רבב.

האשמות שווא ללא כל בסיס ובצורה חד צדדית
בג"צ כותב: "מן הדיון שהתנהל בפנינו ומן הכתובים שקראנו הבנו כי בין רשויות הרווחה לבין העותרת קיים סכסוך עמוק, בשל פגיעות שפוגעת העותרת בדרכים שונות בעובדי הרווחה שאינם מוכנים עוד לטפל בה. אין צריך לומר כי העותרת אינה זכאית לפגוע בעובדי הרווחה, בשום צורה ובשום דרך..."
בג"צ חושב את האזרח לפתי ומצפה שיניד בראשו כאות הן עם רשויות הרווחה המציגות עצמן כאומללות ופגועות, בעוד שהעובדות בשטח, ותחקירי ועדות כגון סלונים נבו, גילת, מראים ההפך. רשויות הרווחה פועלות בצורה מופקרת (מקצת הפשעים, קצה הקרחון - ראה קישורים בסוף הפוסט) ומסבים נזקים לילדים ומשפחות.
מן הראוי כי בג"צ יפרט ויציג תמונה מלאה של הטיעונים והבודות טרם הקביעה המסולפת כי העותרת פגעה ברשויות. יוצא כי בג"צ במקום לדון בענייני העתירה מנצל את הבמה ליחצ"נות לטובת רשויות הרווחה המשומנות.

סוף דבר
בג"צ פעל בצורה מוטה נגד האמא העותרת ומעמיד את אזרחי המדינה כפתאים האמורים להאמין למוצא פיהם של שופטיו מבלי להתייחס לעובדות ולמסקנות. בג"צ נמנע מעשיית צדק כנדרש ואף צדק מינימלי בענייני רווחה מחשש כי פשעי הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה ונוער יחשפו וזה עלול לפגוע ב"סדר" הקיים שבו עו"סים ועמותות מופרטות ועמיתיהם מתפרנסים על גבם של ילדים ומשפחות הנפגעים ונעשקים.

קישורים:

מדיניות משרד הרווחה לילדים פליטים - כליאתם במתקני שב"ס בניגוד לאמנת האג והנחיות היועץ המשפטי לממשלה

הכתבה השב"ס כולא נערים אפריקאים בניגוד להנחיית היועמ"ש , טלילה נשר , הארץ , ספטמבר 2011

למרות ההנחיה לא לכלוא נערים יותר מחודשיים, השב"ס מחזיק עשרות ילדים חודשים ארוכים; 1 מ-9 ניסה להתאבד

אחד מכל תשעה נערים אפריקאים שנכלאו בישראל במתקן לקטינים ניסה להתאבד. כך עולה ממידע שהגיע ל"הארץ". 179 אפריקאים שהסתננו לישראל מוחזקים במתקן, המכונה מרכז תמיכה לנוער זר בלתי מלווה (מת"ן), אך למעשה מדובר במתקן סגור שמופעל על ידי שירות בתי הסוהר. 19 מתוך 179 הנערים ניסו לשים קץ לחייהם, אולם כל הניסיונות סוכלו הודות לערנות של אנשי הצוות.

חלק מהנערים מוחזקים במתקן במשך חודשים ארוכים, בניגוד להנחיית המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, שקבע כי אין להחזיק את הקטינים יותר מחודשיים. בכך מפרה ישראל את האמנה לזכויות הילד, עליה היא חתומה. באמנה נכתב כי "לא יישלל חופש משום ילד שלא כדין, או באופן שרירותי. מעצרו, כליאתו או מאסרו של ילד יהיו בהתאם לחוק וישמשו אך ורק אמצעי אחרון בפרק הזמן הקצר ביותר". הילדים והנערים מוחזקים תקופות ממושכות למרות שלמשרד החינוך יש 20 מקומות פנויים בפנימייה.
ילדים במתקן כליאה קציעות בניגוד לאמנת זכויות הילדשנה וחודשיים חלפו מאז פתיחתו המחודשת של מתקן הכליאה. המתקן, שנפתח בעקבות מהלכים בכנסת ובבג"ץ, נועד למנוע כליאת מבקשי מקלט קטינים שחדרו לישראל ללא ליווי בבתי סוהר לבגירים. אלא שהמתקן לא מנוהל על ידי רשויות הרווחה, ויכול לאכלס עד 60 נערים בסך הכל, מה שמביא להמשך כליאת קטינים בבתי כלא לבגירים.

על פי הגדרתו, נועד מת"ן להיות תחנת מעבר בלבד מאחורי סורג ובריח, עד להשלמת בדיקה ואבחון של הקטינים. בתום הבדיקה הם אמורים לעבור לפנימיות של משרד הרווחה ומשרד החינוך, או לעבור למשמורת. אלא שלמרות שהליך האבחון אמור להימשך 60 יום לכל היותר, נתוני השב"ס מלמדים כי במתקן שוהים כעת ילדים גם תקופה של 13 חודשים. למעלה ממחצית הקטינים שוהים במתקן למעלה מחודשיים, ו-12 מהם שוהים בו למעלה מחמישה חודשים.



מת"ן כלל אינו ערוך לקליטת נערות, שאמורות לשהות באגף מופרד. לכן, חמש בנות כלואות בכלא גבעון. נוסף לכך, ועדה בין-משרדית גיבשה נהלים שלפיהם קטינים מתחת לגיל 14 לא ישהו כלל בבתי כלא.

לפי השב"ס, במת"ן שוהים ילדים מתחת לגיל 14, בניגוד להנחיית הוועדה.

האחריות על הילדים הופקדה בידי משרד החינוך ומשרד הרווחה, שטענו כבר כשנחתם הנוהל, כי מוסדותיהם בתפוסה מלאה. אולם ל"הארץ" נודע כי בפנימיית ניצנה שנפתחה לעניין זה לפני ארבעה חודשים ויכולה להכיל עד 50 בני נוער, יש מקומות פנויים לקליטת 20 ילדים. היעדר גוף מתאם בין משרדי הממשלה השונים גורם לסחבת שבעקבותיה הילדים נשארים בכלא - כך טוענים בשב"ס, ומוסיפים כי השירות נשאר חסר אונים כשהוא פונה למשרד החינוך ולמשרד הרווחה. משרד החינוך טוען מנגד כי לא עודכן בעניין מספר הילדים המחכים לקליטה במוסדות.

עוד על פי השב"ס, במת"ן נמצאים כמה נערים הלוקים בשחפת, צהבת ו-HIV, אשר אינם מתקבלים לפנימיות ולכפרי הנוער. אנשי שירות בתי הסוהר מתקשים להתמודד עם המצב, שעלול לסכן את הנערים האחרים ואת אנשי הסגל.

לראשונה מאז נפתח המתקן, ביולי 2010, נכנסו אליו גורמים שאינם קשורים להפעלתו. הביקור היה יוזמה של ראש "הוועדה לבעיית העובדים הזרים", ח"כ ניצן הורוביץ (מרצ). רק ברגע האחרון אושרה כניסתם של ארגוני סיוע למקום, אולם עיתונאים לא הורשו להתלוות אליו.

"שירות בתי הסוהר משקיע כמיטב יכולתו בחינוך ורווחת הנערים, אך זהו עדיין מתקן של שב"ס, על כל המשתמע מכך", אמר הורוביץ. "מקומם של הנערים הללו אינו מאחורי סורגים. הם אינם עבריינים שפוטים, הם לא חטאו ולא פשעו, ואין כל עילה למאסרם או מעצרם. זו בושה לחברה הישראלית ותעודת עניות למדינה, שהרשויות השונות, ובראשן משרד הרווחה ומשרד החינוך, בורחות מאחריותן, ומניחות לאנשי שירות בתי הסוהר להתמודד עם בעיות קשות ומצבים בלתי אפשריים".

ממשרד הרווחה נמסר כי הוא "עושה כמיטב יכולתו כדי לתת מענה הולם לקטינים המגיעים לישראל ללא מלווים. במיתקן מת"ן אשר מופעל ע"י שב"ס, עובדת עו"ס מטעם משרד הרווחה אשר פועלת למציאת חלופות לקטינים המובאים למיתקן. גיל הקטינים הממוצע הנו מעל 16.5, מה שמקשה על השמתם בעיקר כאשר אינם מתאימים להיקלט בפנימיות ומתעקשים להשתחרר לצורך עבודה. מצב הקטינים, גילם, מורכבותם ורצונם הנם משתנים אשר נלקחים בחשבון על ידינו בבואנו למצוא חלופות עבורם, יש והם מהווים גורמים מעכבים".

ממשרד החינוך נמסר, כי "מתקני הכליאה מצויים באחריות השב"ס. בהתאם למידע המתקבל מטעם השב"ס, קולט המינהל לחינוך התיישובתי את הנערים במוסדותיו. 12 תלמידים מצויים בתהליך טיפול לקראת קליטתם במוסדות המינהל לחינוך התיישבותי. ככל שהשב"ס יעביר מידע נוסף בעניינם של נערים אלה, הרי שהמינהל לחינוך התיישבותי יקלוט אותם".

משירות בתי הסוהר נמסר בתגובה: "עפ"י הנוהל הבינמשרדי מעביר שב"ס באופן שוטף נתונים ודיווחים אודות הקטינים הנקלטים במתקניו אך קליטתם של הנערים במוסדות החינוך מתעכבת מעבר לנדרש. לשב"ס אין אינטרס להשאיר קטינים אלו באחריותו ונברך על כל פתרון שיוציא אותם ממתקננו למסגרות החינוך השונות".

קישורים:

יום ראשון, 25 בספטמבר 2011

הוצאת ילדים מחזקת אביהם בניגוד לחוק ולכללים בדלתיים סגורות – שופטת הנוער היאם קרוואני ושופט העליון עוזי פוגלמן

שופט עוזי פוגלמן - הצגה מוטעית טיוח נהלי משרד הרווחה ותקדים העליון
יולי 2011 - רע"א 5413/11 - א' - מדובר בהורים לשלשה ילדים אשר הוצאו מחזקתם ללא נזקקות, דיון בוועדת החלטה, תסקיר, או שמיעת דעתם ודעת ילדיהם. השופטת היאם קרוואני ולשכת הרווחה כרמיאל בראשות שולה מנחם קיבלו החלטות בניגוד לחוק ולכללים תוך שהן מנצלות את החיסיון והדלתיים הסגורות של הדיונים והחלטות בתי משפט לנוער. קרוואני ושולה גרמו למשפחה עוגמת נפש נזקים נפשיים וכלכליים ע"פ גישות פרנואידליות של הרווחה ובתי משפט לנוער בשם טובת הילד לתפיסתן.

בית משפט לנוער בראשות השופטת היאם קרוואני הוציא ילדים מחזקת ההורים על מצג שווא והטעייה מצד לשכת הרווחה כרמיאל בראשות שולה מנחם. הדיונים בבתי משפט לנוער מתנהלים בדלתיים סגורות ואינם מתפרסמים, אך מהערעור לעליון רע"א 5413/11 - א' ניתן לראות שרשרת כשלים בענייני נוער ברווחה, ובתי המשפט בערכאות השונות.

קרוואני ושולה החליטו הרחקת ילדים ממשפחתם בניגוד לסעיף 8 לחוק הנוער

בית המשפט לנוער קיבל את ההחלטה על הרחקת הילדים בטרם הוגש לו תסקיר, כנדרש על-פי סעיף 8 לחוק הנוער, ואף מבלי שזימן את ילדיו להעיד בפניו על טיב הקשר שלהם עמו.

קרוואני ושולה החליטה הרחקת ילדים ממשפחתם בניגוד למדיניות שמציג משרד הרווחה לציבור

הרחקת הילדים נעשתה בניגוד למדיניות משרד הרווחה שלפיה ילדים אינם נלקחים מהוריהם ללא דיון לפני ועדה לתכנון וטיפול ועדת החלטה).

היאם קרוואני ושולה מנחם פעלו בניגוד לסמכויותיהם ע"פ תקדים בית משפט עליון בעניין סעיף 12 לחוק הנוער

סעיף 12 בחוק הנוער מאפשר לבית המשפט לקבל החלטות ביניים גם בטרם שמיעת הקטין ובטרם התקבל תסקיר רק אם מדובר בקטינים נזקקים ע"פ תקדים העליון לכניין סעיף 12 לחוק הנוער.

הקטינים הוצאו בכפייה מחזקת אביהם בתחילת אפריל 2011 אולם עד יום החלטת העליון ב- 26.07.2011 טרם נכתב כי הוכרזו נזקקים.
אשר על כן קרוואני ושולה הוציאו הילדים מביתם ומשפחתם ללא סמכות.

הצגה מוטעית טיוח נהלי משרד הרווחה – שופט העליון עוזי פוגלמן

פוגלמן מטעה בפסק הדין (סעיף 5): " לבסוף, ועדת תכנון, טיפול והערכה (ועדת החלטה) נקבעה לתאריך 25.5.2011 , אך משנבצר מבא-כוח המשיב ללוותו, ומשהמשיב עצמו סירב להיכנס לוועדה, לא התקיים בה דיון. יש לקוות כי דיון בוועדה יערך בהקדם אם אכן טרם התקיים."
ע"פ נוהלי משרד הרווחה (תע"ס 8.9 סעיף 5 ד') אין חובה לזמן את ההורים לוועדות ההחלטה ואפשר לקיימן ללא נוכחות ההורים. פוגלמן זורה חול בעיני ההורים ומסנגר על תעלולי לשכת הרווחה כרמיאל.

הצגה מוטעית טיוח תקדים העליון לסעיף 12 לחוק הנוער – שופט העליון עוזי פוגלמן

פוגלמן מטעה וכותב (סעיף 5): " סעיף 12 לחוק הנוער מאפשר לבית המשפט לקבל החלטות ביניים גם בטרם שמיעת הקטין ובטרם התקבל תסקיר"
פוגלמן מטעה. סעיף 12 בחוק הנוער מאפשר לבית המשפט לקבל החלטות ביניים גם בטרם שמיעת הקטין ובטרם התקבל תסקיר רק אם מדובר בקטינים נזקקים ע"פ תקדים העליון לעניין סעיף 12 לחור הנוער.
הקטינים הוצאו בכפייה מחזקת אביהם בתחילת אפריל 2011 אולם עד יום החלטת העליון ב- 26.07.2011 טרם נכתב כי הוכרזו נזקקים.
אשר על כן פוגלמן מטעה את האבא ואת הציבור.

שיפוט לקוי של פוגלמן באשר לאופן טיפולו באירוע

פוגלמן מטעה (סעיף 5): "לאחר שבחנתי את טענות המבקש, לא מצאתי עילה המצדיקה היעתרות לבקשתו. הלכה ידועה היא כי רשות ערעור בגלגול שלישי תינתן במשורה, ותיוחד למקרים שבהם הבקשה מעלה שאלה כללית החורגת מעניינם של הצדדים הישירים... שאלה כזו איננה מתעוררת במקרה שלפנינו"
ברור שעוזי פוגלמן טועה הרי עניין מהותי וחמור כזה של חריגת בית משפט לנוער (קרוואני) מסמכותו להוצאת ילדים בכפייה מביתם נידון בתקדים העליון לעניין סעיף 12 לחוק הנוער.
פוגלמן מתנער מאחריותו לטפל בעניין כפי הנראה עקב חשיפת מחדלי לשכת הרווחה כרמיאל ושופטת הנוער קרוואני.

גישה שטחית ומעוותת באשר לזכויות אדם וזכויות הילד – עוזי פוגלמן

פוגלמן כותב (סעיף 5): "הקטינים טרם הובאו לעדות היות שבית המשפט לנוער סבר,כעמדת המשיבה (רווחה כרמיאל), כי מפגש עם המשיב (האב) באותה עת בין כותלי בית המשפט עשוי לפגוע בהם רגשית (החלטה מיום 12.4.2011)".
בעניינים מהותיים אלו אין די ב"סברות" של הרווחה או בתי משפט. יש צורך בעובדות וראיות. לא ייתכן כי קולם ורצונם של ילדים לא ישמעו, וזכויותיהם יפגעו בצורה חמורה עקב "סברות".
יתרה מכך, ניתן להביא קטינים להעיד ללא נוכחות אביהם.

גישת "ראש קטן", התנערות, תירוצים ביורוקרטיים - השופט אלכסנדר קיסרי
כאמור מדובר באבא ששלשת ילדיו הוצאו מחזקתו מבלי שהוכרזו נזקקים, ללא דיון בוועדת החלטה, תסקיר, או שמיעת דעתו ודעת ילדיו, בניגוד לחוק ולכללים. בערעור שהגיש לבית משפט מחוזי קיבל דחיה בנימוקים לקוניים מהשופט אלכסנדר קיסרי. וכך מתאר פוגלמן את תגובת קיסרי: "בית המשפט המחוזי (שופט אלכסנדר קיסרי) ציין כי גם לאחר שלבקשת בית המשפט הגיש המבקש הודעת הבהרה, לא עלה בידיו לרדת לסוף דעתו של המבקש בדבר הסעד שביקש מערכאת הערעור. לפי קביעת בית המשפט, אם בקשתו היא כי המשמורת על ילדיו תעבור לידיו ללא דיחוי, וטענתו המרכזית היא כי אין צורך להמתין עד שיוגשו הסיכומים, הרי שדינה של זו להידחות. זאת שכן המבקש לא הראה מהי החלטת בית המשפט לנוער שאליה מכוונת בקשתו, ומדוע יש להתערב בה".
כאמור למרות שברור כשמש כי הילדים הוצאו מביתם ומשפחת שלא כדין השופט קיסרי משתמש בתירוצים בירוקרטיים במקום לפתור את הבעיה עד תום, ובכך שולח את המשפחה לתסבוכת מרירה עם רשויות הרווחה ובתי המשפט.
.


קישורים:

יום חמישי, 22 בספטמבר 2011

ה"טיפולים" של הרווחה - כתב אישום: עובד סוציאלי לחוק הנוער יוסף דיאמנט - מועצה אזורית חוף הכרמל ביצע מעשים מגונים בילד - הרשויות טייחו

עובד סוציאלי יוסף דיאמנט - מועצה אזורית חוף הכרמל ביצע מעשים מגונים בילד - הרשויות טייחו
פקה'ס יוסף דיאמנט - ביצע מעשים מגונים בילד - רשויות הרווחה טייחו
ספטמבר 2011 - פקיד סעד יוסף דיאמנט הורשע בהטרדה מינית - נגד פקיד הסעד במועצה האזורית חוף הכרמל הוגשה תלונה על מעשים מגונים כבר לפני ארבע שנים. במשך השנים התלוננו נגדו גם הורים על היחס שקיבלו ממנו, אבל למרות הכל הוא המשיך בעבודתו - עד שהיום הוא נעצר בחשד לתקיפה מינית של נער בעקבות תלונה חדשה.
ראש המועצה האזורית כרמל סלע מטייח וטוען כי לא ידע למרות שיש עדויות על תלונות בעבר על פקיד הסעד שכרמל פסל אותם בבוז.
.

.
הכתבה חשד: עובד סוציאלי ביצע מעשים מגונים בנער , אחיה ראב"ד , ynet , ספטמבר 2011

לפי החשד, העובד נשלח לטפל במשפחת הנער, בן להורים נכים, וביצע בו מעשים מגונים ארבע פעמים בשבועות האחרונים, בין השאר כשרחצו בים. החשוד טוען: "לא היה למעשים אופי מיני". מקורות במשטרה מסרו ל-ynet כי לפני כמה שנים נחקר החשוד לגבי מעשים דומים שביצע לכאורה בבגיר שבו טיפל, אולם התיק נגדו נסגר מחוסר ראיות.

משטרת טירת כרמל עצרה אתמול (יום ה') עובד סוציאלי כבן 50, תושב חדרה, בחשד שביצע מעשים מגונים כמה פעמים בנער בן 14 שבמשפחתו טיפל. לדברי המשטרה, החשוד קשר עצמו למעשים, אך טוען כי הם לא היו בעלי אופי מיני. לטענתו, הוא נפל קורבן לסחיטה מצד מכריו של הנער, ששמעו על המקרה.

הנער שבו ביצע על פי החשד העובד הסוציאלי את המעשים המגונים הוא בן למשפחה קשת יום מאחד היישובים בחוף הכרמל. הוריו נכים, ולפני שנתיים נשלח האיש לטפל במשפחה. מפקד משטרת טירת כרמל, רב פקד בנצי מוזס, אמר כי בארבע הזדמנויות שונות בשבועות האחרונים ביצע העובד הסוציאלי מעשים מגונים בנער, בין השאר כשהשניים רחצו יחד בים בעירום.

הנער סיפר על המקרים למכרי המשפחה, בין השאר לבעל קיוסק באזור שבו הוא מתגורר, וטען באזניהם כי נראה לו שהמעשים אינם תקינים. אותם מכרים הם שגרמו לו להתלונן במשטרה. לדברי רב פקד מוזס, החשוד מודה כי האירועים התרחשו, אך טען כי אין בהם אופי מיני. זמן קצר לפני שהוגשה התלונה במשטרה, הגיע החשוד למקום עבודתו והודיע על התפטרותו.

מקורות במשטרה מסרו ל-ynet כי לפני כמה שנים נחקר החשוד לגבי מעשים דומים שביצע לכאורה בבגיר שבו טיפל, אולם התיק נגדו נסגר מחוסר ראיות.

כתב אישום חמור - עבירות מין בילדים, הפרת אמונים, שימוש לרעה בכוח המשרה
בתחילת אוקטובר הוגש נגד פקיד הסעד דיאנמט כתב האישום המייחס לדיאמנט ארבעה אישומים בעבירות מין שכוללים עבירות של ביצוע מעשים מגונים שלא בהסכמה חופשית, ומעשים מגונים בפומבי כלפי קטין בן 14 שהיה בטיפולו במסגרת עבודתו כעובד סוציאלי ופקיד סעד במועצה האזורית חוף הכרמל.

כמו כן, מיוחסות לנאשם עבירות של הפרת אמונים ושימוש לרעה בכוח המשרה, ומתן לאחר לנהוג ברכב בלי רישיון נהיגה ומעשי פזיזות ורשלנות בנהיגה בדרך, בעקבות אחד המפגשים בין השניים, במהלכו אפשר דיאמנט לנער לנהוג במכוניתו הפרטית. במהלך חקירתו במשטרה הודה דיאמנט כי ידע את גילו של הנער, ואת העובדה כי אינו מחזיק ברישיון נהיגה.

כתב האישום מגולל סדרת פגישות שהתקיימו בין השניים, במהלכן התפשט פקיד הסעד בפני הנער, וניסה לשכנע אותו להצטרף אליו לשחייה בעירום בים. באחת הפעמים "יצא הנאשם מהים, ובעודו ערום אמר לנער כי אינו מוכן לתת לו לנהוג עוד ברכב, הואיל והמתלונן אינו פושט את בגדיו בים", לשון כתב האישום.
.

קישורים:

יום שני, 19 בספטמבר 2011

ה"טיפולים" המטופשים של עובדי לשכת הרווחה כפר סבא הביאו אלמנה, אמא ל- 8 לנקודת השבר

ה'טיפולים' המטופשים של עובדי לשכת הרווחה כפר סבא הביאו את רחל צופי אם ל- 8 לנקודת השברהכתבה אם ל-8 מכפר סבא שובתת רעב: "מוות או דירה" , בועז ווליניץ, מערכת וואלה! חדשות , ספטמבר 2011

לאחר שחיה במשך שנה בין דירות ואפילו ברכבה, רחל צופי הגיעה לנקודת שבר. כעת היא מתגוררת במאהל המחאה בכפר סבא ושובתת רעב כבר 20 ימים. "אין לי איפה לארח את הילדים שלי"

רחל צופי, בת 44 מכפר סבא ומטופלת לשכת הרווחה כפר סבא, תציין מחר (שלישי) את היום ה-20 לשביתת הרעב שלה, במחאה על יוקר המחייה. צופי מבקשת מעיריית כפר סבא שתמצא לה דירה אותה תוכל לממן, ובה תוכל לארח מדי פעם את שמונת ילדיה.

המשבר בחייה של רחל החל לפני שנתיים וחצי, עת נפרדה מבן זוגה. בחודשים הראשונים לאחר הפרידה נדדה ביחד עם שמונת ילדיה מדירה לדירה, בין בני משפחה וחברים. בעקבות משבר נפשי שהוביל לאשפוזה הזמני בבית החולים הפסיכיאטרי שלוותא ולניתוקה ממעגל העבודה, עברה רחל להתגורר ברכבה לפני שנה וחצי. עם הקמת המאהל בכפר סבא לפני חודשיים, עברה מהרכב אל האוהל. "כשהתגוררתי בתוך רכבי, אף אחד לא התייחס אלי. חשבתי שאם אצטרף אל האנשים במאהל, אולי יהיו לזה תוצאות", היא מספרת. "אני מבקשת פתרון קבע, דיור של קבע. אין לי איפה לארח את הילדים שלי כאשר הם מגיעים לבקר אותי", סיפרה צופי.

"איך אפשר לפרנס משפחה מ-2,300 שקל?"

בתחילת חודש ספטמבר פתחה רחל בשביתת הרעב. היא מלווה באופן קבוע על ידי עובד סוציאלי משלוותא, ונציגי אגף הרווחה בעירייה. לפני שלושה ימים קרסה כתוצאה מתשישות והובהלה לבית חולים מאיר בכפר סבא, שם ניתן לה עירויי נוזלים, אולם עוד באותו היום היא חזרה למאהל והמשיכה בשביתה. "אני מרגישה שאני נהפכת לסמרטוט. אני לא יכולה להרים דברים ורוב הזמן אני עייפה ורוצה לישון", מספרת רחל, "אבל אני אמשיך ואעמוד על זכותי לשבות".
שר הרווחה משה כחלון - מדיניות דורסנית נגד אלמנות ויתומים
משה כחלון - מדיניות דורסנית נגד אלמנות ויתומים

"לא אכניס אוכל לפה עד שיימצא לי פתרון. בשבילי זה או מוות או דירה. עם כל זה שיש לי שמונה ילדים, אני מנהלת מלחמה מול כל אלה שאמרו לי שאי אפשר לעזור לי. אני מבקשת להעביר מסר לכל אלה שנמצאים במצבי, מצב של עוני. אני מכניסה 2,300 שקלים מדי חודש מקצבת נכות של ביטוח לאומי. איך אני יכולה לפרנס ילדים בסכום כזה?", הסבירה צופי והוסיפה כי "אני מבקשת מהעירייה – תמצאו לי בית ראוי, שבו אוכל לארח את ילדי. בית שאוכל לשלם עליו. אני אוכיח לכם שאני שווה, שהילדים שלי יוכלו להתגאות בי".

מעיריית כפר סבא נמסר בתגובה כי "ליבנו עם צופי ואנו עושים כל מאמץ כדי לעזור לה. עם זאת, נושא קבלת דיור מצוי בסמכות משרד הבינוי והשיכון בלבד. במהלך השביתה נפגשה השובתת עם עובדת סוציאלית המטפלת בצופי באופן קבוע וכן גורמים מהעירייה במטרה לסייע. ידוע לנו כי היא קיבלה דירה לשימוש המשפחה, וכן אושרה לה השתתפות גבוהה לשכר דירה מטעם משרד השיכון בסיוע של העירייה. מטעם צנעת הפרט לא ניתן להעביר אינפורמציה נוספת. אנו נמשיך לטפל בצופי ונמשיך לנסות לסייע ככל הניתן".

"לתת" נותנים כתף למחאה

בתוך כך, נציגי גרעין המייסדים במאבק נגד יוקר המחייה נפגשו בסוף שבוע שעבר עם נציגי ארגון "לתת", במטרה לפרוס תשתית לוגיסטית ארצית חדשה עבור יושבי המאהלים לקראת תקופת החגים. בתום הפגישה נקבע כי נציגי המאהלים יעבירו רשימות חוסרים מייצגת מכל מאהל ומאהל לנציג הארגון, במטרה להפנות אספקה מסודרת של ציוד מחייה בסיסי ומזון, עוד לפני תקופת החגים.

צירי האספקה של המאהלים ברחבי הארץ נשחקו באופן רציף בשבועות האחרונים, בתהליך שהחל ברגע שבו הסתיימה עצרת המיליון בכיכר המדינה בתל אביב. התנתקותה של אגודת הסטודנטים הארצית מהתמיכה במאהלים, הפילוגים הפנימיים בהנהגת המאבק ועזיבתם של אלפים מהיושבים באופן ספונטני, פגעו אנושות באספקת התרומות הכספיות, כמו גם באספקת האוכל וציוד המחייה הבסיסי.

מנכ"ל ארגון "לתת", ערן וינטרוב, אמר כי ארגונו פתח בהיערכות נוספת לאספקה לאנשי המאהלים לקראת החגים. "אנחנו נפתח בהיערכות אינטנסיבית, בין השאר מפני שאנחנו מבינים שלא שר הרווחה ולא ועדת טרכנטברג יטפלו באנשים במאהלים שסובלים מחוסר ביטחון תזונתי. ביום ראשון הקרוב יחל מבצע איסוף המזון הארצי של הארגון שיימשך 10 ימים. בכוונתנו לתרום ארוחות ולתמוך במאהלים בצורה מתוגברת מפני שעל הממשלה לא נוכל לסמוך בעניין הזה".

קישורים:

יום חמישי, 15 בספטמבר 2011

לשכת הרווחה חולון - הפקרת חולה מחוסר דיור מבית החולים לקבץ נדבות

מדיניות משרד הרווחה לתייג אזרחים כסובלים מבעיות נפשיות או סיעודיים על מנת לנער עצמם מאחריות

הכתבה חולה מחוסר דיור יוצא מבית החולים לקבץ נדבות , mynet , מורן שרף, שי אלבלינג , ספטמבר 2011

א. (44) מתגורר כבר חמישה חודשים בבית חולים "וולפסון" משום שלא נמצא בעבורו מוסד סיעודי מתאים, והוא מחוסר בית. המצב הזה לא נוח לו, וגם לא לבית החולים: הוא נוהג לקבץ נדבות בצומת כשהוא לבוש בכותונת של המוסד, ומתפרץ על אנשי הצוות הרפואי. משרד הרווחה מטיל את האחריות על משרד הבריאות שמטיל אחריות על קופת החולים. הקופה: אנו מתאמצים למצוא לו מוסד מתאים

המען: בית חולים "וולפסון": א. (44), חסר בית נכה וערירי, מאושפז באחת המחלקות הפנימיות בבית חולים "וולפסון" קרוב לחמישה חודשים, מכיוון שבאופן מעורר תמיהה לא הצליחה אף לא אחת מהרשויות לסייע לו. פתרון לא נראה באופק, ומשום כך הוא עשוי לקבל בימים הקרובים הודעה על פינויו מבית החולים, משם הוא צפוי לחזור לשוטט ברחובות, המקום שבילה בו בשנים האחרונות.

בתקופה האחרונה, כדי להרוויח מעט כסף לצרכיו האישיים, החל א. לקבץ נדבות בצמתים הסמוכים לבית החולים. הוא יוצא מדי יום לבוש בכותונת של בית החולים ועל גופו סדין ומגבת, נוסע על כיסא הגלגלים לצומת ומבקש תרומות מהנהגים החולפים. מבטו המיוסר ובגדי בית החולים הם מראה שקשה להתעלם ממנו, אך לדבריו לא נותרה לו כל ברירה אחרת.

"אולי לא נעים לומר את זה, אבל הנוכחות שלו כאן מפריעה לרבים", אומר גורם בבית החולים. "הוא מסתובב כל היום, מבקש עזרה מאנשים, לפעמים ממש בשער הכניסה לבית החולים, וזה מטריד מאוד. היו עובדים בבית החולים שהתלוננו שהוא מפריע לעבודתם ודיברנו איתו על כך, אבל דבר לא קרה, והסיפור הזה חוזר על עצמו".

גורם אחר בבית החולים מספר כי בתקופה האחרונה מתנהג א. באופן לא הוגן כלפי עובדי המרכז הרפואי. "אנחנו עצמנו לא יכולים למצוא לו פתרון", אומר אותו גורם, "אבל א. לא תמיד מבין את זה. בעבר הוא התפרע במחלקה, התנהג בצורה לא יפה לעובדים, וכמה פעמים נאלצנו אפילו לקרוא למשטרה. זה לא נעים".

"אם לא ארד לכביש פשוט לא יהיה לי מה לאכול, לא יהיה לי כלום", טוען א. "אני תקוע כאן בגלל הבירוקרטיה. אף גוף ממשלתי לא עוזר לי: לא קופת החולים, לא משרד הבריאות, לא משרד הרווחה ואפילו לא בית החולים. חוסר אונים מוחלט. אני לבד לגמרי ואין מי שיילך וידבר בעבורי בכל אותם גופים. איך נותנים לבנאדם במדינה שלנו להירקב ככה? אם המצב הזה יימשך, אני פשוט אסיים את חיי בכביש, ואולי עדיף כך".

משרד הרווחה מסר שהטיפול ב-א. הוא באחריות משרד הבריאות.

משרד הבריאות: "מדובר בחולה המתאים להגדרה של סיעוד מורכב. האחריות לטיפול בחולים כאלה היא של קופות החולים, וקופת החולים שהוא מבוטח בה מטפלת בעניינו. אנו מקווים שיימצא לו מקום בקרוב".

תגובת בית חולים "וולפסון": "המטופל אינו זקוק לאשפוז מסיבות רפואיות, הוא נמצא ב'וולפסון' מסיבה הומניטרית, בהיותו מחוסר דיור ומיותם ממשפחה, ומאחר שקופת החולים וגורמי הרווחה נכשלו במציאת פתרון הולם למצבו. למרות זאת, המאושפז זוכה לטיפול רפואי מקצועי ומסור 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע, וטענותיו משוללות כל יסוד.

"לבית החולים אין סמכות להגביל תנועתו של מטופל, אך פעמים רבות הזהיר הצוות את א. מפני שהייה בכביש, והדגיש כי מדובר בסכנה לחייו. במהלך תקופת אשפוזו בבית החולים, המטופל קילל, גידף ואיים על הצוות הרפואי והסיעודי, שבר חפצים והטיל מורא על הצוות המטפל. מצב זה נמשך גם כעת".

תגובת קופת החולים שא. מבוטח בה: "אנו ממשיכים לחפש ולמצוא בעבורו מוסדות המתאימים למצבו הרפואי, שיהיו מוכנים לקבלו. קליטתו והישארותו תלויות כמובן בנכונות ובשיתוף פעולה מצדו. בימים אלה אנו ממתינים לתשובות ממוסדות נוספים אשר יהיו מוכנים לקבלו".

קישורים:

יום שישי, 9 בספטמבר 2011

מדיניות הראש הקטן של שר הרווחה משה כחלון: רשויות מקומיות ת"א חולון השליכו ילדים ומשפחות חסרי דיור מהאוהל לרחוב

מדיניות משרד הרווחה - השלכה לרחוב משפחות וילדים חסרי דיורהכתבה האגודה לזכויות האזרח לשר הרווחה ולשר השיכון: מצאו פתרון מיידי לחסרי הבית במאהלים , אלון זאבי , economist , 8/09/2011

לאור גל צווי הפינוי שניתנו למאהלים ברחבי הארץ מתחילת השבוע והפינוי האלים של חלקם, האגודה לזכויות האזרח קוראת לשר הרווחה, לשר השיכון ולראשי הערים לפעול לביטולם המייידי של צווי הפינוי שניתנו בערים השונות ולמצוא פתרון מיידי לחסרי הבית הגרים במאהלים.

מדיווחים שהגיעו לאגודה לזכויות האזרח עולה תמונת מצב קשה, ברבים מהמאהלים מתגוררים היום יחידים ומשפחות חסרי בית שאין להם דירה להתפנות אליה, ברגע שיוצאו לפועל צווי הפינוי שניתנו על ידי ראשי הערים. לפי המידע שהגיע לאגודה לזכויות האזרח, ישנם חסרי בית הלנים במאהלים בתל אביב, בירושלים, חולון, בת-ים, נתניה, בית שמש ובית שאן. בהמשך לכך פנתה היום האגודה בדחיפות לשר הרווחה, משה כחלון ושר הבינוי והשיכון, אריאל אטיאס, בבקשה שאלה יתערבו ויפעלו באופן מיידי נגד פירוק המאהלים בהם נמצאים חסרי בית, עד למציאת פתרון הולם עבורם.
.

.
עו"ד גיל גן-מור, ראש תחום הזכות לדיור באגודה לזכויות האזרח: "המאהלים שהוקמו ברחבי הארץ במסגרת המחאה החברתית מעניקים כרגע לחסרי הבית מסגרת תומכת. פעילות לפינוי מאהלים אלה לא תפתור את המצוקה של חסרי הבית אלא תחריף אותה, ולכן נתפסת בעיננו כהתנכלות. על משרד הרווחה ומשרד השיכון לקחת אחריות ולגבש תוכנית חירום מיידית לטיפול במשבר".

עו"ד נירה שלו מהאגודה לזכויות האזרח: "הקמת מאהל מחאה הינה חלק מזכות היסוד לחופש ביטוי ולחופש המחאה, ולכן אין כל הצדקה לפינוי פתאומי של המאהלים בתל אביב, ולאופן האגרסיבי בו נהגו עובדי העירייה".

באגודה לזכויות האזרח ממשיכים לעקוב בדאגה אחרי מה שמסתמן כפעולה מתואמת של ראשי רשויות המבקשים לפגוע במחאה החברתית ברחבי הארץ. לפנות בוקר, פשטו פקחי עיריית תל אביב על מאהלים בעיר ללא התרעה מוקדמת והשליכו ציוד. בהמשך לזאת פנתה האגודה לזכויות האזרח לראש עיריית תל אביב, בדרישה להורות באופן מיידי על הפסקת פעולות הפינוי במאהלי המחאה בעיר, ולהחזיר את הציוד שהוחרם לידי בעליהם.

קישורים:

יום חמישי, 8 בספטמבר 2011

משרד הרווחה והעמותות העוסקים בשוחד ובסחר בילדים לאימוץ מחו"ל מבקשים מרשות המיסים פטור ממס על השוחד כדי לא לפגוע בתעשיית האימוץ המושחתת

ספטמבר 2011 - עמותות הרווחה משלמות שוחד לבתי יתומים בחו"ל כדי לקבל ילדים לאימוץ, בחסות משרד הרווחה. השוחד הסחר בילדים המתנהל ע"י משרד הרווחה מנוגד לחוק ולאמנת האג הבינלאומית לילדים. משרד הרווחה והעמותות העוסקים בשוחד ובסחר בילדים לאימוץ מבקשים מרשות המיסים פטור ממס על השוחד כדי לא לפגוע בתעשיית הסחד באימוץ ילדים, השוחד, והשחיתות.

לכתבה המלאה הקלק על התמונה
משרד הרווחה מתווך עיסקאות שוחד לסחר ילדים לאימוץ מחו'ל






















קישורים
:

יום רביעי, 7 בספטמבר 2011

יעל גרמן ראש עיר הרצליה - מוציאה ילדים בכפיה מביתם ושולחת מכתבי פיטורין לעובדי עירייה כל קיץ

ראש העיר הרצליה יעל גרמן - התנכלות לתושבי העיראוגוסט 2011 - סיפורה של א' מתאר את האכזריות של העובדות הסוציאליות מאגף הרווחה עיריית הרצליה בראשותה של יעל גרמן. עו"סיות בליווי שוטרים חמושים באו בלילה לביתה של א' וחטפו מידיה את תינוקה מאחר והיו "סבורות" כי התינוקת בסיכון. הרווחה בעיריית הרצליה בראשות יעל גרמן מתנכלת למשפחה מזה שנים. מתבר כי ראש העיר גרמן מתעמרת ומתנכלת בפראות גם לתושבים אחרים העובדים בעירייה.

בעיריית הרצליה בראשות יעל גרמן מזלזלים גם בעובדי עירייה. סיפורה של שוש בראונשטיין שכל שנה בקיץ מקבלת מכתב פיטורין מראש העיר הרצליה יעל גרמן.


הכתבה תמיד ישברו אותך: לקבל מכתב פיטורים מהעירייה בכל קיץ , אורלי וילנאי , אוגוסט 2011

בכל קיץ מקבלת שוש בראונשטיין מחדש מכתב פיטורים מהעירייה, כך אין צורך לשלם לה בחודשי החופש; לדמי אבטלה היא לא זכאית. אז מה אם מנכים לה דמי ביטוח לאומי

הסיפור של שוש בראונשטיין מכיל את תמצית התסכול הקיומי של מי שמנסה להתפרנס במדינה הזאת בכבוד. במחאת האוהלים אולי לא קוראים לתחושה הזאת בשם, אבל אין ספק שהיא אחת הסיבות המרכזיות ליציאתם של אנשים לרחובות: התחושה שלא משנה כמה תתאמץ להיות חזק וחרוץ - תמיד ימצאו את הדרך לשבור אותך.

בראונשטיין היא בת 60. 22 שנה עבדה בתעשייה הצבאית עד שב-2003 נכפתה עליה יציאה לפנסיה מוקדמת בשל צמצומים. בגיל 52 היא מצאה את עצמה בחוץ, עם פנסיה של 5,275 שקל ברוטו והמון יכולת ורצון להמשיך לעבוד ולהתפרנס, אלא שמולה ניצב שוק תעסוקה שבאופן עקבי מפנה עורף לנשים בגיל הזה.

לפני חמש שנים היא מצאה סוף סוף עבודה בעיריית הרצלייה, כסייעת טיפולית לילדים עם צרכים מיוחדים. חצי משרה, 25.87 שקל לשעה, אבל זה מה שיש, ועל זה, גמלה ההחלטה בלבה, היא מסתערת. אלא שלפני שלוש שנים הוחלט בעירייה, שסייעות לא תקבלנה קביעות, וכך בכל שנה ב-20 ביוני היא מפוטרת ורק כמה ימים לפני תחילת שנת הלימודים מודיעים לה שהיא ממשיכה. אתמול, למשל, קיבלה הודעה שהיא מתחילה את שנת הלימודים. מין ריטואל שכזה. כך מרוויחים בעירייה, המעסיק של בראונשטיין, פעמיים: גם לא מחויבים לשאת במימון זכויותיה, שכן היא "זמנית", וגם חוסכים כי לא משלמים לה שכר בקיץ.

בכל שנה פונה בראונשטיין אל הביטוח הלאומי בבקשה לקבל דמי אבטלה לחודשי הקיץ. אלא ששם היא מוגדרת כ"עשירה" - פנסיה של 5,275 שקלים, מתברר, מבטלת את הזכות לדמי אבטלה. האבסורד זועק, שכן גם מהפנסיה וגם מהשכר בעירייה מנכים לה דמי ביטוח לאומי.

"הקונץ של העירייה וההתחשבנות של הביטוח הלאומי - לאן הם מכוונים אותי?" היא שואלת, "שאלך לעבוד בשחור, כמו המטפלות? שלא אשלם מסים? הדרך היחידה להרוויח יותר היא לרמות ואני לא מסוגלת". בראונשטיין פנתה פעם אחר פעם לביטוח הלאומי בבקשה שיסבירו לה למה היא משלמת מסים כחוק, אבל החוק מונע ממנה את זכויותיה; התשובה היא שזה החוק.

בינתיים היא כלואה במלכוד הזה, מצד אחד בגיל 60 היא לא מוצאת עבודה אחרת, מצד אחר היא לא מצליחה להתקיים מהפנסיה בלבד. מלשכת שר הרווחה משה כחלון השיבו לה שהנושא בבדיקה.

בינתיים פנינו לאתר "ישראל הוגנת", שאנשיו מלווים לבתי המשפט את הנתקלים בחומות המערכת - ויש הצלחות. מייסד האתר, קובי וולך, טוען שלפי סעיף 3 לחוק פיצויי פיטורין התנהלות העירייה לכאורה אינה חוקית. לגבי הביטוח הלאומי ספק אם אפשר לעשות משהו, לדבריו, אבל הבטיח לטפל בעניין הפיטורים החוזרים, ואנחנו מבטיחים ללוות את המהלך.

מעיריית הרצליה נמסר בתגובה, כי "גברת בראונשטיין מועסקת בעירייה בתפקיד חונכת לילד בעל צרכים מיוחדים הלומד בחינוך הרגיל. בהתאם לחוקת העבודה, עובדי השלטון המקומי (הסכם קיבוצי) בתפקיד זה מועסקים רק במשך שנת הלימודים ואינם זכאים לקבל קביעות בעבודתם בעירייה. מאחר שאין הם מקבלים שכר מהעירייה בחופשת הקיץ, הם זכאים לדמי אבטלה מהביטוח הלאומי. אנחנו אף ממלאים בעבורם את הטפסים הרלוונטיים".

קישורים:

יום שלישי, 6 בספטמבר 2011

לשכת הרווחה הרצליה ובית משפט לנוער בדלתיים סגורות - מדיניות השקר והאימה: "החזקתי את התינוקת והתחננתי שלא ייקחו אותה"

שר הרווחה משה כחלון שותק כמו גדג נוכח פשעי משרדוהכתבה "החזקתי את התינוקת והתחננתי שלא ייקחו אותה" , אבישג בדש-זברו , mynet , ספטמבר 2011

לפני תשעה חודשים הוצאו שניים מארבעת ילדיה של תושבת הרצליה מביתה והועברו לפנימיות. מאז היא מנהלת מאבק עיקש להחזרתם. "עקרו לי את הלב מהמקום", היא אומרת

לפני תשעה חודשים דפקו שוטרים על דלתה של א', בת 30 מהרצליה , אם לארבעה ילדים. באותה העת א' השכיבה את התינוקת, בת החודשיים, לישון, כשהשוטרים הגיעו בליווי פקידת סעד וצו מבית משפט המורה להוציא את הילדים מהבית. התינוקת הוחזרה אליה כעבור זמן קצר, כמו גם בתה בת ה-11, אך שני ילדיה האחרים עדיין נמצאים בפנימייה. היום, חודשים אחרי, היא נאבקת להחזיר את הילדים הביתה. "פשוט מתנכלים לי. הילדים שלי רוצים וצריכים לחיות בבית", היא אומרת.

את אותו היום א' לא תשכח לעולם. "החזקתי את התינוקת שלי בחוזקה, התחננתי שלא ייקחו אותה", היא מספרת. "צרחתי, אבל הם היו חזקים ממני, משכו אותה מידיי ולקחו אותה ואת שלושת ילדיי מהבית". מאז, מספרת א', הפכו חייה לסיוט, חלום בלהות שממנו היא מתקשה להתעורר. לדבריה, היא גידלה ביחד עם בעלה את ארבעת ילדיהם, בעזרת הוריה. היא פנתה לרווחה לבקשת עזרה, מכיוון שבתה בת ה-11 חולה בסוכרת נעורים, אך במקום עזרה ילדיה נלקחו ממנה. "אמא שלי התקשרה למוקד בגלל שהיא כבר לא יכלה לסבול את האטימות של גורמי הרווחה כלפינו", מספרת א'. "אך במקום לעזור לנו, שלחו אליי שוטרים ולקחו לי את הילדים".

המשפחה מתגוררת באחד האזורים היוקרתיים בהרצליה, בדירת חמישה חדרים. לכל אחד מהילדים יש חדר, והבית מאובזר ומסודר. "אני רוצה את הילדים שלי בחזרה. מישהו חייב לעזור לי", אומרת א' בקול חנוק. לדברי האם לפני כחודש הובהלה בתה, החולה בסכרת נעורים, לטיפול נמרץ, וזאת לאחר שבפנימייה שבה שהתה לא נתנו לה לטענתה את זריקות האינסולין בזמן, מה שגרם לה להתמוטטות. "הגענו לבית חולים, והרופא אמר בעצמו שזו הזנחה פושעת, הילדה שלי יכלה למות", מספרת האם.

א' טוענת שילדיה הוצאו מהבית ללא סיבה מוצדקת. "עקרו לי את הלב מהמקום. אני לא נרקומנית ולא מפקירה את הילדים שלי. זה שאני נעזרת בהורים שלי, לא אומר שאני אמא לא טובה, ובגלל זה צריך לקחת לי את הילדים". היום שניים מילדיה של א' נמצאים בפנימייה, וזאת לאחר שא' דחתה את ההצעה לשלבם במשפחות אומנה. "אני אמא שכן גידלה את הילדים שלה", היא אומרת. "בחיים לא חשבתי לעזוב אותם. אגף הרווחה בהרצליה עושה הכל כדי להתיש אותי ולקחת את הילדים שלי. אין לילדים מה לחפש שם, יש להם חדרים של מלכים בבית, והם רוצים לחזור לכאן".

א' טוענת כי בכל פעם שהילדים באים לחופשה הביתה, הם לא רוצים לחזור, ורק לאחר שהיא מסבירה להם את ההשלכות ואת העובדה שהמשטרה תגיע ותעצור אותה, הם נעתרים וחוזרים לפנימייה בבכי. בצו בית המשפט הוחלט להוציא את הילדים מהבית בשל הזנחה. "בנו לי תיק עם טענות שרובן שקריות, ואין להן כל יסוד", אומרת א'. "אני לא ישנה בלילה, אני בנאדם מת בלי הילדים שלי. אני מתחננת שיחזירו לי אותם ויעזבו אותנו לנפשנו".

ממשרד הרווחה נמסר: "הילדים הועברו לפנימייה בצו של בית משפט. במידה והמשפחה מבקשת לשנות החלטה זו, עליה להגיש ערעור לבית המשפט. מפאת החיסיון איננו יכולים לפרט מעבר לכך".

מעיריית הרצליה: "העירייה אינה מגיבה בנושאים פרטניים בכלל מעל דפי העיתונות, במיוחד כשמדובר בקטינים. חשוב לציין כי כל נושא הטיפול בילדים שאיננו בהסכמת ההורים, נדון וכפוף להחלטות מחייבות של בית המשפט לנוער".

קישורים:

יום שישי, 2 בספטמבר 2011

חטיפת ילדים לסחר אימוץ - ילדה בת 6 במרכז מאבק בין ארה"ב לגואטמלה

עוסבדים סוציאליים משקיעים משאבים אדירים לקידום תעשיית האימוץהכתבה ילדה בת 6 במרכז מאבק בין ארה"ב לגואטמלה , מאת ג'ו טקמן ויואן מקאסקיל, גרדיאן , הארץ , ספטמבר 2011



אמה של אנייל רודריגס, שנעלמה ב-2006, טוענת כי ילדה שאומצה בארה"ב היא בתה



ממשלת ארה"ב נקלעה באחרונה למאבק משפטי טעון על ילדה בת שש, שלכאורה נחטפה מגואטמלה ב-2006 ולאחר מכן אומצה על ידי זוג אמריקאי. בית משפט בגואטמלה הורה להחזיר לארצה את אנייל ליסט הרננדס רודריגס, אחרי מאבק ממושך של אישה הטוענת כי היא אימה הביולוגית. השופט פסק כי אם הילדה לא תוחזר תוך חודשיים, יבקשו מהאינטרפול להתערב. ואולם, טימותי וג'ניפר מונהאן מקנזס סיטי שבמיזורי, אמרו ב-2008 כי אימצו רשמית את הילדה שנקראת כעת קארן אביגיל מונהאן.



בראיון ל"גרדיאן", סיפרה לוידה רודריגז מוראלס, בת 26, כי ב-2006 היתה בדרכה חזרה מקניות בסופרמרקט כשאיתה שני בניה ובתה. "נכנסתי לבניין והילדים שלי היו מאחורי. כשנכנסתי לדירה שלי ראיתי שבתי הקטנה איננה. חיפשנו בכל מקום אבל היא נעלמה. אנשים שראו מה קרה סיפרו לנו שאישה לקחה אותה, ונסעה במונית שהמתינה לה". מוראלס סיפרה כי היא דיווחה למשטרה, היא ובעלה הדביקו פוסטרים בשכונה וביקרו בבתי יתומים, אך לשווא.



בעזרת Survivors Foundation, ארגון למען זכויות האדם, נודע למוראלס במארס 2009 שבתה רשומה בתיקים של סוכנות לאימוץ. אך התגלית הגיעה מאוחר מדי. בהתאם למסמכי בית המשפט, אנייל עזבה את גואטמלה בדצמבר 2008.



אנייל רודריגס"אני רק רוצה להיות שוב עם בתי. עברו כמעט חמש שנים, וזה כל מה שאני רוצה. זה היה קשה מאוד. זו היתה מכה קשה מאוד ללב", אמרה מוראלס. היא דחתה את טענתם של אלה שאמרו כי לילדה יהיו "חיים יותר טובים" בארה"ב. "אני יכולה לתת לילדים שלי חיים טובים עם האהבה שנחוצה להם. אנחנו חיים ממה שבעלי משתכר, וזה בסדר. אני אעשה כמיטב יכולתי כדי יהיו להם חיים טובים". מוראלס הוסיפה שאין היא כועסת על הזוג האמריקאי שאימץ את הילדה. "אני לא יודעת אם הם יודעים שהיא נגנבה. אני רק רוצה לומר להם 'תחזירו לי את בתי הקטנה'", הוסיפה.



בני הזוג מונהאן פרסמו הודעה לתקשורת בה נאמר שלא יוותרו על הילדה ללא מאבק. בהודעה צוין שהם ימשיכו לפעול למען הביטחון והאינטרסים של בתם "שאומצה באופן חוקי", והודגש: "הם ממשיכים להיות מחויבים להגנה על בתים מטראומות נוספות, וימשיכו לנסות לחשוף את האמת על עברה באמצעות הצינורות המשפטיים המתאימים".



קישורים:

פשעי הרווחה והפסיכיאטריה - סיפורו של אור (שם בדוי) בן 26 תושב ירושלים שתוייג בטעות כילד אוטיזם ומאז מצבו הולך ומחמיר

הכתבה "המדינה הפקירה את הבן שלנו" , חזקי עזרא , ערוץ 7 , ספטמבר 2011



סיפורו של אור (שם בדוי) בן 26 תושב ירושלים שאובחן, לטענת המשפחה, בטעות כילד אוטיזם ומאז מצבו הולך ומחמיר.

.



.

בשבועות האחרונים ליווה ערוץ 7 את סיפורו של אור (שם בדוי) בן 26 תושב ירושלים. אור, לטענת משפחתו, אחד מקורבנות משרד הרווחה, משרד הבריאות והביוקרטיה במדינת ישראל.



הכול התחיל בגיל 6 שאור עבר התעללות מינית על ידי פדופיל בשכונה בה הוא היה גר ושוב לאחר 11 שנים עבר שוב התעללות מינית במוסד בו הוא למד. אור הוכר בביטוח לאומי כנכה פוסט טראומה ואף משפחתו קיבלה סל שיקום ושעות חניכה על מנת לשקם את אור.



ביטוח לאומי הפנה את המשפחה למשרד הבריאות, שם רכזת שיקום אזורית (בריאות הנפש בירושלים) שלחה את המשפחה לועדת חריגים, לטענת המשפחה השתיים יחד עם הפסיכיאטר של משרד הבריאות שיכנעו אותה לשים את אור במסגרת של אוטיזם (למרות שהוגדר על ידי ביטוח לאומי כפוסט-טרואמה) תוך כדי שהם שוללים מהמשפחה את השיקום ושעות החונכות מטעמי תקציב.



שנתיים לאחר מכן המשפחה מבצעת בדיקה פרטית שלהם על ידי ד"ר מיכאל אבולאפיה (פסיכיאטר מומחה לילדים) שמאבחן את אור כפוסט טראומה ולא כאוטיזם, המשפחה מבקשת עירעור ואף התלוננה בפרקליטות המדינה. נכון לרגע זה עד היום בבריאות הנפש מסרבים לשנות את הסטטוס של אור מאוטיזם לפוסט טראומה.



בשנים האחרונות למד אור במוסד "עלי שיח" - מוסד לילדים עם אוטיזם ופיגור קשה. לדעת המשפחה הוא לא מתאים לשם, "אדם שנוסע כל יום לבד באוטובוס זה לא אדם שיש לו אוטיזם".



תלמיד מכון מאיר, יאיר מעוז, חונך של אור בשבע השנים האחרונות מספר לערוץ 7 על הקשר המיוחד ביניהם, "מהתרשמות שלי הלימוד עם אור מרתק בכל יום מחדש. אור הוא לא מהקו הרגיל של האנשים הוא לומד, מבין וזוכר בצורה מאוד יפה, ועונה לעניין. אין ספק שהוא לא שייך למסגרת של אוטיזם, אין ספק שמסגרת נכונה תביא לשיפור מצבו".



אין דבר קורע לב מאשר לראות את אביו ואימו של אור (שם בדוי) מתמודדים עם המצב יום יום שעה שעה. אימו של אור, נחמה, אמרה לערוץ 7, "עד היום לא זכינו שמשרד הרווחה או במשרד הבריאות ידאגו לנו עם מסגרות המתאימות לבן שלנו, הסיפור שלנו נופל בין הכיסאות. כל משרד מאשים את המשרד השני, מדינת ישראל הפקירה את הבן שלנו ולא מביאה לנו מסגרות שמתאימות לנו".



"הגיעו מים עד נפש", ממשיכה ואומרת לנו "10 שנים אנחנו מחפשים מסגרת מתאימה לילד שלנו. בלב כואב אני פונה לסגן השר הבריאות שיתעורר ויעזור לנו. כל יום אנחנו במלחמה חדשה. בתקופה האחרונה יש לנו ולאור קצת אור ושמחה מההנהגה הצעירה של האיחוד הלאומי שנרתמו ועוזרים לנו לחייך".



הרבה שאלות אך לא הרבה תשובות: איך בריאות הנפש בירושלים קיבל ההחלטה לגבי אור? האם סל השיקום נשלל מטעמי תקציב כמו שנאמר למשפחה? מדוע לא משנים את הסטטוס של אור מאוטיזם לפוסט טראומה ? וזאת לאחר שפסיכאטר מומחה בדק ואיבחן אותו? מדוע אין למשפחה סל שיקום ושעות חונכות? מדוע המשפחה לא מקבלת עזרה? האם למשרד הבריאות יש מוסד בירושלים שמתאים לילדים שמוגדרים פוסט טראומה?



תגובת משרד הרווחה: א' אובחן בעבר כאוטיסט ועל כן הוא מטופל במסגרת של משרד הרווחה ומקבל סיוע. שנית דרישת המשפחה לבצע אבחון חוזר ולשנות את הסטאטוס שלו מאוטיזם לפוסט טראומה צריכה להתבצע על ידי הגורמים הרפואיים וזאת בשל העובדה כי באבחון שהינו אבחון רפואי גם אבחון חוזר צריך להיעשות על ידי הגורמים הרפואיים. על המשפחה לפנות לרכזת שיקום של משרד הבריאות ולבקש את ביצוע האבחון החוזר .



דוברת משרד הבריאות עינב שמרון-גרינבוים ,מאז פניית ערוץ 7, עושה רבות על מנת לקדם ולשפר את מצבו של אור. הדוברת אף פנתה למנכ"ל משרד ובריאות והעומד בראשה סגן השר יעקב ליצמן על מנת שיוכלו לעזור למשפחה ובעיקר לאור. המשרד מנסה בימים אלה לקבוע ועדת חריגים נוספת על מנת לשנות את הסטטוס בו נמצא אור ואף למצוא לו מסגרת מתאימה.



קישורים: