השופט עוזי פוגלמן ברשימת התפוצה של פרקליט המדינה שי ניצן ליחצ"ן את הפרקליטות

שופט עליון עוזי פוגלמן - ברשימת הדיוור של שי ניצן

נובמבר 2019 - שופטים מכהנים ביניהם שופט בית המשפט העליון עוזי פוגלמן ברשימת התפוצה של שי ניצן במסמך שבו ביקש ניצן מבכירי הפרקליטות לשעבר לסייע בהסברה בתקשורת וליחצ"ן נגד פרסומים שונים וביקורתיים, שנחזים בעיניו כיוצרים דה-לגיטימציה לגוף שבראשו הוא עומד. בין היתר כלל המסמך פרטים על אודות פרשת פרקליטת מחוז תל אביב לשעבר רות דוד שמואשמת בפלילים.





להלן המכתב של שי ניצן

הערוץ החשאי של שי ניצן לשופטים

שופט עליון עוזי פוגלמן - ברשימת הדיוור של שי ניצן

בעקבות חשיפת דף המסרים של פרקליט המדינה - הערוץ החשאי של ניצן לשופטים , איתמר לוין , news1 , 15.11.2019

שופט העליון עוזי פוגלמן והשופטים המחוזיים אלי אברבנאל, חיה זנדברג ואירית קלמן-ברום היו עד הבוקר ברשימת הדיוור של שי ניצן - שנהנה מערוץ ישיר אליהם. מי יודע מה עוד עבר שם ניצן, השקרן הכרוני, מתעלם מהרבה מאוד קביעות שמתחו ביקורת קשה על הפרקליטות - ויוצר את הרושם כאילו הבעיה היחידה שלה היא תיקי נתניהו.

פרקליט המדינה שי ניצן ביקש השבוע מבג"ץ ארכה של שלושה שבועות כדי להגיש את עיקרי הטיעון בבקשה מסוימת לדיון נוסף, בנימוק שהוא עמוס מאוד. ניצן גם ביטל את השתתפותו בכנס של אוניברסיטת חיפה ולשכת עורכי הדין. כולנו יודעים במה הוא ובכירי הפרקליטות כה עסוקים: תיקי בנימין נתניהו. וזה בסדר גמור.

דא עקא, שממש באותם ימים היה לניצן זמן למשהו אחר: "פגישה עם כמה מנהלים לשעבר" ב-10 בנובמבר. ובשבוע הבא, ב-21 בחודש, הוא יהיה ב"כנס בכירי הפרקליטות לדורותיה". מה שמלמד הרבה על סדרי העדיפויות שלו.

ניצן הוא כידוע שקרן חסר מעצורים, אך חצי אמת הרי גרועה יותר מאשר שקר. ובכן, ניצן עובר גם את הרף הזה. הוא אינו מצרף שורה ארוכה של מסמכים פומביים אחרים, המלמדים על כשלים חמורים של הפרקליטות בכל הדרגים ובכל הנושאים

מה שניצן אינו אומר

מפגש המנהלים-לשעבר הוליד את דף המסרים שחשף אמש (14.11.19) קלמן ליבסקינד: דוא"ל ששלח ניצן ל-74 בכירים בפרקליטות, ובו בקשה להגן עליה בתקשורת, קישורים שיסייעו להם ואנשי קשר שיעמדו לרשותם. מתברר גם, שלא מדובר במשהו חדש: "בכוונתנו להעביר אליכם מידע רלוונטי בזמן אמת, הרלוונטי לדיון הציבורי על הפרקליטות. עשינו זאת בעבר מעת לעת, אף בכוונתנו לעשות זאת בתדירות גבוהה יותר".

ניצן צירף למכתבו את החלטת היועץ המשפטי לסגור את התיק נגד רות דוד בנוגע למעשיה כאשר הייתה פרקליטת מחוז תל אביב, פסק דין של בג"ץ שדחה עתירה נגד החלטה זו, דחיית הדרישה לפתוח בחקירה נגד ליאת בן-ארי, דחיית דרישתו של נתניהו לחקור את ההדלפות מהתיקים נגדו ונאום של ניצן עצמו מתחילת החודש.

ניצן הוא כידוע שקרן חסר מעצורים, אך חצי אמת הרי גרועה יותר מאשר שקר. ובכן, ניצן עובר גם את הרף הזה. הוא אינו מצרף שורה ארוכה של מסמכים פומביים אחרים, המלמדים על כשלים חמורים של הפרקליטות בכל הדרגים ובכל הנושאים. ואנחנו מדברים על פסקי דין ועל החלטות של נציב הביקורת, דוד רוזן - לא על אמירות פופוליסטיות של אמיר אוחנה או על מקהלת נתניהו. ניצן מנסה ליצור את הרושם כאילו הבעיה של הפרקליטות מתחילה ונגמרת בתיקי נתניהו. האמת, כפי שנראה מיד, שונה בתכלית.

כל ליטיגטור ראוי לשמו יודע, כי אל לו להתעלם מן הבעיות שבטיעונו; להפך: הוא יעשה רושם טוב יותר אם יציף אותן מיוזמתו ויתמודד איתן. אבל מאחר שניצן לא הופיע מזה שנים רבות בבית המשפט, וגם בעבר זה לא היה עיסוקו העיקרי, הוא כנראה שכח כלל זה. או שהוא פשוט נוהג כדרכו: מתייחס אל האמת כפלסטלינה, אותה בכוחו לעצב כראות עיניו.

התערבות חסרת תקדים

אבל אנחנו לא ניתן לדברים להיעלם, משום שאמון הציבור מתחיל מלמטה, באירועי היום-יום. הישראלי המצוי מגבש את דעתו על המשטרה, הפרקליטות ובית המשפט לא לפי התיקים הציבוריים הגדולים, אלא לפי החוויה האישית הנקודתית שלו. דוח המהירות שקיבל מעניין אותו הרבה יותר מאשר הלחצים על ניר חפץ, תובע גס רוח מפריע לו הרבה יותר מאשר פרקליט מדינה שקרן, ופסק הדין בבית המשפט לתביעות קטנות משפיע עליו הרבה יותר מאשר הכרעה חוקתית בבית המשפט העליון.

לכן, אם לניצן באמת היה אכפת מתדמיתה של הפרקליטות, הוא היה מנער אותה מבפנים. אך זה הרבה יותר מכפי שניתן לצפות ממנו; לדרוש משקרן להעניש שקרנים, זה כמו לדרוש מאלכוהוליסט לפוצץ מזקקה. הנה רשימה של האמירות העיקריות שפרסמנו בנוגע לפרקליטות בששת החודשים האחרונים – ושוב: זהו היבול של חצי שנה בלבד.

דוד רוזן: כשלים חמורים בטיפולה של הפרקליטות בתלונות על אלימות פיזית ומילולית מצידו של אחיו של איש ציבור חרדי ידוע מאזור ירושלים.

סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, יורם נועם: הפרקליטות לא הפיקה לקחים מהתקלות החמורות בעטיין הועמד לדין אדם על רצח בת-זוגו, וזוכה לאחר 4.5 שנות מעצר.

שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, שרה דותן: מח"ש (השייכת לפרקליטות) פעלה לטייח תלונה נגד שוטרים, במקום לחתור למיצוי האמת עם מי שלכאורה עברו על החוק.

שופטי בית המשפט העליון, עופר גרוסקופף וג'ורג' קרא: טעויות קשות של היועץ אביחי מנדלבליט, של ניצן ושל מח"ש כאשר סגרו תיק נגד שוטר שירה למוות בערבי. בג"ץ הורה, לראשונה בתולדות המדינה, להעמיד לדין לאחר שתיק נסגר בנימוק של העדר אשמה.

הפרקליטות נקטה באכיפה בררנית פסולה, כאשר העמידה לדין פעיל ימין קיצוני על הסתה - ולא עשתה דבר מול אמירות קשות של ח"כ עופר כסיף ועובדת בכירה במשרד החינוך. הפרקליטות טרם החליטה בתלונה על הסתה לאלימות שהוגשה ב-2015 נגד כסיף, ולא עשתה דבר בעקבות ראיון השנה בו הביע תמיכה ברצח חיילים

תפרו תיק לסניגור

דוח הפרקליטות לשנת 2018: מספר התיקים הממתינים להכרעה למעלה משנתיים זינק אשתקד ב-57% והגיע ל-222.

שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, בני שגיא: הפרקליטות השתתפה בפגיעה חמורה בזכויותיו של אחד הנאשמים בתיק בנימין בן-אליעזר, כאשר אישרה למשטרה לחקור אותו כעד למרות קיומן של ראיות לכאורה נגדו – ורק לאחר שמסר גרסה, הודיעה לו שהוא חשוד. בבית המשפט המשיכה הפרקליטות לטעון שלא נפל פגם בהתנהגותה.

דוד רוזן: המשטרה והפרקליטות תפרו תיק לסניגור שייצג חשודים בתיק רצח, וכך מנעו מלקוחותיו ייצוג משפטי במשך עשרה ימים בעיצומה של החקירה נגדם. התיק נגדו נסגר בסופו של דבר בנימוק של העדר אשמה.

שופט בית המשפט העליון, ניל הנדל: פרקליטות המדינה הציגה לבית המשפט הנחיה של היועץ המשפטי לממשלה בנוגע למעצרים, אך טענה שעולה ממנה מסקנה הפוכה מזו הכתובה בה. הפרקליטות ניסתה להביא למצב בו מעצרים יוארכו מעבר לקבוע בחוק.

דוד רוזן: ראש מח"ש, קרן בר-מנחם, התעלמה מקביעה קודמת של נציב הביקורת וניסתה לפעול בניגוד אליה.

סגנית נשיא בית המשפט למשפחה בחיפה, אלה מירז: פרקליטה מפרקליטות מחוז חיפה ניסתה להטעות את בית המשפט בדיון בבקשתו של קשיש לשנות את תאריך הולדתו, על-ידי הגשת מסמך מטעה.

השופט ניל הנדל: המשטרה ופרקליטות המדינה דיווחו לבית המשפט העליון, כאילו אדם נדון למאסר עולם על רצח - למרות שהדבר לא היה ולא נברא. מאוחר יותר התברר, כי רוזן התריע שנתיים קודם לכן על ליקויים ברישום הפלילי - ודבר לא נעשה.

שופט בית משפט השלום בפתח תקוה, עודד מורנו: הפרקליטות נקטה באכיפה בררנית פסולה, כאשר העמידה לדין פעיל ימין קיצוני על הסתה - ולא עשתה דבר מול אמירות קשות של ח"כ עופר כסיף ועובדת בכירה במשרד החינוך. הפרקליטות טרם החליטה בתלונה על הסתה לאלימות שהוגשה ב-2015 נגד כסיף, ולא עשתה דבר בעקבות ראיון השנה בו הביע תמיכה ברצח חיילים.

דוד רוזן: הפרקליטות העבירה לבית המשפט "מידעים מודיעיניים" בעניינו של העבריין זאב רוזנשטיין, בלא כל בדיקה האם יש בהם ממש - ועל בסיס זאת הצליחה למנוע ממנו יציאה לחופשות מזה 15 שנה.

שופט בית המשפט העליון, עוזי פוגלמן: הפרקליטות פוגעת בזכויות נאשמים במגה-תיקים, כאשר היא אינה מעבירה אליהם במועד את חומרי החקירה. קיימים מקרים רבים כאלה וניתן למנוע לפחות את חלקם.


לפרקליט המדינה יש ערוץ ישיר, הנעלם מעיני הציבור, אל ארבעה שופטים, כולל אחד בבית המשפט העליון. אנחנו לא יודעים מה עוד עבר בערוץ הזה, אבל ברור מדבריו של ניצן עצמו, שהשופטים קיבלו מידע שהיה נוח לפרקליטות שיקבלו

לחשוף את ההתכתבויות

מה שעוד יותר חמור מדף המסרים ומהתכנים שהושמטו ממנו, הוא עצם קיומה של רשימת הדיוור הזאת. ברור לחלוטין שהיא לא נוצרה רק לצורך הדוא"ל השבוע. הראשונה ברשימה היא אביה אלף, אשר טיפלה בתיק אביגדור ליברמן ופרסמה ספר חושפני וביקורתי – כנראה חסר תקדים – נגד ההחלטה לסגור את התיק; היא לא האדם שייצא להגנת הפרקליטות. היא כוללת את ערן שנדר, שהיה ראש מח"ש וגם לו יש ביקורת לא מעטה על המערכת. חוץ מזה, ניצן עצמו הרי אומר בפירוש, כפי שכבר ציטטנו, שהמכותבים קיבלו בעבר מידע "מעת לעת".

עוד הערה על הרשימה: היא כוללת את שוקי למברגר, לשעבר פרקליט מחוז דרום, שאחיו מומי למברגר הוא המשנה לפרקליט המדינה והמועמד המוביל לתפקיד אחרי ניצן. האם ניצן מצפה מאחיו של בכיר להגן על הבוס של אותו בכיר ועל מקום עבודתו? וברשימה נמצאת גם טליה ששון – אשת השמאל הקיצוני, אם "דוח המאחזים" הידוע לשמצה ובכירה בקרן החדשה לישראל; אם ניצן רוצה את עזרתה, אזי הוא פועל בטיפשות.

החשוב ביותר הוא, שהרשימה הזאת כוללת ארבעה בכירי פרקליטות לשעבר המשמשים כיום כשופטים: עוזי פוגלמן בבית המשפט העליון, אלי אברבנאל וחיה זנדברג בבית המשפט המחוזי בירושלים, אירית קלמן-ברום בבית המשפט המחוזי בתל אביב. זה אומר, שלניצן יש ערוץ תקשורת ישיר וחסוי אל שופטים הדנים דרך קבע בתיקים בהם הפרקליטות היא צד. שוב: לפרקליט המדינה יש ערוץ ישיר, הנעלם מעיני הציבור, אל ארבעה שופטים, כולל אחד בבית המשפט העליון. אנחנו לא יודעים מה עוד עבר בערוץ הזה, אבל ברור מדבריו של ניצן עצמו, שהשופטים קיבלו מידע שהיה נוח לפרקליטות שיקבלו.

הרשימה מעלה סימני שאלה גם ביחס לארבעת השופטים, שהיו לכל הפחות חייבים להודיע לניצן ברגע שקיבלו את הדוא"ל הראשון: תמחק אותנו. לשם השוואה: שופטים מתלים מיידית את רשיונותיהם כעורכי דין. אבל להם אולי ניתן לייחס חוסר תשומת לב; אצל ניצן מדובר בפעולה מכוונת. היה צורך בדרישה של הנשיאה אסתר חיות כדי שניצן יואיל בטובו להבטיח להסיר את השמות ("תקלה", טען) - אבל זה לא מספיק.

יש מקום לדרוש שניצן יחשוף את כל התכתבויות הדוא"ל שלו עם שופטים אלו (ואולי גם עם אחרים בעבר), גם אם מדובר בחלק מקבוצה גדולה בהרבה. מאחר שהוא מן הסתם לא יעשה זאת, הדרישה הזאת מופנית אל פוגלמן, אברבנאל, זנדברג וקלמן-ברום: תראו לנו שאין סיבה לחשוש או חלילה לחשוד. כי כפי שאמרנו, כאן מתחיל אמון הציבור. אין לנו שום אמון בשי ניצן; אל תערערו את האמון שלנו בכם.

בעקבות חשיפת דף המסרים של פרקליט המדינה - הערוץ החשאי של ניצן לשופטים , איתמר לוין , news1 , 15.11.2019

שופט העליון עוזי פוגלמן: העיתונאית לורי שם טוב תישאר מעבר לשנתיים במעצר, כשאינה מיוצגת בפועל, על "עבירות מקלדת"

עוזי פוגלמן - שופט בית המשפט העליון ירושלים

24.01.2019 - דיון בעניין מעצרה של העיתונאית לורי שם טוב התקיים בפני השופט עוזי פוגלמן בבית המשפט העליון בירושלים ב- 17.01.2019. שם טוב עצורה מזה כשנתיים על "עבירות מקלדת" שלכאורה ביצעה נגד עובדי ציבור ושופטים, דהינו העלבת עובדי ציבור במרשתת.
שם טוב טענה כי בפועל אינה מיוצגת, הסנגורים אינם באים לפגוש אותה בבית הסוהר, לא נקבע קו הגנה מול כתב האישום האדיר בהיקפו וכן שהסנגוריה אינה מופיעה לדיונים בבית המשפט, ואינה מגישה בקשות לבית משפט. לא ניכר כי הסנגוריה בתיק.
נציגי הסנגוריה לא התייצבו לדיון בפני פוגלמן למרות שנתבקשו להתייצב על ידי בית המשפט להציג עמדתם.
פוגלמן קבע כי שם טוב מיוצגת "על הנייר", דהיינו הסנגוריה הודיעה כי היא מייצגת את שם טוב במסמך שהגישה לבית משפט, ולכן שם טוב תישאר במעצר מעבר לשנתיים על "עבירות המחשב".

לצפיה/ הורדת החלטת השופט עוזי פוגלמן בש"פ 317-19 מה- 20.01.2019 הקלק כאן

מצורפים:
החלטת השופט עוזי פוגלמן בש"פ 317-19 מיום ה- 20.01.2019.
עמוד הראשון מפרוטוקול הדיון בפני פוגלמן מיום 17.01.2019 - אי התייצבות הסנגוריה לדיון.
תמונה השופט עוזי פוגלמן.

 החלטת השופט עוזי פוגלמן בש"פ 317-19 מיום ה- 20.01.2019. - לורי שם טוב תישאר במעצר לא מיוצגת בפועל מעל שנתיים על "עבירות מקלדת"

פרשת הבלוגרים: דיון ערר לורי שם טוב להשתחרר עקב העדר ייצוג

17.01.2019 - היום התקיים דיון בערר שהגישה לורי שם טוב על בקשה לשחרור עקב העדר ייצוג . לדיון לא הופיעו נציגי הסנגוריה הציבורית אשר היו אמורים לתת מענה באשר לייצוגה של שם טוב. לורי העצורה מזה שנתיים על פרסומים מעליבים לכאורה נגד עובדי ציבור, טענה בפני השופט פוגלמן כי מזה כחצי שנה אינה מיוצגת. אין פגישות עבודה עם נציגי הסנגוריה ולא גובש קו הגנה. מדבר במשפט מורכב ביותר. שם טוב טענה בנוסף כי אינה מקבלת פרוטוקולים והחלטות למקום מעצרה.
הפרקליטות בקשה למחוק הערר הואיל ויש החלטה של השופטת וילנר השוללת מלורי את הזכות להגיש בקשות לבית המשפט העליון. הפרקליטות שינתה גרסתה בהמשך וטענה כי שם טוב משתמשת בבקשות בלשון לא משפטית. בעניין זה יובהר כי שם טוב הושוותה על ידי שופטים ופרקליטים ל"זרה". שהיא זונה ואפיקורסית על פי פרשנות התנך.
החלטת השופט פוגלמן תינתן בהמשך.


מצורף פרוטוקול הדיון בש"פ 317-19 מיום ה- 17.01.2019

פרוטוקול הדיון בש"פ 317-19 מיום ה- 17.01.2019

פרשת הבלוגרים: העיתונאית לורי שם טוב במעצר מנהלי

15.01.2019 - העיתונאית לורי שם טוב העצורה מזה כשנתיים עקב פרסומים מעליבים שפרסמה לכאורה על עובדי ציבור הגישה בקשת ערר לשחרורה עקב העדר ייצוג הואיל והסנגוריה הציבורית אינה מייצגת אותה מאוגוסט 2018.
פרקליטות המדינה הגישה בקשה למחיקת הערר מאחר שלטענתה, החליטה שופטת העליון וילנר כי לשם טוב אסור להגיש בקשות לבית המשפט העליון בעצמה.
השופט פוגלמן דחה בקשת הפרקליטות אך קבע כי הצדדים יסבירו השלכות החלטת השופטת וילנר.
האם לעצירה מזה כשנתיים העיתונאית לורי שם טוב תישלל הזכות להגיש בקשות להשתחרר מהמעצר?

החלטת השופט עוזי פוגלמן העניין זכות העצירה מזה שנתיים לורי שם טוב להגיש בקשות לבית המשפט העליון

פרשת הבלוגרים: שופט העליון עוזי פוגלמן דחה בקשת לורי שם טוב לחזור בה מהסכמתה לראיות לכאורה מטעמים "שנויים במחלוקת"

14.11.2018 - הסכמתה של שם טוב לראיות לכאורה בספטמבר 2017 לאחר 7 חודשי מעצר "ביניים" או משהו אחר שאינו מוגדר בחוק, ו- 40 יום בבידוד והפרדה הייתה בעת לא ראתה אף עמוד אחד מחומר הראיות. הסכמתה של שם טוב לקיומן של ראיות לכאורה נבעה מכמיהתה להשתחרר בתנאים מגבילים וכן שלא עמדה בפניה אופציה אחרת מטעם הסנגוריה הציבורית.
שופט העליון פוגלמן דחה בקשתה מטעמים הנראים כלא רלוונטיים לאירוע.
הטעם הראשון שטען פוגלמן: הוא ששם טוב הסכימה למעצרה לאחר שנועצה בסנגורה. בית משפט שהיה מודע היטב לכל פרטי ההליך, קבע כי הסנגור גילה מיומנות מקצועית ו"עשה הכול על מנת לסייע למבקשת... - טעם זה אינו רלוונטי משום שזוהי הסיבה לערר, דהיינו שיקול דעת מוטעה של הסנגוריה ובית המשפט המחוזי לתפיסת העוררת, ולכן אין להביא שיקול דעת מוטעה זה כעילה לדחיית הערר.
הטעם השני שתרץ פוגלמן הוא כי הסכמתה של שם טוב בדבר קיומן של ראיות לכאורה מספיקה לקבוע שהן אכן קיימות בתיק - גם טעם זה פסול. שם טוב לא ראתה כלל את הראיות לכאורה ולכן הסכמתה לקיומן היא בעלמא. יתרה מכך, קיומן של ראיות לכאורה יש לבחון לגופן ולא על פי הסכמתו של הנאשם ובעיקר לאחר 7 חודשי מעצר "ביניים" ו- 40 ימי בידוד והפרדה.

פוגלמן מציג בהחלטתו את המדיניות "הקלה על ההדק" של מערכת המשפט לעצור נאשמים ולהרשיע אותם על דברים בעלמא מבלי לבחון עובדות וראיות לגופן.

מצורפים צילומי החלטת פוגלמן בש"פ 7235/18 מה- 11.11.2018

להורדת החלטת פוגלמן בפורמט pdf הקלק כאן

החלטת פוגלמן בש"פ 7235/18 מה- 11.11.2018

השופט עוזי פוגלמן - אשפוז פסיכיאטרי בכפיה לקטין בניגוד לרצון אביו ובניגוד לחוק הנוער

רע"א 2224/14 - אפריל 2014 - חוק הנוער סעיף 3.ד.2 קובע כי "בית משפט הדן בענינו של קטין רשאי להורות על טיפול נפשי בקטין, במקום שעליו יורה ובתנאים שיקבע, ובלבד שנתקיים אחד מאלה:... בית המשפט נוכח, על סמך חוות דעת של פסיכולוג מומחה שבדק את הקטין, כי מצבו הנפשי של הקטין מצריך טיפול פסיכולוגי לשם מניעת נזק נפשי להתפתחותו".

במקרה הנדון רע"א 2224/14 החליטו ערכאות שיפוטיות בית משפט לנוער, מחוזי ( השופטת ורדה פלאוט) , ובית משפט עליון - השופט עוזי פוגלמן בהמלצת עובדות סוציאליות מלשכת הרווחה רעננה ולשכת הרווחה תל אביב כי יוארך האשפוז למשך 3 חודשים.

ע"פ השתלשלות האירועים שמתאר עוזי פוגלמן בהחלטתו בסעיף 2 לא נעשתה בדיקת פסיכולוג מומחה לבדיקת הילד, חרף דרישת האב למסלול טיפול פסיכולוגי לבנו במקום האשפוז הפסיכיאטרי.

עוזי פוגלמן ושאר הערכאות השיפוטיות הסתמכו על סעיף 68. (א) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות: "בית המשפט רשאי, בכל עת, לבקשת היועץ המשפטי לממשלה או -כוחו או לבקשת צד מעוניין ואף מיזמתו הוא, לנקוט אמצעים זמניים או קבועים הנראים לו לשמירת עניניו של קטין, של פסול-דין ושל חסוי,..."

טיפול נפשי לקטין בחוק הנוער

ברע"א 1943/06 (מתוך המאגר המשפטי נבו) קבעה שופטת בית המשפט העליון, כבוד השופטת עדנה ארבל בעניין קטינה, אשר הוכרזה כקטינה נזקקת על-פי חוק הנוער, כדלקמן:

"לאחר שעיינתי בבקשה, בתשובה ובמסמכים המצורפים, החלטתי לדון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה.

המסגרת הנורמטיבית למתן טיפול נפשי לקטין, עליו הורה בית המשפט בענייננו, מצויה בסעיף 3ד לחוק הנוער, הקובע:
"(א) בית משפט הדן בענינו של קטין רשאי להורות על טיפול נפשי בקטין, במקום שעליו יורה ובתנאים שיקבע, ובלבד שנתקיים אחד מאלה:...
(2) בית המשפט נוכח, על סמך חוות דעת של פסיכולוג מומחה שבדק את הקטין, כי מצבו הנפשי של הקטין מצריך טיפול פסיכולוגי לשם מניעת נזק נפשי להתפתחותו. (ב) צו לפי סעיף קטן (א) יהיה לתקופה שקבע בית המשפט ושלא תעלה על שלושה חודשים; בית המשפט רשאי, על סמך חוות דעת של פסיכיאטר או של פסיכולוג כאמור בסעיף קטן (א), המטפל בקטין, להאריך את תוקפו של הצו לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על שלושה חודשים".

המחוקק קבע, אם כן, כי מתן טיפול פסיכולוגי לקטין, כפי שהורה בית המשפט בענייננו, צריך להתבסס על חוות דעת של פסיכולוג מומחה שבחן את הקטין, בעקבותיה נוכח בית המשפט כי מצבו הנפשי של הקטין מצריך טיפול פסיכולוגי לשם מניעת נזק נפשי להתפתחותו. כן מוסיף וקובע הסעיף בסעיף קטן (ב), כי צו שכזה יינתן לתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים, כאשר בית המשפט רשאי להאריך את תוקפו לתקופות נוספות, על סמך חוות דעת של פסיכולוג מומחה המטפל בקטין, כשכל אחת מהתקופות לא תעלה על שלושה חודשים.

סוף דבר 

במקרה דנן עוזי פוגלמן לא התבסס על הוראות הסעיף בעת שהכריע בבקשת פקידי הסעד. בסוגית שליחתו של קטין לטיפול פסיכולוגי בניגוד לרצון הוריו, קבע המחוקק מנגנון, שנועד להבטיח את תקינותה של ההחלטה. מנגנון זה דורש חוות דעת של אנשי מקצוע מסוימים אשר בדקו את הקטין, כתנאי להפעלת שיקול הדעת של בית המשפט, וכן הוא מחייב בדיקה חוזרת שכזו מעת לעת. מנגנון זה הוכנס לחוק בתיקון מס' 11 לחוק הנוער.

עוזי פוגלמן בהתנהגותו משתמש באמצעים דורסניים נגד הילד ומשפחתו בניגוד לחוק (שהרי שמדובר בטיפול פסיכיאטרי לילדים ברור שהמסלול הוא חוק הנוער) והוא משית נורמות פסולות של תיוגים פסיכיאטריים, אשפוזים פסיכיאטריים, ומתן תרופות פסיכיאטריות עתירי תופעות לוואי לילדים שלא לצורך.
עוזי פוגלמן נמנע מלהשזכיר שמות שופט בית משפט לנוער, פקידי הסעד, ושם המוסד הפסיכיאטרי שבו עבר הילד התעללות חרף העובדה שזהו מידע חשוב לציבור. התנהגותו של פוגלמן מדיפה ריח טיוח ורמיה.

הוצאת ילדים מחזקת אביהם בניגוד לחוק ולכללים בדלתיים סגורות – שופטת הנוער היאם קרוואני ושופט העליון עוזי פוגלמן

יולי 2011 - רע"א 5413/11 - א' - מדובר בהורים לשלשה ילדים אשר הוצאו מחזקתם ללא נזקקות, דיון בוועדת החלטה, תסקיר, או שמיעת דעתם ודעת ילדיהם. השופטת היאם קרוואני ולשכת הרווחה כרמיאל בראשות שולה מנחם קיבלו החלטות בניגוד לחוק ולכללים תוך שהן מנצלות את החיסיון והדלתיים הסגורות של הדיונים והחלטות בתי משפט לנוער. קרוואני ושולה גרמו למשפחה עוגמת נפש נזקים נפשיים וכלכליים ע"פ גישות פרנואידליות של הרווחה ובתי משפט לנוער בשם טובת הילד לתפיסתן.

בית משפט לנוער בראשות השופטת היאם קרוואני הוציא ילדים מחזקת ההורים על מצג שווא והטעייה מצד לשכת הרווחה כרמיאל בראשות שולה מנחם. הדיונים בבתי משפט לנוער מתנהלים בדלתיים סגורות ואינם מתפרסמים, אך מהערעור לעליון רע"א 5413/11 - א' ניתן לראות שרשרת כשלים בענייני נוער ברווחה, ובתי המשפט בערכאות השונות.

קרוואני ושולה החליטו הרחקת ילדים ממשפחתם בניגוד לסעיף 8 לחוק הנוער

בית המשפט לנוער קיבל את ההחלטה על הרחקת הילדים בטרם הוגש לו תסקיר, כנדרש על-פי סעיף 8 לחוק הנוער, ואף מבלי שזימן את ילדיו להעיד בפניו על טיב הקשר שלהם עמו.

קרוואני ושולה החליטה הרחקת ילדים ממשפחתם בניגוד למדיניות שמציג משרד הרווחה לציבור

הרחקת הילדים נעשתה בניגוד למדיניות משרד הרווחה שלפיה ילדים אינם נלקחים מהוריהם ללא דיון לפני ועדה לתכנון וטיפול ועדת החלטה).

היאם קרוואני ושולה מנחם פעלו בניגוד לסמכויותיהם ע"פ תקדים בית משפט עליון בעניין סעיף 12 לחוק הנוער

סעיף 12 בחוק הנוער מאפשר לבית המשפט לקבל החלטות ביניים גם בטרם שמיעת הקטין ובטרם התקבל תסקיר רק אם מדובר בקטינים נזקקים ע"פ תקדים העליון לכניין סעיף 12 לחוק הנוער.

הקטינים הוצאו בכפייה מחזקת אביהם בתחילת אפריל 2011 אולם עד יום החלטת העליון ב- 26.07.2011 טרם נכתב כי הוכרזו נזקקים.
אשר על כן קרוואני ושולה הוציאו הילדים מביתם ומשפחתם ללא סמכות.

הצגה מוטעית טיוח נהלי משרד הרווחה – שופט העליון עוזי פוגלמן

פוגלמן מטעה בפסק הדין (סעיף 5): " לבסוף, ועדת תכנון, טיפול והערכה (ועדת החלטה) נקבעה לתאריך 25.5.2011 , אך משנבצר מבא-כוח המשיב ללוותו, ומשהמשיב עצמו סירב להיכנס לוועדה, לא התקיים בה דיון. יש לקוות כי דיון בוועדה יערך בהקדם אם אכן טרם התקיים."
ע"פ נוהלי משרד הרווחה (תע"ס 8.9 סעיף 5 ד') אין חובה לזמן את ההורים לוועדות ההחלטה ואפשר לקיימן ללא נוכחות ההורים. פוגלמן זורה חול בעיני ההורים ומסנגר על תעלולי לשכת הרווחה כרמיאל.

הצגה מוטעית טיוח תקדים העליון לסעיף 12 לחוק הנוער – שופט העליון עוזי פוגלמן

פוגלמן מטעה וכותב (סעיף 5): " סעיף 12 לחוק הנוער מאפשר לבית המשפט לקבל החלטות ביניים גם בטרם שמיעת הקטין ובטרם התקבל תסקיר"
פוגלמן מטעה. סעיף 12 בחוק הנוער מאפשר לבית המשפט לקבל החלטות ביניים גם בטרם שמיעת הקטין ובטרם התקבל תסקיר רק אם מדובר בקטינים נזקקים ע"פ תקדים העליון לעניין סעיף 12 לחור הנוער.
הקטינים הוצאו בכפייה מחזקת אביהם בתחילת אפריל 2011 אולם עד יום החלטת העליון ב- 26.07.2011 טרם נכתב כי הוכרזו נזקקים.
אשר על כן פוגלמן מטעה את האבא ואת הציבור.

שיפוט לקוי של פוגלמן באשר לאופן טיפולו באירוע

פוגלמן מטעה (סעיף 5): "לאחר שבחנתי את טענות המבקש, לא מצאתי עילה המצדיקה היעתרות לבקשתו. הלכה ידועה היא כי רשות ערעור בגלגול שלישי תינתן במשורה, ותיוחד למקרים שבהם הבקשה מעלה שאלה כללית החורגת מעניינם של הצדדים הישירים... שאלה כזו איננה מתעוררת במקרה שלפנינו"
ברור שעוזי פוגלמן טועה הרי עניין מהותי וחמור כזה של חריגת בית משפט לנוער (קרוואני) מסמכותו להוצאת ילדים בכפייה מביתם נידון בתקדים העליון לעניין סעיף 12 לחוק הנוער.
פוגלמן מתנער מאחריותו לטפל בעניין כפי הנראה עקב חשיפת מחדלי לשכת הרווחה כרמיאל ושופטת הנוער קרוואני.

גישה שטחית ומעוותת באשר לזכויות אדם וזכויות הילד – עוזי פוגלמן

פוגלמן כותב (סעיף 5): "הקטינים טרם הובאו לעדות היות שבית המשפט לנוער סבר,כעמדת המשיבה (רווחה כרמיאל), כי מפגש עם המשיב (האב) באותה עת בין כותלי בית המשפט עשוי לפגוע בהם רגשית (החלטה מיום 12.4.2011)".
בעניינים מהותיים אלו אין די ב"סברות" של הרווחה או בתי משפט. יש צורך בעובדות וראיות. לא ייתכן כי קולם ורצונם של ילדים לא ישמעו, וזכויותיהם יפגעו בצורה חמורה עקב "סברות".
יתרה מכך, ניתן להביא קטינים להעיד ללא נוכחות אביהם.

גישת "ראש קטן", התנערות, תירוצים ביורוקרטיים - השופט אלכסנדר קיסרי
כאמור מדובר באבא ששלשת ילדיו הוצאו מחזקתו מבלי שהוכרזו נזקקים, ללא דיון בוועדת החלטה, תסקיר, או שמיעת דעתו ודעת ילדיו, בניגוד לחוק ולכללים. בערעור שהגיש לבית משפט מחוזי קיבל דחיה בנימוקים לקוניים מהשופט אלכסנדר קיסרי. וכך מתאר פוגלמן את תגובת קיסרי: "בית המשפט המחוזי (שופט אלכסנדר קיסרי) ציין כי גם לאחר שלבקשת בית המשפט הגיש המבקש הודעת הבהרה, לא עלה בידיו לרדת לסוף דעתו של המבקש בדבר הסעד שביקש מערכאת הערעור. לפי קביעת בית המשפט, אם בקשתו היא כי המשמורת על ילדיו תעבור לידיו ללא דיחוי, וטענתו המרכזית היא כי אין צורך להמתין עד שיוגשו הסיכומים, הרי שדינה של זו להידחות. זאת שכן המבקש לא הראה מהי החלטת בית המשפט לנוער שאליה מכוונת בקשתו, ומדוע יש להתערב בה".
כאמור למרות שברור כשמש כי הילדים הוצאו מביתם ומשפחת שלא כדין השופט קיסרי משתמש בתירוצים בירוקרטיים במקום לפתור את הבעיה עד תום, ובכך שולח את המשפחה לתסבוכת מרירה עם רשויות הרווחה ובתי המשפט.
.


קישורים:

• השופטת היאם קרואני חרגה מהחוק ומהכללים - נער אושפז בכפייה בבית חולים פסיכיאטרי - במאי 2009 פורסם המאמר: "השופטת חרגה מהחוק ומהכללים - נער אושפז בבית חולים", רות אברהם, NEWS1 - מדובר במכתב בקשה ששלחו הפסיכיאטר המחוזי ד"ר גרינר וסגנו ד"ר ג'ראיסי לבית המשפט, ובו טענו כי החלטת בית המשפט להאריך בשלושה חודשים את אשפוזו בכפייה של נער בן 13, נעשתה תוך הפרת שורה של חוקים, בהם חוק זכויות החולה, חוק טיפול בחולי נפש וחוק הנוער. להלן המאמר...
• תחלואי הפרטת פנימיות הרווחה - ארה"ב: שופט קיבל שוחד ושלח נערים למתקני כליאה - אוגוסט 2011 - מתברר כי למערכת הרווחה המופרטת תחלואים קשים. שופטים ועובדי רווחה עלולים בנקל לקבל שוחד ממוסדות רווחה מופרטים: משפחות אומנה, פנימיות, מרכזי חירום ועוד, תמורת העברת ילדים בכפייה למוסדות אלו (כסף תמורת ילד). בישראל הקרקע פוריה לשחיתות במערכות הרווחה בשל החיסיון, העדר פיקוח, ואי כפיפות לדיני ראיות. מדובר באלפי ילדים המוצאים בכפייה מביתם ברשעות (85% בתואנת "הזנחה") ע"י מערכת הרווחה הישראלית המופקרת ע"פ "סברות" של פקידי סעד, ו"חותמות הגומי" בבתי משפט לענייני משפחה ובתי משפט לנוער...

• ה"טיפולים" של הרווחה - חשד: עובד סוציאלי לחוק הנוער יוסף דיאמנט - מועצה אזורית חוף הכרמל ביצע מעשים מגונים בילד - הרשויות טייחו - ספטמבר 2011 - פקיד סעד יוסף דיאמנט מואשם בהטרדה מינית - נגד פקיד הסעד במועצה האזורית חוף הכרמל הוגשה תלונה על מעשים מגונים כבר לפני ארבע שנים...
• פולישוק - סאטירה על מערך הרווחה המופקר והמושחת - מדיניות משרד הרווחה מופקרת ומושחתת. מדובר במערך של פקידי סעד הזויים המפוזרים ברשויות המקומיות בעלי סמכויות וגיבוי מלא מהממונים ובתי המשפט לענייני משפחה ונוער. מערכת המשפט לנוער וענייני משפחה קרסה ופועלת ע"פ הבלי פיהם של פקידי סעד ועובדים סוציאליים ברשויות הרווחה...