‏הצגת רשומות עם תוויות ערר. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות ערר. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 1 באוגוסט 2019

השופט מזוז על זכות הטיעון וזכות העיון של נאשם

מרץ 2019 - זכות הטיעון בבית המשפט מהווה חלק מכללי הצדק והיא זכות יסודית של נאשם העומד לדין. זכות העיון בחומר הראיות נגזרת מזכות הטיעון שהרי כיצד יוכל הנאשם לטעון אם לא ראה את חומר הראיות נגדו. זכות העיון בחומרי החקירה מעוגנת בסעיף 74 בחסד"פ..

אלא שעל פי שופט העליון מני מזוז יש הגבלות בזכויות יסוד אלו. לדוגמא אם הנאשם מיוצג על ידי סנגור, הרי שזכויות אלו נלקחות ממנו משום שסנגורו יכול לטעון ולעיין בחומרי החקירה.
תפיסתו זו של מזוז ספק אם עולה בקנה אחד עם החוק וחוקי היסוד בעיקר כאשר הנאשם מיוצג על ידי סנגור מהסנגוריה הציבורית המקבל שכר מוגבל ביותר מהסנגוריה ונאמנותו לצוות הפנימי בסנגוריה קודמת לנאמנותו למרשו.

מצורף קטע מהחלטת שופט העליון מני מזוז על הגבלת זכות הטיעון וזכות העיון חומרי החקירה. - צבי זר נ' מדינת ישראל בש"פ 2004/19 מה- 25.03.2019.

קטע מהחלטת שופט העליון מני מזוז על הגבלת זכות הטיעון וזכות העיון חומרי החקירה. - צבי זר נ' מדינת ישראל בש"פ 2004/19 מה- 25.03.2019.
קטע מהחלטת שופט העליון מני מזוז על הגבלת זכות הטיעון וזכות העיון חומרי החקירה. - צבי זר נ' מדינת ישראל בש"פ 2004/19 מה- 25.03.2019.

יום רביעי, 24 באפריל 2019

השופט ג'ורג' קרא דחה הערר בטענת סרק וקבע שלורי שם טוב תמתין עוד 45 יום במעצר

18.04.2019 - השופט ג'ורג' קרא דחה ערר של לורי שם טוב בטענת סרק כי ה"ערר על החלטה שעדיין לא באה לעולם" בעוד ששלש שורות מעל הוא מציין כי "ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב בתיק מ"ת 14280-04-17 מיום 15.4.2019 שניתנה על ידי כב' השופט אברהם הימן".
אם השופט קרא כותב שערר על החלטה קיימת מה- 15.04.2019 מדוע לאחר 3 שורות הוא כותב כי הערר על החלטה על החלטה שלא התקבלה?

עוד מציין ג'ורג' קרא כי גילה בנט המשפט דיון בעוד חודש וחצי וכי הוא סבור שבדיון זה אמורה להתקבל ההחלטה שעליה הערר, ולכן לורי שם טוב תמתין עוד חודש וחצי במעצר לדיון שבו השופט הימן אמר מראש שלא יקשיב לטענותיה.

מצורפים:
החלטת שופט העליון ג'ורג' קרא כי הערר נדחה בגלל שהוא על החלטה שלא נתקבלה, בעוד רשום בהחלטה כי הערר על החלטה קיימת מיום 15.04.2019  - בש"פ 2829-19 מה- 18.04.2019.
החלטת השופט הימן שצורפה לערר ועליה הערר - תיק מ"ת 14280-04-17 מה- 15.04.2019.

 החלטת שופט העליון ג'ורג' קרא כי הערר נדחה בגלל שהוא על החלטה שלא נתקבלה, בעוד רשום בהחלטה כי הערר על החלטה קיימת מיום 15.04.2019  - בש"פ 2829-19 מה- 18.04.2019.
החלטת שופט העליון ג'ורג' קרא כי הערר נדחה בגלל שהוא על החלטה שלא נתקבלה, בעוד רשום בהחלטה כי הערר על החלטה קיימת מיום 15.04.2019  - בש"פ 2829-19 מה- 18.04.2019.

 החלטת השופט הימן שצורפה לערר ועליה הערר - תיק מ"ת 14280-04-17 מה- 15.04.2019.
החלטת השופט הימן שצורפה לערר ועליה הערר - תיק מ"ת 14280-04-17 מה- 15.04.2019.

יום שני, 22 באפריל 2019

לורי שם טוב הגישה ערר לעליון: שופט המעצרים אברהם הימן מונע ממנה פנייה לערכאות

22.04.2019 - העיתונאית לורי שם טוב עצורה מזה כשנתיים וחודשיים על חשד להעלבת שופטים ועובדות סוציאליות באתרי ג'נק במרשתת. השופט אברהם הימן מונע מלורי שם טוב להגיש בקשות לשחרר אותה מהמעצר בתואנה שהיא מיוצגת על ידי סנגור מהסנגוריה הציבורית גם אם הסנגור אינו מצטרף לבקשה. שם טוב הגישה ערר לבית המשפט העליון בש"פ 2847-19.

יום שישי, 1 בפברואר 2019

פרשת הבלוגרים: תקדים משפטי בעקבות ערר שהגישה לורי שם טוב - הפרקליטות תחוייב להעביר ללורי שם טוב בקשות לחומר ראיות שהוגש למדינה זרה

01.02.2019 - השופט הימן הגדיר את בקשתה של לורי שם טוב לחומרי חקירה כ"מסע דייג" אך לא כך סבר שופט העליון גרוסקופף. בהחלטתו בש"פ 7746-18 מה- 31.01.2019 כתב גרוסקופף:
"לאחר שעיינתי בבקשה לעזרה משפטית הגעתי למסקנה כי במאזן האינטרסים והשיקולים, יש מקום להיענות למבוקש בהקשר זה. העוררים חושדים כי המידע שהתקבל בעניינם לא התקבל בעקבות בקשה 'כשרה', והגם שלא התרשמתי מעיון בבקשת העזרה המשפטית כי יש בסיס לחשדם זה, בשים לב לאופיו ומורכבותו של התיק בו עסקינן, יש מקום לאפשר לעוררים להתרשם מכך באופן בלתי אמצעי".

לצפייה/ הורדת החלטת השופט גרוסקוף הקליקו כאן

מצורף צילום החלטת השופט גרוסקופף












יום חמישי, 17 בינואר 2019

פרשת הבלוגרים: דיון ערר לורי שם טוב להשתחרר עקב העדר ייצוג

17.01.2019 - היום התקיים דיון בערר שהגישה לורי שם טוב על בקשה לשחרור עקב העדר ייצוג . לדיון לא הופיעו נציגי הסנגוריה הציבורית אשר היו אמורים לתת מענה באשר לייצוגה של שם טוב. לורי העצורה מזה שנתיים על פרסומים מעליבים לכאורה נגד עובדי ציבור, טענה בפני השופט פוגלמן כי מזה כחצי שנה אינה מיוצגת. אין פגישות עבודה עם נציגי הסנגוריה ולא גובש קו הגנה. מדבר במשפט מורכב ביותר. שם טוב טענה בנוסף כי אינה מקבלת פרוטוקולים והחלטות למקום מעצרה.
הפרקליטות בקשה למחוק הערר הואיל ויש החלטה של השופטת וילנר השוללת מלורי את הזכות להגיש בקשות לבית המשפט העליון. הפרקליטות שינתה גרסתה בהמשך וטענה כי שם טוב משתמשת בבקשות בלשון לא משפטית. בעניין זה יובהר כי שם טוב הושוותה על ידי שופטים ופרקליטים ל"זרה". שהיא זונה ואפיקורסית על פי פרשנות התנך.
החלטת השופט פוגלמן תינתן בהמשך.


מצורף פרוטוקול הדיון בש"פ 317-19 מיום ה- 17.01.2019

 פרוטוקול הדיון בש"פ 317-19 מיום ה- 17.01.2019
פרוטוקול הדיון בש"פ 317-19 מיום ה- 17.01.2019


יום רביעי, 14 בנובמבר 2018

פרשת הבלוגרים: שופט העליון עוזי פוגלמן דחה בקשת לורי שם טוב לחזור בה מהסכמתה לראיות לכאורה מטעמים "שנויים במחלוקת"

14.11.2018 - הסכמתה של שם טוב לראיות לכאורה בספטמבר 2017 לאחר 7 חודשי מעצר "ביניים" או משהו אחר שאינו מוגדר בחוק, ו- 40 יום בבידוד והפרדה הייתה בעת לא ראתה אף עמוד אחד מחומר הראיות. הסכמתה של שם טוב לקיומן של ראיות לכאורה נבעה מכמיהתה להשתחרר בתנאים מגבילים וכן שלא עמדה בפניה אופציה אחרת מטעם הסנגוריה הציבורית.
שופט העליון פוגלמן דחה בקשתה מטעמים הנראים כלא רלוונטיים לאירוע.
הטעם הראשון שטען פוגלמן: הוא ששם טוב הסכימה למעצרה לאחר שנועצה בסנגורה. בית משפט שהיה מודע היטב לכל פרטי ההליך, קבע כי הסנגור גילה מיומנות מקצועית ו"עשה הכול על מנת לסייע למבקשת... - טעם זה אינו רלוונטי משום שזוהי הסיבה לערר, דהיינו שיקול דעת מוטעה של הסנגוריה ובית המשפט המחוזי לתפיסת העוררת, ולכן אין להביא שיקול דעת מוטעה זה כעילה לדחיית הערר.
הטעם השני שתרץ פוגלמן הוא כי הסכמתה של שם טוב בדבר קיומן של ראיות לכאורה מספיקה לקבוע שהן אכן קיימות בתיק - גם טעם זה פסול. שם טוב לא ראתה כלל את הראיות לכאורה ולכן הסכמתה לקיומן היא בעלמא. יתרה מכך, קיומן של ראיות לכאורה יש לבחון לגופן ולא על פי הסכמתו של הנאשם ובעיקר לאחר 7 חודשי מעצר "ביניים" ו- 40 ימי בידוד והפרדה.

פוגלמן מציג בהחלטתו את המדיניות "הקלה על ההדק" של מערכת המשפט לעצור נאשמים ולהרשיע אותם על דברים בעלמא מבלי לבחון עובדות וראיות לגופן.

מצורפים צילומי החלטת פוגלמן בש"פ 7235/18 מה- 11.11.2018

החלטת פוגלמן בש"פ 7235/18 מה- 11.11.2018
החלטת פוגלמן בש"פ 7235/18 מה- 11.11.2018





יום ראשון, 21 באוקטובר 2018

לורי שם טוב הגישה ערר לעליון על החלטת כב' השופט אברהם הימן לדחות בקשתה על אי הסכמתה לראיות לכאורה ומסוכנות

15.10.2018 - לורי שם טוב הגישה הבוקר ערר לבית המשפט העליון בש"פ 7235/18 . להלן קטע מהערר:

העוררת מתכבדת להגיש בזאת ערר על החלטת כב' השופט הימן מבית המשפט המחוזי בת"א מתאריך 03.10.2018 בתיק מ"ת 14280-04-17 אשר בה דחה כבוד השופט הימן וכן בקשת העוררת לחזור בה מהסכמה לכאורה תחת לחץ לראיות לכאורה, לעיין לראשונה בעילת המעצר, לעיין לראשונה בראיות לכאורה, ולעיין מחדש בקביעות המסוכנות.

העוררת ביקשה מבית משפט קמא לאפשר לה לחזור בה מהסכמה לראיות לכאורה, אשר נתנה תחת לחץ של בית המשפט והסנגור על מנת לנדב לבית המשפט הסכמה מאולצת ללא תמורה, בתאריך 10/9/2017, ולעיין מחדש בהחלטת המעצר עד תום ההליכים בהתחשב בכך שהעוררת כופרת בראיות לכאורה, בחלוף הזמן מאז הדיונים בראיות לכאורה, בכרסומים בראיות לכאורה שנתגלו באופן כללי ובפרט בקבילות הצווים שבאמצעותם אספה המשטרה ראיות, ובמסוכנות. יודגש שלגבי בדיקת בית המשפט את עילת המעצר והראיות לכאורה לא התקיימה בדיקה קודמת, וזוהי בקשה לבדיקה ראשונית. מאחר ובית המשפט כן קבע קביעות קודמות לגבי מסוכנות, הרי שרק לגבי כך מדובר בעיון מחדש.

כמו כן ביקשה העוררת להוסיף טיעונים שהסנגור מטעם הסנגוריה הציבורית לא טען בדיון הראשון (10.9.2017) כגון אכיפה סלקטיבית, ביקורת פוליטית, וכן שהעונש הצפוי לא יהיה יותר משנתיים. פסקי דין שניתנו או נתגלו מאז ההחלטה הקודמת פועלים לטובתה של העוררת.

לפיכך מתבקש בית המשפט העליון לקבוע שטעה בית המשפט קמא בכך שלא התיר לעוררת לחזור בה מהסכמתה הלכאורית לראיות לכאורה, טעה בהחלטתו שהסכמה לראיות לכאורה מחייבת את העוררת ללא יכולת לסגת ממנה, וכן טעה בית המשפט קמא בכך שלא הסכים לעיין לראשונה בראיות לכאורה, ולבדוק טענות שקיימות חולשות משמעותיות באיכות הראיות לכאורה, שהראיות אינן מקימות עילת מעצר (בפרט כשמדובר בחופש ביקורת על בתי המשפט עצמם, והזרוע הארוכה שלהם, עובדות סוציאליות).

טעה בית המשפט קמא בכך שסירב לדון בטענת העוררת כי הלכת זאדה פוגעת בנאשמים באופן אנוש, שכן הלכה זו מאפשרת חממה לסיפורי בדים, זכ"דים מגמתיים, מסמכים ספקולטיביים, ומסמכים חסרי פשר שאותם אפשר להציג באופן מסוף ולהשיג מעצר עד תום ההליכים. הגיעה העת שבית המשפט יאמץ את דעת המיעוט של השופטת דורנר בהלכת זאדה ויבדוק אן הראיות בעלות משקל של מעבר לספק סביר, ולא סתם ראיות גולמיות ומגמתיות.

כמו כן טעה בית המשפט בהערכת המסוכנות כשמדובר בעברות החוסות תחת חופש הביטוי, והנזק היחיד הנטען הוא נזק לשם טוב, לכאורה. בדיון הראשוני בית המשפט לא שקל נסיבות אישיות כי אלה לא הוצגו בפניו מחמת אי מוכנותו של הסנגור מטעם הסנגוריה.

הליך החקירה בעניינה של העוררת טרם מעצרה ובתקופת מעצר הימים לקוי ביסודו הואיל ונעשה ללא ביקורת שיפוטית הולמת. כל הצווים שמהם הופקו תוצרים וראיות לכאורה, לקויים. נראה כי השופטים המעורבים בחתימה על צווי בתקופת החקירה הסמויה שימשו סניף של התביעה וחתמו כחותמת גומי. כך גם קבע נציב תלונות הציבור על שופטים השופט בדימוס אליעזר ריבלין. הצווים נחתמו כלאחר יד ללא ביקורת שיפוטית מבלי שהיושב/ת על כס השיפוט בדק/ה על מה הוא חותם.

העוררת טוענת כי לא ניתן לייצר עילת מעצר סטטוטורית בגין שימוש במקלדת. מקלדת אינה שקולה לנשק חם או נזק גוף. נזק לשם טוב מקומו בבית משפט אזרחי, ואין עילת מעצר שכזו שלשם שמירה על שלום הציבור עוצרים את מי שמביע ביקורת פוליטית באמצעות שימוש במקלדת נגד המשטר ועושי דברו. מי שייצר את עילת המעצר בגין עבירות פרסום וביטוי היה כבוד השופט סולברג ביום ה 5 למעצר לפני 20 חודש, והוא עשה זאת בדרך של הטלת רפש בעוררת, הטרדתה המינית בפומבי, החפצתה, והכל באמצעות פתגם מספר משלי הממשיל את העוררת לזונה מופקרת ששפתיה נוטפות דבש, מסתובבת עם חרב דו כיוונית ונועצת את חרבה בגברים פתאים. כאשר שופט עליון מפליג בדמיונו לעולמות התנ"ך, ידיהם של שופטי המחוזי כבולות לאותו פתגם תנכ"י, וגם הם מחויבים לראותה כזונה אפיקורסית ופתיינית.

עוד יצוין שהעוררת עצורה 20 חודשים ולמעשה משלמת מקדמה על חשבון העונש. העוררת הביאה בפני כבוד השופט הימן רשימת גזרי דין המראים כי לא צפוי לה עונש של יותר משנתיים, כך שהיא עתידה להיות יצורה יותר מהעונש שתקבל. בית המשפט קמא לגלג על טענה זו וקבע כי זו השערה.

בנוסף, הסנגוריה נטשה את העוררת והודיעה על הפסקת ייצוג. היות והעוררת נשארה ללא ייצוג, לא ניתן להטיל עליה עונש מאסר וחובה לשחרר אותה, שהרי היא עצורה כאשר לא ניתן להטיל עליה עונש מאסר. הסנגור הציבורי הזדרז ומינה לעוררת סנגוריות חדשות מבלי שביקשה זאת, רק כדי להבטיח שניתן יהיה להטיל מאסר על העוררת. מכך ברור שהסנגוריה משתפת פעולה עם התביעה ושל בית המשפט.

לורי שם טוב הגישה ערר לעליון על החלטת כב' השופט אברהם הימן לדחות בקשתה על אי הסכמתה לראיות לכאורה ומסוכנות
לורי שם טוב הגישה ערר לעליון על החלטת כב' השופט אברהם הימן לדחות בקשתה על אי הסכמתה לראיות לכאורה ומסוכנות

יום שישי, 26 במאי 2017

החלטת ערר מוטי לייבל 12.05.2017 – הפרקליטות הטעתה את שופטת העליון ענת ברון

12.05.2017 - העיתונאי מוטי לייבל הגיש ערר לבית המשפט העליון על החלטות בית משפט מחוזי השופט א' הימן מיום 7.05.2017 לא לשחררו לחלופת מעצר. העיתונאי מוטי לייבל טען כי סיכויו להוכחת חפותו גבוהים והראיות נגדו חלשות. כן טען כי העבירות שבהן מואשם אינן מן העבירות המקימות חזקת מסוכנות סטטוטורית, ואין להניח את מסוכנותו אך על פי האמור בכתב האישום, ובטרם ניתנה לו הזדמנות להגיב לנטען בכתב האישום בדיון בדבר קיומן של ראיות לכאורה; וזאת במיוחד כאשר הראיות בתיק נגדו חלשות כנטען ומרבית העבירות מיוחסות לו רק כמבצע בצוותא. עוד נטען כי שגה בית המשפט המחוזי שעה שהתעלם מכך שהיקף חומר החקירה הגדול אינו מאפשר את ניהול ההליך על ידי העורר (שנכון לרגע זה אינו מיוצג) מתוך תא המעצר שכן אין אפשרות לוגיסטית להכניס לתא המעצר את כמות החומר הדרוש לניהול התיק; ועל כן נפגעת יכולתו של העורר להגן על עצמו מפני האישומים.

השופטת ענת ברון דחתה את הערר בטענה כי "עסקינן ב"ערר ביניים", שבית משפט זה יידרש לו רק בהתקיים נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת; ובהן כאשר נפלה טעות ברורה בהחלטה הנוגעת לקיומה של עילת מעצר או לקיומן של ראיות לכאורה, או כאשר מתעורר חשש ממשי כי מעצרו של העורר אינו חוקי מסיבה אחרת ... המקרה דנן אינו בא בגדר מקרים אלה, מה גם שכאמור לעיל כבר ביום 16.5.2017 עתיד להתקיים דיון בעניין קיומן של ראיות לכאורה בעניינו של העורר".

בסיפא לנימוק דחייתה כותבת השופט ברון כי שכבר ביום 16.05.2017 עתיד להתקיים דיון בעניין קיומן של ראיות לכאורה. טענה זאת אינה נכונה אלא תירוץ קבוע שבה משתמשת הפרקליטות לדחיית עררים. ב- 16.05.2017 לא התקיים שום דיון בעניין ראיות לכאורה וגם בדיון לאחר מכן ב- 23.05.2017 בעניינם של הנאשמים האחרים בפרשה לא דנו בראיות לכאורה מאחר ותיקי הראיות עדיין היו מוכנים. דיון בענייני הראיות לכאורה יתקיים אולי ב- 6.06.2017 ע"פ החלטת השופט היימן מיום 23.05.2017. פרקליטות המדינה (עו"ד שוויצר) הטעתה גם את שופט העליון פוגלמן בתירוץ דומה בעניין עער של העיתונאית לורי שם טוב. עו"ד שוויצר מהפרקליטות הטעה וטען: "מחר (23.05.2017) קבוע דיון לשלושת הנאשמים לרבות העוררת. הבנתי שנאשם 3 אמור להעיד בעניין ראיות לכאורה..". כאמור ב- 23.05.2017 לא התקיים שום דיון בראיות לכאורה. יוצא אפוא כי השופטת ברון הוטעתה ע"י פרקליטות המדינה, והעצורים ימשיכו לשהות במעצר בלתי חוקי לפחות עד ה- 6.6.2017.


 החלטת ערר בית משפט עליון מוטי לייבל 12.05.2017 Document-page-001Document-page-002Document-page-003