הנאשמת לא מוכנה לקבל את מרותו של בא כוחה

מאי 2019 - "היא לא מוכנה לקבל את מרותו של בא כוחה" ציינה הפרקליטה לשופט בדיון בבית המשפט העליון בעניין מעצרה של העיתונאית לורי שם טוב העצורה מזה שנתיים וחודשיים על עבירות "מקלדת". השופט גרוסקופף השיב: "היא לא אמורה לקבל את מרותו".
המשמעות של המילים שיצאו מפיה של הפרקליטה היא: "היא לא מוכנה לקבל את הסמכות העליונה או הסמכות המוחלטת של הנציג שלה או השליח שלה".

מילים אלו שיצאו מפיה של הפרקליטה מתארות בפשטות ובדיוק את היחסי לקוח וסנגור מהסנגוריה הציבורית. הסנגור הציבורי הוא למעשה האדון והנאשם או הלקוח אמור לציית לו. זוהי תפיסה רווחת בסנגוריה הציבורית ובפרקליטות.
מסתבר שהסנגור מהסנגוריה הוא "אדון" שעלול להיות לעתים לא כל כך נחמד ל"לקוח" שלו, בשכר טרחה נמוך מאוד שהוא מקבל מהסנגוריה, ומרחב פעולה מצומצם מאוד שהצוות הפנימי בסנגוריה מכתיב לו. אם הנאשם אינו מציית לסנגורו מהסנגוריה, אזי השופט יכול להטיל סנקציה של מעצר ממושך על ידי דחיית בקשות שחרור הנאשם ממעצרו בתואנה שהוא מיוצג, ורק סנגור רשאי להגיש. וכך למעשה כובלים בית המשפט ביחד הפרקליטות והסנגוריה את הנאשם לציית להם.
פרקטיקה זו מלבד היותה פוגעת באופן חמור בכבוד האדם וחירותו, יוצרת עיוות בבתי המשפט למעצרים ממושכים ולעסקאות טיעון (הודאה באשמה) בכפייה, ואינה עומדת בקנה אחד עם כללי האתיקה שכל עורך דין מחויב לעמוד בהם כלפי לקוחו.


מצורף: קטע מפרוטוקול דיון ערר שהגישה לורי שם טוב לבית המשפט העליון בפני כב' השופט גרוסקופף בש"פ 2847-19 מה- 01.05.2019.

העיתונאית לורי שם טוב שוחררה ממעצרה הממושך

שופט בית המשפט העליון - פרופ. עופר גרוסקופף

04.05.2019 - בחצות וחצי בלילה שבין השני לשלישי במאי 2019 בתוך תא קטן בבית סוהר נווה תרצה שבו כלואות 4 אסירות נשמע רעש המתכת בפתיחת מנעול הדלת , ונדלק האור. בפתח עמדו קצין וסוהר . 4 האסירות נעמדו מיד ליד מיטותיהן. הקצין ניגש לאחת האסירות ושאל: "את יודעת למה אנחנו פה?". "לעשות חיפוש בחדר" השיבה העצירה. "לא " השיב הקצין. "באנו לשחרר אותך מהמעצר".

לצפייה בהחלטת שופט העליון עופר גרוסקופף , בש"פ 2847-19 מה- 02.05.2019 הקלק כאן

בכך הסתיים מעצרה של לורי שם טוב הנמשך מזה כשנתיים וחודשיים. שם טוב נעצרה ב- 27.02.2017 בפרשה המכונה "פרשת הבלוגרים" ועניינה הכפשות במרשתת נגד שופטים ועובדות סוציאליות. בתי המשפט פעם אחר פעם האריכו את מעצרה של שם טוב כאילו מדובר בפשע חמור ביותר של פגיעה פיזית, ואולם העבירה החמורה ביותר בפרשה זו היא פגיעה בפרטיות. על פי חוק המעצרים אין לעצור אדם על פגיעה בפרטיות אפילו לא ליום אחד. אולם המטריד ביותר הוא ששם טוב עצורה מזה כשנתיים וחצי ומשפטה בקושי החל. ביולי 2018 החליטה השופטת העליון ברון לשחרר את שם טוב מהמעצר בתנאים שאינם ניתנים ליישום. וכך גם שופטים לאחר מכן עד אשר הגיע הדיון בערר המעצר בפני השופט גרוסקופף.

לורי שם טוב - עיתונאית בענייני רווחה ומשפט

יום קודם שחרורה של שם טוב מהמעצר, ב- 01.05.2019, התקיים דיון בפני שופט בית המשפט העליון עופר גרוסקופף בעניין ערר שהגישה שם טוב על שבית המשפט המחוזי אינו מאפשר לה להגיש בקשות לשחרורה ממעצר בתואנה שהיא מיוצגת על ידי עו"ד מהסנגוריה.
במהלך הדיון התברר עד מהרה שהשופט גרוסקופף מתכוון לדון על מעצרה של שם טוב, ולשחרר אותה. כעבור כיממה פרסם גרוסקופף החלטתו וקבע תנאי חלופת מעצר ששם טוב יכולה לעמוד בהם. דהיינו מעצר בית מלא ללא גישה לאינטרנט, עם 4 שעות אוורור ביום בליווי בן זוגה. בנוסף הפקדת מזומן של 10,000 שקלים,ערבות של 50,000 שקלים וערבות צד ג של 25,000 שקלים.
גרוסקופף נימק החלטתו בכך ששם טוב "עצורה מזה כשנתיים חודשיים, וזהו בוודאי זמן חריג בשים לב לטיב העבירות בהן היא נאשמת". בנוסף ציין גרוסקופף כי הדיונים במשפט העיקרי ימשכו עוד חודשים ואפילו שנים. גרוסקופף נימק בנימוקים נוספים כגון ששני הנאשמים האחרים בפרשה משוחררים ממעצר מעל שנה, ובנוסף כי שם טוב עצורה מזה שנתיים וחודשיים ועברה כברת דרך להפקת לקחים, עוד ציין גרוסקופף כי המעצר הממושך של שם טוב פוגע ביכולותיה להתמודד במשפט המורכב הניצב מולה.
שעות ספורות לאחר פרסום החלטת השופט גרוסקופף שוחררה שם טוב ממעצרה בתנאים שנקבעו.
בש"פ 2847-19

פרשת הבלוגרים: תקדים משפטי בעקבות ערר שהגישה לורי שם טוב - הפרקליטות תחוייב להעביר ללורי שם טוב בקשות לחומר ראיות שהוגש למדינה זרה

01.02.2019 - השופט הימן הגדיר את בקשתה של לורי שם טוב לחומרי חקירה כ"מסע דייג" אך לא כך סבר שופט העליון גרוסקופף. בהחלטתו בש"פ 7746-18 מה- 31.01.2019 כתב גרוסקופף:
"לאחר שעיינתי בבקשה לעזרה משפטית הגעתי למסקנה כי במאזן האינטרסים והשיקולים, יש מקום להיענות למבוקש בהקשר זה. העוררים חושדים כי המידע שהתקבל בעניינם לא התקבל בעקבות בקשה 'כשרה', והגם שלא התרשמתי מעיון בבקשת העזרה המשפטית כי יש בסיס לחשדם זה, בשים לב לאופיו ומורכבותו של התיק בו עסקינן, יש מקום לאפשר לעוררים להתרשם מכך באופן בלתי אמצעי".

לצפייה/ הורדת החלטת השופט גרוסקוף הקליקו כאן

מצורף צילום החלטת השופט גרוסקופף

פרשת הבלוגרים: הלכת גרוסקופף על יחסי הסנגוריה הציבורית והמיוצג

19.12.2018 - הסנגוריה הציבורית הנה גוף במשרד המשפטים המייצג נאשמים המימון המדינה. בשל כך נוצרות מספר נקודות העלולות להוות בעיה בייצוג נאות:
1. המימון שהמדינה מקצה לייצוג הנו נמוך בהרבה מהמקובל בשוק ולכן קיים חשש כי ייפגע הייצוג.
2. הסנגור הציבורי כפוף לנהלי הסנגוריה הציבורית ולהנחיות ה"צוות הפנימי" בסנגוריה המחליטה גם בענייני ההליך השיפוטי הנוגעים למיוצג כגון קו ההגנה.

 לצפייה / הורדה החלטת כב' השופט גרוסקופף ע"פ 7211/18 מה- 29.11.2018 הקלק כאן

ב- 29.11.2018 פסק שופט העליון גרוסקופף פסק דין שאפשר לראות בו הלכה על יחסי המיוצג והסנגוריה.

מדובר בערעור של הסנגוריה הציבורית להתפטר מייצוג נאשם מספר 2 בפרשת הבלוגרים (צבי זר). לטענת הסנגוריה הציבורית מר זר פועל באופן עקבי במקביל לסנגוריו תוך שהוא מנהל למעשה באופן עצמאי לחלוטין קו הגנה שונה, בניגוד להמלצותיהם. הדבר בא לידי ביטוי, כך נטען, בכך שהוא מגיש באופן עצמאי בקשות לבית המשפט, מחזיק בדעה שאם לא יידונו כל טענותיו כפי שהן, לא תהיה הגנתו ראויה, ולמעשה מבקש להחזיק בהגה המשפטי כשתפקיד הסנגורים הוא להיענות לכל דרישותיו או גחמותיו. בעקבות כל אלה הגישה הסנגוריה הציבורית בקשה להשתחרר מייצוגו של מר זר. כב' השופט גרוסקופף דחה הערעור.

חשיבות ייצוג נאשם

על חשיבותו של הייצוג המשפטי להבטחת זכויות הנאשם להליך פלילי הוגן ציטט כב' השופט גרוסקופף את דבריו של השופט חיים כהן ז"ל, אשר ציין כך באחד ממאמריו:
"שורש הרע הוא שהנאשם אינו מיוצג: הבה נאחוז את השור בקרנו ונעמוד על ייצוגו. בעולם משפטי כשלנו, שכל ההליכים בו מתנהלים לפי סדרי דין נוקשים ובשפת המסתורין של החוק והפרוצדורה, זכותו היסודית והראשונית של כל נאשם היא, או צריכה להיות, שיהא מיוצג ע"י מי שיודע רזי התורה ומדבר לשון הסתר"
49 , (חיים כהן "על זכויות הנאשם" הפרקליט כו 42 .((1970)
בנוסף הוסיף גרוסקופף:
 "גם אם הייתה לנאשם התמחות מקצועית מתאימה, אין זה תרחיש רצוי שאדם ייצג את עצמו בהליך פלילי, בוודאי כשמדובר בכתב אישום מורכב, הנושא אפשרות לעונש מאסר לריצוי בפועל. זאת ועוד, לנאשם בהליך פלילי ישנה מעורבות אישית רגשית גדולה בהליכים בעניינו, ולכן נוכחות סנגור, ה"מנותק רגשית" ומסוגל להביט על הדברים באופן מקצועי ואובייקטיבי, היא משמעותית ביותר".


מתי יכולה הסנגוריה להתפטר מייצוג נאשם?

כב' השופט גרוסקופף כתב ארבעה סיבות מהסנגוריה יכולה להתפטר מייצוג נאשם ופרט דוגמאות. גרוסקופף ציטט סעיף 16 לחוק הסנגוריה הציבורית הקובע כי הפסקת ייצוג תבוצע ברשות בית המשפט.

להלן ארבעת הסיבות היכולות לאפשר הפסקת ייצוג הסנגוריה:
1. חדלה להתקיים הזכאות לייצוג.
2. המינוי הושג שלא כדין.
3. סירוב לשתף פעולה עם הסנגור הציבורי - חלופה זו הנזכרת גם בסעיף 17 (ב) לחוק סדר הדין הפלילי, ובית המשפט העליון מפרש אותה בצורה צרה, כמתייחסת למקרים חריגים בלבד. כך למשל, כאשר הנאשם הבהיר באופן חד משמעי כי איננו מעוניין בייצוג, על אף שהוסברה לו מלוא משמעות הדבר על ידי בית המשפט. שיתוף פעולה של נאשם עם סנגורו אין משמעו כי על הנאשם לקבל כל עצה של הסנגור, ולומר אמן אחר כל המלצותיו. עמדת הסנגור כבודה במקומה מונח, ולרוב טוב יעשה נאשם אם ישמע לה. ואולם, בסופו של דבר, הסנגור מנהל את הגנת הנאשם, ולא את הגנתו שלו. מכאן שלנאשם הזכות לומר את דברו, ובעניינים מסוימים אף מסורה לו זכות המילה האחרונה. כך, למשל, גם אם הסנגור סבור כי על הנאשם להודות בעניין זה או אחר, לא ניתן לכפות על הנאשם לקבל את עצת הסנגור, ואם הוא מסרב לעשות כן, אין לראות בכך משום סירוב לשתף פעולה עם הסנגוריה הציבורית.
4. חילוקי דעות הפוגעים באפשרות לתת ייצוג נאות - שימוש בחלופה זו עלול ליצור התנגשות בין שתי זכויות העומדות לנאשם, ולהטיל עליו חובה לבחור ביניהן: מחד גיסא, זכות הנאשם לייצוג, ומאידך גיסא, זכותו לבחור את קו הגנתו. בשל הקשיים הללו ניתן לטעון שאין להכיר בכלל בקיומה של חלופה זו (אלא כשהיא עולה לכדי סירוב מוחלט לשתף פעולה עם הסנגוריה הציבורית, אז למעשה יכנס המקרה בגדר החלופה של הפסקת ייצוג מחמת סירוב לשתף פעולה), ומכל מקום אף אם נראה אותה כעומדת בפני עצמה, יש לפרשה בצמצום רב.

סוף דבר
השופט גרוסקופף דחה בקשת הסנגוריה לאי ייצוג של נאשם 3  הואיל והנאשם לא ביקש הפסקת ייצוגה של הסנגוריה  וזכותו של נאשם 3 לבחור את קו הגנתו גם אם אינה עולה בקנה אחד עם קו ההגנה של הסנגוריה.