נטילת נוגדי דיכאון בהריון מכפילה הסיכון לאוטיזם

נטילת נוגדי דיכאון בהריון עלולה להכפיל הסיכון לאוטיזם - מחקר חדש ורחב היקף בארצות הברית מצא שנטילת נוגדי דיכאון בקרב נשים במהלך ההריון, עלולה להכפיל את הסיכון לאוטיזם אצל התינוק. המחקר מעלה את הדילמה: האם להסתכן בנזק ליילוד, או בחשש לדיכאון שישפיע על האם - טטיאנה הופמן | חדשות 2 |  15/12/15

עליבות לשכת רווחה ת"א ומשרד הרווחה - דחו בקשה לשכן אוטיסט קרוב לביתו עקב אי המצאת תשלום חשבון ארנונה לעירייה

יולי 2013 - פורסם בדף פייסבוק של Ditza Katzir

חברים יקרים, בבקשה שתפו.
י' היא חברה שלי. מלבד ההתמודדות עם סרטן שד גרורתי, היא מתמודדת, לבדה, עם בן אוטיסט בן 32.
היא זועקת, והמוסדות אינם נענים לה.
אנא קראו את מכתבה, ושתפו. אולי מישהו יוכל לעזור.

האם אוטיסט בגיר בישראל אינו זכאי לחיי כבוד?

אלעד בני בן ה- 32, לוקה באוטיזם ומתגורר עימי בביתי.

מעולם לא חשבתי שיגיע יום ואחפש לו בית אחר, אך המציאות לא הותירה בידי
ברירה ואני עושה זאת בלב כבד.

החשיפה קשה לי, אך היא תהיה שווה אם אצליח לעזור לאלעד!

שמי ירדנה. אני מעל גיל 60 . בשנת 2009 חליתי בסרטן שד, עם גרורות בחלקי
גוף שונים. עברתי אינספור טיפולים קשים, ביניהם: כימותרפיה, כריתת שד
והקרנות.

ב- 2011 נותחתי שוב להסרת גידול בעצם החזה. על רקע המחלה, מצבי הנפשי
והפיזי קשה מנשוא: אני מוגבלת בתנועה, גופי נגוע ואני
מתקשה לתפקד כתמול שלשום. בשל בריאותי הרופפת, אלעד -הקשור אלי מאד- סובל
כיום מחרדה קשה.

אביו של אלעד ואנוכי מתגוררים בנפרד, מה שמטיל עלי נטל כבד לדאוג ולטפל בו לבד.

במצבי אני לא יכולה עוד להוות עבורו משענת איתנה ולספק לו בית המתאים
לצרכיו. הוא זקוק למסגרת טיפולית, שתאפשר לו לחיות ולעבור את מסע חייו
בכבוד.

בנסיבות אלה והואיל ואביו של אלעד הינו תושב תל אביב, הגשנו את מועמדותו
של אלעד להוסטל לאוטיסטים בוגרים "בית הידידות" המוקם בשכונת בבלי בת"א, ע"י עיריית ת"א, משרד הרווחה ואלו"ט. והעומד להפתח בקיץ ש.ז.

מאחר ושנינו אנשים מבוגרים, רצינו שאלעד יתגורר באיזור המרכז בקרבתנו.

בקשתנו נדחתה, למרות המלצות המערך האונקולוגי בתל השומר, לסייע לאלעד
ולהוציאו מהבית להוסטל הממוקם בקרבתי , בשל מחלתי והקושי בניידות שלי.

הנימוק לדחייה: טכני לחלוטין. אי המצאה של תשלום אחד לחשבון ארנונה
לעיריית ת"א, על אף שכל החשבונות שולמו כדין ע"י אביו של אלעד.

אינסוף פניותינו לעיריית תל אביב, לאלו"ט ולמשרד הרווחה, לרבות לשר היוצא
– לא זכו לפתרון.

חשוב שאלעד ישובץ להוסטל זה, כדי שיהיה נגיש לי ושאוכל לבקר אותו ,ולהיות
בקרבתו, וכדי שלא תוחרף מצוקתו.

אם לא יימצא פתרון ואלעד לא ישובץ ל'בית הידידות"בתל אביב, אחמיץ את
האפשרות לדיור עבורו באיזור המרכז.

אלעד כאמור חשוף היום לטראומה קשה מפאת מחלתי, אני בחרדה עצומה בשל הטראומה
שייחשף כאשר המחלה תכריע אותי !!!

לפיכך חשוב שילובו בהוסטל זה, (כאשר אני עדיין מסוגלת ללוות אותו) עם גורמים טיפוליים, מכילים ומגנים שילוו
אותו בעת הקשה הצפויה לו ,וכן שאני אלך לדרכי האחרונה בידיעה שבני מסודר
בבית מכובד ומוגן.

האם אלעד שלי אינו זכאי לחיים טובים יותר? למסגרת שתדאג לו ביום שאחרי?

איה הצדק ? איה החמלה ? איה הערבות הדדית ?
האם אי מי ממקבלי ההחלטות שדחו פנייתנו היו מפקירים את ילדם לו היו במקומי? בטוחה שלא

אמא של אלעד שכה אוהבת ודואגת לו.

מדיניות מחנות ריכוז נכים של משרד הרווחה - אלפי אנשים עם מוגבלות סגורים במוסדות בישראל

אלפי אנשים עם מוגבלות סגורים במוסדות בישראל , ynet ,יולי 2013
רק 8% מאוכלוסיית האנשים בעלי המוגבלות השכלית הזכאים להשמה חוץ ביתית, זוכים לדיור בקהילה. 82% ממנה מופנים למוסדות סגורים. קמפיין חדש "בית בקהילה - מפתח לחיים" קורא לשילוב אנשים עם מוגבלויות בקהילה

קמפיין חדש של קרן רודרמן ועמותת בזכות חושף את מצבם הקשה של בעלי המוגבלויות בישראל - אלפי אנשים עם מוגבלויות פיסיות, שכליות ונפשיות נשלחים על ידי מדינת ישראל למוסדות סגורים שבהם ישהו כל חייהם, בריחוק ממשפחתם ומחיי קהילה, בעוד מיעוט קטן בלבד זוכה לשילוב בדירות מוגנות בקהילה.

בעוד ניו זילנד, בריטניה, קנדה ומדינות בארה"ב סגרו את אחרוני המוסדות הממשלתיים ומשלבים אנשים עם כל סוגי המוגבלות בקהילה, מדינת ישראל מפנה מעל 12,000 איש למוסדות סגורים.

בישראל קיימים יותר מ-100 מוסדות בינוניים וגדולים שאליהם מופנית מרבית האוכלוסייה הזכאית ל"השמה חוץ-ביתית". רוב רובה של אוכלוסייה זו יכול וצריך לחיות בקהילה. ואולם המצב כיום הוא כי רק 8% מאוכלוסיית האנשים עם מוגבלות שכלית ו-6% מאוכלוסיית האוטיסטים זוכה להגיע לדירה בקהילה, בעוד 82% ממנה מופנים למוסדות סגורים.

בית בקהילה - מפתח לחיים

במסגרת מאבקן של עמותת בזכות וקרן רודרמן עבור זכויות אנשים עם מוגבלות, יוצאים הארגונים בקמפיין רדיו ואינטרנט לסגירת המוסדות ושילוב בעלי המוגבלויות בקהילה. לקמפיין נרתמו בהתנדבות השחקנית קרן מור והשף חיים כהן השניים קוראים בתשדירי רדיו לשחרר את בעלי המוגבלויות מהמוסדות הסגורים ולאפשר להם את הזכות הבסיסית לחופש. ברשתות חברתיות יופץ סרטון שמציג את משמעות הפגיעה בזכויות האדם של אנשים הנמצאים במוסדות סגורים.

צפו בקמפיין החדש: "בית בקהילה - מפתח לחיים"


על פי נתוני משרד הרווחה, יותר מ-10,000 בעלי מוגבלויות בישראל נמצאים במוסדות סגורים (לא כולל ילדים, נוער וקשישים באשפוז גריאטרי), לעומת 1,370 אנשים בלבד שחיים בדיור מוגן בקבוצות של עד ששה אנשים בדירה.

מדובר באנשים עם מוגבלות שכלית, פיזית, או אוטיזם, הזקוקים וזכאים למסגרת מוגנת בתחומי הקהילה.

משרד הבריאות האחראי על מסגרות הדיור לאנשים עם מוגבלות נפשית מפנה 600 איש למוסדות פרטיים וממשלתיים שבפיקוחו, אלפי אנשים נוספים חיים בהוסטלים ואנשים במצב סיעודי חיים במוסדות גריאטריים, גם אם הם צעירים.

מחקרים רבים מראים בבירור שאיכות החיים של אנשים החיים בקהילה, יכולתם להשתלב וליהנות מן השירותים המוענקים להם וכן יכולתם לתרום, עולה באופן מובהק על איכות החיים של החיים במוסדות.

בניגוד למצב בעולם, בישראל ברירת המחדל היא הפניית אנשים אלה למוסדות סגורים שבהם נחשפים פעם אחר פעם מקרים של התעללויות, הזנחה ופגיעה במטופלים. בשנה האחרונה בלבד הורשעו מטפלות במוסד אילנית בהתעללות ובמעשים מגונים; בנובמבר האחרון נסגר מוסד נווה יעקב בשל ההתעללות במקום, ו-70 עובדיו נחקרו במשטרה. בבית החולים הפסיכיאטרי איתנים, הורשעו מנהלים ואנשי צוות בכיר בהזנחה ובהתעללות בדיירי בית החולים.

"חברה מתוקנת בימנו צריכה לדעת לקבל את כל אזרחיה ולא לחרוץ את גורלם של רבים מחוץ לקהילה." מסבירה מנכ"לית קרן רודרמן - שירה רודרמן, "עלינו מוטלת האחריות לשנות זאת".



חברה מתוקנת בימנו צריכה לדעת לקבל את כל אזרחיה

"המדיניות הקיימת מתעלמת מזכויות האדם הבסיסיות של האנשים לאוטונומיה, חופש תנועה, פרטיות וכבוד עצמי". מסכמת מנכ"לית ארגון 'בזכות', אסתר סיוון.

"הגיע הזמן שההפרדה וההזנחה יפנו את מקומן לטובת יצירת חברה מגוונת, תוססת ומקבלת. אנו קוראים למקבלי ההחלטות במשרדי הרווחה והבריאות לשנות את מדיניותם מן היסוד, לסגור באופן הדרגתי את המוסדות ולפתוח במקומם דירות בקהילה".

נתונים לגבי מגורי בעלי מוגבלויות במוסדות ובדיור מוגן בקהילה:

כ-12 אלף בעלי מוגבלויות בישראל נמצאים במוסדות סגורים, לעומת 1,370 אנשים בלבד החיים ב-363 דירות מוגנות בפיקוח משרד הרווחה והשירותים החברתיים.

כ-9,300 אנשים חיים היום במסגרות בינוניות וגדולות של משרד הרווחה (החל במוסדות בהם חיים מ-17 אנשים במוסד ועד מוסדות בהם חיים מאות אנשים).

7,777 מתוך ה-9,300 הם אנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית, 1,076

נכים פיסית, פגועי ראש, לקויות למידה קשות, ו-443 אנשים עם אוטיזם.

כ-2,000 אנשים נוספים חיים במסגרות שבין 7 ל-16 אנשים חיים בהן.

במסגרות לילדים ולנוער חיים כיום כ-5,200 חוסים במוסדות בינוניים וגדולים.

500 אנשים צעירים עם מגבלה סיעודית חיים בבתי חולים גריאטריים, שם הגיל החציוני של המאושפזים הוא 83.

הנתונים התקבלו מדו"ח של משרד הרווחה משנת 2012.

מדיניות מחנות ריכוז נכים של משרד הרווחה - אלפי אנשים עם מוגבלות סגורים במוסדות בישראל

 קישורים: 

מעון "נווה יעקב" של משרד הרווחה - תרבות הסאדיזם - ככה זה עובד - תרבות הסאדיזם של רשויות הרווחה, איומים, הפחדות, עלילות, אלימות, הזנחה, סמים פסיכיאטריים, קשר שתיקה, תאוות בצע ועוד - המאמר האם מטופל ב"נווה יעקב": "צוות סדיסטים, אנחנו בגיהנום" , שבתי בנדט ודנה ויילר-פולק , וואלה חדשות , אוקטובר 2012 - משפחות מטופלים במוסד בו נחשפה פרשת התעללות מתארים שנים של הזנחה ואלימות. "היו לו פנסים בעיניים, כוויות על הגב", מספרת אחת האמהות...
מעון למוגבלים כפר נחמן של משרד הרווחה - חשד להתעללות קשה - הכתבה "הוא פשוט הוריד לו סטירות" , נטע לי בינשטוק , mynet , מאי 2010 - אגרופים, הרעבות ופלפל חריף בפה. המשטרה חוקרת חשד להתעללות בבעלי פיגור שכלי בכפר נחמן ברעננה. העובדים מכחישים את המיוחס להם. חושפת הפרשה: "התמוטטתי מהמראות". משרד הרווחה: "פועלים על פי נוהלי המשטרה"...

משרד הרווחה - כליאת אנשים נורמליים במוסדות למפגרים למשך עשרות שנים - כתבת תחקיר - מרץ 2009 - "הסבל, הכאב, הפגיעות, והאונס, הכל נשאר בתוכי עד לעולם הבא" - מצעד האיוולת: משרד הרווחה מאבחן אנשים טובים, הגונים, ונבונים, ע"פ קריטריונים הזויים שאימץ לעצמו, כולא אותם, מתעלל בהם, והורס את חייהם...

מדיניות משרד הרווחה - מה שאינו סחיר מושלך: ילדה אוטיסטית בת 3 נכלאה בדרך לגירוש

דרמה בנתב"ג: אוטיסטית בת 3 נכלאה בדרך לגירוש , יוסי אלי | 5/3/2013  , מעריב

בת 3, אוטיסטית, שנולדה בארץ לזוג מסתננים מחוף השנהב, כלואה כבר יומיים במתקן הכליאה בנתב"ג. בא כוחה של המשפחה: "המשך החזקתה במעצר עלול לגרום לה נזקים נפשיים והתפתחותיים חמורים"

אווה-נורה היא פעוטה בת שלוש שהרופאים מגדירים אותה כמי שנמצאת "על הספקטרום האוטיסטי". זה לא מנע את רשויות ההגירה במשרד הפנים מלכלוא אותה לפני יומיים במתקן הכליאה של נתב"ג, לפני שתגורש מישראל לחוף השנהב.


מתקן הכליאה בנתב"ג. אביה: "אני מתחנן שישחררו אותה" צילום: יובל גורן

"המשך החזקתה של הפעוטה הזאת במעצר במצבה הבריאותי הנוכחי לא רק שאינו מידתי, אלא גם עלול לגרום לה נזקים נפשיים והתפתחותיים חמורים", כתב בא כוחה של משפחתה של אווה, עו"ד זרי חזן, בבקשה דחופה ששלח לדיינת בית הדין למשמורת של מתקן הכליאה גבעון. הסיפור הגיע גם לאוזניו של ד"ר יצחק קדמן, מנכ"ל המועצה לשלום הילד, ואף הוא נחלץ לעזרת המשפחה.

הוריה של אווה הסתננו לישראל בשנת 2008 עם שני ילדיהם הגדולים. אווה כבר נולדה בארץ ואף שולבה במסגרת חינוכית המתאימה לה. לפני מספר ימים עצרו אנשי רשויות ההגירה את בני המשפחה לקראת גירושם מישראל.

בחקירתה סיפרה אם המשפחה כי ברחה מחוף השנהב וביקשה להיקלט בישראל כפליטה, אך בקשותיה נתקלו בסירוב פעם אחר פעם. "אני לא ישן בלילות מרוב בכי בגלל הדאגה למשפחה שלי, ובמיוחד לאווה שאני מתחנן שישחררו אותה", אמר אתמול (ב') אביה של הפעוטה למעריב.

"הטענות בדבר מצבה של הקטינה הועלו בעת המעצר בלבד, ומעולם לא הוגשה בקשה הקשורה לבעיות רפואיות או אחרות. אם יוגשו מסמכים מספקים המעידים על מצבה, הם ייבדקו כמקובל".

פשעי משרד הרווחה - מה שאינו סחיר מושלך: ילדה אוטיסטית בת 3 נכלאה בדרך לגירוש

קישורים:

עתירה נגד משרד הרווחה סחר בילדים - קרע ילדים ממשפחות פליטים לפנימיות, ואיחד אותם לצורכי גירוש בניגוד לצו בית משפט - יוני 2012 - משרד הרווחה דורס את כל העקרונות המקודשים" שמוכר לציבור כדי לסחור בילדים. תחילה הוציא בכפייה ילדים פליטים מהוריהם בצו בית משפט לנוער מאחר ופקידת סעד סברה כי הם בסיכון. בשלב הבא גרש אותם עם הוריהם מהארץ בניגוד לחוק, צווים שיפוטיים, ואמנות בינלאומיות. ...

משרד הרווחה מפקיר ילדים פליטים לעיסוק בזנות בלב תל אביב - יוני 2012 - המאמר גברים בשחור , 7 ימים , ידיעות אחרונות , אלון הדר , 29.06.2012 - מאות גברים ישראלים כבר גילו את אחד הסודות הכי שמורים של תל אביב: באזור קטן בדרום העיר ניתן לקיים מגע מיני מזדמן עם פליטים מאריתריאה ומסודן. רבים מהם קטינים. חלק מהפליטים יעשו זאת תמורת 15 שקל או מנת פלאפל. אחרים מסרבים לקחת כסף ומסבירים: "אנחנו לא זונות, זה המקום היחידי בעולם שבו אנחנו יכולים להרגיש חופשיים". כתב "7 ימים" בילה חודש במתחם צ'לנוב, ומביא תיעוד נדיר של המקום שבו כל הגבולות מיטשטשים...

מדינה ללא חוק זכויות הילד - משרד הרווחה מפקיר ילדים פליטים - ילדים של אף אחד - פשעי משרד הרווחה - מדינת ישראל חתמה על האמנה לזכויות הילד לפני כ- 20 שנה אולם לא חוקק חוק המסדיר זכויות ילדים. בפועל מערכת הרווחה קורעת ילדים ממשפחותיהם כראות עיניה ומציבה אותם בפנימיות, משפחות אומנה, ואימוצים תוך שימוש במניפולציות מכוערות. ילדי ומשפחות ישראל אינם סובלים יחידים ממחדלי משרד הרווחה אלא גם ילדים פליטים. - הכתבה ילדים של אף אחד , ליאת שלזינגר , nrg , יולי 2010 - ילדים מאפריקה שוהים בכלא למרות שאינם צפויים לגירוש. המדינה מסרה אותם לשב"ס במקום למשרד הרווחה. "לא קולטים עולים בכלא"...

מדיניות משרד הרווחה לילדים פליטים - כליאתם במתקני שב"ס בניגוד לאמנת האג והנחיות היועץ המשפטי לממשלה - הכתבה השב"ס כולא נערים אפריקאים בניגוד להנחיית היועמ"ש , טלילה נשר , הארץ , ספטמבר 2011 - למרות ההנחיה לא לכלוא נערים יותר מחודשיים, השב"ס מחזיק עשרות ילדים חודשים ארוכים; 1 מ-9 ניסה להתאבד - אחד מכל תשעה נערים אפריקאים שנכלאו בישראל במתקן לקטינים ניסה להתאבד. כך עולה ממידע שהגיע ל"הארץ". 179 אפריקאים שהסתננו לישראל מוחזקים במתקן, המכונה מרכז תמיכה לנוער זר בלתי מלווה (מת"ן), אך למעשה מדובר במתקן סגור שמופעל על ידי שירות בתי הסוהר. 19 מתוך 179 הנערים ניסו לשים קץ לחייהם, אולם כל הניסיונות סוכלו הודות לערנות של אנשי הצוות...

לשכת הרווחה חדרה - חווית שירות לילד האוטיסט - מנהלת זיוה טפירו הימברג

מרץ 2013 - סיפורה של תמר אם לילד אוטיסט שפנתה ללשכת הרווחה חדרה לקבל שירות. תמר במשך חודשים מנסה להשיג מידע על חונך לבנה האוטיסט מלשכת הרווחה חדרה אך אלו מתחמקים ממנה ודוחים אותה או סתם מתרשלים מלתת שירות. בשיחה עם זיוה טפירו הימברג מנהלת אגף הרווחה חדרה לא ניתן היה לקבל מידע אפקטיבי על האירוע בשל חוסר תובנה, ושיפוט לקוי של זיוה טפירו בעניין האירוע.



האזינו לאם הילד האוטיסט מספרת האירוע ותגובתה הלקונית של זיוה טפירו הימברג

משרד הרווחה מפקיר את הקשישים - מפריטים את הגימלאים / ד"ר אבי ביצור

הכתבה מפריטים את הגימלאים , ד"ר אבי ביצור , The Pulse , אוקטובר 2011

האחריות לזקנינו - למי? למדינה, לעמותה או לעיריה? מאמר זה נכתב בעקבות פרסום תוכנית המשרד לענייני גמלאים בנושא הטיפול בזיקנה

אחת הרעות החולות של מערכת שלטונית ש"פשטה את הרגל", הינה הנסיון, לעיתים הבלתי פוסק, להעביר את האחריות לנושאים מסויימים משטח השיפוט של המדינה למקומות אחרים, שבם, לכאורה, ינתן לנושאים אלו טיפול טוב יותר, אמין יותר, מקצועי ומסור יותר.

הדוגמאות הבולטות הינן העמותות למיניהן, המשמשות כתחליף למשרד הרווחה, דרך משל, כמו אלו"ט המנסה ללא הצלחה לטפל בילדינו האוטיסטים במקום משרד הרווחה, או הנסיון להטיל על העיריות, כ"לבנת היסוד במערכת שלטונית" את האחריות לנושאים שונים. במאמר אעסוק בתוכנית המשרד לענייני גימלאים, בשמו החדש, לטיפול בזקנינו, להעביר את האחריות לעיריות, תוך נסיון להפריט חלק מהשרותים שינתנו לזקנים.

הנסיון הוא נסיון נואל, שמעיד הן על חוסר מחשבה והבנה במושגי יסוד כ"מדינה ואחריותה" או "הפרטה או הלאמה" מצד אחד, ומצד שני הוא מדאיג, כי הריח הפוליטי המפוקפק העולה ממנו הינו ריח חזק מדי והוא מעלה תהיות רבות באשר לרצינותה של התוכנית, ההגיון שבה ובכלל עולה השאלה: האם מי שמנסה כיום לטפל בזקנינו אכן מסוגל לעשות זאת?

לצערו של כותב מאמר זה, התשובה היא "לא" באופן חד משמעי. התוכנית שמתיימרת למפות את זקנינו מיותרת כבר מציון מטרתה הראשונה, קרי מיפוי הזקנים בערים השונות – למען השם, הרי קיים במשרד לענייני גימלאים מדור שלם המחזיק את נושא "האזרח הותיק" והמנפק את 750,000 התעודות לזקנינו – עצם החזקת המידע והרישום הינו מיפוי ואין צורך בביצוע מיפוי נוסף, אלא אם כן, כפי שציינתי ברישא של דברי מסתתרת תחבולה פוליטית של עשיית הון פוליטי על בסיס מיפויים של תומכים פוטנציאליים לראשי המשרד הנוכחיים? האמנם?

התוכנית מתיימרת לתת לעיריות את הטיפול בזקנים ובכך קיימת כאן התנערות מאחריותה של המדינה תוך הפעלת מעמסה נוספת על כתפי העיריות, שלא תוכלנה לעמוד בנטל כזה ומכאן שהנזק יהיה לזקן ומשפחתו!!!

בנוסף לכך, הרמיזה הגלויה, בתוכנית, להפרטת שרותים לזקנים היא לעג לרש לכל אלו הלוחמים, לדוגמה, באי הפרטת בית האבות הסיעודי לנפגעי נפש ניצולי השואה בפרדסיה – אסור ולא ניתן לבצע הפרטה של השרותים לזקנים כמו שרותי הסיעוד האחרים תוך הבנה שבכך אנחנו פוגעים ב"חוליה החלשה" ב"שרשרת המזון" בחברה הישראלית, קרי בהורים שלנו – אין ואסור להפריט את השרותים לאנשים אלו (ראה את המחאה החברתית שכנראה אינה מובנת לכולנו).

הכתובת היחידה עבורם צריכה להיות המדינה ולא עיריה כזו או אחרת, או נציג של התוכנית בעיריה (זו בעצם ההוצאה התקציבית המתוכננת וזו כוונתם האמיתית של "הוגי" התוכנית שהינו, כנראה, קוניוקטורה פוליטית של סגנית שר כזו או אחרת).

המשרד לענייני גימלאים ראוי שיאבק על מימוש האינטגרציה כרעיון יסוד, בריכוז כלל סמכויות הטיפול בזקן הנמצאת במשרדי הרווחה, הבריאות, ביטוח לאומי, ניצולי השואה וגם חינוך מבוגרים, אליו למשרד, ולא יעודד סגרגציה – ביזור יתר של השרותים לזקן, שגם היום כבר מפוזרים, שלא לצורך, בעשרות משרדים שונים, ואת זה יש לעשות, עם לב ונשמה, עם חזון ועם מקצועיות, שהיום נעדרת מהמתיימרים לנהל את הנושא החשוב הזה תחת הסיסמה המאד ברורה: "אל תשליכני לעת זיקנה". זה לא מנטרה מ"כוכב נולד". זה אנחנו וחיינו.

הכותב הוא ד"ר אבי ביצור, סא"ל במילואים, לשעבר סמח"ט צנחנים, רע"ן ביצורים ומפקד ביה"ס לאב"כ. מנכ"ל המשרד לענייני גימלאים בממשלת ישראל לשעבר, מרצה בכיר במחלקה למדעי המדינה בבר-אילן, ובתוכנית לחברה, בטחון והגנת העורף במכללה האקדמית בית-ברל, וראש ביה"ס למינהל ציבורי במכללת רחובות.

קישורים:

• בג"ץ בית הכלא - מעט מידי ומאוחר מידי , ynet , אריאנה מלמד , נובמבר 2009
  
• ראיון עם פרופ. סלונים נבו על מדיניות משרד הרווחה להוצאת ילדים מהבית
• הונאות משרד הרווחה - מדיניות מכוונת של הוצאת ילדים מהבית למשפחות אומנה, פנימיות פרטיות, מלכ"רים
• שופט העליון רובינשטיין מכה על חטא: "במדינת רווחה אסור להפריט את החוליות החלשות" - כנס באר שבע לילדים בסיכון פברואר 2010
• פשעי הרווחה והפסיכיאטריה - התעללות והזנחת ניצולי שואה בהוסטלים - ניצולים באפלה - ינואר 2011 - מדיניות משרד הרווחה מוזילה את השואה, ואת אזרחי מדינת ישראל. מתברר כי הפקידות ברשויות הרווחה לא רק פוגעים השכם וערב בפרט ובמשפחה "בשם טובת הילד" או "עבודת הקודש" ועוד כל מיני מונחים מעולם הפולחן, אלא גם מעלימים עין מהתעללות והזנחה במוסדות שאליהם השליכו אם האזרחים...
• ועדה לזכויות הילד או להוצאה בכפייה ילדים מביתם לפנימיות מופרטות - יוני 2010 - תחקיר מעריב על מעון מסילה חשף התעללות קשה בנערות החוסות. הנערות נכלאו למשך שעות ארוכות בצינוק המכונה "חדר בטוח" ללא מיטה חלון ותאורה בתנאים תת אנושיים. חוסה במעון העידה: "לפעמים כשנכנסתי לחדר הבטוח, היה שתן על הרצפה וקיא של הבנות מלפניי. לפעמים את חייבת לעשות שם פיפי, פשוט אין לך ברירה. מחזיקים אותך שם בלי שירותים, והמדריכים מוציאים אותך רק אחרי כמה זמן. אני הייתי שם 48 שעות, ורק אחרי שעות הוציאו אותי לשירותים"...
• נשיאת בית משפט לנוער השופטת גלית מור ויגוצקי ופאנל "השמה מיטבית של ילדים - תהליך קבלת החלטות" - כשלים עיקריים - במהלך מאי 2010 התקיים פאנל בנושא "השמה מיטבית של ילדים - תהליך קבלת החלטות" (ראה תמונת כתבה בהמשך הדף) בשיתוף משרד הרווחה, "אשלים" ועמותות פנימיות והאומנה, ונשיאת בית משפט לנוער השופטת גלית מור ויגוצקי. בפאנל קיימים מספר ליקויים, המעמידים את התועלת מול נזק שבו בספק...
• למדינת ישראל אין מושג מה קורה במעונות הרווחה המופרטים - אוגוסט 2007 - מכתב של עובדת סוציאלית לשר הרווחה יצחק בוז'י הרצוג בעניין הפרטת מוסדות חוסים במשרד הרווחה...

פשעי הרווחה והפסיכיאטריה - סיפורו של אור (שם בדוי) בן 26 תושב ירושלים שתוייג בטעות כילד אוטיזם ומאז מצבו הולך ומחמיר

הכתבה "המדינה הפקירה את הבן שלנו" , חזקי עזרא , ערוץ 7 , ספטמבר 2011



סיפורו של אור (שם בדוי) בן 26 תושב ירושלים שאובחן, לטענת המשפחה, בטעות כילד אוטיזם ומאז מצבו הולך ומחמיר.

.



.

בשבועות האחרונים ליווה ערוץ 7 את סיפורו של אור (שם בדוי) בן 26 תושב ירושלים. אור, לטענת משפחתו, אחד מקורבנות משרד הרווחה, משרד הבריאות והביוקרטיה במדינת ישראל.



הכול התחיל בגיל 6 שאור עבר התעללות מינית על ידי פדופיל בשכונה בה הוא היה גר ושוב לאחר 11 שנים עבר שוב התעללות מינית במוסד בו הוא למד. אור הוכר בביטוח לאומי כנכה פוסט טראומה ואף משפחתו קיבלה סל שיקום ושעות חניכה על מנת לשקם את אור.



ביטוח לאומי הפנה את המשפחה למשרד הבריאות, שם רכזת שיקום אזורית (בריאות הנפש בירושלים) שלחה את המשפחה לועדת חריגים, לטענת המשפחה השתיים יחד עם הפסיכיאטר של משרד הבריאות שיכנעו אותה לשים את אור במסגרת של אוטיזם (למרות שהוגדר על ידי ביטוח לאומי כפוסט-טרואמה) תוך כדי שהם שוללים מהמשפחה את השיקום ושעות החונכות מטעמי תקציב.



שנתיים לאחר מכן המשפחה מבצעת בדיקה פרטית שלהם על ידי ד"ר מיכאל אבולאפיה (פסיכיאטר מומחה לילדים) שמאבחן את אור כפוסט טראומה ולא כאוטיזם, המשפחה מבקשת עירעור ואף התלוננה בפרקליטות המדינה. נכון לרגע זה עד היום בבריאות הנפש מסרבים לשנות את הסטטוס של אור מאוטיזם לפוסט טראומה.



בשנים האחרונות למד אור במוסד "עלי שיח" - מוסד לילדים עם אוטיזם ופיגור קשה. לדעת המשפחה הוא לא מתאים לשם, "אדם שנוסע כל יום לבד באוטובוס זה לא אדם שיש לו אוטיזם".



תלמיד מכון מאיר, יאיר מעוז, חונך של אור בשבע השנים האחרונות מספר לערוץ 7 על הקשר המיוחד ביניהם, "מהתרשמות שלי הלימוד עם אור מרתק בכל יום מחדש. אור הוא לא מהקו הרגיל של האנשים הוא לומד, מבין וזוכר בצורה מאוד יפה, ועונה לעניין. אין ספק שהוא לא שייך למסגרת של אוטיזם, אין ספק שמסגרת נכונה תביא לשיפור מצבו".



אין דבר קורע לב מאשר לראות את אביו ואימו של אור (שם בדוי) מתמודדים עם המצב יום יום שעה שעה. אימו של אור, נחמה, אמרה לערוץ 7, "עד היום לא זכינו שמשרד הרווחה או במשרד הבריאות ידאגו לנו עם מסגרות המתאימות לבן שלנו, הסיפור שלנו נופל בין הכיסאות. כל משרד מאשים את המשרד השני, מדינת ישראל הפקירה את הבן שלנו ולא מביאה לנו מסגרות שמתאימות לנו".



"הגיעו מים עד נפש", ממשיכה ואומרת לנו "10 שנים אנחנו מחפשים מסגרת מתאימה לילד שלנו. בלב כואב אני פונה לסגן השר הבריאות שיתעורר ויעזור לנו. כל יום אנחנו במלחמה חדשה. בתקופה האחרונה יש לנו ולאור קצת אור ושמחה מההנהגה הצעירה של האיחוד הלאומי שנרתמו ועוזרים לנו לחייך".



הרבה שאלות אך לא הרבה תשובות: איך בריאות הנפש בירושלים קיבל ההחלטה לגבי אור? האם סל השיקום נשלל מטעמי תקציב כמו שנאמר למשפחה? מדוע לא משנים את הסטטוס של אור מאוטיזם לפוסט טראומה ? וזאת לאחר שפסיכאטר מומחה בדק ואיבחן אותו? מדוע אין למשפחה סל שיקום ושעות חונכות? מדוע המשפחה לא מקבלת עזרה? האם למשרד הבריאות יש מוסד בירושלים שמתאים לילדים שמוגדרים פוסט טראומה?



תגובת משרד הרווחה: א' אובחן בעבר כאוטיסט ועל כן הוא מטופל במסגרת של משרד הרווחה ומקבל סיוע. שנית דרישת המשפחה לבצע אבחון חוזר ולשנות את הסטאטוס שלו מאוטיזם לפוסט טראומה צריכה להתבצע על ידי הגורמים הרפואיים וזאת בשל העובדה כי באבחון שהינו אבחון רפואי גם אבחון חוזר צריך להיעשות על ידי הגורמים הרפואיים. על המשפחה לפנות לרכזת שיקום של משרד הבריאות ולבקש את ביצוע האבחון החוזר .



דוברת משרד הבריאות עינב שמרון-גרינבוים ,מאז פניית ערוץ 7, עושה רבות על מנת לקדם ולשפר את מצבו של אור. הדוברת אף פנתה למנכ"ל משרד ובריאות והעומד בראשה סגן השר יעקב ליצמן על מנת שיוכלו לעזור למשפחה ובעיקר לאור. המשרד מנסה בימים אלה לקבוע ועדת חריגים נוספת על מנת לשנות את הסטטוס בו נמצא אור ואף למצוא לו מסגרת מתאימה.



קישורים:

• נלחמים על שפיותם - מערכת בריאות הנפש במדינת ישראל חולה - מבט שני , מרץ 2010 , "נלחמים על שפיותם" - מערכת בריאות הנפש בישראל חולה. החולים המאובחנים אצלה נתונים לעתים בידיים לא מקצועיות, עד שאבחון אחד שגוי יכול להרוס חיים שלמים של אדם בריא בנפשו...
• אודליה חביבי מספרת על מעון לילדות מסילה של משרד הרווחה - בעקבות סדרה של הצתות על ידי נערות במעון מסילה בשנת 2008, כתבו עו"ד משה כהן, הסנגור הציבורי המחוזי בירושלים דאז, וסגניתו, עו"ד נוחי פוליטיס, הממונה על מחלקת הנוער, דוח חריף על ההתנהלות במעון. מהדוח נחשף כי הבנות נכלאות בתנאי צינוק כאקט של ענישה וכי המדריכים במקום נוהגים בהן באלימות כבדרך שגרה. הדוח קובע כי המקום נכשל בשיקום הנערות, מדרדר את מצבן ומסב להן נזק בלתי הפיך...
• פקידת סעד ארצית לחוק הנוער חנה סלוצקי: "משרד הרווחה רודף אחרי פסיכיאטרים מחוזיים על מנת לקבל חוות דעת לאשפוז"
• הפסיכיאטר מומחה לפסיכוגריאטריה - ד"ר איתן חבר - חוות דעת פסיכיאטרית "מקצועית" ואלימה - ע"פ המשתמע מתעודת הרופא הפסיכיאטר איתן חבר כיוון לתייג את הנבדקת כבע"ח ללא הבנה שיפוט או רגשות, שאינו מבין מה נעשה סביבו ויש להרעיל אותו בריספרדל וסמים פסיכיאטרים אחרים עד סוף ימיו, ולכלוא אותו באחד המוסדות הפסיכיאטריים לתשושי נפש. בעוד הנבדקת באה אליו בהנחיית לשכת הרווחה בת ים לחוות דעת למינוי אפוטרופוס בלבד. חוות הדעת של הפסיכיאטר איתן חבר הייתה מנותקת מהמציאות...
• הונאות חברות התרופות - איך משווקים מחלות - יולי 2011 - לחברות התרופות יש תפקיד חשוב – סיפוק התרופות להן אנו זקוקים. ואולם חברות התרופות פועלות ע"פ מודלים עיסקיים לעשיית כסף ואינן בוחלות בשום אמצעי, פרסום, שיווק, המצאת מחלות שלא קיימות באמצעות רופאים תשושים ו/או רשלניים על מנת להלעיט אזרחים בתרופות אשר גורמות לסבל ומוות. האם באמת אנו כה חולים כפי שחברות התרופות ורופאים/ פסיכיאטרים מסוימים מנסים למכור לנו? מבט מקרוב יגלה לנו, שהחברות הנ"ל עושות מאמץ לא פחות לשווק את המחלות כמו זה הנעשה לשווק את התרופה.