‏הצגת רשומות עם תוויות עיריית תל אביב. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות עיריית תל אביב. הצג את כל הרשומות

יום שישי, 16 באוקטובר 2015

מי אביבים ועיריית תל אביב גבו שלא כדין "אגרת אכיפה" מופרזת על מכתבי התראות תשלום

מי אביבים - גביית "אגרת אכיפה" מופרזת"
מרץ 2015 -מאת: עו"ד דוד שפירא אתר "פסק דין" -  תובענות ייצוגיות שהוגשו נגד העירייה וחברת המים שלה התקבלו, ונקבע כי הן גבו שלא כדין "אגרת אכיפה" מופרזת על מכתבי התראות תשלום. הן חויבו להחזיר את הכסף לתושבים. 

לעיון בפסק הדין הקלק כאן

עדי ליבוביץ, תושב ת"א, שם לב שעל כל מכתב התראה שהוא מקבל מעיריית ת"א ומחברת המים שלה "מי אביבים", הוא נדרש לשלם תוספת קבועה עבור "אגרת אכיפה". כך, בדרישות תשלום ששלחה "מי אביבים" לו ולאשתו, צוין כי בנוסף לחוב המים והביוב הוא חויב גם ב-22 שקלים נוספים. גם בדרישות לתשלום דוח חנייה וארנונה שקיבל מהעירייה הוא חויב בסכום זה, בנוסף לחוב.

ליבוביץ הגיש לביהמ"ש לעניינים מנהליים בת"א שלוש תביעות ובקשות להכיר בהן כייצוגיות: אחת נגד מי אביבים ושתיים נוספות נגד העירייה בגין דרישות תשלום החנייה והארנונה. התובענות אושרו כייצוגיות, והדיון בהן אוחד.

התובע טען, כי הנתבעות גובות סכום הוצאות קבוע עפ"י הרף המירבי שבתקנות המיסים (גביה) (שעודכן בינואר 2013 מ-22 ל-23 שקלים), אף שייצור מכתב ושליחתו בדואר רשום אמור לעלות 9 שקלים לכל היותר. הוא הוסיף, כי על הנתבעות לשלוח את מכתב ההתראה הראשון בדואר רגיל - שעלותו 1.36 שקלים בלבד – ולא בדואר רשום.

לשיטת התובע, הנתבעות אמורות לגבות כספים על שלושה מרכיבים: איתור כתובת החייב, ייצור המכתב ושליחתו. למרות זאת, הן גם גובות עבור עלויות עקיפות כמו עלות כוח האדם, מחשוב ומאגרי מידע – שעבורן הן משלמת בכל מקרה, ללא קשר ל"טיפול" בדרישת תשלום מסויימת.

הסכום המרבי שנקבע בתקנות, הוסיף התובע, הוא "התקרה" בלבד, ועל הרשות לגבות רק על ההוצאות הישירות שהוציאה בפועל.

הנתבעות טענו כי עמדו בדרישות התקנות. לשיטתן, הוצאות שכר הפקידים שהפיקו את המכתבים הן חלק מאותן "הוצאות ישירות" שהתקנות מתירות להן לגבות. עלות כל מכתב שכזה כולל שכר הפקידים נע בין 30 ל-45 שקלים, ולמרות זאת הן גבו רק את הסכום המקסימלי האפשרי.

הנתבעות הוסיפו, כי אם כוונת התקנות הייתה לחייב בעלות המכתבים הממשית בלבד, הן היו מפנות לתעריפי הדואר ולא נוקבות בסכומים מסויימים. לבסוף, הנתבעות הפנו להנחיית היועמ"ש, שמתירה להן לשלוח מכתב התראה ראשון בדואר רשום.

שכר הפקידים לא נחשב

השופטת יהודית שיצר ציינה, כי פקודת המיסים קובעת שניתן לגבות מנישומים סרבנים רק "הוצאות סבירות שהוצאו" בגין האכיפה. תקנות הגבייה צמצמו את היקף ההוצאות שניתן לגבות עוד יותר, וקבעו שמעבר להיותן "סבירות", ניתן לגבות הוצאות "ישירות" בלבד, ששכר הפקידים לא נכלל בהן.

לשיטת השופטת, העירייה רשאית לגבות את ההוצאות הישירות שהוציאה בפועל ביחס לחייב ספציפי בלבד ואינה רשאית לגבות אוטומטית את הסכום המקסימלי. עם זאת, נקבע שהרשויות רשאיות לשלוח גם את מכתב הדרישה הראשון בדואר רשום, ואף יש בכך היגיון: הוכחה להמצאת המכתב ומניעת התחמקויות מתשלום.

בסופו של דבר, השופטת קיבלה את התובענה הייצוגית וחייבה את העירייה ואת מי אביבים להשיב את הסכומים שנגבו ביתר באופן פרטני מכל תושב החל מ-11.5.2011, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית. הנתבעות חויבו לפרסם את עיקרי פסק הדין ואופן קבלת ההחזר באתרי האינטרנט שלהן ובעיתונות.

בתום שנתיים, הכספים שלא יידרשו ישמשו למחיקת חובות של קשישים ערירים ונזקקים, הקמת מתקני משחקים לילדים בשכונות מצוקה והכשרת מגרש חניה חדש או תרומה לעמותת "אור ירוק".

המשיבות חויבו לשלם 250,000 שקל לתובע המייצג ו-750,000 שקל לבא כוחו, בתוספת הוצאות חוות דעת מומחה בסך 40,000 שקל.


ב"כ התובע: עו"ד דן שריזלי, עו"ד ירון שריזלי
ב"כ המשיבות: עו"ד רחל אביד, עו"ד יואב רזין, עו"ד פנינה ברודר, עו"ד אורי אגר

* עו"ד דוד שפירא עוסק במיסוי עירוני.

** הכותב לא ייצג בתיק.

יום שבת, 20 בדצמבר 2014

עיריית תל אביב עיקלה חשבון הבנק וקצבת ביטוח לאומי של נכה ניצול שואה בגלל דוח חניה

אוזלת היד של לשכת הרווחה תל אביב לסייע לקשישים, נכים וניצולי שואה מול מדיניות תוקפנית ואלימה של עיריית תל אביב, נגד קשיש, נכה, ניצול שואה שעשה לכאורה עבירת חניה. מדובר בקנס של 1000 שקל על עבירת חניה, עיקול חשבון הבנק ועיקול קצבת ביטוח לאומי.

עיריית תל אביב עיקלה חשבון הבנק וקצבת ביטוח לאומי של נכה ניצול שואה בגלל דוח חניה  - ארין הלל מזרחי - ידיעות תל אביב - 19.12.2014

 קשיש ניצול שואה המרותק לכיסא גלגלים תובע את עיריית תל אביב לפצותו לאחר שזו עיקלה את חשבון הבנק שלו משום שלטענתה חנה במקום המיועד לנכה.
מהתביעה, שהוגשה לבית משפט השלום בתל אביב, עולה כי באפריל 2012 חנה משה בן דוד את רכבו ברחוב החשמונאים במקום חניה המיועד לנכים. בן דוד בן ה- 70 מתנייד בכיסא גלגלים בעקבות שיתוק בשתי רגליו, וברשותו תו חניה לנכים. כששב לרכבו, כך עולה מהתביעה, נדהם לגלות כי קיבל דו"ח חניה בסך 1000 שקל.

לדבריו, הוא פנה לעיריייה וביקש לברר מדוע נרשם לו הדוח, אך לא זכה למענה. בהמשך עיקלה העירייה את חשבון הבנק שלו ואף את קצבת הביטוח הלאומי שהוא מקבל בכל חודש, בסך 1,655 ש"ח.

"אני פונה לבית המשפט שיעזור לי לכפות את השבת ההוצאות המיותרות שנגרמו לי עקב התנהלות עיריית תל אביב", כתב בן דוד בתביעה.
"בעקבות עיקול החשבונות ניתקו לי את המים והחשמל והסבל היה רב. אני לא עובד, חי מקצבת נכות וניצול שואה. קשה לי מאוד להחזיר את ההלוואות שלקחתי בגלל הדוח הזה".
בן דוד מבקש לפצותו ב- 8,000 ש"ח.

מהעירייה נמסר: "הדוח המדובר ניתן למר בן דוד בשל חנייתו בחניה השמורה לרכב נכה אחר, שמספרו מצויין בתמרור במקום. כתב התביעה טרם התקבל בעירייה. כשיתקבל תגיב העירייה לבית המשפט כנדרש".
העיריה עיקלה את חשבון הבנק וקצבת הזקנה של ניצול שואה
עיריית תל אביב עיקלה חשבון הבנק וקצבת ביטוח לאומי של נכה ניצול שואה בגלל דוח חניה  - ארין הלל מזרחי - ידיעות תל אביב - 19.12.2014
זאת ועוד. עו"ד רועי טאובי, נכה המרותק לכיסא גלגלים, תובע מהעירייה לפצותו במאה אלף ש"ח, בטענה כי היא מנפיקה בניגוד לחוק רישיונות עסק לבתי קפה ולמסעדות ללא אכיפת חוק הנגישות לנכים. מהתביעה, שהגיש לבית המשפט השלום ת"א, עולה כי הוא הגיע עם חבר לבית קפה במרכז העיר ונוכח לדעת כי אינו יכול להיכנס למקום.

לדבריו, הוא חווה עלבון והשפלה כשנותר בחוץ. טאובי עתר לבית המשפט נגד בית הקפה והעירייה וטען כי הרישיון שניתן לעסק נמסר בניגוד לחוק, שכן הוא אמור היה לחייב את המקום לאפשר גישה לנכים. מנגד טענה העירייה כי בעת שטאובי ביקר במקום לא היה לו רישיון עסק, ולכן היא פטורה מאחריות.

כעבור שנה גילה טאובי כי העירייה חידשה את הרישיון לבית הקפה "ועברה על חוק שוויון הזדמניות, שלפיו אין למנוע מבעלי מוגבלויות גישה או הנאה במקום ציבורי".

"עיריית תל אביב פועלת ממניעים זרים שחורגים ממתחם הסבירות, תוך רמיסה גסה של שלטון החוק", נטען בתביעה. "העירייה בהתנהלותה משרישה את הדעות הקדומות כלפי ציבור המוגבלים ופוגעת קשות בזכותם לשוויון. התנהלותה גרמה לתובע עוגמת נפש, השפלה וכאב כשנוכח לדעת כי מוגבלותו הפיזית מהווה מכשול להשתלבותו בחברה".

מהעירייה נמסר: "התביעה התקבלה במשרדנו לפני כיומיים. נסיבותיה נבדקות ונשיב עמדתנו במסגרת כתב ההגנה בבית המשפט". 
עיריית תל אביב עיקלה חשבון הבנק וקצבת ביטוח לאומי של נכה ניצול שואה בגלל דוח חניה  - ארין הלל מזרחי - ידיעות תל אביב - 19.12.2014
עיריית תל אביב עיקלה חשבון הבנק וקצבת ביטוח לאומי של נכה ניצול שואה בגלל דוח חניה  - ארין הלל מזרחי - ידיעות תל אביב - 19.12.2014
קישורים:

האמא ביקשה סיוע מלשכת הרווחה תל אביב - פקידת הסעד ויקי היינה תלשה בנותיה הפעוטות מחזקתה - תרבות סחר בילדים בראשות שר הרווחה מאיר כהן, מנכ"ל משרדו יוסי סילמן ולשכת הרווחה תל אביב לרבות פקידת הסעד ויקי היינה - ספטמבר 2013 - חדר חדשות - מי שלא תזכה ללוות את בנותיה לבית הספר מחר היא א' מתל אביב, אם לתאומות בנות שמונה הנמצאות במוסד לילדים חוסים. לדבריה, רשויות הרווחה הוציאו את הבנות מחזקתה, שלא בצדק. ציונה דסטה פגשה אותה. צלם: איוון אלכסייביץ', עריכה: טוביה חזקיהו...

דרכי טיפול בקשישים בקהילה: לשכת הרווחה תל אביב - פקידת הסעד ענבל בורנשטיין - מתוך תכנית המקור - ערוץ 10 - נובמבר 2011 - פקידת סעד ענבל בורנשטיין ל"הגנת" קשישים ממינהל שירותי חברתיים תל אביב מציגה דרכי טיפול בקשיש בקהילה ע"פ מדיניות משרד הרווחה. פקידת סעד "מטפלת" בכ- 400 איש בקהילה מה שאינו מאפשר לה טיפול אפקטיבי כלשהו מלבד הוצאת צווים שיפוטיים מטופשים לגירוש אדם מביתו ומהקהילה ונישולו מרכושו וכליאתו בבית אבות לשארית ימיו...

דרי רחוב - תכנית "שתולים" - מאפיינים התנהגותיים בעייתיים של עובדי הרווחה בעיריית תל אביב - אפריל 2010 - בתחקיר "שתולים" על חסרי הבית בישראל, השתול איתן עדי, עו"ד במקצועו, נשלח ל-30 יום ברחוב. הוא נתקל באוכלוסיית הרחוב: הומלסים זונות ונרקומנים הנמצאים במלחמת הישרדות מול הקור היעדר הפרנסה והלינה. עובדות סוציאליות מהיחידה לדרי רחוב של עיריית ת"א האמורות לטפל ולסייע לו, מתעמרות בו, משפילות אותו, מפשיטות את כבודו מעליו ומעבירות אותו מגורם אחד לשני כדי להטביע אותו בסבך הביורוקרטיה על מנת שיתייאש ולא יחזור אליהן.

לשכת הרווחה עיריית תל אביב בשירות המאכ'רים - הפקרת נערה להתעללות מינית במשך שנים - דע כי רוב המטפלים ומאבחנים, בעלי פנימיות ומעונות מופרטות, תאגידי אפוטרופסות ועוד, השורצים בשירותי הרווחה העירוניים הרי הם כמו מאכ'רים , רצונם לקבל ילדים נערים וחוסים ככלי לעשיית כסף קל, תוך שהם מציעים תכניות "שיקום" ו"טיפול", חסרות תועלת מזיקות ומסוכנות. - עובדי הרווחה, ועדות החלטה, פקידי הסעד, ועובדים הסוציאליים ברשות המקומית שומעים היטב את ה"מאכ'רים" ומרצים אותם, אך אינם רואים ממטר את האזרח - פברואר 2010 - סיפורה של נערה מוכרת ו"מטופלת" מספר שנים ע"י שירותי הרווחה של עיריית תל אביב. ...

נרדפת - קשישה בורחת ממינהל השירותים החברתיים של עיריית תל אביב - המאמר "סיפורי סבתא" ידיעות אחרונות - 24 שעות , משה רונן , יחזקאל אדירם , 17.06.2009. - שרה כהן בת ה-95, דודתם של חמוטל ודורי בן זאב, מתגוררת כבר חודשיים בדירת מסתור, נמלטת משירותי הרווחה. כל מי שפוגש בה כולל ארבעה פסיכיאטרים, שאבחנו אותו לאחרונה, קובע כי מדובר באישה צלולה ומתפקדת. אז למה במחלקת הרווחה של עיריית תל אביב מתעקשים לאשפז אותה במוסד גריאטרי?

יום ראשון, 1 ביולי 2012

משרד הרווחה מפקיר ילדים פליטים לעיסוק בזנות בלב תל אביב

שר הרווחה משה כחלון - הפקרת ילדים לתעשיית הזנות בלב תל אביב
יוני 2012 - המאמר גברים בשחור , 7 ימים , ידיעות אחרונות , אלון הדר , 29.06.2012

מאות גברים ישראלים כבר גילו את אחד הסודות הכי שמורים של תל אביב: באזור קטן בדרום העיר ניתן לקיים מגע מיני מזדמן עם פליטים מאריתריאה ומסודן. רבים מהם קטינים. חלק מהפליטים יעשו זאת תמורת 15 שקל או מנת פלאפל. אחרים מסרבים לקחת כסף ומסבירים: "אנחנו לא זונות, זה המקום היחידי בעולם שבו אנחנו יכולים להרגיש חופשיים". כתב "7 ימים" בילה חודש במתחם צ'לנוב, ומביא תיעוד נדיר של המקום שבו כל הגבולות מיטשטשים.

מתחם גן החשמל שוקק. במועדון המוזיקה "לבונטין 7" מופיעים מאור כהן ורע מוכיח, הברים מסביב לגן מלאים בצעירים, משחק היורו בין גרמניה ליוון מוקרן על מסך מאולתר שניצב על המדרכה. חוצים את הכביש לצומת המחבר את רחוב צ'לנוב עם דרך מנחם בגין. ההליכה, גם בקצב איטי, נמשכת לכל היותר דקה. ההוויה, לעומת זאת, מרחק אור.

גבר ישראלי כבד ממדים, לבוש בברמודה רחבה, ניצב בסופו של רחוב צ'לנוב וסוקר בעיניו את המתחם.
בפינה אחת עומדים ארבעה בחורים סודנים צעירים מאוד בחולצות לבנות ומביטים על המכוניות הנכנסות למגרש האפל. לחלקם כובעי מצחיה בצבע תואם. מדי פעם נעצר אחד הרכבים, והנהג מנהל שיחה קצרה עם מבקשי המקלט.
הם לא מדברים על החוויות הקשות שעברו בדרכם לישראל.
הם לא משוחחים על תנאי המגורים הבלתי אפשריים.
אין גם מילה על מסע הגירוש שבו פתחה המדינה בימים האחרונים.
בממלכת החושך, המשתרעת ברוך בואך לקצהו של רחוב צ'לנוב ונמשכת לאורך רחוב שביל עכו, מדברים על נושא אחד.
הגבר הישראלי ממשיך למפות בעיניו את האזור. ליל שבת נחשב ליום הלוהט במתחם. מדי פעם הוא נעצר ליד בחור אריתראי או סודני ומחליף איתו מילה. כעבור שעה קלה הוא מחליט להיכנס בזהירות למגרשי החניה הפנימיים. משטח האספלט חשוך, מאיים, מצחין.
באחת הפינות בנו נרקומנים זולה שמתפקדת כתחנת הזרקות אינטנסיבית. הם שוכבים על מזרנים ומזריקים באין מפריע.

משרד הרווחה מפקיר ילדים פליטים לעיסוק בזנות בלב תל אביב
משרד הרווחה מפקיר ילדים פליטים לעיסוק בזנות בלב תל אביב

חצות. קבוצה גדולה של גברים יוצאת מכיוון המועדון האריתראי הנמצא בהמשך הסמטה. גרמניה ניצחה, הם מעדכנים. במתחם כבר מסתובבים כחמישה גברים ישראלים מבוגרים.
הגבר שלנו מחליט לחזור לאזור המואר. בדרך הוא חולף על פני כמה זוגות גברים אפריקאים ומחליף איתם מילה. נער אריתריאי על אופניים חוצה את המשטח. הוא נעצר ליד הגבר שעומד כעת ליד מכוניתו בכניסה למתחם. הם משוחחים, מכניסים את האופניים לאוטו ומתיישבים בפנים. כעבור רגע הרכב יוצא לאיטו מהמקום.
בשנה האחרונה מתנקזת למתחם צ'לנוב תעשיית המין הגברית של תל אביב.
בתפקיד הלקוח: ישראלים שרוצים להשיג מין זמין במחירי רצפה.
בתפקיד נותני השירותים: פליטים סודנים ואריתריאים. ממלכת האופל מעניקה בית גם לזונות טרנסג'נדריות שהודרו מהאזור הקבוע שלהן בגן החשמל ולהומואים פלסטינים שמחפשים סקס הרחק מהבית.
קשר של שתיקה מתקיים באזור הדמדומים של מתחם צ'לנוב. הצעירים שעובדים במתחם, הזקוקים לעזרה של שירותי הרווחה, מלאים בושה ופחד ושומרים בסוד על עיסוקם. הקהילה הגאה בתל אביב מעלימה עין. המנהיגים המקומיים של מבקשי המקלט בישראל מכחישים שהיא קיימת.
הרשויות והארגונים החברתיים מודים שבהיעדר קשר ישיר עם הנערים העובדים, אין להם הרבה כלים לסייע.
במהלך החודש שבו שהיתי במתחם הצטיירה התמונה הבאה: אין זה עיסוק של בודדים. גם בטבעות המקיפות את שביל עכו – על דרך מנחם בגין, ברחובות ברזילי, השרון והגדוד העברי ובחניון התחנה המרכזית הישנה – עומדים בחורים סודנים ואריתריאים, בעיקר צעירים, נשענים לבדם על תמרורים וממתינים שמכוניות יעצרו לידם. והן עוצרות. תעשייה שקטה שמתקיימת במרחב אלים, מוזנח ומסוכן.
תמונה עצובה ומקוממת לחוסר יכולתה של המדינה לטפל כראוי בפליטים, בשילוב הדיל הנצלני הקורץ לגבר הישראלי: להשיג פורקן ב- 15 שקל.
לא כדאי לטעות: בשעות הערב אזור התחנה המרכזית מלא באלפי מבקשי מקלט שאין להם קשר לתעשיית הזנות. במקביל, גם לא מעט צעירים אריתריאים וסודנים, שאינם עוסקים במכירת גופם, בכל זאת בוחרים להגיע למגרשים האפלים ולמצוא יחסי מין מזדמנים עם גברים. אבל קו דק ומתעתע מפריד בין אלו שבאים לממש את יצרם, לבחורים שמוכרים את גופם כמוצא אחרון להשיג מנה של פלאפל. אף אחד כאן לא נושא שלט או כרטיס. לעיתים האמת הכואבת תתגלה רק בסיום האקט.
זה סחר-מכר במעמד צד אחד: חלק ניכר מנותני שירותי המין לא יודעים מילה אחת בעברית. לא מתקיים כאן משגא ומתן. "מאני", הם אומרים.
לעיתים זה שטר של 20 שקל, לעיתים אף מטבע של עשרה שקלים.
פעם אחת ביקש אחד הבחורים שעובדים במתחם מאחד הישראלים "נייס גיי" (סם פיצוצייה), שאותו רכש בקיוסק סמוך ברחוב אלנבי ממוכר שזיהה אותו.
המחיר: 50 שקל לשני גרם. אין כמו סוטול כדי להיפרד לכמה דקות מהחיים העלובים האלו.
רבים מהבחורים במתחם נראים בני פחות מ- 18. כיצד התגלגלו קטינים שברחו מסודן ומאריתריאה לאזור האופל? "בדרך כלל הם מגיעים לישראל בלי ההורים", אומרת תמר שוורץ, מנהלת מסיל"ה – מרכז סיוע ומידע לקהילה הזרה של עירית תל אביב.
לעיתים הקטינים משקרים ואומרים שהם מעל גיל 18 כדי שלא יישארו עצורים. יש קושי לוודא את הגיל המדויק שלהם. גם בדיקת כף יד, שהיא מאוד יקרה, לא מדויקת מספיק. מי שאנחנו מתרשמים שהוא קטין מופנה לוועדת ההחלטה במחלקת הרווחה של עיריית תל אביב, שמנסה לאתר לו פנימיה או משפחה אומנת.
שמנו לב שחלקם עוזבים את הפנימיות לאחר זמן קצר. המטרה שלהם היא לעבוד, להרוויח כסף ולשלוח אותו הביתה. מי שלא מצליח להשתלב במעגל העבודה, ינסה להתפרנס בכל מחיר.
אם אתה נמצא בגינה, אין לך מה לאכול – אתה חושב על מנת המזון הבאה. הם נואשים, מפחדים וחוששים מהממסד.
לגבי אנשים שאין להם מעמד חוקי, משרד הרווחה מטפל בילדים בסכנה ובנשים מוכות. הוא לא מטפל בדרי רחוב זרים.
שעת צהריים, ב', שמציג את עצמו כאסיר משוחרר, מדדה החוצה מביתו הסמוך. גבו ובטנו מלאים בצלקות ובשטפי דם טריים. על פי הקריטריונים של הארגונים החברתיים והגאים הוא נחשב לבעייתי. לדבריו, הוא נלחם נגד אורחי מתחם המין והזנות של צ'לנוב, שונא את מבקשי המקלט.


לתחקיר המלא הקלק על התמונות ...
משרד הרווחה מפקיר ילדים פליטים לעיסוק בזנות בלב תל אביב
משרד הרווחה מפקיר ילדים פליטים לעיסוק בזנות בלב תל אביב

משרד הרווחה מפקיר ילדים פליטים לעיסוק בזנות בלב תל אביב
משרד הרווחה מפקיר ילדים פליטים לעיסוק בזנות בלב תל אביב

קישורים:

יום רביעי, 4 בינואר 2012

פלייליסט - פשעי לשכת הרווחה תל אביב

פלייליסט - הצביעות של אגפי הרווחה בעיריית תל אביב - גורמים סבל ונזקים לתושבים ומשפחות מוחלשים וחסרי ישע
.

.
קישורים:

יום ראשון, 15 במאי 2011

לשכת הרווחה ת"א מתעללת אינטנסיבית במשפחה חד הורית דרת רחוב

הכתבה שנה בלי תקווה: אם ובנותיה גרות כבר שנה באוהל בשכונת התקווה , nrg - מאי 2011 - יובל גורן - אם וארבע בנותיה מתגוררות כבר שנה באוהל בשכונת התקווה בתל אביב. האם שנקלעה למצוקה כלכלית טוענת שאינה מקבלת עזרה. בעירייה מדגישים: אנו מלווים את המשפחה באופן צמוד. בינתיים, לילדות אין בית.
בשכונת התקווה בתל אביב, מרחק מאות מטרים בודדים מהמרכזים העירוניים הקהילתיים "דוהל" ו"בית דני", מתגוררת כבר קרוב לשנה דינה (שם בדוי) עם ארבע מבנותיה הקטינות, באוהל.
את חלק מהלילות מעבירות הילדות, בנות 8, 9.5 ,11.5 ו-6 בבית סבתן שנמצא בקרבת מקום, אולם לאור הצפיפות בבית הסבתא, חוזרות הילדות אל אימן, לאוהל.
.

.
עד לפני שנה חיה דינה וילדיה יחד עם בעלה בדירה קטנה בשכונה, אולם המצב הכלכלי הקשה אליו הגיעו הביא לפירוק המשפחה. המראה סביב האוהל קשה. בקבוקים עם מי ברז המשמשים לשטיפת הפנים ורחיצת שיניים בבוקר, בגדי הילדות וחפציהן האישיים הספורים מוחזקים בארגזי קרטון מרופטים.

לפני מספר חודשים, מספרת דינה, לאחר שרשויות הרווחה גילו כי היא מתגוררת במקום עם ארבע בנותיה, הודיעו לה כי יפעלו להעברתן לפנימיות ברחבי הארץ. "אמרתי להם שאני לא אתן לזה לקרות, ומאז אני מנסה שהילדות ישנו אצל אמא שלי. יש לי שבעה ילדים, בחיים לא האמנתי שאגיע למצב הזה. היום, כל מה שנותר לי לחיות עבורו זה הילדות".

על ספרי לימוד אין מה לדבר, והילדות הולכות לבית הספר הסמוך אולם לעיתים קרובות מתעקשות להישאר עם אימן, ובמכולת החוב הולך וגודל.

קישורים:

יום חמישי, 28 באפריל 2011

מדיניות רשויות הרווחה - עושק וגזל קשישים וילדים למימון תוספות שכר עובדים סוציאליים

שר הרווחה משה כחלוןאפריל 2011 - "הסדר החברתי" של העובדים הסוציאליים - עושק קשישים וילדים תחת חסותם למימון תוספות לשכרם.
בעוד חצי שר הרווחה משה כחלון מצהיר הצהרות יחצניות כי "יסייע" לקשישים ניצולי שואה בתרופות, מתברר כי משרדו עושק וגוזל קשישים וילדים בחסות הרווחה על מנת לממן תוספת שכר לעובדים סוציאליים.
.

.
קישורים:

יום שלישי, 10 באוגוסט 2010

עיריית תל אביב - כישלון "שירותי הרווחה" - גירוש משפחות דרות רחוב מגן התקוה בדרום העיר

בעיריית תל אביב החריפו את המאבק בדרי הרחוב. שוטרים ופקחים פשטו על גן התקווה שבדרום העיר, והעימות היה כואב. "בשביל מה הבן שלי שירת בצבא?", שאלה אחת המפונות, שלא עמדה בנטל שכר הדירה. החברה האחראית "חלמיש": הצענו פתרונות, חלקם לא הסכימו

הכתבה דיירי גן בתל אביב פונו "שיתנו דירה בקלקיליה" , יואב זיתון ואלי סניור , ynet , אוגוסט 2010

הצוות "לשיפור פני העיר" של עיריית תל-אביב יצא הבוקר בשיתוף המשטרה למבצע לפינוי שלוש משפחות מחוסרי דיור, מגן ציבורי בשכונת התקווה שבדרום העיר. הן התמקמו בגן בשבוע שעבר, לאחר שלא הצליחו לעמוד עוד בנטל תשלום שכר הדירה. התושבים ניסו תחילה להתנגד - אך לאחר זמן קצר ולקולות זעקות שבר פונו מהמקום יחד עם חפציהם האישיים.
.

.
בימים הקרובים ייאלצו המשפחות, בהן גם ילדים קטנים בני פחות מ-10, למצוא מקום חדש ללון בו - גם הפעם תחת כיפת השמיים. במקביל ובאופן טבעי, הולכים וגוברים הזעם והתסכול על המצב.


"40 שנה אני דיירת בדמי מפתח. זרקו אותנו לכלבים וזה לא מעניין אף אחד, גם לא את שירותי הרווחה", האשימה זהבה הראל, אם חד הורית ואחת ממפונות גן התקווה. "אנחנו כאן כבר שבוע עם הילדים. אין להם רחמנות. הלוואי שיתנו לי דירה בקלקיליה, אני לא רוצה להיות יהודיה. בשביל מה הבן שלי שירת בצבא, כדי שיזרקו אותנו לרחוב?".

בתה של זהבה, אתי, בת 21, סיפרה: "הציעו לנו סיוע של 1,250 שקלים בחודש או דירת שיכון ממשלתית ביקנעם או בקריית גת. איך נוכל לגור רחוק כל כך ממרכז החיים שלנו ועם כזו השתתפות נמוכה בשכר הדירה?". אביה של אתי נפטר, וכעת היא, אמה ושתי אחיותיה, בנות 14 ו-15, נאלצות למצוא דרך לשרוד.
.
דמעות וזעקות שבר בגן התקווה - יצאו מהבית, פונו מהגן (צילום: ירון ברנר)דמעות וזעקות שבר בגן התקווה - יצאו מהבית, פונו מהגן (צילום: ירון ברנר)

"פינו אותנו מהדירה בצו בית משפט, לאחר שאמא צברה חובות. היא הצליחה להגיע להסדר תשלומים, ובגלל שלא באה לדיון על הפינוי נקבע נגדנו צו הפינוי", סיפרה הצעירה. "אין לנו איפה להיות. אנחנו מתקלחות בשירותים ציבוריים, יחד עם כל הנרקומנים. השכירות הגבוהה בתל-אביב, אפילו לדירות של רק שני חדרים, מחסלות כל סיכוי שמשפחות במצב דומה לשלנו יוכלו לחיות כאן".

"הילדים מתעוררים בבוקר מהממטרות"

דלית ביטון, בת 30, פונתה גם היא מהמקום לאחר סיפור קשה שהוביל אותה ואת שלושת ילדיה, פעוטות בני ארבע, שבע ושמונה, למצוא את עצמם ברחוב. דלית נמצאת כעת בהיריון מתקדם, והאשימה כי הפתרונות שהוצעו לה אינם מאפשרים לה פתרון ראוי למצב.

"בשל מצבי הבריאותי הקשה, מינו את אמי להיות האופוטרופוס של ילדיי. היא גרה בדרום העיר, ומציעים לי דירה בצפון העיר. האב ניתק קשר עם המשפחה ולכן אני לא יכולה לעזוב את הילדים. עכשיו הם מתעוררים ב-04:00 בבוקר אחרי שהממטרות בגן מרטיבות אותם", סיפרה האשה בכאב.

משפחות חד-הוריות ונכה חולת סרטן. מפוני גן התקווה (צילום: ירון ברנר)משפחות חד-הוריות ונכה חולת סרטן. מפוני גן התקווה (צילום: ירון ברנר)

פחות מחודש לפני פתיחת שנת הלימודים, סיפרה דלית כי הילדיה "לא קיבלו סיוע לבית-הספר, אין להם ציוד או מחברות, ולא נראה לי שהם יוכלו לחזור ללמוד".

מפונה נוספת שתצטרך למצוא לעצמה מקום חדש תחת כיפת השמיים היא רחל לגזייאל, נכה חולת סרטן. לדבריה, כבר 12 שנים שהיא ממתינה לפתרון בדיור הציבורי. "אין לי לאן ללכת. כל הקצבאות הולכות כדי לכסות את התרופות למחלה שלא כלולות בסל הבריאות. אני בסך הכל זקוקה לדירת חדר, וגם את זה לא נותנים לי".

בעיריית תל-אביב ציינו כי זו אינה הפעם הראשונה שבה הופכים גנים ציבוריים למקום התיישבות של מחוסרי דיור, אולם להבדיל מהפעמים הקודמות, הוחלט שלא לאפשר לתופעה להימשך זמן רב ולהוציא מהמקום את המשפחות מוקדם ככל האפשר.

"המשפחות הקימו אוהלים בשטח ציבורי, באופן שהיווה הפרעה משמעותית לתושבי השכונה", נמסר בהודעת העירייה. "הפינוי נעשה בשיתוף משטרת ישראל, לאחר שלמשפחות הוגשו צווי פינוי שאותם לא קיימו. הן מטופלות באופן אינטנסיבי, ומדי יום מבקרות במקום עובדות סוציאליות, המסייעות להן בין היתר במזון, תרופות, ליווי למוסדות ממשלתיים ועוד".

חברי מועצה ניסו למנוע - ונענו בסירוב

בתחנת "שכונות" החלו להיערך למבצע כבר במהלך הלילה, יחד עם אנשי סיירת הביטחון של עיריית תל-אביב בראשות ציון בן-שושן. למקום הגיעו גם פקחים ועובדים סוציאלים, כשעל כולם פיקח מפקד מרחב יפתח במשטרה, ניצב-משנה יורם יפרח, שהגיע לוודא כי הליך הפינוי יסתיים בשלום.

חבר מועצת העיר, שלמה מסלאווי, שנרתם לסייע למשפחות, סיפר כי פנה למנכ"ל העירייה בבקשה לעכב את הפינוי - אך נענה בשלילה. "מדובר במשפחות בעייתיות מאוד המטופלות על-ידי שירותי הרווחה. אין להן סיוע משום גורם. חייבים לשנות את הקריטריונים של משרד השיכון, שמעניק להן סיוע ממוצע של 800 שקלים בחודש כהשתתפות בשכר דירה".

מסלאווי אמר כי "מדובר בלעג לרש. חייבים להעביר חלק מהדיור הציבורי הקיים לטובת מקרי סעד קשים מסוג אלו. יש משפחות רבות נוספות, אפילו במצב גרוע יותר, שמתביישות להקים אוהלים".

מחברת "חלמיש", החברה העירונית-ממשלתית שכלפיה למעשה הופנו הטענות, נמסר כי אנשיהם, יחד עם מנהלת שירותי הרווחה, "נפגשו אתמול עם בני כל שלוש המשפחות שהיו בגן כדי להדריך אותם ולסייע להם להגיע לפתרון מצוקת הדיור שלהן, בהתאם לנהלי משרד הבינוי והשיכון. 'חלמיש' הציעה לכל משפחה פתרון זמני המתאים לעניינה, לרבות השתתפות בשכר דירה - הכל כדי שלא ייתגוררו באוהל תחת כיפת השמיים. המשפחות טופלו בצורה הרגישה ביותר, אולם לצערנו חלקן לא הסכימו לקבל את הסיוע המוצע".

קישורים:

יום שישי, 23 באפריל 2010

משרד הרווחה - הפקרת משפחות שמושלכות לרחוב

מוטי וינטר - כשל באיתור וסיוע למשפחות שמושלכות לרחובאפריל 2010 - מדובר באם חד הורית לשני נערים אחד הסובל מפיגור, מתגוררת מזה 20 שנה בית בשכונת התקוה בתל אביב. האישה פלשה לבית לפני 20 שנה כשהיה נטוש, ונרקומנים הסתובבו בו. האישה מוכרת לרשויות הרווחה של עיריית ת"א. ביום הפינוי של האישה ושני ילדיה מהבית ע"י כוחות משטרה מתוגברים לא נכח במקום אף עובד רווחה של מינהל הרווחה ת"א.

מדיניות משרד הרווחה המערכתית הנה כושלת ומפקירה את אזרחי המדינה במקום לסייע להם. נערים אתיופים מסתובבים בגטאות בקהילה ללא הכוונה והדרכה, פקידי סעד לחוק הנוער רודפות אחרי הורים לקחת את ילדיהם מחזקתם בדרך משפילה מרוששת ומבזה, שיקולים זרים בוועדות החלטה ברשויות מקומיות, ביזוי דרי רחוב בתל אביב, אונס קבוצתי של נערה מטופלת שנים ברווחה בת"א, רדיפת קשישה ע"י פקידות סעד ברווחה ת"א .. ועוד, ועתה הפקרת משפחה שמושלכת לרחוב.
.

.
קישורים:

יום שני, 5 באפריל 2010

דרי רחוב - תכנית "שתולים" - מאפיינים התנהגותיים בעייתיים של עובדי הרווחה בעיריית תל אביב

אפריל 2010 - בתחקיר "שתולים" על חסרי הבית בישראל, השתול איתן עדי, עו"ד במקצועו, נשלח ל-30 יום ברחוב. הוא נתקל באוכלוסיית הרחוב: הומלסים זונות ונרקומנים הנמצאים במלחמת הישרדות מול הקור היעדר הפרנסה והלינה. עובדות סוציאליות מהיחידה לדרי רחוב של עיריית ת"א האמורות לטפל ולסייע לו, מתעמרות בו, משפילות אותו, מפשיטות את כבודו מעליו ומעבירות אותו מגורם אחד לשני כדי להטביע אותו בסבך הביורוקרטיה על מנת שיתייאש ולא יחזור אליהן.

ניתן להבחין במספר מאפיינים בעייתיים של הטיפול הסוציאלי הכושל של העובדים הסוציאליים בעיריית ת"א, להלן מקצת הכשלים הקשים:

העובדים הסוציאליים נכשלו בטיפול באיתן והיו פוגעים בגופו ונפשו אילו היה נקלע למצוקה אמיתית - בשורה התחתונה העובדים הסוציאליים נכשלו בתפקידם. אנו שומעים את איתן ה"שתול" אומר: "אתם לא הייתם צריכים לתת לי להיות שבועיים ברחוב... אם הייתי אדם נורמטיבי שבאמת מגיע לרחוב, אני חושב שפשוט הייתי קורס נפשית ופיסית"
.
עובדת סוציאלית מחייכתחיוכים להקל על תחושת הבושה והאכזריות- כאשר נודע לעובדים הסוציאליים כי איתן ההומלס הוא "שתול" הם צוחקים ומחייכים, למרות חומרת מעשיהם. אילולא היה מדובר באירוע אמיתי סביר להניח שהיו פוגעים בגופו ונפשו.
החיוכים על פניהם נועדו להקל על תחושת הבושה והאכזריות בהתנהגותם.

.
הונאת הציבור והתקשורת - בתחילה טרם אורלי וילנאי העורכת חשפה עצמה חשבו העו"סים כי מדובר בכתבת סקירה על פעילותם. הם הציגו בפניה תמונה שיקרית כאילו הם מסייעים לדרי הרחוב. אך בפועל העיתונאית וילנאי הבינה כי מדובר בתרמית בענייני נפשות והוכיחה אותם: "אני רוצה להציג לכם את איתן, איתן הוא עורך דין, הוא התחזה להומלס, והוא לא קיבל ממכם שום דבר מהרשימה המקסימה הזאת שהכתבתם לי, הכל מצולם"

.
התנהגותם האטומה, המשפילה, וחסרת התועלת של העובדים הסוציאליים פוגעת באמון הציבור במדינה ומוסדותיה- העובדים הסוציאליים של עיריית ת"א מטרטרים את ה"שתול" ומונעים ממנו לינה בכל מיני תואנות שווא מטופשות כגון צורך בספח של תעודת זהות, או העדר לכמה ימים של עו"ס בשם עמית ולכן יאלץ לישון עוד כמ ימים ברחוב. איתן ה"שתול" אומר: "איך רשות מקומית, או בכלל מדינה מתייחסת לאדם שהוא חסר בית, אני עוד בחור צעיר, אני יכול לעבוד להרוויח כסף, אבל מה קורה עם בן אדם שהוא מבוגר, זקן, שאין לו את היכולת להשיג כסף, מה קורה איתו"

.העובדים הסוציאליים מעלילים
העובדים הסוציאליים מוציאים שם רע, ומלבינים פני מטופליהם ברבים - כאשר מוכיח איתן ההומלס (טרם חשיפתו כ"שתול") את העוס"ים בפני אורלי וילנאי, החלו העובדים הסוציאליים להעליל עליו הבלים ודברי בלע מתוך פיהם, טענותיהם כאחד: "יש מצבים שההתנהגות .. מבחינת התנהגות... יש התנהגות שהבן אדם משתף פעולה מהרגע הראשון.. הייתה בעיה של התנהגות... הוא היה קצת תוקפני להערכתנו... ואני קיבלתי מידע נוסף שאתה מוכר סמים בתחנה המרכזית ..." ועוד הבלים ודברי בלע מפיהם של העוס"ים
.
עובדת סוציאלית מנופפת בניירותעבודה ביורוקרטית מזיקה וחסרת תועלת - איתן ה"שתול" אומר לעו"סים: "אתם לא הייתם צריכים לתת לי להיות שבועיים ברחוב... אם הייתי אדם נורמטיבי שבאמת מגיע לרחוב, אני חושב שפשוט הייתי קורס נפשית ופיסית".
זהו מידע מהמטופל ממקור ראשון, אולם העוס"ית מנפנפת בניירות כביכול לומר שנעשית עבודה והנושא בטיפול.
העובדים הסוציאליים לא הפנימו כי הם נותנים שירות לבני אדם ולא לניירות במשרד.
.
טיפול לקוי למדי, אטימות, חוסר רגישות ושרירות לב - העובדת שטיפלה בשתול דאגה להערים בפניו קשיים ומכשולים מיותרים אשר פגעו בו והנציחו את מצבו העגום כדר רחוב.
בפגישתו הראשונה ביחידה נדרש השתול בתוקף, על ידי העובדת שקיבלה את פניו, להסיר את משקפי השמש שעל פניו במידה וברצונו לקבל עזרה.
כמו כן, מאחר והשתול הגיע ללא ספח תעודת הזהות נמסר לו באופן חד משמעי כי אין באפשרות היחידה לסייע לו עד אשר לא יוציא ספח כנדרש. לא הועילו הסבריו של השתול שאין ביכולתו לממן את עלות הוצאת הספח העומדת על כ-100 שקל והעובדת חזרה והודיעה לו מפורשות שללא ספח לא ניתן לטפל בו. העובדת גם הציעה לשתול לעבוד בשוק על מנת להרוויח את הסכום האמור לצורך הוצאת ספח תעודת הזהות.
בהמשך, לאחר כשלושה שבועות כשהשתול הגיע עם ספח תעודת הזהות החדש שהוציא הוא נדרש לפתוח חשבון בבנק הדואר. העובדת שקיבלה את פניו הודיעה לו, שלא ניתן לטפל בו ללא חשבון וקבעה לו מועד לפגישה עם ''עמית''. השתול ביקש להקדים את מועד הפגישה מאחר שאין לו היכן לגור ובלית ברירת יצטרך לישון ברחוב. העובדת ענתה לו ''אתה רוצה לישון ברחוב? זו זכותך אני לא אמנע ממך''.



קישורים:

יום שני, 29 במרץ 2010

עמותת הרווחה ויצו מתעללת בקשישים בבית אבות כדי לממש עיסקת נדל"ן בלב תל אביב

תאוות בצע - עמותת הרווחה ויצומרץ 2010 - בעקבות שיקולים עיסקיים למימוש נכס נדל"ני במרכז ת"א המשמש כבית אבות, החליטה הנהלת עמותת הרווחה ויצו לייבש את המקום ולחדול מלקלוט דיירים חדשים. הנהלת ויצו לא רק מבזה החלטת בית משפט המחייבת אותה לתחזק את המקום כראוי ולקלוט דיירים חדשים, אלא גם פוגעת בדיירים בכבודם ובמשפחותיהם. ויצ"ו הנה מלכ"ר מדושן ומשומן הנהנה מהון עתק: תקצוב שנתי של כ- 70 מיליון שקל ממשרד הרווחה, ועוד מתרומות, שנועדו לסייע לאוכלוסיות מוחלשות ולא להרוויח כסף מעסקאות נדל"ן.
.

.
בית האבות של ויצו ברחוב דוד המלך במרכז תל אביב הופך מיום ליום להיות בית קברות חי. עד לפני מספר שנים אכלסו את המקום כמאה קשישים, כיום מאכלסים אותו כ- 20 איש בלבד. הנהלת ויצו אינה מעודדת כניסת דיירים חדשים אלא ממיתה את המקום.
בית האבות נותר שומם, מסדרונות ריקים, ואיכות השירות נפגעת כתוצאה מהקהילה הפוחתת, והשירותים שאיכותם יורדת.

דייר בבית האבות: "תחושה שלי שהמצב שלנו הדיירים הולך ומדרדר מיום ליום ... מה שהיום ומה שהיה לפני חמש שנים זה מזרח ומערב, זה לא שאנחנו רעבים חלילה, אנחנו אוכלים לשובע, אבל הטיב ירד, וכל האוירה, אין לי על מה לדבר עם אף אחד מילה"

בן של אחד האבות: " הטענות העיקריות שלי הן שהם הורגים אט אט את המקום יחד עם הדיירים שנמצאים פה ע"י זה שהם לא מאפשרים לאנשים חדשים לבוא, האוירה נעשית יותר ויותר קודרת, ... יש תחושה של מקום גוסס, ואנשים בסוף ימיהם צריכים לחיות במקום שנותן להם תחושה של גסיסה. חדר אוכל מת, ריק מסועדים, הוא פעם היה שוקק, היום יש פה שולחן, שם שולחן ... מה שויצו מנסה זה כאילו לקיים את בית האבות אבל בעצם לחנוק אותו לאט לאט ולגרום לו להיעלם מהעולם יחד עם ההורים שלנו".

עו"ד יהודה רסלר מייצג את האבות: " ... התנהגותה של ויצו היא גם שערורייתית גם צינית וגם מבזה את בית המשפט. לפני שנים תרמו יהודים טובים מיליוני דולרים לויצו כדי שתקיים במקום בית אבות, ואכן היא קיימה. צץ לה רעיון לפתח את המקום נדל"נית כדי להרוויח עשרות מיליוני דולרים, והיא ממיתה מיתה אטית ומתמשכת את בית האבות. ויצו מבזה את פסק הדין של השופטת רות שאומר שבמשך 10 שנים צריך לקלוט דיירים חדשים ולהמשיך את אותם השירותים באותה רמה כפי שהיו לפני 5 שנים. הם עושים צחוק מפסק הדין, הם קוברים אותם חיים שם. מי שבה להתקבל, להירשם, הם אומרים לו: 'תראה אנחנו לא כל כך רוצים שיהיה פה בית אבות, אנחנו רוצים לפתח את נדל"ני ויכול להיות שזה יהיה תוך תקופה קצרה' ".

בית הורים של ויצ"ו משמש בית קברות חי - מאתר רשת ב - מרץ 2010

בית הורים של ויצ"ו משמש בית קברות חי - מאתר רשת ב - מרץ 2010
בית הורים של ויצ"ו משמש בית קברות חי - מאתר רשת ב - מרץ 2010



דוגמאות נוספות של קשישים נרדפים ע"י רשויות רווחה

בסיפורה של הקשישה שרה כהן, רודפות פקידות הסעד ממינהל הרווחה עיריית תל אביב אחריה כדי למנות לה אפוטרופוס, ולהשים אותה בבית אבות, שם היא מקבלת “טיפול תרופתי” שאינה זקוקה לו. פקידי עירייה מושחתים אלו לא בוחלים לבוא בליל הסדר בליווי שוטרים חמושים על מנת לקחת את הקשישה לבית האבות. הפקידים אפילו מסתירים מקרוביה של שרה את מקום הימצאה על מנת שיוכלו ”לטפל” בה ללא הפרעה. ביתה של שרה הולאם לטיפול האפוטרופסית ירדנה נילמן שהואשמה במרמה והפרת אמונים ובעושק קשישים במקרים נוספים אחרים. נילמן מונתה ע"י פקידות הסעד של עיריית ת"א בניגוד לחוק ולכללים.
ארבע פסיכיאטריים שבדקו את שרה כהן, וקבעו כי צלולה לחלוטין לא סיפקו את העובדות הסוציאליות תאבות הכבוד, היוקרה, והבצע של עיריית תל אביב.
רדיפתן האובססיבית של הפקידים הסוציאליים של עיריית ת”א תוך הפרה בוטה של זכויות אדם, מוסברת בלחצים/ שיקולים זרים של גורמים פרטיים וממסדיים במנגנון הרווחה הכושל.
לשכת הרווחה בת ים - צוות קשישים בראשות עופרה מנדלקורן
סיפור מצמרר נוסף הוא סיפורה של אישה טובה ותמימה כבת 60 שאובחנה בדמנטיה אשר ביקשה סיוע סוציאלי (לא כפוי) מלשכת הרווחה בת ים. עובדת סוציאלית נעמי הלימי הפכה עורה ביום בו החלה פקידת הסעד שירה שביט אורגד להיות מעורבת בענייני האישה. כאשר החלה פקידת הסעד שירה שביט אורגד להיות מעורבת, החלו השתיים בהוצאת שם רע על האישה ובנה. פיהן של העו"סיות החל לעכס דברי רמייה ובלע נגד החסויה ובנה. "תוקפנית, חשדנית, ואינה משתפת פעולה" כינו את האישה. העו"סיות כתבו תסקיר סעד רווי שקרים בעניינים מהותיים.
פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועו"ס נעמי הלימי התערבו בבריאותה של האישה, המליצו על טיפול תרופתי פסיכיאטרי קטלני לאישה אשר פגע קשות בגופה ונפשה. הטיפול כלל נטילת סם אנטי פסיכוטי מסוג ריספרדל, שלא אושר על ידי ה- FDA למטופלים מאובחנים בדמנטיה. העו"סיות כמובן שיקרו וכתבו כי מצבה השתפר בעוד מצבה היה קשה ביותר.
מדובר בטיפול תרופתי קטלני אשר הסב נזקים קשים לאישה, אובדן כושר דיבור, איבוד משקל, עיוותים בגוף ובפנים ועוד. פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועובדת סוציאלית נעמי הלימי היו מרוצות.
סל טיפול לא נרשם בתסקיר, וכך לאחר מינוי האפוטרופוס השתנה אורח חייה של האישה באופן פתאומי מה שגם הסב לה נזקים.
העו"סיות פטפטו וריכלו עם קרובי משפחה, קופת חולים ושכנים של האישה, פטפוטיהן הסבו נזקים קשים לאישה. פקידת הסעד שירה שביט אורגד, ועו"ס נעמי הלימי לא הועילו לאישה אלא גרמו לה נזקים קשים בלתי הפיכים וצער רב.

קישורים:
תויות: ארגון ויצ"ו, Israel Federation of WIZO, Women's International Zionist Organization, ארגון נשים יהודיות בארץ ובעולם, בית הורים ויצו תל אביב

יום ראשון, 28 במרץ 2010

יפה אלון מנהלת בית הספר גבריאלי לשעבר הורשעה במרמה והפרת אמונים ונידונה לעונשים חמורים

הכתבה הגיעה לתחתית , ארצי חלפון , ידיעות תל אביב , 26.03.2010

יפה אלון מנהלת בית הספר גבריאלי לשעבר הורשעה במרמה והפרת אמונים ונידונה לעונשים חמורים. נציבות שירות המדינה פסלה אותה מלמלא כל תפקיד במשרד החינוך עד גיל 60.

בית הדין המשמעתי של עובדי המדינה פסל את מנהלת בית הספר גבריאלי לשעבר יפה אלון מלמלא כל תפקיד במשרד החינוך עד גיל 60. בכך הגיעה פרשיית המרמה שבה הסתבכה המנהלת לסיומה הצורם. אלון (54) ניהלה את בית הספר במשך שנים ארוכות. בשנת 2005 הוגש נגדה כתב אישום חמור המייחס לה עבירות של מרמה, הפרת אמונים וניגוד עניינים.

בכתב האישום הואשמה אלון כי העסיקה את בן זוגה כקבלן עבודות בבית ספרה, בעלות כוללת של 222 אלף ו-752 שקל, ואף שילמה עבור הזמנת אמבולנס לטיפול בביתה מקופת בית הספר.

בית משפט השלום בתל אביב גזר באוקטובר 2008 חמישה חודשי עבודות שירות ו-10 חודשי מאסר על תנאי על יפה אלון, לשעבר מנהלת בית הספר היסודי גבריאלי בתל אביב, שהורשעה במרמה, הפרת אמונים וקבלת דבר במרמה. השופטת זיווה הדסי הרמן זיכתה את המנהלת מהאשמה כי העסיקה בשכר את שני ילדיה בקייטנה שנערכה בבית הספר. התובעת ביקשה מהשופטת לגזור על אלון עונש מאסר בפועל ונימקה זאת בכך ש"העונש חייב לשאת מסר מרתיע לכלל עובדי הציבור ולציבור כולו, ולשמש מורה דרך לענישה מרתיעה בעבירות מסוג זה".

פרקליטה של המנהלת ביקש מהשופטת להתחשב בעברה של אלון כאשת חינוך ובעובדה שהתנדבה בארגונים הפועלים למען הקהילה.

השופטת הדסי הרמן שללה את טענתה של אלון כי פעלה בתום לב כשהעסיקה את בן זוגה וביקרה בחריפות את מעשיה. בגזר הדין ציינה השופטת כי "במקום לשרת את הציבור ובמקום לשמש אות ומופת לערכים של צדק, יושר, הגינות, נאמנות ואמינות, ניצלה הנאשמת את מעמדה לטובתה האישית".

לכתבה המלאה הקלק על התמונה


יום שלישי, 2 במרץ 2010

לשכת הרווחה עיריית תל אביב בשירות המאכ'רים - הפקרת נערה להתעללות מינית במשך שנים

דע כי רוב המטפלים ומאבחנים, בעלי פנימיות ומעונות מופרטות, תאגידי אפוטרופסות ועוד, השורצים בשירותי הרווחה העירוניים הנם כמאכ'רים, רצונם לקבל ילדים נערים וחוסים ככלי לעשיית כסף קל, תוך שהם מציעים תכניות "שיקום" ו"טיפול", חסרות תועלת מזיקות ומסוכנות.
עובדי הרווחה, ועדות החלטה, פקידי הסעד, ועובדים הסוציאליים ברשות המקומית שומעים היטב את ה"מאכ'רים" ומרצים אותם, אך אינם רואים ממטר את האזרח.


פברואר 2010 - סיפורה של נערה מוכרת ו"מטופלת" מספר שנים ע"י שירותי הרווחה של עיריית תל אביב.
.

.
מתוך חבורת הנערים הפכו לחבורת מפלצות , nrg , אבי אשכנזי, נתיב נחמני, ויניב גורן, פברואר 2010
חבורת הנערים, ובראשם החשוד המרכזי, בו הייתה הנערה מאוהבת, עשו בקורבן כרצונם. הם אנסו אותה, ביצעו בה מעשי סדום, אילצו אותה לקיים יחסים עם כמה מהם במקביל, כיבו עליה סיגריות, ניפצו עליה בקבוקים, היכו אותה, בעטו בה, רמסו את כבודה פעם אחר פעם. "ככל שהמשכנו בחקירה הזדעזענו יותר ויותר", מספר קצין בכיר. "הם הפכו לחבורת מפלצות שאיבדה צלם אנוש. לא מדובר כאן בהתעללות רגילה, כזו שאנו נתקלים בה מדי פעם, אלא במעשים סדיסטיים".

שירותי הרווחה של עיריית ת"א הכירו את הנערה

בלשכת הרווחה של עיריית תל אביב, המטפלת בנערה ובמשפחתה מספר שנים, הופתעו לגלות על מעורבותה של הנערה בפרשת ההתעללות המינית. לדברי גורמי רווחה המכירים היטב את הנערה, למרות הליווי הצמוד לו זכתה מצד עובדים סוציאליים, חונכים ומפקחת בית הספר בו למדה, הנערה מעולם לא סיפרה על ההתעללות המינית הקשה.

"הנערה מטופלת מזה מספר שנים על ידי גורמי הרווחה והחינוך בעיריית תל אביב, על רקע קשייה בתחום הלימודי, התפקודי והמשפחתי. המידע שנחשף כעת הוסתר על ידה היטב, דבר המאפיין נפגעות טראומה מינית", נמסר מדוברות עיריית תל אביב. "לפני כשנה וחצי הובאה הנערה על ידי גורמי הרווחה העירוניים לאבחון פסיכיאטרי וטיפול בבית החולים איכילוב, וגם שם היא לא חשפה את המידע ".

גורמים בשירותי הרווחה אמרו אתמול, כי הנערה דאגה להסתיר היטב את מה שעובר עליה, ולראייה כשנשאלה על ידי עובדת סוציאלית האם היא מקיימת יחסי מין ומשתמשת באמצעי הגנה, טענה הנערה כי יש לה חבר אולם הם כלל לא מקיימים יחסי מין.
.

.
כתב אישום חמור ביותר - מתוך news1 , 03.03.2010
כתב אישום חמור הוגש (יום ד', 3.3.10) נגד 13 נערים מצפון תל אביב, מגבעת שמואל ומגבעתיים. הנערים נאשמים כי אנסו נערה והתעללו בה מאז הייתה בת 15 ובמשך כמה שנים.

כתב האישום כולל עשרות עבירות ו-15 אישומים, בהם אישומים חמורים ביותר של אונס בנסיבות מחמירות, מעשים מגונים, סיוע לאונס, תקיפה ומעשי סדום.

המשפט צפוי להתקיים בדלתיים סגורות מכיוון שהנאשמים כולם הם קטינים. בתחילה ביקשה פרקליטות המדינה שלא לאשר לפרסם את פרטי כתב האישום אך בית המשפט סירב להיעתר לבקשה.

על-פי כתב האישום החלו מעשי האונס בשנת 2006 לאחר שהכירה המתלוננת את הנאשם המרכזי בפרשה. בין השניים, שלמדו יחד בבית הספר, נוצר קשר זוגי אך הוא נותק והמשיך כקשר ידידותי בלבד. הנערה חשה באותה עת תלות רבה בנאשם המרכזי ואף סיפרה לו כי התאהבה בו. היא אמרה לו כי תעשה כל מה שיבקש ובלבד שיישאר עמה ולא יעזוב אותה, וגם שאם ייפרדו היא תתאבד.

עוד נטען בכתב האישום כי באותה התקופה ולאחר שגילה כי המתלוננת תלויה בו התעלל בה הנאשם המרכזי, תקף אותה פעמים רבות ופנה לחבריו ומכריו והציע להם לקיים עמה יחסי מין במקומות שונים.

"במהלך המפגשים בעלו הנאשמים את המתלוננת ללא הסכמתה החופשית בפומבי, זה אחר זה, כל אחד לחוד וביחד ביצעו בה מעשי סדום ומעשים מגונים תוך שהם יודעים כי היא אינה מעוניינת בכך אלא נאלצת לבצע את הוראותיו של א' כדי שלא ינתק עמה את הקשר", נכתב. באותם המפגשים, תוך קיום יחסי המין עם חבריו נהג א' להחזיק בידה כדי להרגיע אותה.

"הנאשמים האחרים נכחו באירועים בהם א' תקף אותה, כאשר ביקשה לחדול מקיום יחסי המין איתם, וכן כשהוא נהג לתקוף אותה במסגרת הלימודים", נכתב בכתב האישום.


מתוך פוסט 2.3.2010 - יש אשמים

" ... אך למרות שעל ההורים להפנות אצבע מאשימה כלפי עצמם, האשמה העיקרית אינה בהם, אלא במערכות החינוך והרווחה. יש לבדוק לעומק מדוע הצוותים החינוכיים לא ידעו על המעשים המתרחשים מתחת לאפם. אם חלילה חשדו ושתקו - הדבר חמור שבעתיים. כיצד גם קרה ששירותי הרווחה לא זיהו את מצוקתה של הנערה, שהפכה לשפחת מין ולקורבן חסר אונים של עבירות אלימות, שכללו מכות וכיבוי סיגריות על גופה? ... ".

יש אשמים באונס הנערה - רשויות הרווחה והחינוך
לשכת הרווחה עיריית תל אביב בשירות המאכ'רים - הפקרת נערה להתעללות מינית במשך שנים

היא היתה כמו בובת חוט שנשלטה על ידו
לשכת הרווחה עיריית תל אביב בשירות המאכ'רים - הפקרת נערה להתעללות מינית במשך שנים
כמו בובה על חוט - כשל אגף הרווחה תל אביבתויות: מינהל הרווחה תל אביב, הילה אריאל, לשכת הרווחה תל אביב עבר הירקון, אונס קבוצתי, ראש מינהל הרווחה תל אביב דורית אלטשולר, כשלים ברווחה תל אביב, בית ספר, מינהל השירותים החברתיים תל אביב

קישורים:

יום ראשון, 8 בנובמבר 2009

בית ספר עירוני ח' בתל אביב - חשד להתעללות מורים בתלמיד - מנהל בית הספר, ספי שרמן, סירב להגיב

הכתבה יומנה של אם: כך התעללו בבן שלי בבית הספר , mynet , נובמבר 2009

במשך חודשיים תיעדה אם את התייחסות מורי עירוני ח' כלפי בנה: "הם מתעללים בו, לא רוצים שהוא ילמד אצלם", כתבה ביומנה האישי


מה הייתם עושים אילו במשך חודשיים היו מעבירים את ילדכם ארבע כיתות, משעים אותו חמש פעמים מהלימודים ומשדרים לכם שהוא לא רצוי במוסד החינוכי? אם לילד מבית הספר ראשית עירוני ח' החליטה לתעד את השתלשלות האירועים ביומנה האישי.

לפני כשנה החל תלמיד כיתה ז' את הלימודים בבית הספר לבנים שמיועד לאוכלוסייה דתית. "בתחילה הוחלט שהבן שלי יישאר כיתה", כתבה האם ביומנה. "הוא היה מספר ימים בכיתה ז' רגילה, אחר כך שמו אותו בכיתה ז' קטנה, ואחרי עשרה ימים העבירו שוב לכיתה רגילה. עכשיו בית הספר מעוניין להעביר אותו שוב לכיתה ח'.

"כשהחליטו להעלות אותו כיתה אמרתי להם שהם לא יכולים לשחק עם הבן שלי, פעם להוריד אותו כיתה ופעם להעלות אותו ופעם להעביר אותו מכיתה לכיתה. התשובה שלהם הייתה שגם אם תהיה ועדה לגביו 'כמעט 90 אחוז שהבן שלך לא ילמד אצלנו, כי זה בית ספר שלא מתאים לו'. כך הסתיימה השיחה.

"הם מתעללים בבן שלי. מבחינה פדגוגית איפה נשמע שבמדינה מתוקנת ילד יעבור שלוש פעמים כיתה בחודשיים, ועכשיו זוהי תהיה הפעם הרביעית".
.
ספי שרמן - מנהל בית ספר עירוני ח' בתל אביב
ספי שרמן - מנהל בית ספר עירוני ח' בתל אביבביומנה מתארת האם חמישה מקרים שבהם הושעה בנה מהלימודים. "הפעם הראשונה — חמישה ימים על אלימות; פעם שנייה — בגלל שהוציא מכשיר סלולרי מכיסו במהלך השיעור — השעיה לחמישה ימים; פעם שלישית — המורה הורה לו לצאת מבית הכנסת והוא סירב — הושעה ליומיים", כותבת האם. "פעם רביעית — ביקש ממנו המורה לצאת מהכיתה בשביל להתאוורר והושעה ליומיים; בפעם החמישית משום שאמר מילת גנאי למורה והושעה ליומיים".

האם התקשתה להשלים עם התנהלות בית הספר. "הילד שלי לא למד בכלל בבית הספר מתחילת השנה, הם לא רוצים בנוכחותו שם, הוא מפריע להם. אני יודעת שהילד שלי סובל מבעיות קשב, אבל מפה ועד להחליט שהוא יושעה כל יומיים זאת שערורייה. בית הספר, משרד החינוך ומינהל החינוך צריכים להבין שמדובר בחוק חינוך חובה והם צריכים לשרת אותנו. לא ייתכן שבית הספר יחליט להתעלל בבן שלי בדרך כל כך חריגה ולא ראויה".

ל"ידיעות תל אביב" אמרה האם: "בבית הספר משפילים אותו ולא רוצים שהוא יהיה שם. לילד שלי יש סיוטים בלילה כתוצאה מהחוויות שהוא עובר". בנה לא חזר ללימודים ומאז השעייתו האחרונה שוהה בבית.

מנהל בית הספר, ספי שרמן, סירב להגיב.

מעיריית תל אביב נמסר בתגובה: "בשל צנעת הפרט לא נוכל למסור פרטים על המקרה, פרט לכך שעם קבלת הסכמתה של אמו הוחלט להגישו לוועדת השמה שנקבעה להתקיים ב־19 בנובמבר".

יום שלישי, 25 באוגוסט 2009

עיריית ת"א מאיימת לפנות נכה שגר עם ילדיו בגן ציבורי- לשכת הרווחה העירונית: "תסתדר כמו שהסתדרת עד עכשיו"

.
לפני ארבע שנים נפצע משה יצחקיאן בתאונה ומאז הוא לא יכול לעבוד ולשלם את שכר הדירה


החושך החל לרדת על הגן הציבורי בשכונת יד אליהו בתל אביב. משה יצחקיאן סידר את אוהלו לקראת הלילה. "עדיף שהפתח יהיה לכיוון השביל, כי מפעילים את הממטרות בלילה", הסביר למוטי קפלן, תושב העיר שמסייע לו ואף רכש בעבורו את האוהל. יצחקיאן בן ה-51 ושני ילדיו בני ה-17.5 וה-15.5 גרים באוהל כבר כמעט חודש, אך איש בעיריית ת"א לא חושב שמדובר במצב הדורש סיוע מיידי. "בחלומות הכי שחורים לא האמנתי שאגיע למצב כזה", אמר יצחקיאן, אב חד הורי ונכה. אתמול אף בא לגן פקח של העירייה והקציב ליצחקיאן 24 שעות לעזוב את המקום, ולא - יפונה.
יצחקיאן - חסר דיור בתל אביב - ביקש סיוע - קיבל צו פינוי מהאוהל
המשפחה עזבה את הדירה השכורה בה התגוררה בעיצומו של החופש הגדול לאחר שיצחקיאן לא הצליח לעמוד בתשלום שכר הדירה שעמד על 2,800 שקל בחודש. עד לפני ארבע שנים עבד יצחקיאן כטכנאי בחברת "ניופאן", אך נפצע וכעת הוא משותק חלקית בצדו הימני. מאז התאונה הוא מתקיים מקצבת נכות של 1,900 שקלים, מהשלמת הכנסה של אלף שקלים, אותה הוא מקבל בשנה האחרונה ומסיוע זמני בשכר הדירה בסך 600 שקלים.

"התאונה יצרה מגבלות גופניות קשות", אמר, "ויתרתי על טיפולים, והרופא מסייע לי כמה שהוא יכול ונותן לי דוגמיות של תרופות. אם הייתי בריא הייתי עובד גם בשתי עבודות כדי לא להיות תלוי באיש. מאז התאונה אני מוגבל ואיש לא רוצה להעסיק או להשכיר דירה לאדם כמוני". לדברי קפלן, יצחקיאן הוא "אדם נאיבי שניסה להצליח בתנאים הקיימים. לא מדובר במי שרוצה לשפר מגורים או להתעשר, אלא רוצה ארבעה קירות לילדיו".

יצחקיאן מוכר לשירותי הרווחה בעירייה, אך כשהתריע בפניהם על מצבו זכה לתגובות כגון "תסתדר כמו שהסתדרת עד היום", מצד פקידים באגף. זאת, על אף תעודת הזכאות לסיוע שבידו.

לאחר שקפלן, שפגש ביצחקיאן במקרה ומסייע לו מאז, פנה לעירייה, הוצע לו לעבור ל"גגון", מעון זמני בו יוכל לגור כמה ימים ללא ילדיו. בעיריית תל אביב פועלת יחידה לדרי רחוב, שעל פי אתר העירייה "מוצאת פתרונות דיור לדרי רחוב: מגורים זמניים במלון או ב'גגון', עד למציאת מקום מגורים קבוע". שירותי הרווחה מגדירים את יצחקיאן כאדם נורמטיבי ולא כדר רחוב (נרקומנים וקבצנים למשל) ועצם העובדה שילדיו לנים מדי פעם אצל חברים, כטובה, מהווה לדעתם פתרון הולם שאינו מצדיק סיוע מיידי למשפחה.

לפני כשבוע הגדילה העירייה לעשות ושלחה למקום פקח, שנתן ליצחקיאן התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים בגין "הקמת אוהל בשטח גן ללא היתר". אתמול בצהריים באו לגן פקח ושוטר והודיעו ליצחקיאן כי בכוונתם לפנותו מהמקום בתוך 24 שעות.

הנקודה הכואבת ביותר ליצחקיאן היא העובדה ששני ילדיו נאלצים לנדוד בין חברים. "הבת שאלה אותי אתמול מתי יהיה לנו בית. לא היה לי מה לומר. איך מסבירים ביורוקרטיה ומגורים ברחוב לילדים שאמורים להופיע בבית ספר בשבוע הבא, כשכל הילדים משוויצים ולהם אין אפילו מחברת?".

ממשרד השיכון נמסר בתגובה כי "יצחקיאן טופל במארס 2008 במסגרת ועדות החריגים, אז נדונה בקשתו להגדלת סיוע בשכר דירה ולדירה בשיכון הציבורי. בקשתו לדירה נדחתה היות והוא לא עונה על גודל משפחה המזכה לפתרון דיורי (משלושה ילדים ומעלה, ד.ו.פ). כמו כן, נקבע כי הוא זכאי להגדלת שכ"ד והוא מימש סיוע בסך 600 שקל לחודש. מאז לא פנה שוב למשרדנו. לאור הנסיבות, ביקשנו מחברת עמידר ליזום טיפול דחוף בהבאת הבקשה לדיון חוזר בוועדת חריגים".

מעיריית תל אביב נמסר כי "יצחקיאן מוכר ומטופל על ידי שירותי הרווחה ומקבל את כל הסיוע האפשרי. בעבר ניתנה לו זכאות לסיוע בשכר דירה ממשרד השיכון אך תוקף הזכאות פג ועליו לחדשו בהקדם על מנת לקבל את הסיוע המגיע לו. נציין כי למרות שהעירייה אינה מטפלת בדיור, נעשתה פניה מטעמנו לחלמיש בבקשה לזרז את הטיפול ובנוסף תסייע לו העירייה בפנייה לקבלת דיור קבוע. כל זאת לאחר שתחודש זכאותו. העירייה אינה מאפשרת לינה בגינות הציבוריות בעיר, לפיכך נעשתה דרישה ראשונית לפינוי ללא אכיפה".


קישורים: