‏הצגת רשומות עם תוויות עמותות הרווחה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות עמותות הרווחה. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 8 באוקטובר 2015

בית שבתאי לוי בחיפה מעון הזוועות – שמונה תינוקות נעולים בחדר כל היום כבני ערובה לסחוט כסף מהמדינה

ינואר 2013 – "עובדה" – מאמצת שקיבלה ילד כבן שנה מבית ילדים שבתאי לוי בחיפה מתארת את מצב הילדים במעון. התינוקות סגורים כ- 9 בחדר במשך שעות היום מה שגורם לעיכוב בהתפתחותם. המאמצת קיבלה את הילד מבית הילדים שבתאי לוי עם שרירים רפויים וקשיים בהתפתחות.
המאמצת מספרת: "8-9 תינוקות חלל קטן עם מרפסת. לא יוצאים כמעט החוצה, ממש לא חשופים כמעט לכלום, שזה היה משהו מאוד חזק נוכח ברם (המאומץ) בהתחלה. שהוא לא נחשף לכלום".
הבת של המאמצת מספרת על המאומץ רם שנתקבל מבית היתומים שבתאי לוי: "הוא פחד מפרחים, הוא פחד מעלים, הוא פחד מכלבים, הוא פחד מאוגרים, הוא פחד מדשא, הוא פחד מחול, הוא פחד ממים. הוא פחד כמעט מהכל".

יום ראשון, 4 באוקטובר 2015

יחיעם שרלו עובד סוציאלי מבקש שישלחו לביתו תרומות לילדים בסיכון - "הרצחת וגם ירשת"

מרץ 2012  - עד כמה ללא פיקוח ומופקרת היא תעשיית הסחר בילדים. ראו עובד סוציאלי יחיעם שרלו המועסק במרכז חירום "טירת הילד" בנווה מיכאל מבקש מתורמים שישלחו לביתו כספי תרומות לילדים בסיכון.

וכך כותב יחיעם שרלו בסטטוס בפייסבוק:
"...כסף שאותו תתרמו בעז"ה יגיע ישירות לילדים הללו למען רווחתם האישית בפינוקים כמו יציאה לבריכה/לונה פארק/רכיבה על סוסים וכדו'.
ניתן להעביר אלי את הכסף/לשלוח לרח' סוקולוב 35 דירה 10 נתניה..."

 נשאלת השאלה: כיצד מנהל מרכז חירום "טירת הילד" מעקב של התרומות הנשלחות ישירות לביתו של העובד יחיעם שרלו?

 מדובר בהתנהלות מופקרת של ארגון העוסק בסחר בילדים מאחורי דלתיים סגורות וללא ראיות. הילדים נתלשים מביתם ומשפחתם ומושלכים למוסדות סגורים ללא פיקוח וללא זכויות.

ועל זה נאמר "הרצחת וגם ירשת"

יחיעם שרלו עובד סוציאלי מבקש שישלחו לביתו תרומות לילדים בסיכון -  "הרצחת וגם ירשת"
יחיעם שרלו עובד סוציאלי מבקש שישלחו לביתו תרומות לילדים בסיכון -  "הרצחת וגם ירשת"

הצביעות בהתגלמותה

יחיעם שרלו מצולם עם ילדים בחו"ל שאילולא חיו בארץ היה מרעיל בפיו הזנחה קשה נגד הוריהם, והילדים היו נתלשים מביתם ומשפחתם בשל כביכול "הזנחה קשה" - מדף הפייסבוק של יחיעם שרלו
הצביעות בהתגלמותה: יחיעם שרלו מצולם עם ילדים בחו"ל שאילולא חיו בארץ היה מרעיל בפיו הזנחה קשה נגד הוריהם, והילדים נתלשים מביתם ומשפחתם בשל הזנחה קשה - מדף הפייסבוק של יחיעם שרלו
הצביעות בהתגלמותה: יחיעם שרלו מצולם עם ילדים בחו"ל שאילולא חיו בארץ היה מרעיל בפיו הזנחה קשה נגד הוריהם, והילדים נתלשים מביתם ומשפחתם בשל הזנחה קשה - מדף הפייסבוק של יחיעם שרלו

יום חמישי, 14 במאי 2015

מוטי לייבל מיידע את תורמי עמותת אור שלום על הסבל שגורמת העמותה למשפחות וילדים

מאי 2015 - ערב התרמה לעמותת הוצאת ילדים מבתיהם "אור שלום" והפקרתם להתעללות והזנחה ללא בקרה ופיקוח במוסדות סגורים, אומנה ואימוץ.
מוטי לייבל פעיל חברתי מיידע את התורמים על מעלליה של עמותת אור שלום.

יום ראשון, 27 באפריל 2014

אל תתרמו כספים לעמותות הרווחה

לך אל העמותה רעב, ראה דרכייה...

אין בעולם הזה מקום לואקום.
בואקום מדיני תמיד יגיע מישהו שיתפוס את השלטון.
בואקום פוליטי תמיד יעלה מישהו קיצוני.
בואקום חברתי תמיד יעלו תנועות מהפכניות.
בואקום שמשאירה מדינת ישראל, עלו וצמחו העמותות.

עמותות הן המגזר השלישי.
יש את המגזר הציבורי, המגזר הפרטי ולנו, מלבד פלאפל, יש גם את המגזר השלישי
שמתחזק עם השנים, וקיים בעוד מדינות בעולם.
המדינה לאט לאט ובהתמדה רבה יש לציין, מדירה רגליה וידייה מעזרה לחלשים ולנזקקים.
ב"ואקום" הזה נכנסו העמותות לחיינו.
בהתחלה זה היה רק לתרומות קטנות, כאלו שכל אחד תרם כשנשלחו ילדים להתרים
דרך בית הספר ל"אגודה למלחמה בסרטן" לדוגמא או ל"איל"ן" ולאחרים.

עם השנים התפתחה מערכת ענפה.
"שלחו מיסרון עם המילה 10 למס' XXXX ותרומתכם תתקבל בברכה".
זה מתנגן ברדיו ונראה בטלוויזיה.
כמה מתוך הסכום הפעוט הזה מגיע באמת, נניח, לאגודה למען החייל?
מעשרה שקלים, מגיעים 2 שקלים כתרומה. לאן הולכים 8 השקליםהנותרים?
לחברת הסלולר שמקבלת את המיסרון ומעבירה את תוכנו הלאה,
לחברת הפרסום שמפרסמת את העניין,
למשכורות לאותם עובדים חרוצים שעושים את עבודתם,
להשכרת משרדים כדי לאחסן את כל הכבודה הזו,
וכמובן למנכ"לים של אותן עמותות.


שלא תבינו אותי לא נכון.
אני בעד לשלם לאנשים משכורת על מה שהם עושים, אבל..
אם אנשים עושים בשביל אחרים בהתנדבות, אז שיעשו את זה בלב שלם.
אם אתם רוצים משכורת, אל תקחו מהתרומות שהציבור תורם.
(גילוי נאות - הפסקתי לתרום מזמן לכל העמותות בכל הדרכים, אני תורם מזמני או נותן משהו מוחשי שאני רואה שהוא קיים
או הוקם בכספי ומשמש את הזקוקים לו, לעולם אני לא מעביר שקל לאדם כדי שזה יעשה משהו בשמי, זה לא הולך)

מהיכרותי עם אנשים בעמותות שונות, אני יודע שכל אותם מנכ"לים, מקבלים משכורות
מארגונים שהם עובדים בהם או מקבלים פנסייה ממקומות עבודה בעברם או קומבינות אחרות לגיטימיות.
בטבלה למטה יש "דוגמית"  שכר שמקבלים מנכ"לים שונים.
חסרים כאן כמה  שמשכורתם נמוכה יותר, אז אני אזכיר שניים מהם, ככה בשביל הרקורד והגילוי הנאות.
אביגדור קהלני, יו"ר האגודה למען החייל, לוחם מעוטר ממלחמת יום הכיפורים, בצדק, מרוויח 36,000 בחודש
בתפקידו כיו"ר "האגודה למען החייל". למה כל כך מעט? כי הוא מקבל פנסייה מהצבא משם הוא פרש בדרגת אלוף
ופנסייה מהכנסת, בה כיהן כשר לביטחון פנים. המשכורת היא יותר מ-100,000 שקלים בחודש.
גם אישתו לשעבר של אהוד ברק, נאווה ברק, מעמותת "עלם", מרוויחה 30,000 שקלים בחודש מהעמותה, אני מאמין שלא חסרים לה כמה שקלים לגמור את החודש.

רבים מיושבי הראש של העמותות והמנכ"לים, משמשים בתפקידים אחרים שבהם הם מקבלים
משכורת מכובדת מאוד מחברות, פנסייה, דירקטוריונים שונים ועוד ועוד.
למה אנחנו צריכים לממן להם משכורות מאותם עשרה שקלים מסכנים?
מדוע לא ילכו כל העשרה שקלים של רבים וטובים לעזור לכל אותם נזקקים שנזרקו ע"י המדינה
ואומצו בחום ע"י המגזר השלישי?

מה לעשות עם זה? תעשו. אל תתנו כסף ותגידו שאחרים יעשו. אותם "אחרים" ידאגו לעצמם ורק אח"כ לאותם
אלו שהתכוונתם לתרום להם. במקום שההזקוקים יעמדו במקום הראשון הם עומדים במקום האחרון ולכולנו יש
מישהו שם, נזקק. אם זה הבן שחייל שנרצה שיהיה לו מועדון או תנאים טובים יותר בבסיס, חבר קרוב שחולה
והיינו שמחים שהוא יקבל משהו מלבד אותו הטיפול, שכן שאין לו מה לאכול והיינו רוצים שכספי התרומה יעזרו לו
לשבת לשולחן החג או קרוב משפחה שהוא ניצול שואה והיינו רוצים שיעזרו לו לחיות בכבוד ולא להחליט כל חודש האם
הוא משלם על תרופות או קונה מזון.

אני לא יודע אם לקרוא לטבלה הזו למטה "טבלת הבושה" , "טבלת הייאוש" או סתם טבלת נתונים.
מה שבטוח שאני לא יכול להיות גאה ברשימה הזו.


קישורים:

משרד הרווחה והעמותות העוסקים בשוחד ובסחר בילדים לאימוץ מחו"ל מבקשים מרשות המיסים פטור ממס על השוחד כדי לא לפגוע בתעשיית האימוץ המושחתת  - ספטמבר 2011 - עמותות הרווחה משלמות שוחד לבתי יתומים בחו"ל כדי לקבל ילדים לאימוץ, בחסות משרד הרווחה. השוחד הסחר בילדים המתנהל ע"י משרד הרווחה מנוגד לחוק ולאמנת האג הבינלאומית לילדים. משרד הרווחה והעמותות העוסקים בשוחד ובסחר בילדים לאימוץ מבקשים מרשות המיסים פטור ממס על השוחד כדי לא לפגוע בתעשיית הסחד באימוץ ילדים, השוחד, והשחיתות...

יום חמישי, 2 במאי 2013

בחסות משרד הרווחה - מתקפה פראית חסרת רסן גננות על פעוטות במעון נעמת

 בשנת 2008 תיקצב משרד הרווחה את רשת נעמת ב- 34 מיליון שקל, מסתבר שלמשרד אין מושג או פיקוח על מה נעשה בכסף ברשת נעמת. יתרה מכך שרי הרווחה מספקים ג'ובים לחברי מפלגה במשרד על גבם של מוחלשים.

תחקיר גננות בנעמ"ת לפעוטות: "זונה, די להשתעל"  , בארץ | אסף אוזן , 01/05/2013 , חדשות 10

במכתב תלונה חריף שהעבירה גננת במעון במרכז הארץ, ונחשף לראשונה בחדשות 10, מתוארת מסכת של התעללות מילולית בפעוטות מצד ארבע מטפלות. "אתה מנחוס", "את אוכלת כמו חיה" ו"השרמוטה לא מפסיקה להשתעל" הם רק חלק מההתבטאויות. ההורים זועמים, אבל אחת המטפלות טוענת: "זה יצא לגמרי מפרופורציה, בסך הכל מילים"



הורים ביישוב יוקרתי במרכז הארץ נדהמו לאחרונה לגלות עדויות מפי גננת במעון ביישוב, המופעל על ידי נעמ"ת, שתיעדה מסכת של התעללות מילולית חמורה מאוד מצדן של 4 מטפלות במעון. במכתב התלונה הרשמי שהוגש להנהלת נעמ"ת, שנחשף לראשונה בחדשות 10, הוזכרו הערות בוטות ואכזריות של הגננות לעבר הילדים, בהן "את מלאך המוות", "אתה מנחוס" ו-"רוסיה, את עצבנית".

במכתב מובאים ציטוטים נוספים של המטפלות, שפוטרו בעקבות הדברים, בהם: "שרמוטה, את לא מפסיקה להשתעל", "אמא שלך זונה", "את אוכלת כמו חיה" ועוד. במקרה אחר אחת מהן תפסה פעוטה בבגדיה, הצמידה אותה בכוח לחול וצעקה עליה "תבכי, תבכי".

ההורים כלל לא נחשפו לעדויות המזוויעות עד שהמכתב הועבר אליהם, והתקשו לעכל את הדברים הקשים שהוטחו בילדיהם, בני שנה וחצי עד שלוש, מדי יום ללא ידיעתם. אם זה לא מספיק, הנהלת נעמ"ת פיטרה את המטפלות החשודות, ובעקבות כך החליטה לסגור את המעון בשל "מחסור בכוח אדם".

נ', אחת המטפלות, אמרה לחדשות 10 בתגובה: "הכל בגלל מילים, אין פה עבירה פיזית. הכל יוצא מפרורפורציה. זה לא נעים להיות בחקירה, מתנהגים אלינו כמו לפושעות מהשורה הראשונה. השעו אותנו. אני מתנצלת על מה שאמרתי".

מנעמ"ת נמסר הערב בתגובה כי כל המטפלות החשודות פורטו, וכי הם מנועים מלמסור פרטים נוספים כל עוד מתקיימת בנושא חקירת משטרה. עוד נמסר כי "מיד עם התבהרות המצב נכנס למעון צוות פסיכולוגים שמלווה את ההורים, הפעוטות והעובדות".

קישורים:

עמותת הרווחה ויצו מתעללת בקשישים בבית אבות כדי לממש עיסקת נדל"ן בלב תל אביב - מרץ 2010 - בעקבות שיקולים עיסקיים למימוש נכס נדל"ני במרכז ת"א המשמש כבית אבות, החליטה הנהלת עמותת הרווחה ויצו לייבש את המקום ולחדול מלקלוט דיירים חדשים. הנהלת ויצו לא רק מבזה החלטת בית משפט המחייבת אותה לתחזק את המקום כראוי ולקלוט דיירים חדשים, אלא גם פוגעת בדיירים בכבודם ובמשפחותיהם. ויצ"ו הנה מלכ"ר מדושן ומשומן הנהנה מהון עתק: תקצוב שנתי של כ- 70 מיליון שקל ממשרד הרווחה, ועוד מתרומות, שנועדו לסייע לאוכלוסיות מוחלשות ולא להרוויח כסף מעסקאות נדל"ן...

דו"ח: אלימות והזנחה כללית בפנימיית ויצו "הדסים" , ynet , יוני 2004 -כפר הנוער ויצו "הדסים" שבשרון זכה לביקורת נוקבת בדו"ח משרד החינוך שקובע: "התלמידים מסתובבים מחוץ לכיתות במשך היום, הצוות לא מצליח להשתלט על מעשי אלימות וונדליזם של בני הנוער". מנהלת הכפר הודיעה על התפטרותה...

כלביית ויצו: חטיפת ילדי תימן - סיפורו של אורי וכטל - מבט שני פברואר 2012 - סיפורו של אורי וכטל מחטופי ילדי תימן, נחטף בילדותו ממעון ויצו ונלקח לאימוץ. עובדות ויצו מסרו לאימו כי היה שיטפון במעון וכל הילדים מתו. אחותו שהיתה בת 12 עלתה על עקבותיו וגילתה כי נשלח לאימוץ למשפחת ניצולי שואה. אורי גילה בגיל 6 כי הוא מאומץ וכששאל את המאמצת בדבר, מסרה לו כי הלכה לויצו להביא ילד והיו שם ילדים כמו בכלבייה...

יום שבת, 4 באוגוסט 2012

משפחת אומנה שלפה תינוק מביתו ומשפחתו מבקשת סיוע בציוד לתינוק

אוגוסט 2012 - משפחת אומנה עומדת לקבל תינוק בן שנה וחצי שנתלש מביתו ומשפחתו ע"י רשויות הרווחה פונה לציבור דרך אתר "אגורה" לקבל ציוד לתינוק.

שיטת השנור של רשויות הרווחה
רשויות הרווחה תולשות מידי שנה אלפי תינוקות וילדים בכפייה ללא סדרי דין, ללא ראיות ומאחורי הדלתיים הסגורות של בתי משפט לנוער.
לציבור הם מוכרים כי מדובר ב"עבודת קודש" ל"טובת הילד" ומקבלים הון עתק תקציבי ממשלה ותרומות.
מודעה באתר "אגורה" - משפחת אומנה מבקשת ציוד לתינוק בן שנה וחצי שנתלש מביתו ומשפחתו ויועבר אליה
מודעה באתר "אגורה" - משפחת אומנה מבקשת ציוד לתינוק בן שנה וחצי שנתלש מביתו ומשפחתו ויועבר אליה

פלייליסט - טיפול והשגחה במשפחות אומנה

יום שבת, 7 באפריל 2012

משה כחלון אבי הסחר בילדים קשישים ומוחלשים מטייח פשעי משרדו

הכתבה לכחלון מפריע רק הצילום, לא העוני , אפריל 2012 , ynet , שמוליק צ'יצ'יק

הממשלה הגדולה בתולדות ישראל גם יצרה עוני וגם התנערה ממנו באמצעות ההפרטה. עכשיו מה שמפריע לשר הרווחה זה צילום חלוקת המזון. אולי עדיף שיטפל בבעיה עצמה?

שר הרווחה, משה כחלון, תקף השבוע את עמותות הסיוע שמחלקות מזון למוחלשים בחברה הישראלית. למר כחלון הפריע מאוד שמצלמים את התור הארוך של עניים הנאלצים להיזקק לתרומות מזון לפני החג. הפריע לו דווקא הצילום של הנזקקים. כן הנזקקים שהוא, חבריו וקודמיו יצרו והגדילו את מספרם יותר ויותר מחג לחג.

לא נוח לשר הרווחה שלנו שאנחנו נראה את התמונות הללו. אולי השר כחלון חושב שאם לא יפרסמו תמונות של עניים, הוא יצליח לשכנע את הציבור שהם לא קיימים בכלל, כמאמר היועץ הפוליטי "מה שלא פורסם, לא קיים". לא עלה בדעתו של שר הרווחה שלנו שכדי למנוע את הצילום, שכה מפריע לו, יש לטפל בעוני. ומי אמור לטפל בכך? כן, הוא עצמו בדיוק.

כחלון, אם רק היית עושה את עבודתך כשר רווחה ואם רק ממשלתך האנטי-חברתית הייתה פועלת הפוך לחלוטין, יכולת למנוע את התמונות שמפריעות לך. העמותות קמו כדי למלא את החסר, למלא את מה שכחלון וחבריו לממשלה לא עושים ולא עשו במשך יותר מדי שנים. יותר מכך, הממשלות רק הגדילו את מספר העניים ואת הפערים החברתיים, וכחטא על פשע הוסיפו והפריטו את שירותי הרווחה. גם יצרו עוני וגם התנערו מהטיפול בו. הן הותירו את הטיפול במוחלשים, שהם עצמם יצרו והפקירו, לעמותות הסיוע. אותן עמותות שעכשיו משה כחלון מעז לבקר.
.



 לאחראי על הנושא בממשלה האנטי-חברתית שלנו, שר הרווחה הכושל, הפריע דבר נוסף: גובה השכר של מנהלי עמותות הסיוע. הוא טען שיותר מדי כספים, שנתרמו למטרת סיוע לנזקקים, הולכים להוצאות שכר למנהלי העמותות. בשל ההתעניינות של השר כחלון בתלושי השכר האלה, בדקתי גם אני את הסכומים, אך גם תלושי שכר אחרים. סליחה, מר כחלון, אבל כמה אתה מרוויח על חשבוננו? מה המשכורת שלך בתור שר מכספי המסים שאנו משלמים? התשובה היא שהשר כחלון משתכר יותר ממנהלי עמותות הסיוע. בנוסף, לעומת מנהלי עמותות הסיוע, עבודתו של השר כחלון לא מועילה לציבור ולמוחלשים בחברה.

מר כחלון, גם לכסף שמשולם לך יש לו מטרה: שתשרת את הציבור, שתדאג למוחלשים, שבאמת לא נראה את אותם תורים ארוכים לפני כל חג לחלוקת מזון (ולא רק משום שהשר הנחה לא לצלם). כנציג הממשלה הגדולה ביותר בתולדות ישראל, 39 שרים וסגני שרים (!), שמבזבזים את כספי משלם המסים כדי לדאוג ללשכות מנופחות ומיותרות, לא הייתי מעז כמוך להשמיע ביקורת חצופה כל כך. נראה שיש להזכיר לכחלון ולחבריו שהמסים שלנו נועדו כדי לשרת את כלל הציבור, ולא רק כדי לדאוג לחבריהם הטייקונים, לאינטרסים של ראשי החרדים, לממן ממסד רבני מסואב ואת ההתנחלויות.

והערה אחרונה לסיום שכדאי לתת עליה את הדעת: רק במדינה שבה חלק מהתקשורת נשלט על-ידי השלטון וחלקה מפוחדת ומשתפת-פעולה עם השלטון, רק במדינה שבה הדימוי התקשורתי חשוב יותר מהמעשים בפועל של השר - רק במדינה כזאת השר כחלון יכול לומר את הדברים המקוממים האלה ועדיין לזכות בחיבוק תקשורתי, בדימוי "חברתי" ללא קשר למציאות ובמעמד ציבורי מכובד.

שמוליק צ'יצ'ק, איש חינוך ופעיל חברתי.

קישורים:

יום שישי, 23 בדצמבר 2011

פלייליסט - מדיניות משרד הרווחה לטיפול והשגחה על ילדים בצו בית משפט לנוער, בפנימיות הרווחה ועמותות

פלייליסט - מדיניות משרד הרווחה לטיפול והשגחה על ילדים בצו בית משפט לנוער, בפנימיות הרווחה ועמותות


קישורים:
  • מעון מסילה - מדיניות טיפול משרד הרווחה בנערות חוסות - יוני 2010 - פרשת ההתעללות בנערות חוסות במעון מסילה של רשות חסות הנוער במשרד הרווחה שפורסמה בתחקיר מעריב ביוני 2010, חושפת עדויות של נערות החוסת במעון על מדיניות משרד הרווחה לטיפול בנערות במקום.... "לפעמים, כשנכנסתי לחדר הבטוח, היה שתן על הרצפה וקיא של הבנות מלפני", מספרת מיכל, נערה בת 19 ששהתה במוסד קרוב לשנתיים. "לפעמים את חייבת לעשות שם פיפי, פשוט אין לך ברירה. מחזיקים אותך שם בלי שירותים, והמדריכים מוציאים אותך רק אחרי כמה זמן. אני הייתי שם 48 שעות, ורק אחרי שעות הוציאו אותי לשירותים"...
  • ילדות של אף אחד - מעון "צופיה" של משרד הרווחה - מתוך המאמר: "ילדות של אף אחד" מאת: בילי מוסקונה-לרמן 5.12.03, מעריב - "... הפגישה הראשונה היתה עם הנערות. הסתכלתי עליהן כשסיפרו על הדברים הכי נוראיים בעולם בטון כאילו רגיל. השפילו אותן, הרביצו להן, פלשו לגוף שלהן, נעלו אותן. למתבונן מבחוץ נדמה שלמרות הכל שמחת החיים שלהן לא התפוגגה. חולצות בטן עליזות, סיגריות, מסטיקים, עגילים, עקבים גבוהים, מיניות מלאת חיים, שהמכות שחטפו, אחת אחרי השנייה, לא הצליחו למחוק. ואולי כן. ואולי מה שבחוץ בחוץ, ומה שבפנים בפנים. החיים שלהן עברו בתחנות דומות: הבית, הרחוב, הפנימייה. שלושתן שהו ב"צופיה", אבל זו היתה יכולה להיות גם פנימייה אחרת. הדבר הבסיסי שעולה מסיפוריהן הוא שדרוש פה תיקון.

יום ראשון, 17 ביולי 2011

מדיניות משרד הרווחה הרווחה משה כחלון - שיטת השנור לסחר בילדים

ערוץ 2 - יולי 2011 - מנהלי הפנימיות מרעילים נגד ילדים ומשפחותיהם ומיללים לעוד ועוד כסף מהמדינה ומתרומות.
85% מהילדים בפנימיות הרווחה הוצאו מבתיהם ומשפחתם בכפייה מאחר ופקיד הסעד לחוק הנוער "סבור" כי הילד מוזנח והבעיה היתה ניתנת לפתרון בקהילה.

הפנימיות מקבלים מהמדינה כ- 10,000 שקלים עבור כל ילד בעוד ניתן היה לפתור הבעיה בקהילה בפחות ממחצית הסכום. בנוסף מקבלות הפנימיות הון מתרומות.

הוצאת הילדים מבתיהם הפכת להיות תעשיה דורסנית המרעילה נגד משפחות וילדים ומיללת לעוד ועוד כספים מהמדינה ומתרומות
.

.
קישורים:

יום רביעי, 3 בנובמבר 2010

עמותת מגדל אור לעיוורים - משרד הרווחה טומן ראשו בחול כבת יענה

נובמבר 2010 - משרד הרווחה אחראי ל- 86% (כ- 14 מיליון שקל) מתקציב עמותת "מגדל אור" המטפלת בכ- 3500 עיוורים בארץ. העמותה קרסה עקב ניהול כושל שהוביל לגירעון של 9 מיליון שקלים. מנכ"ל משרד הרווחה נחום איצקוביץ' התנער מאחריות משרד בתואנה שפיקוח המשרד על העמותות, הוא אומר, הוא מקצועי בלבד. ואולם גם בעניינים מקצועיים פיקוח המשרד על עובדיו ועובדי המלכ"רים נכשל. ראינו זאת בדו"ח סלונים נבו על פקידי סעד העובדים ברשלנות בענייני נפשות ללא פיקוח וכן בעמותות הרווחה ובמסגרות רווחה שונות פנימיות: אתגר , בית טף , בני ארזים , גיל עם , השלושה , כפר נחמן , מסילה , מצפה ים , מקי"ם , מוריה , צופיה , רננים , שדה בר , שקמה , 'בית טוביה' בהרדוף , אילנית , מרכזי חירום , משפחות אומנה , ועוד...

הכתבה מגדל אור – מה בדיוק רוצה משרד הרווחה לעשות? , עבודה שחורה , נובמבר 2010

בעוד שמנכ"ל משרד הרווחה מדווח בכנסת על רצונו להלאים (סליחה "לרכוש") את העמותה שסרחה ומגלגל את האחריות לפתחו של משרד האוצר, ההודעה לעיתונות של "כוח לעובדים" מספרת סיפור אחר לגמרי…

מתוך הודעת "כוח לעובדים":

משרד הרווחה פועל להחלפת מורות השיקום בסטודנטים חסרי הכשרה רלוונטית."וועד מורות השיקום" : מדובר בסיכון חיי העיוורים!"

ב-1 בנובמבר קיימו מאות עיוורים ומורות שיקום הפגנה מול משרד הרווחה בירושלים. בתום ההפגנה קיים וועד מורות השיקום לעיוורים, המאוגד ב"כוח לעובדים" מפגש עם שר הרווחה הרצוג. השר הבטיח ליצור דיאלוג משותף בין נציגי המורות, נציגי המשרד ומפרק העמותה ליצירת מתווה שיאפשר את פתרון בעיית המורות השיקומיות, וחזרתן לעבודה . היום נודע למורות, כי בכוונת משרד הרווחה להחליפן בסטודנטים להדרכה שיקומית. הסטודנטים, לא עברו הכשרה מעשית, משום שמורות השיקום, המכשירות את דור העתיד של הוראת השיקום, השביתו את הלימודים במחאה על אי תשלום החובות. "על מנת להדריך עיוורים להתמצא במרחב, על הסטודנטים לעבור שישים שעות של עבודה בעיניים מכוסות ולפתח את כלי הוראה מעשיים." מסבירה ג'קי לנדאו יו"ר וועד מורות השיקום."משרד הרווחה מדבר על דיאלוג איתנו, מבטיח למצוא פתרונות ראויים לעוול שנגרם לנו, אך בה בעת נוהג בחוסר אחריות, ומפקיד את העיוורים בידי סטודנטים חסרי ניסיון. האם יכול השר הרצוג להבטיח כי סטודנטים נטולי הכשרה מעשית, ילמדו עיוור לחצות כראוי כביש? מדובר בסכנת נפשות!". מאבקן של המורות זוכה כאמור לתמיכתם של העיוורים, וארגוני הסיוע לעיוורים. "הניסיון להעסיק עובדים לא מקצועיים במקום המורות הוא פשוט ניסיון נוסף לכופף אותן". מסכם הרצל מוכתר מנהל ה"מרכז לעיוור" ארגון הגג של ארגוני העיוורים בישראל.

חה"כ אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו) הביעה אף היא ביקורת חריפה על המשרד בדיון בוועדת העבודה הרווחה והבריאות שנערך אתמול ביוזמתה:

"לא ייתכן שמשרד הרווחה יתנער מאחריות וינהג כבת יענה הטומנת ראשה בחול בעוד נושא החובות הקיימים כלפי מורי השיקום לא הוסדר כלל. זהו מתפקידנו ומחובתנו לדאוג לשימור מעמד המורים, שבמשך שנים עשו מלאכת קודש… אינני מבינה איך ייתכן שאפילו ביהמ"ש החליט כי משרד הרווחה כשל בתפקידו כאחראי על ניהול תקין של העמותה וכי עליו לשאת חלק בתשלום החובות לעובדים, אך למרות כל זאת פיתרון טרם נראה באופק. במקום לנסות ולסייע לאלו שעשו ועושים את מלאכתם נאמנה ושהופקרו לגורלם, וגרוע מכך, מהווים את הכוח המקצועי הנותן כלים בסיסיים וחיוניים להתמודדות יום יומית של העיוורים במגוון תחומים כגון ניידות, עצמאות בבית וכד'. כבר ב-31 לינואר פניתי לוועדה בבקשה לקיים דיון מהיר בנושא עמותת "מגדל אור", אך נעניתי על ידי משרד הרווחה שהנושא בטיפול בבית המשפט וכי המשרד מעוניין במעט זמן על מנת לראות איך ביכולתו לסייע בנושא. מאז עברו כמעט 11 חודשים ופיתרון – אין! על משרד הרווחה והאוצר להפנים, כי ההדרכה השיקומית המתאפשרת הודות לצוות מורות השיקום הינה בגדר שירות אלמנטארי ואקוטי לאוכלוסיית העיוורים במדינה. ללא עבודתם, ימנע תפקודו של אדם עיוור כעצמאי. כולי תקווה שבהמשך נתבשר כי משרד הרווחה יכיר ויבין בחשיבותם של מורי ההדרכה השיקומית ויסייע להם להשיב את מה שמגיע להם על פי חוק. בנוסף, משרד הרווחה מתכוון להעסיק כוח עבודה חדש נטול כל הכשרה רלבנטית שימלא את מקומם של המורים, תוך סיכון חיי העיוורים."

קישורים:

יום שישי, 27 באוגוסט 2010

החיים היפים של פקידי הרווחה במימון הפילנטרופיה - בכירי משרד הרווחה התארחו בניו יורק על חשבון ארגון הג'וינט

אוקטובר 2009 - פרשן חדשות 10, רביב דרוקר, חשף כי ארגון הג'וינט יממן את הוצאותיהם של שלושה מבכירי משרד הרווחה, בראשות המנכ"ל, נחום איצקוביץ, שעתידים לצאת לכנס שנתי בן שבוע בניו יורק.

ארגון הג'וינט מעניק "תמריצים" למוקדי שלטון ושופטים במזרח אירופה לשם השגת מטרותיו, נזקק לא פעם לשירותי משרד הרווחה, ולכן מימון זה נראה תמוה. עולות השאלות:
  • מדוע בכירי משרד הרווחה לא מממנים את הנסיעה מתקציבם.
  • מדוע ארגון הג'וינט, שנזקק לא פעם לשירותי משרד הרווחה, הוא המשלם עבור הנסיעה והשהות בניו יורק.
.

.
קישורים:

יום שישי, 21 במאי 2010

נשיאת בית משפט לנוער גלית מור ויגוצקי ופאנל "השמה מיטבית של ילדים - תהליך קבלת החלטות" - כשלים עיקריים

בית משפט לנוער - אילוסטרציה
במהלך מאי 2010 התקיים פאנל בנושא "השמה מיטבית של ילדים - תהליך קבלת החלטות" (ראה תמונת כתבה בהמשך הדף) בשיתוף משרד הרווחה, "אשלים" ועמותות פנימיות והאומנה, ונשיאת בית משפט לנוער השופטת גלית מור ויגוצקי. בפאנל קיימים מספר ליקויים, המעמידים את התועלת מול נזק שבו בספק.

העדר נציגות של הילדים ומשפחותיהם הביולוגיות - הילדים ומשפחותיהם הם ה"שחקנים" המרכזיים בעניין הנידון בפאנל שכן הם הציבור ובעלי הדין שגורלם נחרץ ע"י שופטי הנוער והעובדים הסוציאליים. הפאנל לא כלל נציגות של בעלי דין אלו, או בעלי מקצוע המכירים אותם מקרוב. נוכחותם חשובה מאוד בעיקר שדיוני בתי משפט לנוער מנוהלים בדלתיים סגורות הרחק מהביקורת הציבורית.
במהלך הפאנל דיברו השופטת ויגוצקי, ופקידת סעד ארצית לחוק הנוער חנה סלוצקי, על החלטות מקצועיות ושיפוטיות שצריכים לקבל שופטי נוער ועובדים סוציאליים. מן הראוי היה כי ישמעו עמדותיהם של בעלי הדין - האזרחים.
לדוגמא השופטת ויגוצקי הלינה בפאנל: "עובדים סוציאליים אינם ממהרים לקבל החלטה על הוצאת ילד מביתו, גם כשמדובר בילדים שהנם ברי אימוץ באופן מובהק... "
חנה סלוצקי הלינה: "בתי משפט לנוער אינם יודעים תמיד להתמודד עם ילדים בגיל הרך ולעתים נרתעים מלקבל החלטות.."

עמותות בעלות אינטרסים עסקיים בפאנל לצד מוקדי כוח שלטוניים ושיפוטיים - עמותות הפנימיות והאומנה נכחו בפאנל. עמותות אלה אמנם מלכ"ריות אך הן בעלות שיקולים עסקיים טהורים כדי לקיים את עצמן באופן שוטף. לעמותות אלו אינטרס מובהק להוצאת ילדים מביתם שהרי זהו מקור הכנסותיהם ותרומותיהן, והם יושבים בשולחן אחד עם מוקדי כוח שיפוטי ושלטוני: נשיאת בית משפט לנוער גלית מור ויגוצקי, ופקידת סעד ארצית לחוק הנוער חנה סלוצקי.
בכנס באר שבע לילדים בסיכון פברואר 2010 היכה על חטא ההפרטה שופט העליון אליקים רובינשטיין וטען: "הפרטה במדינת רווחה היא מהלך בעל תחלואים רבים במישור הערכי ובמישור זכויות הילד... במדינת רווחה אסור להפריט את החוליות החלשות. ההפרטה אינה מהלך חד-כיווני, אלא מהלך שיש בו תחלואים וקשיים רבים - במישור הערכי ובמישור זכויות הילד".

שימוש במונחים סובייקטיביים ככלי לקבלת החלטות במקום נתונים אוביקטיביים - בפאנל דיברו הרבה סוביקטיבית ומעט אוביקטיבית עובדה אשר מקשה לצאת בהחלטות אפקטיביות כלשהן.
דוגמה - ויגוצקי אמרה בפאנל כי במקרים שבהם הקשר עם המשפחה הוא הרסני ואין סיכוי שישתפר, צריך התיק לעבור מבית משפט לנוער המטפל בילדים נזקקים, לבית משפט לענייני משפחה שבסנכותו הבלעדית להכריז על קטין בר אימוץ.
ההגדרה "קשר עם המשפחה הרסני ואין סיכוי שישתפר" אינה ברורה. מהו "קשר הרסני ואין סיכוי שישתפר", יש שיאמרו שקשר הרסני הוא קשר משפחתי שבו המנטליות חרדית המחנכת ללימוד תורה במקום לעבוד ולהתפרנס בכבוד, ויש שיאמרו ההפך.
לעומת זאת לא הוצגו נתונים אוביקטיביים לגבי שיעור הצלחות אימוצים, מספר ילדים שמוצאים מביתם עקב העדר שירותים בקהילה וכדומה.

התחמקות מדיון בבעיות העיקריות של הנוער בסיכון - בעיה מרכזית חשובה של הנוער בסיכון הוא חוק הנוער עצמו. חוק הנוער הנו אנטי דמוקרטי, מיושן, מנוגד לערכי היהדות ולכבוד האדם וחירותו. חוק הנוער מאפשר לפקיד סעד אם הוא חושב שקטין בסיכון להוציא אותו מביתו ומשפחתו לאן שיחפוץ. חוק הנוער חוסם בפני הציבור לבקר את המתרחש בבתי משפט לנוער.
נושא בהול נוסף ומוזנח הוא חוק זכויות הילד שמדינת ישראל מחויבת אליו משנת 1991 לפני כעשרים שנה ביום בו חתמה המדינה על אמנת זכויות הילד. ועדת רוטלוי הגישה המלצתה לחוק בשנת 2003 אולם החוק הוזנח ונקבר.
חוק זכויות הילד אמור להגדיר את זכותם של ילדים בסיכון לגור בקהילה בביתם ומשפחתם, ואם הם מוצאים מביתם את זכויותיהם במסגרות השמה חוץ ביתית.
הטיעון כי "עובדים סוציאליים אינם ממהרים לקבל החלטה על הוצאת ילד מביתו, גם כשמדובר בילדים שהנם ברי אימוץ באופן מובהק... " הנו סובייקטיבי משום שיש שיטענו שכל ילד שיש לו הורים שרוצים להיות בקשר עימו, העברתו לאימוץ סגור אינו ברור ומובהק גם אם פקיד הסעד סבור שהילד נזקק. טיעון זה יש בו משום סכנה לכבוד האדם, וחירותו.

העדר נציגות של מסגרות לטיפול בקהילה
- ידוע כי ילדים רבים מוצאים מביתם ומשפחתם בשל מחסור בשירותים בקהילה. נוכחותם של נציגי מסגרות הקהילה כגון לשכות רווחה מקומיות, הנה חשובה מאוד בפאנל הדן בענייני הוצאת ילדים מביתם. 70% מתקציב שרות לנוער, כלומר רובו, מיועד להחזקת ילדים בפנימיות ובמשפחות אומנה. שאר הכסף מיועד לשירותים בקהילה בעבור ילדים בסיכון. לדברי מר מוטי וינטר, ראש השירות לילד ולנוער במשרד הרווחה, חלוקה זו של התקציב יוצרת עיוות מתמשך, אידאולוגי וכלכלי, במדיניות הטיפול בילדים בסיכון. לעומת מדינות אחרות, המקצות את רוב התקציב לילדים בסיכון לשירותים קהילתיים, ורק את מיעוטו לפנימיות, בישראל קיים "לחץ תמידי להגדיל את מספר המכסות לפנימיות – מרשויות מקומיות, מפוליטיקאים, מגורמים שונים – ואף פעם אין כסף לשירותי תמיכה בקהילה, כך שאין לנו ברירה אלא לשלוח ילדים לפנימיות כדי להרחיק אותם מסכנה" - מתוך מסמך רקע בנושא: מסגרות להשמת ילדים בסיכון של מרכז מחקר הכנסת.
הדיון בהוצאת ילדים מביתם ללא פתרון בעיית העיוות המתמשך במדינת ישראל של השיעור הגבוה של הוצאת ילדים מביתם מול טיפולם בקהילה הנו חסר תועל ואף מזיק מאחר והוא מעצים את העיוות ואת מכלול הבעיות הקשות של הוצאת ילדים מביתם.

העדר נוכחותם נציגי משפחות מאמצות - אימוץ ילדים אינו ערובה להצלחה. גם למשפחות מאמצות בעיות משלהן לא פחות ואף יותר מאשר המשפחות הביולוגיות. ישנן עמותות של משפחות מאמצות שנועדו לסייע למשפחות אלו. ישנם מקרים בהם משפחות מאמצות מחזירות ילדים שאימצו לרשויות הרווחה לאחר מספר שנים אימוץ. ידועים מקרים של ילדי רווחה שהדרדרו לתעשיית המין, סמים פסיכיאטריים ליתומי הרווחה ועוד. ראוי כי הפאנל יכלול נציגות של מידע אובייקטיבי אודות הילדים שהוצאו מביתם למשפחות מאמצות.

רשויות הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה ונוער במבחן התוצאה מניבים תוצאות עלובות למדי - במהלך הדיון אמרה השופטת ויגוצקי: "יש ילדה שגדלה במקלט חירום זה חמש שנים. מקלט מסוג כזה אינו בשום צורה מקום לגדל בו ילדים". ישנם עוד אינספור דוגמאות של ילדים שהמדינה כ"אבא ואמא" שלהם הפקירה אותם במשך שנים והסבה להם נזקים קשים.
מדיניות ההשתקה של רשויות הרווחה, והחיסיון של בתי משפט לנוער, אינם מאפשרים ביקורת ציבורית על מחדלים אלו של רשויות הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה ונוער.

קישורים:

נשיאת בית משפט לנוער גלית מור ויגוצקי ופאנל "השמה מיטבית של ילדים - תהליך קבלת החלטות" - כשלים עיקריים

במהלך מאי 2010 התקיים פאנל בנושא "השמה מיטבית של ילדים - תהליך קבלת החלטות" (ראה תמונת כתבה בהמשך הדף) בשיתוף משרד הרווחה, "אשלים" ועמותות פנימיות והאומנה, ונשיאת בית משפט לנוער השופטת גלית מור ויגוצקי. בפאנל קיימים מספר ליקויים, המעמידים את התועלת מול נזק שבו בספק.

העדר נציגות של הילדים ומשפחותיהם הביולוגיות - הילדים ומשפחותיהם הם ה"שחקנים" המרכזיים בעניין הנידון בפאנל שכן הם הציבור ובעלי הדין שגורלם נחרץ ע"י שופטי הנוער והעובדים הסוציאליים. הפאנל לא כלל נציגות של בעלי דין אלו, או בעלי מקצוע המכירים אותם מקרוב. נוכחותם חשובה מאוד בעיקר שדיוני בתי משפט לנוער מנוהלים בדלתיים סגורות הרחק מהביקורת הציבורית.
במהלך הפאנל דיברו השופטת ויגוצקי, ופקידת סעד ארצית לחוק הנוער חנה סלוצקי, על החלטות מקצועיות ושיפוטיות שצריכים לקבל שופטי נוער ועובדים סוציאליים. מן הראוי היה כי ישמעו עמדותיהם של בעלי הדין - האזרחים.
לדוגמא השופטת ויגוצקי הלינה בפאנל: "עובדים סוציאליים אינם ממהרים לקבל החלטה על הוצאת ילד מביתו, גם כשמדובר בילדים שהנם ברי אימוץ באופן מובהק... "
חנה סלוצקי הלינה: "בתי משפט לנוער אינם יודעים תמיד להתמודד עם ילדים בגיל הרך ולעתים נרתעים מלקבל החלטות.."

עמותות בעלות אינטרסים עסקיים בפאנל לצד מוקדי כוח שלטוניים ושיפוטיים - עמותות הפנימיות והאומנה נכחו בפאנל. עמותות אלה אמנם מלכ"ריות אך הן בעלות שיקולים עסקיים טהורים כדי לקיים את עצמן באופן שוטף. לעמותות אלו אינטרס מובהק להוצאת ילדים מביתם שהרי זהו מקור הכנסותיהם ותרומותיהן, והם יושבים בשולחן אחד עם מוקדי כוח שיפוטי ושלטוני: נשיאת בית משפט לנוער גלית מור ויגוצקי, ופקידת סעד ארצית לחוק הנוער חנה סלוצקי.
בכנס באר שבע לילדים בסיכון פברואר 2010 היכה על חטא ההפרטה שופט העליון אליקים רובינשטיין וטען: "הפרטה במדינת רווחה היא מהלך בעל תחלואים רבים במישור הערכי ובמישור זכויות הילד... במדינת רווחה אסור להפריט את החוליות החלשות. ההפרטה אינה מהלך חד-כיווני, אלא מהלך שיש בו תחלואים וקשיים רבים - במישור הערכי ובמישור זכויות הילד".

שימוש במונחים סובייקטיביים ככלי לקבלת החלטות במקום נתונים אוביקטיביים - בפאנל דיברו הרבה סוביקטיבית ומעט אוביקטיבית עובדה אשר מקשה לצאת בהחלטות אפקטיביות כלשהן.
דוגמה - ויגוצקי אמרה בפאנל כי במקרים שבהם הקשר עם המשפחה הוא הרסני ואין סיכוי שישתפר, צריך התיק לעבור מבית משפט לנוער המטפל בילדים נזקקים, לבית משפט לענייני משפחה שבסנכותו הבלעדית להכריז על קטין בר אימוץ.
ההגדרה "קשר עם המשפחה הרסני ואין סיכוי שישתפר" אינה ברורה. מהו "קשר הרסני ואין סיכוי שישתפר", יש שיאמרו שקשר הרסני הוא קשר משפחתי שבו המנטליות חרדית המחנכת ללימוד תורה במקום לעבוד ולהתפרנס בכבוד, ויש שיאמרו ההפך.
לעומת זאת לא הוצגו נתונים אוביקטיביים לגבי שיעור הצלחות אימוצים, מספר ילדים שמוצאים מביתם עקב העדר שירותים בקהילה וכדומה.

התחמקות מדיון בבעיות העיקריות של הנוער בסיכון - בעיה מרכזית חשובה של הנוער בסיכון הוא חוק הנוער עצמו. חוק הנוער הנו אנטי דמוקרטי, מיושן, מנוגד לערכי היהדות ולכבוד האדם וחירותו. חוק הנוער מאפשר לפקיד סעד אם הוא חושב שקטין בסיכון להוציא אותו מביתו ומשפחתו לאן שיחפוץ. חוק הנוער חוסם בפני הציבור לבקר את המתרחש בבתי משפט לנוער.
נושא בהול נוסף ומוזנח הוא חוק זכויות הילד שמדינת ישראל מחויבת אליו משנת 1991 לפני כעשרים שנה ביום בו חתמה המדינה על אמנת זכויות הילד. ועדת רוטלוי הגישה המלצתה לחוק בשנת 2003 אולם החוק הוזנח ונקבר.
חוק זכויות הילד אמור להגדיר את זכותם של ילדים בסיכון לגור בקהילה בביתם ומשפחתם, ואם הם מוצאים מביתם את זכויותיהם במסגרות השמה חוץ ביתית.
הטיעון כי "עובדים סוציאליים אינם ממהרים לקבל החלטה על הוצאת ילד מביתו, גם כשמדובר בילדים שהנם ברי אימוץ באופן מובהק... " הנו סובייקטיבי משום שיש שיטענו שכל ילד שיש לו הורים שרוצים להיות בקשר עימו, העברתו לאימוץ סגור אינו ברור ומובהק גם אם פקיד הסעד סבור שהילד נזקק. טיעון זה יש בו משום סכנה לכבוד האדם, וחירותו.

העדר נציגות של מסגרות לטיפול בקהילה
- ידוע כי ילדים רבים מוצאים מביתם ומשפחתם בשל מחסור בשירותים בקהילה. נוכחותם של נציגי מסגרות הקהילה כגון לשכות רווחה מקומיות, הנה חשובה מאוד בפאנל הדן בענייני הוצאת ילדים מביתם. 70% מתקציב שרות לנוער, כלומר רובו, מיועד להחזקת ילדים בפנימיות ובמשפחות אומנה. שאר הכסף מיועד לשירותים בקהילה בעבור ילדים בסיכון. לדברי מר מוטי וינטר, ראש השירות לילד ולנוער במשרד הרווחה, חלוקה זו של התקציב יוצרת עיוות מתמשך, אידאולוגי וכלכלי, במדיניות הטיפול בילדים בסיכון. לעומת מדינות אחרות, המקצות את רוב התקציב לילדים בסיכון לשירותים קהילתיים, ורק את מיעוטו לפנימיות, בישראל קיים "לחץ תמידי להגדיל את מספר המכסות לפנימיות – מרשויות מקומיות, מפוליטיקאים, מגורמים שונים – ואף פעם אין כסף לשירותי תמיכה בקהילה, כך שאין לנו ברירה אלא לשלוח ילדים לפנימיות כדי להרחיק אותם מסכנה" - מתוך מסמך רקע בנושא: מסגרות להשמת ילדים בסיכון של מרכז מחקר הכנסת.
הדיון בהוצאת ילדים מביתם ללא פתרון בעיית העיוות המתמשך במדינת ישראל של השיעור הגבוה של הוצאת ילדים מביתם מול טיפולם בקהילה הנו חסר תועל ואף מזיק מאחר והוא מעצים את העיוות ואת מכלול הבעיות הקשות של הוצאת ילדים מביתם.

העדר נוכחותם נציגי משפחות מאמצות - אימוץ ילדים אינו ערובה להצלחה. גם למשפחות מאמצות בעיות משלהן לא פחות ואף יותר מאשר המשפחות הביולוגיות. ישנן עמותות של משפחות מאמצות שנועדו לסייע למשפחות אלו. ישנם מקרים בהם משפחות מאמצות מחזירות ילדים שאימצו לרשויות הרווחה לאחר מספר שנים אימוץ. ידועים מקרים של ילדי רווחה שהדרדרו לתעשיית המין, סמים פסיכיאטריים ליתומי הרווחה ועוד. ראוי כי הפאנל יכלול נציגות של מידע אובייקטיבי אודות הילדים שהוצאו מביתם למשפחות מאמצות.

רשויות הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה ונוער במבחן התוצאה מניבים תוצאות עלובות למדי - במהלך הדיון אמרה השופטת ויגוצקי: "יש ילדה שגדלה במקלט חירום זה חמש שנים. מקלט מסוג כזה אינו בשום צורה מקום לגדל בו ילדים". ישנם עוד אינספור דוגמאות של ילדים שהמדינה כ"אבא ואמא" שלהם הפקירה אותם במשך שנים והסבה להם נזקים קשים.
מדיניות ההשתקה של רשויות הרווחה, והחיסיון של בתי משפט לנוער, אינם מאפשרים ביקורת ציבורית על מחדלים אלו של רשויות הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה ונוער.

קישורים:

יום חמישי, 20 במאי 2010

נשיאת בית משפט לנוער השופטת גלית מור ויגוצקי ופאנל "השמה מיטבית של ילדים - תהליך קבלת החלטות" - כשלים עיקריים

נשיאת בית משפט לנוער - השופטת גלית מור ויגוצקי - באותה מיטה עם נציגי עמותות תאוות בצע בפאנל הון שלטון
ויגוצקי - טיוח וזריית חול בעיני הציבור
במהלך מאי 2010 התקיים פאנל בנושא "השמה מיטבית של ילדים - תהליך קבלת החלטות" (ראה תמונת כתבה בהמשך הדף) בשיתוף משרד הרווחה, "אשלים" ועמותות פנימיות והאומנה, ונשיאת בית משפט לנוער השופטת גלית מור ויגוצקי. בפאנל קיימים מספר ליקויים, המעמידים את התועלת מול נזק שבו בספק.

העדר נציגות של הילדים ומשפחותיהם הביולוגיות - הילדים ומשפחותיהם הם ה"שחקנים" המרכזיים בעניין הנידון בפאנל שכן הם הציבור ובעלי הדין שגורלם נחרץ ע"י שופטי הנוער והעובדים הסוציאליים. הפאנל לא כלל נציגות של בעלי דין אלו, או בעלי מקצוע המכירים אותם מקרוב. נוכחותם חשובה מאוד בעיקר שדיוני בתי משפט לנוער מנוהלים בדלתיים סגורות הרחק מהביקורת הציבורית.
במהלך הפאנל דיברו השופטת ויגוצקי, ופקידת סעד ארצית לחוק הנוער חנה סלוצקי, על החלטות מקצועיות ושיפוטיות שצריכים לקבל שופטי נוער ועובדים סוציאליים. מן הראוי היה כי ישמעו עמדותיהם של בעלי הדין - האזרחים.
לדוגמא השופטת ויגוצקי הלינה בפאנל: "עובדים סוציאליים אינם ממהרים לקבל החלטה על הוצאת ילד מביתו, גם כשמדובר בילדים שהנם ברי אימוץ באופן מובהק... "
חנה סלוצקי הלינה: "בתי משפט לנוער אינם יודעים תמיד להתמודד עם ילדים בגיל הרך ולעתים נרתעים מלקבל החלטות.."

עמותות בעלות אינטרסים עסקיים בפאנל לצד מוקדי כוח שלטוניים ושיפוטיים - עמותות הפנימיות והאומנה נכחו בפאנל. עמותות אלה אמנם מלכ"ריות אך הן בעלות שיקולים עסקיים טהורים כדי לקיים את עצמן באופן שוטף. לעמותות אלו אינטרס מובהק להוצאת ילדים מביתם שהרי זהו מקור הכנסותיהם ותרומותיהן, והם יושבים בשולחן אחד עם מוקדי כוח שיפוטי ושלטוני: נשיאת בית משפט לנוער גלית מור ויגוצקי, ופקידת סעד ארצית לחוק הנוער חנה סלוצקי.
בכנס באר שבע לילדים בסיכון פברואר 2010 היכה על חטא ההפרטה שופט העליון אליקים רובינשטיין וטען: "הפרטה במדינת רווחה היא מהלך בעל תחלואים רבים במישור הערכי ובמישור זכויות הילד... במדינת רווחה אסור להפריט את החוליות החלשות. ההפרטה אינה מהלך חד-כיווני, אלא מהלך שיש בו תחלואים וקשיים רבים - במישור הערכי ובמישור זכויות הילד".

שימוש במונחים סובייקטיביים ככלי לקבלת החלטות במקום נתונים אוביקטיביים - בפאנל דיברו הרבה סוביקטיבית ומעט אוביקטיבית עובדה אשר מקשה לצאת בהחלטות אפקטיביות כלשהן.
דוגמה - ויגוצקי אמרה בפאנל כי במקרים שבהם הקשר עם המשפחה הוא הרסני ואין סיכוי שישתפר, צריך התיק לעבור מבית משפט לנוער המטפל בילדים נזקקים, לבית משפט לענייני משפחה שבסנכותו הבלעדית להכריז על קטין בר אימוץ.
ההגדרה "קשר עם המשפחה הרסני ואין סיכוי שישתפר" אינה ברורה. מהו "קשר הרסני ואין סיכוי שישתפר", יש שיאמרו שקשר הרסני הוא קשר משפחתי שבו המנטליות חרדית המחנכת ללימוד תורה במקום לעבוד ולהתפרנס בכבוד, ויש שיאמרו ההפך.
לעומת זאת לא הוצגו נתונים אוביקטיביים לגבי שיעור הצלחות אימוצים, מספר ילדים שמוצאים מביתם עקב העדר שירותים בקהילה וכדומה.

התחמקות מדיון בבעיות העיקריות של הנוער בסיכון - בעיה מרכזית חשובה של הנוער בסיכון הוא חוק הנוער עצמו. חוק הנוער הנו אנטי דמוקרטי, מיושן, מנוגד לערכי היהדות ולכבוד האדם וחירותו. חוק הנוער מאפשר לפקיד סעד אם הוא חושב שקטין בסיכון להוציא אותו מביתו ומשפחתו לאן שיחפוץ. חוק הנוער חוסם בפני הציבור לבקר את המתרחש בבתי משפט לנוער.
נושא בהול נוסף ומוזנח הוא חוק זכויות הילד שמדינת ישראל מחויבת אליו משנת 1991 לפני כעשרים שנה ביום בו חתמה המדינה על אמנת זכויות הילד. ועדת רוטלוי הגישה המלצתה לחוק בשנת 2003 אולם החוק הוזנח ונקבר.
חוק זכויות הילד אמור להגדיר את זכותם של ילדים בסיכון לגור בקהילה בביתם ומשפחתם, ואם הם מוצאים מביתם את זכויותיהם במסגרות השמה חוץ ביתית.
הטיעון כי "עובדים סוציאליים אינם ממהרים לקבל החלטה על הוצאת ילד מביתו, גם כשמדובר בילדים שהנם ברי אימוץ באופן מובהק... " הנו סובייקטיבי משום שיש שיטענו שכל ילד שיש לו הורים שרוצים להיות בקשר עימו, העברתו לאימוץ סגור אינו ברור ומובהק גם אם פקיד הסעד סבור שהילד נזקק. טיעון זה יש בו משום סכנה לכבוד האדם, וחירותו.

העדר נציגות של מסגרות לטיפול בקהילה
- ידוע כי ילדים רבים מוצאים מביתם ומשפחתם בשל מחסור בשירותים בקהילה. נוכחותם של נציגי מסגרות הקהילה כגון לשכות רווחה מקומיות, הנה חשובה מאוד בפאנל הדן בענייני הוצאת ילדים מביתם. 70% מתקציב שרות לנוער, כלומר רובו, מיועד להחזקת ילדים בפנימיות ובמשפחות אומנה. שאר הכסף מיועד לשירותים בקהילה בעבור ילדים בסיכון. לדברי מר מוטי וינטר, ראש השירות לילד ולנוער במשרד הרווחה, חלוקה זו של התקציב יוצרת עיוות מתמשך, אידאולוגי וכלכלי, במדיניות הטיפול בילדים בסיכון. לעומת מדינות אחרות, המקצות את רוב התקציב לילדים בסיכון לשירותים קהילתיים, ורק את מיעוטו לפנימיות, בישראל קיים "לחץ תמידי להגדיל את מספר המכסות לפנימיות – מרשויות מקומיות, מפוליטיקאים, מגורמים שונים – ואף פעם אין כסף לשירותי תמיכה בקהילה, כך שאין לנו ברירה אלא לשלוח ילדים לפנימיות כדי להרחיק אותם מסכנה" - מתוך מסמך רקע בנושא: מסגרות להשמת ילדים בסיכון של מרכז מחקר הכנסת.
הדיון בהוצאת ילדים מביתם ללא פתרון בעיית העיוות המתמשך במדינת ישראל של השיעור הגבוה של הוצאת ילדים מביתם מול טיפולם בקהילה הנו חסר תועל ואף מזיק מאחר והוא מעצים את העיוות ואת מכלול הבעיות הקשות של הוצאת ילדים מביתם.

העדר נוכחותם נציגי משפחות מאמצות - אימוץ ילדים אינו ערובה להצלחה. גם למשפחות מאמצות בעיות משלהן לא פחות ואף יותר מאשר המשפחות הביולוגיות. ישנן עמותות של משפחות מאמצות שנועדו לסייע למשפחות אלו. ישנם מקרים בהם משפחות מאמצות מחזירות ילדים שאימצו לרשויות הרווחה לאחר מספר שנים אימוץ. ידועים מקרים של ילדי רווחה שהדרדרו לתעשיית המין, סמים פסיכיאטריים ליתומי הרווחה ועוד. ראוי כי הפאנל יכלול נציגות של מידע אובייקטיבי אודות הילדים שהוצאו מביתם למשפחות מאמצות.

רשויות הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה ונוער במבחן התוצאה מניבים תוצאות עלובות למדי - במהלך הדיון אמרה השופטת ויגוצקי: "יש ילדה שגדלה במקלט חירום זה חמש שנים. מקלט מסוג כזה אינו בשום צורה מקום לגדל בו ילדים". ישנם עוד אינספור דוגמאות של ילדים שהמדינה כ"אבא ואמא" שלהם הפקירה אותם במשך שנים והסבה להם נזקים קשים.
מדיניות ההשתקה של רשויות הרווחה, והחיסיון של בתי משפט לנוער, אינם מאפשרים ביקורת ציבורית על מחדלים אלו של רשויות הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה ונוער.

נשיאת בית משפט לנוער השופטת גלית מור ויגוצקי ופאנל "השמה מיטבית של ילדים - תהליך קבלת החלטות" - כשלים עיקרייםקישורים:

יום שבת, 15 במאי 2010

הונאות עמותות משרד הרווחה בתעשיית אימוצי ילדים מחו"ל - שוחד, הונאה, הפקרה ...

מאי 2010 - תחקיר אולפן ששי ערוץ 2 - פנו לאימוץ וקיבלו ילד חולה - עמותות הרווחה משקרות לציבור על מנת להפיק רווח, כסף קל. משרד הרווחה האמור לפקח ולקבוע מדיניות באימוצי ילדים מחוץ לארץ מתרשל וכושל בתפקידו וכתוצאה מכך הפקרות מערכתית, התפתחה תעשיית שוחד והונאת עמותות "רווחה", רופאים מטעם עמותות הרווחה כותבים חוות דעת שקריות, בתי משפט לענייני משפחה ונוער משמשים חותמות גומי ומסבים נזקים ערכיים ומערכתיים למדינת ישראל.

רופאים משקרים ומסלפים בדיקות רפואיות משיקולי בצע - רופאים הנשלחים מטעם העמותות לבדוק את הילדים דיווחו שמצבם הבריאותי מצוין ואחרי שההורים חתמו על המסמכים והגיעו עם הילדים לארץ התברר השקר והשבר שהתינוק סובל משיתוק מוחין, פיגור שכלי, או מאיידס - HIV.
בסיפורם של מאיה ורונן נמסר להם שמחכה להם ילדה מקסימה בבית היתומים בחו"ל. הם באו לחו"ל לקחו את הילדה מבית היתומים לרופא מטעם העמותה בחו"ל. הרופא בדק את הילדה וקבע כי בריאה לחלוטין וזקוקה למסז' קל. כשבאו עם הילדה לארץ לקחו אותה לבדיקה רפואית ונתברר להם שלילדה יש שיתוק מוחין.

עמותות הרווחה משחדות פקידי ממשל מחו"ל - ההורים מאיה ורונן בכתבה שילמו לעמותת אימוץ ילדים מחו"ל סכום דמיוני של מאה אלף שקלים אשר היה אמור לכסות הוצאות הטיסה והנסיעה ותשלום שצריך לשלם לפקידים במדינה שבה נולדה הילדה שאמורה להיות בתם המאומצת.

משרד הרווחה מפנה לעמותות אימוץ תאבות בצע - מאירה הופנתה ע"י משרד הרווחה לעמותת אימוץ ילדים מחול. מאירה מעידה כי מה שעניין את העמותה זה רק כסף. הם רצו 20,000 דולר רק לעמותה, לא כולל הוצאות טיסה, נסיעה ורופא.
פקידת אימוץ ראשית אורנה הירשפלד - דרכי רמיה לסחר ילדים לאימוץ מחו"להרופא מהארץ מטעם העמותה בדק את הילדה בחו"ל וקבע כי מצבה הבריאותי מצוין. מאותו שלב דחקו פקידי העמותה במאירה לקחת את הילדה מבית היתומים לארץ. בבדיקה רפואית שבוצעה לילדה בארץ נתברר כי היא לוקה באיידס - HIV.

משרד הרווחה מתנער מאחריות - הממונה על האימוץ במשרד הרווחה אורנה הירשפלד טוענת כי אינה יודעת על ילדים מאומצים מחו"ל עם מחלות סופניות וקשות. הפקידה אורנה אינה מוכנה למסור מידע על עמותות אימוץ של משרד הרווחה שרשיונן הותלה עקב מחדלים.



סחר בילדים בחסות משרד הרווחה-  כסף תמורת ילד לאימוץ מחו"למשרד הרווחה מעודד אימוץ ילדים מחו"ל תמורת כסף (שוחד) בניגוד לחוקי המדינה שמוסרת את הילד לאימוץ - בשיחה שניהלה תחקירנית ערוץ 10 עם אחת ממנהלות העמותות הודתה המנהלת כי נציגי העמותה בחו"ל מקבלים כסף עבור כל אימוץ

משרד הרווחה מפקיר את ההורים המאמצים שעמותות הרווחה הונו אותם - אל מאיה, רונן ומאירה שנחשפו בתחקיר, מצטרפת שורה ארוכה של הורים שאימצו ילדים בחול וגילו שהתינוקות חולים. אך מעבר למה שיכול להיחשב מקריות, ההורים טוענים שגם לאחר שחזרו לישראל הם נותרו לבדם ולא קיבלו סיוע.
"אף אחד מהמדינה לא התקשר לשאול אם אנחנו מסתדרים מבחינה נפשית, מבחינה כלכלית. שום דבר. התעלמות מוחלטת עד עצם היום הזה", הם אומרים. "ההורים חשים מופקרים וגם אומרים להם: אימצתם באופן פרטי, תשברו את הראש באופן פרטי".

משרד הרווחה מתנער מאחריות למצב הרפואי של התינוקות מאימוץ מחו"ל - פקידת הרווחה הממונה על האימוץ אורנה הירשפלד טוענת כי: "מדינה לא יכולה להיות אחראית למצבם הרפואי של ילדים שנמסרים לאימוץ". ובכך היא מודה כי מדיניות משרד הרווחה כושלת ורשלנית. שהרי אם ההורים לא יודעים מראש על מחלה מהותית של הילד הנמסר להם לאימוץ האימוץ יכשל ויגרם סבל ועגמת נפש לילד ולמשפחה המאמצת. טעם נוסף הוא ילדים המובאים לאימוץ מחו"ל עם מחלות סופניות ללא ידיעת ההורים המאמצים בעוד בארץ מאות ילדים כלואים בפנימיות, הנה מדיניות כושלת הפוגעת בכלל המדינה.



קישורים:

עמותות משרד הרווחה - אידאולוגיה ב- 2 שקל

הכתבה "אידאולוגיה 2 שקל" , יאיר טרצ'יצקי , ידיעות אחרונות , 10.05.2010 , איור: עומר הופמן

הם מתיימרים לספק את הפתרונות לתחלואי החברה, אבל בדרך למימוש המטרות הנעלות מתברר שגם בעמותות החברתיות מפקירים לפעמים את העובדים.

שנה ושלושה חודשים עבד אסף בונדי (25) כמטפל בדיור מוגן לבעלי נכויות מגוונות בבאר שבע, עד שלפני כחודשיים פוטר לאחר שהחל להקים ועד במסגרת "כוח לעובדים". בונדי, סטודנט לתואר שני בסוציולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, משוכנע כי ניסיון ההתאגדות הוא שהביא לפיטוריו.

"היחס שהם העניקו להתארגנות היה מדהים באגרסיביות שלו", הוא אומר על עמותת יחדיו, שמפעילה את מערך הדיור המוגן. "כשגילו על ההתארגנות הם התחילו נגדי בהליך משמעתי. שאר המדריכים קיבלו שיחות איום והפחדה. לחלק מהמדריכים ביטלו משמרות. אמרו שאי אפשר לסמוך עליהם, כי הם עשו דברים מאחורי הגב של ההנהלה. הם לא מוכנים לראות ועד עובדים, ובפיטורים שלי הם הצליחו לעשות את זה כי ההתאגדות גוועה"...

לכתבה המלאה הקלק על התמונה
עמותות הרווחה - אידיאולוגיה ב-2 שקלקישורים: