‏הצגת רשומות עם תוויות ועד עובדים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות ועד עובדים. הצג את כל הרשומות

יום שבת, 15 במאי 2010

עמותות משרד הרווחה - אידאולוגיה ב- 2 שקל

הכתבה "אידאולוגיה 2 שקל" , יאיר טרצ'יצקי , ידיעות אחרונות , 10.05.2010 , איור: עומר הופמן

הם מתיימרים לספק את הפתרונות לתחלואי החברה, אבל בדרך למימוש המטרות הנעלות מתברר שגם בעמותות החברתיות מפקירים לפעמים את העובדים.

שנה ושלושה חודשים עבד אסף בונדי (25) כמטפל בדיור מוגן לבעלי נכויות מגוונות בבאר שבע, עד שלפני כחודשיים פוטר לאחר שהחל להקים ועד במסגרת "כוח לעובדים". בונדי, סטודנט לתואר שני בסוציולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, משוכנע כי ניסיון ההתאגדות הוא שהביא לפיטוריו.

"היחס שהם העניקו להתארגנות היה מדהים באגרסיביות שלו", הוא אומר על עמותת יחדיו, שמפעילה את מערך הדיור המוגן. "כשגילו על ההתארגנות הם התחילו נגדי בהליך משמעתי. שאר המדריכים קיבלו שיחות איום והפחדה. לחלק מהמדריכים ביטלו משמרות. אמרו שאי אפשר לסמוך עליהם, כי הם עשו דברים מאחורי הגב של ההנהלה. הם לא מוכנים לראות ועד עובדים, ובפיטורים שלי הם הצליחו לעשות את זה כי ההתאגדות גוועה"...

לכתבה המלאה הקלק על התמונה
עמותות הרווחה - אידיאולוגיה ב-2 שקלקישורים:

יום ראשון, 25 בינואר 2009

"ועדת החלטה" ופקיד הסעד - שיקולים זרים וניגוד עניינים להוצאת הילד מהבית

בעיות ניגוד העניינים והשיקולים הזרים של פקידי הרווחה ו"ועדת ההחלטה" ברשות המקומית מביאה להחלטות שגויות אשר פוגעות באופן קשה ביותר הקטין/חסוי ובני משפחתו. על מנת להתמודד עם תקלות קשות אלו נדרשת המשפחה להשקיע משאבים אדירים להציל את יקירם. בית משפט לענייני משפחה המקיים את הדיונים בדלתיים סגורות משמש כחותמת גומי של מערכת הרווחה הקלוקלת.
הרווחה בישראל היא הנכשלת בעולם המערבי במספר גורמים:
  • השיעור העצום (5% מכלל הילדים היהודים בארץ) המוערך כגבוה פי חמשה עד עשרה של הילדים החיים מחוץ למשפחתם. מדובר בהערכה של כשבעים וחמשה אלף ילדים אשר מרביתם חיים במסגרות של פנימיה - לקוח מהספר "ילדים רחוקים" של יעקב אליה.

  • חלוקת תקציב - 70% מתקציב שרות לנוער, כלומר רובו, מיועד להחזקת ילדים בפנימיות ובמשפחות אומנה. שאר הכסף מיועד לשירותים בקהילה בעבור ילדים בסיכון. לדברי מר מוטי וינטר, ראש השירות לילד ולנוער במשרד הרווחה, חלוקה זו של התקציב יוצרת עיוות מתמשך, אידיאולוגי וכלכלי, במדיניות הטיפול בילדים בסיכון. לעומת מדינות אחרות, המקצות את רוב התקציב לילדים בסיכון לשירותים קהילתיים, ורק את מיעוטו לפנימיות, בישראל קיים "לחץ תמידי להגדיל את מספר המכסות לפנימיות – מרשויות מקומיות, מפוליטיקאים, מגורמים שונים – ואף פעם אין כסף לשירותי תמיכה בקהילה, כך שאין לנו ברירה אלא לשלוח ילדים לפנימיות כדי להרחיק אותם מסכנה". מתוך מסמך רקע בנושא:מסגרות להשמת ילדים בסיכון של מרכז מחקר הכנסת.





  • התעללות בילדים בפנימיות, בתי אמנה, נקמנות של פקידי סעד ועוד ...

    .
    פקיד הסעד ו/או העובד הסוציאלי המטפלים בילד בסיכון מגישים לוועדת החלטה דו"ח סוציאלי לפיו ועדת ההחלטה מתכננת מחליטה את גורלו של הילד בסיכון, לאן יופנה לטיפול במסגרת קהילתית, או לטיפול במסגרת חוץ-ביתית. החלטתם מוגשת לבית משפט לענייני משפחה בתסקיר סעד, והשופט ברב המכריע של המקרים מאשר את החלטת ועדות מקצועיות אלו ב"דלתיים סגורות". מתברר כי פקיד הסעד ו/או העובד הסוציאלי, וועדות החלטה אלו אינם נקיים מניגוד עניינים ושיקולים זרים בבואם להחליט על גורלו של הילד בסיכון:
    • ניגוד עניינים של הרשות המקומית - ועדת ההחלטה ופקיד הסעד מורכבת בעיקר מאנשים המקבלים משכורתם מהרשות המקומית. החלטה לטיפול במסגרת הקהילתית תעמיס על תקציב העיריה, לעירייה אינטרס ל'זרוק' את האחריות התקציבית על משרד הרווחה, לכן יש לחצים על הועדה להוציא את ה'בעיה' מחוץ לקהילה כלומר לפנימיה של משרד הרווחה. ראה לעיל דברי מר מוטי וינטר: בישראל קיים "לחץ תמידי להגדיל את מספר המכסות לפנימיות – מרשויות מקומיות, מפוליטיקאים, מגורמים שונים – ואף פעם אין כסף לשירותי תמיכה בקהילה, כך שאין לנו ברירה אלא לשלוח ילדים לפנימיות כדי להרחיק אותם מסכנה"

    • ניגוד עניינים של חברי ועדת ההחלטה כעובדי הרשות המקומית - אם יחליטו חברי הועדה כי הקטין ישאר בקהילה הרי הם או חלקם יצטרכו לפקח ו/או לטפל בו, לעומת זאת אם ישלח לפנימיה הפיקוח ו/או טיפול הנדרש מהם יהיה פחות בהרבה וכך יהיה להם פחות עומס בעבודה.

    • ניגוד עניינים של פקיד הסעד ו/או העובד הסוציאלי כעובדי הרשות המקומית - פקיד הסעד ו/או העובד הסוציאלי המופיע בועדת ההחלטה, ולפי ממצאיו מקבלת הועדה החלטות הוא עובד בלשכת הרווחה של הרשות המקומית שבה גר הקטין/חסוי. פקיד הסעד ו/או העו"ס יעדיפו את חלופה של הוצאת הקטין מהבית, פתרון אשר ידרוש מהם בעתיד מינימום פיקוח/טיפול ובכך יוקטן העומס בעבודתם. לפיכך ימליצו על פנימיה, אימוץ סגור, אומנה וכו'.

    • ניגוד עניינים של פקיד הסעד ו/או העובד הסוציאלי ו"ועדת ההחלטה" כעובדי משרד הרווחה - משרד הרווחה הוא המנחה המקצועי של ועדת ההחלטה, פקיד הסעד, והעו"ס. משרד הרווחה הוא גם הממונה על הפנימיות בשירות לילד ולנוער והוא מקבל תקציב עבור כל ילד המגיע לפנימיה.
    • ניגוד עניינים של פקיד הסעד ו/או העובד הסוציאלי ו"ועדת ההחלטה" כחברי וועד עובדים של ההסתדרות - פקידי הסעד, עובדים סוציאליים, רכז ועדת החלטה ורב החברים בה, הם עובדים סוציאליים חברי איגוד העובדים הסוציאליים המצייתים להוראת יו"ר האיגוד. ידוע על פקידת סעד שהפרה צו בית משפט בגין אי התייצבות לדיון עקב שביתה גם כאשר מדובר בדיני נפשות. השופט פאול שטרק: "פקידת הסעד במכתבה ציינה שפנתה לאיגוד העו"סים לשם קבלת אישור לטפל בעניין נוכח חלוף הזמן הארוך מאז שהאב ראה את הקטין. תשובת האיגוד הייתה שלילית בנימוק שלא מדובר בסכנת חיים. תמוהה תגובת האיגוד אפילו אם מדובר בהנהגת המאבק. הרי קשר בין אב לבין קטין הנו דיני נפשות, "סכנת החיים" משתמעת מכך שתסכול הורה שנמנע ממנו לראות את בנו יכול לגלוש לאפיקים אחרים." ידועה גם פרשת מעון "גיל עם" שבה ועד העובדים וההנהלה במשרד הרווחה פעלו לפי שיקולים זרים על גבם של הנערים החסויים במעון".
    • שימוש בהוצאת ילדים מהבית כדי 'להעניש' הורה או ילד בגין חוסר שיתוף פעולה עם הרשויות או 'לכפות' שיתוף פעולה - בחודש יולי 2004 ביטל בית-המשפט העליון, בהרכב של חמישה שופטים, החלטה של פקידי סעד להעביר שני ילדים, בני 8 ו-10, מחזקת אמם למוסד המיועד לילדים בסיכון גבוה, במסגרת אמצעי חירום הכלולים בחוק הנוער.
      השופט אהרן ברק קבע בפסק-הדין שפקידת הסעד טעתה בפירוש כוחה וסמכויותיה. לדבריו, מטרת סמכות החירום בהוצאת ילד מביתו היא "לעולם שמירה על שלום הקטין. אין לעשות שימוש בהליך כדי להסתייע בו בקבלת החלטות שיפוטיות. לשימוש זה אין עיגון לא בלשון החוק ולא בתכליתו. ודאי שאין לנקוט הליך כדי 'להעניש' הורה או ילד בגין חוסר שיתוף פעולה עם הרשויות או 'לכפות' שיתוף פעולה כאמור".
      השופט ברק אמר עוד: "כדי להצדיק הוצאתו של קטין מרשות הוריו הטבעיים צריכה להתקיים עילה מיוחדת ויוצאת דופן. הילד יוצא מרשות הוריו, ללא הסכמתם, רק כאשר הדבר מחויב המציאות ובלתי נמנע. טובת הילד משמשת נדבך מרכזי בגדר בחינתן של דרכי הטיפול השונות, ובהן טיפול הכרוך בניתוק הילד מהוריו. טובתם של ילדים דורשת, לרוב, כי יימצאו ברשות הוריהם, במסגרת התא המשפחתי הטבעי".
    קישורים
  • יום ראשון, 18 בינואר 2009

    משרד הרווחה - ועד העובדים - ההנהלה - והשיקולים הזרים על גבם של החסויים והאזרחים- מעון "גיל עם"

    מה הקשר בין רווחה, ועד עובדים, שיקולים זרים, צווי בית משפט, התעללות, ואי אכיפת החוק. מתברר שבמשרד הרווחה יש קשר - מעון גילעם
    .
    מחדלים, עברות על החוק, וכשלים במשרד הרווחהבועדה שמינה רה"מ ושר הרווחה דאז אולמרט בשנת 2006 נמצאו כשלים חמורים והיעדר יד מכוונת בניהול משרד הרווחה. מטרת הוועדה היתה לבחון אי סדרים ברשות חסות הנוער שבמשרד, אולם הדו"ח שהגישה מעלה תמונה עגומה על דרך התנהלות המשרד. בין היתר מתוארת שורת מחדלים ברשות, לרבות עבירות על החוק, וכן מחנאות ומעורבות יתר של ועד העובדים. הדו"ח מתאר שורת מחדלים ברשות, לרבות עבירות על החוק וסיכון שלומם של חוסים בעשרות המעונות של הרשות, המטפלת בבני נוער שנפלטו מבתי ספר ו/או הסתבכו בפלילים. הוועדה תולה חלק נכבד מהאשם בהנהלת המשרד. "הוועדה מצאה כי במשרד בכלל, וברשות בפרט, חסרה 'יד מכוונת', דבר המביא לחוסר משמעת ולאי ציות בכל הדרגים בשטח ובמטה", נכתב בדו"ח, "לעומת חוסר הציות להוראות הממונים, קיים ציות יתר לוועד העובדים, גם כאשר הדבר פוגע בחוסים וסותר את החוק". ... על רקע חולשת ההנהלה התעצם ועד העובדים (...) והפך לשחקן מרכזי הקובע את כללי המשחק. ועד העובדים נותן הנחיות לעובדים בתחומים מקצועיים שאינם מעניינו ואף סותרים את הוראות החוק, ומאיים על עובדים", נכתב בדו"ח. הוועדה מצאה שבהוראת ועד העובדים סוכל ניסיון בדיקה של אירוע חמור במעון גיל-עם שבקרית אתא, שבמהלכו התבצרו חוסים על גג המעון. בעקבות אותו דו"ח הופקו לקחים אך תופעות התעללות בחוסים/אזרחים עדיין קיימות.
    .
    התעללות בנערים במעון גיל עם ילד כלוא - אילוסטרציה
    הסיפור החל בכתבה: נערים חוסים מוכים במעונות משרד הרווחה (מאת: אסתי אהרונוביץ' וניב חכלילי, הארץ) שבו מסופר כי בינואר 2006 באה ש', סטודנטית לחינוך העובדת עם נערים במעון גיל עם, לפגישה השבועית שלה עם ד', נער בן 16 וחצי. בתחילת הפגישה, קרא לנער מדריך חינוכי, וביקש שייגש אליו. הנער ענה כי הוא כבר נמצא בפגישה עם ש'. מכאן ההידרדרות לאלימות היתה מהירה.
    "המדריך לקח בכוח את ד' לביתן שבו הוא גר", מספרת השבוע ש', "משם נשמעו צעקות וקללות. הוא הוציא את ד' החוצה כשהוא אוחז את ידיו מאחורי הגב והוביל אותו לבידוד, כשכל הדרך הוא צועק עליו 'תהיה בשקט'. ואז, בדרך לבידוד, הוא פשוט זרק את ד' על הרצפה והטיח את ראשו במדרכה. ד' החל לצעוק 'הראש שלי, הראש שלי'. המדריך הסתער עליו כאילו שעומד מולו מחבל חמוש והתחיל להכות אותו מכות איומות. עמד שם עוד מדריך שצפה במתרחש, אבל לא עשה דבר. למחרת בבוקר הגעתי לבקר את ד'. כולו היה חבול, הוא היה מכוסה בסימנים כחולים על הפנים ופצע קרוש מהלחי עד הסנטר". מפקח מחוז צפון ברשות חסות הנוער (המפקח), המליץ להפסיק את העסקתו של המדריך. הסיבה: אלימות שלא לצורך שהפעיל כלפי הנערים החוסים. חצי שנה חלפה, המדריך המשיך לעבוד. לפני כמה שבועות הגיש נער אחר מהמעון תלונה במשטרה, לטענתו לאחר שהמדריך גרר אותו לבידוד תוך כדי חניקה. אלא שהמדריך הזה, מתברר, הוא רק קצה הקרחון.
    .
    ביקור המפקח וקשר השתיקה
    בביקור המפקח בגיל-עם, בעקבות כתבה שפורסמה באחד המקומונים בחיפה על התעללות פיסית ומינית של שלושה נערים בחוסה אחר. דיווח על המקרה לא הגיע אליו. בגיל-עם נתקל בחומות של שתיקה. "זה היה מקרה מזעזע", מספר בכיר במערכת. "שלושה ילדים תקעו מוט בפי הטבעת של ילד אחר ולנו אסור היה לחקור מה קרה שם. המפקח הגיע למקום. המנהל במקום אמר למפקח: 'אנחנו מכירים שנים, אני יכול לשתות אתך קפה, אבל אני לא יכול לדבר אתך על האירוע הזה. זו ההנחיה שקיבלתי מהוועד'. המפקח יצא משם המום".
    באוגוסט תיכנן המפקח להיפגש עם מנהל מעון אחוה, כדי לדון עמו על המצב במוסד, אך כמה מפתיע, הפגישה לא קוימה. במכתב ששלח המפקח אל הממונים עליו הוא הודיע שהמנהל ניתק מגע עמו ולא עונה לטלפונים.
    מקרה נוסף שלא דווח היה במעון אל-בוסתן בג'וליס, המיועד לנערות ערביות. למפקח נודע כי בסוף אוגוסט התמרדה קבוצה של נערות והתבצרה על הגג של ביתן השומר. הנערות סירבו לרדת והצוות הפעיל כוח רב כדי להורידן. לטענת עובדים במערכת, המפקח לא קיבל שום דיווח על "המרד" ממנהל המעון, ושוב לא הורשה לבדוק את הפרשה. "זהו מעון קשה שקורים בו דברים המצריכים עבודה אינטנסיבית מול הפיקוח", אומר בכיר במערכת, "דיאלוג זה אינו מתקיים".
    לפני חודש בא המפקח, למרות החרם שהוכרז עליו, לביקור פתע במעון גיל-עם. במקום סערו הרוחות לאחר שאחד הנערים ניסה להתאבד בתלייה. "המפקח ביקש לדבר עם רכז החינוך", מספר אדם שנכח במקום. "אבל הרכז סירב לדבר אתו והסביר כי קיבל הוראה כזאת מהוועד. המפקח ביקש לדעת מה קרה. הוא הבין שזה היה אירוע מתגלגל - הילד היה בעונש, הרכז ככל הנראה היה בעימות אתו - אבל אף אחד לא נתן לו לבדוק. זה כבר עבר כל גבול". ... המאמר המלא: נערים חוסים מוכים במעונות משרד הרווחה.

    דוח מבקר המדינה 2008 על רשות חסות הנוער - הכשרה מקצועית לקויה במעון "גיל עם"
    במעון פעלו במועד הביקורת שלושה קורסי הכשרה מקצועית: קורס לנגרות, קורס לריצוף ותשתית בניין וקורס למבנאות אלומיניום. הועלה כי במהלך שנות הפעלתו של הקורס לנגרות במעון, לא נבחנו חניכיו במבחנים לקבלת תעודות סיווג מקצועי של משרד התמ"ת, היות שלא הייתה תכנית הכשרה מותאמת לבני נוער לצורך זה. בשנת 2007 גיבש משרד התמ"ת תכנית כזו ומסר אותה למעון, אולם במועד סיום הביקורת טרם הוחל בהפעלתה במעון. עוד הועלה, כי משנת 2002 ואילך לא נבחנו החניכים בקורס לריצוף ותשתית בניין במבחנים לקבלת תעודות סיווג מקצועי, בשל גילם הצעיר שלא ענה על הקריטריון הנדרש לקבלת תעודות אלה.
    מהאמור לעיל עולה שבמשך שנים רבות נבצר מחניכי שניים משלושת קורסי ההכשרה המקצועית שהתקיימו במעון לקבל תעודות סיווג מקצועי. אף שהנהלת המעון והנהלת הרשות היו ערות למצב האמור, הן לא פעלו לכך שהחניכים יוכלו להשתתף בבחינות לקבלת תעודות לסיווג מקצועי בכל הקורסים הכלולים במערך ההכשרה המקצועית
    .
    המבקר קבע גם כי בתחומי ההוראה, ההכשרה המקצועית והפיקוח המצב הורע
    הועלה כי ממאי 2007 ועד מועד סיום הביקורת, אוגוסט 2008, לא שופר מצבו של המעון בתחומי ההוראה, ההכשרה המקצועית והפיקוח, ואף הורע: בתחום ההכשרה המקצועית לא חלה כל התקדמות בהישגי החניכים; המפקח על המעונות במחוז חיפה והצפון לא הוחזר לתפקיד המפקח על המעון, ולאחר שפרש הממונה בסוף מאי 2008, נותר המעון גם ללא גורם פיקוח זה. זאת ועוד, הנהלת הרשות לא ביצעה בדיקה מקיפה נוספת במעון כדי לבחון אם תוקנו הליקויים שהועלו בדוח המצב מאפריל 2007.
    .
    המבקר רואה בחומרה הפסקת תכנית היל"ה על גבם של החוסים בגיל עם
    תכנית היל"ה (השכלת יסוד ולימודי השלמה) היא תכנית לימודים המיועדת להשלמת השכלה לבני נוער שאינם משולבים במסגרות החינוך הפורמליות. התכנית הופעלה במעון עד סוף שנת הלימודים התשס"ז (2006-2007). חברת המתנ"סים ומרכז ההוראה ברשות טענו כי יש קשיים מתמשכים בהפעלת התכנית במעון, וכי אין שיתוף פעולה בין רכזת בית הספר במעון ובין מנחות תכנית היל"ה, ודרשו שהמשך הפעלת תכנית היל"ה במעון יותנה במינוי מנהלת פדגוגית לתכנית. רכזת בית הספר ומנהל המעון התנגדו לכך, ועקב כך לא הופעלה התכנית בשנת הלימודים התשס"ח (2007-2008). לאחר הפסקת הפעלתה של התכנית רכזת בית ספר ושתי מורות עובדות המשרד ניהלו את הלימודים במעון, אולם בשל אי הפעלת תכנית היל"ה במעון לא יכלו התלמידים להיבחן לתעודות גמר (תעודת השכלת יסוד ותעודת השכלה תיכונית). נוסף על כך, לאחר הפסקת הפעלתה של תכנית היל"ה לא התקיימו במעון חוגי העשרה עבור החוסים.
    משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את הפסקת הפעלתה של תכנית היל"ה במעון "גיל עם" ואת המאבק בין הנהלת המעון ובין הנהלת הרשות ומפעילי תכנית היל"ה "על גבם" של חוסי המעון
    , שכן בגין אי-הפעלת התכנית נגרמה פגיעה ממושכת בלימודיהם של החוסים ונבצר מהם לקבל תעודות השכלה ובכך נגרם להם נזק ישיר. היה על הנהלת הרשות והנהלת המשרד לפעול במהירות כדי לשוב ולהפעיל במעון את תכנית היל"ה ולמנוע הפסד של שנת לימודים שלמה - אך הן לא עשו כן.

    נקודות:
    • בני נוער הנמצאים במעונות מתוקף צו בית משפט, סופגים מכות והתעללויות. לא ניתן לפקח על הנעשה במעונות היות והעובדים במקום מקבלים 'הוראות' לא לשתף פעולה עם מפקח המחוז.
    • עובדים במעונות העושים עברות נגד החוסים אינם נענשים על כך, וממשיכים לעבוד כאילו לא קרה מאומה.
    • החוסים במעונות מפחדים להתלונן נגד המדריכים מחשש לנקמה, וכן שהחוק לא נאכף ע"י משרד הרווחה.
    • במשך שנים רבות נבצר מחניכי שניים משלושת קורסי ההכשרה המקצועית שהתקיימו במעון לקבל תעודות סיווג מקצועי. אף שהנהלת המעון והנהלת הרשות היו ערות למצב האמור, הן לא פעלו לכך שהחניכים יוכלו להשתתף בבחינות לקבלת תעודות לסיווג מקצועי בכל הקורסים הכלולים במערך ההכשרה המקצועית
    קישורים: