מאי 2015 - בית דין אזורי לעבודה תל אביב ס"ק 17905-04-15 - מדובר בבקשת פסילת עדותה של צפרא דוויק בבית דין לעבודה. צפרא המשמשת כיו"ר איגוד העובדים הסוציאליים העידה בבית דין לעבודה ולא גילתה גילוי נאות כי שימשה נציגת ציבור בבית דין זה ויש לה יחסים קרובים עם עמיתי השופט אורן המנהל את הדיון.
השופט אורן שגב ביקש תגובתה של צפרא דוויק וכתב בהחלטתו: "למותר לציין, כי מן הראוי היה שהגב' דוויק ובאי כוח ההסתדרות, ככל שידעו על כך, יציינו עובדה זו כבר בפתח הדיון, ויש להצר כי הדבר לא נעשה".
צפרא דוויק נגועה בהתנהלותה בשיקולים זרים וניגוד עניינים הפוגעים באינטרס הציבור, כן לדוגמא ידוע כי דובר איגוד העו"ס דוד גולן משמש גם כיחצ"ן לעמותות רווחה כגון המרכז הישראלי לאפוטרופסות, וגם בקשר עם פקידות סעד השולחות בכפיייה חוסים לתאגידי אפוטרופסות.
השופט אורן שגב מעיר לצפרא דוויק ובאי כוח ההסתדרות על אי גילוי נאות בעניין עדותה של צפרא
השרלטנים הסוציאליים מיללים בחוצות העיר על שכרם ומאיימים בשביתה, בעוד שכרם מהגבוהים במשק, הם נהנים מביטחון תעסוקתי, תנאים סוציאליים, קורסים, השתלמויות, כנסים במלונות מפוארים עם ארוחות מדושנות ועוד.
העובדים הסוציאליים גוזלים רכושם של המוחלשים תוך שהם מעלילים עליהם. הם חוטפים ילדים כי הם "סבורים" שהם בסיכון, ואז ההורים נאלצים לשלם מאות אלפי שקלים להחזיר את הילד.
הם עושקים קשישים, מלאימים את רכושם ומפקירים אותו בידי עמיתיהם האפוטרופוסים, ומסממים אותם עד יומם האחרון.
העובדים הסוציאליים בזויים ומושחתים – היזהרו מהם.
. קישורים:
תרמית העובדים הסוציאליים - קמפיין שביתת השכר - רשת ב - פברואר 2011 - העובדים הסוציאליים של השירות הציבורי הכריזו על סכסוך עבודה בתואנה ששכר עובד סוציאלי מתחיל הנו כ- 2500 ש"ח בחודש - סילופים ועוות נתונים מפיה של העובדת הסוציאלית מיכל גומלו...
לשכת הרווחה בת ים - דיווחי השקר של פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועובדת סוציאלית נעמי הלימי - דע, כי כל הדיווחים וההערכות של פקידות הסעד והעובדות הסוציאליות מלשכת הרווחה, הבלים ודברי בלע הם ברוב המוחלט של המקרים, ויש לבדוק אותם ע"פ העובדות, ראיות, והיגיון, ומי שמקבל את מוצא פיהן כסוף פסוק הריהו פתי, ואם הוא שופט הריהו פועל ברשעות. .... בעוד האישה בסכנת חיים בירידה במשקל של 10 ק"ג בחודש, העובדות הסוציאליות מלשכת הרווחה בבת ים כותבות באופן מרושע, דברי בלע, כאילו היא מחויכת ומצבה טוב...
02 במרץ 2011 - העובדים הסוציאליים בשירות הציבורי מאיימים כי יחלו בשביתה החל מיום א הקרוב. לטענתם הם מרויחים כ- 2,500 או 3,500 שקלים בחודש. טענה זאת התבררה כשיקרית. בדיקה שערך ממונה על השכר באוצר העלתה כי שכר ממוצע של עובד סוציאלי בשירות הציבורי הנו מעל 10,000 שקלים. עובד סוציאלי המועסק בביטוח לאומי משתכר כ- 18,500 שקלים בחודש, ובמשרד הביטחון 21,000 שקלים. מדובר בקמפיין מסולף ושיקרי במהותו אשר מונע ע"י תאבת בצע וכבוד, תוך שימוש במונחים מעולם הפולחן.
תרבות השקר ועלילות הדם של העובדים הסוציאלייםבמכתב שכתבה חברת הכנסת מרינה סולודקין (ינואר 2011) לשר הרווחה דאז יצחק בוז'י הרצוג מתארת את הערכים הבזויים של העו"סים ב"שירות הציבור" וכך כתבה חה"כ סולודקין:"עובדים סוציאליים בשטח נותנים תשובות שקריות ומטעים את הדרג הבכיר במשרד (שר, מנכ"ל, פקידת סעד ראשית לחוק הנוער וכו'). היו מקרים בהם הוכרזו ההורים כסובלים ממחלת נפש ועל בסיס זה הוצאו ילדים מחזקתם וזאת למרות שישנה חוות דעת פסיכיאטרית המוכיחה שהם בריאים ומסוגלים לגדל את ילדיהם. טוענים שילדים רוצים לעבור מבית לפנימייה כשבפועל הילד פורץ בבכי קורע לב כששואלים אותו: האם אתה רוצה לעבור בפנימייה או לא. מאלצים ילדים לתת עדות שקר על אלימות במשפחה כביכול ללא נוכחות עו"ד או פסיכולוג מטעם המשפחה. משקרים לגבי התנאים האמתיים במסגרות חוץ ביתיות כדי לקבל הסכמת הורים להוצאת הילד מהבית. לפחות במקרה אחת העבירו שירותי רווחה מידע שקרי אודות נער (טענו שהוא בעל התנהגות עבריינית, דבר שלא היה ולא נברא) לפנימיות, בהן היה מעוניין הנער ללמוד כדי לאלץ אותו לעבור לפנימייה שנבחרה ע"י שירותי הרווחה. ואלה רק חלק מהדוגמאות".
לשכת הרווחה בת ים - דיווחי השקר של פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועובדת סוציאלית נעמי הלימי - דע, כי כל הדיווחים וההערכות של פקידות הסעד והעובדות הסוציאליות מלשכת הרווחה, הבלים ודברי בלע הם ברוב המוחלט של המקרים, ויש לבדוק אותם ע"פ העובדות, ראיות, והיגיון, ומי שמקבל את מוצא פיהן כסוף פסוק הריהו פתי, ואם הוא שופט הריהו פועל ברשעות. .... בעוד האישה בסכנת חיים בירידה במשקל של 10 ק"ג בחודש, העובדות הסוציאליות מלשכת הרווחה בבת ים כותבות באופן מרושע, דברי בלע, כאילו היא מחויכת ומצבה טוב...
"החטוף" - כתבה על פשעי פקידי הרווחה לעשיית כסף על גבם וחייהם של חוסים וחסרי ישע - לאמא שלו אמרו שהתינוק שלה מת, ואותו ניסו ככל הנראה למכור לאימוץ. אחר כך הוא נשלח למוסד סגור למפגרים, שם נכלא וספג התעללות מחרידה במשך 23 שנה, לפני ששוחרר בחוסר כל. עכשיו, כשאיתר את משפחתו המקורית בכוחות עצמו, תובע דודו דהן 40 מיליון שקל פיצויים. כשתקראו את הסיפור שלו, הסכום הזה לא ייראה לכם מופרך.
הונאות עמותות משרד הרווחה בתעשיית אימוצי ילדים מחו"ל - שוחד, הונאה, הפקרה .. - מאי 2010 - תחקיר אולפן ששי ערוץ 2 - פנו לאימוץ וקיבלו ילד חולה - עמותות הרווחה משקרות לציבור על מנת להפיק רווח, כסף קל. משרד הרווחה האמור לפקח ולקבוע מדיניות באימוצי ילדים מחוץ לארץ מתרשל וכושל בתפקידו וכתוצאה מכך הפקרות מערכתית, התפתחה תעשיית שוחד והונאת עמותות "רווחה", רופאים מטעם עמותות הרווחה כותבים חוות דעת שקריות, בתי משפט לענייני משפחה ונוער משמשים חותמות גומי ומסבים נזקים ערכיים ומערכתיים למדינת ישראל....
בפועל מתברר כי שכר ממוצע של עובד סוציאלי בשירות הציבורי הנו מעל 10,000 שקלים. עובד סוציאלי המועסק בביטוח לאומי משתכר כ- 18,500 שקלים בחודש, ובמשרד הביטחון 21,000 שקלים.
מדובר בקמפיין מסולף אשר שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון תומך בו מבלי להתייחס לעובדות.
מאז משמש כחלון כשר רווחה פורסמו אירועים מצמררים של התעללות והזנחת חסרי ישע: במוסד הסגור אילנית בפרדס חנה, והוסטלים לניצולי שואה בפרדסיה ושער מנשה. כחלון ועמיתיו ממשרד הרווחה הסתירו פניהם נוכח כאבם החרישי של חסרי הישע. זהו המשך מדיניות משרד הרווחה המפקירה אזרחים ומשתיקה אותם ומנגד מגבה עובדים סוציאליים ומלכר"ים של הרווחה ללא סייג או בדיקת העובדות. .
סיפורה של אם חד הורית מיוצאי אתיופיה שהרווחה לקחו את שלשת ילדיה - מאי 2009 - ספורה של בנצ'י, אם חד הורית, שהרווחה לקחו את שלשת ילדיה עקב תאונה של פציעה קלה שארעה לאחד הילדים - בנצ'י טקלה מחכה שילדיה יחזרו הביתה. בשנת 2006 בזמן שישנה בחדרה טיפס בנה בן 6 על חלון הבית ונפל מהקומה הראשונה, הוא נפצע קל. "פה היה הילד לבד ונפל" אומרת בנצ'י ומצביעה על חלון הבית, "לא היה סורגים ולא היה תריס, אני ביקשתי שיעשו לי, לא רצו לעשות לי סורגים והוא נפל"...
לשכת הרווחה בת ים - דיווחי השקר של פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועובדת סוציאלית נעמי הלימי - דע, כי כל הדיווחים וההערכות של פקידות הסעד והעובדות הסוציאליות מלשכת הרווחה, הבלים ודברי בלע הם ברוב המוחלט של המקרים, ויש לבדוק אותם ע"פ העובדות, ראיות, והיגיון, ומי שמקבל את מוצא פיהן כסוף פסוק הריהו פתי, ואם הוא שופט הריהו פועל ברשעות. .... בעוד האישה בסכנת חיים בירידה במשקל של 10 ק"ג בחודש, העובדות הסוציאליות מלשכת הרווחה בבת ים כותבות באופן מרושע, דברי בלע, כאילו היא מחויכת ומצבה טוב...
מאי 2010 - פרשת השידול לזנות בתל אביב: תמורת סכומי כסף זעומים מכרו הנערים והנערות, יתומי משרד הרווחה, שירותי מין שונים ומשונים, כדי לקבל מקום לינה ואוכל, וכדי שלא יסגירו אותם חזרה למכלאות משרד הרווחה • בראיון מיוחד הם משמיעים תיאורים על חיים קשים ללא מוצא שהידרדרו לשפל קשה מנשוא • אנחנו מזהירים מראש - התאורים האלה קשים.
נ' מספרת על אחת מחברותיה שגם היא נפלה קורבן בפרשה: "אין לה לא בית ולא משפחה, אין מי שיחזיק אותה והיא לא רוצה להיות סגורה וכלואה במוסד. כשמישהו מציע לה לבוא הביתה ולספק לה מקום שינה, היא מסכימה לעשות כמעט הכל כי אין לה ברירה".
. למה הקטינים הסכימו לעשות את כל זה, אתם שואלים? "עשינו את זה בשביל כסף ואוכל", מספרת אחת הצעירות. "הוא אמר לנו שנקנה בזה אוכל ו-וודקה ונצא לבלות". הקטינים מספרים שהוא נתן להם סמים ואלכוהול לשתייה. "הוא שכב עם קטינים באורגיות", מספרת י' בתום הראיון. י', אחת הקטינות, מספרת לחדשות 10 על מה שהתבקשה לעשות מול לקוחות: "הייתי אמורה לקחת שוט, להצליף בהם ולהשפיל אותם. הם היו עירומים. הם היו אמורים לעשות ביד מולי ולגמור". מ', קטין נוסף, אומר: "זה נקרא עבדים, עבד זה מישהו שמשפילים אותו. ככה זה הכסף הכי מהיר והכי קל".
"יש כאלה שהיינו אמורים גם לעשות בהם ביזאר", אומרת י'. נ', קטינה נוספת ששודלה על פי החשד לזנות, מספרת על הדירה שבה בוצעו האירועים: "זו לא דירה, זה כוך. השירותים מלוכלכים משתן וקונדומים שזרוקים שם. יש שם עכברים וג'וקים".
לדברי אחד הקטינים, שי ארביב, החשוד שנעצר במסגרת הפרשה, היה מדבר איתם בצ'ט באינטרנט. "היו מגיעים בערך שני אנשים ביום, וזה היה מספיק. כל אחד שילם 300 שקלים". . כתב אישום נגד שי ארביב - בתאריך 27.05.2010 הוגש לבית המשפט המחוזי בתל אביב כתב אישום נגד שי ארביב, בן 24, המכונה אייל בן פורת, בגין ניצול קטינות לזנות והדחת קטינות לסמים מסוכנים. הפרקליטות ביקשה להאריך את מעצרו עד תום ההליכים.
בבקשת המעצר כתבה הפרקליטות כי "המשיב ניצל את מצוקתן האישית והכלכלית של אותן נערות, חלקן חוסות שברחו ממעונות של רשות חסות הנוער" וכי "המשיב נטל מכספי האתנן בעד מעשי הזנות כולם, וחי על רווחי מעשי הזנות של אותן הנערות".
התובע, עו"ד חיים ויסמונסקי, אמר כי "מדובר בכתב אישום חמור, נדיר וחריג בכך שרשויות החקירה הצליחו לחשוף מקרים של ניצול קטינות לזנות. שתיים מהקטינות נמצאו בבריחה ממעונות. הן היו רעבות ללחם. על מנת להישאר לישון אצל הנאשם ולרכוש אוכל למחייתן, נאלצו לעבוד בזנות על ידו".
קישורים:
קלונם של רשויות הרווחה ובתי משפט לנוער - נערות חוסות ברחו ממוסדות משרד הרווחה וסיפקו שירותי מין כדי לשרוד - מאי 2010 - לרשויות הרווחה ומערכת בתי משפט לנוער תקציבי עתק, כוח אדם, תשתיות של פנימיות משפחות אומנה מרכזי חירום, אולמות דיונים, מומחים, וחוק הנוער (טיפול והשגחה) מעניק להם סמכויות דרקוניות. עבודתם היא להביא לרווחת ילדינו, לאוכלוסיות החלשות. ולמרות הכל יתומי הרווחה מטלטלים במסגרות הרווחה במשך שנים, ומקבלים יחס משפיל ומבזה. לאן הולכים המשאבים? מהו סיפורם של הילדים שרשויות הרווחה ובתי משפט לנוער קרעו מביתם ומשפחתם?...
תחנה 2 בהדרדרות לתעשיית המין: מעון מסילה לנערות חוסות של רשות חסות הנוער במשרד הרווחה - הכתבה אשה בת 25 רוצה להיחלץ מחיי הרחוב ולהפסיק להתפרנס מזנות. עדות , מאת אורלי וילנאי , הארץ , מאי 2010... מ"מסילה" זוכרת לינור בעיקר את החדר הסגור. בשפה המקצועית קוראים לו חדר "פסק זמן", הנערות ב"מסילה" קוראות לו הגיהנום. זוהי דרגת הענישה החמורה ביותר במעון: תא קטן, שגודלו מטר וחצי על שני מטרים, קירותיו עטופים בספוג בצורת תבנית ביצים, חידודים חידודים. על הרצפה מודבק שטיח דק ודוקרני המכסה גם מדרגה בולטת שנועדה לשינה. הנערות מוחזקות בו, כל אחת בנפרד, בבדידות מוחלטת, לזמן לא מוגדר, בלי חלון, בלי יכולת להדליק או לכבות את האור...
שר הרווחה יצחק (בוז'י) הרצוג זורה חול בעיני הציבור - פברואר 2010 - ערוץ 1, מבט שני , "מדינה כאבא ואמא" - צפו בתכנית מבט שני "מדינה כאבא ואמא" על השיטות הבזויות של שר הרווחה יצחק בוז'י הרצוג לחטיפת ילדים ממשפחות מוחלשות ושליחתם לפנימיות מופקרות.
אל תתוודעו לרשויות הרווחה - דע, ביכולתם של העובדים הסוציאליים ברשויות הרווחה לעשות בך ובבני משפחתך כרצונם, אל תתודע להם...
בעיות ניגוד העניינים והשיקולים הזרים של פקידי הרווחה ו"ועדת ההחלטה" ברשות המקומית מביאה להחלטות שגויות אשר פוגעות באופן קשה ביותר הקטין/חסוי ובני משפחתו. על מנת להתמודד עם תקלות קשות אלו נדרשת המשפחה להשקיע משאבים אדירים להציל את יקירם. בית משפט לענייני משפחה המקיים את הדיונים בדלתיים סגורות משמש כחותמת גומי של מערכת הרווחה הקלוקלת. הרווחה בישראל היא הנכשלת בעולם המערבי במספר גורמים:
השיעור העצום (5% מכלל הילדים היהודים בארץ) המוערך כגבוה פי חמשה עד עשרה של הילדים החיים מחוץ למשפחתם. מדובר בהערכה של כשבעים וחמשה אלף ילדים אשר מרביתם חיים במסגרות של פנימיה - לקוח מהספר "ילדים רחוקים" של יעקב אליה.
חלוקת תקציב - 70% מתקציב שרות לנוער, כלומר רובו, מיועד להחזקת ילדים בפנימיות ובמשפחות אומנה. שאר הכסף מיועד לשירותים בקהילה בעבור ילדים בסיכון. לדברי מר מוטי וינטר, ראש השירות לילד ולנוער במשרד הרווחה, חלוקה זו של התקציב יוצרת עיוות מתמשך, אידיאולוגי וכלכלי, במדיניות הטיפול בילדים בסיכון. לעומת מדינות אחרות, המקצות את רוב התקציב לילדים בסיכון לשירותים קהילתיים, ורק את מיעוטו לפנימיות, בישראל קיים "לחץ תמידי להגדיל את מספר המכסות לפנימיות – מרשויות מקומיות, מפוליטיקאים, מגורמים שונים – ואף פעם אין כסף לשירותי תמיכה בקהילה, כך שאין לנו ברירה אלא לשלוח ילדים לפנימיות כדי להרחיק אותם מסכנה". מתוך מסמך רקע בנושא:מסגרות להשמת ילדים בסיכון של מרכז מחקר הכנסת.
התעללות בילדים בפנימיות, בתי אמנה, נקמנות של פקידי סעד ועוד ...
. פקיד הסעד ו/או העובד הסוציאליהמטפלים בילד בסיכון מגישים לוועדת החלטה דו"ח סוציאלי לפיו ועדת ההחלטה מתכננת מחליטה את גורלו של הילד בסיכון, לאן יופנה לטיפול במסגרת קהילתית, או לטיפול במסגרת חוץ-ביתית. החלטתם מוגשת לבית משפט לענייני משפחה בתסקיר סעד, והשופט ברב המכריע של המקרים מאשר את החלטת ועדות מקצועיות אלו ב"דלתיים סגורות". מתברר כי פקיד הסעד ו/או העובד הסוציאלי, וועדות החלטה אלו אינם נקיים מניגוד עניינים ושיקולים זרים בבואם להחליט על גורלו של הילד בסיכון:
ניגוד עניינים של הרשות המקומית - ועדת ההחלטה ופקיד הסעד מורכבת בעיקר מאנשים המקבלים משכורתם מהרשות המקומית. החלטה לטיפול במסגרת הקהילתית תעמיס על תקציב העיריה, לעירייה אינטרס ל'זרוק' את האחריות התקציבית על משרד הרווחה, לכן יש לחצים על הועדה להוציא את ה'בעיה' מחוץ לקהילה כלומר לפנימיה של משרד הרווחה. ראה לעיל דברי מר מוטי וינטר: בישראל קיים "לחץ תמידי להגדיל את מספר המכסות לפנימיות – מרשויות מקומיות, מפוליטיקאים, מגורמים שונים – ואף פעם אין כסף לשירותי תמיכה בקהילה, כך שאין לנו ברירה אלא לשלוח ילדים לפנימיות כדי להרחיק אותם מסכנה"
ניגוד עניינים של חברי ועדת ההחלטה כעובדי הרשות המקומית - אם יחליטו חברי הועדה כי הקטין ישאר בקהילה הרי הם או חלקם יצטרכו לפקח ו/או לטפל בו, לעומת זאת אם ישלח לפנימיה הפיקוח ו/או טיפול הנדרש מהם יהיה פחות בהרבה וכך יהיה להם פחות עומס בעבודה.
ניגוד עניינים של פקיד הסעד ו/או העובד הסוציאלי כעובדי הרשות המקומית - פקיד הסעד ו/או העובד הסוציאלי המופיע בועדת ההחלטה, ולפי ממצאיו מקבלת הועדה החלטות הוא עובד בלשכת הרווחהשל הרשות המקומית שבה גר הקטין/חסוי. פקיד הסעד ו/או העו"ס יעדיפו את חלופה של הוצאת הקטין מהבית, פתרון אשר ידרוש מהם בעתיד מינימום פיקוח/טיפול ובכך יוקטן העומס בעבודתם. לפיכך ימליצו על פנימיה, אימוץ סגור, אומנה וכו'.
ניגוד עניינים של פקיד הסעד ו/או העובד הסוציאלי ו"ועדת ההחלטה" כעובדי משרד הרווחה - משרד הרווחה הוא המנחה המקצועי של ועדת ההחלטה, פקיד הסעד, והעו"ס. משרד הרווחה הוא גם הממונה על הפנימיות בשירות לילד ולנוער והוא מקבל תקציב עבור כל ילד המגיע לפנימיה.
ניגוד עניינים של פקיד הסעד ו/או העובד הסוציאלי ו"ועדת ההחלטה" כחברי וועד עובדים של ההסתדרות - פקידי הסעד, עובדים סוציאליים, רכז ועדת החלטה ורב החברים בה, הם עובדים סוציאליים חברי איגוד העובדים הסוציאליים המצייתים להוראת יו"ר האיגוד. ידוע על פקידת סעד שהפרה צו בית משפט בגין אי התייצבות לדיון עקב שביתה גם כאשר מדובר בדיני נפשות. השופט פאול שטרק: "פקידת הסעד במכתבה ציינה שפנתה לאיגוד העו"סיםלשם קבלת אישור לטפל בעניין נוכח חלוף הזמן הארוך מאז שהאב ראה את הקטין. תשובת האיגוד הייתה שלילית בנימוק שלא מדובר בסכנת חיים. תמוהה תגובת האיגוד אפילו אם מדובר בהנהגת המאבק. הרי קשר בין אב לבין קטין הנו דיני נפשות, "סכנת החיים" משתמעת מכך שתסכול הורה שנמנע ממנו לראות את בנו יכול לגלוש לאפיקים אחרים." ידועה גם פרשת מעון "גיל עם" שבה ועד העובדים וההנהלה במשרד הרווחה פעלו לפי שיקולים זרים על גבם של הנערים החסויים במעון".
שימוש בהוצאת ילדים מהבית כדי 'להעניש' הורה או ילד בגין חוסר שיתוף פעולה עם הרשויות או 'לכפות' שיתוף פעולה - בחודש יולי 2004 ביטל בית-המשפט העליון, בהרכב של חמישה שופטים, החלטה של פקידי סעד להעביר שני ילדים, בני 8 ו-10, מחזקת אמם למוסד המיועד לילדים בסיכון גבוה, במסגרת אמצעי חירום הכלולים בחוק הנוער. השופט אהרן ברק קבע בפסק-הדין שפקידת הסעד טעתה בפירוש כוחה וסמכויותיה. לדבריו, מטרת סמכות החירום בהוצאת ילד מביתו היא "לעולם שמירה על שלום הקטין. אין לעשות שימוש בהליך כדי להסתייע בו בקבלת החלטות שיפוטיות. לשימוש זה אין עיגון לא בלשון החוק ולא בתכליתו. ודאי שאין לנקוט הליך כדי 'להעניש' הורה או ילד בגין חוסר שיתוף פעולה עם הרשויות או 'לכפות' שיתוף פעולה כאמור". השופט ברק אמר עוד: "כדי להצדיק הוצאתו של קטין מרשות הוריו הטבעיים צריכה להתקיים עילה מיוחדת ויוצאת דופן. הילד יוצא מרשות הוריו, ללא הסכמתם, רק כאשר הדבר מחויב המציאות ובלתי נמנע. טובת הילד משמשת נדבך מרכזי בגדר בחינתן של דרכי הטיפול השונות, ובהן טיפול הכרוך בניתוק הילד מהוריו. טובתם של ילדים דורשת, לרוב, כי יימצאו ברשות הוריהם, במסגרת התא המשפחתי הטבעי".
יוני 2008 - תמש 049841/06 - מדובר במקרה של אב אשר לא ראה את בנו מיום הוולדו מעל שנה. פקידת סעד לסדרי דין הוזמנה כדין לבית משפט לענייני משפחה אך לא הופיעה. השופט ביקש הסבר היועמ"ש ונימוקים למה לא לפעול בהתאם לפקודת בזיון בית המשפט כנגד פקידת הסעד. התשובות שקיבל לא התייחסו להפרת צו בית משפט בגין אי התייצבות לדיון. השופט ציין כי קשר בין אב לבין קטין הינו דיני נפשות וחייב את המדינה בסך 3500 שקלים לטובת האב.
תשובת איגוד העובדים הסוציאליים ויועץ משפטי משרד הרווחה לבית המשפט כי אין מדובר בענייני נפשות נשללה ע"י השופט פאול שטרק. השופט קבע (סעיף 10): "תמוהה תגובת האיגוד אפילו אם מדובר בהנהגת המאבק. הרי קשר בין אב לבין קטין הינו דיני נפשות, "סכנת החיים" משתמעת מכך שתסכול הורה שנמנע ממנו לראות את בנו יכול לגלוש לאפיקים אחרים". בהעדר מעורבות של פקידת סעד עקב סכסוך עבודה כאמור, בית המשפט לקח על עצמו את התפקיד כמארגן מפגש בין האב לקטין. קישורים:
השופטת חנה בן עמי: "לפקידות הסעד יש ענין בתוצאה אליה חותרים, ולשם כך כל דרך כשרה בעיניהן" - ארגון פשע ממסדי רב מערכתי משתמע מנאומה של השופטת חנה בן עמי בכנס ארגונים חברתיים נגד פשעי משרד הרווחה לסחר בילדים, חוסים וקשישים . מדובר במערכת בראשות איגוד העובדים הסוציאליים ומשרד הרווחה התוקפת משפחות מוחלשות ומנצלת כל המשאב המשפחתי נכסים, ילדים, חוסים וקשישים בהליכים שיפוטיים מכורים מראש. גורמים במערכות ממסד נוספות כגון משטרה, פרקליטות, בתי משפט משתפים פעולה עם מערכת הפשע מי בשתיקה ומי בפעולה...
