ספטמבר 2015 מתוך סטטוס פייסבוק של מוטי לייבל - צוות "עושים שכונה לפקידות הסעד" יצא לעשות "שכונה" למנתקת הילדים אתי אופק (קמפינסקי) מחיפה. אתי אופק (קמפינסקי) היא פקידת סעד מחוזית לסדרי דין ותפקידה לדאוג להסדרי ראיה בין ילדים להורים. במקום לדאוג שילדים יפגשו עם הוריהם, מנתקת אתי אופק את הילדים מהוריהם... במקרה של ניסים, היא לא הניחה לו עד שקיבל סרטן. לפני כחודשיים קיבל ניסים החלטה שיפוטית שאתי אופק תדאג "בתוך שבעה ימים" להסדרי ראיה בין האב לילדיו... במקום זה, הביעה התנגדות, שלחה את האב לאבחונים, בקיצור - מצפצפת על בתי המשפט.
אתי אופק (קמפינסקי) - אימת האבות במחוז צפון!
כאמור ניסים קיבל סרטן שיהיה בריא אמן בגלל אתי אופק (קמפינסקי) והניתוק שלה מילדיו... אז לכבוד השנה החדשה, לכבוד יום כיפור... באנו לאחל לה שיעבור אליה כל מה שקרה לניסים בגללה...
נובמבר 2014 - "של מי אתה ילד" עם אושרת קוטלר - משרד הרווחה רואה במשפחות מסוכסות יעד כלכלי לסחר במסגרות מופרטות כגון: מרכזי קשר, מרכזי חירום, משפחות אומנה, מאבחנים ומטפלים שונים. משרד הרווחה מנהל חקירות והליכים שיפוטיים נגד הורים ללא נוכחותם, על סמך "דיווחים" ללא בסיס ראייתי וללא סדרי דין ובמחשכים. בתי משפט לענייני משפחה ובתי משפט לנוער רואים בהבלי פיהן של העובדות הסוציאליות סוף פסוק.
חז"ל ע"ה אמרו במסכת אבות, ד פסוק א - ".. איזה הוא מכובד - המכבד את הבריות, שנאמר "כי מכבדיי אכבד ובוזיי ייקלו" (שמואל א ב,ל)". ואולם בימינו מוזילים בתי המשפט כבודם וחייהם של אזרחים הנקרים בדרכם ובכך במו ידיהם הורסים השופטים את אמון הציבור במערכת המשפט.
ינואר 2014 -מדובר באב שהגיש בקשה לשופטת חגית מטלין (בית משפט לענייני משפחה ראשון לציון) להרחבת הסדרי הראיה מעבר לפעם אחת בשבוע במרכז קשר בעיר מרוחקת לשני הצדדים. השופטת חגית מטלין במקום לדון בבקשה לגופה העבירה הסמכות לפקידת הסעד. הענקת סמכויות שיפטיות לפקידת סעד ללא הסמכה משפטית כלשהי, הפועלת ללא סדרי דין, ראיות, או תעוד, בנושא מורכב של ענייני נפשות יש בו מעין קלות דעת וזלזול לא רק באזרח אלא במערכת המשפט.
התנהגותה המזלזלת של השופטת חגית מטלין פוגעת באמון הציבור במערכת המשפט ומיתרת ערכאות שיפוטיות מעל פקידת הסעד. בהתנהגותה מעניקה חגית מטלין סמכויות סטטוטריות לפקידה, עו"סית, ברשות מקומית תחת מעטה של חיסיון, ללא ראיות ובכך פותחת פתח לשיקולים זרים, שחיתות וגזל.
להלן פניית האב לבית המשפט ותגובת השופטת.
בקשת האב לראות את בנו
3. אין עוד הצדק להמשך הסדרי ראיה במרכז קשר לפי הסכמות שניתנו באופן זמני בלבד טרם הגיש המבקש (האב) בקשה דחופה מטעמו בעניין זה.
4. במיוחד אין כל הצדק כי הסדרים אלו יערכו בלשכה בבאר-שבע, מאחר ששני הצדדים מתגוררים באיזור המרכז.
5. המבקש מבקר את בנו פעם אחת בשבוע במרכז קשר ובשל כך הוא חש כי הקשר שלו עם בנו נפגע באופן לא מידתי ללא כל הצדק.
6. על כן מתבקש בית המשפט להורות למשיבה בדחיפות להביא את הקטין לאיזור המרכז פעמיים בשבוע ולמסור לידו את הקטין למשך סופי השבוע כמקובל, כולל שבתות וחגים ולקבוע דיון בבקשתו בדחיפות מאחר והנתק בינו ובין בנו נמשך מראש השנה זו ופגישה אחת לשבוע אינה מרפאה נתק זה."
החלטה לא אפקטיבית, מזלזלת והלא מנומקת של השופטת חגית מטלין, מיום 27/01/2014 :
"1. לפקידת הסעד ניתנו סמכויות לשנות את הסדרי הראיה.
המבקש יפנה אל פקידת הסעד ויביא בפניה טענותיו. הדרך פתוחה בפני פקידת הסעד להכנסת שינויים בכל עת בסדרי הראיה על פי שיקול דעתה המקצועי.
2. פקידת הסעד תגיש לבית המשפט תסקיר משלים תוך 30 יום לעניין התנהלות הסדרי הראיה והמלצותיה להמשכם.
3. המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים ולפקידת הסעד".
שופטת חגית מטלין - החלטה מזלזלת לאב המבקש לראות את בנו
נפתלי שילה - שופט לענייני משפחה - תלונה חמורה על התנהגות מריונטית של פקידת הסעד - יולי 2013 - תלונה חמורה נגד שופט בית משפט לענייני משפחה נפתלי שילה. מדובר באמא ל' לשני ילדים אשר אינה רואה רואה את בנה הבכור בן ה- 10 כ- 4 וחצי שנים ואם בנה בן ה- 8 רואה במרכז קשר מזה כשנתיים, שעה בשבוע לאחר שלא ראתה אותו כשנתיים. האמא עובדת ללא רבב. הנימוק החוזר ונשנה להחלטותו התמוהה של נפתלי למניעת מפגשים בין האמא לילדיה היא כי כך סבורה פקידת הסעד. להלן תלונה שהוגשה נגד השופט נפתלי שילה בעניין...
שמואל בוקובסקי - מכבסת הבלים ודברי בלע נגד משפחה בהליך אימוץ - ינואר 2012 - בית משפט עליון רע"א 7535/11 - מדובר בזוג הורים בעלי פיגור אשר בית משפט לענייני משפחה (שופט שמואל בוקובסקי) קבע כי יש לשלוח את בתם בת השלש לאימוץ סגור. ההורים מבקשים לצמצם את תוצאות האימוץ, באופן שסבתה של הקטינה, אמה של המבקשת והאפוטרופא שמונתה לה לדין, תישא באחריות לגידולה. מנגד, סומך המשיב (לשכה משפטית משרד הרווחה) ידיו על פסקי הדין של ערכאות קמא. לבת המאומצת אחות קטינה שהוכרזה "נזקקת" - מהחלטת העליון ניתן ללמוד על דרכי הפעולה של שופט בית משפט לענייני משפחה שמואל בוקובסקי, הנשוי לפקידת סעד מחוזית לחוק הנוער מיכל מילשטיין בוקובסקי ואשר שימש שנים רבות בעברו כיועץ משפטי במשרד הרווחה:
חז"ל ע"ה אמרו במסכת אבות, ד פסוק א - ".. איזה הוא מכובד - המכבד את הבריות, שנאמר "כי מכבדיי אכבד ובוזיי ייקלו" (שמואל א ב,ל)". ואולם בימינו מוזילים בתי המשפט כבודם וחייהם של אזרחים הנקרים בדרכם ובכך במו ידיהם הורסים השופטים את אמון הציבור במערכת המשפט.
ינואר 2014 -מדובר באב שהגיש בקשה לשופטת חגית מטלין (בית משפט לענייני משפחה ראשון לציון) להרחבת הסדרי הראיה מעבר לפעם אחת בשבוע במרכז קשר בעיר מרוחקת לשני הצדדים. השופטת חגית מטלין במקום לדון בבקשה לגופה העבירה הסמכות לפקידת הסעד. הענקת סמכויות שיפטיות לפקידת סעד ללא הסמכה משפטית כלשהי, הפועלת ללא סדרי דין, ראיות, או תעוד, בנושא מורכב של ענייני נפשות יש בו מעין קלות דעת וזלזול לא רק באזרח אלא במערכת המשפט.
התנהגותה המזלזלת של השופטת חגית מטלין פוגעת באמון הציבור במערכת המשפט ומיתרת ערכאות שיפוטיות מעל פקידת הסעד. בהתנהגותה מעניקה חגית מטלין סמכויות סטטוטריות לפקידה, עו"סית, ברשות מקומית תחת מעטה של חיסיון, ללא ראיות ובכך פותחת פתח לשיקולים זרים, שחיתות וגזל.
להלן פניית האב לבית המשפט ותגובת השופטת.
בקשת האב לראות את בנו
3. אין עוד הצדק להמשך הסדרי ראיה במרכז קשר לפי הסכמות שניתנו באופן זמני בלבד טרם הגיש המבקש (האב) בקשה דחופה מטעמו בעניין זה.
4. במיוחד אין כל הצדק כי הסדרים אלו יערכו בלשכה בבאר-שבע, מאחר ששני הצדדים מתגוררים באיזור המרכז.
5. המבקש מבקר את בנו פעם אחת בשבוע במרכז קשר ובשל כך הוא חש כי הקשר שלו עם בנו נפגע באופן לא מידתי ללא כל הצדק.
6. על כן מתבקש בית המשפט להורות למשיבה בדחיפות להביא את הקטין לאיזור המרכז פעמיים בשבוע ולמסור לידו את הקטין למשך סופי השבוע כמקובל, כולל שבתות וחגים ולקבוע דיון בבקשתו בדחיפות מאחר והנתק בינו ובין בנו נמשך מראש השנה זו ופגישה אחת לשבוע אינה מרפאה נתק זה."
החלטה לא אפקטיבית, מזלזלת והלא מנומקת של השופטת חגית מטלין, מיום 27/01/2014 :
"1. לפקידת הסעד ניתנו סמכויות לשנות את הסדרי הראיה.
המבקש יפנה אל פקידת הסעד ויביא בפניה טענותיו. הדרך פתוחה בפני פקידת הסעד להכנסת שינויים בכל עת בסדרי הראיה על פי שיקול דעתה המקצועי.
2. פקידת הסעד תגיש לבית המשפט תסקיר משלים תוך 30 יום לעניין התנהלות הסדרי הראיה והמלצותיה להמשכם.
3. המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים ולפקידת הסעד".
שופטת חגית מטלין - החלטה מזלזלת לאב המבקש לראות את בנו
נפתלי שילה - שופט לענייני משפחה - תלונה חמורה על התנהגות מריונטית של פקידת הסעד - יולי 2013 - תלונה חמורה נגד שופט בית משפט לענייני משפחה נפתלי שילה. מדובר באמא ל' לשני ילדים אשר אינה רואה רואה את בנה הבכור בן ה- 10 כ- 4 וחצי שנים ואם בנה בן ה- 8 רואה במרכז קשר מזה כשנתיים, שעה בשבוע לאחר שלא ראתה אותו כשנתיים. האמא עובדת ללא רבב. הנימוק החוזר ונשנה להחלטותו התמוהה של נפתלי למניעת מפגשים בין האמא לילדיה היא כי כך סבורה פקידת הסעד. להלן תלונה שהוגשה נגד השופט נפתלי שילה בעניין...
שמואל בוקובסקי - מכבסת הבלים ודברי בלע נגד משפחה בהליך אימוץ - ינואר 2012 - בית משפט עליון רע"א 7535/11 - מדובר בזוג הורים בעלי פיגור אשר בית משפט לענייני משפחה (שופט שמואל בוקובסקי) קבע כי יש לשלוח את בתם בת השלש לאימוץ סגור. ההורים מבקשים לצמצם את תוצאות האימוץ, באופן שסבתה של הקטינה, אמה של המבקשת והאפוטרופא שמונתה לה לדין, תישא באחריות לגידולה. מנגד, סומך המשיב (לשכה משפטית משרד הרווחה) ידיו על פסקי הדין של ערכאות קמא. לבת המאומצת אחות קטינה שהוכרזה "נזקקת" - מהחלטת העליון ניתן ללמוד על דרכי הפעולה של שופט בית משפט לענייני משפחה שמואל בוקובסקי, הנשוי לפקידת סעד מחוזית לחוק הנוער מיכל מילשטיין בוקובסקי ואשר שימש שנים רבות בעברו כיועץ משפטי במשרד הרווחה:
בשנת 2012 היה תקציבה של המחלקה לשירותים חברתיים בעיריית עכו (להלן - מינהל הרווחה) 44.3 מיליון ש"ח, ובשנת 2013 - 47.6 מיליון ש"ח. התפלגות ההכנסות היא לפי השתתפות משרד הרווחה והשירותים החברתיים בתקציבים (עד 75%), על פי תכניות הפעולה שהוא מאשר. במשך שנת 2012 חרגה העירייה מהתקציב המאושר של מינהל הרווחה בסכום של כ-1.1 מיליון ש"ח, חריגה שנבעה מיישום מוגבר של תכניות רווחה, כמו החזקת ילדים בפנימיות, החזקת ילדים במעונות יום ועוד.
במינהל הרווחה פועלים שישה צוותים, הכוללים עובדים סוציאליים וראשי צוותים. על פי הנתונים, עומס גדול ביותר מוטל על עובדים סוציאליים המטפלים במשפחות. משרד הרווחה והשירותים החברתיים לא קבע כללים לגבי כמות התיקים המרבית שאמורה להיות בטיפולו של עובד סוציאלי, ובכלל זה לגבי הכמות המרבית שאמורה להיות בטיפולו של עובד סוציאלי המטפל במשפחות. עומס עבודה רב מוטל גם על ארבעת העובדים הסוציאליים שאמונים על הפעלת מערך החוסן הקהילתי בעיר, ונוסף על כך מטפלים ב-800 משפחות.
העירייה ומשרד הרווחה לא בחנו את הצרכים של מינהל הרווחה, לרבות הצורך להקל את עומס העבודה המוטל על העובדים הסוציאליים ועל הצוותים המקצועיים השונים.
איתור נערות במצוקה
מינהל הרווחה אינו מבצע איתור יזום של נערות במצוקה, בניגוד להוראות משרד הרווחה והשירותים החברתיים. איתור נערות בשלבים מוקדמים של מצוקה עשוי להקל את החזרתן לחיים נורמטיביים ולמנוע הידרדרות נוספת במצבן.
הכנת תסקירים לבתי הדין
בגלל העומס המוטל על פקידי הסעד לסדרי דין המטפלים במשפחות, נוצרים עיכובים בהכנות תסקירים לבתי המשפט (לענייני משפחה). העיכובים גורמים להתמשכות ההליכים המשפטיים ועקב כך לעינוי דין, ופוגעים בטובת הילדים ובסיכויי שילובם התקין בחברה.
תקציבאית מינהל הרווחה
התקציבאית המועסקת במינהל הרווחה אינה עובדת העירייה, אלא מועסקת במינהל מטעם רואה החשבון שהעירייה התקשרה עמו. העירייה לא דרשה ממנה לחתום על הצהרת סודיות, אף שהיא נמצאת בקשר שוטף עם משרד הרווחה ונחשפת למידע רגיש, כגון תיקים ורשימות שמיות של נזקקים ואחרים המטופלים במינהל הרווחה. רק במאי 2013 ובעקבות הביקורת חתמה התקציבאית על הצהרת הסודיות כנדרש.
התנאים הפיזיים במינהל הרווחה
החדרים בבניין מינהל הרווחה אינם מאפשרים לעובד הסוציאלי המטפל במשפחה להיפגש עם הפונים אליו בפרטיות ובאווירה מתאימה. החדרים הצפופים גם אינם מאפשרים לעובדים הסוציאליים להימלט במהירות כשיש חשש לפגיעה בהם.
סיכום והמלצות
ממצאי הבדיקה מעלים כשלים, חלקם מהותיים, בפעילותה של עיריית עכו בנושאים שנבדקו.
על העירייה לבחון את עומס העבודה הרב המוטל על העובדים הסוציאליים המטפלים במשפחות ובנזקקים בתחום שיפוטה. העומס הרב גורם לעיכובים בטיפול בנזקקים, לרבות הכנת תסקירים לבתי הדין לענייני משפחה ואיתור יזום של נערות במצוקה.
על העירייה, בשיתוף משרד הרווחה, למפות את החסמים הקיימים במינהל הרווחה ולבחון את הדרכים להסרתם.
קישורים:
עיריית עכו: חסרת דיור ביקשה עזרה, קיבלה תלונה - "על הדשא, עם הילדים והמקרר" - הכתבה: "על הדשא, עם הילדים והמקרר" , יפה ברנס , mynet , 15.07.2009 - אם לחמישה ילדים מעכו פונתה הבוקר מבית שאליו פלשה לאחר שנותרה חסרת קורת גג. "אם לא יסייעו לי אשים קץ לחיי". העירייה: תורם יממן שני חודשי שכירות, נדאג שהיא לא תישאר מחוסרת דיור...
נובמבר 2013 - פקידת הסעד כרמל עמיר מלשכת הרווחה כוכב יאיר מדברת בפטרוניות מול הורה בעת קביעת הסדרי ראיה בינו לילדיו. פקידת הסעד בוררת מילותיו של ההורה כרצונה על מנת לכפות עליו ועל ילדיו הסדרי ראיה כרצונה.
להלן פוסט בפייסבוק שנכתב ע"י ההורה בנושא:
רציתי להציג בפניכם צביעותה ופשעיה של פקידת הסעד כרמל עמיר מ"המחלקה לשירותים חברתיים, כוכב יאיר". באחת הוועדות (בתחילת הדרך, לפני כמעט שנתיים) פק"ס קבעה לילדים הסדרי שהות בין ההורים. לא אלאה אתכם בהסברים לגבי תבנית הסדרי השהות שהיא קבעה. רק אציין כי בטיעון מופרך ובתעלול מורכב של פק"ס יחד עם האם, קבעה והחליטה פק"ס כי בעוד ששני הבנים ישהו מחצית מהזמן אצל כל הורה (7/7). הרי שהילדה תשהה יום אחד נוסף אל האם (8/6). כלומר שפעם בשבועיים בלבד תהיה הפרדה בין הילדים, בין הבנים לבין אחותם, למשך יום אחד. ביקשתי מפק"ס, כי בשם ההגינות וכמשקל נגד, הרי שאבקש כי הילדה תשהה גם אצלי פעם אחת לבדה בלי הבנים. כלומר שהילדה תופרד מאחיה לעוד יום אחד בלבד פעם בשבועיים. וזו הייתה תשובתה: " ... אתה אמרת משהו שאני מסכימה אתו, ... שיש קשר מאוד מיוחד בין הילדים שלכם, ... ואני התרשמתי ... שהקשר הזה מאוד מחזק את שלושתם, ... ואני לא רוצה ולא חושבת שלפצל אותם לעוד יום, זה כזה טוב."
כזכור, בהמשך, זה לא מנע מאותה פק"ס להפריד בין הבנים לבין אחותם, הפרדה מוחלטת, נתק מוחלט, כולל אי יצירת כל קשר ביניהם. מצב המתקיים כבר מזה למעלה משנה, והסוף עדיין לא באופק.
ספטמבר 2013 - אורלי וגיא - פקידת סעד ראשית לסדרי דין סימונה שטיינמץ אינה משיבה לשאלות ומשקרת באובססיביות תוך שימוש בסיסמת "טובת הילד". שימונה שטינמץ מרבה להשתמש בביטוי "אנחנו מחויבים" בעוד רשויות הרווחה אינן מחויבות למאומה בענייני זכויות הורים וילדים, יתרה מכך, מדינת ישראל חתמה על אמנת זכויות הילד לפני כ- 20 שנה ורשויות הרווחה קוברות כל ניסיון לחקיקה בנושא כדי שיוכלו לסחור בילדים באין מפריע.
קישורים:
סגנון הטומאה של סימונה שטיימנץ - פקידת סעד ראשית לסדרי דין נגד מוסד המשפחה - יוני 2103 - אחד הכלים המרושעים של עובדת סוציאלית לדיכוי והרס הקשר המשפחתי הוא התשה בירוקרטית בבתי משפט המסבות למשפחה נזקים נפשיים, פיסיים וכלכליים. פקידת סעד סימונה שטיימנץ משתמשת ב"יעילות" מרושעת בכלי מזוהם זה נגד האמא ל' שאינה רואה את בנה הבכור בן ה- 10 מזה 4 וחצי שנים, ואת בנה בן ה-8 מזה כשנתיים שעה בשבוע במרכז קשר כשנתיים לאחר שלא ראתה אותו שנתיים...
סימונה שטיימנץ מבליטה ישבנה בפרהסיה - פינק פלויד "חזירים" - פברואר 2013 - פקידת סעד ראשית לסדרי דין סימונה שטיימנץ, אשר שופטי בתי משפט לענייני משפחה רואים בהבלי פיה סוף פסוק מבליטה בעזות ישבנה בפרהסיה בתמונה עם עמיתותיה פקידות סעד ועובדות סוציאליות. פקידת הסעד סימונה שטיינמץ הנה סמכות מקצועית סטטוטורית בענייני משפחה הכולל ניתוק ילדים מביתם ומשפחתם, ללא ראיות, בדלתיים סגורות, כליאת קשישים בבתי אבות תוך נישולם מרכושם לאפוטרופסים בניגוד לרצונם ורצון משפחתם. סימונה שטיינמנץ לא ישמה המלצות ממסקנות חמורות של ועדת סלונים נבו שחשף ליקויים מהותיים בעבודתם של פקידי סעד לסדרי דין ובתי משפט לענייני משפחה...
עלילות פקידת סעד ראשית לסדרי דין סימונה שטיינמץ בחסות שר הרווחה משה כחלון - מדובר באמא ל' אשר ילדיה נלקחו ממנה מאחר ופקידת סעד לחוק הנוער "סברה" כי הילדים בסיכון. האמא עברה אבחונים ע"פ בקשות פקידי הרווחה על מנת שתוכל לפגוש את ילדיה ואובחנה כטובה וכשירה, אולם פקידי הסעד המונחים ע"י סימונה שטיימנץ ומשה כחלון מוסיפים עוד ועוד אבחונים כדי להכשיל הסדרי ראיה האם וילדיה. ההליך הביורוקרטי שכפה משה כחלון ופקידיו נמשך מזה כשלש שנים וגרם לאם הוצאות כספיות של מאות אלפי שקלים. להלן מכתב לדוגמה שבו מרעילה ומהבלת סימונה שטיינמץ את אזניהם של שר הרווחה משה כחלון השופט נפתלי שילה , ופקידת סעד מחוזית ניבה מילנר, בבדיות ועלילות נגד האמא מבלי להציג בדל ראיה, או התייחסות האמא לעלילות. אלו מנודדים בראשיהם לאות הסכמה וקבלה עם דברי הנבלה של שטיינמץ...
ינואר 2012 - לשכת הרווחה כוכב יאיר פקידת סעד כרמל עמיר בעלת סמכויות סטטוטוריות לשפוט להחליט להעניש מאיימת בהתקף פסיכוטי (קריזה) על אבא להעניש אותו משום שלדעתה יש לעשות כן.
להלן דברי האב:
18/01/2012, שבועיים בלבד חלפו מאז מח' הרווחה הכניסה רגליה הדורסניות לחיינו ומאז שפקידת הסעד כרמל עמיר ממח' הרווחה בכוכב יאיר כפתה על הילדים הסדרי ראיה נרחבים לאם - שעזבה את הבית. אותו יום, אחד הילדים נחבט קשות בראשו בביה"ס. הילד התקשר אלי בבהילות וביקש שאגיע דווקא אני לטפל בו לפני שאמו תגיע (כפי שהיה כל השנים). מסתבר שבניגוד לרצונו, מביה"ס קראו דווקא לאם לטפל בו.
אספתי את הילד, הוא נלקח למרפאה, ושוחרר לאחר בדיקות. בסיום הטיפול ובאופן טבעי לקחתי אותו איתי הביתה. באותו יום היו הילדים אמורים לעבור לשהות אצל אימם לאחר הלימודים (הסדרי הראיה הוגדרו כך שהילדים עברו עצמאית לאחר סיום הלימודים לבית האחר). עם הגיע המועד, הילד הפצוע סירב לעבור לבית אמו. מחוסר ניסיוני ב"ענף", ובתמימותי, פניתי אני מיוזמתי למח' הרווחה בשאלה מה עושים במצב כזה? לאחר כשעתיים התקשרה פקה"ס כרמל עמיר. סירבה בכלל לשוחח איתי, ופתחה מיד במתקפה. והנה הוא חלק הארי במתקפתה.
בדו"ח מפורטים ליקויים מהותיים בעבודתם של פקידי הסעד לסדרי דין: ניגוד עניינים, כתיבת עובדותבתסקירללא וידוא או ניסיון הפרכה, אי מתן אפשרות ללקוח אפשרות להתייחס לתסקיר טרם מסירתו לבית המשפט, אימוץ מלא של התסקיר על המלצותיו ע"י בתי המשפט לענייני משפחה (חותמת גומי), העדר מעקב, פיקוח ובקרה, אי קיום נהלים ועוד. מאידך, בתי המשפט רואים בתסקיר סוף פסוק.
לפי שיטת העבודה של פקידי הסעד מהדו"ח יוצא כיההטיה, עיוות הצדק, ועגמת הנפש הם בלתי נמנעים. יצוין כי מסקנות הדוח ידועות למשרד הרווחה מזה שנים מועדות קודמות אולם לא יושמו עד ימינו.
פקידת הסעד ניבה מילנר באופן מניפולטיבי ודמגוגי מנסה לשווא להציג כביכול כי פקידי הסעד עושים עבודתם בעוד פקידים אלו בהתערבותם בכפייה מעצימים מחלוקות במשפחה ופוגעים בילדים, קשישים, חוסים והורים.
ספטמבר 2013 - עבודת פקידות סעד לסדרי דין בבתי משפט לענייני משפחה בדלתיים סגורות ללא ראיות, והשופט מקבל הבלי פיהן כסוף פסוק, יצר ממסד דורסני מעליל, מנותק לחלוטין מהביקורת הציבורית ומהמציאות. מערכת הרווחה הפכה להיות מפלצת, ארגון פשע פרוע הסוחר בילדים ומשפחות, והורס משפחות. להלן קטע מתסקיר עובדת סוציאלית לסדרי דין מלשכת הרווחה כוכב יאיר שבו היא מנצלת קשר טוב בין אחים להעליל נגד האבא כי הוא יזם את הקשר נגד האם ולכן יש להפריד בין האחים.
להלן דברי האב כפי שפורסם בפייסבוק:
העו"ס מודה כי קיים קשר הדוק בין האחים. ובכל זאת, כיצד היא מסבירה את החלטתה לנתק ביניהם? הנה התשובה: "לא ברור אם קשר זה עם הקשר ההדוק בין האחים מיטיב אתם" (העברית העילגת - במקור) וכן כי הקשר ביניהם "(פוגע) ביכולת לקיים נפרדות, משימה התפתחותית חיונית של גיל ההתבגרות".
אתם הבנתם את זה? לטעמה של עו"ס זו, קשר הדוק בין אחים פוגע בהתפתחותם!!! על פי הגיון מעוות זה, יש להפריד בין כל אחים קרובים. גם במשפחות שלא התפרקו...
סגן נשיא בית משפט לענייני משפחה שופט שמואל בוקובסקי: הליך מופקר ואלים במינוי אופוטרופוס לאישה - מדובר ב”ביקור בית” שערכו פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועובדת סוציאלית נעמי הלימי לחסויה כבת 60, במסגרת הליך מינוי אפוטרופוס לחסויה, כחודש לאחר שהשופט שמואל בוקובסקי מינה מינוי זמני אפוטרופוסים לחסויה, מבלי ששמע את דעתה, אם היא מסוגלת להבין בדבר, וניתן לברר דעתה. המינוי בוצע ללא תצהיר של פקידת סעד. בבקשת המינוי היה רשום כי אחד מבניה מתנגד למינוי. יש לציין כי אפילו לא נכלל סל טיפול לאישה שחירותה ורכושה נשללו ממנה. בוקובסקי הוציא צו השולל את חירותה ורכושה של האישה. כתוצאה מהצו של בוקובסקי חייה של האשה נהרסו, תוך חודש הפכה להיות שבר כלי, ירדה במשקל 10 ק"ג תוך חודש עיניה בלטו והיו מפוחדות...
פברואר 2013 - פקידת סעד ראשית לסדרי דין סימונה שטיימנץ, אשר שופטי בתי משפט לענייני משפחה רואים בהבלי פיה סוף פסוק מבליטה בעזות ישבנה בפרהסיה בתמונה עם עמיתותיה פקידות סעד ועובדות סוציאליות. פקידת הסעד סימונה שטיינמץ הנה סמכות מקצועית סטטוטורית בענייני משפחה הכולל ניתוק ילדים מביתם ומשפחתם, ללא ראיות, בדלתיים סגורות, כליאת קשישים בבתי אבות תוך נישולם מרכושם לאפוטרופסים בניגוד לרצונם ורצון משפחתם. סימונה שטיינמנץ לא ישמה המלצות ממסקנות חמורות של ועדת סלונים נבו שחשף ליקויים מהותיים בעבודתם של פקידי סעד לסדרי דין ובתי משפט לענייני משפחה. מדיניותה התוקפנית והדורסנית של פקידת הסעד סימונה שטיימנץ גורמת נזקים נפשיים פיסיים וכלכליים לאזרחים רבים בישראל. סימונה שטיימנץ פוגעת בהתנהגותה הבוטה בפרט במשפחה ובחברה, ומבזה את בתי משפט לענייני משפחה והעבודה הסוציאלית.
סימונה שטיימנץ מבליטה ישבנה בפרהסיה - ברקע השיר "חזירים" (Pigs) של להקת פינק פלויד
קישורים:
עלילות פקידת סעד ראשית לסדרי דין סימונה שטיינמץ בחסות שר הרווחה משה כחלון - מדובר באמא ל' אשר ילדיה נלקחו ממנה מאחר ופקידת סעד לחוק הנוער "סברה" כי הילדים בסיכון. האמא עברה אבחונים ע"פ בקשות פקידי הרווחה על מנת שתוכל לפגוש את ילדיה ואובחנה כטובה וכשירה, אולם פקידי הסעד המונחים ע"י סימונה שטיימנץ ומשה כחלון מוסיפים עוד ועוד אבחונים כדי להכשיל הסדרי ראיה האם וילדיה. ההליך הביורוקרטי שכפה משה כחלון ופקידיו נמשך מזה כשלש שנים וגרם לאם הוצאות כספיות של מאות אלפי שקלים. להלן מכתב לדוגמה שבו מרעילה ומהבלת סימונה שטיינמץ את אזניהם של שר הרווחה משה כחלון השופט נפתלי שילה , ופקידת סעד מחוזית ניבה מילנר, בבדיות ועלילות נגד האמא מבלי להציג בדל ראיה, או התייחסות האמא לעלילות. אלו מנודדים בראשיהם לאות הסכמה וקבלה עם דברי הנבלה של שטיינמץ...
סגן נשיא בית משפט לענייני משפחה שופט שמואל בוקובסקי: הליך מופקר ואלים במינוי אופוטרופוס לאישה - מדובר ב”ביקור בית” שערכו פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועובדת סוציאלית נעמי הלימי לחסויה כבת 60, במסגרת הליך מינוי אפוטרופוס לחסויה, כחודש לאחר שהשופט שמואל בוקובסקי מינה מינוי זמני אפוטרופוסים לחסויה, מבלי ששמע את דעתה, אם היא מסוגלת להבין בדבר, וניתן לברר דעתה. המינוי בוצע ללא תצהיר של פקידת סעד. בבקשת המינוי היה רשום כי אחד מבניה מתנגד למינוי. יש לציין כי אפילו לא נכלל סל טיפול לאישה שחירותה ורכושה נשללו ממנה. בוקובסקי הוציא צו השולל את חירותה ורכושה של האישה. כתוצאה מהצו של בוקובסקי חייה של האשה נהרסו, תוך חודש הפכה להיות שבר כלי, ירדה במשקל 10 ק"ג תוך חודש עיניה בלטו והיו מפוחדות...
דצמבר 2012 - רבי ישמעאל ע"ה היה אומר: "החושך עצמו מן הדין, פורק ממנו איבה וגזל ושבועת שוא. והגס לבו בהוראה, שוטה רשע וגס רוח" (אבות ד, 7). והכוונה היא לשופט המבקש מבעלי הדין להגיע לפשרה, מסיר מבעלי הדין גזל, איבה, ושבועת שווא, אך השופט הממהר לחרוץ דין ללא עיון ראוי בחומר, הריהו חסר דעת, גאוותן, ורשע.
ובימינו קיימת תופעה אפידמית בבתי משפט לענייני משפחה , שופטים ממהרים לחרוץ דין, וחותמים בחוסר דעת על הבלי פיהן של פקידות הסעד,לא קוראים את החומר ואוטמים אוזניהם לבעלי הדין. בדו"ח ועדת סלונים נבו על עבודתם של פקידי סעד לסדרי דין מפורטים ליקויים מהותיים בעבודתם של פקידי הסעד לסדרי דין: ניגוד עניינים, כתיבת עובדותבתסקירללא וידוא או ניסיון הפרכה, אי מתן אפשרות ללקוח אפשרות להתייחס לתסקיר טרם מסירתו לבית המשפט, העדר מעקב, פיקוח ובקרה, אי קיום נהלים ועוד.מאידך, בתי המשפט לענייני משפחה רואים בתסקיר סוף פסוק.
שופטת עליסה מילר ופקידת הסעד תלמה מודן - חוסר דעת, גאוותנות ורשעות בהליך משמורת והסדרי ראיה בין ילדים והורים - תמ"ש 4745-07-12
מדובר בתובענה שהגיש אב להעברת משמורת בתו הקטינה מהאם. פקידת הסעד תלמה מודן והשופטת לענייני משפחה העבירו את המשמורת כמבוקש בדרך של הכפשות ועלילות, יצירת איבה בין בני המשפחה,וגרימת נזקים פיסיים נפשיים וכלכליים.
להלן מקצת מאפייני דרכי עבודתן של השופטת עליסה מילר ופקידת הסעד תלמה מודן:
השופטת עליסה מילר ופקידת הסעד תלמה מודן ניתקו את הקטינה ממשפחתה - עליסה קובעת בהחלטתה הסדרי ראיה בין האם ובתה במרכז קשר בכפוף לשיקול דעת פקידת הסעד. עליסה למעשה ניתקה את הילדה מאחיה ואחיותיה, סבה וסבתה, דודיה, מבלי שנימקה על כך. מדובר בשינוי מהותי בחיי הילדה הדורש התייחסות. עליסה מילר ותלמה מודן התרשלו בקביעת הסדרי ראיה הולמים וביזו את מוסד המשפחה.
עליסה מילר אינה מבחינה בין ראיות לדעות וחוות דעת - עליסה כותבת: "על בסיס התשתית הראייתית שהובאה בפני השתכנעתי כי התרשמותם של שרותי הרווחה מבוססת כדבעי. לכך נוספה התרשמותי מהקטינה ומסקנתי... (סעיף 29) " - עליסה מילר מטייחת, אין בידה שום ראיה, שום הרשעה פלילית חרף ההאשמות ועלילות פקידת הסעד תלמה מודן למכביר. התסקיר עצמו אינו מאומת בתצהיר וכן כל מי שנחקר ע"י פקידת הסעד להכנתו. עליסה אינה מבחינה בין ראיות אובייקטיביות לדעות, חוות דעת ועלילות פקידת הסעד, ואו "מומחים" המדברים בשפה אחת ודברים אחדים נגד ההורים.
פקידת סעד בפעולה - אילוסטרציה
עליסה מילר ותלמה מודן משתמשות בביקור הבית ליצור ניכור ואיבה במשפחה - ידוע ומקובל כי פקידות סעד משתמשות בביקור בית להעליל ולהכפיש משפחות ואזרחים. כן ראינו ביקור בית אלים של פקידת הסעד שירה שביט ועו"ס אורגד ונעמי הלימי בו שיקרו וכתבו בתסקיר כי נזרק לעברן כיסא ע"י חולה דמנטיה שבקושי זזה. גם במקרה זה עליסה מילר ותלמה מודן ניצלו את ביקור הבית כדי להעמיק את הקרע במשפחה וכך כתבה עליסה בהחלטה: "פקידת הסעד התרשמה גם מביקור הבית, ... ראתה כיצד הקטינה מתפקדת עם האחים שלה "פרץ ויכוח בינה לבין האחים שלה וזה חידד מאד את המצב שבו נמצאת א' בבית" ... ועוד ציינה כי ש' "היא סיפרה לא' על הסיטואציה ממקום שלה, א' התווכחה איתה שזה לא היה המצב..." - עליסה מילר ותלמה מודן משתמשות בביקור הבית ליצור ניכור ואיבה במשפחה וניתוק הילדה מאחיה ואחיותיה.
האשמות חמורות נגד ההורים ללא ציון התייחסותם, יצירת איבה בין בני המשפחה - השופטת עליסה מילר מצטטת תסקיר משנת 2005 וכותבת בסעיף 6: " ... לפנינו שילוב של ילדים המושפעים מצד אחד מחוויות וזיכרונות קשים מהתנהגות אביהם בבית במשך שנים, ומצד שני, מהשפעה וחשיפה מצד האם והסבים למידע רב מידי על הקונפליקט שבין ההורים", עליסה ממשיכה ומציינת: "כבר אז ההתרשמות של פקידת הסעד וביהמ"ש היתה, כי קיימת קואליציה של האם והילדים הגדולים נגד האב" עליסה מצטטת החלטתה משנת 2006: "במקרה שלפנינו ישנם 4 ילדים קטנים אשר הפכו להיות חללים של ההליכים של הוריהם, תפקידו של בית המשפט להגן עליהם עד כמה שניתן". .., עליסה ממשיכה להאשים ולהכפיש את ההורים והילדים ואינה מציינת התייחסותם להאשמות חמורות אלו. רישום האשמות חמורות בהחלטת השופטת ללא ציון תגובה ראויה מיידית לכל האשמה הופכת את בית המשפט לשוק רכילויות מפה לאוזן, ויוצרת איבה ושנאה בתוך המשפחה.
כתיבה חלקית של העובדות תוך השמטת פרטים מהותיים - עליסה כותבת סעיף 8: "הסדרי הראיה עם שני הילדים נמשכו כל השנים עד שבספטמבר האחרון ארע דבר בין האב לבן או' ומאז הקשר עמו נותק". נתוק קשר בין אב לבנו אינו עניין פעוט, מדוע השופטת עליסה משמיטה הסיבה?. כתיבה חלקית של עובדות מהותיות על בעל דין כזה או אחר מדיפה ריח של חוסר מקצועיות, משוא פנים. מתן תשבוחות מיותרות לפקידת הסעד ככלי לניגוח ביקורת על העובדות - עליסה כותבת בסעיף 27: "ב"כ האם ניסה בכל כוחו להמעיט מערכו של התסקיר ומקביעותיה של פקידת הסעד. אני דוחה מכל וכל את כל טענותיו. פקידת הסעד בעלת השכלה נרחבת בתחום טיפול, בעלת ניסיון רב שנים" - ניסיונה והשכלתה של פקידת הסעד אינם רלוונטים. החלטות מקבלים על סמך עובדות, היגיון ומסקנות. התשבוחות המיותרות של השופטת לפקידת הסעד מעלות תמיהות לגבי שיקול דעתה ופוגעות באמון הציבור במערכת המשפט.
דמגוגיה - שימוש בסיסמת "טובת הילד" להכפשת ההורים - לאחר שהשמיצה את ההורים בסעיפים 6-10, עליסה מילר מדגישה בסעיפים 14-18 את עיקרון טובת הילד העומד מול עיני בית המשפט. תחילה עליסה מכפישה את ההורים ולאחר מכן בצדקנות טוענת כי טובת הילד עומדת מול עיני בית המשפט ופקידת הסעד, בעוד שהעובדות מוכיחות אחרת. הורי הילדים הם המקדישים את שנות חייהם, למען הילדים ללא כל תמורה מטעמים ערכיים, בעוד שעליסה ופקידת הסעד מכפישות את ההורים יוצרים שנאה ואיבה בתוך המשפחה ופוגעות בילדים. מן הראוי כי בית המשפט יצניע את הצביעות השיפוטית.
עיוות המציאות, יצירת איבה - שימוש בתיאורים פתטיים להעצמת אירוע או עניין מסוים - עליסה מצטטת את פקידת הסעד סעיף 22: "אני עובדת עשרות שנים בעבודה סוציאלית ומעולם לא נשמעו במשיבון של המחלקה קריאות לעזרה כל כך קשות וכואבות כמו שא. השאירה שש פעמים" - השופטת עליסה מילר ופקידת הסעד תלמה מודן מכפישות את האמא ולהעצים סיטואציה ומתארות בפאתוס רכילותי אירוע מסוים. מן הראוי כי היה כי יציינו עובדות אוביקטיביות על האירוע כגון תאריכים, מקום, עדים, סיטואציה ורקע, במקום תיאורים פתטיים שמעוררים איבה ועיוות המציאות.
השופטת עליסה מילר מודה - בשורה התחתונה מסחטות הכספים האבחונים והתיוגים של מכוני מסוגלות הורית ותסקיר הסעד אינם רלוונטים - לאחר ציטוטי השמצות נגד ההורים בתסקיר משנת 2005 בסעיף 6 , "כדי להבהיר את הרקע ולתאר את ההיסטוריה המשפחתית, אשר יש לה השלכות על המצב היום ועל פסק הדין" (סעיף 13) עליסה מילר כותבת בסעיף 19 : "בענייננו, לאורך שנות ניהול ההליכים הוגשו תסקירים, נערך אבחון פסיכו דיאגנוסטי על ידי מכון שלם ונערכו סיכומי אינטראקציה של הילדים עם כל אחד מההורים. חלפו מספר שנים מאז ההליכים הקודמים והתסקירים אינם רלוונטיים להיום". - נשאלת השאלה אם התסקיר משנת 2005 אינו רלוונטי מדוע הכפישה השופטת עליסה מילר את ההורים בציטוטים ממנו?. המוסר הכפול של השופטת פוגם בהליך השיפוטי, והופך אותו לכלי לרמאות ולסחיטת כספים לידי מכוני מסוגלות הורית ועוד מאבחנים ומטפלים מסבלה של משפחה.
מדיניות פאשיסטית - עליסה מילר מעניקה סמכויות סטטוטוריות לפקידת הסעד תלמה מודן - עליסה כותבת (סעיף 26): "פקידת הסעד התייחסה לטענה ועמדה על דעתה כי אין צורך באבחון לקטינה. לדעת פקידת הסעד "אני לא חושבת שצריך מומחה אובייקטיבי. מספיקה ההתרשמות שלי כעו"ס עם הרבה ניסיון והרבה השכלה, וגם בוגרת החוג לפסיכולוגיה" - כלומר פקידת הסעד היא המאבחנת המטפלת, קובעת הסדרי ראיה, מציגה את ההורים הילדים והמשפחה בפני בית המשפט הרואה המלצותיה כסוף פסוק - מתן סמכויות סטטוטוריות לפקידת סעד שאין מאחוריה שום סמכות ערעור שהרי בתי משפט רואים המלצותיה כסוף פסוק, הופכת את ההליך כקרקע פוריה לשיקולים זרים, שחיתות, על גבה של המשפחה.
סוף דבר
השופטת עליסה מילר ופקידת הסעד תלמה מודן פעלו בחוסר דעת, גאוותנות ורשעות בהליך העברת המשמורת וקביעת הסדרי ראיה. עליסה מילר בהחלטתה לא הבחינה בין עובדות לדעות, השתמשה במונחים פאטתיים נגד המשפחה, ובעלילות והכפשות מהבלי פיה של פקידת הסעד. עליסה מילר ותלמה מודן ניתקו את הילדה מאחיה ואחיותיה, מסבה, סבתה ודודיה מצד האם והעמיקו את האיבה במשפחה תוך שהן מכפישות את בני המשפחה ללא מתן התייחסות ראויה לדברי הבלע שנאמרו נגדם ובכך הופך ההליך לאווירת שוק ורוכלות. עליסה מילר ותלמה מודן פגעו באמון הציבור במערכת המשפט ורשויות הרווחה. התנהגותן של עליסה מילר ותלמה מודן בהליך מהווה קרקע פוריה, לאיבה במשפחה, רמיה, שיקולים זרים ושחיתות ועוד...
המשפט פינק פלויד - בתי משפט לענייני משפחה ונוער
קישורים:
בקשת פסילת השופט יורם שקד - אמר לב.כ: "אני צריך להגיד לך איך משכנעים לקוח? מפחידים אותו" - הכתבה "אני צריך להגיד לך איך משכנעים לקוח? מפחידים אותו" , ענת רואה , כלכליסט , ספטמבר 2012 - שופט בית המשפט למשפחה יהורם שקד כל כך היה להוט לפשרה, עד שהוא נסחף להתבטאויות מאוד לא שגרתיות כדי לשכנע את הצדדים להסכים. כשאחד הצדדים הגיב לכך בבקשה שיפסול את עצמו, במקום להכריע בבקשה הקדיש השופט חודשיים כדי לברר אם מישהו מהנוכחים בדיון תיעד אותו אומר את הדברים...
שופטת נוער רות בן חנוך ופקידת הסעד אתי דור דוברובינסקי - רוכלות ומניפולציות בית משפט לנוער - מרץ 2009 - בילדים בני 4 ו- 6 שהוצאו מחזקת אימם בפתאומיות למרכז חירום "ויצו הדסים" באמצעות צו חירום שהוציאה עו"ס לחוק הנוער גבעתיים אתי דור דובריבינסקי ב- 06.01.2009. צו החירום הוארך עד ל- 20.04.2009 , ונזקקות הילדים הוכרזה ב- 15.02.2009 - שופטת נוער רות בן חנוך. במכתב להלן מלינה בתצהיר פקידת הסעד אתי דור נגד האמא ל' בדבר פרסומים שונים באינטרנט מבלי שמציגה בדל ראיה לכך וגם קובעת כי נעשתה פה עבירה בניגוד לחוק הנוער. התנהגותן של אתי דור ורות בן חנוך מדיפה ריח של שיקולים זרים ו"תפירת תיק" נגד האמא וילדיה...
דצמבר 2012 - רבי ישמעאל ע"ה היה אומר: "החושך עצמו מן הדין, פורק ממנו איבה וגזל ושבועת שוא. והגס לבו בהוראה, שוטה רשע וגס רוח" (אבות ד, 7). והכוונה היא לשופט המבקש מבעלי הדין להגיע לפשרה, מסיר מבעלי הדין גזל, איבה, ושבועת שווא, אך השופט הממהר לחרוץ דין ללא עיון ראוי בחומר, הריהו חסר דעת, גאוותן, ורשע.
ובימינו קיימת תופעה אפידמית בבתי משפט לענייני משפחה , שופטים ממהרים לחרוץ דין, וחותמים בחוסר דעת על הבלי פיהן של פקידות הסעד,לא קוראים את החומר ואוטמים אוזניהם לבעלי הדין. בדו"ח ועדת סלונים נבו על עבודתם של פקידי סעד לסדרי דין מפורטים ליקויים מהותיים בעבודתם של פקידי הסעד לסדרי דין: ניגוד עניינים, כתיבת עובדותבתסקירללא וידוא או ניסיון הפרכה, אי מתן אפשרות ללקוח אפשרות להתייחס לתסקיר טרם מסירתו לבית המשפט, העדר מעקב, פיקוח ובקרה, אי קיום נהלים ועוד.מאידך, בתי המשפט לענייני משפחה רואים בתסקיר סוף פסוק.
שופטת עליסה מילר ופקידת הסעד תלמה מודן - חוסר דעת, גאוותנות ורשעות בהליך משמורת והסדרי ראיה בין ילדים והורים - תמ"ש 4745-07-12
מדובר בתובענה שהגיש אב להעברת משמורת בתו הקטינה מהאם. פקידת הסעד תלמה מודן והשופטת לענייני משפחה העבירו את המשמורת כמבוקש בדרך של הכפשות ועלילות, יצירת איבה בין בני המשפחה,וגרימת נזקים פיסיים נפשיים וכלכליים.
להלן מקצת מאפייני דרכי עבודתן של השופטת עליסה מילר ופקידת הסעד תלמה מודן:
השופטת עליסה מילר ופקידת הסעד תלמה מודן ניתקו את הקטינה ממשפחתה - עליסה קובעת בהחלטתה הסדרי ראיה בין האם ובתה במרכז קשרבכפוף לשיקול דעת פקידת הסעד. עליסה למעשה ניתקה את הילדה מאחיה ואחיותיה, סבה וסבתה, דודיה, מבלי שנימקה על כך. מדובר בשינוי מהותי בחיי הילדה הדורש התייחסות. עליסה מילר ותלמה מודן התרשלו בקביעת הסדרי ראיה הולמים וביזו את מוסד המשפחה.
עליסה מילר אינה מבחינה בין ראיות לדעות וחוות דעת - עליסה כותבת: "על בסיס התשתית הראייתית שהובאה בפני השתכנעתי כי התרשמותם של שרותי הרווחה מבוססת כדבעי. לכך נוספה התרשמותי מהקטינה ומסקנתי... (סעיף 29) " - עליסה מילר מטייחת, אין בידה שום ראיה, שום הרשעה פלילית חרף ההאשמות ועלילות פקידת הסעד תלמה מודן למכביר. התסקיר עצמו אינו מאומת בתצהיר וכן כל מי שנחקר ע"י פקידת הסעד להכנתו. עליסה אינה מבחינה בין ראיות אובייקטיביות לדעות, חוות דעת ועלילות פקידת הסעד, ואו "מומחים" המדברים בשפה אחת ודברים אחדים נגד ההורים.
פקידת סעד בפעולה - אילוסטרציה
עליסה מילר ותלמה מודן משתמשות בביקור הבית ליצור ניכור ואיבה במשפחה - ידוע ומקובל כי פקידות סעד משתמשות בביקור בית להעליל ולהכפיש משפחות ואזרחים. כן ראינו ביקור בית אלים של פקידת הסעד שירה שביט ועו"ס אורגד ונעמי הלימי בו שיקרו וכתבו בתסקיר כי נזרק לעברן כיסא ע"י חולה דמנטיה שבקושי זזה. גם במקרה זה עליסה מילר ותלמה מודן ניצלו את ביקור הבית כדי להעמיק את הקרע במשפחה וכך כתבה עליסה בהחלטה: "פקידת הסעד התרשמה גם מביקור הבית, ... ראתה כיצד הקטינה מתפקדת עם האחים שלה "פרץ ויכוח בינה לבין האחים שלה וזה חידד מאד את המצב שבו נמצאת א' בבית" ... ועוד ציינה כי ש' "היא סיפרה לא' על הסיטואציה ממקום שלה, א' התווכחה איתה שזה לא היה המצב..." - עליסה מילר ותלמה מודן משתמשות בביקור הבית ליצור ניכור ואיבה במשפחה וניתוק הילדה מאחיה ואחיותיה.
האשמות חמורות נגד ההורים ללא ציון התייחסותם, יצירת איבה בין בני המשפחה - השופטת עליסה מילר מצטטת תסקיר משנת 2005 וכותבת בסעיף 6: " ... לפנינו שילוב של ילדים המושפעים מצד אחד מחוויות וזיכרונות קשים מהתנהגות אביהם בבית במשך שנים, ומצד שני, מהשפעה וחשיפה מצד האם והסבים למידע רב מידי על הקונפליקט שבין ההורים", עליסה ממשיכה ומציינת: "כבר אז ההתרשמות של פקידת הסעד וביהמ"ש היתה, כי קיימת קואליציה של האם והילדים הגדולים נגד האב" עליסה מצטטת החלטתה משנת 2006: "במקרה שלפנינו ישנם 4 ילדים קטנים אשר הפכו להיות חללים של ההליכים של הוריהם, תפקידו של בית המשפט להגן עליהם עד כמה שניתן". .., עליסה ממשיכה להאשים ולהכפיש את ההורים והילדים ואינה מציינת התייחסותם להאשמות חמורות אלו. רישום האשמות חמורות בהחלטת השופטת ללא ציון תגובה ראויה מיידית לכל האשמה הופכת את בית המשפט לשוק רכילויות מפה לאוזן, ויוצרת איבה ושנאה בתוך המשפחה.
כתיבה חלקית של העובדות תוך השמטת פרטים מהותיים - עליסה כותבת סעיף 8: "הסדרי הראיה עם שני הילדים נמשכו כל השנים עד שבספטמבר האחרון ארע דבר בין האב לבן או' ומאז הקשר עמו נותק". נתוק קשר בין אב לבנו אינו עניין פעוט, מדוע השופטת עליסה משמיטה הסיבה?. כתיבה חלקית של עובדות מהותיות על בעל דין כזה או אחר מדיפה ריח של חוסר מקצועיות, משוא פנים. מתן תשבוחות מיותרות לפקידת הסעד ככלי לניגוח ביקורת על העובדות - עליסה כותבת בסעיף 27: "ב"כ האם ניסה בכל כוחו להמעיט מערכו של התסקיר ומקביעותיה של פקידת הסעד. אני דוחה מכל וכל את כל טענותיו. פקידת הסעד בעלת השכלה נרחבת בתחום טיפול, בעלת ניסיון רב שנים" - ניסיונה והשכלתה של פקידת הסעד אינם רלוונטים. החלטות מקבלים על סמך עובדות, היגיון ומסקנות. התשבוחות המיותרות של השופטת לפקידת הסעד מעלות תמיהות לגבי שיקול דעתה ופוגעות באמון הציבור במערכת המשפט.
דמגוגיה - שימוש בסיסמת "טובת הילד" להכפשת ההורים - לאחר שהשמיצה את ההורים בסעיפים 6-10, עליסה מילר מדגישה בסעיפים 14-18 את עיקרון טובת הילד העומד מול עיני בית המשפט. תחילה עליסה מכפישה את ההורים ולאחר מכן בצדקנות טוענת כי טובת הילד עומדת מול עיני בית המשפט ופקידת הסעד, בעוד שהעובדות מוכיחות אחרת. הורי הילדים הם המקדישים את שנות חייהם, למען הילדים ללא כל תמורה מטעמים ערכיים, בעוד שעליסה ופקידת הסעד מכפישות את ההורים יוצרים שנאה ואיבה בתוך המשפחה ופוגעות בילדים. מן הראוי כי בית המשפט יצניע את הצביעות השיפוטית.
עיוות המציאות, יצירת איבה - שימוש בתיאורים פתטיים להעצמת אירוע או עניין מסוים - עליסה מצטטת את פקידת הסעד סעיף 22: "אני עובדת עשרות שנים בעבודה סוציאלית ומעולם לא נשמעו במשיבון של המחלקה קריאות לעזרה כל כך קשות וכואבות כמו שא. השאירה שש פעמים" - השופטת עליסה מילר ופקידת הסעד תלמה מודן מכפישות את האמא ולהעצים סיטואציה ומתארות בפאתוס רכילותי אירוע מסוים. מן הראוי כי היה כי יציינו עובדות אוביקטיביות על האירוע כגון תאריכים, מקום, עדים, סיטואציה ורקע, במקום תיאורים פתטיים שמעוררים איבה ועיוות המציאות.
השופטת עליסה מילר מודה - בשורה התחתונה מסחטות הכספים האבחונים והתיוגים של מכוני מסוגלות הורית ותסקיר הסעד אינם רלוונטים - לאחר ציטוטי השמצות נגד ההורים בתסקיר משנת 2005 בסעיף 6 , "כדי להבהיר את הרקע ולתאר את ההיסטוריה המשפחתית, אשר יש לה השלכות על המצב היום ועל פסק הדין" (סעיף 13) עליסה מילר כותבת בסעיף 19 : "בענייננו, לאורך שנות ניהול ההליכים הוגשו תסקירים, נערך אבחון פסיכו דיאגנוסטי על ידי מכון שלם ונערכו סיכומי אינטראקציה של הילדים עם כל אחד מההורים. חלפו מספר שנים מאז ההליכים הקודמים והתסקירים אינם רלוונטיים להיום". - נשאלת השאלה אם התסקיר משנת 2005 אינו רלוונטי מדוע הכפישה השופטת עליסה מילר את ההורים בציטוטים ממנו?. המוסר הכפול של השופטת פוגם בהליך השיפוטי, והופך אותו לכלי לרמאות ולסחיטת כספים לידי מכוני מסוגלות הורית ועוד מאבחנים ומטפלים מסבלה של משפחה.
מדיניות פאשיסטית - עליסה מילר מעניקה סמכויות סטטוטוריות לפקידת הסעד תלמה מודן - עליסה כותבת (סעיף 26): "פקידת הסעד התייחסה לטענה ועמדה על דעתה כי אין צורך באבחון לקטינה. לדעת פקידת הסעד "אני לא חושבת שצריך מומחה אובייקטיבי. מספיקה ההתרשמות שלי כעו"ס עם הרבה ניסיון והרבה השכלה, וגם בוגרת החוג לפסיכולוגיה" - כלומר פקידת הסעד היא המאבחנת המטפלת, קובעת הסדרי ראיה, מציגה את ההורים הילדים והמשפחה בפני בית המשפט הרואה המלצותיה כסוף פסוק - מתן סמכויות סטטוטוריות לפקידת סעד שאין מאחוריה שום סמכות ערעור שהרי בתי משפט רואים המלצותיה כסוף פסוק, הופכת את ההליך כקרקע פוריה לשיקולים זרים, שחיתות, על גבה של המשפחה.
סוף דבר
השופטת עליסה מילר ופקידת הסעד תלמה מודן פעלו בחוסר דעת, גאוותנות ורשעות בהליך העברת המשמורת וקביעת הסדרי ראיה. עליסה מילר בהחלטתה לא הבחינה בין עובדות לדעות, השתמשה במונחים פאטתיים נגד המשפחה, ובעלילות והכפשות מהבלי פיה של פקידת הסעד. עליסה מילר ותלמה מודן ניתקו את הילדה מאחיה ואחיותיה, מסבה, סבתה ודודיה מצד האם והעמיקו את האיבה במשפחה תוך שהן מכפישות את בני המשפחה ללא מתן התייחסות ראויה לדברי הבלע שנאמרו נגדם ובכך הופך ההליך לאווירת שוק ורוכלות. עליסה מילר ותלמה מודן פגעו באמון הציבור במערכת המשפט ורשויות הרווחה. התנהגותן של עליסה מילר ותלמה מודן בהליך מהווה קרקע פוריה, לאיבה במשפחה, רמיה, שיקולים זרים ושחיתות ועוד...
המשפט פינק פלויד - בתי משפט לענייני משפחה ונוער
קישורים:
בקשת פסילת השופט יורם שקד - אמר לב.כ: "אני צריך להגיד לך איך משכנעים לקוח? מפחידים אותו" - הכתבה "אני צריך להגיד לך איך משכנעים לקוח? מפחידים אותו" , ענת רואה , כלכליסט , ספטמבר 2012 - שופט בית המשפט למשפחה יהורם שקד כל כך היה להוט לפשרה, עד שהוא נסחף להתבטאויות מאוד לא שגרתיות כדי לשכנע את הצדדים להסכים. כשאחד הצדדים הגיב לכך בבקשה שיפסול את עצמו, במקום להכריע בבקשה הקדיש השופט חודשיים כדי לברר אם מישהו מהנוכחים בדיון תיעד אותו אומר את הדברים...
שופטת נוער רות בן חנוך ופקידת הסעד אתי דור דוברובינסקי - רוכלות ומניפולציות בית משפט לנוער - מרץ 2009 - בילדים בני 4 ו- 6 שהוצאו מחזקת אימם בפתאומיות למרכז חירום "ויצו הדסים" באמצעות צו חירום שהוציאה עו"ס לחוק הנוער גבעתיים אתי דור דובריבינסקי ב- 06.01.2009. צו החירום הוארך עד ל- 20.04.2009 , ונזקקות הילדים הוכרזה ב- 15.02.2009 - שופטת נוער רות בן חנוך. במכתב להלן מלינה בתצהיר פקידת הסעד אתי דור נגד האמא ל' בדבר פרסומים שונים באינטרנט מבלי שמציגה בדל ראיה לכך וגם קובעת כי נעשתה פה עבירה בניגוד לחוק הנוער. התנהגותן של אתי דור ורות בן חנוך מדיפה ריח של שיקולים זרים ו"תפירת תיק" נגד האמא וילדיה...
דצמבר 2012 - רבי ישמעאל ע"ה היה אומר: "החושך עצמו מן הדין, פורק ממנו איבה וגזל ושבועת שוא. והגס לבו בהוראה, שוטה רשע וגס רוח" (אבות ד, 7). והכוונה היא לשופט המבקש מבעלי הדין להגיע לפשרה, מסיר מבעלי הדין גזל, איבה, ושבועת שווא, אך השופט הממהר לחרוץ דין ללא עיון ראוי בחומר, הריהו חסר דעת, גאוותן, ורשע.
ובימינו קיימת תופעה אפידמית בבתי משפט לענייני משפחה , שופטים ממהרים לחרוץ דין, וחותמים בחוסר דעת על הבלי פיהן של פקידות הסעד, לא קוראים את החומר ואוטמים אוזניהם לבעלי הדין. בדו"ח ועדת סלונים נבו על עבודתם של פקידי סעד לסדרי דין מפורטים ליקויים מהותיים בעבודתם של פקידי הסעד לסדרי דין: ניגוד עניינים, כתיבת עובדותבתסקירללא וידוא או ניסיון הפרכה, אי מתן אפשרות ללקוח אפשרות להתייחס לתסקיר טרם מסירתו לבית המשפט, העדר מעקב, פיקוח ובקרה, אי קיום נהלים ועוד.מאידך, בתי המשפט לענייני משפחה רואים בתסקיר סוף פסוק.
שופטת עליסה מילר ופקידת הסעד תלמה מודן - חוסר דעת, גאוותנות ורשעות בהליך משמורת והסדרי ראיה בין ילדים והורים - תמ"ש 4745-07-12
מדובר בתובענה שהגיש אב להעברת משמורת בתו הקטינה מהאם. פקידת הסעד תלמה מודן והשופטת לענייני משפחה העבירו את המשמורת כמבוקש בדרך של הכפשות ועלילות, יצירת איבה בין בני המשפחה,וגרימת נזקים פיסיים נפשיים וכלכליים.
להלן מקצת מאפייני דרכי עבודתן של השופטת עליסה מילר ופקידת הסעד תלמה מודן:
השופטת עליסה מילר ופקידת הסעד תלמה מודן ניתקו את הקטינה ממשפחתה - עליסה קובעת בהחלטתה הסדרי ראיה בין האם ובתה במרכז קשרבכפוף לשיקול דעת פקידת הסעד. עליסה למעשה ניתקה את הילדה מאחיה ואחיותיה, סבה וסבתה, דודיה, מבלי שנימקה על כך. מדובר בשינוי מהותי בחיי הילדה הדורש התייחסות. עליסה מילר ותלמה מודן התרשלו בקביעת הסדרי ראיה הולמים וביזו את מוסד המשפחה.
עליסה מילר אינה מבחינה בין ראיות לדעות וחוות דעת - עליסה כותבת: "על בסיס התשתית הראייתית שהובאה בפני השתכנעתי כי התרשמותם של שרותי הרווחה מבוססת כדבעי. לכך נוספה התרשמותי מהקטינה ומסקנתי... (סעיף 29) " - עליסה מילר מטייחת, אין בידה שום ראיה, שום הרשעה פלילית חרף ההאשמות ועלילות פקידת הסעד תלמה מודן למכביר. התסקיר עצמו אינו מאומת בתצהיר וכן כל מי שנחקר ע"י פקידת הסעד להכנתו. עליסה אינה מבחינה בין ראיות אובייקטיביות לדעות, חוות דעת ועלילות פקידת הסעד, ואו "מומחים" המדברים בשפה אחת ודברים אחדים נגד ההורים.
פקידת סעד בפעולה - אילוסטרציה
עליסה מילר ותלמה מודן משתמשות בביקור הבית ליצור ניכור ואיבה במשפחה - ידוע ומקובל כי פקידות סעד משתמשות בביקור בית להעליל ולהכפיש משפחות ואזרחים. כן ראינו ביקור בית אלים של פקידת הסעד שירה שביט ועו"ס אורגד ונעמי הלימי בו שיקרו וכתבו בתסקיר כי נזרק לעברן כיסא ע"י חולה דמנטיה שבקושי זזה. גם במקרה זה עליסה מילר ותלמה מודן ניצלו את ביקור הבית כדי להעמיק את הקרע במשפחה וכך כתבה עליסה בהחלטה: "פקידת הסעד התרשמה גם מביקור הבית, ... ראתה כיצד הקטינה מתפקדת עם האחים שלה "פרץ ויכוח בינה לבין האחים שלה וזה חידד מאד את המצב שבו נמצאת א' בבית" ... ועוד ציינה כי ש' "היא סיפרה לא' על הסיטואציה ממקום שלה, א' התווכחה איתה שזה לא היה המצב..." - עליסה מילר ותלמה מודן משתמשות בביקור הבית ליצור ניכור ואיבה במשפחה וניתוק הילדה מאחיה ואחיותיה.
האשמות חמורות נגד ההורים ללא ציון התייחסותם, יצירת איבה בין בני המשפחה - השופטת עליסה מילר מצטטת תסקיר משנת 2005 וכותבת בסעיף 6: " ... לפנינו שילוב של ילדים המושפעים מצד אחד מחוויות וזיכרונות קשים מהתנהגות אביהם בבית במשך שנים, ומצד שני, מהשפעה וחשיפה מצד האם והסבים למידע רב מידי על הקונפליקט שבין ההורים", עליסה ממשיכה ומציינת: "כבר אז ההתרשמות של פקידת הסעד וביהמ"ש היתה, כי קיימת קואליציה של האם והילדים הגדולים נגד האב" עליסה מצטטת החלטתה משנת 2006: "במקרה שלפנינו ישנם 4 ילדים קטנים אשר הפכו להיות חללים של ההליכים של הוריהם, תפקידו של בית המשפט להגן עליהם עד כמה שניתן". .., עליסה ממשיכה להאשים ולהכפיש את ההורים והילדים ואינה מציינת התייחסותם להאשמות חמורות אלו. רישום האשמות חמורות בהחלטת השופטת ללא ציון תגובה ראויה מיידית לכל האשמה הופכת את בית המשפט לשוק רכילויות מפה לאוזן, ויוצרת איבה ושנאה בתוך המשפחה.
כתיבה חלקית של העובדות תוך השמטת פרטים מהותיים - עליסה כותבת סעיף 8: "הסדרי הראיה עם שני הילדים נמשכו כל השנים עד שבספטמבר האחרון ארע דבר בין האב לבן או' ומאז הקשר עמו נותק". נתוק קשר בין אב לבנו אינו עניין פעוט, מדוע השופטת עליסה משמיטה הסיבה?. כתיבה חלקית של עובדות מהותיות על בעל דין כזה או אחר מדיפה ריח של חוסר מקצועיות, משוא פנים. מתן תשבוחות מיותרות לפקידת הסעד ככלי לניגוח ביקורת על העובדות - עליסה כותבת בסעיף 27: "ב"כ האם ניסה בכל כוחו להמעיט מערכו של התסקיר ומקביעותיה של פקידת הסעד. אני דוחה מכל וכל את כל טענותיו. פקידת הסעד בעלת השכלה נרחבת בתחום טיפול, בעלת ניסיון רב שנים" - ניסיונה והשכלתה של פקידת הסעד אינם רלוונטים. החלטות מקבלים על סמך עובדות, היגיון ומסקנות. התשבוחות המיותרות של השופטת לפקידת הסעד מעלות תמיהות לגבי שיקול דעתה ופוגעות באמון הציבור במערכת המשפט.
דמגוגיה - שימוש בסיסמת "טובת הילד" להכפשת ההורים - לאחר שהשמיצה את ההורים בסעיפים 6-10, עליסה מילר מדגישה בסעיפים 14-18 את עיקרון טובת הילד העומד מול עיני בית המשפט. תחילה עליסה מכפישה את ההורים ולאחר מכן בצדקנות טוענת כי טובת הילד עומדת מול עיני בית המשפט ופקידת הסעד, בעוד שהעובדות מוכיחות אחרת. הורי הילדים הם המקדישים את שנות חייהם, למען הילדים ללא כל תמורה מטעמים ערכיים, בעוד שעליסה ופקידת הסעד מכפישות את ההורים יוצרים שנאה ואיבה בתוך המשפחה ופוגעות בילדים. מן הראוי כי בית המשפט יצניע את הצביעות השיפוטית.
עיוות המציאות, יצירת איבה - שימוש בתיאורים פתטיים להעצמת אירוע או עניין מסוים - עליסה מצטטת את פקידת הסעד סעיף 22: "אני עובדת עשרות שנים בעבודה סוציאלית ומעולם לא נשמעו במשיבון של המחלקה קריאות לעזרה כל כך קשות וכואבות כמו שא. השאירה שש פעמים" - השופטת עליסה מילר ופקידת הסעד תלמה מודן מכפישות את האמא ולהעצים סיטואציה ומתארות בפאתוס רכילותי אירוע מסוים. מן הראוי כי היה כי יציינו עובדות אוביקטיביות על האירוע כגון תאריכים, מקום, עדים, סיטואציה ורקע, במקום תיאורים פתטיים שמעוררים איבה ועיוות המציאות.
השופטת עליסה מילר מודה - בשורה התחתונה מסחטות הכספים האבחונים והתיוגים של מכוני מסוגלות הורית ותסקיר הסעד אינם רלוונטים - לאחר ציטוטי השמצות נגד ההורים בתסקיר משנת 2005 בסעיף 6 , "כדי להבהיר את הרקע ולתאר את ההיסטוריה המשפחתית, אשר יש לה השלכות על המצב היום ועל פסק הדין" (סעיף 13) עליסה מילר כותבת בסעיף 19 : "בענייננו, לאורך שנות ניהול ההליכים הוגשו תסקירים, נערך אבחון פסיכו דיאגנוסטי על ידי מכון שלם ונערכו סיכומי אינטראקציה של הילדים עם כל אחד מההורים. חלפו מספר שנים מאז ההליכים הקודמים והתסקירים אינם רלוונטיים להיום". - נשאלת השאלה אם התסקיר משנת 2005 אינו רלוונטי מדוע הכפישה השופטת עליסה מילר את ההורים בציטוטים ממנו?. המוסר הכפול של השופטת פוגם בהליך השיפוטי, והופך אותו לכלי לרמאות ולסחיטת כספים לידי מכוני מסוגלות הורית ועוד מאבחנים ומטפלים מסבלה של משפחה.
מדיניות פאשיסטית - עליסה מילר מעניקה סמכויות סטטוטוריות לפקידת הסעד תלמה מודן - עליסה כותבת (סעיף 26): "פקידת הסעד התייחסה לטענה ועמדה על דעתה כי אין צורך באבחון לקטינה. לדעת פקידת הסעד "אני לא חושבת שצריך מומחה אובייקטיבי. מספיקה ההתרשמות שלי כעו"ס עם הרבה ניסיון והרבה השכלה, וגם בוגרת החוג לפסיכולוגיה" - כלומר פקידת הסעד היא המאבחנת המטפלת, קובעת הסדרי ראיה, מציגה את ההורים הילדים והמשפחה בפני בית המשפט הרואה המלצותיה כסוף פסוק - מתן סמכויות סטטוטוריות לפקידת סעד שאין מאחוריה שום סמכות ערעור שהרי בתי משפט רואים המלצותיה כסוף פסוק, הופכת את ההליך כקרקע פוריה לשיקולים זרים, שחיתות, על גבה של המשפחה.
סוף דבר
השופטת עליסה מילר ופקידת הסעד תלמה מודן פעלו בחוסר דעת, גאוותנות ורשעות בהליך העברת המשמורת וקביעת הסדרי ראיה. עליסה מילר בהחלטתה לא הבחינה בין עובדות לדעות, השתמשה במונחים פאטתיים נגד המשפחה, ובעלילות והכפשות מהבלי פיה של פקידת הסעד. עליסה מילר ותלמה מודן ניתקו את הילדה מאחיה ואחיותיה, מסבה, סבתה ודודיה מצד האם והעמיקו את האיבה במשפחה תוך שהן מכפישות את בני המשפחה ללא מתן התייחסות ראויה לדברי הבלע שנאמרו נגדם ובכך הופך ההליך לאווירת שוק ורוכלות. עליסה מילר ותלמה מודן פגעו באמון הציבור במערכת המשפט ורשויות הרווחה. התנהגותן של עליסה מילר ותלמה מודן בהליך מהווה קרקע פוריה, לאיבה במשפחה, רמיה, שיקולים זרים ושחיתות ועוד...
קישורים:
בקשת פסילת השופט יורם שקד - אמר לב.כ: "אני צריך להגיד לך איך משכנעים לקוח? מפחידים אותו" - הכתבה "אני צריך להגיד לך איך משכנעים לקוח? מפחידים אותו" , ענת רואה , כלכליסט , ספטמבר 2012 - שופט בית המשפט למשפחה יהורם שקד כל כך היה להוט לפשרה, עד שהוא נסחף להתבטאויות מאוד לא שגרתיות כדי לשכנע את הצדדים להסכים. כשאחד הצדדים הגיב לכך בבקשה שיפסול את עצמו, במקום להכריע בבקשה הקדיש השופט חודשיים כדי לברר אם מישהו מהנוכחים בדיון תיעד אותו אומר את הדברים...
שופטת נוער רות בן חנוך ופקידת הסעד אתי דור דוברובינסקי - רוכלות ומניפולציות בית משפט לנוער - מרץ 2009 - בילדים בני 4 ו- 6 שהוצאו מחזקת אימם בפתאומיות למרכז חירום "ויצו הדסים" באמצעות צו חירום שהוציאה עו"ס לחוק הנוער גבעתיים אתי דור דובריבינסקי ב- 06.01.2009. צו החירום הוארך עד ל- 20.04.2009 , ונזקקות הילדים הוכרזה ב- 15.02.2009 - שופטת נוער רות בן חנוך. במכתב להלן מלינה בתצהיר פקידת הסעד אתי דור נגד האמא ל' בדבר פרסומים שונים באינטרנט מבלי שמציגה בדל ראיה לכך וגם קובעת כי נעשתה פה עבירה בניגוד לחוק הנוער. התנהגותן של אתי דור ורות בן חנוך מדיפה ריח של שיקולים זרים ו"תפירת תיק" נגד האמא וילדיה...
רשויות הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה "מטפלים" בענייני אזרחים שנקרו בדרכם בדורסנות, אטימות, והכפשות. התנהגותם נובעת החל מרשלנות פושעת ועד שיקולים זרים לשחיתות ושוחד מסחר סבל ילדים, קשישים, ואזרחים מוחלשים. הם פועלים מאפלה, בבתי משפט בדלתיים סגורות, ללא ראיות, ומרעילים בשפה אחת נגד האזרח.
טרגדיה בשפלה: גבר כבן 43 הצית את עצמו למוות בתוך מכוניתו הערב (שבת), לאחר שעל פי החשד, גרושתו מנעה ממנו לפגוש את ילדיהם.
הגבר הגיע הערב לבית גרושתו ביישוב שילת, הסמוך למודיעין. מחקירה ראשונית של חוקרי משטרת מודיעין עולה כי האשה סירבה לאפשר לו להיכנס לדירה כשביקש לפגוש את ילדיו.
"היא סגרה לו את הדלת וסירבה לאפשר לו להיכנס, והוא עזב את המקום במכוניתו", סיפר גורם בכיר במשטרת מרחב השפלה.
מהחקירה עולה כי הגבר הספיק להגיע לצומת הכניסה לשילת ואז הצית את עצמו במכוניתו. "קיבלנו הודעה על רכב העולה באש בצומת הכניסה לשילת", סיפר דובר מד"א, זכי הלר.
כוחות כיבוי ומשטרה הצליחו להשתלט על האש וכיבו את הרכב הבוער, אך צוותי מד"א שהגיעו למקום נאלצו לקבוע את מותו של הנהג.
מדיניות מופקרת בית משפט לענייני משפחה - השופט נפתלי שילה - יוני 2011 - ה"משחק המכור" של שופט לענייני משפחה נפתלי שילה נגד אמא וילדיה הרוצים להיפגש מזה שנים. אכזריות ושרירות לב בניגוד להיגיון, ולעובדות - מדובר באמא ושני ילדיה אשר לא נפגשו מעל שנתיים מאחר ועובדת סוציאלית רחל ולדומירסקי מלשכת רווחה רמת גן דורשת "מסגרת קלינית פסיכיאטרית הכוללת אבחון פסיכודיאגנוסטי עם המלצות לגבי קיום הביקורים ולגבי המסגרת הקלינית פסיכיאטרית שתלווה אותם". העו"סית לא נימקה דרישתה מאחר ונפתלי שילה מאפשר ומעודד הפקרות והתעמרות העובדות הסוציאליות באם וילדיה...
