‏הצגת רשומות עם תוויות משרד הרווחה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות משרד הרווחה. הצג את כל הרשומות

יום שני, 9 בנובמבר 2015

שר הרווחה חיים כץ - עלה תאנה למוצרי מותרות ללא מכרז לפקידים המושחתים במשרדו

תעלומת הטאבלט החדש של שר הרווחה , 09.11.2015 , טלי חרותי-סובר , TheMarker

לוועדה לפטור ממכרזים הגיעה בקשה לקניית אייפד ב-3,000 שקל עבור שר הרווחה חיים כץ, כיוון ש"המדינה מספקת טאבלטים מסורבלים ולא ידידותיים" בעלי מערכת הפעלה אנדורואיד ■ הבקשה אושרה, אך השר טוען כי מעולם לא ביקש 

ועדה פטור ממכרז מאשרת לחיים כץ אייפד שלא ביקש
ועדה פטור ממכרז מאשרת לחיים כץ אייפד שלא ביקש

לפני פחות משבוע, ב-4 לנובמבר, התכנסה ועדת פטור ממכרזים באגף החשב הכללי באוצר כדי לדון, בין היתר, בבקשה שהגיעה ממשרד הרווחה ואושרה על ידי ועדת המכרזים: רכישת טאבלט מדגם אייפד עבור שר הרווחה חייים כץ. היקף העסקה: 3,000 שקל.

למה נושא כזה בכלל מגיע לוועדה? "לדברי המשרד", כך כתוב בפרוטוקול ההחלטה, "הטאבלטים הנמצאים במכרז החשב הכללי ונקנים עבור משרדי הממשלה אינם מתאימים לצרכי עבודתו של השר מאחר והינם מסורבלים ופחות ידידותיים לאופי עבודתו". הסבר נוסף טמון במערכת ההפעלה של הטאבלטים האחרים, הזולים יותר, אשר "פועלים במערכת הפעלה אנדרואיד אשר אינה תואמת את צרכי עבודת השר".

במילים אחרות – בממשלה ישנם טאבלטים שנרכשים עבור העובדים ובהם גם בעבור השרים, אבל שר הרווחה מבקש להשתמש בטאבלט מסוג אחר, יקר יותר. מהבקשה עולה גם כי חיים כץ אינו חובב אנדרואיד אלא חייב דווקא אייפד. הוועדה, כך קובע הפרוטוקול, החליטה לאשר את הבקשה, "בכפוף להוראות הדין ולהוראות החשבת הכללית".

עכשיו מגיעה התעלומה – פנייה של מערכת TheMarker למשרד הרווחה בשאילתא שתהתה מדוע חייב השר טאבלט יקר, מדוע אינו קונה אותו מכיסו על אף שהוא מרוויח כ-40 אלף שקל בחודש, משלים מכיסו את הסכום שנותנת המדינה או אולי משתמש בתקציב הקשר עם הציבור, שהפך למקור להוצאות בסגנון הזה – העלה תשובה תמוהה: השר מעולם לא ביקש את האייפד.

חזרה אל הבקשה שהונחה על שולחן ועדת הפטור ממכרז באוצר מעלה קשר ברור למשרד הרווחה. שורת נושא הדיון מתייחסת למשרד הרווחה, נשוא הבקשה הוא "שר הרווחה והשירותים החברתיים" ובסעיף הערות ונימוקים נכתב כי מדובר ב"בקשת המשרד". דוברות משרד הרווחה ממשיכה לטעון כי השר מעולם לא ביקש את האייפד היקר. באוצר, מצד שני, אומרים כי אם המשרד לא היה מבקש עבור השר - לא היה נערך דיון ראשון בוועדת המכרזים ודיון שני בועדת הפטור ממכרזים בדבר העניין. כלומר, איש לא היה מבזבז את זמנו לולא היה מגיש המשרד בקשה לאייפד חדש עבור השר. בלשכת שר הרווחה מחפשים עדיין את האיש או האישה העלומים, שהגישו בקשה לאייפד חדש בשם השר - המכחיש מצידו כי ביקש זאת. הפטור עם זאת, כבר אושר.


תעלומת הטאבלט החדש של שר הרווחה , 09.11.2015 , טלי חרותי-סובר , TheMarker

יום שלישי, 1 בספטמבר 2015

משרד הרווחה - הפתרון הסופי לבעיית הקשישים חוסים ודרי רחוב

אוגוסט 2015 - מדובר בתזכיר חוק ההגנה על חוסים (תיקונים שונים), התשע"ה- 2015 של משרד הרווחה (בתיה ארטמן) ליתן סמכות לפקידות סעד על חוסים בצווי חירום במעמד צד אחד ללא ראיות. משרד הרווחה גם מבקש בהצעת החוק כי הדיון בענייני החוסים יתנהל בבית משפט לענייני משפחה, כלומר בדלתיים סגורות הרחק מהביקורת הציבורית

מדובר בעדכון הצעת חוק הגנה על חוסים שיכלול:

1. הרחבת סמכויות פקיד הסעד להוצאת חוסה בכפייה בצו חירום (של פקיד הסעד) במעמד צד אחד מביתו ומשפחתו או ממקום הימצאו לבית חולים בסיוע משטרה.
2. העברת הסמכות לטיפול בחוק מבית משפט השלום לבית משפט לענייני משפחה בדלתיים סגורות הרחק מהביקורת הציבורית.
3. הרחבת המינוח חוסה גם גם לדרי רחוב.

הוצאת אדם מביתו ומקום הימצאו, בכפייה ועל לא עוול בכפיו הנה פגיעה חמורה בעקרונות היסוד של כל מדינה לרבות מדינה דמוקרטית ופגיעה חמורה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו.

ע"פ החוק המוצע יכול להוציא פקיד הסעד בצו חירום שהוא מוציא במעמד צד אחד אם הוא "סבור כי נשקפת לחוסה סכנה תכופה וכי למניעת אותה סכנה יש להעבירו בדחיפות לטיפול רפואי".

נשאלת השאלה אם אותו אדם, חוסה, הוא צלול מדוע יוציא אותו פקיד סעד בכפייה ממקום הימצאו בצו חירום בעוד בתי המשפט פועלים בלילה במתכונת חירום, ומדוע תתנהל הפגיעה החמורה בכבוד האדם וחירותו בדלתיים סגורות. ומדוע לא ימציא פקיד הסעד ראיות בטרם יטול זכויות האדם.

מדובר בהתנהלות אלימה ודורסנית במחשכים של משרד הרווחה לתלישת אנשים שגורלם לא שפר להם להעברתם בכפייה ל"בתי חולים" שם יולעטו  בסמים פסיכיאטריים עד יומם האחרון.
משרד הרווחה רוצה לקבור את התנהלותו האלימה נגד החוסים מאחורי הדלתיים הסגורות של בתי המשפט לענייני משפחה.

יום רביעי, 14 בינואר 2015

השירות למען הילד ניסה להפריע לבת המאומצת הבוגרת ואמה להיפגש

"אמא" - מלכה שחם דואון , העולם הזה ,  17.07.1991

שםש שנים מחפשת האם את בתה. ארבע שנים - הבת את אמה. למרות שהחוק עומד לצידן, היו כאלה במשרד הרווחה ובשירות למען הילד, שהפריעו במקום לעזור. "העולם הזה" נענה לתחינותיה של שרית, הבת, ויצא לסייע לה בחיפוש אחר האם. המשימה הוכתרה בהצלחה.
לאחר שלשה שבועות של חיפושים בארץ ובחו"ל יכולנו לבשר לשרית שאיתרנו את אמה בניו יורק. כעבור 24 שעות, 26 שנים אחרי שמסרה את בתה לאימוץ, פגשה ויקטוריה רוזיו רז את בתה שרית...

"פקידת הסעד רעיה אגמון הסבירה לי שלא אוכל לפגוש את אבי. היא נימקה בכך שאולי הוא נישא ויש לו משפחה משלו. לגבי פרטים על אימי, נתבקשתי להגיש בקשה בכתב, והובטח לי שהתיק יובא מהגנזך בירושלים בתוך חודשיים... אבל דבר לא העשה. הפגישות ביננו נדחו מסיבות שונות. לפני חצי שנה החלה סידרה של פגישות שנקבעו ונדחו על הסף. היו לה לרעיה תירוצים שונים, החל ממזג האויר וכלה בזה שהיא חולה".

לקריאת הכתבה המלאה הקלק כאן



"אמא" – השירות למען הילד ניסה להכשיל מפגש בין אם לבתה שנלקחה לאימוץ – מלכה שחם דוראן 'העולם הזה', 17.7.1991, קובץ pdf
שש שנים מחפשת האם את בתה.
ארבע שנים – הבת את אמה.
למרות שהחוק עומד לצידן, פקידות הסעד ממשרד הרווחה ובשירות למען הילד, הפריעו במקום לעזור.
'העולם הזה' נענה לתחינותיה של שרית, הבת, ויצא לסייע לה בחיפוש אחר האם. המשימה הוכתרה בהצלחה.
לאחר שלשה שבועות של חיפושים בארץ ובחו"ל יכולנו לבשר לשרית שאיתרנו את אמה בניו יורק. כעבור 24 שעות ו- 26 שנים אחרי שנלקחה בתה לאימוץ, פגשה ויקטוריה רוזיו רז את בתה שרית.
"פקידת הסעד רעיה אגמון הסבירה לי שלא אוכל לפגוש את אבי. היא נימקה בכך שאולי הוא נישא ויש לו משפחה משלו. לגבי פרטים על אימי, נתבקשתי להגיש בקשה בכתב, והובטח לי שהתיק יובא מהגנזך בירושלים בתוך חודשיים, אבל דבר לא נעשה.
הפגישות ביננו נדחו מסיבות שונות. לפני חצי שנה החלה סידרה של פגישות עם הפק"ס שנקבעו ונדחו על הסף. היו לה לפק"ס רעיה אגמון תירוצים שונים, החל ממזג האויר וכלה בזה שהיא חולה".
אמא!
אמא!
ביום חמישי, יולי 1991, בחמש אחר הצהריים, באולם הנוסעים הנכנסים בנתב"ג, באה הפרשה אל סופה הטוב. שש שנים של חיפושים, צער, דאגה וחשש הסתיימו בפגישה מרגשת. שרית (50) פגשה את אמה הביולוגית, ויקטוריה רז (77).
במשך שש שנים תמימות, התעלמו עובדות משרד הרווחה מבקשותיה של האם להפגיש בינה לבין בתה. צוות 'העולם הזה' ששמע את שרית, נרתם למשימה ואיתר את האם בניו יורק. משרד הרווחה יוצא לא טוב מהסיפור הזה. לא ברור למה לא לקחו שם ברצינות את פניותיה של שרית, למה התעלמו מהאם ולמה כעסו על שדרן הרדיו דוד בן בסט, שפרסם בידיעות אחרונות את בקשת האם ליצור קשר עם בתה.
שרית נולדה בבית חולים צהלון ביפו, ב- 6 בפברואר 1965. שלושה חודשים אחרי לידתה, אומצה על ידי זוג חשוך ילדים באיזור המרכז. על מסמכי האימוץ היתה חתומה פקידת אימוץ בשם בלומה מלצר.
שרית: "כבר מגיל צעיר, שמעתי מכל מיני אנשים שאני ילדה מאומצת. חשבתי שזה לא נכון. אמא שלי אמרה שהכל סתם דיבורים. נטיתי לחשוב שזה סתם רוע לב של ילדים, שמציקים לי בבית הספר. אבל היתוש הזה של אי הוודאות המשיך לנקר במוחי. בגיל 11 כבר ידעתי בביטחון שאני מאומצת. אמא עדיין הכחישה, אבל אני חיטטתי בארון ומצאתי את מסמכי האימוץ.
אמא סיפרה לי בסופו של דבר שאני מאומצת, ואפילו הביאה לי ספר על אימוץ ילדים. למרות הגילוי הזה המשיכו חיי להתנהל על מי מנוחות. הורי המאמצים נתנו לי מכל טוב, הם השתדלו מאוד לעשות אותי מאושרת, אבל בפנים ניקרו תמיד המחשבות: מאיפה באתי? מי הם הורי? ולמה נתנו אותי לאימוץ?"
לשתינו, לאמא ולי, היה קשה להתמודד עם גילוי האימוץ. בכינו, כל אחת מהסיבות שלה. אני מאוד אוהבת ומעריכה את הורי המאמצים שגידלו אותי בנאמנות כזאת, ואיפשרו לי לחיות טוב. החיפוש אחרי הורי האמיתיים לא נראה לי כמו בגידה בהם, אלא שלב שאני צריכה לעבור. לפני שלוש שנים דיברתי על הנושא עם אבי, והוא עודד אותי ואמר: 'לכי ועשי מה שאת צריכה וחושבת לנכון'. חשבתי שבגיל 23 אני מספיק בוגרת, כדי להתמודד ולדעת מי הם הורי הביולוגיים. לא היו לי שום ציפיות מהם. רק רציתי לדעת. להורי המאמצים חשוב לי לומר: שום דבר ביחסים בינינו לא יפגע. יש לי המון מקום בלב בשבילם, ובשביל זוג הורים נוסף.
היא חששה, אבל החליטה לפתוח בחיפושים.
לפני כשלוש שנים, הגישה שרית בקשה בכתב לשרות למען הילד בתל אביב. לשרות לא היו כל פרטים על אביה הביולוגי. פקידת הסעד אמרה לה, כי אביה לא השאיר שום פרטים שלפיהם ניתן לאתרו, אבל את האם הבטיחו לאתר.
"פקידת הסעד, רעיה אגמון, הסבירה לי שלא אוכל לפגוש את אבי. היא נימקה זאת בכך שאולי הוא נישא ויש לו משפחה משלו. לגבי פרטים על אימי, נתבקשתי להגיש בקשה בכתב, והובטח לי שהתיק יובא מהגנזך בירושלים בתוך חודשיים".
אבל דבר לא נעשה. הפגישות ביני לבין הפק"ס נדחו מסיבות שונות. לפני חצי שנה החלה סידרה של פגישות עם הפק"ס שנקבעו ונדחו על הסף. היו לה לפקידת הסעד רעיה, תירוצים שונים, החל ממזג האוויר וכלה בזה שהיא חולה.
כשהגענו סוף סוף לעיקר, לפני כחודש, נפגשנו במשרדה של פקידת הסעד רעיה אגמון. באתי לשם וראיתי אותה יושבת מעברו השני של שולחן משרדי. התפלאתי שלא היה מונח לפניה שום תיק מסמכים. היא החלה בסידרת שאלות כמו: 'בת כמה את היום? את ידועת מאיזה מוצא את? מה יקרה אם תיפגשי עם אימך האמיתי, והיא תגלה היכן את מתגוררת ותטריד אותך?'
"השיחה היתה כביכול ידידותית. היתה לה נחמדות מזוייפת ומצועצעת. מן מתקתקות כזאת. סידרת השאלות התמוהות הגבירה את המתח בחדר. הרגשתי שהיא מתחמקת מלגעת בעיקר. פקידת הסעד אמרה ששם אימי הביולוגית הוא ויקי, שהיא ממוצא תורכי ושהיא ילדה אותי בגיל 27 ולא נישאה מעולם. לדבריה, אבי היה ממוצא פולני, ושמו יצחק. את הגיל המדוייק שלו לא ידעה למסור. שום פרטים נוספים לא נמסרו לי. יצאתי מהפגישה הזו במבוכה גדולה, והחלטתי לחפש את האמת ויהי מה".
התחקיר מעלה מספר סימני שאלה לגבי השרות למען הילד, אופן תפקודו והדרך בה פעל במקרה של שרית.
לא ברור מדוע דחתה אגמון את שרית בלך-ושוב. מדוע לא העבירה לה פרטים אמיתיים על הוריה הביולוגיים, ומדוע לא סייעה לה.
כך או כך, ב- 27 ביוני 1991 התייצבה שרית שוב במשרדי השרות למען הילד (אז ישבו ברחוב קרליבך 23 ת"א, כיום בשד' ירושלים 28 יפו), הפעם ללא הודעה מוקדמת.
רעיה אגמון לא היתה במשרדה. שרית ביקשה מאחת הפקידות לראות את התיק שלה, ונענתה מיד: "לא נותנים לראות את התיק". שרית לא הבינה מדוע. "ידעתי שאני רשאית לעיין בתיק על פי החוק. וזה בסך הכל, כל מה שביקשתי".
פגישה נוספת עם אגמון נערכה ב- 1 ביולי 1991.
"שוב ביקשתי לראות את התיק. פקידת הסעד רעיה אגמון סירבה, וישבה מולי ללא תיק וללא מסמכים. היא שוב שאלה אותי בת כמה אני, ואמרה: 'את בת 24 היום?' אמרתי לה שזה לא בסדר שהיא לא יודעת בת כמה אני. היא אמרה: 'נכון, זה באמת לא בסדר'.
ביקשתי ממנה מכתב, שינמק מדוע היא מסרבת למסור לי פרטים מתוך התיק. היא סירבה לתת לי מכתב כזה".
הזמן דחק לה, לשרית. היא היתה מוכנה נפשית להתמודדות, אבל השרות למען הילד לא טרח לסייע לה. שרית החליטה לפנות ל'העולם הזה', וביקשה עזרה. היא גוללה את סיפורה, והציגה מסמכי אימוץ.
במערכת העיתון ניסו לאתר את פקידות הסעד של השרות למען הילד, אך המשימה היתה קשה.
התברר כי פקידות ההסעד ופקידת האימוץ, אלה בלאס, איננה נמצאת במשרד מפאת בחינות באוניברסיטה. גם עמיתותית נחמה טל ורעיה אגמון לא נמצאו במשרדן.
ב- 4 ביולי, בשעות אחר הצהריים התקשרה אלה בלאס לביתה של כותבת שורות אלו. בעייתה של שרית הוצגה בפניי בהרחבה, והיא נתבקשה להשיב על השאלות הבאות:
  1. מדוע לא התפאשר לשרית לעיין בתיק האימוץ שלה?
  2. מדוע מועברת אינפורמציה בשיחה בעל פה ולא בכתב?
  3. מדוע נמסרו לשרית פרטים שונים מאלו הידועים להורים המאמצים?
  4. מי הם הוריה הביולוגיים של שרית?
"אמא" - השירות למען הילד ניסה להכשיל מפגש בין אם לבתה שנלקחה לאימוץ - מלכה שחם דוראן 'העולם הזה'
"אמא" – השירות למען הילד ניסה להכשיל מפגש בין אם לבתה שנלקחה לאימוץ – מלכה שחם דוראן 'העולם הזה'
בלאס נשמעה מוטרדת. היא אמרה שבימים אלו ממש, היא עומדת בפני קבלת התואר השני. "אינני מכירה את תיק האימוץ", אמרה. היא הבטיחה שביום א', 7 ביולי 1991, תשיב נחמה טל על השאלות.
ביום א', ה- 7 ביולי 1991 בבוקר, החלו הניסיונות לאתר את טל. בסניף התל אביבי לא ידעו איפה היא. בירושלים התקשרו לטלפון מנהלת השרות אביבה ליאון, משהוסבר לה העניין, הבטיחה ליאון טיפול מיידי וקבעה לנו פגישה למחרת, במשרד התל-אביבי.
הפגישה התקיימה בשעה אחת בצהריים. נכחו בה שרית, אביבה ליאון, נחמה טל, רעיה אגמון וכותבת שורות אלו. טל היתה היחידה שהסכימה להצטלם לכתבה זו. שאר פקידות הסעד סרבו. לפני הכניסה לחדר אחזה אחת מהן בידי, ואמרה לי:

"יש לך שיחת טלפון". היא הכניסה אותי לחדר אחר, ואמרה שהן חוששות לספר מי היא אימה. שרית נראית לי לא יציבה", נימקה פקידת הסעד נחמה טל.
נדהמתי.
"יש לה רישיון נהיגה, היא עשתה שרות מלא בצה"ל, וככל הידוע לנו לא אושפזה מעולם בבית חולים פסיכיאטרי", עניתי.
"אמא" - השירות למען הילד ניסה להכשיל מפגש בין אם לבתה שנלקחה לאימוץ - מלכה שחם דוראן 'העולם הזה'
"אמא" – השירות למען הילד ניסה להכשיל מפגש בין אם לבתה שנלקחה לאימוץ – מלכה שחם דוראן 'העולם הזה'
לאחר מכן, הסכימה פקידת הסעד שהשיחה תתחיל. שרית הסבירה שוב את בקשתה לקבל את תיק האימוץ, כדי לדעת מי הם הוריה הביולוגיים. אביבה ליאון אמרה כי לפי בדיקתה, שרית אכן פנתה לשרות לפני שלוש שנים. כשהורמו בחדר כמה גבות, הסבירה פק"ס ליאון כי:

"בשרות למען הילד גורסים שהילד המאומץ צריך לשמור על קשר רצון עם העובדות הסוציאליות ו'לנדנד להן'. הן מיוזמתן לא מיידעות את הילד".

לפי גירסת ליאון, לא שמרה שרית על קשר עם הפקידות, ולא היתה עקבית בדרישתה.
שרית סתרה טענה זו. היא הסבירה כי מזה שלוש שנים היא מחפשת אחרי אימה. וכיום, בגיל 26, היא בשלה לדעת את האמת:

"לא איכפת לי אם אמא שלי היא זונה מעזה, או מסוממת. אני לא מצפה לכלום, רק תגידו לי מי אמא שלי. איך יושבים איתי בלי ניירת בעניין כל כך עדין? איך אפשר לזכור בעל פה מידע, שחייב להיות מדוייק?
"אמא" - השירות למען הילד ניסה להכשיל מפגש בין אם לבתה שנלקחה לאימוץ - מלכה שחם דוראן 'העולם הזה'
"אמא" – השירות למען הילד ניסה להכשיל מפגש בין אם לבתה שנלקחה לאימוץ – מלכה שחם דוראן 'העולם הזה'
הדיאלוג התנהל בין הפק"ס ליאון לבין שרית. שאר הפקידות שתקו. ליאון הסבירה לשרית כי השרות למען הילד אינו מוסר פרטים למאומץ, אלא אם קיימת הסכמה כזו מצד האם הביולוגית. מכיוון שלא הצליחו לאתר אותה, ומכיוון שהיא עצמה לא פנתה בבקשה לדעת מה עלה בגורל בתה, לא ניתן למסור את השם והכתובת.
הפרטים הללו, כפי שיתברר יום אחר כך, היו שקריים.
באותה שיחה הסכימה ליאון למסור רק את שמה הפרטי של האם: ויקטוריה. נסיבות האימוץ נמסרו באופן כוללני: אישה בת 27 שילדה בת מחוץ לנישואין, לגבר ממוצא רומני, בניגוד לגירסת אגמון, כי האב ממוצא פולני. הגבר לא הסכים להינשא ואף סירב להודות באבהותו.
בשלב זה הבנתי שהשיחה עומדת להגיע למבוי סתום. ניסיון נואש אחרון היה לזרוק לחלל החדר את שמה המלא של האם ולצפות לתגובה.
השיטה הזו פעלה היטב.
בחדר השתררה דממה. אחרי כמה שניות וכחכוחי גרון, פלטה ליאון: "טוב, זה נכון. ויקטוריה רז, זו האמא הביולוגית. את אמרת את זה. אני שקלתי, ואני לא יכולתי להסתיר". שרית הרכינה את ראשה והתחבקה איתי. היו לנו דמעות בעיניים.
באותה פגישה מסעירה, סירבו פקידות הסעד לגלות את כתובתה של האם בארה"ב. הן טענו כי ניסו להתקשר לבית אחיה בארץ, אך מספר הטלפון לא נמסר להן. הפקידות אמרו שניתן לנסות לאתר אותה בארה"ב, אבל הסבירו שהתהליך יכול לארוך זמן רב.
בשלב זה, איבדה שרית את סבלנותה. היא החליטה לחזור לביתה, ולערוך סדרת טלפונים כדי לגלות את אימה הביולוגית. בצהרי יום קיץ, ברחוב קרליבך בתל אביב, הלכה על המדרכה ילדה בת 26 ובדמעות מלמלה לעצמה: "יש לי אמא! מצאתי את אמא שלי!".
שמה המלא של האם התגלה באקראי, באמצעות ידיעה קטנה שפורסמה בידיעות אחרונותת בשנת 1987.
לפני כארבע שנים, פנתה לשדרן הרדיו דויד בן בסט מזכירתו. בפיה של המזכירה, רחל רוזיו, היה סיפור מרגש על גיסתה, המתגוררת בארה"ב. קוראים לה ויקטוריה בן רוזיו, סיפרה רחל לשדרן, והיא מחפשת את בתה, שנלקחה ממנה לאימוץ לפני 21 שנים. "אתה יכול לעשות משהו בעניין?", שאלה אותו.
בן בסט פעל במהירות, ופנה לידיעות אחרונות. העיתון פרסם את הידיעה. בן בסט: "הכתבה אכן פורסמה. בעקבותיה הגיעה למערכת בחורה בת 22, יחד עם הוריה המאמצים. מאחר ולא היה ברור אם זו אכן הילדה, פנינו אל פקידת הסעד אלה בלאס ממשרד הרווחה. בלאס, כזכור, טענה כי התיק לא מוכר לה. הדבר לא מצא חן בעיניה והיא כעסה על עצם הפרסום. זאת, למרות ששם הילדה לא פורסם מאחר וגם לא היה ידוע. פקידת הסעד בלאס בדקה והודיעה לי שהפרטים אינם מתאימים ולכן זו אינה הילדה המבוקשת. עוד נאמר לאם, שהיתה אז בארץ, כי משרד הרווחה יפנה אל הבת האמיתית ויבדוק האם היא מוכנה לפגוש את אמה הביולוגית.
אבל אלה בלאס לא טרחה ליצור קשר עם הבת! שרית מעידה כי מעולם לא פנו אליה ולא סיפרו לה שאימה הביולוגית מחפשת אותה, מזה ארבע שנים.
למזלה של שרית, כותבת שורות אלו זכרה את אותה ידיעה קטנה. מיהרתי לטלפן לדוד בן בסט. הוא זכר את הידיעה שפורסמה לפני ארבע שנים, ופנה אל גיסתה של ויקטוריה, רחל, כדי לאמת את הפרטים וכדי למנוע טעויות מביכות. מאוחר יותר נזכרה שרית שגם היא נתקלה באותה ידיעה. שכנה שלה ראתה באותו יום את הידיעה, אבל שרית פחדה להתקשר. עכשיו התקשרה דודתה, רחל, לניו יורק, כדי לבשר לויקטוריה כי ילדתה האבודה נמצאה.
ויקטוריה היתה נרגשת ונסערת. במהלך השיחה עימה נמצאה התאמה מוחלטת בין המידע שבידי שרית, לבין הפרטים שויקטוריה זכרה. אפילו משקלה המדוייק של שרית בלידתה – 2.880 ק"ג, היה זכור לה. הפרט הזה היה רשום גם במסמכים.
עכשיו, בפגישה הראשונה של שרית עם דודיה, נפרשו לפניה גם תמונות האם. הדמיון במבנה הגוף, בעיניים, היה מדהים. גם העיסוק של שתיהן בקוסמטיקה היה הפתעה מעניינת.
ממשרדי 'העולם הזה' טילפנה שרית לניו יורק. הקול מעברו השני של הקו כמעט ונשנק.
"שלום, אני יודעת שזה מביך לשתינו, אז בואי ניפגש כמה שיותר מהר". כך בפשטות אמרה שרית את המילים הראשונות. ויקטוריה ענתה: "אני עולה על המטוס הראשון, ומגיעה תוך 24 שעות".
ויקטוריה רז רוזיו קנתה כרטיס טיסה בטאוור אייר: "אפילו אם היו אומרים לי לשלם אלפיים דולר בשביל כרטיס, הייתי קונה". אחר כך עוד הספיקה למלא מזוודה במתנות. "כמעט ונדרסתי פעמיים ברחובות ניו יורק בגלל שהייתי כל כך מבולבלת. שעתיים לפני הטיסה צילצלו לי מלשכת הרווחה. פחדתי מהם. אמרתי שאני מגיעה, אבל לא רציתי לספר מתי.
ביום חמישי האחרון, בשעה חמש, עמדה שרית בנתב"ג כשהיא אוחזת תמונה של אימה, שאותה נתנה לה הדודה רחל. ציון, צלם העולם הזה, אמר לה: "חבל שלא הכנת שלט, וכי איך תכירי אותה?"
ברגע שהחלו לצאת לרחבה הנוסעים מטיסה 300, אחזה שרית את התמונה בחוזקה. פתאום הופיעה דמות קטנה של אישה בעלת שיער אדמוני מתולתל, עיניים חומות ומבט מחפש. התקרבנו אליה: "את ויקטוריה? כן? אני שרית!"

שתיהן הביטו זו בזו, והדמעות שטפו את פניהן. חיבוקים, מגעים מגששים של ידיים. אמא ובת שמצאו זו את זו אחרי ניתוק של 26 שנים, לא ידעו את נפשן מרוב שמחה.

"אמא" - השירות למען הילד ניסה להכשיל מפגש בין אם לבתה שנלקחה לאימוץ - מלכה שחם דוראן 'העולם הזה'
"אמא" – השירות למען הילד ניסה להכשיל מפגש בין אם לבתה שנלקחה לאימוץ – מלכה שחם דוראן 'העולם הזה'

אחרי סידרה של נשיקות וחיבוקים יצאו להכיר את המשפחה החדשה. דודים ודודות ממשפחת רוזיו, כשבראשם הדודה קלרה, הכינו חאפלה כדת וכדין בראשון לציון. כך התוודעה שרית לראשונה למשפחה גדולה ואועהבת. הרבה דודים ודודנים, והעיקר, המון חיבה, ובלי ניסיון לטשטש ולייפות את העבר. ויקטוריה הרימה כוסית לחיים, ואמרה: "שהחיינו".

אחר כך התיישה על הספה והסבירה לשרית: "בגיל 26 נכנסתי להריון. הגבר הבטיח להתחתן איתי. אימו התנגדה לנישואין, כי היה צעיר ממני בשלוש שנים. בתקופה ההיא לגדל ילד לבד, זה לא היה מקובל במשפחה שלנו. החלטתי לא לעשות הפלה, וללדת. מסרתי אותך לאימוץ, כדי שיהיו לך חיים טובים. רציתי בשבילך בית טוב עם אבא ואמא, והרבה אהבה. לא הייתי בטוחה אז, שאני אוכל לתת לך את כל זה. אחרי זמן מה הצטערתי שנתתי אותך, אבל זה כבר היה מאוחר".

מאז, לא היה לויקטוריה קשר עם האב. היו לה ימים קשים, וסיוטים בלילות.
הלב רצה את הבת האבודה: "חלמתי שאני הולכת ללשכת הרווחה ומשחדת את השומר. מציצה בתיקים, ומוצאת אותך. פעם חלמתי שאני חוטפת את העובדת סוציאלית בלומה מלצר, ומכריחה אותה לגלות איפה התינוקת שלי".
מרוב צער לא מצאה את מקומה בארץ. היא נסעה לניו יורק ופתחה עסק: "ברוך השם מרוויחה יפה, ומפרנסת את עצמי בכבוד. מאז לא נישאתי, ואין לי ילדים חוץ משרית".

כל השנים הללו, חיכתה לרגע שבו הבת שלה תרצה לדעת: "לפני שש שנים פניתי לאביבה ליאון ולשרה אשכנזי, פקידות סעד בתלפיות בירושלים. כתבתי להן מכתב נוגע ללב. התחננתי שימצאו את התינוקת שלי. הן אמרו שהיא צריכה לפנות ולבקש בעצמה.

לפני כארבע שנים פנתה גיסתי לדוד בן בסט, דרך ידיעות אחרונות. אז התפרסמה הכתבה. אבל במשרד הרווחה התעלמו מפניותי. נתתי להם כתובת ומספר טלפון שלי בניו יורק, ומספרי טלפון של כל האחים שלי בארץ. אבל הם לא טרחו להודיע לי. רק אחרי ששרית מצאה אותי בעצמה דרך 'העולם הזה', הם התקשרו.

"זה היה היום המאושר בחיי. אני מרגישה הקלה גדולה. יש לי שייכות בעולם. יש לי למי להוריש את הכסף ואת התכשיטים שלי. אני מודה להורים המאמצים שגידלו לנו בת כזאת נהדרת. אני מבינה שיהיה להם קשה לקבל את כניסתי לחייהם, אבל אלו הם עובדות החיים. אני מקווה שהם ירצו להיפגש, ולהיות גם איתי בקשר ובידידות".
שלוש שעות אחרי הפגישה אמרה שרית: "לפני שפגשתי את אמא, חשבתי שאני צריכה לעשות בדיקת רקמות כדי לברר בוודאות שזאת היא. עכשיו, אחרי שהייתי איתה, אני בטוחה. אני לא צריכה בדיקת רקמות. זאת בטוח האמא שלי".

יום שלישי, 2 בדצמבר 2014

ההשתקה - למה פוחדים העובדים הסוציאליים והשופטים מפרסום? - מאמר מאת פרופ. אסתר הרצוג

ההשתקה - למה פוחדים העובדים הסוציאליים והשופטים מפרסום? , פרופ. אסתר הרצוג , מעריב , 27.12.1998

העובדים הסוציאליים והשופטים פועלים במרץ ובתקיפות כנגד כל ניסיון לחשוף בתקשורת את חלקם בהוצאה שרירותית של תינוקות וילדים מהוריהם, ואת הנעשה במוסדות חסות לקטינים. הסיבה לכך אינה קשורה להגנה על קטינים.

הכרוניקה החלקית של ביטול אייטמים בטלוויזיה וכתבות בעיתונות, העוסקים בחטיפת ילדים מהוריהם לאימוץ ולמוסדות ע"י רשויות הרווחה ובגיבוי בתי המשפט, היא מדהימה!

לפני כחצי שנה הורידה "פופוליטיקה" דיון בנושא, כתוצאה מאיומי ולחצי משרד העבודה והרווחה ומשרד המשפטים. עיתון "הארץ" נמנע לפני כחודשיים מפרסום כתבה המתארת כיצד פקידת סעד המקורבת לאביהם של שני תאומים פעוטים, פעלה בחוסר תום לב כדי להוציאם מחזקת גרושתו. בית המשפט קיבל את עמדת פקידת הסעד שיש להכריז על נזקקותם של הקטינים, למרות שמכון המוכר ע"י המשרד קבע שהאם ממלאת את תפקידה היטב.

לפני כשנה מנע משרד העבודה והרווחה פרסום כתבת תחקיר של עיתונאית מ"העיר", שעניינה חשיפת מסכת התעללויות קשה וארוכה בקטינים הנמצאים במוסדות סגורים, בידי אנשי הצוות. שופט הנוער שדן בבקשה, להתיר את הפרסום דחה אותה מהטעם של נזק לקטין. בערעור על החלטה זו לפני ביהמ"ש המחוזי בחיפה, פסק השופט סלים ג'ובראן, בעומק לב יוצא דופן: "אי התרת פרסומם של מעשים פליליים כנגד קטינים מהווה חיזוק ועידוד ואלו שעמדו מאחורי המעשים. במדינה דמוקרטית יש לתת משקל נכבד לזכות הציבור לדעת, משקל אשר יביא לחשיפת מוקדי אלימות בהתעללות ולרסן את כל המעיזים לתקוף, לקלל ולהתעלל בכל דרך שהיא בקטינים". למרות ההיתר, הכתבה לא פורסמה ולא קשה לנחש למה.

ביום שלישי האחרון ביטלו ישראל סגל וניסים משעל (בערוץ 2), דיון בנושא גזילת ילדים מהוריהם ע"י העובדים הסוציאליים. לחצי משרד העבודה והרווחה עשו את שלהם. המשרד לא רצה שקלונו ייחשף: שבנה של אשה נכה נגזל ממנה והועבר למוסד ע"י עובדים סוציאליים, באמצעות שקרים וגיבוי של שופט נוער אשר הגדיר את התעללות המדריכים בילד כ"HOLDING" שארבעה ילדים להורים עניים נלקחו מהם למוסדות באישור בית המשפט לנוער: שנערה שנשלחה בכפייה למוסד לנערות עברייניות כחלק מרדיפה של פקידת הסעד ובאישור בית המשפט, נאנסה וניסתה להתאבד וכעת היא בבית חולים לחולי נפש. למה הם כל כך פוחדים מהפירסום? למה מאפשרים השופטים להשתיק את גילוי המציאות המזעזעת? ולמה במדינת הרווחה שלנו, העובדים הסוציאליים אינם תובעים פרסום מלא של מעשי העוול? הם יודעים היטב מדוע. שהרי באמת הם לא ייראו טוב כאשר יתברר לציבור עד כמה עמוקה ונרחבת היא המעורבות של המערכת כולה – מרמת פקידי הסעד ומנהלי מחלקות הרווחה בישוב, ועד הממונים ברמה הארצית – בהליכי הגזילה של תינוקות וילדים מהוריהם. גם השופטים אינם ששים לחשוף את מקומם המרכזי במציאות הקפקאית.

הברית הזאת בין העובדים הסוציאליים לשופטים היא קטלנית, גם לדמוקרטיה וגם לקטינים

ההשתקה - למה פוחדים העובדים הסוציאליים והשופטים מפרסום? - מאמר מאת פרופ. אסתר הרצוג
ההשתקה - למה פוחדים העובדים הסוציאליים והשופטים מפרסום? - מאמר מאת פרופ. אסתר הרצוג

בחשכת החוק - פרופ. אסתר הרצוג - 23.06.1998 - הארץ

 בחשכת החוק - פרופ. אסתר הרצוג - 23.06.1998 - הארץ

החוק אוסר פרסום פרטים מזהים של קטינים "באופן או בנסיבות שיש בהם כדי לגלות כי הקטין הובא לפני בית משפט או פקיד סעד פועל לגביו לפי חוק זה..." נגזק מתפיסה הקובעת ל"קטינים" מעמד חוקי נפרד, כזקוקים להגנת יתר של בית המשפט. לכאורה, תפיסה נאורה והומנית. בפועל זהו כלי דראקוני נגד קבוצות חלשות ובמידה רבה גם נגד קטינים. החוק אמנם לא נועד לפגוע בקטינים אך בפועל הוא משרת בעיקר את החזקים יותר, מבחינת המעמד החברתי המקצועי והמוסדי. למעשה, מעניק החוק הזה חיסיון למעשיהם של עובדי ציבור הקשורים למערכות האימוץ ולהפעלת מוסדות לילדים חוסים.

הצנזורה על פרסום פשעים נגד הורים וילדים בישראל מאפשרת את הפגיעה החמורה בזכות יסוד מהחשובות ביותר לאדם, הזכות על צאצאיו. מערכת המשפט, שאמורה להגן על זכות זו, מאפשר, בפועל, את הפגיעה בה באשר היא מחפה על מבצעיהן, והכל בשם שמירה על החוק וטובת הקטין.

אלפי ילדים הנלקחים לאימוץ ולמוסדות בכפייה, ולעיתים ברמייה, בחסות בתי המשפט בהליכים חוקיים למהדרין, נפגעים ממניעת הפרסום של מעשי העוול הנעשים להם.

כך גם מניעת הפרסום של תלונות רבות של ילדים על התעללות של אנשי צוות במוסדות.

מניעת הפרסום משרתת היטב את המערכת "המטפלת". היא מאפשרת להסיר מידיעת הציבור את העובדה שהמשטרה מטפלת בתלונות הקטינים על אלימות הצוות במוסדות על פי הנחיות עובדי הרווחה, שלעיתים מעדיפים למנוע "חיטוט" מציק בתוך המוסדות שבאחריותם.

בסיוע חוק איסור הפרסום מאפשרת בעצם מערכת המשפט למדינה, באמצעות פקידי העד, להוציא ילדים מחזקת הורים דלי אמצעים המתקשים להתגונן מפניהם, והיא מאפשרת לשופטים לקבל החלטות שגויה ולעתים אף מעוותות בלא להיחשף לביקורת.

השתקת התקשורת משמשת את מערכת הרווחה בהתחזותה לאבירת ה"הגנה על קטינים", שאינה אלא הגנה על כוחה הדורסני.

אפשר להביא דוגמאות אחדות לשיטה הזאת: באחת התוכניות האחרונות שלה ביקשה מערכת "פופוליטיקה" להעלות את נושא הוצאת ילדים בכפייה מהוריהם. באמצעות איומים בנקיטת צעדים משפטיים, אילצה מערכת הרווחה את יוצרי התוכנית ומנכ"ל רשות השידור החדש, אורי פורת, לרדת מהנושא. הרחק מעיני הציבור ניהלו היועצים המשפטיים של משרד הרווחה ומנהלת מחלקת התביעות האזרחית של משרד המשפטים, מרים רובינשטיין, מאבק למניעת הדיון בפופוליטיקה. הם אפילו פנו לבית המשפט כדי לבקש את מניעת הופעתי בתוכנית. והכל בשם שמירת החוק ל"טובת הקטינים".

על מקומון של רשת שוקן אסר בית המשפט, בעקבות פניית מערכת הרווחה, לפרסם כתבה המתארת התעללות עובדי המוסד בילדים. בעקבות הפעלת לחצים של היועצת המשפטית של משרד הרווחה, נמנע פרסום פרשה מזעזעת ב"הכל דיבורים" ובטלוויזיה מקומית.

מדובר במחלקת רווחה המבקשת להעביר נערה למוסד צופיה, על סמך סיפורי כזב, שלפיהם היא נראתה משוטטת עם פועלים ערבים.

אלו הן דוגמאות לשיטה המאפשרת למערכת הרווחה בארץ להפעיל כוח כמעט ללא רסן או ביקורת ציבורית.

בשגרה זו נרמסות זכויות הילדים והוריהם בעזרת מערכת המשפט והמשטרה.

השתקת התקשורת מבטיחה למכונת הרווחה "שקט תעשייתי".

הסכנה החמורה ביותר מבחינתה היא שהציבור יידע מה באמת קורה בפרוזדורי המחלקות "לטיפול" בילד ובנוער במסגרת שאליהן מופנים ילדים.

ההשתקה היא הדרך הבטוחה להרחקת העוולות לחשכת הלא נודע, מאז פרשת "ילדי תימן" ועד היום.

יום חמישי, 7 באוגוסט 2014

המרכז הישראלי לאפוטרופסות - הקרן לטיפול בחסויים: ליקויים חמורים בהתנהלות בדוח מבקר המדינה

זאב פרידמן - מנכ"ל המרכז הישראלי לאפוטרופסות - הפקרת קשישים לעושק והזנחה
זאב פרידמן - מנכ"ל המרכז הישראלי לאפוטרופסות
דצמבר 2010 - ליקויים חמורים בהתנהלות המרכז הישראלי לאפוטרופסות - הקרן לטיפול בחסויים בדוח מבקר המדינה שפורסם בעניין. הפרק העוסק במרכז הישראלי לאפוטרופסות - הקרן לטיפול בחסויים מעלה ליקויים משמעותיים הנוגעים לדרך הטיפול באנשים שאינם יכולים לדאוג לעצמם ולענייניהם, ופעמים רבות גם אין אדם קרוב להם המוכן או מסוגל למלא תפקיד זה. 

 משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את אי-עמידתה של הקרן לטיפול בחסויים בחובותיה הבסיסיות כלפי אוכלוסיה חלשה זו. מחובתם של כל הגורמים הנוגעים בדבר להשלים בהקדם את תיקונם של ליקויים אלה על מנת לסייע לכך שאוכלוסיית החסויים במדינת ישראל תזכה לפתרון הולם למצוקותיה.

להלן תמצית הדוח - לקריאת הפרק המלא על מחדלי המרכז הישראלי לאפוטרופסות - הקרן לטיפול בחסויים הקלק כאן

תקציר

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 (להלן - החוק), קובע כי בית משפט רשאי למנות אפוטרופוס לאדם שאינו יכול, דרך קבע או דרך ארעי, לדאוג לענייניו ואין מי שמוסמך ומוכן לדאוג להם במקומו. על פי החוק, אדם שבית המשפט מינה לו אפוטרופוס נקרא חסוי. מינוי האפוטרופוס יכול להינתן על גופו (להלן - לעניינים אישיים) או על רכושו של החסוי או על שניהם.

הקרן לטיפול בחסויים (להלן - הקרן) היא תאגיד אפוטרופסות שהוקם כהקדש ציבורי בשנת 1977 על ידי האפוטרופוס הכללי (להלן - האפ"כ), על פי פקודת ההקדשות לצרכי צדקה . מסמך היסוד שעל פיו פועלת הקרן הוא שטר הקדש. לקרן מעמד ציבורי וממלכתי ייחודי, בהיותה מחויבת להתמנות לאפוטרופסית לחסויים שאין אדם אחר שידאג להם. היא מנוהלת בידי מועצת נאמנים שחברים בה, בין היתר, נציג משרד המשפטים ונציג משרד הרווחה והשירותים החברתיים (להלן - משרד הרווחה).

ביוני 1995 נחתם בין הקרן לבין המוסד לביטוח הלאומי (להלן - הביטוח הלאומי) הסכם המסדיר את פעילותה של הקרן כמקבלת גמלה (להלן - ההסכם). על פי ההסכם תשמש הקרן מקבלת גמלת הביטוח הלאומי עבור הזכאי לגמלה (להלן - זכאי).

הקרן מטפלת בכ-3,200 חסויים ובכ-1,800 זכאים אשר חלקם מתגוררים בביתם (להלן - בקהילה) וחלקם במוסדות שונים. הקרן מנהלת את כספי החסויים, שביולי 2009 הסתכמו בכ-400 מיליון ש"ח, ואת יתר נכסיהם, ובכלל זה כ-760 נכסי מקרקעין, ששוויים הוערך בדצמבר 2008 בכ-470 מיליון ש"ח.

פעולות הביקורת

בחודשים מאי 2009 - פברואר 2010 בחן משרד מבקר המדינה את טיפול הקרן בחסויים ובזכאים ובכלל זה את תכנון דרכי הטיפול בהם, שמירת הקשר עמם והמעקב אחר מצבם. כמו כן נבחנו פעולות הקרן לאיתור רכוש החסויים ולשמירתו. בדיקות השלמה נערכו במשרדי הרווחה, המשפטים, האוצר ובביטוח הלאומי.

עיקרי הממצאים

בדצמבר 2003, בעקבות הוראת בית המשפט העליון, גיבשו משרד המשפטים ומשרד הרווחה בשיתוף הנהלת הקרן ובהתייעצות עם תאגידי אפוטרופסות נוספים טיוטת נוהל לפעילותם של תאגידי אפוטרופסות, המפרט תנאי סף לפעילותם של תאגידים אלה, בהם הקרן. עד פברואר 2010 טרם קבעו משרד המשפטים ומשרד הרווחה נוהל מחייב כאמור. זאת על אף חשיבותו הרבה של נוהל מעין זה לצורך קביעת אמת מידה בסיסית לפעילותם של תאגידים אלה ולצורך בקרה של המדינה ושל האפ"כ עליהם.

בשטר ההקדש נקבע כי על הקרן לפעול על פי מסמך הנקרא "סל טיפול" ובו הוגדרו שירותים בסיסיים שעליה לספק לחסוי תמורת דמי טיפול שהיא תגבה מכספיו. מסמך זה עוגן במסגרת הסדר שכר טרחה שאושר בבית המשפט לענייני משפחה באוגוסט 2007. נמצא כי במרבית המקרים שנבדקו לא קיימה הקרן חלק ניכר מהפעולות המתחייבות מסל הטיפול: הרכז הטיפולי לא נפגש עם החסוי בשנה הראשונה למינוי הקרן לאפוטרופסית; לא הוכנה תכנית לטיפול בחסוי המושתתת על צרכיו, רצונותיו ויכולותיו הכלכליות; לא הוכנה תכנית כלכלית לטיפול ולא הוכן גם סל הוצאות של החסוי; לא ננקטו הפעולות הנדרשות על מנת לאתר את כל רכושו של החסוי.

הקרן מעסיקה בסניפיה רכזים טיפוליים - עובדים מקצועיים האחראים לטיפול בחסויים. נמצא כי רכז טיפולי אחד אחראי לטיפול בכ-160 חסויים וזכאים בממוצע, דבר היוצר עומס יתר ולעתים אף גורם לפגיעה באיכות הטיפול הניתן לחסוי.

אפוטרופוס ומקבל גמלה מחויבים לבקר את החסוי והזכאי בסדירות, מספר מוגדר של ביקורים בחודש. מממצאי הבדיקה עלה כי הקרן לא הקפידה על מעקב צמוד ובקרה על הטיפול הניתן לחסויים ולזכאים, בייחוד לאלה המתגוררים בקהילה. נמצא כי ל-35% מהחסויים ו-72% מהזכאים שמחובת הקרן היה לבקר לא מונה נציג מטעמה אשר יבקר אותם ויוודא כי צורכיהם הבסיסיים מסופקים, כמתחייב מסל הטיפול ומההסכם של הקרן עם הביטוח הלאומי. הקרן אף לא דיווחה לביטוח הלאומי כי לא מינתה נציגים לזכאים.

אף שהקרן הוקמה כבר בשנת 1977, עד חודש פברואר 2010, מועד סיום הביקורת, לא היו לה נהלים בכמה נושאים מהותיים הנוגעים לטיפול בחסוי. בין היתר, הקרן לא קבעה כללים המגדירים את אופן הביקור של נציג מטעמה אצל החסוי. נמצא עוד כי הקרן אינה מקיימת בקרה מספקת על ביקורי הנציג אצל החסוי.

חלק מהחסויים שהקרן מטפלת בהם הם חסרי אמצעים, אשר חיים לא אחת בתנאים מחפירים, בדלות ובעוני. משרדי המשפטים, הרווחה והאוצר לא פתרו את סוגיית המימון של הטיפול בחסויים חסרי אמצעים.

סיכום והמלצות

משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את אי-עמידתה של הקרן בחובותיה הבסיסיות כלפי החסויים והזכאים. על הקרן לשמור על קשר שוטף עם החסויים והזכאים, הן באמצעות הרכז הטיפולי והן באמצעות נציג מטעמה, בפרט כאשר מדובר בכאלה המתגוררים בקהילה ואינם נתונים להשגחה כמו חסויים השוהים במוסדות. על הקרן לקבוע נהלים בנושאים מהותיים הנוגעים לטיפול בחסויים כדי להבטיח שהטיפול בהם יהיה אחיד, ולפעול על פי הוראות סל הטיפול ככתבן וכלשונן.

לאור חשיבותו ומורכבותו של תפקיד האפוטרופוס, על משרד המשפטים ומשרד הרווחה לקבוע לאלתר נוהל מחייב לפעילותם של תאגידי אפוטרופסות ולתת פתרון הולם לסוגיית מימון הטיפול בחסויים חסרי אמצעים בהקדם.

על משרד המשפטים, משרד הרווחה והביטוח הלאומי להגביר את מעורבותם בפעילות הקרן ואת פיקוחם עליה כדי להבטיח שאוכלוסיית החסויים במדינת ישראל תקבל פתרון הולם למצוקותיה.



יום ראשון, 29 ביוני 2014

יאנה עברי תחקירנית - הרפש וההכפשות שמוציאים דוברות משרד הרווחה נגד אמא שקר מוחלט



כנס לציון שנה למותה של חה"כ לשעבר ד"ר מרינה סולודקין ז"ל - יוני 2014

בחסות עמותת ע.ל.י.ה לזכויות ילדים והורים, משפחת סולודקין, פרלמנט נשים ותנועת ש.י.ן

מינוף תקשורתי וציבורי של המאבק למען זכויות ילדים והורים

- יאנה עברי - חלק 2 -
יאנה עברי: יש שתי בעיות. הבעיה מספר אחד זה העובדים הסוציאליים, מוצגים היום בתקשורת באור מאוד חיובי, הן מוצגות כאילו הן נשים מסכנות בשכר מינימום, נושאות על כתפיהן 300 מאות תיקים, קמות באמצע הלילה "להציל ילד בוכה" וכיוצא בזה.
מולן, יש אמא, שהדוברות של משרד הרווחה מוציא לתקשורת עליה, את כל הזבל האפשרי, ותסלחו לי על הביטוי, שאפשר להוציא על בן אדם, כי על כל אחד מאיתנו אפשר להוציא משהו רע.

עו"ד תמר טסלר: יש לי שאלה, משרד הרווחה מפר את החיסיון שנותן החוק למשפחה, והדוברות של משרד הרווחה מוציא את הפרטים האישיים?

ורד פלמן: כן.

חנה בית הלחמי: תחקירן צלצל, ואמר לי מה אמרה לו פקידת סעד הראשית בשקט-בשקט בטלפון על המרואיינת כדי להוריד אותו מהראיון.

יאנה עברי: אף פעם לא אעז לעשות את זה, אבל אם אגיד לכם שלפני ארבעה חודשים שודרה כתבה שלורי היתה הכוכבת שלה, מה פקידת סעד, ומה הדוברות של משרד הרווחה אמרו לי על לורי, לא הייתם מאמינים. דוברות משרד הרווחה מוציא רפש שכזה, כשאני יודעת שלפחות חצי מזה זה שקר מוחלט. אבל זה מה שהם אומרים. הם אומרים אם את תזמיני מישהו, כי אני ביקשתי להזמין נציג לאולפן, והם אומרים "זה בדיוק מה שאני יגיד". היא פושעת ומקומה בכלא. זה מה שהוא אמר. אז לשאלה של תמר, הקושי הוא בזה שפקידי הסעד מוצגים באור מאוד חיובי, כאנשים שעוזרות לעם חלש.

יום ראשון, 11 במאי 2014

איריס ארבל אסל ורשויות הרווחה

מאי 2014 - איריס ארבל אסל שופטת בימ"ש לענייני משפחה ר"ג מודה: בית המשפט הוא חותמת גומי של רשויות הרווחה המקבלים את תסקיר פקידת הסעד כפסק דין סופי – תמ"ש 56724-11-13

איריס ארבל אסל שופטת בימ"ש לענייני משפחה רמת גן – מונחי פולחן ועבודת אלילים כפסק דין תמ"ש 56724-11-13, תמ"ש 45858-06-11, תמ"ש 48388-05-11, תמ"ש 1127-08-13

לקריאת פסק הדין הקליקו על הקישור:
פסק דין תמש 56724-11-13 שופטת איריס ארבל אסל – אם מנעה מאב לראות את בתו ותפצה אותו כספית – קובץ PDF
 
טרם תועלה הביקורת על השופטת איריס ארבל אסל, שלוקחת תסקיר פקידת סעד ומיישמת אותו לפסק דין, ראוי לציין כי תוצאות פסק הדין נכונות, ברם ההליך השיפוטי – שגוי מעיקרו, שכן טובת הילד מחייבת משמורת שוויונית לשני ההורים, ואם הורה מנכר את הילד המשותף לצד השני, ראוי להעביר את המשמורת להורה המיטיב והידידותי, על מנת למנוע פגיעה בנפשו של הקטין. בפסק דין זה, השופטת  במשך שנתיים התעללה באב, לא איפשרה לו את אבהותו, ורק כעת, כשפקידות הסעד המליצו על הסדרי ראיה שגם הם לא שוויוניים, השופטת פסקה כפי שהמליצה הפק"ס, כשהיא מאדירה את עבודתן של העובדות השטניות המתיימרות לבצע מלאכת קודש, בעוד שהינן מבצעות מלאכת רמיה ושקר.
אם העובדת הסוציאלית מבצעת לטעמה של איריס ארבל מלאכת קודש, מדוע אינה מציינת את שמה של פקידת הסעד, עובדת ציבור ומדוע היא אינה מציינת את שמה של פקידת הסעד המחוזית ניבה מילנר, הידועה לשימצה בהתעללותה בהורים וילדיהם, פקידת סעד הנתבעת על ידי אב המנותק מבנו במשך 5 שנים בבימ"ש שלום תל אביב תיק ת.א. 34432-01-10.
נשאלת השאלה, אם האמא היא מסיתה ומנכרת, ולא מאפשרת לאב לגדל את בתו בצורה שוויונית, מדוע לא להעביר לאב הידידותי את המשמורת על הבת, וכך השליטה תהיה בידיו והוא יוכל לוודא שהילדה מתפתחת באופן תקין?
לפנינו אב הנאבק במשך שנתיים רצופות כדי לגדל את בתו בצורה תקינה, ולהעניק לבת אהבת אב, ואולם שלא בטובתו, הוא נתקל בהתנגדות והתנהלות בלתי חוקית ובלתי סבירה מצד פקידות הסעד שאילצו אותו לראות את בתו במרכז קשר של משרד הרווחה, תחת פיקוח של עובדת סוציאלית ושל אמא שלו. השופטת ארבל נמנעה מביצוע חובתה במשך שנתיים לקבוע הסדרי ראיה תקינים, ואף התיק נדון אצל שופטים מתחלפים, שהטילו סנקציות כספיות נגד האם (הסנקציות לא הועילו שכן האם המשיכה להפר את הסדרי הראיה). במקום להפנים חטאו כלפי האב וכלפי בתו מחמת זאת שלא אכפו צווים שיפוטיים, ובמקום למצוא לכך מענה ראוי – העברת המשמורת לאלתר לידי האב השופטת ארבל "דילגה" על מכשול זה וקבעה כי האם תשלם קנס 19,000 ש"ח על הפרת הסדרי הראיה.
חמור ביותר שהשופטת מאפשרת לאם כאילו אין דין ואין דיין וכאילו חטאיה "ימורקו" על ידי היטל כספי, במקום להעביר את המשמורת לידי האב.
איריס ארבל אסל קבעה כי בית המשפט משמש חותמת גומי, ומקבל את עמדת פקידת הסעד כתורה מסיני, וכך נכתב בעמ' 8-9 לפסק הדין:
" 41. בקשה נוספת שבאמתחת האם עניינה בהחלפת פקידת הסעד, בשל התעלמות גורפת, כלשונה, מטובת הקטינה. עוד טוענת האם כי בהתנהלותה המקצועית של פקידת הסעד נפל פגם חמור, וזאת כחלק ממגמת ההתעלמות המאפיינת את עבודתה.
אינני נעתרת לבקשה זו מטעמים שאפרט להלן. בתי משפט לענייני משפחה נוהגים להסתייע בפקידי סעד ובחוות דעתם בגדרם של סכסוכים בענייני משמורת.
הואיל ובידי רשויות הרווחה הכלים המקצועיים להיכנס בעובי הקורה בהכרת הנפשות הפועלות, בהבנת מקור הסכסוך ובחשיבות טובת הקטין, בית המשפט נוטה להסתמך על חוות הדעת ו/או התסקירים המוגשים על ידי פקידי הסעד לסדרי דין ולאמצם על פי רוב בבואו להכריע בסוגיית המשמורת.
44. הנחת היסוד של בית המשפט הינה כי פקידת הסעד, בהיותה עובדת ציבור, פועלת ביושרה, ללא משוא פנים ועל מסד התרשמותה ומיומנותה המקצועית, בצירוף הניסיון שרכשה במהלך עבודתה. "
49. יהא זה בבחינת חטא אם אחתום את הדיון על פעילותן של פקידות הסעד בענייני משמורת בלא שאתייחס באספקלריה רחבה לקשיים עמם מתמודדים בשנים האחרונות שירותי הרווחה ובכללם העובדים הסוציאליים. אלה האחרונים נאלצים לבצע מלאכתם בתנאים הרחוקים מלהיות אידאליים, כאשר ערך השליחות מהווה נר לרגליהם. פעילותם זו של העו"סים ראויה היא להכרת תודה ולברכה, על אף שלא ניתן לזהות שלמות בתפקודם מכורח נסיבות אובייקטיביות של עומס בלתי רגיל ולחץ מתמיד בעבודתם."

קישורים:

 שמואל בוקובסקי - מכבסת הבלים ודברי בלע נגד משפחה בהליך אימוץ - ינואר 2012 - בית משפט עליון רע"א 7535/11 - מדובר בזוג הורים בעלי פיגור אשר בית משפט לענייני משפחה (שופט שמואל בוקובסקי) קבע כי יש לשלוח את בתם בת השלש לאימוץ סגור. ההורים מבקשים לצמצם את תוצאות האימוץ, באופן שסבתה של הקטינה, אמה של המבקשת והאפוטרופא שמונתה לה לדין, תישא באחריות לגידולה. מנגד, סומך המשיב (לשכה משפטית משרד הרווחה) ידיו על פסקי הדין של ערכאות קמא. לבת המאומצת אחות קטינה שהוכרזה "נזקקת" - מהחלטת העליון ניתן ללמוד על דרכי הפעולה של שופט בית משפט לענייני משפחה שמואל בוקובסקי, הנשוי לפקידת סעד מחוזית לחוק הנוער מיכל מילשטיין בוקובסקי ואשר שימש שנים רבות בעברו כיועץ משפטי במשרד הרווחה:

דרכי הרמיה השופט שמואל בוקובסקי - רשלנות שיפוטית קיצונית בדלתיים סגורות - בית משפט לענייני משפחה ראשון לציון - נובמבר 2006 - שופטי בתי משפט לענייני משפחה ובתי משפט לנוער, ופקידי סעד מבזים והורסים חיי אזרחים ומשפחות בבתי משפט מאחורי דלתיים סגורות. הם מגלגלים את האחריות אחד על השני אינם מנמקים תחושותיהם והחלטותיהם ההזויות והם מוגנים נגד תביעות ותלונות...

בית משפט לענייני משפחה בדלתיים סגורות - בין חוסר תובנה מקצועית לרשלנות קיצונית - שופט שמואל בוקובסקי - אוגוסט 2010 - בע"מ 5422/10 השופט דנצינגר - מדובר בערעור לבית משפט עליון של אמא המבקשת לשמש אפוטרופא לבתה החסויה במקום עמותת שפר. הבת החסויה שהתה בהוסטל אולם עקב החמרה במצבה הועברה כפי הנראה למוסד פסיכיאטרי... - ניתן להבחין במספר כשלים בתפקודו של שמואל בוקובסקי: - הליך שיפוטי חפוז ושטחי מסב נזקים לחסויים וקרוביהם...

מכבסת הרווחה - בין טיפול והשגחה לאימוץ סגור - השופט שמואל בוקובסקי, פקידות הסעד חנה בן ארי וקרן זינגר - הליכים שיפוטיים של מכבסת מילים וצווים מטופשים. המקרה דנן אימוץ סגור פסיקת בית משפט עליון רע"א 9382/10 מצביע על רפיסות, אי נטילת אחריות של רשויות הרווחה ומערכת בתי משפט לענייני משפחה ובתי משפט לנוער, תוך הסבת נזקים קשים לפרט ולמשפחה...

כישלון אימוץ פתוח בחליפת מכתבים פעמיים בשנה בין קטין לאימו - השופט שמואל בוקובסקי - כבר ראינו את את כישלון השופט שמואל בוקובסקי בהליך מינוי אפוטרופוס לאשה מאובחנת דמנטיה. בוקובסקי מינה בפתאומיות לאשה אפוטרופוסים בגוף וברכוש, ללא שראה את האשה, על סמך חוות דעת פסיכיאטר מטעם האפוטרופסים שלא בדק אותה, ללא תסקיר, ללא סל טיפול - חייה של האשה נחרבו ותוך כחודש ירדה 10 ק"ג במשקל הפכה להיות שבר כלי, ולא שבה לאיתנה...

העליון קבע: יש סיכוי כי מצב ההורים ישתפר והתינוק יוחזר לאימו ולא ימסר לאימוץ - קונספציית האימוץ של השופט שמואל בוקובסקי קרסה - מאי 2008 - רע"א 1841/08 - מדובר בזוג הורים ולהם ששה ילדים. התינוק שעניינו נדון נולד ביום 12.5.06. בעודו בבית החולים הוצא צו חירום על ידי פקידת סעד, להוצאת הקטין ממשמורת הוריו והעברתו למשמורת רשות הסעד, באשר לא עלה בידי הוריו להציג תכנית ברורה לגבי מגורים להם ולתינוק...

סגן נשיא בית משפט לענייני משפחה שופט שמואל בוקובסקי: הליך מופקר ואלים במינוי אופוטרופוס לאישה - מדובר ב”ביקור בית” שערכו פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועובדת סוציאלית נעמי הלימי לחסויה כבת 60, במסגרת הליך מינוי אפוטרופוס לחסויה, כחודש לאחר שהשופט שמואל בוקובסקי מינה מינוי זמני אפוטרופוסים לחסויה, מבלי ששמע את דעתה, אם היא מסוגלת להבין בדבר, וניתן לברר דעתה. המינוי בוצע ללא תצהיר של פקידת סעד. בבקשת המינוי היה רשום כי אחד מבניה מתנגד למינוי. יש לציין כי אפילו לא נכלל סל טיפול לאישה שחירותה ורכושה נשללו ממנה. בוקובסקי הוציא צו השולל את חירותה ורכושה של האישה. כתוצאה מהצו של בוקובסקי חייה של האשה נהרסו, תוך חודש הפכה להיות שבר כלי, ירדה במשקל 10 ק"ג תוך חודש עיניה בלטו והיו מפוחדות...

תביעה נגד שופט לענייני משפחה שמואל בוקובסקי בגין הפרת החוק ביודעין ובזדון ועולה לכדי רשלנות קיצונית מאוד ובאופן בוטה - בוקובסקי התחמק בבקשת חסינות - דצמבר 2004 - מדובר בתביעה נגד סגן נשיא בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, השופט שמואל בוקובסקי. בגין מה שטוען התובע למחדל המבקשים אשר גרמו לו נזק כספי - תביעה נגד השופט שמואל בוקובסקי על הפרת החוק ביודעין ובזדון ועולה לכדי רשלנות קיצונית מאוד ובאופן בוטה ...

שמואל בוקובסקי - מינוי אפוטרופוס חיצוני מופרט לאישה בגוף וברכוש תוך הורדת רמת חייה ופגיעה ביכולותיה הקוגנטיביות - ינואר 2007 - בג"צ 10404/06 - שופט בית משפט לענייני משפחה בראשון לציון, שמואל בוקובסקי נשוי לפקידת סעד לחוק הנוער מיכל מילשטיין בוקובסקי ואשר שימש כ- 11 שנה במחלקה המשפטית במשרד הרווחה, הוא אחד מאדריכלי מדיניות משרד הרווחה המאופיינת בתרבות שקר, סחר בילדים וקשישים, עבודה פרועה ללא סדרי דין, ללא ראיות מאחורי דלתיים סגורות בבתי משפט, תוך פגיעה חמורה בגופם ונפשם של פרטים ומשפחות...

איריס ארבל אסל - בין פרזיטיות ללקקנות בלתי נלאת לרשויות הרווחה

מאי 2014 - איריס ארבל אסל שופטת בימ"ש לענייני משפחה ר"ג מודה: בית המשפט הוא חותמת גומי של רשויות הרווחה המקבלים את תסקיר פקידת הסעד כפסק דין סופי – תמ"ש 56724-11-13
טיוח אובססיבי פשעי רשויות הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה
טיוח אובססיבי פשעי רשויות הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה
איריס ארבל אסל שופטת בימ"ש לענייני משפחה רמת גן – מונחי פולחן ועבודת אלילים כפסק דין תמ"ש 56724-11-13, תמ"ש 45858-06-11, תמ"ש 48388-05-11, תמ"ש 1127-08-13

לקריאת פסק הדין הקליקו על הקישור:
פסק דין תמש 56724-11-13 שופטת איריס ארבל אסל – אם מנעה מאב לראות את בתו ותפצה אותו כספית – קובץ PDF
 
טרם תועלה הביקורת על השופטת איריס ארבל אסל, שלוקחת תסקיר פקידת סעד ומיישמת אותו לפסק דין, ראוי לציין כי תוצאות פסק הדין נכונות, ברם ההליך השיפוטי – שגוי מעיקרו, שכן טובת הילד מחייבת משמורת שוויונית לשני ההורים, ואם הורה מנכר את הילד המשותף לצד השני, ראוי להעביר את המשמורת להורה המיטיב והידידותי, על מנת למנוע פגיעה בנפשו של הקטין. בפסק דין זה, השופטת  במשך שנתיים התעללה באב, לא איפשרה לו את אבהותו, ורק כעת, כשפקידות הסעד המליצו על הסדרי ראיה שגם הם לא שוויוניים, השופטת פסקה כפי שהמליצה הפק"ס, כשהיא מאדירה את עבודתן של העובדות השטניות המתיימרות לבצע מלאכת קודש, בעוד שהינן מבצעות מלאכת רמיה ושקר.
אם העובדת הסוציאלית מבצעת לטעמה של איריס ארבל מלאכת קודש, מדוע אינה מציינת את שמה של פקידת הסעד, עובדת ציבור ומדוע היא אינה מציינת את שמה של פקידת הסעד המחוזית ניבה מילנר, הידועה לשימצה בהתעללותה בהורים וילדיהם, פקידת סעד הנתבעת על ידי אב המנותק מבנו במשך 5 שנים בבימ"ש שלום תל אביב תיק ת.א. 34432-01-10.
נשאלת השאלה, אם האמא היא מסיתה ומנכרת, ולא מאפשרת לאב לגדל את בתו בצורה שוויונית, מדוע לא להעביר לאב הידידותי את המשמורת על הבת, וכך השליטה תהיה בידיו והוא יוכל לוודא שהילדה מתפתחת באופן תקין?
לפנינו אב הנאבק במשך שנתיים רצופות כדי לגדל את בתו בצורה תקינה, ולהעניק לבת אהבת אב, ואולם שלא בטובתו, הוא נתקל בהתנגדות והתנהלות בלתי חוקית ובלתי סבירה מצד פקידות הסעד שאילצו אותו לראות את בתו במרכז קשר של משרד הרווחה, תחת פיקוח של עובדת סוציאלית ושל אמא שלו. השופטת ארבל נמנעה מביצוע חובתה במשך שנתיים לקבוע הסדרי ראיה תקינים, ואף התיק נדון אצל שופטים מתחלפים, שהטילו סנקציות כספיות נגד האם (הסנקציות לא הועילו שכן האם המשיכה להפר את הסדרי הראיה). במקום להפנים חטאו כלפי האב וכלפי בתו מחמת זאת שלא אכפו צווים שיפוטיים, ובמקום למצוא לכך מענה ראוי – העברת המשמורת לאלתר לידי האב השופטת ארבל "דילגה" על מכשול זה וקבעה כי האם תשלם קנס 19,000 ש"ח על הפרת הסדרי הראיה.
חמור ביותר שהשופטת מאפשרת לאם כאילו אין דין ואין דיין וכאילו חטאיה "ימורקו" על ידי היטל כספי, במקום להעביר את המשמורת לידי האב.
איריס ארבל אסל קבעה כי בית המשפט משמש חותמת גומי, ומקבל את עמדת פקידת הסעד כתורה מסיני, וכך נכתב בעמ' 8-9 לפסק הדין:
" 41. בקשה נוספת שבאמתחת האם עניינה בהחלפת פקידת הסעד, בשל התעלמות גורפת, כלשונה, מטובת הקטינה. עוד טוענת האם כי בהתנהלותה המקצועית של פקידת הסעד נפל פגם חמור, וזאת כחלק ממגמת ההתעלמות המאפיינת את עבודתה.
אינני נעתרת לבקשה זו מטעמים שאפרט להלן. בתי משפט לענייני משפחה נוהגים להסתייע בפקידי סעד ובחוות דעתם בגדרם של סכסוכים בענייני משמורת.
הואיל ובידי רשויות הרווחה הכלים המקצועיים להיכנס בעובי הקורה בהכרת הנפשות הפועלות, בהבנת מקור הסכסוך ובחשיבות טובת הקטין, בית המשפט נוטה להסתמך על חוות הדעת ו/או התסקירים המוגשים על ידי פקידי הסעד לסדרי דין ולאמצם על פי רוב בבואו להכריע בסוגיית המשמורת.
44. הנחת היסוד של בית המשפט הינה כי פקידת הסעד, בהיותה עובדת ציבור, פועלת ביושרה, ללא משוא פנים ועל מסד התרשמותה ומיומנותה המקצועית, בצירוף הניסיון שרכשה במהלך עבודתה. "
49. יהא זה בבחינת חטא אם אחתום את הדיון על פעילותן של פקידות הסעד בענייני משמורת בלא שאתייחס באספקלריה רחבה לקשיים עמם מתמודדים בשנים האחרונות שירותי הרווחה ובכללם העובדים הסוציאליים. אלה האחרונים נאלצים לבצע מלאכתם בתנאים הרחוקים מלהיות אידאליים, כאשר ערך השליחות מהווה נר לרגליהם. פעילותם זו של העו"סים ראויה היא להכרת תודה ולברכה, על אף שלא ניתן לזהות שלמות בתפקודם מכורח נסיבות אובייקטיביות של עומס בלתי רגיל ולחץ מתמיד בעבודתם."

קישורים:

 שמואל בוקובסקי - מכבסת הבלים ודברי בלע נגד משפחה בהליך אימוץ - ינואר 2012 - בית משפט עליון רע"א 7535/11 - מדובר בזוג הורים בעלי פיגור אשר בית משפט לענייני משפחה (שופט שמואל בוקובסקי) קבע כי יש לשלוח את בתם בת השלש לאימוץ סגור. ההורים מבקשים לצמצם את תוצאות האימוץ, באופן שסבתה של הקטינה, אמה של המבקשת והאפוטרופא שמונתה לה לדין, תישא באחריות לגידולה. מנגד, סומך המשיב (לשכה משפטית משרד הרווחה) ידיו על פסקי הדין של ערכאות קמא. לבת המאומצת אחות קטינה שהוכרזה "נזקקת" - מהחלטת העליון ניתן ללמוד על דרכי הפעולה של שופט בית משפט לענייני משפחה שמואל בוקובסקי, הנשוי לפקידת סעד מחוזית לחוק הנוער מיכל מילשטיין בוקובסקי ואשר שימש שנים רבות בעברו כיועץ משפטי במשרד הרווחה:

דרכי הרמיה השופט שמואל בוקובסקי - רשלנות שיפוטית קיצונית בדלתיים סגורות - בית משפט לענייני משפחה ראשון לציון - נובמבר 2006 - שופטי בתי משפט לענייני משפחה ובתי משפט לנוער, ופקידי סעד מבזים והורסים חיי אזרחים ומשפחות בבתי משפט מאחורי דלתיים סגורות. הם מגלגלים את האחריות אחד על השני אינם מנמקים תחושותיהם והחלטותיהם ההזויות והם מוגנים נגד תביעות ותלונות...

בית משפט לענייני משפחה בדלתיים סגורות - בין חוסר תובנה מקצועית לרשלנות קיצונית - שופט שמואל בוקובסקי - אוגוסט 2010 - בע"מ 5422/10 השופט דנצינגר - מדובר בערעור לבית משפט עליון של אמא המבקשת לשמש אפוטרופא לבתה החסויה במקום עמותת שפר. הבת החסויה שהתה בהוסטל אולם עקב החמרה במצבה הועברה כפי הנראה למוסד פסיכיאטרי... - ניתן להבחין במספר כשלים בתפקודו של שמואל בוקובסקי: - הליך שיפוטי חפוז ושטחי מסב נזקים לחסויים וקרוביהם...

מכבסת הרווחה - בין טיפול והשגחה לאימוץ סגור - השופט שמואל בוקובסקי, פקידות הסעד חנה בן ארי וקרן זינגר - הליכים שיפוטיים של מכבסת מילים וצווים מטופשים. המקרה דנן אימוץ סגור פסיקת בית משפט עליון רע"א 9382/10 מצביע על רפיסות, אי נטילת אחריות של רשויות הרווחה ומערכת בתי משפט לענייני משפחה ובתי משפט לנוער, תוך הסבת נזקים קשים לפרט ולמשפחה...

כישלון אימוץ פתוח בחליפת מכתבים פעמיים בשנה בין קטין לאימו - השופט שמואל בוקובסקי - כבר ראינו את את כישלון השופט שמואל בוקובסקי בהליך מינוי אפוטרופוס לאשה מאובחנת דמנטיה. בוקובסקי מינה בפתאומיות לאשה אפוטרופוסים בגוף וברכוש, ללא שראה את האשה, על סמך חוות דעת פסיכיאטר מטעם האפוטרופסים שלא בדק אותה, ללא תסקיר, ללא סל טיפול - חייה של האשה נחרבו ותוך כחודש ירדה 10 ק"ג במשקל הפכה להיות שבר כלי, ולא שבה לאיתנה...

העליון קבע: יש סיכוי כי מצב ההורים ישתפר והתינוק יוחזר לאימו ולא ימסר לאימוץ - קונספציית האימוץ של השופט שמואל בוקובסקי קרסה - מאי 2008 - רע"א 1841/08 - מדובר בזוג הורים ולהם ששה ילדים. התינוק שעניינו נדון נולד ביום 12.5.06. בעודו בבית החולים הוצא צו חירום על ידי פקידת סעד, להוצאת הקטין ממשמורת הוריו והעברתו למשמורת רשות הסעד, באשר לא עלה בידי הוריו להציג תכנית ברורה לגבי מגורים להם ולתינוק...

סגן נשיא בית משפט לענייני משפחה שופט שמואל בוקובסקי: הליך מופקר ואלים במינוי אופוטרופוס לאישה - מדובר ב”ביקור בית” שערכו פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועובדת סוציאלית נעמי הלימי לחסויה כבת 60, במסגרת הליך מינוי אפוטרופוס לחסויה, כחודש לאחר שהשופט שמואל בוקובסקי מינה מינוי זמני אפוטרופוסים לחסויה, מבלי ששמע את דעתה, אם היא מסוגלת להבין בדבר, וניתן לברר דעתה. המינוי בוצע ללא תצהיר של פקידת סעד. בבקשת המינוי היה רשום כי אחד מבניה מתנגד למינוי. יש לציין כי אפילו לא נכלל סל טיפול לאישה שחירותה ורכושה נשללו ממנה. בוקובסקי הוציא צו השולל את חירותה ורכושה של האישה. כתוצאה מהצו של בוקובסקי חייה של האשה נהרסו, תוך חודש הפכה להיות שבר כלי, ירדה במשקל 10 ק"ג תוך חודש עיניה בלטו והיו מפוחדות...

תביעה נגד שופט לענייני משפחה שמואל בוקובסקי בגין הפרת החוק ביודעין ובזדון ועולה לכדי רשלנות קיצונית מאוד ובאופן בוטה - בוקובסקי התחמק בבקשת חסינות - דצמבר 2004 - מדובר בתביעה נגד סגן נשיא בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, השופט שמואל בוקובסקי. בגין מה שטוען התובע למחדל המבקשים אשר גרמו לו נזק כספי - תביעה נגד השופט שמואל בוקובסקי על הפרת החוק ביודעין ובזדון ועולה לכדי רשלנות קיצונית מאוד ובאופן בוטה ...

שמואל בוקובסקי - מינוי אפוטרופוס חיצוני מופרט לאישה בגוף וברכוש תוך הורדת רמת חייה ופגיעה ביכולותיה הקוגנטיביות - ינואר 2007 - בג"צ 10404/06 - שופט בית משפט לענייני משפחה בראשון לציון, שמואל בוקובסקי נשוי לפקידת סעד לחוק הנוער מיכל מילשטיין בוקובסקי ואשר שימש כ- 11 שנה במחלקה המשפטית במשרד הרווחה, הוא אחד מאדריכלי מדיניות משרד הרווחה המאופיינת בתרבות שקר, סחר בילדים וקשישים, עבודה פרועה ללא סדרי דין, ללא ראיות מאחורי דלתיים סגורות בבתי משפט, תוך פגיעה חמורה בגופם ונפשם של פרטים ומשפחות...

יום שלישי, 22 באפריל 2014

תביעה חמורה נגד משרד הרווחה - הפקיר חוסה למוות

טענה: האח נפטר לאחר שאכל ללא מעצורים , חופי כהן , mynet , אפריל 2014

חוסה שהוחזק במוסד בחולון סבל מתסמונת שגרמה לו לאכול ללא שליטה. בעקבות מותו, תובע אחיו 2.5 מיליון שקל מהמוסד וממשרד הרווחה, בטענה להשגחה לקויה

אחיו של חוסה מחולון, שנפטר אחרי שנחנק מאוכל, תובע מיליוני שקלים מהמוסד שבו אושפז וממשרד הרווחה. התביעה הוגשה לבית משפט השלום בתל אביב, באמצעות עו"ד דוד פייל.

הצעיר החוסה סבל כל חייו מתסמונת נדירה, ונהג לחטוף מזון ולבלוע אותו ללא לעיסה ושליטה. תסמונת זו, הידועה כמסכנת חיים, מחייבת השגחה מתמדת וקפדנית. בעבר הוא התגורר במעון טיפולי בטבריה, ולפני מספר שנים הועבר למעון דומה בחולון, שם נמצאת משפחתו.

על פי התביעה, לאורך השנים נכתבו נוהלי סיכון ספציפיים בנוגע להרגלי אכילתו, ופרוטוקולים רבים בדבר הצורך בהשגחה צמודה עליו. בשנת 2007 הנהלים הללו לא נשמרו, והצעיר חטף לחם, דחס אותו במהירות לפיו, נחנק ואיבד את הכרתו.

הוא נמצא על ידי צוות המוסד, טופל במקום, והובהל לבית חולים 'וולפסון', שם הצילו את חייו. לאחר שמצבו התייצב הוא שוחרר בחזרה למוסד, ונוהלי ההשגחה עליו הוחמרו.

עוד נטען בתביעה, כי באוגוסט 2011 הושאר המנוח באחת הדירות במוסד, יחד עם שתי מטופלות נוספות, תחת השגחתה של מטפלת. בשלב מסוים הוא נשאר לבד בחדר, בזמן שהמטופלת השנייה הוצאה לשם ניקוי. כאשר המטפלת חזרה לחדר, היא גילתה אותו שרוע על המיטה, כשצבעו כחול. הצוות ביצע בו נסיונות החייאה, אך הצעיר שהיה שרוי בתרדמת, נפטר בבית החולים 'וולפסון' לאחר ארבעה ימים.

"אין ספק שאילו הנתבעות היו מבצעות את עבודתן בזהירות ובמיומנות סבירה, בהתאם לנהלים ולהנחיות המקובלות, ניתן היה למנוע את מותו הטרגי והמיותר של המנוח", טוען עו"ד פייל בתביעה.

אחיו של המנוח תובע מבית המשפט, שיורה למשרד הרווחה ולמוסד שבו הוחזק החוסה, לפצות אותו בסכום המקסימלי שבסמכות בית המשפט, 2.5 מיליון שקל. בנוסף מבקש עו"ד פייל פיצויים עונשיים בסך מיליון שקל מהנתבעות, בלי קשר לפיצוי על הנזק שנגרם למנוח ולמשפחתו.

ממשרד הרווחה נמסר : "אנו משתתפים בצער המשפחה. המשרד פעל כנדרש וכראוי כדי לפקח על המעון למען טיפול איכותי ושמירה על רווחתם ושלומם של כל דיירי המעון".

במשרד ובחברה המנהלת את המוסד מסרו שהתביעה נדונה בבית משפט בימים אלה ולכן הם מנועים מלהגיב.

טענה: האח נפטר לאחר שאכל ללא מעצורים , חופי כהן , mynet , אפריל 2014


קישורים:

שופטת בלהה גילאור - התבהמות וקהות חושים בפרשת דודו דהאן - רשת ב- סדר יום עם קרן נויבך - 23 בינואר 2014 - דודו דהאן שנחטף עם היוולדו ע"י רשויות הרווחה תוייג כמפגר ונשלח למוסד למפגרים מעון מקי"ם שם סבל יחד עם חוסים רבים התעללויות קשות למשך עשרות שנים..

תביעת מיליונים נגד משרד הרווחה - כלא נערה בפנימיה, הפקירה לאונס והרס משפחתה - משרד הרווחה - ארגון פשיעה נגד האנושיות - תלש צעירה מביתה ומשפחתה והפקירה במוסד מופרט לאונס והתעללות - "תביעת מיליונים: פורץ אנס בת 14 בפנימייה" , אביאל מגנזי ועומרי אפרים , ynet , ינואר 2014  - צעירה תובעת 2.5 מיליון שקל בטענה שמשרד הרווחה והמוסד התרשלו בהגנה עליה. גורם בתחום: "זה לא המקרה היחיד במוסדות המופרטים"...

תביעת רשלנות פושעת נגד מוסד "נווה מנשה" משרד הרווחה: גרמו למות חוסה - הכתבה תביעה: החוסה נחנק מתפוח ומת, איש לא נענש , עומרי אפרים , ynet , ינואר 2013  - יבגני שטוחין, בן 47 שסבל מפיגור שכלי קשה, נזקק להשגחה צמודה במוסד שבו שהה. למרות מצבו הרגיש, הוא נותר לבד מחוץ לחדר האוכל, ושם נחנק למוות מתפוח. דו"ח של משרד הרווחה מצא כשלים בהתנהלות הצוות המטפל, אך לא הביא למסקנות נגד איש. אמו הגישה תביעה אזרחית: "הרגו את הילד שלי"...

יום שבת, 15 בפברואר 2014

מצגת שווא משרד הרווחה להמשך סחר בבני אדם - פקיד סעד ראשי אמיר שוורץ יסיים תפקידו

פברואר 2014 - תרבות ארגונית מלוכלכת בצמרת משרד הרווחה בסביבתו הקרובה ביותר של שר הרווחה מאיר כהן נחשפה ע"י ערוץ 10. אמיר שוורץ, פקיד הסעד הראשי במשרד הרווחה שמופקד על רווחתם של אלפי החוסים, מנהל בשעות העבודה גם את עסקיו הפרטיים - רשת הוסטלים שלו ושל אשתו. "לקחו לי 21 שנים מהחיים", סיפר חוסה שאושפז במוסד שלא התאים לו, וכמוהו רבים נוספים.

תופעת הפקרת ילדים חוסים וקשישים ועשיית כסף מסבלם של אחרים הנו דבר מקובל בסביבתו של שר הרווחה מאיר כהן, מנכ"ל משרדו יוסי סילמן, חנה סלוצקי , מוטי וינטרבתיה ארטמן , רוני מלקאי , נחום עידו , רחל שרביטסימונה שטיינמץ , רונית וינגרטן , אמיר שוורץ , ועוד.

צמרת משרד הרווחה: יוסי סילמן, אמיר שוורץ, מאיר כהן, מנחם וגשל - נעדרים כל אמפתיה בסיסית לאוכלוסיות אותם אמורים לשרת

ואולם עקב חשיפת פרשת אמיר שוורץ לסחר בחוסים במשרדי הרווחה בשעות העבודה בחדר סמוך לחדרו של השר מאיר כהן החליטו במשרד הרווחה כי על מנת להמשיך לסחור בילדים קשישים וחוסים יש להציג למראית עין כי יש "אכיפת" פשעים במשרד הרווחה, ועל כן יזרק אמיר שוורץ מהמשרד במצנח זהב.

פקיד סעד ראשי אמיר שוורץ הורשע בעברות: חברות בדירקטוריון ללא היתר, מתן הרצאות מבלי לדווח לממונה ודיווחים כוזבים , שיקר בבית המשפט - שופטת בלהה גילאור בתביעת נזיקין של דודו דהאן נגד מדינת ישראל, משרד הרווחה ואח' על תיוגו כמפגר וכליאתו שלא לצורך במוסד למפגרים של משרד הרווחה למשך עשרות שנים שם עבר התעללות קשה.



אמיר שוורץ - פקיד הסעד הראשי במשרד הרווחה מנהל בשעות העבודה את עסקיו הפרטיים



קישורים:

 משרד הרווחה -חוטף, מאבחן, מתייג ושולח לגיהנום - מעון מקי"ם למפגרים  - קשר השתיקה, התעללות, שיקולים זרים, עושק, ניצול, רמייה, הפקרות - במוסדות בפיקוח משרד הרווחה לאורך עשרות שנים. תחקיר: "הכי משתלם להגיד מפגרים, ואז לסגור להשפיל להכות" , ידיעות אחרונות , יאנה פבזנר , צילומים: ערן יופי כהן , גדי קבלו, אוקטובר 2009...

"תינוק בגולאג ישראלי" - כתבת תחקיר על חטיפת תינוק

משרד הרווחה - כליאת אנשים נורמליים במוסדות למפגרים למשך עשרות שנים - כתבת תחקיר


התעללות בילדים חוסים במוסד "אתגר" של משרד הרווחה


אלימות מדריך על חוסה במעון למפגרים בקיבוץ עין השלושה


החיים בהוסטל למפגרים "בית אנדרו" בראשון לציון : רעב ומקלחת במים קרים


עשרות ילדים מאושפזים בישראל במוסדות פסיכיאטריים שלא לצורך


מוטי אוטמזגין תובע את משרד הרווחה: נכלאתי בטעות במוסד מפגרים


משרד הרווחה - פיקוח ומעקב לקויים על כל מסגרות הרווחה: פנימיות, מעונות, פקידי סעד, עובדים סוציאליים


הורי מעיין ספיר שנרצחה ברחובות תובעים את משרד הרווחה, המשטרה, ורוצח בתם

יום שבת, 16 בנובמבר 2013

ירון שאלתיאל עובד משרד הרווחה - חשוד בשידול אמהות למכור לו מין עם ילדותיהן

ירון שאלתיאל עובד משרד הרווחה החשוד בשידול אמהות למכור לו מין עם ילדותיהן , מגזין המושבות , יואב איתיאל , נובמבר 2013

הותר לפרסום כי ירון שאלתיאל, איש מחשבים העובד בשירות משרד הרווחה, תושב גבעת זאב בן 38, הוא החשוד בשידול אמהות למכור לו יחסי מין עם ילדותיהן. אחת בת 10. על פי החשד לאחת הציע תשלום נוסף בגין יחסי מין אנאליים עם ילדתה. יש עוד - על פי החשד שידל אשה שתקיים יחסי מין עם הכלב שלה, תמורת כסף.

הותר לפרסום כי ירון שאלתיאל, איש מחשבים העובד בשירות משרד הרווחה, תושב גבעת זאב בן 38, הוא החשוד בשידול אמהות למכור לו יחסי מין עם בנותיהן [צילום אילוסטרציה, אין למצולם כל קשר לפרשה. צילומים: יואב איתיאל

ירון שאלתיאל עובד משרד הרווחה - חשוד בשידול אמהות למכור לו מין עם ילדותיהןהותר לפרסום כי ירון שאלתיאל, איש מחשבים העובד בשירות משרד הרווחה, תושב גבעת זאב בן 38, הוא החשוד בשידול אמהות למכור לו את בתולי ילדותיהן, ויחסי מין עמן. במשטרה טוענים כי מדובר נשא ונתן על קיום יחסי מין מלאים, גם עם ילדות בנות עשר ואף יותר מזה, כי לאחת הציע תשלום נוסף בגין יחסי מין אנאליים עם ילדתה.


יש עוד - במכשיר הטלפון הנייד של שאלתיאל נמצאו הודעות בתוכנת ווטס אפ שעל פי החשד שלח למישהי עמה ביקש להיפגש, על מנת שהיא תקיים יחסי מין עם הכלב שלה, תמורת כסף.

"מנהל חיים לכאורה נורמטיביים", גולל ביום חמישי השבוע רס"מ רותם טל, את הרקע לבקשת משטרת טירת הכרמל להאריך את מעצרו של ירון שאלתיאל, "אבל, הדעת אינה סובלת את ההתנהגות הזאת ואת המעשים".

כפי שדיווחנו עם מעצרו של שאלתיאל, חקירת הפרשה החלה בחודש ספטמבר. אשה כבת 40 התלוננה בתחנת המשטרה של טירת הכרמל כי באתר הכרויות בו גלשה באינטרנט, התפתח דיאלוג בינה לבין גבר, אשר אט-אט הוביל לעניין אותו גילה, לא בה - אלא דווקא בבתה בת ה-10.

סנ"צ רמי רז, מפקד תחנת טירת הכרמל, בתיאום עם פיקוד מחוז חוף ופרקליטות מחוז חיפה, מינה צוות חקירה בפיקודו של פקד אנטולי שקליאר. הצוות הקים חשבון מדומה באותו אתר הכרויות, יצרו דמות פיקטיבית של אם, ותוך זמן לא רב נוצר קשר עם האיש, שאח"כ יזהו אותו כאותו ירון שאלתיאל. לדברי משטרת טירת הכרמל, שוב הוא גילה עניין במפגש מיני עם ילדה וכי במהלך השיחות מהמתלוננת כביכול להשיג עבורו ילדה, או להביא את הבת שלה בת ה-10, על מנת שיוכל לקיים איתה יחסי מין מלאים. היא כביכול נעתרה, והשבוע היה אמור המפגש להתקיים.

"האמא", שוטרת בלבוש אזרחי, נשאה ונתנה עם הגבר בלובי מלון קרלטון בתל אביב. היוזמה להפגש שם - היתה שלו. "המחיר" - סכום של כמה אלפי שקלים. התעריף: 5,000 ש"ח ליחסי מין מלאים עם הילדה. 1,000 ש"ח עבור היחסים האנאליים איתה. 500 ש"ח החזר הוצאות נסיעה. בסה"כ - 6,500 ש"ח לעסקה. לכשהציג את המזומנים כדי להוכיח את רצינותו, זינקו עליו השוטרים ועצרו אותו.

המשטרה מעוניינת להגיע לכמה שיותר נשים שעמדו עם שאלתיאל בקשר, וסבורה כי יש כאלה. היא גם טוענת כי בחקירתו הראשונית אמר כי אין לו בעיה שהתמונה שלו תתפרסם בחדשות ובטלויזיה וכי המשטרה תיווכח שאף אחת לא תבוא להתלונן. רס"מ טל ביקש את פרסום תמונתו בטלויזיה, "כדי שאם יש אחת בארץ שיכולה לבוא להתלונן, אז שתבוא להתלונן כי זכות הציבור גוברת על זכותו".

עצם פרסום המקרה כבר הביא לתוצאה ברוכה אחת. בהארכת מעצרו הראשונה של ירון שאלתיאל, התברר שיחידת ההונאות במחוז תל אביב מנהלת אף היא תיק שונה ונפרד מתיק החקירה הזה. גם שם מדובר באותו ירון שאלתיאל, מדובר באותו אתר אינטרנט שבו השתמש שאלתיאל, אותו כינוי, ואותן דרישות שעלו בתיק החקירה של תחנת טירת הכרמל. מתיק החקירה של מחוז תל אביב עולה חשד כי שאלתיאל שוחח עם ילדה באמצעות תוכנת סקייפ, הציג לה את עצמו בוידאו, הציג תמונות מיניות שלו ואף רצה להיפגש גם איתה.

החקירה סבוכה, והיא מסתעפת. תוך שמחשבו ושאר הציוד המאפשר גישה לאינטרנט נשלח לפענוח, במשטרת טירת הכרמל אומרים כי מהצצה חטופה רק לטלפון של ירון שאלתיאל עולה כי מצויים בו דיאלוגים עם לפחות עוד 7-8 בנות שהוא פונה אליהן ומציע להן כסף תמורת יחסי מין. חוקרי התחנה עדיין לא יודעים את גילן. במשטרה אומרים כי בחקירתו מסר כבר שם של מישהי נוספת וכי היא היתה אמורה להיפגש איתו.

הסניגור, עורך הדין מיכאל כרמל, ביקש לשחרר את ירון שאלתיאל לאלתר ולאסור את פרסום שמו. הוא ציין כי מדובר בגבר נטול עבר פלילי, בן למשפחה נורמטיבית לחלוטין וכי הוא המטפל היחיד באחיו החולה המרותק למיטתו זה 22 שנה. הוא אינו חולק על כך שהחשדות והמעשים שמיוחסים ללקוח שלו הם מעשים מכוערים אבל טוען: "אינני בטוח שניתן יהיה לגבש פה כתב אישום כיוון שלכל היותר מדובר על ניסיון ולא על עבירות מושלמות". לדבריו, שאלתיאל שיתף פעולה באופן מלא בחקירה וטוען כי גם אמר לאותה שוטרת "ששידלה אותו לדבר עבירה" כי "הוא לא מעוניין, שהוא מפחד ושזה לא נראה לו הגיוני לעשות דברים כאלה עם ילדה בת 10", וכי "למרות זאת השוטרת לחצה עליו להגיע לפגישות האלה".

השופטת תמר נאות פרי האריכה את מעצרו של ירון שאלתיאל עד ליום שני תוך שבאשר לבקשה להורות על איסור שמו ופרטיו המזהים ציינה שלאחר שעיינה בתיק החקירה ולאור קביעותיה באשר לראיות לכאורה, לא תוכל להיעתר לבקשה. "נהפוך הוא", ציינה השופטת נאות פרי בהחלטתה, "אני סבורה שבנסיבות חלק מפעולות החקירה דווקא מחייבות אי מתן צו איסור פרסום כפי שהתבקשתי". לבקשת הסניגור עיכבה את פרסום השם ביממה, תוך שהוא שוקל הגשת ערר על ההחלטה.

עוד באותו יום, אחר הצהריים, הודיע עו"ד כרמל כי לא יערער. שמו של ירון שאלתיאל הותר לפרסום. במחוז חוף של המשטרה מבקשים מכל מי שנתקל בפנייה דומה של שאלתיאל או של אחר, ליצור קשר עם משטרת טירת הכרמל בטלפון 04-8579000, או כל תחנת משטרה אחרת, או באמצעות מוקד 100 של המשטרה.

קישורים:

פדופיליה בפרהסיה בחסות בית משפט לנוער - פקיד הסעד יוסי דיאמנט מתרחץ בים בעירום עם ילד בהשגחתו - פשעי הסחר והפדופיליה שכופים רשויות הרווחה ובתי משפט לנוער על ילדים ומשפחותיהם נחשפים ע"י ילדים. חדשות 2 - מאי 2012 - מרחוק זה נראה כמו בילוי משפחתי בים, אבל מקרוב הסיפור אחר לחלוטין - והרבה פחות תמים: מפגש תמוה בין פקיד סעד יוסי דיאמנט לנער שנמצא בטיפולו. הנער, בן 15, סיפר לחבריו כי פקיד הסעד המטפל בו, יוסי דיאמנט, מטריד אותו ומבצע בו מעשים מגונים. הם לא האמינו, אבל עקבו, צילמו וגילו את האמת. התמונות המוכיחות זאת הגיעו לידי חדשות 2...

פרשת אגרון 2006 - רשלנות פושעת משרד הרווחה  - פשעי משרד הרווחה - ההתנהלות הרשלנית הפושעת של הפקידים במשרד הרווחה פוגעת בביטחון האישי של אזרח במדינת ישראל ובביטחון המדינה כולה. בעוד פקידי הרווחה שומרים בפרנואידיות על פשעיהם בענייני פרט ומשפחה מאחורי הדלתיים סגורות בבתי משפט לענייני משפחה ונוער, הם מפקירים בדרכם הרשלנית הפושעת מידע על אזרחי מדינת ישראל ומסכנים את ביטחון הפרט המשפחה והחברה.

בשם "עבודת הקודש": פקיד סעד יוסף דיאמנט בעל סמכויות סטטוטוריות מבתי משפט לנוער הורשע במעשים מגונים בנער בטיפולו - אפריל 2012 - רשויות הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה ונוער מעניקים במכויות סטטוטוריות לפקידי סעד על אזרחים וילדים בטיפולם. פקיד הסעד יוסף דיאמנט שקיבל סמכות על מבית משפט לנוער בדלתיים סגורות לטפל ולהשגיח על ילד הורשע בביצוע מעשים מגונים...

ה"טיפולים" של הרווחה - כתב אישום: עובד סוציאלי לחוק הנוער יוסף דיאמנט - מועצה אזורית חוף הכרמל ביצע מעשים מגונים בילד - הרשויות טייחו - ספטמבר 2011 - פקיד סעד יוסף דיאמנט הורשע בהטרדה מינית - נגד פקיד הסעד במועצה האזורית חוף הכרמל הוגשה תלונה על מעשים מגונים כבר לפני ארבע שנים. במשך השנים התלוננו נגדו גם הורים על היחס שקיבלו ממנו, אבל למרות הכל הוא המשיך בעבודתו - עד שהיום הוא נעצר בחשד לתקיפה מינית של נער בעקבות תלונה חדשה...

יום שבת, 21 בספטמבר 2013

מערכת הרווחה היא האויב המסוכן ביותר לציבור בכלל ולציבור הילדים בפרט

ספטמבר 2013 - מאמר דעה מהפייסבוק
להלן עיקרי מאמר שהעליתי בעבר כיצד פועל הסרטן הזה שנקרא רווחה.
מערכת הרווחה היא שורש הבעיה. כמו הסרטן, מערכת הרווחה מחזיקה בביצים באמצעות מלקחיה את מערכת המשפט - השופטים חותמות הגומי וה- "יס מנים" של מערכת הרווחה - ואת משטרת ישראל ומסרסת אותם למוות. אותם שופטים ושוטרים אינם חוקרים את פקידות הסעד, מקבלים את תשקירי הרווחה (לא, זו אינה טעות כתיב) כאילו היו תורה מסיני ואינם מוכנים לבדוק ולאמת את תלונות הצד הנפגע מפעילות מערכת הרווחה הפושעת.

בשאר רגליה, פועלת הרווחה במישורים הבאים:.

חקיקה ותקינה - בכל הנוגע להפעלת אמצעים נגד ילדים והוריהם, חקיקת רווחה והתקנת נהלים להפעלת המשטרה ומערכת בתי המשפט המושחתת בישראל למניעת קיום זכויות האדם, הפרט והילד בישראל.

הפעלת מעונות ופנימיות רווחה ברחבי הארץ, המאכלסות את הילדים המוצאים מבתיהם והופכים למספר בידי המערכת. שם הילדים נאנסים, מוכים, מושפלים, נחשפים לפורנו ולסמים, הופכים לעבריינים.

הפעלת פסיכולוגים, פסיכיאטרים - להנפקת חוות דעת מוסמכות, שקריות, המסייעות להונאת המערכת ופועלות להשתקת הילדים ופגיעה בחייהם ובחיי הוריהם.

הפעלת משפחות אומנה להמשך שימון המערכת ולהעלמת הילדים בתוך המערכת.

הפעלת משתפי פעולה נוספים - בתי ספר, גני ילדים, מסייעים ומדריכי משפחה, הצמדת סיוע ופיקוח ועוד.

הפעלת מרכזי קשר - מחנות כפייה ומעצר בהם רואים ההורים את הילדים תחת מעטה כבד של השגחה, מניעת צילום ותיעוד, פגיעה בצנעת הפרט ועוד.

מערכת הרווחה הפושעת מתפרנסת היטב מהמערכת הכוללת. שיקומו של הילד בתוך המשפחה עולה למדינה כ- 3,500 ₪. שיקומו באמצעות מערכת הרווחה וסובביה עולה למדינה כ- 14,500 ₪. תעשו את החשבון לבד.

הגיע הזמן לריסוק מוחלט של מערכת הרווחה הפושעת ולהפרטת כל "שירותי" הרווחה עד לרמת הבורג ודף המדפסת, כל זאת תוך הגשת כתבי אישום נגד פקידות הסעד בכל הרמות והמסייעים להם ברמות השונות.
מערכת הרווחה היא האויב המסוכן ביותר לציבור בכלל ולציבור הילדים בפרט. ראו הוזהרתם. זו מערכת קלגסית, דורסנית ופוגענית.

א'
פעיל חברתי בתחום הרווחה וזכויות הילד בישראל

קישורים:
  זוהמת פקידות סעד לסדרי דין - הנייר סופג הכל, הדלתיים סגורות, אין ראיות והשופט חותמת גומיספטמבר 2013 - עבודת פקידות סעד לסדרי דין בבתי משפט לענייני משפחה בדלתיים סגורות ללא ראיות, והשופט מקבל הבלי פיהן כסוף פסוק, יצר ממסד דורסני מעליל, מנותק לחלוטין מהביקורת הציבורית ומהמציאות...

סגן נשיא בית משפט לענייני משפחה שופט שמואל בוקובסקי: הליך מופקר ואלים במינוי אופוטרופוס לאישה - מדובר ב”ביקור בית” שערכו פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועובדת סוציאלית נעמי הלימי לחסויה כבת 60, במסגרת הליך מינוי אפוטרופוס לחסויה, כחודש לאחר שהשופט שמואל בוקובסקי מינה מינוי זמני אפוטרופוסים לחסויה, מבלי ששמע את דעתה, אם היא מסוגלת להבין בדבר, וניתן לברר דעתה. המינוי בוצע ללא תצהיר של פקידת סעד. בבקשת המינוי היה רשום כי אחד מבניה מתנגד למינוי. יש לציין כי אפילו לא נכלל סל טיפול לאישה שחירותה ורכושה נשללו ממנה. בוקובסקי הוציא צו השולל את חירותה ורכושה של האישה. כתוצאה מהצו של בוקובסקי חייה של האשה נהרסו, תוך חודש הפכה להיות שבר כלי, ירדה במשקל 10 ק"ג תוך חודש עיניה בלטו והיו מפוחדות...  

לשכת הרווחה ירושלים כפתה על האמא קשת יום "טיפולים אינטנסיביים" - המשפחה קרסה   - לשכת הרווחה ירושלים כפתה על אם חד הורית קשת יום "טיפולים אינטנסיביים", הכוללים כפיית סם פסיכיאטרי נוגד דיכאון מסוג לוסטרל (זולופט), ולא ילדיה יתלשו ממנה. המשפחה קרסה והילדים נרצחו...

שר הרווחה מאיר כהן שקרים וטיוחים לסחר בילדים - רשת ב - אוגוסט 2013 - שר הרווחה מאיר כהן בראיון מטייח כמויות ומספרים של ילדים המוצאים מביתם לפנימיות הרווחה וטוען כי מדובר בכ- 10,000 ילדים בפנימיות בעוד יש כ- 40,000 , מאיר כהן מטייח ומציג תמונה ורודה של מצבם בפנימיות בעוד יש ילדים החווים התעללות קשה בפנימיות המופרטות ובמשפחות אומנה של משרד הרווחה... 
 
שופט תחת השפעת פקידת סעד – השופט נפתלי שילה אינו מאפשר לילדים לפגוש את אימם למעלה משנה בתואנה שלא עברה בדיקות שהומלצו ע"י פקידת הסעד – יוני 2010 – שופט בית משפט לענייני משפחה ברמת גן נפתלי שילה אינו מאפשר לילדים לראות, ו/או לדבר עם אימם כבר למעלה משנה מאחר וטרם ביצעה "בדיקות שהומלצו על ידי פקידת הסעד". מדובר באישה עובדת, מתפרנסת בכבוד מימים ימימה, ללא הרשעה פלילית כלשהי, ואשר ביצעה ע"פ בקשת פקידות הסעד בדיקות שונות במכוני מסוגלות הורים, פסיכיאטר מחוזי, ונמצאה כשירה וטובה…

יום רביעי, 18 בספטמבר 2013

שר הרווחה מאיר כהן - כתבת תדמית לטיוח פשעי משרדו

ספטמבר 2013 - ברקע פרשת לשכת הרווחה ירושלים שכפתה אמא קשת יום "טיפולים אינטנסיביים" וגרמה לקריסת המשפחה. פורסם בעמוד שלם בעיתון כתבת יחצנות לשר הרווחה מאיר כהן להסיט מהעיקר.
משרד הרווחה תולש מידי שנה אלפי ילדים מבתיהם ושולח אותם למסגרות מופרטות. בנוסף שר הרווחה מאיר מאלץ הורים ליטול סמים פסיכיאטריים כדי שיוכלו לראות את ילדיהם כחלק מ"טיפול אינטנסיבי" לדברו. הסמים הפסיכיאטריים הנם בעלי תופעות לוואי קשות וגורמות לרצח ילדים. מאיר כהן מסמם גם ילדים במסגרות חוץ ביתיות להוזיל עלות החזקתם. מדובר בתעשיה של מיליארדי שקלים המגולגולת ע"י מסגרות מופרטות בחסות משרד הרווחה ומספקים ג'ובים למקורבים כגון מינוי יוסי סילמן חבר מפלגת יש עתיד למנכ"ל משרד הרווחה. תעשיית הרווחה משתמשת בבתי משפט לנוער, ובתי משפט לענייני משפחה הפועלים בדלתיים סגורות ללא ראיות.
מאיר כהן משתמש גם בחוסים כגון קשישים ומפגרים, כן נודע לאחרונה כי יד ימינו פקיד סעד ראשי אמיר שוורץ מנהל מוסדות למפגרים פרטיים "של אשתו" בשעות העבודה בניגוד עניינים חמור ובניגוד לכללי מינהל תקין.
מאיר כהן משלם לעיתונות מאות אלפי שקלים לכתבות יחתנות ותדמית.
שר הרווחה מאיר כהן - כתבת תדמית לטיוח פשעי משרדו

קישורים:

שר הרווחה מאיר כהן שקרים וטיוחים לסחר בילדים - רשת ב - אוגוסט 2013 - שר הרווחה מאיר כהן בראיון מטייח כמויות ומספרים של ילדים המוצאים מביתם לפנימיות הרווחה וטוען כי מדובר בכ- 10,000 ילדים בפנימיות בעוד יש כ- 40,000 , מאיר כהן מטייח ומציג תמונה ורודה של מצבם בפנימיות בעוד יש ילדים החווים התעללות קשה בפנימיות המופרטות ובמשפחות אומנה של משרד הרווחה...

שר הרווחה מאיר כהן לא יצא אל המוחים מול ביתו - יולי 2013 - הפגנה מול בית שר הרווחה מאיר כהן ברחוב החצב 8 דימונה - שר הרווחה מאיר כהן לא יצא אל המוחים להבין דבר חרף היותו נבחר ציבור וחרף האשמות חמורות חוזרות ונשנות נגד משרדו על חטיפת ילדים...

שר הרווחה מאיר כהן - תוקפנות נגד אשה נכה המוחה על חטיפת בתה מבית חולים ע"י משרד הרווחה - יולי 2013 - מדובר ב- א' שבתה שנולדה ע"י פונדקאית נחטפה מבית חולים מיד לאחר היוולדה ע"י משרד הרווחה, השירות למען הילד. ל- א' לא נמסר מדוע נחטפה הילדה אולם לאחר חודשים של הליכים שיפוטיים החליטה השופטת גאולה לוין לא לאשר לאשה הורות בתואנה שאין קשר גנטי...

שר הרווחה מאיר כהן - באלגן מכוון וחוסר תכנון לכליאת חוסים במוסדות במקום השמתם בקהילה - המאמר המדינה מתעלמת כשנתיים מדו"ח שהנחה לסגור מוסדות למוגבלים , אור קשתי , הארץ , יולי 2013 - דו"ח שהוזמן על ידי שר הרווחה לשעבר קבע נחרצות: יש לשלב בקהילה חוסים עם מוגבלות שכלית. אולם הרצוג כבר לא בתפקיד והדו"ח מעולם לא פורסם...

צמרת הרווחה מחויכת מול פשעי המשרד - השר מאיר כהן, מנכ"ל נכנס יוסי סילמן ומנחם וגשל - יוני 2013 - ברקע חטיפות ילדים ממשפחות על רקע אתני, ונגד נכים בוצע טקס חילופי מנכ"לים במשרד הרווחה. שר הרווחה מאיר כהן מזה כשלשה חודשים מאז נכנס לתפקידו נוקט במדיניות רמיה ודורסנות ופתח עם מנכ"ל משרדו יוסי סילמן בהקמת מרכזי "הגנה" לחטיפת ילדים ממשפחות לסחר במוסדות...

שר הרווחה מאיר כהן: שהעניים ילכו לעבוד - מאי 2013 - משרד הרווחה תולש מביתם אלפי ילדים וקשישים מידי שנה וגורם למשפחות נזקים פיסיים, נפשיים וכלכליים. שר הרווחה מאיר כהן זורה חול בעיני הציבור ומלין שהעניים לא עובדים. אחרי הנתונים המטרידים על מספר העניים הגבוה בישראל, הגבוה ביותר במדינות המפותחות, לא שמענו מהממשלה על תוכנית לאומית למלחמה בעוני או משהו דומה לכך. שר הרווחה מאיר כהן שולח את העניים לעבוד...

עצרת מחאה מול בית שר הרווחה מאיר כהן - 6 ביוני 2013 - 6.62013 עצרת מחאה מול בית שר הרווחה מאיר כהן ברחוב החצב 9 בדימונה. משרד הרווחה תולש ילדים מביתם ומשפחתם למוסדות סגורים, אומנה, אימוץ ועוד מוסדות כליאה שם הם מוצבים ללא זכויות בחוק ואין מושיע. התהליך מתנהל בדלתיים סגורות ללא ראיות הרחק מעיני הציבור. המחאה נועדה לחזק את ידי שר הרווחה מאיר כהן להתמודד מול פשעי משרדו...

המחאה על פשעי משרד הרווחה נגד האנושות והאנושיות יוצאת לדרך - נפגשים מול בית שר הרווחה מאיר כהן - מאי 2013 - המחאה על פשעי משרד הרווחה נגד האנושות והאנושיות יוצאת לדרך - נפגשים מול בית שר הרווחה מאיר כהן מרחוב החצב 9 דימונה , 6.6.2013 , 19:00 - 21:00 - קבוצות הורים נפגעי האגף לשירותים חברתיים עולה מדרגה והם החליטו להפסיק את עוולות רשויות הרווחה המנתקות בכפייה ילדים מהוריהם. העיתונאית לורי שם טוב תושבת גבעתיים, אם לשני ילדים שנותקו ממנה לפני 4 שנים מארגנת מחאה נגד שר הרווחה מאיר כהן אומרת:...

עתירה נגד שר הרווחה מאיר כהן בגין טיוח עבירות משמעת עובדות סוציאליות מלשכת הרווחה בני ברק - מאי 2013 - מדובר באי טיפול בתלונה על עבירות משמעת נגד עובדות סוציאליות מלשכת הרווחה בני ברק - שר הרווחה מאיר כהן מטייח פשעי משרדו. שר הרווחה מאיר כהן ממשיך את המסורת של אי טיפול בעבירות משמעת של עובדים סוציאליים העושים ככל העולה על רוחם נגד אזרחים. שר הרווחה מאיר כהן מסתתר מאחורי חומת ביורוקטיה ואינו מגיב עניינית לפניות בעניין מחדלי עובדים סוציאליים בלשכות הרווחה נגד אזרחים. - שר הרווחה מאיר כהן מבזה את עבודת ועדת סלונים על עבודתם של פקידי הסעד לסדרי דין. הוועדה העירה על מחדל ידוע משרד הרווחה במתן גיבוי מלא לפקידי הסעד בכל תלונה המוגשת נגדם ללא בדיקה עניינית של התלונה...

דוח מבקר המדינה 2013 - משרד הרווחה תולש בכפייה וברמיה ילדים מבתיהם בוועדות החלטה בניגוד לחוק ולנהלים - מאי 2013 - מבקר המדינה ערך במהלך שנת 2012 ביקורת על סדרי עבודתן של ועדות לתכנון טיפול והערכה (ועדות החלטה בלשכות רווחה ברשויות מקומיות) בעניין זכויותיהן של משפחות חלשות בהוצאת ילדים מהם בכפייה...

שר הרווחה מאיר כהן – נער השעשועים של העובדות הסוציאליות - בואו נגלה לכם את מה שמפלגת "יש עתיד" מסתירה מכם – שר הרווחה מאיר כהן מטעם מפלגת יש עתיד הוא כשלון מבטיח - בתקופת כהונתו של מאיר כהן כראש עירית דימונה, דימונה היתה שיאנית המדינה בשיעור הוצאת ילדים מהבית למוסדות. תעודת עניות קשה לתפקודו הגרוע כראש עיריה, והוכחה כי אדם זה משמש מריונטה לידן של עובדות הרווחה...

שר הרווחה מאיר כהן - מכבסת מילים לייחצון תכנית כפייה ויסקונסין - יולי 2013 - ראיון של רינו צרור (גל"צ) עם שר הרווחה מאיר כהן (יש עתיד) ויו"ר העבודה והרווחה חיים כץ בנוגע לחזרתה של תוכנית ויסקונסין לשולחן הכנסת (5.7). במהלך הראיון יו"ר ועדת העבודה והרווחה, אמר שתוכנית ויסקונסין הינה תוכנית כושלת ושהיא חלק הפרטות שאסור לבצע במשק הישראלי. רינו צרור חשף כי בתוך משרד הרווחה פועלות עמותות שמחזירות מובטלים למעגל העבודה ועושות את הדבר בהצלחה מרובה. שר הרווחה מאיר כהן לא הצליח לענות על השאלה מדוע, אם כך, להחזיר את תוכנית ויסקונסין, כשבתוך המשרד שלו פועלות העמותות הללו...