‏הצגת רשומות עם תוויות מרינה סולודקין. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות מרינה סולודקין. הצג את כל הרשומות

יום ראשון, 29 ביוני 2014

יאנה עברי תחקירנית - הרפש וההכפשות שמוציאים דוברות משרד הרווחה נגד אמא שקר מוחלט



כנס לציון שנה למותה של חה"כ לשעבר ד"ר מרינה סולודקין ז"ל - יוני 2014

בחסות עמותת ע.ל.י.ה לזכויות ילדים והורים, משפחת סולודקין, פרלמנט נשים ותנועת ש.י.ן

מינוף תקשורתי וציבורי של המאבק למען זכויות ילדים והורים

- יאנה עברי - חלק 2 -
יאנה עברי: יש שתי בעיות. הבעיה מספר אחד זה העובדים הסוציאליים, מוצגים היום בתקשורת באור מאוד חיובי, הן מוצגות כאילו הן נשים מסכנות בשכר מינימום, נושאות על כתפיהן 300 מאות תיקים, קמות באמצע הלילה "להציל ילד בוכה" וכיוצא בזה.
מולן, יש אמא, שהדוברות של משרד הרווחה מוציא לתקשורת עליה, את כל הזבל האפשרי, ותסלחו לי על הביטוי, שאפשר להוציא על בן אדם, כי על כל אחד מאיתנו אפשר להוציא משהו רע.

עו"ד תמר טסלר: יש לי שאלה, משרד הרווחה מפר את החיסיון שנותן החוק למשפחה, והדוברות של משרד הרווחה מוציא את הפרטים האישיים?

ורד פלמן: כן.

חנה בית הלחמי: תחקירן צלצל, ואמר לי מה אמרה לו פקידת סעד הראשית בשקט-בשקט בטלפון על המרואיינת כדי להוריד אותו מהראיון.

יאנה עברי: אף פעם לא אעז לעשות את זה, אבל אם אגיד לכם שלפני ארבעה חודשים שודרה כתבה שלורי היתה הכוכבת שלה, מה פקידת סעד, ומה הדוברות של משרד הרווחה אמרו לי על לורי, לא הייתם מאמינים. דוברות משרד הרווחה מוציא רפש שכזה, כשאני יודעת שלפחות חצי מזה זה שקר מוחלט. אבל זה מה שהם אומרים. הם אומרים אם את תזמיני מישהו, כי אני ביקשתי להזמין נציג לאולפן, והם אומרים "זה בדיוק מה שאני יגיד". היא פושעת ומקומה בכלא. זה מה שהוא אמר. אז לשאלה של תמר, הקושי הוא בזה שפקידי הסעד מוצגים באור מאוד חיובי, כאנשים שעוזרות לעם חלש.

יום שבת, 28 ביוני 2014

צופית גרנט בנושא הוצאת ילדים מהבית ע"י הרווחה – התקשורת לא עושה כלום כדי לעזור לחלשים

26 ביוני 2014  - כנס לציון שנה למותה של חה"כ לשעבר ד"ר מרינה סולודקין ז"ל
בחסות עמותת ע.ל.י.ה לזכויות ילדים והורים, משפחת סולודקין, פרלמנט נשים ותנועת ש.י.ן
מינוף תקשורתי וציבורי של המאבק למען זכויות ילדים והורים
פאנל מומחי תקשורת: ראיון עם צופית גרנט, בילי מוסקונה לרמן, חנה בית-הלחמי, ורד פלמן, יאנה עברי, עו"ד יוסי נקר, נעמה לנסקי.



צופית גרנט: זה התחיל במעורבות של סיפור מאוד ספציפי, שבאמת היום באופן מוחלט אנחנו יודעים שהנזק שהרווחה גרמו שם הוא בלתי נתפס בעליל וגם בלתי הפיך. הנזק הוא נזק נפשי קשה מאוד. היום גם אי אפשר לגשר על מה שקרה שם ואחד הדברים שאני נחשפתי אליהם במהלך התיקים שיוסי בעיקר העביר לי, גם בעקבות "אבודים" אני נחשפת להרבה מאוד מקרים נורא קשים בחברה הישראלית, ויותר ויותר נחשפתי למצוקות קשות מאוד של הורים וילדים. סיפורים קטסטרופלים, כמו אישה שמגיעה לעובדת הסוציאלית בבית הספר, אמא חד הורית שמספרת שאין לה מכונת כביסה בבית ושיש קצת בעיות כלכליות, והיום היא מתמודדת עם זה שלקחו לה את הילד. היא רואה אותו רק משבע בערב ומאיימים עליה גם על אימוץ. ילד מקסים, אישה מקסימה, טובה, חכמה.
יש משהו פרוץ בעיני בחוק. גם בבתי המשפט למשפחה וגם אצל העובדים הסוציאליים. אני מגדירה את זה כעין 'אח גדול'. נגיד עו"ס או פק"ס מתלווה למשפחה, והיא פחות מחבבת את האמא ויותר מחבבת את האבא. נגמר הסיפור של האמא. הכל עובד אישי. ואין 'אח גדול' לעסק הזה. כלומר, לכי עכשיו תתחילי להילחם בפקידת הסעד. קודם כל אנחנו מדינה לא מקצועית. אנחנו מדינה נוראה ואיומה לחלש. איומה ונוראה. ולפני ארבע שנים לא היית שומעת אותי אומרת כזה משפט. להיות חלש במדינת ישראל זה כמעט גזר דין מוות, ואם אין פה עמותות שעושות חסד עם האנשים ומביאות להם אוכל, יש פה אנשים שאין להם אוויר לנשום. דבר שני, אם אמא במצוקה שואלת אותי "לפנות לרווחה?" אז אני אומרת: קודם כל אל תפנו לרווחה, כי ברגע שהתיק יוצא לידיים שלהם, המשפחה בצרות. הילד הופך להיות לרכוש המדינה. אם שופטת למשל, מטפלת בתיק, היא יכולה ללכת עם התיק הזה שנים, ואי אפשר לפסול אותה.
אם פקידת הסעד לא סובלת את האמא או לא סובלת את האבא, נגמר להם הסיפור. הכל אישי.
הדבר הכי חשוב לעשות, זה לתקוף את התקשורת, כי התקשורת לא עושה כלום כדי לעזור לחלשים במדינת ישראל. כלום!
הם פחדנים. הם תבוסתניים. הם אינטרסנטיים. אנשים שיושבים בטופ של הטופ, אין להם ביצים להזיז את הגבינה לשום כיוון. הם פחדנים! והעיתונאים הכי גדולים במדינת ישראל, הם עלובים ופחדנים לפעמים בגישה שלהם. את יודעת כמה פעמים, אני אישית, התחננתי, כמות הליקוקים שאני מלקקת לחברי כנסת, לעיתונאים בכירים, שיעזרו לי, עכשיו טיפלתי באיזה סיפור של איזה ילדה, אם לא הפייסבוק שלי, הבחורה הזו ילדה חרדית, שבאה מסיפור, הלכה בסך הכל לאחותה, אחרי שאבא שלה היה נוהג להכניס אותה "לשמיכה". היא היתה מוזנחת, והיתה במצב קשה. היא אמרה "רע לי בבית. אני רוצה להיות אצל אחותי", וההורים אמרו: לא. היא לא תהיה. פרנציפ. אגו, במקום לזרום, להקשיב לילדה, השתיקו אותה, השחירו את שם אחותה, והדבר הכי נורא שקרה שמו לה עובדת סוציאלית. שמונה חודשים, לקחו ילדה חרדית טובה וסגרו אותה בקלט חרום עם נרקומניות ועם זונות. שמונה חודשים ילדה שלא יכולה להגן על עצמה בשום צורה. ילדה חרדית שעלתה ב- 15

יום שני, 13 בינואר 2014

המדינה אשמה בחטיפת ילדים - פשעים נגד האנושות בשם טובת הילד

המדינה אשמה בחטיפת ילדים  , אשר רוכברגר , ינואר 2014 , עבודה שחורה

פקידות הסעד נהנות מסמכויות וכח רבים מדי, ולעתים מוציאות ילדים מביתם פשוט כי הן יכולות 

המאמר מוקדש לזכרה של ח"כ ד"ר מרינה סולודקין

גילוי נאות: כותב שורות אלה מכיר את הנושא מזה כ- 5 שנים ופועל במסגרת עמותת "ע.ל.י.ה" והיה חבר בשדולה נגד הוצאת ילדים ממשפחות נורמטיביות שפעלה בכנסת הקודמת ונוהלה ע"י ח"כ ד"ר מרינה סולודקין ז"ל.

אני מאוד שמח שכבר כמה ימים מתקיים דיון פורה בעקבות כתבת תחקיר שהתפרסמה ב"ישראל היום" ועסקה בהוצאת ילדים ממשפחות נורמטיביות ע"י פקידות הסעד לחוק הנוער .

בשורות הבאות אני מתכוון להתייחס אך ורק למקרים, כאשר מדובר בהוצאת ילדים ע"י פקידות סעד ממשפחות נורמטיביות. אין מחלוקת שבמידה ובמשפחה יש סמים או זנות או התעללות מינית או אחרת שמסכנת את הילד, קיימת חובה חוקית ומוסרית להצילו ולהוציאו מהמשפחה.

לדעתי הדיון במקום להתמקד בעיקר גלש לתחום היותר רגשי , שניתן לתמצתו בכך ש"האם פקידות הסעד הם מלאכים בדמות אדם או שמא מפלצות איומות?" מטבע הדברים המערכת והגילדה נכנסו אוטומטית למגננה ובמקום לדון במהות הנושא, התחילו להביא דוגמאות של מסירות נפש מצד אחד והאיומים והכפשות מהצד השני. כמובן שאני מתנגד בכל תוקף לאיומים באופן אישי, יחד עם זאת, אסור לראות בכל סוג של ביקורת עניין של הכפשה. הרי גם במקרים אחרים שלא קשורים לפקידות הסעד, נוכחנו לראות שיש למשל רופאים שמקבלים שוחד וזה לא אומר שכל הרופאים כאלה והיו שוטרים שפעלו בניגוד לחוק וזה לא אומר שכל המשטרה היא כזאת וראשי מס הכנה נכנסו לכלא וזה לא אומר שכל פקיד שומה הוא כזה. לכן קודם כל יש לצאת מנקודת הנחה שבין פקידות הסעד יש גם כאלה וגם כאלה. יתרה מזאת , אם לאחרונה לאחר מאבק עיקש ומתיש הוקם גוף ביקורת על פרקליטות, אז גם את פקידות הסעד מותר לבקר (דרך אגב לגביהן גוף כזה טרם הוקם).

לגופו של עניין- פקידת הסעד לא פועלת בחלל ריק, אלא במסגרת החוקים הקיימים וזאת אחת הבעיות המהותיות בכל עניין של הוצאת ילדים. ברוב המקרים אי-אפשר לטעון שפקידת סעד עוברת על החוק. הבעיה שהחוק נותן לה סמכויות נרחבות שמעוגנות בהגדרות מאו לא ברורות וניתנות לפרשנות בהתאם להשקפת עולמה. אז במקרים רבים פקידת סעד מנצלת את זה, כי היא יכולה, כי מותר לה.אני רוצה להביא כמה דוגמאות קטנות כדי להמחיש את דבריי. לאחרונה ניתן פס"ד בתיק של "פעוט המריבה", כאשר מדובר בהוצאת הילד ממשפחה והעברתו לאימוץ,כאשר בשלב מסוים דודתו הייתה מעוניינת לגדלו.

אני באופן אישי נכחתי בישיבת השדולה,כאשר הדודה הופיעה שם. במקרה הספציפי הזה ניתן להצביע לפחות על שתי בעיות שטמונות בחקיקה: קודם כל החוק לא מחייב להעדיף קודם כל את המשפחה המורחבת של הילד וחוץ מזה אין חובה שכל ההסכמות בין גורמי הרווחה והמשפחה תהיינה כתובות וחתומות ובכלל כל עניין הדיווח והרישום במקרים האלה טעון שיפור ניכר.

אנחנו לא צריכים להמציא את הגלגל. כבר יותר מ- 20 שנה אנחנו חתמנו ואשררנו את האמנה הבינלאומית לזכויות הילד ובה יש הגדרות ברורות מה המדינה חייבת לעשות במקרים כאלה ואחרים ובה גם מוגדר מה זה טובת הילד.

לצערנו, אנחנו מצפצפים על האמנה הזו כמועל שאר האמנות שחתמנו,כי הושרש בתודעה הישראלית הביטוי הבן-גוריוני "אום שמום". במקביל, מוסדות האו"ם כה עסוקים בסכסוך הישראלי ערבי, שכמעט ולא מתייחסים לנושאים אחרים שקשורים לישראל. ללא התאמת החקיקה הישראלית לנורמות הבינלאומיות, הבעיה לא תיפתר.

כאשר גורמי הרווחה טוענים שבסופו של דבר ההחלטה להוציא את הילד היא החלטה שיפוטית, הם אומרים רק חצי אמת. השופט, וכל שופט ,יהיה מקצועי ככל שיהיה, הוא משפטן בהכשרתו ותפקידו להכריע האם המצב שבתיק הוא חוקי או בלתי חוקי. לצורך כך הוא נעזר באנשי מקצוע (תלוי בסוג של התיק) -רופאים, פסיכולוגים, מהנדסים,רואי חשבון וגם פקידי-סעד.אני מסכים לחלוטין עם טענותיה של השופטת בדימוס חנה בן עמי,שמלכתחילה לשופט אין שום סיבה שלא להאמין לדעתה המקצועית ולכאורה נטולה כל עניין אישי של פקידת סעד (ובמאמר מוסגר בהתחשב בעומס התיקים שיש לכל שופט, הוא גם שמח לסגור את התיק כמה שיותר מהר). בואו לא נשכח שקורבנות מערכת הרווחה ברוב המקרים משתייכים לשכבות החלשות או המוחלשות שבמקרים רבים הם לא יכולים לשכור עורך דין ואם יתמזל מזלם והם קיבלו עו"ד מהסיוע המשפטי, זה לאו דווקא עו"ד שמתמחה בנושאים מסוג זה ולא תמיד הוא מוכן להתאמץ יותר מדי כי בסה"כ הוא מקבל שכר בצורה מאוד מוגדרת ומסוימת. המשפחות האלה לא תמיד מסוגלות להתבטא בצורה רהוטה ומנומסת וגם קשה לצפות לקור רוח מאימא שחטפו לה את הילד ולא נותנים לה לראות אותו. ברור שלפקידת סעד שמופיעה בפני שופטים כל שני וחמישי יש יתרון מובהק.

מפאת קוצר היריעה, אני רוצה להתייחס לעוד נקודה מאוד מהותית בכל הסיפור הזה. אחת הסיבות הנפוצות להוצאת ילדים ממשפחות נורמטיביות, היא המצב הסוציו-כלכלי של המשפחה. הטענה הנפוצה היא,שאם הילד יוצא מהבית ויוכנס לפנימיה, מצבו ישתפר. על פי הנתונים העדכניים ביותר של סוף שנת 2013 שהתקבלו ממשרד הרווחה, מתברר שהעלות שהיית הילד בפנימיה, היא כ- 17000 ש"ח לחודש. כדי להיות זהיר,אני אטען שברוב המקרים ולא בכולם, אילו המשפחה הנזקקת הייתה מקבלת רק 50% מהסכום הזה, זה היה פוטר הרבה בעיות והילד היה נשאר בחי משפחתו. במצב של היום, יוצא שגם המדינה מוציאה הון עתק להחזקת הילדים בפנימיות וגם המשפחה סובלת ומי שסובל הכי הרבה, זה הילד ולגבי כל החברה ניתן לומר שיצא שכרה בהפסדה תרתי משמע.

ברור שהנושא הזה הוא מאוד טעון מבחינה רגשית, יש בו הרבה היבטים אידיאולוגיים והוא קשור לכסף רב ביותר. ח"כ ד"ר מרינה סולודקין ז"ל הייתה הסנונית הראשונה שהתחילה לטפל בו ועד היום אף אחד לא הצליח לסתור את מה שהיא טענה בבחינת "המלך הוא עירום". עד היום אף אח מהח"כים טרם הרים את הכפפה, בין היתר משום שכל מי שיגע בזה יחטוף קיתונות של האשמות הקשות ביותר בכל עניין חוץ מאולי ברצח ארלוזורוב. יחד עם זאת יש לזכור שלפי הסטטיסטיקה, המגמה הזאת רק הולכת וגוברת והיא כבר מזמן לא קשורה רק לעולים או לתושבי שכונות העוני בעירות הפיתוח. כל עוד נמנעים מלדון בזה בגובה העיניים ולטפל בעיוותים הקיימים, הן בחקיקה הראשית והן בנוהלי משרד הרווחה וכל עוד פקידות הסעד מרגישות שהן יכולות לעשות ככל שעולה על רוחם, כי הן מחוץ לביקורת- דעו שאף אחד מאזרחי המדינה מנוע היום מלומר "לי זה לא יקרה".

צפרא דוויק - איגוד העובדים הסוציאלים: פשעים נגד האנושות לקידום אינטרסים של עובדים סוציאליים


קישורים:

 "יתומי הרווחה" - מרב בטיטו - ידיעות אחרונות, פברואר 2008 - אף לא סימן אחד היה שם כדי להזהיר מפני ידו הארוכה של המנגנון היעיל מדי של אנשי הרווחה. יום אחד היא הייתה אימא לחמישה ילדים כזו שמשלחת בבוקר ארבעה ילדים עם הסנדביצ'ים ונשארת עם תינוק. כזו המתנדבת לעזור למחנכת לפני מסיבת כיתה שמפרידה בין ניצים, שמחבקת אחד בכל יד, ויום למחרת כבר הייתה אימא שנחרדת לגלות כי שלושת ילדיה עברו בבית ספרם חקירה על ידי "אישה מבוגרת ששאלה אותנו כל מיני דברים", כפי שסיפרה לה בתה תלמידת כיתה א'....


הוצאת ילדים מהבית נעשת בחיסיון בהליך לא הוגן - ד"ר ישראל צבי גילת - פוליטיקה - ערוץ 1 - יוני 2011 - ראיון עם ד"ר ישראל צבי גילת בנושא הוצאת ילדים מביתם ע"י רשויות הרווחה. - צבי גילת עמד בעבר בראש ועדה (ועדת גילת) שבדקה דרכי פעולה של ועדות החלטה ומצא כי הליך הוצאת ילדים מביתם בכפייה ע"י רשויות הרווחה לא היה הוגן. - בתי משפט לנוער אינם מפרסמים פסקי דין לרבות בעניין הוצאת ילדים מבית כך שלא ניתן לבקר הליך שאינו פומבי. "ועדת החלטה" ופקיד הסעד - שיקולים זרים וניגוד עניינים להוצאת הילד מהבית - בעיות ניגוד העניינים והשיקולים הזרים של פקידי הרווחה ו"ועדת ההחלטה" ברשות המקומית מביאה להחלטות שגויות אשר פוגעות באופן קשה ביותר הקטין/חסוי ובני משפחתו. על מנת להתמודד עם תקלות קשות אלו נדרשת המשפחה להשקיע משאבים אדירים להציל את יקירם. בית משפט לענייני משפחה המקיים את הדיונים בדלתיים סגורות משמש כחותמת גומי של מערכת הרווחה הקלוקלת....

דוח מבקר המדינה 2013 - משרד הרווחה תולש בכפייה וברמיה ילדים מבתיהם בוועדות החלטה בניגוד לחוק ולנהלים - מאי 2013 - מבקר המדינה ערך במהלך שנת 2012 ביקורת על סדרי עבודתן של ועדות לתכנון טיפול והערכה (ועדות החלטה בלשכות רווחה ברשויות מקומיות) בעניין זכויותיהן של משפחות חלשות בהוצאת ילדים מהם בכפייה...

יוסי סילמן מנכ"ל משרד הרווחה משקר ומרעיל מפיו בפייסבוק נגד נערה והוריה - דצמבר 2013 - מדובר בסטטוס בפיסבוק של צופית גרנט אודות נערה בת 16 הכלואה מזה כ-3 שנים במוסד פסיכיאטרי שלא לצורך. הנערה מבקשתעזרה בדחיפות. נלקחה מאמה שלי בגיל 13, ובעקבות כך הקשר עמה נותק, וזה גרם לה להיות במצוקה במשך הרבה זמן. הנערה החלה להיות באשפוזים ולעבור...

יום ראשון, 3 בנובמבר 2013

ישיבת הוועדה לביקורת המדינה - הוצאה בלתי מוצדקת של ילדים מהבית

יוני 2012 - תיעוד ישיבת ועדת ביקורת המדינה הסוערת בנושא הוצאה בלתי מוצדקת של ילדים מהבית. חה"כ מרינה סולודקין ז"ל ניהלה את הישיבה. באמצע הישיבה נציגי משרד הרווחה נטשו ללא רשות את הדיון.
במהלך הישיבה נטשו פקידי הרווחה ממשרד הרווחה: מוטי וינטר, חנה סלוצקי ועוד, את הישיבה ללא רשות.
איציק פרי יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים התפרץ והשמיץ במהלך הדיון והוצא החוצה.



קישורים:

הצעת החוק לפיה עובד סוציאלי שהעיד עדות שקר במהלך עבודתו יימחק מפנקס העובדים הסוציאליים ודינו יהיה עד תשע שנות מאסר - הצעת חוק לבלימת פשעי פקידי הסעד, בתי משפט לנוער, בתי משפט לענייני משפחה, המתדיינים מאחורי דלתיים סגורות מדברים בשפה אחת ודברים אחדים ומרעילים נגד הפרט המשפחה והחברה...

פשעי משרד הרווחה - נאומה של ח"כ מרינה סולודקין בעניין חוק הנוער - נאומה של ח"כ סולודקין בעניין חוק הנוער - - 19/05/2011 לשכת ח"כ: ד"ר מרינה סולודקין - אדוני היושב ראש, - כנסת נכבדה, - הצעת חוק שלי קובעת שאם קיים צורך להוציא ילד מהבית, המקום המועדף ביותר עבורו יהיו קרובי משפחה מדרגה ראשונה, כגון, סבא, סבתא, דוד, דודה ובני זוגם של כל אלה, וכן אח או אחות בגירים ובני זוגם, ובלבד שהם בגירים...

חה"כ מרינה סולודקין כותבת למבקר המדינה על המורשת הבזויה שהותיר אחריו שר הרווחה יצחק בוז'י הרצוג - חה"כ מרינה סולודקין כותבת למבקר המדינה על המורשת הבזויה שהותיר אחריו שר הרווחה יצחק בוז'י הרצוג בעניין תרבות השקר וחוסר המקצועיות של פקידי הסעד והעובדים הסוציאליים. ח"כ סולודקין למבקר המדינה : "שירותי הרווחה מוציאים ילדים ממשפחות נורמטיביות ללא הצדקה"...

חה"כ מרינה סולודקין כותבת לשר הרווחה יצחק בוז'י הרצוג על פשעי משרדו - שר הרווחה יצחק בוז'י הרצוג אינו מגיב נוכח מחדלי משרדו המשחיתים נפשות: אונס ילדה חוסה במעון של אקי"ם בשרון , אינספור פרשיות התעללויות אלימות ואנס קשים בילדים במסגרות הרווחה פנימיות, אומנה: בית טף , בני ארזים , גיל עם , השלושה , כפר נחמן , מסילה , מצפה ים , מקי"ם , צופיה , רננים , שדה בר , שקמה ... ועוד. משרד הרווחה קורע ילדים מביתם ומשפחתם ומפקיר אותם לתעשיית המין , ועוד דוגמאות רבות אחרות...

השדולה של מרינה סולודקין נגד פשעי הרווחה - עבודה חקיקתית; פניות לערכאות הגבוהות ביותר, כגון מבקר המדינה, נשיאת בית המשפט העליון ויועץ משפטי לממשלה - ב-15 ליוני 2010 התקיימה בכנסת הישיבה הרביעית של הלובי הפרלמנטרי "המאבק כנגד הוצאת ילדים ממשפחות ומהורים נורמטיביים". הועלו שאלות קשות באשר למדיניות הוצאת ילדים מביתם ע"י רשויות הרווחה בצווי בית משפט לנוער, וצווי חירום של פקידי סעד - נציג משרד הרווחה מוטי וינטר לא ענה לשאלות לגופן וטען כי "כל המקרים אנחנו לא מכירים אותם, לא מכירים את הנתונים...".

חה"כ מרינה סולודקין - משרד הרווחה פוגע בזכויות הורים וילדים - נובמבר 2009 - חברת הכנסת מרינה סולודקין טוענת כי משרד הרווחה מוציא ילדים מביתם על סמך חוות דעת של עובדים סוציאליים, וועדות שונות. בתי המשפט מקבלים כמעט תמיד את המלצות העובדים הסוציאליים ולמעשה הם חותמת גומי. תהליך זה פוגע בדמוקרטיה וברווחה. משרד הרווחה פוגע בעיקר במשפחות עולים, ישראלים עניים, וחרדים. מדובר במשפחות ללא אלימות. משרד הרווחה מעדיף להשקיע את הכסף בהוצאת הילד מהבית ולא במשפחה ובקהילה. המשפחות העניות אינן מיוצגות כהלכה ע"י עורכי דין שיגנו עליהם מרשויות הרווחה...

משרד הרווחה חוטף ילדים בשם ה"חוק" וה"מקצועיות" - ח"כ מרינה סולודקין - ילדים ממשפחות עולים חדשים מחבר העמים ומאתיופיה מהווים "טרף קל" לאימוץ סגור של רשויות הרווחה. מדובר בילדה בת 6 שסבתה ואמה גידלו אותה. הסבתא פנתה לרשויות הרווחה לקבלת סיוע סוציאלי. רשויות הרווחה שלחו את הילדה לאימוץ סגור, מאז חלפו כ- 4 שנים, סבתה ואמה של הילדה לא ראו או שמעו מהילדה...

יום שבת, 6 ביולי 2013

יש עתיד לילדים שנשלפים מבתיהם? - מאמר מאת פרופ. אסתר הרצוג

המאמר יש עתיד לילדים שנשלפים מבתיהם? , פרופ. אסתר הרצוג , ynet , יולי 2013

הודעת שר הרווחה על הקמת ועדה שתבדוק את סוגיית הוצאת ילדים מבתיהם היא בשורה רעננה לאחר שנות אטימות. השאלה אם גם הפעם ייכנע כמו קודמיו לעובדים הסוציאליים

שר הרווחה מאיר כהן הקים ועדה שתבדוק את סוגיית הוצאת ילדים מבתיהם. החלטתו קשורה לתלונות רבות של הורים שטענו בפניו שילדיהם נלקחו מהם בלי שניתנה להם אפשרות להתגונן מול המערכת. השר הגיע למסקנה שקשה להתעלם מהטענות הרבות לאי-צדק והבטיח לבדוק את העניין "לעומק, בשקיפות ובנחישות". אם ביורוקרטיית הרווחה לא תחסל את יוזמתו, כפי שעשתה לשלמה בניזרי, יש סיכוי שתתרחש מהפכה במדיניות הרווחה ביחס לילדים ונוער בסיכון.

אין ספק שהודעתו של השר החדש, נציג מפלגת "יש עתיד", היא בשורה רעננה לאחר שנים של אטימות גמורה מצד הפקידות הבכירה של משרד הרווחה בהנהגת השרים זבולון אורלב ויצחק הרצוג שנכנעו לתכתיביה, של מנכ"ליהם דב גולדברגר ונחום איצקוביץ' וכן של מרבית חברות וחברי הכנסת. חברת הכנסת לשעבר ד"ר מרינה סולודקין ז"ל הייתה חריג בולט בנוף האטימות של אנשי השלטון והכנסת, בהקימה את השדולה נגד הוצאת ילדים ממשפחותיהם. על כך היא נרדפה על ידי פקידות הרווחה ומשרתיהם בכנסת.

העשור האחרון, מאז סיום כהונתו של שלמה בניזרי, הביא החמרה קשה בסוגיית הוצאת ילדים מבתיהם והשמתם במוסדות הרווחה: חוק חובת הדיווח הפך את אזרחי מדינת ישראל, ובמיוחד את אנשי החינוך, הסיעוד, הרפואה והטיפול למיניהם למשת"פים של מערכת הרווחה נגד הורים מקבוצות מוחלשות. הורים היו לחשודים כמעט באופן אוטומטי כפוגעים בילדיהם ואם היו דלי אמצעים גדלו סיכוייהם לאבד את ילדיהם "לטובת" מוסדות הרווחה של המדינה, בהליכים מזורזים ואלימים. מערך מוסדות הרווחה התעצם, התרחב והתגוון. הפיקוח על התקשורת שביקשה לדווח על תלונות הורים וילדים התהדק באמצעות הפעלת איומים בתביעות משפטיות.

במהלך שנות קיומה של מדינת ישראל היו מנגנוני הרווחה למערכת רבת עוצמה, שזכתה לגיבוי הולך וגובר של הפוליטיקאים. כולם הבינו במוקדם או במאוחר שמוטב להם לשתף פעולה עם פקידות הרווחה, שתמיד היטיבה לשמש כזרוע הפיקוח של השלטון על הקבוצות המוחלשות, ברובן בנות עדות המזרח, אך ברבות הימים גם על משפחות חד-הוריות, עולים חדשים וכיוב'.

הסימביוזה בין פקידות הרווחה ומפלגות השלטון האשכנזי הייתה לאחת מאבני היסוד של הסדר הפוליטי בישראל. לפיכך, כאשר העז השר לשעבר בניזרי, מהמפלגה החרדית מזרחית, להקים בראשית שנות ה-2000 ועדה לבדיקת הנושא, יצא נגדו כל המערך הסוציאלי (האשכנזי בעיקרו), במשרד הרווחה, באיגוד העובדים הסוציאליים ובאקדמיה, שדאג למחות כל זכר מהמלצות הוועדה שהקים. לא היה טוב מזבולון אורלב להוציא לפועל את החיסול. אחריהם הוכיחו עצמם השר הרצוג ומנכ"לו נחום איצקוביץ' כמשרתים מסורים של פקידות הרווחה והעצימו את משאביה ופריסתה.

הרצוג ידע היטב שאם הוא מבקש להצליח במפלגת העבודה עליו לשחר לפתחם של העובדים הסוציאליים, המהווים קבוצת כוח משמעותית במפלגה. אין פלא אפוא ששלי יחימוביץ', שעמדה להגיע לכנס שארגנה עמותת ע.ל.י.ה לזכויות ילדים והורים, לזכרה של ד"ר מרינה סולודקין, ביטלה את השתתפותה בעקבות קריאתם של עובדים סוציאליים.

אין כמו יחימוביץ' להבין את משמעות כוחם של העובדים הסוציאליים במפלגתה ושל האיגוד שלהם באשר לסיכויי הישרדותה בראשות המפלגה. אם יתמיד השר כהן במהלכיו לשינוי מדיניות הרווחה ויראה במשפחה ובקהילה את הבסיס העיקרי להשקעת המשאבים, ימצא עצמו בעימות קשה עם מערך רב עוצמה העומד מאחורי תעשיית מוסדות הרווחה. אך אם יצליח להחזיר את האחריות לחינוך ולרווחת ילדים ובני נוער לידי הנבחרים ברשויות המקומיות ולהעביר את המשאבים לפיתוח תשתיות חינוך ורווחה בתוך היישובים ולתמיכה במשפחות נזקקות, יש עתיד למפלגתו, בזכות מהפכה חברתית חשובה מאין כמותה עבור החברה הישראלית. זו עשויה להיות מפלגת העם החדשה.

פרופ' אסתר הרצוג, אנתרופולוגית חברתית, מרצה במכללה האקדמית בית ברל ובמכללת לוינסקי ומרכזת פרלמנט נשים .

פרופ. אסתר הרצוג בכנס לזכרה של חה"כ ד"ר מרינה סולודקין

יום ראשון, 30 ביוני 2013

פאנל בעניין הליכי הוצאת ילדים בכפייה מביתם ע"י רשויות הרווחה

ביום 14/06/2013 התקיים כנס לזכרה של חה"כ ד"ר מרינה סולודקין בשל לכתה הפתאומי בטרם עת.
בחלקו הראשון של הכנס נשאו נאומי פרידה ילדיה של מרינה, העוזרות הפרלמנטריות שלה, יו"ר הסוכנות היהודית מר נתן שרנסקי, חה"כ לשעבר גב' אורית זוארץ ורבים טובים אחרים.

בחלקו השני של הכנס התקיים פאנל מקצועי באחד הנושאים המרכזיים בהם עסקה חה"כ סולודקין ז"ל בפעילותה הציבורית, בנושא ילדים בסיכון בישראל.
בפאנל לקחו חלק:
פרופסור אסתר הרצוג- יו"ר עמותת עלי"ה.
פרופסור ישראל צבי גילת - בעברו ראש ועדת גילת לבחינת ועדות החלטה.
ד"ר מילי מאסס- מחברת הספר 'בשם טובת הילד אובדן וסבל בהליכי האימוץ'.
כבוד השופטת בדימוס, גב' חנה בן עמי -  ממייסדי בית משפט לענייני משפחה.
עורכת דין ד"ר טלי תמרין - מומחית בינלאומית לזכויות הורים וילדים.
עו"ד תמר טסלר - עוסקת ומתמחה בהגנה על זכויות הורים וילדים.

את הפאנל הנחתה גב' יעל צדוק, שדרנית רשת א'- 'השעה האזרחית'.

יום שני, 17 ביוני 2013

שופטת חנה בן עמי על פקידות אימוץ ובתי משפט לענייני משפחה

14 ביוני 2013 - כנס לזכרה של חה"כ לשעבר, ד"ר מרינה סולודקין ז"ל בשיתוף משפחת סולודקין ועמותת ע.ל.י.ה - לזכויות ילדים והורים

כבוד השופטת בדימוס חנה בן עמי שהקימה את בית משפט לעניני משפחה ירושלים - נותנת מבט מבפנים כיצד מתיחסים שופטים להורים שרשויות הרווחה, השירות למען הילד,  מבקשות להוציא את ילדיהם ממשמורתם.



"אני חושבת שזו מוסכמה וכולם יודעים שמלאכת שופט במדינה שלנו היא לא מלאכה קלה. מספר השופטים הוא מועט. על שולחנו של כל שופט מצטברים כמויות של תיקים שהזמן של השופט אינו מספיק לדון בהם. לזה צריך להוסיף פרוצדורה וראיות. בית המשפט אמור להגיע לחקר האמת והכלים שעומדים לרשותו הם כאלה ואחרים. המחוקק נתן עזרה בדמות של אנשי מקצוע שאמורים לעזור לשופט: מדובר בפקיד סעד, עובד סוציאלי או קצין מבחן.
כשמגיע מומחה מטעם המדינה, עובד סוציאלי, פקיד סעד, אומר השופט לעצמו, האיש הזה מקבל את משכורתו מהציבור, הוא איש מקצוע, הוא ניטרלי. הוא הרי לא רואה את טובת הצד הזה או צד אחר לנגד עיניו. ואז באיזה שהוא מקום, משהו בתוך השופט נרדם "הוא אומר אני יכול לסמוך על איש הציבור, איש מקצוע". לדעתי, הכשל הגדול הוא בכך שגם אנשי ציבור וגם אנשי מקצוע, הם בסופו של דבר אנשים עם נטיות לב, ועם רצון להשיג הישגים כאלה או אחרים או להביא לתוצאה כזו או אחרת.

"אחד הכשלים העיקריים בנושא של האימוץ, הוא בזה שאיש הרשות שמוציא ילד מהוריו - הוא גם אותו איש שנותן ילד להורה שמחכה לאימוץ".
עכשיו, מספר הילדים שאפשר להוציא מהבית לצערם, הוא לא גדול, מספר ההורים שממתינים לקבל ילד לאימוץ הוא גדול מאוד.
את הילד שמוציאים מהבית הוא משכבה סוציואקונומית נמוכה, שהוא לא יודע בדיוק להילחם על הזכויות שלו, אולי הוא צורח שלוקחים לו את הילדים. ממול עומד בית עם ריהוט, עם מחשב וכן הלאה, וטובת הילד היא לקחת מבית אחד ולשים אותו בבית ההוא.

פקידי הסעד מרשים לעצמם לעשות פעולות שבעצם מנטרלות את היכולת של השופט גם לרדת לחקר האמת, וגם להגיע לתוצאה שהוא היה מגיע אליה אם התיק היה מגיע אליו מלכתחילה, הוא היה יכול לבדוק את הדברים לגופם.

כדי להמחיש את הדברים אני רוצה להביא מקרה אחד שיש בו מכלול של מעשים שנעשו על ידי פקידי סעד, והתוצאה שלהם מדברת בעד עצמם.

חובה לשמוע את דבריה של כבוד השופטת בן עמי עד הסוף. היא ממחישה את הדורסנות והאלימות של העובדים הסוציאליים כנגד המוחלשים בחברה הישראלית.

 כבוד השופטת חנה בן עמי - תסקיר פקידת סעד הוא לא טיוטה של פסק דין - מתוך כנס ביקורת הציבור על עבודת פקידי הסעד - תל אביב - אוקטובר 2013



קישורים:

משרד הרווחה חטף לאימוץ תינוק מאם חד הורית נכה - המדיניות המתוסבכת של משרד הרווחה לתכנון המשפחה גובה עוד ועוד הורים וילדים קורבנות שמופרדים בכפייה לנצח, ומשמשים סחר לתעשיית עובדים סוציאליים, פסיכיאטרים, פנימיות, אומנה ואימוץ. ילד שנלקח ע"י משרד הרווחה מועד להזנחה והתעללות ורדיפה, כן ראינו בסיפורה של רעות איש שלום שנרדפה ע"י רשויות הרווחה לאימוצה בילדותה, ולאחר מכן אימוץ בניה. רשויות הרווחה לא נחו ברדיפתן עד הרצחה - הכתבה "במשרד הרווחה לא רוצים שנכים יהיו הורים" , ברית פרץ ומורן אזולאי , מאי 2013 , ynet...

תחלואי תעשיית האימוץ - אטימות שקרים והתנשאות השירות למען הילד - דצמבר 2012 - אמנון לוי, פנים אמיתיות - השירות למען הילד של משרד הרווחה מתייחס באטימות והתנשאות למאומצים שמבקשים לפתוח את תיק האימוץ עם הגיעם לגיל 18. רשויות הרווחה משקרות למאומצים באשר למצב הוריהם מהם נלקחו בכפייה למאמצים מחשש שיחשפו המניפולציות ותרבות השקר בהם נוקטות עובדות סוציאליות מרשויות הרווחה נגד אזרחים...

פלייליסט: אימוץ - השירות למען הילד - פלייליסט על שיטות עבודה ודרכי פעולה של השירות למען הילד - משרד הרווחה, פקידות אימוץ מול הורים ילדים ומאמצים...

שמואל בוקובסקי - מכבסת הבלים ודברי בלע נגד משפחה בהליך אימוץ - ינואר 2012 - בית משפט עליון רע"א 7535/11 - מדובר בזוג הורים בעלי פיגור אשר בית משפט לענייני משפחה (שופט שמואל בוקובסקי) קבע כי יש לשלוח את בתם בת השלש לאימוץ סגור. ההורים מבקשים לצמצם את תוצאות האימוץ, באופן שסבתה של הקטינה, אמה של המבקשת והאפוטרופא שמונתה לה לדין, תישא באחריות לגידולה. מנגד, סומך המשיב (לשכה משפטית משרד הרווחה) ידיו על פסקי הדין של ערכאות קמא. לבת המאומצת אחות קטינה שהוכרזה "נזקקת" - מהחלטת העליון ניתן ללמוד על דרכי הפעולה של שופט בית משפט לענייני משפחה שמואל בוקובסקי, הנשוי לפקידת סעד מחוזית לחוק הנוער מיכל מילשטיין בוקובסקי ואשר שימש שנים רבות בעברו כיועץ משפטי במשרד הרווחה:..

פשעי משרד הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה ונוער - כפו על ילדה אימוץ והפקירוה לאונס במשך שנים רבות - יולי 2006 - ילדה שנשלחה לאימוץ ע"י רשויות הרווחה וצו בית משפט לענייני משפחה. המאמץ נהג לאנוס אותה מהיותה בגיל 6 עד גיל 18. כל אותה תקופה ארוכה שבה נאנסה הילדה, לרשויות הרווחה ובית משפט לענייני משפחה, ששלחו אותה בכפייה אל המאמץ, לא היה שמץ של מושג על הנעשה בבית המשפחה המאמצת, או שעשו דבר בנדון. המאמץ הורשע באונס ונדון ל- 16 שנות מאסר...

כישלון קונספציית האימוץ הסגור - סיפור ילדותה ונעוריה של דלית- להלן ציטוט מהספר "בשם טובת הילד - אובדן וסבל בהליכי האימוץ" של ד"ר מילי מאסס. הציטוט מספר את סיפורה של דלית שנשלחה לאימוץ בילדותה, ומאמציה זנחו אותה והתעללו בה. רשויות הרווחה הפקירו אותה בפנימיות, וכשהרתה החליטו לחטוף את תינוקה לאימוץ טרם שנולד. - ילדותה ונעוריה של דלית - סיפור ילדותה של דלית נודע לי מפיה לאחר שמוניתי על ידי בית המשפט כמומחית מטעמה, והוא יובא כאן ברצף כרונולוגי, כפי ששחזרתי אותו, ולא על פי הרצף שבו הוא נחשף בפניי בעת מעורבותי בהליך המשפטי...

השיטות הבזויות של פקידי סעד מאבחנים ומטפלים מטעם הרווחה לניתוק ילדים ממשפחותיהם - השירות למען הילד- משנת 1987 משמשת מילי מאסס מדי פעם כעדה מומחית בהליכים משפטיים הדנים בבקשות של המדינה להכריז על ילדים בני אימוץ ללא הסכמת הוריהם, בעילה שההורים אינם יכולים לגדל את ילדיהם. במהלך מילוי תפקידה, שעיקרו הערכת יכולתם של ההורים לגדל את ילדיהם, נחשפה מאסס לשיטות פעולה של פקידי סעד, מאבחנים ומטפלים, יועצים משפטיים מטעם הרווחה בעלת תקציבים ומשאבים ללא הגבלה אל מול משפחה מוחלשת הנאבקת לשמור על שלמותה...

פשעי משרד הרווחה - סיפור חטיפתה האלימה של עדי מביתה ומשפחתה והפקרתה במשפחה מאמצת מזניחה ומתעללת - סיפורה של עדי שנלקחה מביתה באלימות ע"י עובדות סוציאליות מלשכת הרווחה באר שבע ונשלחה לאימוץ סגור, שם הושפלה, הוכתה ועברה התעללות במשך שנים ע"י המאמצת ובנותיה - המאמר "סינדרלה משכונה א" , מתן צורי, ידיעות אחרונות , מוסף השבת , נובמבר 2011...

הספר "בשם טובת הילד - אובדן וסבל בהליכי האימוץ" מאת מילי מאסס - אוגוסט 2010 - ספר על תחלואי מערך הרווחה בעניין מסירת ילדים לאימוץ - פשעי פקידי סעד לחוק האימוץ - במהלך הדיון המשפטי בעניינם נמצאים הילדים במקום חסוי כשחומת סודיות סוגרת עליהם והקשר שלהם עם הוריהם ממושטר על ידי פקידות האימוץ, אשר מעוניינות בניתוקו ומתכחשות לאובדן שגלום בכך...

כאבה של אילנה מזרחי שילדיה נלקחו ממנה לאימוץ סגור לפני 15 שנה ע"י השירות למען הילד ללא הודעה מוקדמת- ערוץ 1 - ספטמבר 2010 - פרצופם של הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה, לוקחים ילדים לאימוץ סגור ללא הודעה מוקדמת, או מבלי שההורים מבינים בדיוק במה המדובר. ראינו את זה בסיפורם של לריסה ויבגני. זהו סיפורה של אילנה מזרחי שהרווחה חטפו את ילדיה לאימוץ סגור ללא הודעה מוקדמת...

פקידת הסעד מהשירות למען הילד - מניפולציות, סילופים ושיבוש מהלכי משפט לניתוק ילדה מאמה - יוני 2000 - תמ"ש 000009/97 שופטת בית משפט לענייני משפחה חנה בן עמי דוחה בקשת אימוץ קטינה שהוגשה ע"י גורמי הרווחה ומחזירה את הקטינה לאימה בהשגחת פקידת סעד לחוק הנוער. השופטת בן עמי מותחת ביקורת קשה על הטיוחים והמניפולציות של פקידת הסעד מהשירות למען הילד שפעלה לכפות את המהלכים לאימוץ תוך גרימת נזק לילדה לאמא הביולוגית להורים האומנים ועוד...

השיטות הבזויות של עובדות סוציאליות לניתוק ילדים מהוריהם לאימוץ - פקידת הסעד אירית מעוז - יוני 2006 - פקידי סעד ועובדים סוציאליים משתמשים במניפולציות על מנת להוציא ילדים מחזקת הוריהם לאימוצים, אומנה, פנימיות ועוד מימוש מטרות הנראות בעיניהן כ"מקודשות". פקידי רווחה אלו משתמשים בכל האמצעים הבזויים העומדים לרשותם לשם "עבודת הקודש"...

השירות למען הילד - השיטות הבזויות ברשויות הרווחה לחטיפת ילדים מביתם ומשפחתם - הכתבה "השירות למען הילד פעל לערעור הקשר בין הילדים לאמם" , שוש מולה , ידיעות אחרונות - בפסק הדין מציינת השופטת כי השירות למען הילד עשה הכל כדי שלבית המשפט לא תישאר ברירה אלא להיעתר לבקשה למסור את הילדים לאימוץ. גורם משפטי בכיר: "השירות נמצא בבעיה. בשנה מוגשות 1,200 בקשות לאימוץ, בעוד שההיצע עומד על 70 בלבד". האומנם ממהר השירות להוציא ילדים ממשפחותיהם כדי לספק את הביקוש?...

פקידת הסעד מהשירות למען הילד - מניפולציות, סילופים ושיבוש מהלכי משפט לניתוק ילדה מאמה - יוני 2000 - תמ"ש 000009/97 שופטת בית משפט לענייני משפחה חנה בן עמי דוחה בקשת אימוץ קטינה שהוגשה ע"י גורמי הרווחה ומחזירה את הקטינה לאימה בהשגחת פקידת סעד לחוק הנוער. השופטת בן עמי מותחת ביקורת קשה על הטיוחים והמניפולציות של פקידת הסעד מהשירות למען הילד שפעלה לכפות את המהלכים לאימוץ תוך גרימת נזק לילדה לאמא הביולוגית להורים האומנים ועוד...

השוק השחור של האימוצים בחו"ל - מאי 2007 - בשנת 2007, כעשור לאחר חקיקתו של אותו חוק פיקוח, פורסם תחקיר ידיעות אחרונות אשר חשף את ההפקרות בשוק האימוץ למרות אותו חוק שנועד לפקח. אז, בשנת 2007, עלה 20 אלף דולר לאמץ ילד בחו"ל, והתחקיר חשף כי חלק ניכר מן הכסף הזה הולך ל: מתנות למתווכים בחו"ל, "תרומות" לבתי יתומים כגון בשמים יקרים למנהלות בתי היתומים, שוחד לשופטים מעבר לים, עמותות שבחסות המדינה מלמדות "לשמן" מערכות בחו"ל, ופקידי מדינה שיודעים ולא מונעים עושק של הורים חשוכי ילדים.

פנו לאימוץ – וקיבלו ילד חולה - מאי 2010 - מה קורה להורים שניסו עשרות טיפולי הפריה ונכשלו? רבים מהם פונים לעמותות העוסקות באימוץ תינוקות מחוץ-לארץ. תחקיר "אולפן שישי" חושף הערב התנהלות בעייתית של העמותות הפועלות באימוץ בין-ארצי, התנהלות שמובילה להבאת ילד עם פיגור, איידס או שיתוק. האם אותן עמותות מחפשות לעזור להורים או רק דואגות לרווחים? שימו לב איך שאורנה הירשפלד, פקידת סעד ראשית לחוק אימוץ ומנהלת השירות למען הילד, מתנועעת בחוסר נינוחות על הכסא...

האבא גילה: משרד הרווחה מסר את בנו לאימוץ סגור ללא ידיעתו , נובמבר 2009 - האבא הביולוגי: "מעולם לא ויתרתי על בני, לא הסכמתי למסרו לאימוץ ואני מעוניין לגדלו גם אם אצטרך לצאת עמו יחד את הארץ. פקידי הסעד לא עשו די על מנת לאתר אותי, ובכך מעלו בתפקידם. אני אדם נורמטיבי היכול לגדל את הילד. עד היום לא נערכה בדיקה מקצועית על ידי גורם אובייקטיבי לבדוק מהי טובת הילד. ולבסוף האימוץ פגום, משום שהילד נמסר למשפחה יהודית, בעוד הוא עצמו נוצרי".

על כשלונות האימוץ , נובמבר 2009 , הרהורים על משפחה וילדים - כ-300 אימוצים מתבצעים מדי שנה, 100 מהם בארץ ו-200 מחו"ל. על כשלונות באימוצים לא מדברים כמעט, ויש לא מעט כאלו, בעיקר באימוצים הבין לאומיים. בארה"ב נושא כשלונות האימוץ מוכר וידוע, ואפילו קיימים אתרים לאימוץ מחדש של הילדים דוגמת האתר הזה בו מוצגות תמונות ותיאורים של ילדים אמריקנים אשר נדחו מהוריהם המאמצים ומוצעים מחדש לאימוץ, כמו סחורה שעוברת מיד ליד. ...

העליון קבע: יש סיכוי כי מצב ההורים ישתפר והתינוק יוחזר לאימו ולא ימסר לאימוץ - מאי 2008 - רע"א 1841/08 - מדובר בזוג הורים ולהם ששה ילדים. התינוק שעניינו נדון נולד ביום 12.5.06. בעודו בבית החולים הוצא צו חירום על ידי פקידת סעד, להוצאת הקטין ממשמורת הוריו והעברתו למשמורת רשות הסעד, באשר לא עלה בידי הוריו להציג תכנית ברורה לגבי מגורים להם ולתינוק...

פקידת הסעד מוניק מלשכת הרווחה חיפה - התחמקות מפתיחת תיק אימוץ כמתחייב על פי חוק - נובמבר 2009 - מדוע מסרב משרד הרווחה לפתוח את תיק האימוץ של נערה בת 18, והיא זכאית לכך ע"פ חוק. הכתב אלירן טל: "עד כמה חשוב לך לגלות את האמת?" , "מאוד חשוב" , עונה הנערה. כבר ארבעה חודשים דנה (שם בדוי) מבקשת לגלות מי הם הוריה הביולוגים, מיד לאחר שנולדה היא אומצה, וכשהגיעה לגיל 18 פנתה ללשכה לרווחת הילד. ...

סיפורו של איציק מליק שפקידי הרווחה לקחו את נכדיו - ספטמבר 2007 - שירותי הרווחה לקחו את ילדיה של בתו של איציק מליק הלוקה בשיכלה למשפחת אומנה. בשלב כלשהו נותק הקשר של משפחת מליק עם הילדים, והם אינם יודעים על מקום הימצאם. קריאתו של איציק מליק: "תושבים יקרים, באתי לידע אתכם על חטיפת שני נכדי, אשר נחטפו על ידי פקידות הסעד ומשרד העבודה והרווחה ובית המשפט." פרופ. אסתר הרצוג על הוצאת הילדים מביתם וממשפחתם ע"י שירותי הרווחה: "יש פה מדיניות מכוונת, זו מדיניות שמשתמשת בתינוקות וילדים כסחורה שבאמצעותה מממשים כל מיני אינטרסים של המערכת הבירוקרטית. יש לחץ מאוד גדול על מערכת הרווחה לספק תינוקות לאימוץ, אז את התינוקות האלה לוקחים בד"כ ממשפחות חלשות יותר, חד הוריות, עניות ...

שיטות הרווחה - הילד הוכרז בר אימוץ סגור - ההורים לא ראו אותו יותר - מאי 2005 - שלא על פי סעיף 5 - לילי גלילי - הארץ - זהו סיפורם של זוג עולים לריסה ויבגני (שמות בדויים) שהרווחה הכריזו עליהם חסרי מסוגלות הורים ע"פ ה"בדיקות" וה"אבחונים" של הרווחה. .. אלא שכל זה לא ממש מעניין את לריסה ויבגני. בביתם השבוע, כל מה שרצו לדבר עליו היה הילד שנלקח מהם. בעיקר חזרו ושאלו, מתי יחזור. בבית כמו הוקפא הזמן. הבית דל, אך הם מצליחים להתקיים. צעצועיו של הילד - דובונים, מכוניות, שולחן פלסטיק אדום מותאם למידותיו - ממתינים לשובו. יבגני צובע את הבית לקראת שובו של הבן. תמונותיו של הילד ניבטות מכל מקום. בכולן נראה ילד שמח המחייך חיוך גדול. פה הוא משתכשך בחדווה בבריכה, שם הוא מוחזק בזרועות סבו החובש כיפה בצילומים.

יום חמישי, 13 ביוני 2013

עמותת ע.ל.י.ה לזכויות ילדים והורים חותרת לשינוי מדיניות הרווחה - מאמר מאת פרופ. אסתר הרצוג

יוני 2013 - פרופ. אסתר הרצוגבעקבות הביקורת באתר זה ("עבודה שחורה") על עמותת ע.ל.י.ה והקריאה לשלי יחימוביץ לא להשתתף בכנס העמותה, שבעקבותיו שלי ביטלה את השתתפותה בו, מסבירה הכותבת העומדת בראש העמותה, את מטרות העמותה ואת הביקורת של העמותה על ביורוקרטיית הרווחה. העמותה שואפת לשלב את הילדים בקהילה ולא להרחיקם למוסדות.
באתר "עבודה שחורה", פורסמה התקפה שלוחת רסן נגד עמותת ע.ל.י.ה, לזכויות ילדים והורים, הפועלת למען צדק חברתי. רביב נאוה, מעורכי האתר, קרא לחה"כ שלי יחימוביץ לבטל את השתתפותה באירוע לזכרה של חה"כ לשעבר ד"ר מרינה סולודקין, שמארגנת עמותת ע.ל.י.ה (ואשר יתקיים מחר בתל אביב). דבריו של נאוה היו לקט דברים דמגוגי ומסלף. וכאילו לא די בכך פורסמה בהבלטה תגובתה של חה"כ שלי יחימוביץ, שנענתה לקריאה לבטל את השתתפותה בכנס, כאשר החלטתה מתבססת על אותם דברים מכפישים ומעוותים, תוך התעלמות מהאמת והשתלחות בעמותה.

משמעויות קשות עולות בהקשר זה: אתר הפועל למען מדינת הרווחה וצדק חברתי מאפשר פרסום דברי הכפשה נגד פעילות חברתית התנדבותית, במקרה זה של עמותת ע.ל.י.ה; דיון ציבורי חיוני על מדיניות הרווחה של מדינת ישראל בסוגיית "ילדים ונוער בסיכון", שאותו מבקשת העמותה לקדם, מושתק; התכחשות של פוליטיקאים למצוקותיהן של הקבוצות המוחלשות ביותר בחברה נעשה באמצעות דה-לגיטימציה של הביקורת, במקרה הנידון של עמותת ע.ל.י.ה ופעיליה; והכואב מכל: המאמצים לפגוע באירוע לזכרה של חה"כ ד"ר מרינה סולודקין, שהייתה מופת לאומץ לב מוסרי בדיוק בנושא שבו פועלת עמותת ע.ל.י.ה ובנושא הדיון בכנס לזכרה.

אבל דבר טוב בכל זאת יש בפרסומים חמורים אלו: הם חשפו את עוצמת מנגנוני הרווחה, את אטימותם לכל ביקורת ואת שיטותיהם הכוחניות בהשתקת טיעונים נגד ביורוקרטיית הרווחה ודרכי התנהלותה, בהתנכרות לזעקות הכאב והסבל של הורים וילדים פגועים מהמדיניות ומדרכי יישומה.

מזה 22 שנה אני פעילה בנושא "הוצאת ילדים מבתיהם והשמתם במוסדות". לדאבון ליבי אני רואה את ההידרדרות הקשה המתמשכת בנושא: בחקיקה המחלישה בהתמדה את יכולתם של הורים להגן על ילדיהם ולמנוע את הרחקתם השרירותית לעיתים קרובות ואת השמתם הכפויה במוסדות הרווחה; בהרחבת מערך מוסדות הרווחה, שם מושמים ילדים ובני נוער בכפייה; בהקצנת שיטות ההשתקה של התקשורת, כאשר זו מבקשת לפרסם מקרים בהם ילדים הוצאו מבתיהם או במקרים של התעללות בילדים ובני נוער במוסדות (מצד ילדים אחרים או מצד אנשי סגל); במניעת הקמת גוף ביקורת וערעור אפקטיביים על החלטות מנגנוני הרווחה ועוד. טיעונים אלו מתבססים על פעילות התנדבותית של ליווי מאות הורים וילדיהם וכן על כתיבה אקדמית (למשל: "אידיאולוגיה ומציאות בהוסטל לנערים" מ-1991 שהתפרסם ב"חברה ורווחה", כתב עת של העובדים הסוציאליים, "מי מרוויח ממדינת הרווחה", שהתפרסם ב-1996 ב"תיאוריה וביקורת", כתב עת של מכון ון ליר; "האם מנגנון העבודה הסוציאלית מסייע לעניים או מנציח את העוני ופוגע בשכבות החלשות", שהתפרסם ב-2009 ב"המרחב הציבורי", כתב עת של החוג למדע המדינה באוניברסיטת תל אביב).

עיקרי הניתוח, שעל יסודותיהם פועלת עמותת ע.ל.י.ה, הם: קיים בפועל הבדל תהומי בין "מדינת הרווחה" ל"ביורוקרטיית הרווחה" – במדינת ישראל ביורוקרטיית הרווחה רומסת את "מדינת הרווחה", בשם ערכי "עזרה לאנשים במצוקה" "טובתם של קטינים" וכיוב'; מדיניות הרווחה בסוגיית "ילדים ונוער בסיכון" מבוססת בעיקרה וברובה, ובעיקר בהקצאת משאביה, על מערך מוסדות (גדולים וקטנים). מדיניות זו מנתבת את הילדים לשוליות חברתית ואף לעבריינות ופשיעה; במקום המדיניות המוסדית יש לפתח תשתית שירותים חינוכית/חברתית/תרבותית מקומית, שתשלב בתוכה את קבוצות הילדים ובני הנוער המוחלשות ולא תרחיק אותם מתוכה (מדיניות שמשרד הרווחה יזם ב-2004, בשם: "עם הפנים לקהילה", אך מיישם אותה רק באופן מוגבל);

העוצמה של ביורוקרטיית הרווחה מבוססת על כמה יסודות: מבנה הירארכי נוקשה, שבו פקידות הסעד המחוזיות והארציות מכתיבות וכופות את המדיניות המוסדית ומונעות כל התערבות ציבורית לטובת ילדים והורים פגועים; על שיתוף פעולה הדוק עם רשויות שלטוניות אחרות, כמו בתי המשפט, המשטרה והכנסת; על שירותי ייעוץ משפטי נרחב בחינם (על חשבון הציבור), המגבים את החלטות פקידות הסעד ומציבים את ההורים והילדים בעמדת חולשה (וחוסר סיכוי); על חסימת ביקורת בתקשורת; על היעדר מנגנוני ביקורת ציבוריים אמיתיים. כידוע, עוצמה לא מרוסנת מאפשרת שימוש פוגעני נגד פרטים וקבוצות, כפי שאנחנו רואים חדשות לבקרים בסוגיית "ילדים ונוער בסיכון".

ולסיום אבהיר באופן שאינו משתמע לשתי פנים: עמותת ע.ל.י.ה אינה פועלת נגד עובדים סוציאליים, לא באופן אישי ולא באופן קולקטיבי. כל אמירה או פעילות מסוג זה, בעבר או בהווה, נעשות שלא על דעת העמותה וחבריה ובניגוד לתפישתם ולדרכי פעילותם.

עמותת ע.ל.י.ה אינה מעוניינת בהרס שירותי הרווחה. חברותיה וחבריה חותרים לשינוי במדיניות הרווחה: לביסוס מערך שירותי רווחה בקהילה ולחיזוק התשתית החברתית-קהילתית-תרבותית ביישוב, כזו המשלבת בתוכה את כל חבריה ולא מרחיקה אותם מתוכה.

יום שישי, 22 במרץ 2013

ההספדים לסולודקין - שיא הצביעות - מאמר מאת פרופ. אסתר הרצוג

המאמר ההספדים לסולודקין - שיא הצביעות , פרופ. אסתר הרצוג , ynet , מרץ 2013

היא ספגה עלבונות קשים, אך עמדה בעוז מול הפקידות הכוחנית של הרווחה ונאבקה נגד הוצאת ילדים ובני נוער למוסדות. ספק אם מישהו ייאבק כמותה למען המוחלשים והנרדפים ביותר

התגובות על מותה הפתאומי והכואב של ד"ר מרינה סולודקין חושפות, שלא במפתיע, את הצביעות והפחדנות של פוליטיקאים ועיתונאים. כשקוראים את הדיווחים ואת דברי ההספד על מותה של מרינה מתברר כי ל"עושי צרות" לשלטונות כדאי למות בארצנו. אחרי מותם כולם יאהבו אותם וידברו בשבחם. ומרינה עשתה הרבה צרות לרשויות הרווחה, בשל מאבקה נגד מדיניות הוצאת ילדים ובני נוער למוסדות. גם לאחר מותה, כמו בחייה, מאבק זה הושתק והועלם מידיעת הציבור.

ראש הממשלה שיבח את מרינה כ"נציגת ציבור ערכית שאוזנה הייתה תמיד קשבת לבעיות של אזרחי ישראל. הייתה בה אכפתיות, יסודיות ואנושיות. חיבבתי והערכתי אותה עד מאוד והיא תחסר לכולנו". מתי שמעה מרינה דברים כאלו מחמיאים בחייה מראש הממשלה, הנוכחי או מקודמיו? ציפי לבני, שלא ראתה במרינה פרטנרית ונציגה ראויה עם הקמת מפלגתה החדשה, שיבחה אותה ברוחב לב: "מרינה ציונית אמיתית, עולה ותיקה שמעולם לא שכחה את קשיי היום-יום של העולים, הייתה כתובת ואוזן קשבת לכל אדם". וכך השתפך יו"ר קדימה שאול מופז, שדחק את מרינה למקום מעליב ברשימתו לכנסת: "הייתה לי הזכות להכיר ולעבוד לצד מרינה סולודקין. הכרתי אישה ישרת דרך, שהקדישה את חייה לעשייה למען הכלל, למען שוויון הזדמנויות וצדק חברתי". ומי יזכור את הזלזול וההשפלה?

בעיתונות, שהתעלמה ממרינה בחייה ולעיתים גם לא חסכה ממנה לעג על העברית המשובשת, על לבושה ועוד כהנה וכהנה, נכתב: "היא נחשבה לפרלמנטרית חרוצה ועסקה בעיקר בקידום חוקים חברתיים". כמעט דבר מכל פועלה הפרלמנטרי העשיר לא נידון בעיתונות העברית (בשונה מהמדיה בשפה הרוסית) לאורך שנותיה הרבות של מרינה בכנסת.

יותר מהצביעות מקוממת הפחדנות של הפוליטיקאים, חברי כנסת ושרים לדורותיהם, שבלטה עוד יותר בזכות אומץ הלב יוצא הדופן של מרינה סולודקין. כמי שמעורבת כעשרים שנה במאבק לשינוי מדיניות הרווחה בסוגיית "ילדים ונוער בסיכון", לא ראיתי אף חבר כנסת שפעל בנחישות, בתקיפות ובאומץ כמוה. היא ספגה עלבונות קשים ואף נרדפה על ידי הפקידות הבכירה של מערכת הרווחה ומשרתיה הפוליטיקאים, אך עמדה מולם ללא חת. לאורך השנים ראיתי חברי כנסת ושרים כמו אורה נמיר וזבולון אורלב שהתקפלו מול כוחנותה של פקידות הרווחה, שהציגה מצג שווא של "דאגה לקטינים במצוקה, בהזנחה ובסיכון", שהסתתרו מאחורי חיסיון בית המשפט. "אי אפשר להתערב בתיקים הנידונים בבית המשפט", הסבירו לנוחיותם.

ראיתי חברי כנסת "ערכיים" שהפנו עורף להורים והסבירו שאינם יכולים להתערב, ובמקביל תמכו בהרחבת החקיקה לחיזוק אימפריית הרווחה ומדיניות הוצאת ילדים ממשפחותיהם והשמתם במוסדות. בתבונתם הפוליטית הבינו כמעט כל חברי הכנסת שכדאי להיות חברים של הרווחה יותר מלעמוד לצד הורים וילדים שמערכת הרווחה הפעילה נגדם את כל העוצמה השלטונית, בתי המשפט, המשטרה, התקשורת ואחרים, כדי להשתיק את קולם ואת סבלם. כדי להגיע לכנסת ולעמדות כוח מוטב להיות לצד החזקים, המוברגים היטב במנגנונים הבירוקרטיים.
הגדיל לעשות יצחק הרצוג. בהיותו שר העבודה והרווחה תקף את מרינה בבוטות ובזלזול, התלונן עליה בפני ועדת האתיקה ותבע לחקור את הלובי שהקימה בנושא הוצאת ילדים מבתיהם והשמתם במוסדות. ייאמר לזכותה של ח"כ שלי יחימוביץ', שהייתה יו"ר הוועדה, שהיא דחתה את תביעתו של הרצוג לחקור מיהם באי הלובי, מהם מניעיהם ואת "מקורות המימון" שלו (לבורקסים, למיץ ולקפה שהוגשו בישיבות הלובי). אך יחימוביץ' וגם יו"ר הכנסת, שקיבל תגובות חריפות על הניסיון החמור של הרצוג לפגוע בפעילותה החברתית החשובה של סולודקין, לא ביטאו את סלידתם מההשתקה האגרסיבית של פקידות הרווחה באמצעות הרצוג ולא הביעו תמיכה ציבורית בחברתם המותקפת.

מותה של ד"ר מרינה סולודקין הוא אבידה חסרת תחליף למאבק החברתי הקשה והחשוב למען ילדים והורים מוחלשים, המשמשים משאב מרכזי לצורכי מנגנוני הרווחה. לדאבון הלב, לא נוכל לצפות שיקום ח"כ שייאבק כמו מרינה למען המוחלשים והנרדפים ביותר בחברה.

פרופ' אסתר הרצוג, אנתרופולוגית חברתית, מרצה במכללה האקדמית בית ברל ובמכללת לוינסקי ומרכזת פרלמנט נשים .

יום שבת, 16 במרץ 2013

ח"כ לשעבר מרינה סולודקין נפטרה בלטביה - יהי זכרה ברוך

ח"כ לשעבר מרינה סולודקין נפטרה בלטביה - יהי זכרה ברוך
17.03.2013 - ד"ר מרינה סולודקין, שכיהנה יותר מ-16 שנה בכנסת, נמצאה ללא רוח חיים במלון בריגה בלטביה. היא הגיעה לשם לכנס נגד פאשיזם.

מרינה סולודקין לחמה במהלך כהונתה כחברת כנסת נגד האלימות הפאשיסטית של רשויות הרווחה התולשות באכזריות ילדים וקשישים מביתם וסוחרת בהם במוסדות כליאה מופרטים, ציבוריים.

מרינה הקימה שדולה בכנסת נגד הוצאת ילדים מביתם אליה באו הורים והביעו עמדתם להוצאת ילדים בכפייה מביתם.

ראש הממשלה בנימין נתניהו הביע צער עמוק על פטירתה: "מרינה סולודקין היתה נציגת ציבור ערכית שאוזנה היתה תמיד קשבת לבעיות של אזרחי ישראל. בדרכה הצנועה והישרה היא דאגה לרווחת האזרחים ובמיוחד לטפל בבעיותיהם של העולים החדשים. הייתה בה אכפתיות, יסודיות ואנושיות. חיבבתי והערכתי אותה עד מאוד והיא תחסר לכולנו". 


יו"ר קדימה שאול מופז כתב: "הייתה לי הזכות להכיר ולעבוד לצד מרינה סולודקין. הכרתי אישה ישרת דרך, שהקדישה את חייה לעשייה למען הכלל, למען שוויון הזדמנויות וצדק חברתי. מרינה אהבה את מדינת ישראל ופעלה ככל יכולתה להפוך את הארץ הנפלאה הזו למקום טוב יותר, הוגן יותר וצודק יותר. יהי זכרה ברוך".

 יו"ר מפלגת העבודה שלי יחימוביץ' הביעה צער עמוק: "מרינה הייתה אדם מבריק, עם השכלה כלכלית נרחבת, דעתנית, אמיצה וחרוצה. היינו חברות, ולא פעם התייעצתי אתה בעניינים פוליטיים וכלכליים. העצות שלה היו החלטיות ומדויקות. היה לה בראש מחשבון שידע לעבד את כל הפרמטרים להחלטה נכונה: מוסרי, פוליטי, פרגמטי. הובלנו יחד את המאבק בתוכנית ויסקונסין, וחוקקנו יחד חוקים. טיפוס יוצא דופן עם לשון חריפה. היא תיעבה פוליטיקאים מושחתים ומניפולטורים וכינתה אותם בבוז 'שולרים' ע"ש שושלת רוסית של אנשי עסקים מפוקפקים. היא עזרה באופן אישי לאלפי אנשים והייתה פרטנרית נפלאה. קבענו להיפגש בשבוע הבא, ועכשיו בא המוות הלא-צפוי שלה, ואני מאוד עצובה. הציבור בישראל הפסיד פרלמנטרית נהדרת שדלתה פתוחה ואזנה קשובה לכל מצוקה וסבל. יהי זכרה ברוך".

מרינה סולודקין לחמה בגבורה נגד פשעי משרד הרווחה - יהי זכרה ברוך.

להלן מקצת פעילותה הציבורית של מרינה סולודקין:

חה"כ מרינה סולודקין: רשויות הרווחה חוטפות ילדים ממשפחות קשות יום - דצמבר 2012 - ח"כ מרינה סולודקין: רשויות הרווחה חוטפות ילדים ממשפחות נורמטיביות שיחה עם ד"ר מרינה סולודקין שמסכמת את הקדנציה שלה בכנסת ומספרת על משפחות נורמטיביות שפנו ללשכת הרווחה על מנת לקבל סיוע כלכלי ומצאו את עצמם במלחמה מול רשויות הרווחה שחטפו מהן את ילדיהן. לדעתה, זו תופעה המקיפה מאות משפחות נורמטיביות, בעוד משפחות שבהן יש אלימות לא מצליחות לשלוח את הילדים למוסדות סיוע - כי אין מקום. סיפור מזעזע!...

הצעת החוק לפיה עובד סוציאלי שהעיד עדות שקר במהלך עבודתו יימחק מפנקס העובדים הסוציאליים ודינו יהיה עד תשע שנות מאסר - הצעת חוק לבלימת פשעי פקידי הסעד, בתי משפט לנוער, בתי משפט לענייני משפחה, המתדיינים מאחורי דלתיים סגורות מדברים בשפה אחת ודברים אחדים ומרעילים נגד הפרט המשפחה והחברה...

פשעי משרד הרווחה - נאומה של ח"כ מרינה סולודקין בעניין חוק הנוער - נאומה של ח"כ סולודקין בעניין חוק הנוער - - 19/05/2011 לשכת ח"כ: ד"ר מרינה סולודקין - אדוני היושב ראש, - כנסת נכבדה, - הצעת חוק שלי קובעת שאם קיים צורך להוציא ילד מהבית, המקום המועדף ביותר עבורו יהיו קרובי משפחה מדרגה ראשונה, כגון, סבא, סבתא, דוד, דודה ובני זוגם של כל אלה, וכן אח או אחות בגירים ובני זוגם, ובלבד שהם בגירים...

חה"כ מרינה סולודקין כותבת למבקר המדינה על המורשת הבזויה שהותיר אחריו שר הרווחה יצחק בוז'י הרצוג - חה"כ מרינה סולודקין כותבת למבקר המדינה על המורשת הבזויה שהותיר אחריו שר הרווחה יצחק בוז'י הרצוג בעניין תרבות השקר וחוסר המקצועיות של פקידי הסעד והעובדים הסוציאליים. ח"כ סולודקין למבקר המדינה : "שירותי הרווחה מוציאים ילדים ממשפחות נורמטיביות ללא הצדקה"...
חה"כ מרינה סולודקין כותבת לשר הרווחה יצחק בוז'י הרצוג על פשעי משרדו - שר הרווחה יצחק בוז'י הרצוג אינו מגיב נוכח מחדלי משרדו המשחיתים נפשות: אונס ילדה חוסה במעון של אקי"ם בשרון , אינספור פרשיות התעללויות אלימות ואנס קשים בילדים במסגרות הרווחה פנימיות, אומנה: בית טף , בני ארזים , גיל עם , השלושה , כפר נחמן , מסילה , מצפה ים , מקי"ם , צופיה , רננים , שדה בר , שקמה ... ועוד. משרד הרווחה קורע ילדים מביתם ומשפחתם ומפקיר אותם לתעשיית המין , ועוד דוגמאות רבות אחרות...

השדולה של מרינה סולודקין נגד פשעי הרווחה - עבודה חקיקתית; פניות לערכאות הגבוהות ביותר, כגון מבקר המדינה, נשיאת בית המשפט העליון ויועץ משפטי לממשלה - ב-15 ליוני 2010 התקיימה בכנסת הישיבה הרביעית של הלובי הפרלמנטרי "המאבק כנגד הוצאת ילדים ממשפחות ומהורים נורמטיביים". הועלו שאלות קשות באשר למדיניות הוצאת ילדים מביתם ע"י רשויות הרווחה בצווי בית משפט לנוער, וצווי חירום של פקידי סעד - נציג משרד הרווחה מוטי וינטר לא ענה לשאלות לגופן וטען כי "כל המקרים אנחנו לא מכירים אותם, לא מכירים את הנתונים...".

חה"כ מרינה סולודקין - משרד הרווחה פוגע בזכויות הורים וילדים - נובמבר 2009 - חברת הכנסת מרינה סולודקין טוענת כי משרד הרווחה מוציא ילדים מביתם על סמך חוות דעת של עובדים סוציאליים, וועדות שונות. בתי המשפט מקבלים כמעט תמיד את המלצות העובדים הסוציאליים ולמעשה הם חותמת גומי. תהליך זה פוגע בדמוקרטיה וברווחה. משרד הרווחה פוגע בעיקר במשפחות עולים, ישראלים עניים, וחרדים. מדובר במשפחות ללא אלימות. משרד הרווחה מעדיף להשקיע את הכסף בהוצאת הילד מהבית ולא במשפחה ובקהילה. המשפחות העניות אינן מיוצגות כהלכה ע"י עורכי דין שיגנו עליהם מרשויות הרווחה...

משרד הרווחה חוטף ילדים בשם ה"חוק" וה"מקצועיות" - ח"כ מרינה סולודקין - ילדים ממשפחות עולים חדשים מחבר העמים ומאתיופיה מהווים "טרף קל" לאימוץ סגור של רשויות הרווחה. מדובר בילדה בת 6 שסבתה ואמה גידלו אותה. הסבתא פנתה לרשויות הרווחה לקבלת סיוע סוציאלי. רשויות הרווחה שלחו את הילדה לאימוץ סגור, מאז חלפו כ- 4 שנים, סבתה ואמה של הילדה לא ראו או שמעו מהילדה...

יום שלישי, 18 בדצמבר 2012

חה"כ מרינה סולודקין: רשויות הרווחה חוטפות ילדים ממשפחות קשות יום

חה"כ מרינה סולודקין: רשויות הרווחה חוטפות ילדים ממשפחות קשות יום
חה"כ מרינה סולודקין
דצמבר 2012 - ח"כ מרינה סולודקין זכרה לברכה: רשויות הרווחה חוטפות ילדים ממשפחות נורמטיביות
שיחה עם ד"ר מרינה סולודקין שמסכמת את הקדנציה שלה בכנסת ומספרת על משפחות נורמטיביות שפנו ללשכת הרווחה על מנת לקבל סיוע כלכלי ומצאו את עצמם במלחמה מול רשויות הרווחה שחטפו מהן את ילדיהן. לדעתה, זו תופעה המקיפה מאות משפחות נורמטיביות, בעוד משפחות שבהן יש אלימות לא מצליחות לשלוח את הילדים למוסדות סיוע - כי אין מקום. סיפור מזעזע!




פי 10: בעולם המערבי מוצאים 0.5 אחוז מהילדים מחוץ לבית, בישראל 5 אחוז!

הודעתי היום על פרישה ממפלגת קדימה, לאחר שנודע לי מיו"ר המפלגה ששובצתי במקום התשיעי והלא ריאלי לכנסת ה- 19...

איני יכולה להסכים עם פגיעה שכזו. זו אינה פגיעה אישית, אלא פגיעה בציבורים שונים שאני מייצגת בכנסת כבר 17 שנים - עולים, נשים, חלשים ו... כל ישראלי שזקוק לעזרה ולייצוג מול השלטון.

במשך חמש קדנציות זכיתי להציל את חייהם של שישה יהודים שנחטפו בצ'צ'ניה, להגיש מאות הצעות חוק מתוכן עשרות חוקים שאושרו בכל הקריאות. ניצחתי בבג"צ בעתירה שנלמדת עד היום בכל הפקולטות למשפטים (כיום נידונה בבג"צ עתירה נוספת בנושא דיור ציבורי) וסייעתי אישית לעשרות אלפי משפחות שפנו ללשכתי בכתב, בטלפון ובאופן אישי עם בעיות מכל הסוגים - אלימות משטרתית נגד אזרחים, ניצול במקום העבודה, אלימות במשפחה, הוצאה בלתי מוצדקת של ילדים מבתים של משפחות נורמטיביות ועוד ועוד...

אני אסירת תודה להרבה אנשים שתמכו, לפעילים שסייעו ובעיקר לשני אנשים ענקיים - אסיר ציון נתן שרנסקי, האיש שעמו הקמתי את מפלגת ישראל בעלייה וכיום יו"ר הסוכנות היהודית, וגיבור ישראל אריק שרון שהלכתי בעקבותיו והקמתי יחד עמו את מפלגת קדימה כמפלגת מרכז לאומי וליברלי.

דבקתי תמיד בכללי המשחק הדמוקרטי ובניקיון כפיים. פעלתי מתוך אג'נדה לאומית, חברתית, אזרחית וליברלית. אמשיך לדבוק בעשייה למען עם ישראל ומדינת ישראל בכל מסגרת עתידית ובכל דרך אפשרית.

קישורים:

משרד הרווחה חוטף ילדים בשם ה"חוק" וה"מקצועיות" - ח"כ מרינה סולודקין - ילדים ממשפחות עולים חדשים מחבר העמים ומאתיופיה מהווים "טרף קל" לאימוץ סגור של רשויות הרווחה. מדובר בילדה בת 6 שסבתה ואמה גידלו אותה. הסבתא פנתה לרשויות הרווחה לקבלת סיוע סוציאלי. רשויות הרווחה שלחו את הילדה לאימוץ סגור, מאז חלפו כ- 4 שנים, סבתה ואמה של הילדה לא ראו או שמעו מהילדה...

 השיטות הבזויות של עובדות סוציאליות לניתוק ילדים מהוריהם לאימוץ - פקידת הסעד אירית מעוז - פקידי סעד ועובדים סוציאליים משתמשים במניפולציות על מנת להוציא ילדים מחזקת הוריהם לאימוצים, אומנה, פנימיות ועוד מימוש מטרות הנראות בעיניהן כ"מקודשות". פקידי רווחה אלו משתמשים בכל האמצעים הבזויים העומדים לרשותם לשם "עבודת הקודש"... 

פקידי הרווחה - מלכודות, מחטפים, והתנהלות לקויה מול הורים בקבלת החלטות על גורל ילדיהם

דו"ח סלונים נבו: ליקויים מהותיים בהתנהלות פקידי סעד לסדרי דין

כתבת תחקיר של העיתונאית מירב בטיטו

יום שני, 30 ביולי 2012

מוטי אלבז מדבר בוועדה לענייני ביקורת המדינה בכנסת על פשעי משרד הרווחה

יולי 2012 - בדיון בועדה לענייני ביקורת המדינה בכנסת בראשות חה"כ מרינה סולודקין, מוטי אלבז יו"ר השדולה לרווחת הילד בישראל מדבר בפני חברי הועדה על פשעי משרד הרווחה.
מוטי אלבז כי טוען כי רשויות הרווחה מוציאות ילדים מבתיהם משיקולים זרים, ולמעשה מסבים נזקים קשים לילדים: דרדור לפשע, מחלות נפש ועוד. מוטי אלבז קורא לציבור בישראל לתבוע את רשויות הרווחה על פשעיהם, ולהקים ועדת חקירה על פשעי משרד הרווחה.



קישורים:

יום שלישי, 6 במרץ 2012

הצעת החוק לפיה עובד סוציאלי שהעיד עדות שקר במהלך עבודתו יימחק מפנקס העובדים הסוציאליים ודינו יהיה עד תשע שנות מאסר

הצעת חוק לבלימת פשעי פקידי הסעד, בתי משפט לנוער, בתי משפט לענייני משפחה, המתדיינים מאחורי דלתיים סגורות מדברים בשפה אחת ודברים אחדים ומרעילים נגד הפרט המשפחה והחברה.

הודעת דובר הכנסת

הצעת החוק לפיה עובד סוציאלי שהעיד עדות שקר במהלך עבודתו יימחק מפנקס העובדים הסוציאליים ודינו יהיה עד תשע שנות מאסר, הפכה להצעה לסדר

התפרסמה בתאריך 22/2/2012 בשעה 13:17

מליאת הכנסת הפכה את הצעת חוק העובדים הסוציאליים (תיקון – עדות שקר), התשע”א-2011, של הח”כית מרינה סולודקין (קדימה), להצעה לסדר. זאת בהסכמת הח”כית היוזמת, סולודקין.

ההצעה באה לקבוע כי ועדת משמעת תמחק את רישומו של עובד סוציאלי מפנקס העובדים הסוציאליים, אם מצאה כי הוא העיד עדות שקר תוך עיסוקו כעובד סוציאלי. עוד הוצע כי דינו של עובד סוציאלי שהעיד עדות שקר במהלך עבודתו, יהיה קנס כספי בסך 25,000 שקלים חדשים, ומאסר עד תשע שנים ולא פחות משבע שנים.

בדברי ההסבר להצעה, נכתב כי ”עובד סוציאלי הנקרא להעיד לפני בית משפט מתוקף תפקידו אינו עד רגיל ולעדותו יש השפעה רבה יותר על החלטות שמתקבלות בבתי משפט בישראל בהשוואה לעדותיהם של האזרחים הרגילים. הניסיון מלמד, שבמקרים לא מעטים, לעדותו של עובד סוציאלי ולתצהירים שהוא מוסר לבית המשפט יש השפעה מכרעת על החלטת בית המשפט כשמדובר בהחלטות הקשורות להוצאת ילדים מן הבית בחשד להזנחה או להתעללות, אלימות במשפחה (כולל החלטות על שחרור מוקדם של המורשעים באלימות במשפחה) וכו`.
...בשנים האחרונות ראינו לא מעט מקרים בהם עובדים סוציאליים מוסרים עדויות כוזבות בבתי המשפט במטרה לחפות על החלטותיהם השגויות.
...לעתים נמסרים פרטים מטעים כתוצאה מרשלנות וחוסר מקצועיות של עובדי הרווחה. למשל, מסירת תצהיר על הצורך להוציא נער מן הבית ולהעבירו לפנימייה, בה הוא יוכל לסיים את לימודיו בכיתה ז`, כשבפועל אותו נער כבר לומד בכיתה ח` וכד`.
על כן, מטרתה של הצעת החוק הינה לתת מענה לאותם מקרים שבהם העובד הסוציאלי מעיד עדות שקר כאמור, וזאת באמצעות קביעת עונש גבוה יותר על עדות שקר של עובד סוציאלי בהשוואה לעונש על עדות שקר של אזרח רגיל.

25 ח”כים תמכו בהפיכת הצעת החוק להצעה לסדר ולא היו מתנגדים. ההצעה תידון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות.

הצעת החוק לפיה עובד סוציאלי שהעיד עדות שקר במהלך עבודתו יימחק מפנקס העובדים הסוציאליים ודינו יהיה עד תשע שנות מאסר, הפכה להצעה לסדר


קישורים:

יום שני, 20 ביוני 2011

פשעי משרד הרווחה - נאומה של ח"כ מרינה סולודקין בעניין חוק הנוער

חנה סלוצקי - פקידת סעד ארצית לחוק הנוער - מדיניות רווחה מופקרתנאומה של ח"כ סולודקין בעניין חוק הנוער

19/05/2011 לשכת ח"כ מרינה סולודקין

אדוני היושב ראש,

כנסת נכבדה,

הצעת חוק שלי קובעת שאם קיים צורך להוציא ילד מהבית, המקום המועדף ביותר עבורו יהיו קרובי משפחה מדרגה ראשונה, כגון, סבא, סבתא, דוד, דודה ובני זוגם של כל אלה, וכן אח או אחות בגירים ובני זוגם, ובלבד שהם בגירים.

בשנים האחרונות התקבלו בלשכתי תלונות רבות, מאות במספר, על כך שילדים המוצאים מהבית על פי החלטת בית משפט מקבלים טראומה נפשית קשה, בעיקר, אם כתוצאה מהוצאתם מן הבית מתנתק הקשר הטבעי בינם לבין משפחתם המורחבת. אני לא מדברת כאן על מקרים של אלימות קשה והזנחה מהן סבלו הילדים במשפחתם הביולוגית. דווקא מהמשפחות הללו, מסיבות לא ברורות חוששות רשויות הרווחה להוציא ילדים. לכן התרחשו טרגדיות נוראיות – רצח של ילדים על ידי הוריהם, כפי שראינו את זה במקרה של משפחת בן דרור: אב שסובל ממחלה נפשית ואושפז פעמים רבות בבית חולים פסיכיאטרי קיבל את ילדיו לסוף שבוע ורצח אותם בשנתם.

לעומת זאת, במקרים אחרים, כשאין סימנים ברורים המעידים על התעללות או הזנחה, ידן של רשויות הרווחה והשופטים קלה על ההדק. כתוצאה מכך, נכנסים הילדים לוויה דולורוזה: משפחת אומנה, לאחר מכן, כמעט בצורה אוטומטית – פנימייה או מוסד אחר, כשהנהלות המוסדות הללו מעודדים למעשה ניתוק כל קשר אפשרי בין הילדים הללו לבין משפחתם. ילדים גדלים ללא שיכירו את משפחתם המורחבת: סבים, סבתות, דודים, בני דודים, אפילו בלי להכיר את אחים ואחויות בגירים, אם אלה משרתים כבר בצה"ל בזמן הוצאת אח/אחות קטן/ה מהבית.

הניתוק קשה במיוחד אם הילד מועבר למשפחת אומנה ששונה מאוד ממשפחתו הביולוגית: מדברים בשפה אחרת (ילדים ממשפחות דוברי רוסית או אמהרית מועברים למשפחות אומנה שדוברות עברית בלבד), מנהלים אורך חיים שונה וכו'. לפני כמה שנים נתקלתי במקרה של העברת ילדה דוברת רוסית ממשפחה חילונית למשפחה חרדית דוברת עברית. כתוצאה מכך, כשנפגשה הילדה לראשונה עם אימה לאחר נתק ממושך, היא שאלה: "אימא האם אהיה בגיהינום בגלל שאני מדברת אתך, את הרי מסתובבת בבגדים עם שרוול קצר?" וזה במאה 21 ובהשגחת מדינת ישראל.

ישנם גם מקרים הפוכים: ילד שגדל עד גיל 7 במשפחת עולים דתית, אביו היה בזמנו אסיר ציון קטין, הועבר לפנימייה חילונית, בה מופעלים בשבת מחשב וטלוויזיה. וזה קרה אחרי שרשויות רווחה חיפשו מסגרת מתאימה עבורו במשך שנה וחצי שבמהלכם שהה הילד במרכז חירום.

כל ניסיונותיי לתקן את המצב באמצעות הידברות עם בכירי משרד הרווחה וגם באמצעות הידברות עם שר רווחה לשעבר לא הצליחו. הם כנראה לא רואים שום פגם בהתנהלות שירותי הרווחה.

חייבים גם לזכור שמוסד המשפחה הוא מוסד עתיק מאוד ובעל ערך רב ביהדות ובמסורת היהודית. סביבה משפחתית אוהבת ותומכת הוא תנאי ראשון בחשיבותו להתפתחותו התקינה של הילד. לצערי הרב, גדל בישראל דור שלם של "ילדי המוסדות" – בני אדם שלא הכירו בילדותם את משפחתם המורחבת וסובלים עד מאוד מחוסר זה גם בבגרותם. זוהי תוצאה של אקטיביזם בלתי מרוסן מצד רשויות המדינה: הן מצד שירותי הרווחה והן מצד מערכת המשפט. אני שבה ומדגישה שרובם המכריע של הילדים שהוצאו מהבית באו ממשפחות שאין בהן אלימות, התעללות בילדים או הזנחה.

כל זה נעשה תחת הדגל של "טובת הילד". יצוין בהקשר זה, שאת דעתו של הילד עצמו בגלל לא שואלים. לעתים קרובות מועברים הילדים למסגרות חוץ ביתיות בלי שהם נשאלו: האם הם רוצים לעבור לשם או אפילו בניגוד לרצונם. יצוין גם שהמסורת הרעה של הוצאת ילדים ממשפחתם הביולוגית נולדה בישראל זמן רב לפני שהתחילו להשתמש במושג הזה "טובת הילד". כבר בשנותיה הראשונות לאחר קום המדינה, הוצאו ילדים רבים ממשפחות עולים, בעיקר ממשפחות עולים מתימן. ובדיעבד המציאו צידוקים למעשה זה – צידוקים שהתבססו על קונצפציית "טובת הילד": יותר טוב היה לילדים הללו לגדול לא במשפחות הביולוגיות – משפחות עניות ומרובות ילדים עם הורים שלא דיברו או כמעט ולא דיברו עברית, אלא במקום אחר. פרשת "ילדי תימן" הינה עד היום "שלד בארון" של מדינת ישראל ושל החברה הישראלית. היא – תקדים מסוכן ולא מוסרי לכוח יתר של המדינה כלפי אזרחיה.

ברצוני להדגיש כאן את הנקודות הבאות:

1) ילדים השייכים ל"ילדי המוסדות" שתקו במשך זמן רב, אך לפחות חלק מהם החליטו לאחרונה להפסיק לשתוק. הם מתכוונים להגיש תביעות לבית משפט כנגד מדינה ונגד מסודותיה האחראים לכך שהם נותקו במשך שנים רבות ממשפחתם המורחבת ועל הנזק העצום שנגרם להם כתוצאה מכך,

2) גם אם הורים לא מסוגלים, לא יכולים או לא רוצים לגדל את ילדיהם בעצמם, חייבים לשמור את הקשר בין הילדים למשפחתם המורחבת: סבים, סבתות, דודים, דודות, בני דודים וכו'. אדרבה, רק משפחה רחבה אוהבת ותומכת יכולה לפצות,

לפחות במידה חלקית, על הנזק שנגרם לילדים כתוצאה מאדישות הוריהם או מהזנחת ילדים מצידם. הוצאת ילדים למשפחה זרה, שלעתים אפילו לא מדברת את שפתם, גורמת לעומת זאת לנזק נוסף, שהוא לפעמים גדול יותר מהנזק הנגרם על ידי ההורים הביולוגיים.

אני שבה ומדגישה שהן יהדות ומסורת יהודית והן ניסיון חיים שנרכש על ידי דורות רבים של הורים ומחנכים אוסרים להציב את טובת הילד ואת טובת המשפחה זו מול זו. אין שום סתירה בין שני המושגים האלה. לכן הגשתי הצעת חוק הנ"ל שעל פיה תינתן עדיפות לקרובי משפחה מדרגה ראשונה כשרשויות הרווחה מחפשים מסגרת מתאימה עבור ילד שהוצא מרשות הוריו. אני שבה ומדגישה שמדובר על קרובי משפחה העונים על הקריטריונים הקיימים.

ברור לי: למה החליטה וועדת שרים לענייני חקיקה להתנגד להצעת חוק זאת: קל יותר להגן על "כבוד המקצוע" מאשר לערוך רפורמה במערכת הקיימת. ובכל זאת, אני קוראת לכם, עמיתיי חברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק ולהצביע בעדה בקריאה טרומית.
.

.
קישורים:

יום שלישי, 25 בינואר 2011

חה"כ מרינה סולודקין כותבת למבקר המדינה על המורשת הבזויה שהותיר אחריו שר הרווחה יצחק בוז'י הרצוג

חה"כ מרינה סולודקין כותבת למבקר המדינה על המורשת הבזויה שהותיר אחריו שר הרווחה יצחק בוז'י הרצוג בעניין תרבות השקר וחוסר המקצועיות של פקידי הסעד והעובדים הסוציאליים.

ח"כ סולודקין למבקר המדינה : "שירותי הרווחה מוציאים ילדים ממשפחות נורמטיביות ללא הצדקה"

25/01/2011 לשכת ח"כ: ד"ר מרינה סולודקין
‏25 ינואר, 2011 ‏ ‏‏‏‏כ' שבט, תשע"א
לכבוד השופט (בדימוס) מיכה לינדנשטראוס מבקר המדינה ירושלים
הנדון: ליקויים בעבודת שירותי הרווחה בנושא הוצאת ילדים מהבית
ראשית כל, חשוב לי להדגיש שאני עוסקת בנושא ההוצאה הלא מוצדקת של ילדים ממשפחות נורמטיביות: הן משפחות העולים והן משפחות של ילידי הארץ במשך יותר מ-10 שנים. התחלתי לעסוק בו, כמו גם בנושאים אחרים, בהם אני עוסקת במסגרת פעילותי הפרלמנטארית, בעקבות פניות רבות מאזרחים, הבוחרים שלי, שהגיעו וממשיכות להגיע ללשכתי. בשנה וחצי האחרונות אני גם מקבלת יותר ויותר פניות מהורים שאינם שייכים לשכבות החלשות וכעיקרון אינם משתייכים לאוכלוסיית "הלקוחות הרגילים" של שירותי הרווחה.
המגמה הכללית המסתמנת מבדיקת פניות אלה: שירותי הרווחה שואפים להוציא בכל דרך אפשרית ילדים מהבית ולהעביר אותם לפנימייה, למרכז חירום או למסגרת חוץ ביתית מסוג זה או אחר. וזה, להבדיל ממצב שהיה קיים בין 1999 ל-2003 (עת פרסום מסקנות וועדת גילת), כשילדים שהוצאו מהבית הועברו בעיקר לאימוץ. ברצוני גם לציין שהוצאה לא מוצדקת של ילדים ממשפחות נורמטיביות פוגעת קשה ביותר בילדים עצמם. הם – הקורבנות העיקריים של טעויות הנעשות על ידי שירותי הרווחה.
מדובר בקונספציה שגויה מיסודה, ובפרשנות מעוותת ולא נכונה של חוקים בנושא הגנה על ילדים וחסרי ישע שאושרו על ידי הכנסת. שירותי הרווחה פועלים על בסיס קונספציית "טובת הילד", שעל הנייר נראית כגישה מצוינת ונכונה מאוד. אך, לצערי, במציאות הפירוש השגוי והמעוות שנותנים לקונספציה זו רבים מעובדי הרווחה - מביא לפגיעה קשה ביותר בילדים, בהוריהם ובבני משפחה האחרים. כתוצאה מכך, נגרם נזק רב לחברה כולה. עבודת שירותי הרווחה בתחום חשוב זה מאופיינת ע"י:
1) חוסר מקצועיות, המתבטאת בין היתר בכך ששירותי הרווחה:
א) מוצאים לעתים קרובות ילדים ממשפחות נורמטיביות ומעבירים אותם למסגרות חוץ ביתיות ולא מטפלים במשפחות שבהן באמת נשקפת סכנה לשלומם ולבריאותם של הילדים. במקרה של גירושין לעתים קרובות מועברים הילדים מהורה נורמטיבי להורה הלא נורמטיבי. בשנים האחרונות היינו לצערנו, עדים למקרים קשים של פגיעה בילדים ושל רציחתם. כל המקרים הללו דרשו התערבותם הדחופה של שירותי הרווחה, אך העובדים הסוציאליים לא מיהרו להתערב, למרות שהכתובת הייתה חרוטה על הקיר והדבר הוביל לטרגדיה. גם מנכ"ל המועצה הלאומית לשלום הילד ד"ר יצחק קדמן ציין בשיחה אתי שהתקיימה בלשכתי שבכנסת ב-27 לינואר 2010 שישנם הרבה מקרים של התעללות אמיתית בילדים, בהם שירותי הרווחה לא ממהרים להוציא את הילדים מהבית בטענה של מחסור במקומות בפנימיות, מרכזי חירום וכו'. לעומת זאת, הגיעו ללשכתי לא מעט מקרים, בהם הזדרזו העובדים הסוציאליים להוציא ילדים שלשלומם ולבריאותם לא נשקפה שום סכנה ממשפחות נורמטיביות ולהעבירם למסגרות חוץ ביתיות. נתקלתי גם במקרים בהם הוצאו הילדים מאם נורמטיבית והועברו לאב אלכוהוליסט או לאב המתעלל בהם מינית. אין ספק שהשארת ילדים בידי הורים/קרובי משפחה/אפוטרופוסים המתעללים בהם והמסכנים אותם גורמת לטראומה קשה לילדים הללו. אך, לצערי הרב, נכון להיום המערכת טרם הפנימה שהוצאה לא מוצדקת של ילדים ממשפחה נורמטיבית גורמת להם לטראומה קשה לא פחות. בכל המקרים, בהם ילדים הוצאו מהבית שלא בצדק והוחזרו להוריהם לאחר מאבק קשה ויקר מאוד (הן מבחינה כספית והן מבחינה נפשית), אף אחד לא טרח לבדוק: מה הן התוצאות ההרסניות של ההוצאה הזאת עבור הילדים ועבור משפחותיהם. אין אף גורם רשמי או לא רשמי שמסייע להם להתגבר על הטראומה הזאת והמשפחות נאלצות להתמודד איתה לבד. במקרה הטוב (והנדיר מאוד) מודים עובדי הרווחה בחצי פה ושלא לציטוט ש"נעשתה טעות".
ב) העדר קריטריונים אחידים. הן דעתי האישית והן דעתם של חלק ניכר מאלה העוסקים בתחום זה או שהתחום קרוב ללבם, אין היום קריטריונים אחידים וברורים להגדרת "ילדים בסיכון" או "ילדים נזקקים". בשנים האחרונות נתקלתי בהרבה מקרים, בהם הורים שהוגדרו על ידי עובדת סוציאלית אחת כ"נורמטיביים", "טובים" או אפילו "מצוינים", הוגדרו על ידי עובדת סוציאלית אחרת כהורים המסכנים את ילדם או המתעללים בו. נוצר הרושם שהגדרת הילדים כנמצאים בסיכון או נזקקים וקבלת החלטה על הוצאתם מן הבית תלויות במידע רבה ביחסים האישיים שנוצרו בין עובדת סוציאלית לבין הורים ומתבססות על הדעה הסובייקטיבית של עובדת סוציאלית ולא על קריטריונים אחדים, מקצועיים ובלתי תלויים. גם שופטים הדנים בתיקים של הכרזת ילדים כ"ילדים בסיכון" והוצאתם מהבית אינם מרוצים לעתים קרובות מתפקודם הלקוי של שירותי הרווחה.
ג) לעתים קרובות עובדים סוציאליים לא מתחשבים כלל ברקע שממנו באים הילדים ובאורך החיים של משפחתם הביולוגית בעת העברתם למסגרות החוץ ביתיות ו/או לא מתמצאים בפרטים הנחוצים לצורך קבלת החלטה נכונה. כך, ילדים ממשפחות חילוניות מועברים למשפחת אומנה חרדית.ילדים ממשפחה דוברת רוסית מועברים למשפחת אומנה שאינה דוברת רוסית. ודווקא ילד ממשפחה דתית הועבר לפנימייה חילונית, בה מופעלים בשבת הן טלוויזיה והן מחשבים. לעתים עובדים סוציאליים לא מתמצאים כלל בפרטי המקרה: לא יודעים את גילו המדויק של הילד, לא יודעים באיזה כיתה הוא לומד, לא מכירים את האבחונים הרפואיים שלו, כשהם מקבלים החלטה על הוצאתו מן הבית. ילדים מועברים למסגרות של חינוך מיוחד, פנימיות לאוטיסטים וכדומה לפני שבוצעו בדיקות ואבחונים הנדרשים שמוכיחים שהמסגרות הללו מתאימות להם או שהם זקוקים להם. מן הצד השני, לא מתחשבים העובדים הסוציאליים בתוכניות שיקום אלטרנטיביות המוצעות על ידי אנשי המקצוע שמכירים היטב את המשפחה. ישנם מקרים בהם רדיפת ההורים על ידי עובדים סוציאליים על רקע חשדות לא מבוססות לחלוטין לאלימות במשפחה לכאורה מובילה לכך שהורים נאלצים להשקיע כסף וזמן יקר בייצוג משפטי ובישיבות של בתי משפט, וועדות החלטה וכו', במקום להשקיעם בטיפול רפואי או אחר בילדיהם.
2) תרבות השקר. עובדים סוציאליים בשטח נותנים תשובות שקריות ומטעים את הדרג הבכיר במשרד (שר, מנכ"ל, פקידת סעד ראשית לחוק הנוער וכו'). היו מקרים בהם הוכרזו ההורים כסובלים ממחלת נפש ועל בסיס זה הוצאו ילדים מחזקתם וזאת למרות שישנה חוות דעת פסיכיאטרית המוכיחה שהם בריאים ומסוגלים לגדל את ילדיהם. טוענים שילדים רוצים לעבור מבית לפנימייה כשבפועל הילד פורץ בבכי קורע לב כששואלים אותו: האם אתה רוצה לעבור בפנימייה או לא. מאלצים ילדים לתת עדות שקר על אלימות במשפחה כביכול ללא נוכחות עו"ד או פסיכולוג מטעם המשפחה. משקרים לגבי התנאים האמתיים במסגרות חוץ ביתיות כדי לקבל הסכמת הורים להוצאת הילד מהבית. לפחות במקרה אחת העבירו שירותי רווחה מידע שקרי אודות נער (טענו שהוא בעל התנהגות עבריינית, דבר שלא היה ולא נברא) לפנימיות, בהן היה מעוניין הנער ללמוד כדי לאלץ אותו לעבור לפנימייה שנבחרה ע"י שירותי הרווחה. ואלה רק חלק מהדוגמאות.
3) ניצול סמכויות לרעה תוך כדי שימוש בהפחדות, לחץ פסיכולוגי, שקר ואי שליטה או שליטה לא מספקת של הורים בשפה העברית כדי להוציא ילדים ממשפחות נורמטיביות. לעתים קרובות שומעים ההורים שהעיזו לא להסכים עם דעתה של עובדת סוציאלית לגבי דרך טיפול הטובה ביותר בילדם: "אם לא תשתפו פעולה, נוציא אותו מהבית, נעביר לאנשים אחרים/מוסד סגור ולא תראו אותו יותר". במקרים אחדים מדובר גם בהפרות חוק ובהפרות החלטות של בית משפט: לא נותנים לבני משפחה אפשרות להיפגש עם ילדים ו/או לא נותנים להם מידע על מצב הילדים בניגוד להחלטת בית המשפט. לעתים עובדים סוציאליים מנהלים מסע נקמה של ממש כנגד "הורים סוררים" שהצליחו להחזיר את ילדם הביתה. במקום להשקיע זמן ומשאבים במשפחות ובילדים שבאמת זקוקים לעזרה דחופה הם מושקעים בניסיונות "להגן על כבוד המקצוע", למצוא "ראיות מפלילות חדשות" ולהוכיח ששירותי רווחה צדקו בהחלטתם להוציא את הילד מהבית (גם כשיש כבר החלטת בית משפט המנקה הורים מכל חשד).
לסיכום אני רוצה להדגיש שאחרי 10 שנות פעילותי בנושא הוצאת ילדים ממשפחות ומהורים נורמטיביים, הגעתי למסקנה שהוצאה לא מוצדקת של ילדים ממשפחות נורמטיביות הן מהווה הפרה בוטה של עקרונות הדמוקרטיה (במיוחד עקרון של כבוד האדם וחירותו) והן מנוגדת לחלוטין לערכי היהדות ,כיוון שמשפחה הינה בעלת ערך עליון במסורת היהודית.
לא מדובר בעובדים סוציאליים בודדים. מדובר בכך, שמערכת שנועדה לסייע למשפחות שנקלעו למצוקה זמנית מסיבה זו או אחרת, הורסת אותן: מוציאה ילדים מהורים נורמטיביים שלא מתנהגים באלימות כלפי ילדיהם, לא מסכנים ולא מזניחים אותם, מאלצת אותם להפריך האשמות שקריות בבתי משפט ולהוציא אלפי שקלים על ייצוג משפטי. סכומים במיליוני ₪ שניתן לנצל אותם לסיוע אמיתי לאותן משפחות: דיור ציבורי, יום לימודים ארוך בגני ילדים ובתי ספר במקום מגוריהם, סיוע במימון חוגים ובהכנת שיעורי בית וכו', מבוזבזים על ישיבות בתי המשפט, על מימון בדיקות מסוגלות הורית ובדיקות פסיכולוגיות למינם, על ישיבות וועדות החלטה וכו'.
לסיכום אני מצרפת רשימה של 4 מקרים מזעזעים ביותר (מתוך יותר מ-100 מקרים שהגיעו ללשכתי בשנתיים האחרונות) של ההוצאה הלא מוצדקת של ילדים ממשפחות נורמטיביות. כמו כן, מצורף העתק מתשובתו של שר הרווחה לשעבר יצחק הרצוג לפניותיי לגבי המקרים הללו. מהתשובה נובע ששר הסתמך באופן מלא וללא עוררין על מידע לא מדויק ושקרי, אותו הוא קיבל מעובדי הרווחה המקומיים במקום לבדוק את המקרים הללו באופן רציני ומעמיק.
כמו כן, אני שבה ומדגישה פעם נוספת שבניגוד לנאמר במכתבו של שר לשעבר, התחלתי לעסוק בנושא ההוצאה הלא מוצדקת של ילדים ממשפחות נורמטיביות בעקבות תלונות רבות של אזרחים שהתקבלו בלשכתי. כל המקרים שהועברו לעיונם של שר לשעבר ושל מנכ"ל משרד הרווחה, הועברו אליכם לאחר שמשפחות פנו אליי בבקשת עזרה ולאחר שנפגשתי אתם אישית בלשכתי שבכנסת.
בברכה, ד"ר מרינה סולודקין, ח"כ
קישורים: