‏הצגת רשומות עם תוויות בתיה ארטמן. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות בתיה ארטמן. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 1 בספטמבר 2015

משרד הרווחה - הפתרון הסופי לבעיית הקשישים חוסים ודרי רחוב

אוגוסט 2015 - מדובר בתזכיר חוק ההגנה על חוסים (תיקונים שונים), התשע"ה- 2015 של משרד הרווחה (בתיה ארטמן) ליתן סמכות לפקידות סעד על חוסים בצווי חירום במעמד צד אחד ללא ראיות. משרד הרווחה גם מבקש בהצעת החוק כי הדיון בענייני החוסים יתנהל בבית משפט לענייני משפחה, כלומר בדלתיים סגורות הרחק מהביקורת הציבורית

מדובר בעדכון הצעת חוק הגנה על חוסים שיכלול:

1. הרחבת סמכויות פקיד הסעד להוצאת חוסה בכפייה בצו חירום (של פקיד הסעד) במעמד צד אחד מביתו ומשפחתו או ממקום הימצאו לבית חולים בסיוע משטרה.
2. העברת הסמכות לטיפול בחוק מבית משפט השלום לבית משפט לענייני משפחה בדלתיים סגורות הרחק מהביקורת הציבורית.
3. הרחבת המינוח חוסה גם גם לדרי רחוב.

הוצאת אדם מביתו ומקום הימצאו, בכפייה ועל לא עוול בכפיו הנה פגיעה חמורה בעקרונות היסוד של כל מדינה לרבות מדינה דמוקרטית ופגיעה חמורה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו.

ע"פ החוק המוצע יכול להוציא פקיד הסעד בצו חירום שהוא מוציא במעמד צד אחד אם הוא "סבור כי נשקפת לחוסה סכנה תכופה וכי למניעת אותה סכנה יש להעבירו בדחיפות לטיפול רפואי".

נשאלת השאלה אם אותו אדם, חוסה, הוא צלול מדוע יוציא אותו פקיד סעד בכפייה ממקום הימצאו בצו חירום בעוד בתי המשפט פועלים בלילה במתכונת חירום, ומדוע תתנהל הפגיעה החמורה בכבוד האדם וחירותו בדלתיים סגורות. ומדוע לא ימציא פקיד הסעד ראיות בטרם יטול זכויות האדם.

מדובר בהתנהלות אלימה ודורסנית במחשכים של משרד הרווחה לתלישת אנשים שגורלם לא שפר להם להעברתם בכפייה ל"בתי חולים" שם יולעטו  בסמים פסיכיאטריים עד יומם האחרון.
משרד הרווחה רוצה לקבור את התנהלותו האלימה נגד החוסים מאחורי הדלתיים הסגורות של בתי המשפט לענייני משפחה.

יום חמישי, 2 בינואר 2014

זכות ההורים להביא עו"ד כמשתתף בוועדת החלטה ולקבל מסמכי תיעוד ופרוטוקול בעניין בנם

ינואר 2014 - להלן מסמך (משנת 2005) יועצת משפטית משרד הרווחה בתיה ארטמן המנחה כי זכותם של הורים המוזמנים לוועדות החלטה יביאו עו"ד כמשתתף מטעמם. ע"פ ההנחיה העו"ד אינו אמור לטעון טיעונים משפטיים או לנהל חקירות אלא כמסייע להורים ולא כמישהו במקומם.

בנוסף זכותם של ההורים לקבל כל חומר בעניינם ובעניין בנם הנדון בוועדת החלטה, לרבות פרוטוקול הדיון והמסמכים הנלווים, בכפוף להגבלות מסוימות ע"פ חוק העובדים הסוציאליים. זכותם של ההורים למסור החומר לבא כוחם.

פלייליסט - ועדות החלטה


 קישורים:

דוח מבקר המדינה 2013 - משרד הרווחה תולש בכפייה וברמיה ילדים מבתיהם בוועדות החלטה בניגוד לחוק ולנהלים - מאי 2013 - מבקר המדינה ערך במהלך שנת 2012 ביקורת על סדרי עבודתן של ועדות לתכנון טיפול והערכה (ועדות החלטה בלשכות רווחה ברשויות מקומיות) בעניין זכויותיהן של משפחות חלשות בהוצאת ילדים מהם בכפייה...

תחלואי תאוות הבצע וסחר בילדים במשרד הרווחה - הורים שילדיהם נלקחו בכפייה לא יכולים לערער - דוח מבקר המדינה 2013 - מה החזון של שר הרווחה מאיר כהן: טיוח פשעי משרדו והפצת גימיקים חלולים בתקשורת שאין מאחוריהם מאומה. - הכתבה ההורים שילדיהם נלקחו לא יכולים לערער , יובל גורן | 8/5/2013 , nrg - זאת בגלל שלא הוקמו ועדות לכך על אף שאושר להן תקן. דו"ח מבקר המדינה מצא גם כי הרפורמה שנקבעה לפני עשור טרם יושמה..

הוצאת ילדים מהבית נעשת בחיסיון בהליך לא הוגן - ד"ר ישראל צבי גילת - פוליטיקה - ערוץ 1 - יוני 2011 - ראיון עם ד"ר ישראל צבי גילת בנושא הוצאת ילדים מביתם ע"י רשויות הרווחה. - צבי גילת עמד בעבר בראש ועדה (ועדת גילת) שבדקה דרכי פעולה של ועדות החלטה ומצא כי הליך הוצאת ילדים מביתם בכפייה ע"י רשויות הרווחה לא היה הוגן. - בתי משפט לנוער אינם מפרסמים פסקי דין לרבות בעניין הוצאת ילדים מבית כך שלא ניתן לבקר הליך שאינו פומבי. "ועדת החלטה" ופקיד הסעד - שיקולים זרים וניגוד עניינים להוצאת הילד מהבית - בעיות ניגוד העניינים והשיקולים הזרים של פקידי הרווחה ו"ועדת ההחלטה" ברשות המקומית מביאה להחלטות שגויות אשר פוגעות באופן קשה ביותר הקטין/חסוי ובני משפחתו. על מנת להתמודד עם תקלות קשות אלו נדרשת המשפחה להשקיע משאבים אדירים להציל את יקירם. בית משפט לענייני משפחה המקיים את הדיונים בדלתיים סגורות משמש כחותמת גומי של מערכת הרווחה הקלוקלת....

יום חמישי, 1 בספטמבר 2011

בתיה ארטמן - יועמ"ש משרד הרווחה: שקרים ודמגוגיה על עבודת פקידי סעד לסדרי דין

ייעוץ משפטי רווחה - הצגה מרושעת לרעת ילדים ומשפחותיהםנובמבר 2008 - בדו"ח ועדת סלונים נבו לבדיקת עבודתן של פקידות הסעד לסדרי דין מפורטים ליקויים מהותיים בעבודת פקידות הסעד: ניגוד עניינים, כתיבת עובדות בתסקיר ללא וידוא או ניסיון הפרכה, אי הבחנה בין עובדות לדעות, אי מתן אפשרות ללקוח אפשרות להתייחס לתסקיר טרם מסירתו לבית המשפט, אימוץ מלא של התסקיר על המלצותיו ע"י בתי המשפט (חותמת גומי), העדר מעקב, פיקוח ובקרה, אי קיום נהלים ועוד... חרף זאת בתי המשפט לענייני משפחה רואים בתסקיר סוף פסוק.

לפי שיטת העבודה של פקידי הסעד לסדרי דין ובתי משפט לענייני משפחה ונוער מהדו"ח יוצא כי ההטיה, עיוות הצדק, ועגמת הנפש הם בלתי נמנעים.

בתיה ארטמן המשמשת כיועצת משפטית במשרד הרווחה ישבה גם היא בוועדת סלונים וכתבה מכתב התייחסות רווי שקרים, תוך זריית חול בעיני הציבור על עבודתן הרשלנית הפושעת בענייני נפשות של פקידי הסעד. יצוין כי ישנם יועצים משפטיים לשעבר, אדריכלי מדיניות הרווחה הכושלת המשמשים בימים אלו שופטים בבתי משפט לענייני משפחה כגון שמואל בוקובסקי, יהודית שטופמן.

להלן מקצת השקרים והסילופים בהתייחסות בתיה ארטמן לדוח סלונים:

שקר 1 (סעיף 2) הליך שיפוטי בבתי משפט לענייני משפחה ונוער אינם כפופים לדיני ראיות - ארטמן מסלפת: "התסקיר הוא רק אחת מן הראיות העומדות בפני בית המשפט בטרם יקבל החלטתו" - אלטמן זורה חול בעיני הציבור. התסקיר אינו כפוף לדיני ראיות, פקידת הסעד אינה מגבה את התסקיר בתצהיר, למעשה כל ההליך השיפוטי בבתי משפט לענייני משפחה ונוער נעשיים בדלתיים סגורות ללא כפיפות לדיני ראיות.

תגובתה הלקונית של בתיה ארטמן לדוח סלונים נבו על מדלי פקידי הסעד לסדרי דיןשקר 2 (סעיף 1) - התסקיר הוא אוסף דעות ודברי סלף של פקידי הסעד - אלטמן מסלפת: "התסקיר הינו אוסף של עובדות שאספה פקידת הסעד, לרבות חוות דעת מקצועיות, אם קיימות, ושמיעת הצדדים והקטינים. על סמך נתונים אלה מגבשת פקידת הסעד את המלצותיה בתסקיר המוגש לבית המשפט" - אלטמן מתעלמת ממסקנות ועדת סלונים על הליקויים החמורים בעבודת פקידי הסעד: כתיבת עובדות בתסקיר ללא וידוא או ניסיון הפרכה, אי הבחנה בין עובדות לדעות, אי מתן אפשרות ללקוח אפשרות להתייחס לתסקיר טרם מסירתו לבית המשפט.

שקר 3 (סעיף 2) - בתי המשפט רואים בהמלצות פקידת הסעד סוף פסוק - ארטמן מסלפת:"הצדדים רשאים להביא ראיות אחרות מטעמם וכן לחקור את פקידת הסעד על תסקירה, לרבות על אופן עריכת התסקיר. לפיכך, מי שאינו מרוצה מן האמור בתסקיר מכל סיבה שהיא, המקום הראוי היחידי להבעת עמדה זו הוא בית המשפט בפניו מתנהל הסכסוך" - אלטמן מתעלמת מהמסקנה החשובה והחמורה של ועדת סלונים כי בתי המשפט רואים בתסקיר הסעד סוף פסוק, זוהי מדיניות ברורה של בתי המשפט ורשויות הרווחה. אלטמן מסלפת ומנסה להציג כביכול משפט צדק ע"פ ראיות בעוד אין כפיפות לראיות אלא למוצא פיה של פקידת הסעד.

שקר 4 (סעיף 3)- פקידי סעד לעולם לא עומדים לדין - אלטמן מסלפת: " במידה ובית המשפט התרשם שהתסקיר נעשה שלא בתום לב או בחוסר מקצועיות, הוא רשאי לבקש תסקיר נוסף. כמו כן רשאים הצדדים ואף בית המשפט עצמו לפנות בתלונה משמעתית כאשר קיים חשש לקיומה של עבירה אתית (חוסר תום לב)" - מסקנות דוח סלונים: פקידי סעד ועובדים סוציאליים לעולם לא עומדים לדין בבתי משפט משמעתיים או אתיים, פקידי הסעד מקבלים גיבוי מלא מפקידי הסעד הראשיים. לא ידוע על מקרה שבו הועמד לדין פקיד סעד כלשהו.

בתיה ארטמן - שקרים ומניפולציות לסחר בהורים וילדים
בתיה ארטמן - שקרים ומניפולציות לסחר בהורים וילדים
שקר 5 (סעיף 4) אלטמן ועמיתיה מזלזלים בציבור בבדיקת תלונותיו - אלטמן מסלפת: "מאחר שהמקום המתאים לתקיפת התסקיר הוא בית המשפט, אין מקום להקמת גוף נוסף לבחינת התסקיר במקביל לדיונים בבית המשפט" - אלטמן מציגה תמונה מעוותת כביכול תפקיד האומבודסמן לתקוף את התסקיר בעוד תפקידו לבדוק תלונות על התנהלות פקידי הסעד בשל ההונאה שנוקטים פקידי הרווחה כולל בתיה אלטמן בעצמה בבדיקת תלונות על פקידי הסעד. וכך נכתב בדוח סלונים על התנהגותם הרשלנית והמזלזלת של אלטמן ועמיתיה: "הלכה למעשה, הפיקוח המחוזי והארצי נותן גיבוי כמעט מוחלט לפקידות הסעד. במקרים רבים פקידת הסעד המחוזית או הארצית היו מעורבות בשלב מוקדם בעריכת התסקיר או הטיפול נשוא התלונות שהגיעו לשולחנן מאוחר יותר ושנמצאו על ידן בלתי מבוססות. הצדק ומראית פני הצדק מחייבים שתלונות על המערכת ועובדותיה ייבדקו על ידי גורם חיצוני ועצמאי, ושהלקוחות יונחו להפנות תלונות – ככל שישנן – לגורם החיצוני הנ"ל". לכן, אנו ממליצים על הקמת גוף עצמאי בתוך משרד הרווחה, ולמנות אומבודסמן, שיוסמך לבדוק את כל התלונות בנוגע לתפקוד פקידות הסעד (ראו הצעה מפורטת בהמשך).

קישורים:

יום רביעי, 3 בדצמבר 2008

בתיה ארטמן - לשכה משפטית משרד הרווחה: דרכי רמיה לסחר בילדים

יועץ משפטי משרד הרווחה בבית משפט - אילוסטרציה
היועצת משפטית של משרד הרווחה היא בתיה ארטמן מספר טלפון: 02-6752898 , פקס: 02-6752363 דוא"ל: batiaa@molsa.gov.il. כתובת למשלוח דואר: רחוב קפלן 2, קרית הממשלה, ירושלים, מיקוד: 91008.

חנה נויברגר דוא"ל: hanan@molsa.gov.il ,בלשכה המשפטית אחראית על טיפול בתלונות על עובדים סוציאליים.

רונית וינגרטן היא גם עו"ד המשמשת בלשכה המשפטית.
.
העדר טיפול בתלונות על עובדים סוציאליים

הלשכה המשפטית אמונה על טיפול בתלונות על עובדים סוציאליים מתוקף חוק העובדים הסוציאליים סעיף 34ג: "תלונות על עבירות משמעת של עובדים סוציאליים ייחקרו בידי עובדים סוציאליים, שהם עובדי המדינה שימנה השר (בסעיף זה - חוקרים), אלא אם כן החליט תובע, לעניין תלונה על עבירת משמעת מסוימת, כולה או מקצתה, לבצע חקירה בעצמו; החוקרים שמונו לפי סעיף קטן זה יפעלו לפי הנחיות התובע."

הלשכה אינה מפרסמת תוצאות חקירות ובירורים על עובדים סוציאלים וסביר להניח שאין כאלה ולא היו מיום חקיקת החוק ב-1996.
.
תשובות לקוניות

תשובות גופים אלו הן בד"כ לקוניות ומתחמקות. כן לדוגמא לפניית שופט מדוע לא התייצבה פקידת סעד לדיון בבית משפט, לא נמסרה תשובה עניינית. וכך כתב השופט פאול שטרק תמש (ת"א) 49841/06 ‏מה- 30/07/2008 : "למרות הזמנה כדין ,ביום הדיון פקידת הסעד לא התייצבה לדיון. בהחלטתי מיום 16.6.08 הוזמן הסבר היועמ"ש ונימוקים למה לא לפעול בהתאם לפקודת בזיון בית המשפט כנגד פקידת הסעד. ביום 25.6.08 הועברה לעיוני תגובת היועמ"ש בצירוף עמדת פקידת הסעד. יש לציין שאין המכתבים מתייחסים להפרת צו בית משפט בגין אי התייצבות לדיון"
.

ליקויים בפיקוח על ביצוע צווים שיפוטיים

 דוגמא נוספת לאזלת הלשכה המשפטית של משרד הרווחה היא אי אכיפת צווים שיפוטיים להגשת התסקירים במועדם. ידוע על עשרות הורים שאינם רואים את ילדיהם חודשים רבים עקב עיכוב פקידי סעד בהגשת תסקירים בבאר שבע שפורסם ב- 12/08. תגובת משרד הרווחה לפניית השופט טישלר לאותו אירוע חמור הנה לקונית ובה נאמר: "משרד העבודה והרווחה רואה חשיבות עצומה בתפקודם של פקידי הסעד ברשויות המקומיות. לכן הוא הקצה לכך תוספת של תקנים לרשויות המקומיות, ובהן גם עיריית באר שבע".
.
דוגמא נוספת לאי ביצוע צווים שיפוטיים 

ביוני 2009 התקיימה ישיבה בוועדה לענייני ביקורת המדינה, בעניין רשות החסות לנוער - דוח מבקר המדינה ‎59ב'. במהלך הישיבה נדרשו נציגי משרד הרווחה להשיב כמה נערים עם צווי בית משפט להשמה בפנימיות הרשות שלא בוצעו. תגובתה של רחל שרביט - סמנכ"לית שירותי תיקון, משרד הרווחה והשירותים: "אני לא יכולה להגיד 'עם צווים' כי אנחנו לא פועלים על פי זה. מה שחשוב לנו הוא הסיפור של הנערה, אם היא צריכה מעון נעול או לא צריכה, כי יש לנו נערות שלפני צו פונים אלינו כי זה דחוף. הקליטה שלנו היא גם לא האם יש צו או לא אלא מה מידת החירום של המצב, מה מידת סכנת החיים. המספרים של בנות שממתינות היום הם ‎120 ממתינות לצופיה ולמסילה".כלומר פקידי הרווחה לאחר שקיבלו צו מבית המשפט להוציא את הנער מביתו ומשפחתו ולהשימו בפנימייה, עם כל הכאב והסבל של המשפחה הכרוך בכך, הם לא בהכרח יפעלו ע"פ צו בית המשפט שהם בעצמם יזמו, אלא ע"פ תחושותיהם לגבי מה שחשוב לעשות.
.
ייעוץ ופיקוח לקויים

מבקר המדינה הציג בדוח שנת 2008 כי משרד הרווחה אינו ממלא חובתו ע"פ חוק הנוער לביצוע מעקב אחר בוגרי המעונות רשות חסות הנוער וליווים:
"על פי חוק הנוער, על בוגרי מעונות הרשות להיות נתונים להשגחתם של עובדי מעקב של הרשות במשך השנה שלאחר תום שהותם במעונות. מטרות המעקב אחר הבוגרים הן סיוע בשילובם בקהילה כדי למנוע מהם לחזור לדפוסי התנהגות עבריינית ומתן משוב לרשות על מצב הבוגרים לצורך שיפור הטיפול בחוסים.
בתחילת שנת 2004 קוצץ מספר עובדי המעקב, ומספר הבוגרים שבהם טיפלו העובדים הופחת למחצית. משנת 2005 מתבצע מעקב רק אחר שליש מהבוגרים המשתחררים בכל שנה ממסגרות הרשות ואשר יש לבצע מעקב בעניינם. החל משנה זו גם חדלה הרשות להפיק דוחות שנתיים שבהם רוכזו נתונים על בוגרי המעונות שטופלו בידי עובדי המעקב, אף שהדוחות סיפקו להנהלת הרשות ולמנהלי המעונות מידע חשוב על תוצאות הטיפול בחוסים. יש בכך כדי לפגוע ביכולתה של הרשות לשפר את הטיפול הניתן לחוסים במסגרותיה.

פרשיות שחיתות במשרד הרווחה
ספטמבר 2011 - עמותות הרווחה משלמות שוחד לבתי יתומים בחו"ל כדי לקבל ילדים לאימוץ, בחסות משרד הרווחה. השוחד הסחר בילדים המתנהל ע"י משרד הרווחה מנוגד לחוק ולאמנת האג הבינלאומית לילדים. משרד הרווחה והעמותות העוסקים בשוחד ובסחר בילדים לאימוץ מבקשים מרשות המיסים פטור ממס על השוחד כדי לא לפגוע בתעשיית הסחד באימוץ ילדים, השוחד, והשחיתות. חרף הפרסום הגלוי של פרשיית השוחד לפקידים בחו"ל על מנת לקבל ילדים לאימוץ, עורכי הדין בלשכה המשפטית רווחה בראשות בתיה ארטמן מילאו פיהם מים.
.
תשובה מתחמקת אופיינית של הלשכה המשפטית של משרד הרווחה היא כי התלונה הנה על מה שנדון או בדיון בבית משפט ואין זה מתפקידם לטפל. וזאת למרות כשהתלונה היא על התנהגותה של פקידת הסעד. סחבת היא אמצעי נוסף. אם המכתב התלונה לא נשלח בדואר רשום הלשכה עלולה לטעון כי לא קיבלה אותו. תגובות אלו מגיעות בעיכוב של חודשים.

נקודות:

  • הלשכה המשפטית משרד הרווחה אמונה ע"פ חוק לאכוף משמעת על העובדים הסוציאלים, אך אינה מפרסמת על עברות המשמעת מאחר ואינה אוכפת משמעת על העובדים הסוציאלים.
  • הלשכה המשפטית אינה אוכפת עברות של ביזיון בית משפט ע"י פקידי סעד.
  • הלשכה המשפטית משרד הרווחה "מנפנפת" את הפונים אליה בתשובות לקוניות ולא ענייניות.
קישורים: