‏הצגת רשומות עם תוויות תרומות. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות תרומות. הצג את כל הרשומות

יום ראשון, 4 באוקטובר 2015

יחיעם שרלו עובד סוציאלי מבקש שישלחו לביתו תרומות לילדים בסיכון - "הרצחת וגם ירשת"

מרץ 2012  - עד כמה ללא פיקוח ומופקרת היא תעשיית הסחר בילדים. ראו עובד סוציאלי יחיעם שרלו המועסק במרכז חירום "טירת הילד" בנווה מיכאל מבקש מתורמים שישלחו לביתו כספי תרומות לילדים בסיכון.

וכך כותב יחיעם שרלו בסטטוס בפייסבוק:
"...כסף שאותו תתרמו בעז"ה יגיע ישירות לילדים הללו למען רווחתם האישית בפינוקים כמו יציאה לבריכה/לונה פארק/רכיבה על סוסים וכדו'.
ניתן להעביר אלי את הכסף/לשלוח לרח' סוקולוב 35 דירה 10 נתניה..."

 נשאלת השאלה: כיצד מנהל מרכז חירום "טירת הילד" מעקב של התרומות הנשלחות ישירות לביתו של העובד יחיעם שרלו?

 מדובר בהתנהלות מופקרת של ארגון העוסק בסחר בילדים מאחורי דלתיים סגורות וללא ראיות. הילדים נתלשים מביתם ומשפחתם ומושלכים למוסדות סגורים ללא פיקוח וללא זכויות.

ועל זה נאמר "הרצחת וגם ירשת"

יחיעם שרלו עובד סוציאלי מבקש שישלחו לביתו תרומות לילדים בסיכון -  "הרצחת וגם ירשת"
יחיעם שרלו עובד סוציאלי מבקש שישלחו לביתו תרומות לילדים בסיכון -  "הרצחת וגם ירשת"

הצביעות בהתגלמותה

יחיעם שרלו מצולם עם ילדים בחו"ל שאילולא חיו בארץ היה מרעיל בפיו הזנחה קשה נגד הוריהם, והילדים היו נתלשים מביתם ומשפחתם בשל כביכול "הזנחה קשה" - מדף הפייסבוק של יחיעם שרלו
הצביעות בהתגלמותה: יחיעם שרלו מצולם עם ילדים בחו"ל שאילולא חיו בארץ היה מרעיל בפיו הזנחה קשה נגד הוריהם, והילדים נתלשים מביתם ומשפחתם בשל הזנחה קשה - מדף הפייסבוק של יחיעם שרלו
הצביעות בהתגלמותה: יחיעם שרלו מצולם עם ילדים בחו"ל שאילולא חיו בארץ היה מרעיל בפיו הזנחה קשה נגד הוריהם, והילדים נתלשים מביתם ומשפחתם בשל הזנחה קשה - מדף הפייסבוק של יחיעם שרלו

יום ראשון, 27 באפריל 2014

אל תתרמו כספים לעמותות הרווחה

לך אל העמותה רעב, ראה דרכייה...

אין בעולם הזה מקום לואקום.
בואקום מדיני תמיד יגיע מישהו שיתפוס את השלטון.
בואקום פוליטי תמיד יעלה מישהו קיצוני.
בואקום חברתי תמיד יעלו תנועות מהפכניות.
בואקום שמשאירה מדינת ישראל, עלו וצמחו העמותות.

עמותות הן המגזר השלישי.
יש את המגזר הציבורי, המגזר הפרטי ולנו, מלבד פלאפל, יש גם את המגזר השלישי
שמתחזק עם השנים, וקיים בעוד מדינות בעולם.
המדינה לאט לאט ובהתמדה רבה יש לציין, מדירה רגליה וידייה מעזרה לחלשים ולנזקקים.
ב"ואקום" הזה נכנסו העמותות לחיינו.
בהתחלה זה היה רק לתרומות קטנות, כאלו שכל אחד תרם כשנשלחו ילדים להתרים
דרך בית הספר ל"אגודה למלחמה בסרטן" לדוגמא או ל"איל"ן" ולאחרים.

עם השנים התפתחה מערכת ענפה.
"שלחו מיסרון עם המילה 10 למס' XXXX ותרומתכם תתקבל בברכה".
זה מתנגן ברדיו ונראה בטלוויזיה.
כמה מתוך הסכום הפעוט הזה מגיע באמת, נניח, לאגודה למען החייל?
מעשרה שקלים, מגיעים 2 שקלים כתרומה. לאן הולכים 8 השקליםהנותרים?
לחברת הסלולר שמקבלת את המיסרון ומעבירה את תוכנו הלאה,
לחברת הפרסום שמפרסמת את העניין,
למשכורות לאותם עובדים חרוצים שעושים את עבודתם,
להשכרת משרדים כדי לאחסן את כל הכבודה הזו,
וכמובן למנכ"לים של אותן עמותות.


שלא תבינו אותי לא נכון.
אני בעד לשלם לאנשים משכורת על מה שהם עושים, אבל..
אם אנשים עושים בשביל אחרים בהתנדבות, אז שיעשו את זה בלב שלם.
אם אתם רוצים משכורת, אל תקחו מהתרומות שהציבור תורם.
(גילוי נאות - הפסקתי לתרום מזמן לכל העמותות בכל הדרכים, אני תורם מזמני או נותן משהו מוחשי שאני רואה שהוא קיים
או הוקם בכספי ומשמש את הזקוקים לו, לעולם אני לא מעביר שקל לאדם כדי שזה יעשה משהו בשמי, זה לא הולך)

מהיכרותי עם אנשים בעמותות שונות, אני יודע שכל אותם מנכ"לים, מקבלים משכורות
מארגונים שהם עובדים בהם או מקבלים פנסייה ממקומות עבודה בעברם או קומבינות אחרות לגיטימיות.
בטבלה למטה יש "דוגמית"  שכר שמקבלים מנכ"לים שונים.
חסרים כאן כמה  שמשכורתם נמוכה יותר, אז אני אזכיר שניים מהם, ככה בשביל הרקורד והגילוי הנאות.
אביגדור קהלני, יו"ר האגודה למען החייל, לוחם מעוטר ממלחמת יום הכיפורים, בצדק, מרוויח 36,000 בחודש
בתפקידו כיו"ר "האגודה למען החייל". למה כל כך מעט? כי הוא מקבל פנסייה מהצבא משם הוא פרש בדרגת אלוף
ופנסייה מהכנסת, בה כיהן כשר לביטחון פנים. המשכורת היא יותר מ-100,000 שקלים בחודש.
גם אישתו לשעבר של אהוד ברק, נאווה ברק, מעמותת "עלם", מרוויחה 30,000 שקלים בחודש מהעמותה, אני מאמין שלא חסרים לה כמה שקלים לגמור את החודש.

רבים מיושבי הראש של העמותות והמנכ"לים, משמשים בתפקידים אחרים שבהם הם מקבלים
משכורת מכובדת מאוד מחברות, פנסייה, דירקטוריונים שונים ועוד ועוד.
למה אנחנו צריכים לממן להם משכורות מאותם עשרה שקלים מסכנים?
מדוע לא ילכו כל העשרה שקלים של רבים וטובים לעזור לכל אותם נזקקים שנזרקו ע"י המדינה
ואומצו בחום ע"י המגזר השלישי?

מה לעשות עם זה? תעשו. אל תתנו כסף ותגידו שאחרים יעשו. אותם "אחרים" ידאגו לעצמם ורק אח"כ לאותם
אלו שהתכוונתם לתרום להם. במקום שההזקוקים יעמדו במקום הראשון הם עומדים במקום האחרון ולכולנו יש
מישהו שם, נזקק. אם זה הבן שחייל שנרצה שיהיה לו מועדון או תנאים טובים יותר בבסיס, חבר קרוב שחולה
והיינו שמחים שהוא יקבל משהו מלבד אותו הטיפול, שכן שאין לו מה לאכול והיינו רוצים שכספי התרומה יעזרו לו
לשבת לשולחן החג או קרוב משפחה שהוא ניצול שואה והיינו רוצים שיעזרו לו לחיות בכבוד ולא להחליט כל חודש האם
הוא משלם על תרופות או קונה מזון.

אני לא יודע אם לקרוא לטבלה הזו למטה "טבלת הבושה" , "טבלת הייאוש" או סתם טבלת נתונים.
מה שבטוח שאני לא יכול להיות גאה ברשימה הזו.


קישורים:

משרד הרווחה והעמותות העוסקים בשוחד ובסחר בילדים לאימוץ מחו"ל מבקשים מרשות המיסים פטור ממס על השוחד כדי לא לפגוע בתעשיית האימוץ המושחתת  - ספטמבר 2011 - עמותות הרווחה משלמות שוחד לבתי יתומים בחו"ל כדי לקבל ילדים לאימוץ, בחסות משרד הרווחה. השוחד הסחר בילדים המתנהל ע"י משרד הרווחה מנוגד לחוק ולאמנת האג הבינלאומית לילדים. משרד הרווחה והעמותות העוסקים בשוחד ובסחר בילדים לאימוץ מבקשים מרשות המיסים פטור ממס על השוחד כדי לא לפגוע בתעשיית הסחד באימוץ ילדים, השוחד, והשחיתות...

יום שישי, 20 במאי 2011

פשעי משרד הרווחה ביתומי הפנימיות: 30 שקל לחודש דמי כיס, 44 שקל לביגוד, ואין כסף לחימום הילדים בחורף

שר הרווחה משה כחלון - מדיניות התעללות והזנחת ילדים בפנימיותמשרד הרווחה קורע ילדים מביתם ומשפחתם ומפקיר אותם לתעשיית המין - זה מתחיל מ"טובת הילד", "סיוע" סוציאלי, עובדת סוציאלית, "ביקור בית" פקידת סעד, ועדת החלטה, בית משפט לנוער, משפחת אומנה, אימוץ, פנימיות ומעונות וירידה לרחוב לתעשיית המין.

להלן עדויות מנהלי הפנימיות על פשעי משרד הרווחה בהזנחת הילדים בפנימיות

הכתבה מנהלי הפנימיות יוצאים למאבק: חוסר תקצוב פוגע בילדים , בועז ווליניץ, מערכת וואלה! חדשות מאי 2011

מנהלי הפנימיות מוחים על מחסור קשה: משרד הרווחה מעביר 30 שקלים בלבד עבור דמי כיס לכל ילד בחודש, ו-44 שקלים בלבד עבור ביגוד. "אין לנו כסף לחימום הילדים בחורף"

מטה המאבק למען ילדי הפנימיות, הטיפוליות והשיקומיות יוצא למאבק למען תנאי קיום בסיסיים לאלפי ילדי הפנימיות בארץ. כך הוחלט בכנס חירום של 30 מנהלי פנימיות ביום חמישי האחרון בפנימיית "עלומים" בכפר סבא. לטענת המנהלים, הפנימיות סובלות מתת-תקצוב בשיעור של 30%. הבטחות התקצוב של משרד הרווחה לא מתקיימות לטענתם וכך לדוגמא, תקציב ההלבשה הממוצע של ילד בפנימייה עומד היום על 44 שקלים לחודש.

יהודה אמסלם, מנהל פנימיית "כפר בית הילד, בית זינגר" מבקש להדגיש כי קריאת מנהלי הפנימיות נעשית אך ורק לטובת הילדים, ולשם טיפול בצרכים הבסיסיים. "משרד הרווחה קבע תקנים לטיפול בילדים שלנו ואינו טורח לתקצב אותם", הוא מספר, "השנה גייסתי 1.2 מיליון שקלים מתורמים וכל הסכום הוקדש לטובת תקצוב צרכים בסיסיים של הילדים דוגמת ביגוד, חימום בחורף ומיזוג בקיץ, מים, חשמל, שיעורי עזר ועוד".

יצחק שני, מנהל רשת של שש פנימיות, שואל כיצד תקצוב של 30 שקלים לחודש עבור דמי כיס לכל ילד נראה הגיוני עבור משרד הרווחה. "לאורך השנים ישנה שחיקה מתמדת בתקציב הפנימיות", הוא טוען, "חוקי העבודה מחייבים אותי לשלם שכר של שמונה שעות עבודה עבור העובדים שלי. אותן שמונה שעות מתוקצבות על ידי משרד הרווחה, אך החובה לשלם שעות נוספות, שעות עבודה וחגים – כלל אינה מתוקצבת על ידי המשרד".

"בשל המחסור הילדים לא יצאו לבלות ביום העצמאות"

גבי קונפינו, מנהל פנימיית בית אפל, אחראי על יותר מ-200 ילדים בגילאים שלוש עד 18. כל הילדים מופנים אליו על ידי משרד הרווחה ומתוקצבים על ידי המשרד. ביום העצמאות האחרון, מספר גבי, שלושה ילדים נשארו בשטח הפנימייה ולא יצאו לבלות מכיוון שלא היה להם כסף לבזבז. "משרד הרווחה מעניק לכל ילד אצלי בפנימייה סכום מגוחך של 30 שקלים כדמי כיס לחודש. כאשר ראיתי את הילדים שלא יצאו לבלות בחג, גייסתי תרומה למענם במהירות שיא על מנת שיוכלו לבלות עם חבריהם מול במות העצמאות".

תקציב הביגוד השנתי המועבר לגבי ממשרד הרווחה עבור כל ילד עומד על סכום מגוחך של 500 שקלים בממוצע. "ילד יכול להגיע לפנימייה שלי באישון לילה, במקרה חירום לאחר שפונה מביתו. פעמים רבות הוא מגיע ללא ביגוד עודף ואני נאלץ לבנות לו מלתחה בסיסית. העלות של דבר כזה לא יורדת מן הסתם מ-400 שקלים - איך אני אמור להלביש אותו בשאר ימות השנה?", תמה.

פנימיית בית אפל גייסה בשנה האחרונה שני מיליון שקלים מתרומות, שהיוו 30% מתקציבה. לולא הסכום שגויס, ובהיעדר התמיכה ממשרד הרווחה, מצבם של הילדים בפנימייה היה גרוע עוד יותר. שני מודה כי אין בידו פתרונות עבור המצוקה הכלכלית של רשת הפנימיות שלו. "אני לא מגייס תרומות, הגירעון הולך ומעמיק, ובשנים האחרונות התקציב שלי נקבע בעיקר על ידי רוחב הלב של הבנקאים שמאפשרים לי כניסה מדודה לגרעון".

בישראל ישנם כ-7,000 ילדים החיים בפנימיות, אותם הוציא משרד הרווחה מביתם בשל בעיות מגוונות, ולמאות מהם הפנימייה היא ביתם היחיד. כבר לפני מספר שנים הקים משרד הרווחה ועדה בדיקה בנושא, אולם מסקנות והמלצות הועדה "מעלות אבק במגירות המשרד", לטענת המנהלים. כיום נאלצים מנהלי הפנימיות לחזר על פתחים על מנת לאפשר לילדים תנאים בסיסיים. לטענתם, בתקציב הניתן כיום, יש חוסר של אלף שקלים לילד לחודש, זאת על מנת לספק את צרכיו הבסיסיים ולא מעבר לכך.

ממשרד הרווחה נמסר בתגובה לטענות מנהלי הפנימיות, כי "משרד הרווחה מעביר כחצי מיליארד שקלים כל שנה לפנימיות לטיפול בילדים למילוי כל צרכיהם. המשרד דואג גם לתוספות תקציביות כל שנה. במסגרת זאת המשרד יעביר שישה מיליון שקלים תוספת לפנימיות לטיפול בילדים.

קישורים:
  • קלונם של רשויות הרווחה ובתי משפט לנוער - נערות חוסות ברחו ממוסדות משרד הרווחה וסיפקו שירותי מין כדי לשרוד - מאי 2010 - לרשויות הרווחה ומערכת בתי משפט לנוער תקציבי עתק, כוח אדם, תשתיות של פנימיות משפחות אומנה מרכזי חירום, אולמות דיונים, מומחים, וחוק הנוער (טיפול והשגחה) מעניק להם סמכויות דרקוניות. עבודתם היא להביא לרווחת ילדינו, לאוכלוסיות החלשות. ולמרות הכל יתומי הרווחה מטלטלים במסגרות הרווחה במשך שנים, ומקבלים יחס משפיל ומבזה. לאן הולכים המשאבים? מהו סיפורם של הילדים שרשויות הרווחה ובתי משפט לנוער קרעו מביתם ומשפחתם?...
  • תחנה 2 בהדרדרות לתעשיית המין: מעון מסילה לנערות חוסות של רשות חסות הנוער במשרד הרווחה - הכתבה אשה בת 25 רוצה להיחלץ מחיי הרחוב ולהפסיק להתפרנס מזנות. עדות , מאת אורלי וילנאי , הארץ , מאי 2010... מ"מסילה" זוכרת לינור בעיקר את החדר הסגור. בשפה המקצועית קוראים לו חדר "פסק זמן", הנערות ב"מסילה" קוראות לו הגיהנום. זוהי דרגת הענישה החמורה ביותר במעון: תא קטן, שגודלו מטר וחצי על שני מטרים, קירותיו עטופים בספוג בצורת תבנית ביצים, חידודים חידודים. על הרצפה מודבק שטיח דק ודוקרני המכסה גם מדרגה בולטת שנועדה לשינה. הנערות מוחזקות בו, כל אחת בנפרד, בבדידות מוחלטת, לזמן לא מוגדר, בלי חלון, בלי יכולת להדליק או לכבות את האור...

יום רביעי, 25 במרץ 2009

משרד הרווחה ואגפים לשירותים חברתיים ברשויות מקומיות, נזקקות לתרומות, וחוסר מסוגלות לקיום חובותיהם לאזרח

במאמר על אגף הרווחה ברעננה, "האם אגף הרווחה בעירייה מתקיים מתרומות?" נטע-לי בינשטוק, מרץ 2009, נכתב על תושבים המוכרים למחלקת הרווחה העירונית, המתלוננים על יחס אטום מצד המחלקה והעובדים הסוציאליים המטפלים בהם. על פי התושבים, בתקופה האחרונה, כשהם נזקקים לתרומה, הם נענים לרוב בתשובה, כי "המחלקה מחכה לתרומות, וכרגע אין אפשרות לעזור".
"אני מנסה להשיג את העובדת הסוציאלית מספר ימים ובסוף היא אומרת לי שמחכים לתרומות", מספרים תושבים.

ע' המתגוררת בקריית שרת, היא גרושה ואם לשישה ילדים. היא גרה בדירת 'עמידר', ועובדת כל היום משעות הבוקר ועד השעה חמש אחר הצהריים. היא וילדיה מוכרים על ידי מחלקת הרווחה כבר שנים, ומקבלים סיוע מפעם לפעם.
ע' מספרת, כי מצבה הכלכלי בכי רע. "לפעמים ממש אין לי מה לאכול", היא מגלה. "אני מפגרת בכל התשלומים. הילדים שלי לומדים בבית הספר בלי ספרים. לא מזמן היה לי פיצוץ בצינור בבית, והיינו כמה ימים ללא מים. הגעתי למחלקת הרווחה ושם אמרו לי: 'אנחנו מצטערים, אין לנו תקציבים'.
"אמרתי להם: לפחות תעזרו לי לתקן את הכיור, כדי שאני והילדים נוכל לחיות בצורה נורמלית. לאחר שרדפתי אחריהם, זאב יפה, בסוף תרם לי את הכיור. הוא ממש הפך להיות המחלקה". יש לציין כי לבסוף, המחלקה סייעה לע' בתיקון הליקויים בבית.
.
נזקקות הרווחה, וחוסר מסוגלותה לקיום חובותיה לאזרח היא מגפה מערכתית של כלל הרווחה.
בפנימיית "אשלים" בנגב הודיעה הנהלת המקום, כי נוכח הקושי בגיוס תרומות ובשל חוסר היענות שירותי הרווחה הממשלתיים, היא נאלצת לקצץ בסדרה של שירותים חיוניים לחוסים בפנימיה: הפסקת הטיפולים הפסיכולוגיים הניתנים לילדים, ביטול כל תמיכה מקצועית לצוות ההדרכה, ביטול תכניות ההעשרה והחוגים לילדים, קיצוץ שעות ההדרכה, קיצוץ מספרם של המדריכים במקום, קיצוץ מספרם של המדריכים האמורים לשמור ולהשגיח על הילדים. ובכך להציב את החוסים השוהים בפנימיה ע"פ צו בית משפט בסיכון.
בעמותת "אור שלום" הוחלט על תזונה צמחונית לילדים החוסים בה ע"פ צו בית משפט. לפי הממצאים הילדים ב"אור שלום" קיבלו אוכל תעשייתי רווי שומן, ולזה יש השלכות על התפתחותם התקנית.
.
תגובות משרד הרווחה ואגפי הרווחה באי קיום חובותיהן לאזרח הינן לקוניות בד"כ, וכל גוף מציין כי הוא פועל ע"פ חוק. גופים אלו משתמשים בתירוצים סתמיים כי הם ממתינים לתרומות, או שמטילים את האחריות אחד על השני, או על הגוף התורם. בתחקיר של כרמלה מנשה על כליאת אנשים נורמליים במוסדות למפגרים למשך עשרות שנים, תירץ פקיד הרווחה כי האבחון של אותם אנשים נורמליים, לפי הקריטריונים של אז הראה כי הם מפגרים ולכן נשלחו למוסדות למפגרים. אלא שתפקיד הרווחה הוא לסייע לאזרח ולא לכלוא אותו במוסד ע"פ קריטריונים המשתנים מעת לעת.
.
משרד הרווחה והרשות המקומית יעדיפו לפעמים משיקוליהם הזרים (להיפטר מחובתן, אכלוס פנימיות ועוד..) להלך אימים על משפחה באמצעות פקידת הסעד אשר תקטרג, תסלף, ותטיל דופי בהורים, באמצעות תסקירים, חוות דעת, וועדות החלטה, ועוד אמצעים חסרי טעם אשר רק מעמיקים את מצוקת האזרח. בעוד שהבעיה הנה במשרד הרווחה ובשירותים החברתיים, אשר רודפים את האזרח בימי הצלחתו, ומפקירים אותו בימיו קשים.
.
שכר, ביטחון תעסוקתי, ותקנים
שכרם של עובדי שירותי הרווחה ברשויות המקומיות עומד על כ- 9500 שקלים כלומר גבוה בכ-20% מהשכר הממוצע במשק שעומד על כ- 7900 שקלים, וגבוה משכרם של העובדים במוסדות החינוך (מורים, עוזרי הוראה). בנוסף נהנים עובדי הרווחה מביטחון תעסוקתי בהיותם חברי איגוד העובדים הסוציאליים השייך להסתדרות.
.
במאמר מודל ביורוקרטי לחיקוי: האימפריה הסוציאלית כותבת פרופ. אסתר הרצוג על קינותיהם של פקידי הרווחה למשאבים וכסף: "באופן חוזר ונשנה הם מקבעים את הדימוי של עומס בלתי נסבל של תיקים המוטל עליהם. על השקריות של טענה זו למדתי בעבודתי על הוסטל לנערים בראשית שנות ה-90 שהיה מיועד ל-15 נערים אך בפועל אף פעם לא היו בו יותר משמונה נערים, אך הצוות היה גדול יותר ממספר החוסים. ...
המערכת הסוציאלית הייתה היחידה בשני העשורים האחרונים שהצליחה להתרחב בתוך המגזר הציבורי השכיר. סקירת הרשות לתכנון כוח אדם במשרד התמ"ת משנת 2003 מלמדת על כך שבין 1990/1 ל-2002 גדל מספר המועסקים בעבודה סוציאלית ב-75% בתקופה שבה צומצמה דרמטית המועסקים בשירות הציבורי.
מסקנה: הגדלת תקנים למערכת הסוציאלית תשמש חולייה נוספת בהגדלת וחיזוק המנגנונים הסוציאליים, שבפועל פוגעים באוכלוסיות החלשות
."

סוף דבר
מצופה כי עובדי הרווחה הנהנים משכר גבוה, ביטחון תעסוקתי, ועלייה מתמדת במספר העובדים, יהיו מסוגלים למלא את חובתם כלפי האזרח, ולא יענו לו תשובות לקוניות בימיו הקשים על בעיות תרומות, מדיניות ועוד...


"האם אגף הרווחה בעירייה מתקיים מתרומות?" נטע-לי בינשטוק, מרץ 2009

קישורים: